האי היפה מדגסקר (Madagascar) הוא גן עדן אמיתי לאוהבי טבע, עם מגוון מרשים של תנאי שטח – מיערות גשם ורמות הרריות, דרך חופים טרופיים ועד לאזורים סמי-מדבריים, ומאות מינים של בעלי חיים שאפשר לראות רק בו. הודות לניתוק מהיבשת (המדינה הקרובה ביותר היא מוזמביק, במרחק 400 ק"מ), התפתח בו עולם חי עשיר ומגוון, כשרוב רובם של בעלי החיים הם אנדמיים, כלומר, שחיים רק במדגסקר. 

בעל החיים המזוהה ביותר עם מדגסקר הא הלמור, קיפוף שובה לב עם עיניים גדולות, שניתן לראות בטבע רק במדגסקר. בנוסף למינים רבים של למורים, יש במדגסקר מגוון עשיר ומסחרר של בעלי חיים, בהם זוחלים ממינים שונים, נמיות ומינים רבים של ציפורים. את טיול בעקבות בעלי החיים, אפשר לשלב עם חופשה באחד מהחופים הטרופיים  של האי – קינוח מושלם לטיול. טיול במדגסקר יכול להתאים מאוד גם למשפחות, בעיקר לילדים חובבי טבע וחיות, שיתמוגגו מהקרבה לבעלי חיים נדירים ומיוחדים כל כך. 

למור אינדרי, הלמור הגדול בעולם, שקריאתו המיוחדת הקנתה לו את הכינוי "הלמור המזמר"

איפה הכי מומלץ לראות בעלי חיים במדגסקר? 

שמורת אנדסיב
הפארק הלאומי אנדסיב (Andasibe), שנמצא כ-145 ק"מ ממזרח לטאנה, הבירה, הוא פארק יפה שמשתרע על שטח של 155 קמ"ר עם יערות גשם שבהם גדלים שרכים וסחלבים. בינות לעצים ולצמחייה הטרופית אפשר לראות מינים רבים של למורים, ובהם האינדרי, הלמורים הגדולים בעולם (הגדולים שבהם עשויים להגיע לגובה 120 ס"מ), שלהם הזנב הקטן ביותר. למורים אלה מפורסמים בפרוותם השחורה-לבנה ובקריאה המיוחדת שלהם, שנשמעת בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ואשר הקנתה להם את הכינוי "הלמור המזמר". לצידם אפשר לראות בשמורה מינים נוספים של למורים, כמו למור חום, למור במבוק ואחרים. בלילה אפשר לצאת להליכה לילית בעקבות הלמורים הליליים, מהלמורים הקטנים בעולם.

לא רק למורים יש בשמורת אנדסיב. היער הצפוף הוא ביתם של מינים רבים ונדירים של זיקיות, בהן זיקיות ארוכות במיוחד לצד הזיקית הקטנה בעולם, וכן 108 מיני ציפורים. בסמוך פועלת גם שמורת הטבע הפרטית ואקואנה (Vakoana), שבה ניתן לצפות בלמורים מטווח אפס ואף להאכיל אותם, חוויה בלתי נשכחת.

לא רק למורים מתגוררים בשמורת אנדסיב, אלא גם מינים רבים של ציפורים

זיקית פרסון הצבעונית בשמורת אנדסיב

שמורת רנומפנה
פירוש שמה של שמורת רנומפנה (Ranomafana), בדרום-מזרח מדגסקר, הוא "מים חמים", בשל המעיינות החמים הרבים שבשטחה. זהו פארק יפהפה עם יערות גשם, נהר שוצף ומפלים, אבל גולת הכותרת כאן היא מגוון מרשים במיוחד של למורים – זוהי אחת השמורות הטובות ביותר במדגסקר לצפייה בלמורים, עם 12 מינים שונים. השמורה הוקמה ב-1990 כדי להגן על למור הבמבוק המוזהב הנדיר, אשר נקרא כך משום שבמבוק מהווה מרכיב מרכזי בתזונה שלו. מינים נוספים של למורים שחיים בשמורה הם אי-אי, למור צמרירי, סיפקה, למור ספורט ועוד. לצד למורים חיים כאן יונקים נוספים, בהם נמייה מזרחית וסיבט מלאגי מפוספס, וגם ציפורים, פרפרים, זיקיות וצפרדעים. אחת החוויות המיוחדות שהשמורה מספקת היא סיור לילי בעקבות בעלי החיים השונים. 

שמורת רנומפנה, עם יערות גשם, נהר ומפלים, משמשת בית ל-12 מינים שונים של למורים

מור במבוק מוזהב בשמורת רנומפנה. קיבל את שמו מהמרכיב המרכזי בתזונה שלו

שמורת איסלו
שמורה נוספת בדרום המדינה היא שמורת איסלו (Isalo). זוהי אחת השמורות הפופולריות במדגסקר, הודות לפני השטח המגוונים שלה ולמגוון הגדול של בעלי חיים אנדמיים. איסלו היא גן עדן לאוהבי טבע ונופים, עם תצורות סלע מרשימות, קניונים עמוקים, בריכות טבעיות ומפלי מים. בשמורה חיים כמה מינים של למורים, בהם למור זנב טבעת, למור חום ולמור סיפקה. לצד הלמורים, יש כאן גם 77 מינים רבים של ציפורים, בהם מינים אנדמיים רבים. גם צפרדעים ונחשים שלא תראו בשום מקום אחר תוכלו לפגוש בשמורה הזו.

בריכה טבעית עם מפל בפארק איסלו. גן עדן לאוהבי טבע ונופים

למור זנב טבעת בפארק איסלו

שמורת צינגי דה במראהה
במערב מדגסקר שוכנת שמורת צינגי דה במראהה (Tsingy of Bemaraha), אשר הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זוהי השמורה הגדולה ביותר במדגסקר ואחת המיוחדות בו. היא משתרעת על פני רמת במראהה, והנופים בה שונים מאלה שתראו בשמורות האחרות במדגסקר, עם צוקי אבן גיר אנכיים מרשימים בשלל תצורות וצמחיית סוואנה.

צוקים רבי רושם בשמורת  צינגי דה במראהה

סיפקה לבנה שחורת ראש בשמורת צינגי דה במראהה

בין הסלעים יש יערות קטנים, שבהם מתגוררים בעלי חיים רבים, ובהם שישה מיני למורים וכן ציפורים וזוחלים. ממגוון בעלי החיים בשמורה ניתן להתרשם במהלך טיול ברכב שטח, בסיור רגלי או בשייט בנהר.

בתמונה הפותחת: למור בשמורת איסלו

צילומים: Ralph Kränzlein, ikaah, Frank Vassen, David Cook, Madagascar Lemurs Atlas, Tee La Rosa, Rachel Kramer cc-by-sa 3.0, Anthony Stanley, Christian Manichon, Bernard Gagnon cc-by-sa 3.0

הפוסט טיול ספארי במדגסקר הופיע ראשון במסע אחר

מרקו פולו סיפר כי במדגסקר יש עוף ענק, שיכול לשאת פיל ברגליו. הוא הגזים קצת. עוף הפיל (Aepyornis maximus), העוף הגדול ביותר בעולם, שהגיע למשקל 450 קילוגרם, חי אמנם בעבר במדגסקר, אך הוא היה עוף קרקע, בדומה ליען. הוא לא היה מסוגל לעוף, וגם פילים לא היו מעולם במדגסקר. יחד עם זאת, לא חסרים שם בעלי חיים שמציתים את הדמיון ומספקים חומר טוב לאגדות.

קחו, למשל, את האַי־אַי (Daubentonia madagascariensis). שנים רבות חלמתי לפגוש אי־אי פנים אל פנים. לא רק בגלל שמו המשעשע או מראהו שלא דומה לשום דבר אחר בעולם (אוזניים ענקיות, פרצוף מחודד, עיניים גדולות, זנב ארוך וסמיך), לא רק משום יכולתו לפצח אגוז קוקוס באמצעות שיניו הענקיות, וגם לא רק בשל האתגר שהציב לחוקרים שבמשך שנים רבות לא ידעו לאיזו קבוצה לשייך אותו, עד שלבסוף קבעו שהוא שייך ללֶמוּרים, אם כי כמשפחה נפרדת, שבה רק מין אחד, האי־אי. רציתי לפגוש את האי־אי בעיקר בגלל… האצבע. לאי־אי יש אצבע אמצעית דקיקה בגפיים הקדמיות, שבה הוא משתמש כסטטוסקופ (כדי לחוש היכן מסתובב זחל בתוך העץ), כמקל (שבו הוא נוקש קלות על גזעים מתים וגורם לזחלים לזוז בתוכם) וכחכה (כדי לדוג את הציד העסיסי).

במדגסקר יש גם זיקיות ענק וזיקיות בגודל של גפרור, לֶמוּרים השוקלים שבעה קילוגרמים ולמורים שמשקלם המקסימלי הוא 30 גרם, ועוד מאות מינים של בעלי חיים שונים ומשונים אשר חיים רק שם. אפילו מוצאם של עצי הבאובב הוא באי.

אי־אי צעיר. האצבע האמצעית הדקיקה משתמשת אותו להשגת זחלים עסיסיים | הצילום באדיבות Bristol Zoo Gardens

גן העדן הופך לשדה קטל
מדגסקר, האי הרביעי בגודלו בעולם, משתרעת על כ־600 אלף קילומטרים רבועים (כמעט פי 30 משטחה של ישראל). לפני כ־165 מיליון שנה התנתקה מדגסקר מחופי אפריקה והחלה בנדידה איטית, עד למקומה כיום, כ־400 קילומטרים מזרחית לחופי מוזמביק. יותר מ־100 מיליון שנה לאחר מכן הגיעו לאי, אולי על גבי רפסודה טבעית שנסחפה מחופי מזרח אפריקה, נציגי סדרת הטורפים והפרימטים (קוֹפָאִים).

עקב הניתוק מהיבשת ובזכות מגוון תנאי השטח והאקלים באי – מיערות גשם טרופיים, דרך רמה המתנשאת לגובה של יותר מ־2,800 מטרים ועד לאזורים חצי מדבריים – התפתח עולם חי עשיר ומיוחד, שהיה עד לפני כ־1,500 שנה מעין גן עדן ביולוגי. אבל אז הגיע לשם האדם. תחילה מדרום־מזרח אסיה (פולינזיה, מלזיה, אינדונסיה), אחר כך מחופי אפריקה, ומשנת 1500 גם מאירופה (קודם הפורטוגלים, ואחריהם האנגלים והצרפתים). תוך זמן קצר למדו הצליחו בני האדם להפוך את גן העדן הזה לשדה קטל עבור בעלי החיים. היערות באי הושמדו כמעט לחלוטין, וכיום נותרו בו פחות מעשרה אחוזים מיערות הגשם. כל בעלי החיים הגדולים נעלמו, בהם 15 מתוך 32 מיני למורים (שהגדול בהם היה בממדים של גורילה), היפופוטם גמדי (Choeropsis liberiensis), שני מינים של צַבֵּי יבשה ענקיים וגם שישה מינים של עופות קרקע, בהם עוף הפיל (שעדיין אפשר למצוא באי שרידי ביצים שלו ואף ביצים שלמות).

סרטון – משפחת בולוטין במסע אחרי הלמורים במדגסקר

ובכל זאת, למרות פגיעת האדם, מדגסקר היא גן עדן בכל הקשור לחי ולצומח. 97 אחוזים מבעלי החיים במדגסקר הם אנדמיים, כלומר ייחודיים למקום. המפורסמים שבהם שייכים לתת־סדרה אחת של סדרת הפרימטים, הלמורים, שמיופיים אפשר להתרשם בשמורות הטבע הרבות שבאי: למורים ליליים וכאלה שפעילים ביום; למורי במבוק (Hapalemur simus ו-Hapalemur aureus) נדירים הניזונים בעיקר מעלי במבוק, ושבקיבתם יש חיידקים סימביוטיים המסייעים להם בעיכול העלים; למורים שחורים (Eulemur macaco); למור הכתר (Eulemur coronatus) היפהפה, שלמד שבשמורה אין צורך לחשוש מבני אדם, והוא מתקרב באצילות כדי לקבל חתיכת בננה מהמבקרים, ולמור קטה (Lemur catta), שבחברה שבה הוא חי הנקבה היא הדומיננטית.

זיקית במדגסקר. מגוון עצום של זיקיות בגדלים שונים | צילום: אוקסנה בריגדירובה

שירת הלמור
אחד המינים באי הוא הפרימט הקטן ביותר בעולם – הלמור העכברי הננסי (Microcebus myoxinus), אשר התגלה מחדש רק ב־1992, לאחר שחשבו שנכחד, ומשקלו 30 גרם בלבד. להבדיל, חי באי האינדרי (Indri indri), הלמור הגדול ביותר בעולם, אשר נוהג לשיר בכל בוקר. את האינדרי אפשר למצוא על צמרות העצים, פרוותו צמרירית בצבעי שחור־לבן ועיניו חודרות ונראות כשני פנסים. למשפחה של האינדרי יש טריטוריה גדולה מדי לשמירה באמצעות ריח, ולכן הם נעזרים גם בתקשורת הזִמרה. כל משפחה מכריזה בבוקר על הטריטוריה שלה, והמשפחה שממול עונה לה. השירה מזכירה מעין סירנה בסולמות משתנים ונשמעת למרחק של עד חמישה קילומטרים.

למעט בשמורות, ניצודים הלמורים על ידי תושבי האי, למרות חוקים האוסרים זאת. גורלו של האי־אי עגום במיוחד: הוא נחשב למביא מזל רע, ומי שנתקל בו חייב להרוג אותו. אך מסע ייסוריו לא מסתיים בכך. התושבים מעדיפים כי גם הגווייה לא תישאר ליד הבתים ומעבירים אותה לכפר הבא, וכך היא מטולטלת ממקום למקום. לא ברור כמה אי־אי נשארו במדגסקר, אבל מעריכים כי מספרם נמוך.

ובכל זאת, יש גם מקום לאופטימיות. בשמורת פרינה (Périnet), אולי השמורה המתוירת ביותר באי, זכינו לראות כיצד עולם החי של מדגסקר מתאושש מאלף שנים של הכחדה אינטנסיבית. גור קטן נולד לאחת ממשפחות האינדרי בשמורה, ונראה היה כי הוא מרגיש בטוח, צמוד לבטן אמו, מול בני האדם שהביטו בו. 

הפוסט מדגסקר: יחידים במינם הופיע ראשון במסע אחר