איים בתוליים עם חופים לבנים, ים בצבע תכלת משגע, אתרי צלילה משובחים ושלווה אינסופית. אם זה נשמע כמו תיאור של גן עדן, ודאי תשמחו לשמוע שמדובר במקום ארצי לגמרי, שרק נראה ומרגיש כמו גן עדן. איי אנדמן, קבוצה של יותר מ-300 איים הפזורים במפרץ בנגל, מדרום להודו, מציעים טבע בתולי, אוכלוסייה מקומית מרתקת ותחושה של ראשוניות שקשה למצוא במקומות אחרים.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר להודו
• איי אנדמן – החיפוש אחר האי המושלם
• איי אנדמן – לשחות עם פילים

איי אנדמן קרויים על שמו של האל ההינדי האנומן, שגופו כגוף אדם ופניו פני קוף. האל-הקוף, הקרוי לפעמים האנדומן, הוא מגינו של האל ראמה ואחראי על שמירת ההרמוניה. במשך אלפי שנים התגוררו באיים שבטים שהיו מנותקים משאר העולם, וכשהזרים הראשונים הגיעו הם התקבלו במטר של חצים. אבל במאה ה-19 גן העדן הזה נכבש על ידי הבריטים וסופח לאימפריה שלהם, שכללה גם את הודו הסמוכה. במלחמת העולם השנייה האיים נכבשו על ידי יפן, וב-1947, כשהודו זכתה בעצמאות, איי אנדמן סופחו אליה.

רק 40 מהאיים מיושבים, כשהאוכלוסייה הילידית המקורית הפכה למיעוט, ורוב התושבים כיום הם צאצאי מהגרים שהגיעו לכאן בתקופת השלטון הבריטי. לפני שנים אחדות איי אנדמן התגלו על ידי כובש מסוג אחר – התיירים. אבל גם כיום, כשהתיירות מפותחת למדי, איי אנדמן עדיין מציעים יופי טבעי, הרבה רוגע ושלווה ומפגשים מרתקים עם האוכלוסייה הילידית, כפי שאפשר לראות בסרטון הבא:

לשחות עם פילים

למרות שרב הפיתוי לבלות את החופשה באנדמן ברביצה על החוף, לצד דקל נטוי על צדו, כשים אנדמן הכחול משתרע ממול, האיים מציעים לא מעט אטרקציות ופעילויות למבקרים בהם, וכדאי להתנסות לפחות בכמה מהן.

האי המתויר ביותר הוא האבלוק (Havelock), עם חופיו היפים ותשתיות התיירות הטובות. באי יש כמה חופים שכדאי להגיע אליהם, ואחד המיוחדים שבהם נקרא חוף הפילים, על שם דייריו הענקיים, שמשמשים ככוח עבודה מרכזי בתעשיית העץ המקומית. כדי להגיע לחוף הפילים צריך ללכת כברת דרך בג'ונגל, אבל המאמץ משתלם – מעבר לעובדה שזהו חוף מקסים, אפשר לראות בו פילים עובדים, הולכים על החוף ואפילו שוחים. כדי שיוכלו לעבור מאי לאי, הפילים המקומיים אולפו לשחות. אחת החוויות המיוחדות שהמקום מציע היא לשחות לצדם של הפילים או לצלול בזהירות לידם ולהתבונן כיצד הם מניעים במים את רגליהם המאסיביות בקלילות שאינה תואמת את משקלם העצום.

חוף באי האבלוק, המתוייר מבין האיים

בהאבלוק נמצא גם אחד ממועדוני הצלילה היחידים באיים. מועדון Barefoot המצוין מציע קורסי צלילה למתחילים ולמתקדמים וצלילות מיוחדות לבעלי רישיון צלילה. בזכות העובדה שהאזור אינו נמצא על מפת הצלילות העולמית, השוניות כאן נותרו שמורות היטב ואפשר לראות שפע של דגים ואלמוגים בצבעים מרהיבים. ספורט ימי נוסף שצובר פופולריות רבה (אם כי פגיעתו במרקם האקולוגי העדין עלולה להיות הרסנית) הוא דיג. מהאבלוק יוצאות הפלגות דיג, שהמשתתפים בהן כמעט תמיד חוזרים עם שלל מרשים – ותמונות למזכרת לאלבום המשפחתי.

עוד דרך להתרשם מהסביבה הימית העשירה היא לבקר בפארק הלאומי הימי על שם מהטמה גנדי ( Mahatma Gandhi Marine National Park), הכולל 15 איונים קטנים ואת המים המקיפים אותם. הפארק נועד להגן על החיים התת-ימיים בכלל ועל אוכלוסיית צבי הים המקומית בפרט, והאיסור בדיג או ציד הופך את המקום לתצוגה יפהפייה של עולם החי והצומח העשיר. אל הפארק מגיעים בהפלגה מהאי וונדור (Wandoor), ואפשר לסייר בו בסירה עם קרקעית מזכוכית, לצלול או לשנרקל. בכל מקרה, מובטחים לכם מראות יפהפיים מעל ומתחת למים.

פיל בחוף האבלוק באיי אנדמן

ביקור בעיר

לא רק טבע וים יש באיי אנדמן, אלא גם עיר. אמנם אחת ויחידה, אבל מעניינת מאוד. פורט בלייר, בירת האיים והעיר היחידה בהם, משמשת נקודת מוצא לטיולים בסביבה ולהפלגות בין האיים (כאן גם נמצא שדה התעופה היחיד באיי אנדמן, ומגיעות אליו טיסות מקומיות מהודו). אחד מאתרי החובה בעיר מחזיר את המבקר לעבר העגום של האזור – בית הכלא סלולאר (Celular Jail, מהמילה האנגלית "תאים"), שבו נהגו הבריטים לכלוא את ההודיים שהתנגדו לשלטונם. פעמיים ביום יש מופע אורקולי העוסק בלוחמי החופש, ויש גם מוזיאון קטן המוקדש לנושא.

בית הכלא הקולוניאלי בפורט בלייר, בירת איי אנדמן

אם הגעתם בהרכב משפחתי, קחו את הילדים לפארק גנדי במרכז העיר (לא להתבלבל בינו לבין הפארק הימי על שם גנדי), שיש בו לונה פארק קטן עם מתקני שעשועים לילדים, אגם, שבילי הליכה, מסעדה ומקדש. פורט בלייר מציעה גם פעילויות של ספורט ימי במרכז מיוחד המיועד לכך והכולל גלשנים וסירות מסוגים שונים – משוטים, פדלים, קיאקים ועוד. כדאי גם לבקר בשוק העירוני שבו אפשר לקנות סחורה מקומית.

מצפון לפורט בלייר נמצא הר הארייט, שמפסגתו המתנשאת לגובה של 365 מ' מעל פני הים נשקפת תצפית מרהיבה. חובבי הליכה ייהנו לטפס על ההר, אחרים יכולים להגיע אליו בהסעה מאורגנת היוצאת מהבירה.

מידע מעשי על איי אנדמן

איך להגיע לאיי אנדמן? טיסות לאיי אנדמן פועלות מכמה ערים בהודו, בהן קולקטה, בנגלור וצ'נאי. משך הטיסה – כשעתיים וחצי. בנוסף, יש מעבורות ששטות לפורט בלייר מקולקתה ומצ'נאי. השייט נמשך כ-60-50 שעות.
אשרת כניסה: עם ההגעה לאיי אנדמן יהיה עליכם לקבל אשרת כניסה מרשויות ההגירה. תוכלו לקבל את האשרה ממשרדי רישום הזרים בדלהי, מומבאי, צ'נאי וקולקתה. האשרה תקפה ל-30 ימים.
מתי להגיע? בחודשים אוקטובר-מרץ מזג האוויר נעים ויורד רק מעט גשם. זוהי התקופה הטובה ביותר לביקור, אך יש לקחת בחשבון שזוהי עונת השיא והמחירים בהתאם. באפריל ומאי חם יותר אך פחות צפוף, ובסוף מאי מתחילים המונסונים הראשונים. נסו להימנע מביקור בחודשים יוני-ספטמבר. זוהי עונת המונסונים המאופיינת בגשמים כבדים.
תחבורה באיי אנדמן: מהבירה פורט בלייר יוצאות מעבורות לשני האיים התיירותיים – האבלוק וניל. בנוסף, ספינות פרטיות מציעות גם הן שייט לאותם איים, אך מחיר השייט בהן יקר בהרבה. אוטובוסים יוצאים מפורט בלייר ליישובים הסמוכים.

הפוסט איי אנדמן – אם יש גן עדן הופיע ראשון במסע אחר

במהלך השחייה מתברר שהשונית אפילו יותר יפה ממה שסיפרו לנו. עם כל הכבוד לים התיכון, תמיד ידעתי שיש במעמקים דברים מרשימים יותר מכד חרס עתיק מתקופתו של הורדוס. ובים בו שחינו, אלפי קילומטרים מהבית, היה כל דג שקיים במגדיר. נחשי ים התפתלו מתחתינו, מזכירים בתנועותיהם החלקות שיש בתוכם ארס משתק; עשרות דגי פרפר שחו סביב האלמוגים הצבעוניים, כמו התפאורה בסרט “למצוא את נמו”; צלופח אחד שלף ראש דרקוני מהמסתור, מוקף קיפודי ים קוצניים שדבוקים לסלעים. כשהרמנו את הראש למעלה גילינו שהיעד שלנו התקרב עוד קצת: האי הקטן קרייגי איילנד (Craggy Island), שעד לפני שעה עוד נראה רחוק ובלתי מושג, היה עכשיו במרחק יריקה על המשקפת.

כשסוף סוף נשכבנו על החוף מותשים, נותנים לחול הלבן לדגדג לנו את הגב, ידעתי שמצאתי אותו: האי הבודד שביקשתי, חלום ירוק באמצע ים של מציאות.

קרייגי איילנד. החיפוש אחרי האי הבודד נגמר כאן

שלושים ימים בגן עדן
אבל זהו סופו של הסיפור, נחזור להתחלה. חודשיים מקודם יותר החלטתי לתת לעצמי מתנת יום הולדת צנועה: חודש על אי בודד בלב האוקיינוס. רציתי להתעצל על הערסל מול חוף מושלם, לחוש בכל איברי את התחושה של אי קטן ופרטי, רק שלי, גם אם רק לרגע. הייתי בדרום הודו ומבט קצר על המפה צמצם לי את האפשרויות לאחת. ממזרח להודו נמצאים איי אנדמן וניקובר, ארכיפלג של כ-250 איים במפרץ בנגל. פיזית האיים קרובים יותר לבורמה ותאילנד, אך מינהלית הם שייכים להודו. הבריטים השתמשו בגן העדן הזה ככלא, ואני החלטתי להשתמש בו בדיוק לשימוש ההפוך: תחושת חופש אינסופי.

זריחה בהאבלוק, אחד מאיי אנדמן. תחושה של חופש אינסופי

חודש אחר כך נחת המטוס שלי בפורט בלייר (Port Blair), בירת האיים. בנחיתה קיבלתי אישור שהייה ל-30 יום, עם הגבלות לאיים מסויימים בלבד. באיי אנדמן וניקובר יש מספר איים בהם חיים שבטים ששומרים על אורח חייהם הייחודי כבר אלפי שנים. חלקם כבר נטמעו באוכלוסיה, ולא ניתן להבדיל בינם לבין הודים, אך חלקם עדיין מגיבים בירי של חץ וקשת על כל סירה שמעיזה להתקרב אליהם. אחרי מספר נסיונות תקשורת כושלים, ממשלת הודו החליטה לעזוב אותם לנפשם, ומאז הקשר היחיד בינם לבין העולם המודרני מתבטא בסלסלת פירות שמושטת לעברם מדי פעם ומתקבלת ברצון.

מעבורת בין האיים. איי אנדמן וניקובר קרובים יותר לתאילנד ובורמה, אבל שייכים להודו

הקשבתי לעצות מטיילים ולא התעכבתי בפורט בלייר הרועשת והצפופה, ומיד שטתי במעבורת לאי האבלוק (Havelock). האבלוק הוא האי התיירותי ביותר באנדמן, ובימים הקרובים הבנתי בדיוק את הסיבה. בחוף מספר חמש החול הלבן מנשק את הים בטורקיז מושלם, והזריחות עולות מהאופק לאט, מאירות מטרים רבים של סלעים שנחשפו בשפל של הלילה. מי שישכיר אופנוע וירחיק עד לחוף שבע, ואפילו ימשיך עוד קצת צפונה לאורך החוף, יגיע ללגונה קסומה ויהנה משקיעות מהפנטות באדום וסגול. טראק קצר בג’ונגל מוביל לחוף הפילים, חוף רחב וגדול בו אפשר להתרשם משוניות מדהימות מבעד לשנורקל ומסיכה. בחוף ניתן לראות את נזקי הצונאמי של 2004, אבל הסיבה האמיתית לקריסת העצים היא כמויות אדירות של חול שנלקחו לבנייה עוד טרם ההצפות.

חוף מספר חמש באי האבלוק. החוף הלבן נושק לים בטורקיז מושלם

הצלילות הן בלי ספק נקודת המשיכה העיקרית של האי: איי אנדמן נחשבים בין אתרי הצלילה הטובים בעולם, והאבלוק הוא בירת הצלילות של האיים. באתרי צלילה מסוימים מבטיחים לכם שתראו כריש, בעוד באחרים תוכלו להתרשם מספינה טרופה, לובסטרים, מאות דגי ליצן ולהקות דגי נפוליאון ענקיים. אני צללתי עם דייב אינדיה, וקיבלתי שירות מצויין ברמה אירופאית. ובכל פעם שהעמקתי למטה, מרגיש כמו בסרט של נשיונל ג’אוגרפיק, זה היה כמו להסתכל על תפריט: בכל מסעדה ניתן לאכול את רוב הדגים שראיתי בים.

נהניתי מאוד מהאי, אבל היה חסר בו משהו: עם המוני תיירים, הוא לא הרגיש לי ממש בודד. אחד ממועדוני הצלילה הציע טיול חד פעמי להר געש פעיל באמצע האוקיינוס – ומיד קפצתי על המציאה.

שקיעה בחוף שבע בהאבלוק

לצלול ליד הר געש פעיל
ברן איילנד (Barren Island) הוא הר הגעש הפעיל היחיד בהודו. הוא שוכן 110 קילומטרים הרחק מהאי האבלוק, וההתפרצות האחרונה שלו נרשמה ב-2010. נכון להיום רק מועדון הצלילה ברפוט מציע טיול אל האי, תוך הגבלות נוקשות של משמר החופים: לא ניתן לעלות על ההר עצמו, אלא רק לצלול לצידו. מתחת למים סביב האי יש סלע בזלתי, ללא חול ואבק שיקלקלו את הראות, לכן הצלילות באזור הן מהטובות באנדמן. המים הצלולים שלצד האי נחשבים כאגדה, וכל מדריך צלילה חולם על קבוצה שתהיה מספיק אמיצה להגיע לשם והוא יוכל להצטרף.

לאי ניתן להגיע באחת משתי דרכים: בסירה איטית, שייט של שמונה שעות לכיוון (כ-250 דולר), או בסירה מהירה, שתטיס אותכם לשם בשעתיים (כ-350 דולר). הסירה המהירה כשמה כן היא, והקפטן שלנו השיט אותה כמו שאתם הייתם נוסעים בפרארי חדשה על כביש ריק: הטלטלנו כמו שרימפס במחבת במהירות מסחררת של 30 קשר.

ברן איילנד, הר הגעש הפעיל היחיד בהודו

אחרי כשעתיים קופצניות, הפלא נגלה: הר הגעש עמד לפנינו, שחור ומעשן, מחודד ושקט, בתוך ים כחול וגלי.“בכל פעם שאני מגיע לפה הלוע נראה שונה”, אומר המדריך שלנו ומצביע אל הפסגה, בעוד אנחנו לובשים את הסנפירים. הידקתי את המסכה בהתרגשות. ידעתי שאני עומד לצלול במקום באמת מיוחד, וגם קצת מסוכן: ככל שמעמיקים מטה יש יותר סיכוי לזרמים חזקים וסוחפים.

הצלילה הראשונה היתה לאורך זרם הלבה הצעיר ביותר, השנייה היתה לאורך הזרם הוותיק, והשלישית – בצד השני של ההר. בצלילות נגלה לעיני עולם קסום: משושי בזלת ואפר געשי איפשרו ראות של 50 מטר לפחות. בצלילה הראשונה ראינו כריש ריף קטן, ובשנייה ובשלישית כבר זכינו לראות כמה מאנטות משייטות לאיטן לאורך השונית, משרות חזות עדינה למרות גודלן העצום, כשלושה עד ארבעה מטרים כל אחת.

צלילה בברן איילנד. ראות נפלאה לעומק של עשרות מטרים | צילום: Marie Becue

המדריך שלנו הכתיר את הצלילה האחרונה כאחת המוצלחות שהיו לו בחייו, ומזג לנו כוס תה לצד הפיצה. סיימתי את היום עם חיוך ענק על הפנים, אבל הרגשתי שזה עוד לא זה. האי היה אכן בודד לגמרי, אך רחוק מלהיות מפנק: הוא היה יותר הרפתקה, פחות רוגע. החלטתי להמשיך צפונה.

לברוח מהעולם
תיירים מעטים עושים את הדרך הארוכה אל צפון האיים, ואני החלטתי להיות אחד מהם. המעבורת לוקחת אותי מהאי האבלוק אל האי לונג איילנד (Long Island). בדרך אנחנו עוצרים בסטרייט איילנד, וצוות המעבורת מבקש ממני לא לצלם. על האי חיים שבט האנדמנים, שבעבר אכלסו את רוב האיים, אבל כיום מספרם פחות מ-60. בני השבט נטמעו באוכלוסייה והם נראים בדיוק כמו שאר ההודים. יודעי דבר סיפרו לי שגם המלך שלהם בעצמו שט בספינה הזו, לבוש ככל פשוטי העם.

לונג איילנד הוא ההגדרה המילונית לאי בודד. אכסניה אחת בלבד מוצעת לתיירים (שמה בלו פלנט), מנוהלת על ידי אמא ובן בריטים, שעברו מאנגליה האפורה לגן עדן של שמש. מועדון צלילה אחד מציע צלילות בהם סביר מאוד שתהיו בני האדם היחידים במרחק קילומטרים. נחשי ים, צבי ים ודגי אריה פופלריים באזור הזה, ולפעמים ניתן לראות אותם אפילו בשחייה מהחוף עם מסיכה ושנורקל.

מפרץ ליג'י באי לונג איילנד. מגיעים לכאן מטיילים שרוצים לברוח מהעולם

טרק של שעה וחצי בג’ונגל מוביל למפרץ לליג’י, חוף שקט עטור עצי קוקוס, עם שונית מרהיבה שרק מחכה שיחקרו אותה. בערב השקיעות מנצנצות על סרדינים שנסחפו לחוף וילדים שדגים סרטנים בין הסלעים. התיירים שמגיעים לאי הם בדרך כלל טיילים בודדים שמחפשים לברוח מהעולם, או זוגות שרוצים מקום שקט ושליו. אבל משהו בי אמר לי להמשיך אפילו עוד צפונה, אל הקצה הנידח של אנדמן.

אל ראש ההר
מעבורת ואוטובוס בכביש המרכזי היחיד שקיים פה מנחיתים אותי ביעד האחרון לפני שאישור השהייה שלי נגמר. דיגליפור (Diglipur) היא עיר עמוסה ורועשת, אבל למי שממשיך עד כאן מומלץ לנסוע עוד קצת עד לקליפור (Kalipur), שם יחכו לכם שתי אכסניות בלבד. אני בחרתי בפריסטין, בשל הקרבה לחוף, בקתות העץ האלגנטיות ואלכס, הבעלים הנחמד שדאג לספר לנו סיפורי צונאמי מסמרי שיער בארוחות הבוקר.

מסאדל פיק, הפסגה הגבוהה ביותר באיים, יש תצפית נפלאה על האזור כולו

מי שמגיע עד כאן עושה זאת בדרך כלל כדי לראות צבי ים: החופים לא סובלים מתיירות יתר וזיהום, ולכן הצבים עדיין מגיעים לפה להטיל את הביצים שלהם מינואר עד מרץ. טרק מאתגר עובר ביער עבות לצד החוף ומוביל לסאדל פיק (Saddle Peak), הפסגה הגבוהה ביותר באיים (732 מ'). מכאן יכולתי להשקיף על הכל, ולהיזכר בכל האיים הבודדים שביקרתי בהם עד עכשיו. בזמן התצפית לפתע ראיתי אותו: אי קטן וירוק, מוקף עצי מנגרוב מעל הסלעים שנחשפו בגאות, שנראה לא רחוק מהחוף הצמוד לאכסנייה שלנו. ידעתי בבטחון שהפעם אין שאלה – זה האי שלי.

נתתי לגלים לשטוף את החול מהגב, ופרשתי ידיים בתחושת ניצחון. אחרי מטוס, שלוש ספינות, אוטובוס ושחייה של שעה וחצי, אני יכול להגיד בפה מלא מים מלוחים: יש עוד איים בודדים בעולם. רק צריך לצאת החוצה ולגלות אותם.

עוד מידע על טיול להודו

הפוסט איי אנדמן – החיפוש אחרי האי המושלם הופיע ראשון במסע אחר

איי אנדמן מהאוויר. 27 מתוכם מיושבים | צילום: Venkatesh K, flickr

אנדמן – חול לבן, ים טורקיז ופיל עבודה עם המאהוט שלו | צילום: רודי קנארד

פיל שוחה בין האיים. החדק מתפקד כשנורקל | צילום: אוליבייה בלז

הפילים אינם עובדים בימי ראשון, ויום העבודה שלהם מסתיים בשלוש אחר הצהריים – ואז הם אוכלים ומתרחצים. בביקורי אצל בעל אדמות אמיד באי האוולוק (Havelock) שבאיי אנדמן המערביים, התלוויתי אל פילי העבודה סאראסו (Sarasu) וצ'אנדי (Chandi). השניים נולדו בטבע (לידות בקרב פילי עבודה הן נדירות) והמאהוט (Mahout) שלהם אילף אותם לעבודה.

איי אנדמן – אם יש גן עדן איי אנדמן, במפרץ בנגל מדרום להודו, מציעים את השילוב המושלם: יופי טבעי, חופים נהדרים ואתרי צלילה מצוינים, ועם זאת, הם עדיין לא נכבשו על ידי גדודי תיירי … מערכת מסע אחר אונליין | צילום: אייסטוק

הפוסט איי אנדמן: לשחות עם פילים הופיע ראשון במסע אחר