ה-קרנבל של הקריביים הוא הקרנבל שמתקיים בטרינידד. זהו קליידוסקופ של מוזיקה, תרבות ואמנות מהעולם כולו, המאפשר לכל הבאים מכל הגזעים, המינים והגילאים לחגוג חגיגה אמיתית, או כמו שקוראים לזה בטרינידד – חגיגה של החיים. למרות שהקרנבל נמשך יומיים בלבד, הוא נתפס על ידי רבים בטרינידד ובטובגו (האי השכן) כעילה המרכזית לחיים. ההכנות נמשכות חודשים בהם מבלים המקומיים לילות רבים ללא שינה. מאמץ מרוכז מושקע בתפאורות, בתלבושות, בריקוד, במוזיקה ובשירה. מי שמגיע לטרינידד או טובגו לפני הקרנבל יכול להרגיש את המהומה הממשמשת ובאה – קליפסו וסוקה נשמעים בכל מקום ומסיבות הכנה נערכות מדי ערב. להקות ה – Steelband (נגנים המנגנים על מה שהיה פעם חביות והפך לכלי נגינה) מנגנות בכל פינת רחוב. שורשיו של הקרנבל בטרינידד רבים, מגוונים ומולטי אתניים. יש הגורסים שמקורותיו של הקרנבל קשורים בדרך זו או אחרת בחגיגות לכבוד דיוניסוס, אל היין היווני, אך התיאוריות רבות ומגוונות. מקורה של המילה קרנבל בלטינית הוא "carne vale", שפרושה פרידה מהגוף. ואכן כל מי שמשתתף בקרנבל בטרינידד מרגיש שהוא נפרד מכל הבלי העולם הארצי ומרחף בעולם שכולו מוזיקה וטוב.

מתי? מדי שנה בפברואר – מרץ

אתר הקרנבל

צילום: John de la Bastide / Shutterstock.com

הפוסט הקרנבל של טרינידד וטובגו הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

טיול לקובה, פנמה והקרנבל בטרינידד טיולי תרבות וטבע
מסע גיאוגרפי ומוסיקלי באיים הקריביים | 16 יום

טיול לקובה, פנמה וטרינידד, הוא מסע בין איים וחופים בים הקריבי, אל נבכי התרבות המקומית הצבעונית והייחודית, תולדה של עבדים אפריקניים וחוואים אירופיים. האיים הקריביים שוכנים באזור המשווני – נופים טרופיים ירוקים שופעי מים, עמקים חקלאיים פוריים בהם מגדלים בין השאר קנה סוכר וטבק, הרים גבוהים וחופי ים עם חול לבן, דקלי קוקוס, וים הלוחך אותם מכל עבר. נחזה בנופי האיים ובחיי היום יום בהם, נסקור את העבר, על היפה והקשה שבו, ונתחבר אל התרבות הייחודית של כל אי – התרבות הלטינית של קובה, הלטינית-צפון אמריקאית של פנמה, והקרנבל השחור-לבן-הודי של טרינידד. תושבי האיים הם בני תערובת, שנוצקו מתוך כור היתוך של בעלי אחוזות לבנים, אינדיאנים ביבשת ועבדים ושפחות אפריקנים, כל אי וסיפורו שלו. מתוך העבר הקשה של עבדות במטעי הסוכר, אחוזות הטבק וחוות הבקר, צמחה תרבות עשירה המשלבת את המקורות האפריקנים והאירופאים, ואת אחרוני השבטים האינדיאנים אלו בצד אלו. המוסיקה הקריבית היא תולדה ישירה של עירוב התרבויות, וביטוי לתרבות העבר ומאוויי ההווה של תושבי האיים.
הדאנסון הקובני עזר לעצב את הג'אז בתחילת המאה, הסון נפגש עם הג'אז הניו-יורקי ליצירת הסלסה וה"בואנה ויסטה סושייל קלאב" חידשו את העניין העולמי במוסיקה האפרו קובנית.
הקרנבל של טרינידד מבוסס על חגיגות אירופיות, שהתערבבו עם שמחת שחרור העבדים, ויצרו את אחד הקרנבלים האדירים בעולם, עם מקצבי הקליפסו המסורתי, הסוקה (ראשי התיבות ל- SOUL CALYPSO) המודרני, וצלילי הסטיל באן – חביות התופים שהפכו לתזמורות ענק, מקפיצות ומרגשות.

לפרטים נוספים ורשמה>>

מסלול הטיול

יום 1 ת"א – הוואנה
טיסת בוקר דרך מדריד אל הוואנה בירת קובה. העברה והתארגנות במלון. לינה בהוואנה.

יום 2 – הוואנה, בירת קובה
הוואנה, בירת קובה, היא עיר ידידותית, המונה שני מיליון תושבים, בעלת עבר קולוניאלי מפואר, המתבטא בכיכרות וברחובות של העיר העתיקה. בנייניה הקולוניאליים המרשימים, הנשמרים היטב ומתחדשים בחסות בתמיכת אונסק"ו, הם נכס תרבותי לאנושות. ההווה מתבטא בשכונות החדשות ובעיר המודרנית, שלה פן קוסמופוליטי, לצד הרום, הסיגריה והסלסה – ממאפייני העבר הלא רחוק. נתחיל בכיכר המהפכה, נמשיך לביקור במבצר "אל מורו", נשוטט ברחובות ונתרשם מן העבר וההווה הניבטים מן הבתים והאנשים בכל פינה. נטייל בפלאזה דה ארמס וכיכר הקתדרל וברחובות הציוריים היוצאים מהן. נלמד את ההיסטוריה המדהימה של העבר הקולוניאלי, כמו גם את חצי היובל האחרון בקובה. נצא לסיור במכוניות אמריקאיות ישנות, ניסע לאורך טיילת המאלקון, הפונה לעבר גלי הים המתנפצים אליה ונכיר את הרובע החדש של הוואנה. בערב נצא למועדון יחד עם הקובנים והקובניות, שבאים למועדון לרקוד סלסה. לינה בהוואנה.

יום 3 פינאר דל ריו – מחוז מגדלי הטבק
נצא בנסיעה אל מערב קובה, אל אזור מגדלי הטבק, במחוז פינאר דל ריו. נבקר בעמק וינאלס, בו נפרשים שדות טבק בין כפרים קולוניאליים והרי גיר מרשימים ("מוגוטס"). נבקר בשדות הטבק, בבתי הייבוש ("טבקרוס") ובבתי החרושת לליפוף הסיגרים. נשוט במערת הנטיפים, בתוך גבעות המוגוטס, נביט אל ציור קיר גדול של חיות פרהיסטוריות וניהנה ממראות ההרים במקום. אחר הצהריים נשוב להוואנה. לינה בהוואנה.

יום 4 בדרך "מפרץ החזירים" לטרינידד
בבוקר נצא בנסיעה למרגלות הרי סיארה אסקמבריי אל עיר הנמל היפה סיאנפואגוס. נסייר ונבקר בארמון מרשים הצופה אל המפרץ. נעבור דרך איזור הביצות ונמשיך בנסיעה אל "מפרץ החזירים", שם ניסו גולים קובנים, בחסות הסי.איי.איי, לפלוש לקובה ולדכא את המהפיכה. נשב לארוחת צהריים בפינת חמד ביער, לצד בריכת מים מלוחים וצלולים, בה אף נוכל לשחות בה. נמשיך בנסיעה ולקראת ערב נגיע אל העיר טרינידד, אשר נוסדה בשנת 1514 על ידי מתיישבים ספרדים והוכרזה כאתר מורשת עולמית. לינה בטרינידד.

יום 5 העיירה הצבעונית טרינידד
עמקי החוף וההרים באזור טרינידד היו מרכז תעשיית הסוכר של קובה במאות השנים האחרונות. כתוצאה מכך, בעמקים הציוריים שסביב העיירה נמצאים שרידי אחוזות ענק מפוארות ולצדן מבני המגורים של העבדים השחורים. בטרינידד, שהיא אולי העיר היפה ביותר בקובה, יש מספר רב של בתי מידות קולוניאליים, סמטאות מרוצפות ובתים צבעוניים. נוכל לטפס אל מגדל הפעמון הענק, שצלצל בעבר הלא רחוק (עד סוף המאה ה- 19), כדי להזעיק את העבדים לעבודת הפרך בשדות. נטייל בסמטאות טרינידד, עיירה נעימה לבלות בה במסע אל העבר המפואר, גן עדן לאוהבי ארכיטקטורה ומקום נפלא להתמזג עם המקומיים בבתיהם. נבקר במוזיאון הרומנטי, ובמנזר העתיק, שממגדל הפעמונים שלו נשקף מבט נפלא אל העיירה הציורית ומשמש כיום כמוזיאון המאבק. טרינידד, היא בדיוק המקום לשמוע מוסיקת סלסה מודרנית וללגום משקה אלכוהולי טוב בבר קנצ'נצ'רה. לעת ערב נצא אל מועדוני הסון והסלסה המסורתיים, ליהנות מהמוזיקה הטובה, המשקאות העממיים והריקודים. לינה בסמוך לטרינידד.

יום 6 דרך סנטה קלרה אל הוואנה
ניסע בחזרה להוואנה ובדרך נבקר בעיר סנטה קלרה, אחת הערים הגדולות ביותר בקובה, הממוקמת במערב המדינה. סנטה קלרה, בעלת ערך חשוב במהפכה הקובנית והייתה לאחד מסמליה הגדולים והחשובים של המהפכה הקובנית בשנות השישים של המאה העשרים. היא הפכה במרוצת השנים למוקד עניין עבור כל מעריצי המהפכן צ'ה גווארה, שנקבר בעיר וקיים בה את אחד מהקרבות המפורסמים והידועים ביותר שלו. נסייר ברחובות העיר, בכיכר המרכזית וברחובות הסמוכים לה, במונומנט ובמוזיאון צ'ה גווארה ומשם נחזור בחזרה להוואנה. לינה בהוואנה.

יום 7 חגיגות הקרנבל בטרינידד – 1
טיסה מהוואנה לפורט אוף ספיין, (דרך פנמה). העברה משדה התעופה למלון. בערב נצא לצפות בתחרות התחפושות של להקות הקרנבל ובבחירת מלך ומלכת הקרנבל.

יום 8 חגיגות הקרנבל בטרינידד – 2
צפיה בקרנבל הילדים, סיור בעיר פורט אוף ספיין, שבעת המופלאים, מבצר ג'ורג' וסיור באתרים הודים בסביבות העיר. לעת ערב נצא לצפות בהופעה המרהיבה, Panorama finals, תחרות להקות סטיל באן (להקות תופי הפח המקומיות) באירוע הקרנבל השנתי.

יום 9 חגיגות הקרנבל בטרינידד – 3
נצא לסייר בצפון האי טרינידד עם אוטובוס. הצפון ההררי ידוע בנופו המרהיב, נוף הרים, יערות וחופים מקסימים. בילוי במקום במשך היום, כולל ארוחת צהריים ופנאי בחוף הים. אחר הצהריים נשוב לפורט אוף ספיין. בערב נצא לבמות למופע Dimanche Gras – תחרות זמרי הקליפסו ותחפושות מלך ומלכת הקרנבל.

יום 10 חגיגות הקרנבל בטרינידד – 4
בהמשך למופע, בלילה בין יום ראשון לשני, נחזה בחוויה הפרועה והבלתי נשכחת של טקס הז'ובה – פתיחת הקרנבל העממית והפרועה ברחובות פורט אוף ספיין, הנמשכת עד אור הבוקר. בבוקר, השתתפות באירועי הרחוב או לינה ומנוחה. אחר הצהריים, יציאה לסיור אל שמורת הציפורים קארוני, שיט בתעלות השמורה וצפייה בלהקות המגלנים הארגמניים, המגיעות מונצואלה ללינה על העצים באיי האגם וצובעות אותו באדום.

יום 11 חגיגות הקרנבל בטרינידד – 5
היום המרכזי של הקרנבל. מצעד להקות המוסיקה, מועדוני הריקודים, תחפושות ורקדנים. נקבל מקומות ישיבה בבימה המרכזית, בקווין סוואנה פארק ונוכל גם לצאת ולשוטט ברחובות ולהשתלב בין חוגגי הקרנבל. הקרנבל נמשך עד שעות הערב המאוחרות.

יום 12 פנמה סיטי – העיר והתעלה
מוקדם בבוקר ניסע לשדה התעופה בפורט אוף ספיין ונעלה על טיסה לפנמה סיטי, בירת פנמה. פנמה סיטי שוכנת לצד מפרץ ימי. ניכרים בה גורדי שחקים גבוהים מודרניים, של אזור פאיטייה, בצד סאן פליפה, רובע קולוניאלי דהוי ומתקלף, עם עבר עשיר ומפואר עם כיכרות מהודרות, מזרקות אלגנטיות ומרפסות יפות. נצא לסיור בחורבות פנמה הישנה והעיר הקולוניאלית קסקו ויאחו. לאחר מכן, נמשיך לתצפית על תעלת פנמה, אחד מהפלאים ההנדסיים הגדולים בעולם. נבקר בסכרי מירפלורס, על פני תעלת פנמה הידועה. אותם סכרים מתמלאים ומתרוקנים במים חליפות, על מנת להעביר את האניות במפלסים שונים על פני התעלה. התעלה, שנבנתה במשך עשרות שנים, בידי מאות אלפי פועלים שרבים מהם מתו במהלך מגיפה שפשטה בעת הבנייה. זוהי תעלה שמקשרת בין שני אוקיינוסים, בין האוקיינוס השקט לאטלנטי וחותכת את כל פנמה. נסיים את הסיור בארוחת ערב טובה. לינה בפנמה סיטי.

יום 13 ארכיפלג האיים הטרופיים סאן בלאס
ניסע בג'יפים לסאן בלאס, קבוצת איים שהיא ביתם של אינדיאנים משבטי קונה, המנהלים בה אורח חיים אוטונומי. נצא לשיט בסירות ונבקר בקהילה אינדיאנית, נתור אחר השוניות היפות, נשחה בים הקריבי וניהנה מאי קאריבי קסום, עם חולות לבנים, דקלי קוקוס וערסלים תלויים. בתום הביקור נחזור לפנמה סיטי לארוחת ערב ולינה.

ימים 14-16 הנסיעה הביתה
לאחר ארוחת הבוקר נצא לביקור בקהילה האינדיאנית אמברה ונמשיך לשיט באגם גטון, לאי הקופים שנמצא בפארק הלאומי של פנמה, park summit. לאחר הסיור ניסע לשדה התעופה ונעלה על טיסת ערב לאירופה, בה ננחת למחרת בבוקר. נמשיך בטיסה לתל אביב, בה ננחת לפנות בוקר של היום ה- 16 לטיול.

לפרטים נוספים והרשמה>>

הפוסט טיול לקובה, פנמה והקרנבל בטרינידד הופיע ראשון במסע אחר

לקרנבל המפורסם של ריו דה ז'ניירו יש אח קטן, סימפטי, ולדעת רבים, הרבה יותר יפה, חושני, ומשמח – הקרנבל בטרינידד. יש הגורסים שטרינידד מאפשרת לגעת בטעמו האמיתי של הקרנבל, כאן, אומרים המקומיים, יש לקרנבל טעם של שמחה ביתית שעדיין לא נגעו בה תחלואיו של העולם המערבי.

משתתף בקרנבל. שמחה אמיתית שאינה נגועה במסחריות יתר

בקרנבל בטרינידד אתה לא יכול להיות רק צופה, ההתרחשות משתלטת על כל החושים, אתה רואה, שומע, מרגיש ונושם את הקרנבל, או כמו שאומרים בטרינידד: אתה חי את הקרנבל. ואכן, הקרנבל שנמשך יומיים בלבד נתפס על ידי רבים בטרינידד ובטובגו (האי השכן) כאירוע המרכזי של השנה. ההכנות עורכות חודשים ארוכים, מאמץ רב מושקע בתפאורות, בתלבושות, בריקוד, במוזיקה ובשירה. מי שמגיע לטרינידד או טובגו לפני הקרנבל יכול להרגיש את המהומה הממשמשת ובאה – קליפסו וסוקה נשמעים בכל מקום ומסיבות הכנה נערכות מדי ערב. הצלילים המיוחדים של תופי הפח נשמעים בכל פינת רחוב.

vקרנבל בטרינידד. משתלט על כל החושים | צילום: Jean-Marc, flickr

כמו רוב המוזיקה המקומית, האוכל והמנהגים גם שורשיו של הקרנבל בטירינידד רבים, מגוונים ומולטי אתניים. יש הגורסים שמקורותיו של הקרנבל קשורים בדרך זו או אחרת בחגיגות לכבוד דיוניסוס, אל היין היווני, אך התיאוריות רבות ומגוונות. מקורה של המילה קרנבל בלטינית הוא "carne vale", שפרושה פרידה מהגוף. ואכן כל מי שמשתתף בקרנבל בטרינידד מרגיש שהוא נפרד מכל הבלי העולם הארצי ומרחף בעולם שכולו מוזיקה וטוב.

תחפושת מרהיבה בקרנבל של טרינדד | צילום: אייסטוק

איך מגיעים?
אפשר לטוס ללונדון, ומשם לטרינידד בטיסה ישירה. דרך נוספת: לטוס לארצות הברית ומשם, בטיסת המשך, לטרינדד.

איפה שוהים?
הנה כמה מלונות מומלצים לשהייה בטריניטדד. קחו בחשבון שבתקופת הקרניבל מלונות מתמלאים עד אפס מקום, וכדאי להזמין זמן רב מראש.

Asa Wright Nature Centre and Lodge
אין שום מקום דומה לזה בקריביים. בבית ויקטוריאני עתיק, בלב היער המלון הוא גם מרכז לצפיה בציפורים הידוע בעולם כולו. השוהים במקום יוכלו לצפות מהחלון באלפי מינים של ציפורים נדירות, לטייל ביער ולהשתכשך בבריכות טבעיות ומפלי מים מרהיבים. המחירים – בהתאם.
כתובת: Spring Hill Estate, טרינידד
אתר אינטרנט

The Maracas Bay Hotel
קרוב מאוד לים, משפחתי, טובל בירק וצמחייה. מחיר: רמה בינונית.
כתובת – Maracas Bay Road, טרינידד
אתר אינטרנט

Carnetta's Inn
מלון זול ומקסים בניהול וינסטון וקרנטה, זוג מרתק שכדאי להכיר. וינסטון, היה פעם האחראי על התיירות באי והוא אנציקלופדיה מהלכת לכל צפונות המקום. קרנטה היא הגננית והבשלנית ולא מדובר כאן רק באהבה אלא גם בכישרון. הארוחות כאן הן מהטובות שתוכלו למצוא באי והגנים – נפלאים. מלבד אינספור סוגים של תבלינים תוכלו לראות כאן סחלבים נהדרים, פרחי לילי ג'ינג'ים ועוד צמחים המדיפים ריחות ניפלאים. החדרים מושפעים מהשפעה הפורחת ומקושטים גם הם בפרחים חיים ומצויירים.
כתובת -99 Saddle Road, Maraval
אתר אינטרנט


חגיגות הקרנבל בטרינידד. והיית אך שמח

מה עושים בטרינידד בשאר השנה?
עם הגעתם עד הלום אל תחמיצו את מפרץ מראקאס (Maracas Bay) – חלום קאריבי מושלם עם חולות לבנים, מים שקופים ועצי קוקוס. בקרו גם בשמורת הציפורים Caroni Bird Sanctuary הנמצאת באזור ביצתי עם שפע של עצים, פרחים נפלאים ותנינים מנמנמים בבוץ. בטרינידד תוכלו לממש את הפנטזיה האולטימטיבית – ללכת על המים. פניו של אגם פיץ' (Pitch Lake) מכוסים בשכבה, המכונה כאן "עור פיל" – תמהיל של בוץ ושמן שהתקשו והפכו למשטח מוצק. למרות הפיתוי, לא רצוי להתרחק יותר מדי מהגדה, אבל כדאי בהחלט להקשיב לשפע האגדות שהמקומיים מספרים על האגם.

לקריאה נוספת:

האיים הקריביים – החיפוש אחר האי המושלם האיים הקריביים מציעים הרבה יותר מחופים לבנים ומים בצבע טורקיז. יש בהם איים מפותחים וממוסחרים ואיים מבודדים שנמצאים מחוץ למסלול, איים שמתאימים לחובבי בטן-גב וכאלה שמתאימים למי שרוצה לטייל בטבע ראשוני. מורה נבוכים לקריביים

הפוסט טרינידד וטובגו: לחיות את הקרנבל הופיע ראשון במסע אחר

מצעד יום העצמאות של טרינידד וטובגו (Trinidad and Tobago) התנהל בגשם שוטף של חודש אוגוסט, אבל גם הממטרים הטרופיים הסוחפים לא מנעו מקהל גדול ללוות את הצועדים בקריאות עידוד והערכה קצביות. רוב הקריאות התייחסו לרמת הביצוע של המתופפים, שצעדו חמושים בכלי הנגינה הלאומי, תוף הפאן – המצאה מקומית ייחודית, כלי נגינה מתוחכם להפליא העשוי מחבית פח פשוטה לגמרי. מפות ומדריכים מודפסים ליעד טרינידד וטובגו, בהנחה לגולשי מסע אחר! תזמורת המשטרה פתחה את המצעד בתיפוף במקצב אפריקאי, ואחריו עברה לתיפוף במקצב הודי. השילוב הזה אינו מוסיקלי בלבד. הוא מבטא במידה רבה את רוחה של טרינידד וטובגו ואת המגוון האתני הססגוני שלה, שזיכה אותה בכינוי "כור ההיתוך של הקריבים". שתי הקבוצות הגדולות באיים הן צאצאי עבדים אפריקאים ומהגרים מהודו, וכל אחת מהן מונה כ־40 אחוזים מכלל האוכלוסיה. בצידן חיים גם אינדיאנים־קריבים, בעיקר משבטי הארוואק (Arawak); צאצאים של כובשיו הרבים של האי טרינידד – ספרדים, צרפתים, הולנדים ואנגלים; מהגרים מתקופות שונות; צאצאי עבדים שחורים משוחררים מכל רחבי יבשת אמריקה ומאיים קריביים אחרים; סינים, מלזים, יהודים וכמובן – בני תערובת של כל הלאומים והגזעים הללו. את השעטנז הקליידוסקופי הזה, שלא תמיד נעדר מתחים, רואים, שומעים וטועמים בכל תחומי החיים בטרינידד וטובגו: בתווי הפנים של אנשים ברחוב, בשפה – צירוף של אנגלית קריבית מתובלת בספרדית, צרפתית ותערובת של שפות אפריקאיות; במטבח – המשלב אוכל אפריקאי מסורתי עם מנות הודיות חריפות, וכמובן – במוסיקה: הצ'טני, מקצב המבוסס על מקורות הודיים מסורתיים; הקליפסו, שעליו אומרים כי הוא המקבילה הטרינידדית לרגאיי הג'מייקני (ראו "מסע אחר" 90), ואשר כולל אמירות פוליטיות חריפות ורמזים מיניים מחוצפים; הסוֹקָה, שנולד בשנות השבעים ומהווה מפגש בין הקליפסו להשפעות אמריקאיות, ומקצבים רבים נוספים. תופי הפח. כלי הנגינה הלאומי של טרינידד והמצאה מקומית ייחודית הודו מגיעה לקריבים טרינידד וטובגו הוא השם הרשמי של הרפובליקה הכוללת את האי טרינידד ואת האי טובגו, שהתאחדו בשנת 1888. התושבים מכנים את המדינה T&T. טרינידד וטובגו של היום היא תוצר של הכובשים הרבים שהשפיעו עליה. קולומבוס הגיע לטרינידד ב־1498 והפך את האי הקריבי הקטן לחלק מהאימפריה הספרדית. עם הכיבוש נכחדה האוכלוסיה האינדיאנית המקומית כמעט לחלוטין. הספרדים שלטו בטרינידד 300 שנים, עד שהבריטים כבשו את המקום וסיפחו אותו לאימפריה ב־1814. עד המאה ה־19 התבססו החברה והכלכלה בטרינידד על עבדות, כמו ברוב האיים הקריביים. ביטול העבדות היה הדרגתי: בהתחלה הוטלו הגבלות על הסחר בעבדים, אחר כך הוענקו זכויות לבני תערובת ול"שחורים חופשיים" ורק ב־1834 בוטלה העבדות לחלוטין. לאחר הפסקת העבדות חיפשו בעלי מטעי הסוכר כוח עבודה זול אלטרנטיבי, ועובדים חדשים הגיעו מסין, מפורטוגל, מסוריה, מלבנון ובעיקר מהודו. ההודים לא היו עבדים, אבל ההבדל בין מצבם לזה של עבד לא היה גדול. הם היו כבולים בחוזים משפילים, שילמו להם פרוטות וחופש התנועה שלהם היה מוגבל מאוד. כך, למשל, אסור היה להם להתרחק מהמטע יותר משלושה קילומטרים בלי "אישור תנועה" מהמעביד. משהגיע חוזה העבודה שלהם לסיומו, עודדו אותם להישאר בטרינידד, ואפילו נתנו להם מענקים לרכישת קרקע. כך צמחה הקהילה ההודית הגדולה והמבוססת של טרינידד, על שלל האתרים שמקדמים את פניו של כל מבקר באי – מקדשים ביתיים קטנים בכפרים, מקדשים עירוניים ממוסדים, אתרים לשרפת גופות והמון מסעדות וחנויות מכולת הודיות. הדים מעברו של האי טרינידד ניכרים היטב במוסיקה המקומית. תרבות הפאן צמחה מן הרעב, הכאב, העצב והדיכוי של העבדים לשעבר וצאצאיהם, והפכה תוך עשורים מעטים לכלי הביטוי המרכזי של טרינידד וטובגו. תזמורות פאן מהאיים משתתפות בפסטיבלים של מוסיקת עולם ומופיעות באולמות קונצרטים מובילים בלונדון ובניו־יורק, ברפרטואר סגנונות מגוון הכולל ג'אז, קליפסו ורגאיי, וגם יצירות מורכבות של מוצרט וצ'ייקובסקי. תכונותיו המופלאות של הכלי מאפשרות טווח רחב מאוד של סגנונות, מאחר שאפשר לחקות באמצעותו כלים רבים אחרים. התוצאה היא הרמוניה מהפנטת של צלילים, המופקים מכלי שהוא כמעט תזמורת. ולחשוב שהכל התחיל בחביות נפט משומשות. על הכנת התופים, הכיוון שלהם והצלילים שבוקעים מהם נפט הוא אחד מאוצרות הטבע החשובים ביותר של טרינידד וטובגו. עד שנות השמונים היתה הרפובליקה אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם וכלכלתה שגשגה בזכותו. למרות המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות צניחת מחירי הנפט, טרינידד וטובגו היא עדיין אחת המדינות המתועשות ביותר בקריבים. אחת התוצאות הלא־מתוכננות של תעשיית הנפט היתה המצאת הפאן, בתהליך ספונטני שהחל באמצע שנות הארבעים של המאה ה־20, בגטאות וברחובות של פורט אוף ספיין (Port of Spain) הבירה ובמקומות נוספים. ראשיתו בשולי החברה, בחצרות האחוריות, שם הפכו התושבים מכסים של חביות נפט משומשות לכלי ביטוי ייחודי, שהנגינה בו שימשה מעין קריאה להכרה בעברם ובזהותם. התוף היה כלי פופולרי בטרינידד עוד מהימים שבהם תופפו העבדים בתופים שהביאו איתם מאפריקה ובכל אביזר בר תיפוף שיכלו להניח עליו יד. רבות נאמר ונכתב על מרכזיותם של תופים במוסיקה ובפולחן האפריקאיים, אבל בטרינידד נוספה לתוף משמעות פוליטית. ב־1883 נאסר על השחורים לתופף, משום שהממשל הבריטי חשש מהתקוממות וחשד שהתופים משמשים להעברת מסרים מחתרתיים. השילוב של מסורת הנגינה השחורה עם התופים המסורתיים שהביאו עימם המהגרים מהודו הפך את טרינידד וטובגו לארץ הקצב, אבל רק בשנות השלושים, ובעיקר משנות הארבעים, עברו לנגן גם בתופי המתכת – Steel Pan. הנדידה בין חצרות הפאן היא חוויה מרכזית בקרנבל של טרינידד מהנדס הרכב והשופט החכם ב־1956 קיבלה טרינידד וטובגו ממשל עצמי, אך רק ב־1962 הסתיים הממשל הבריטי באופן סופי. דרך ארוכה עשה הפאן בשנים אלה, מאז שהיה רק מכסה של חבית נפט. בתחילת שנות הארבעים כבר היה ברור שאפשר להפיק מתוף הפח הזה יותר מטון אחד או שניים. בהתחלה התפתחו גרסאות מוקדמות, כמו ה־Melody Pan, ובקרנבל של 1946 כבר ניגנו בפאן שהפיק 14 תווים שונים. הריקוע של חבית הנפט נעשה באופן ידני על ידי מומחים, המקישים על הפח בפטיש מיוחד ויוצרים שקעים ובליטות, שבאמצעותם מפיקים את הסולמות המוסיקליים השונים. בתהליך איטי והדרגתי גילה דור חדש של מוסיקאים את האפשרויות המוסיקליות הטמונות בכלי, ושִכלל אותו יותר ויותר. לא רק מוסיקאים התמכרו לפאן. מייקל קופר, מהנדס רכב בתעשיית המכוניות היפאניות, התרשם מהפוטנציאל האדיר של הפאן והחליט על הסבה מקצועית, ממכוניות לתופים. ב־1993 הוא הקים את המפעל הראשון לייצור תופי פאן, והתחיל להפיצם באופן מסחרי. כיום נמכרים תופי פאן בכל העולם, וקהל הלקוחות מגוון כמו סוגי המוסיקה – מתזמורות שכונתיות קטנות ועד לתזמורות פילהרמוניות ממוסדות. כ־40 אנשים מועסקים במפעל של קופר, שבו מייצרים, מכוונים, מטפלים ומשווקים את הפאן. בביקור במפעל, הנמצא בתהליכי הרחבה, אפשר להתרשם ממורכבותם של שלבי הייצור. הכיוון הסופי שלו לסולמות המוסיקליים הוא אמנות של ממש, כפי שמעידה התבוננות במכוון הפאן המיומן של המפעל, שבנוסף לעבודתו הוא מרבה לנסוע בעולם כדי לטפל בכלים ולכוון אותם. אחת ממשימותיו בימים אלה היא העמדת דור חדש של מכווני פאן, במטרה להיענות לדרישה ההולכת וגדלה. לא קשה ללמוד לנגן בפאן, ותוך כמה שיעורים כבר אפשר להפיק ממנו יצירות בסיסיות. בשל פשטות הכלי והאפשרות להתאימו לצורות נגינה שונות, השימושים בו הם רבים. בטרינידד פועלות כיום כ־100 תזמורות פאן, ובכל בית ספר לומדים לנגן בו. הוא גם כלי רב ערך למדיטציה ולתרפיה באמצעות מוסיקה, לעבודה עם אנשים מוגבלים ולשיקום של בני נוער. אחת הדוגמאות לכך הוא פרויקט מיוחד שיזם שופט מקומי באיי הבתולה, איים בים הקריבי, השייכים לארצות הברית), בעקבות השיעור הגבוה, כ־75 אחוזים, של בני נוער אשר נשרו שם ממערכת החינוך. השופט החכם הבין שהמצב מחייב התערבות דחופה ויצירתית, והקים תזמורת פאן שבה שולבו עבריינים צעירים, בני 10 עד 18. תוך זמן לא רב, השלימו 90 אחוזים מהם את לימודיהם, זכו למחמאות לא מעטות על נגינתם בתזמורת הנוער ואפילו הוציאו דיסק. הצלחת התוכנית והשינוי הדרמטי שהיא חוללה בחיי הצעירים הביאו לאימוצה גם בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אוניברסיטת הרוורד וקרן פורד מממנות תוכנית זאת וממליצות עליה כמודל למניעת פשיעה בקרב בני נוער בארצות הברית. כיום הפאן פופולרי במיוחד בארצות הברית ובבריטניה, שם מתגוררים מהגרים רבים מטרינידד וטובגו, אבל גם בקניה יש תזמורת פאן מכובדת, בניגריה הכלי משולב בתזמורת הצבאית והנגינה בו היא חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר, ובהולנד ובשווייץ מככב הפאן בתזמורת המשטרה הלאומית. רבים מהנגנים אינם נעזרים בתווים, ולומדים את המנגינות רק משמיעה ומזכרון סיבוב בחצרות הפאן למחרת מצעד יום העצמאות נערך באחד הפארקים העירוניים פסטיבל לתזמורות פאן. בגלל הגשם חסו התזמורות תחת אוהלים גדולים, והקהל נע מאוהל לאוהל בעקבות הצלילים – מתעניין, מעורב, מגיב, מתמצא בתחום. האווירה מחשמלת. מעורבות הקהל היא חלק מרכזי של מסורת הפאן. הנגנים לא מתאמנים בקונסרבטוריון מנותק, אלא במעין חצרות – פאן יארד (Panyard) – הפזורות ברחבי המדינה כולה. שם מתאמנות התזמורות, שם מאוחסנים תופי הפאן, שם זה "המגרש הביתי" שבו נותנים את ההופעות החיות הטובות ביותר. הנדידה בין חצרות הפאן היא חוויה מרכזית גם בקרנבל של טרינידד, הנערך מדי שנה בחודשים פברואר־מרץ, בתקופה שבה נערכים הקרנבלים של ברזיל ושל האיזור הקריבי כולו. משאיות נעות ברחובות כל היום, עד השעות הקטנות של הלילה, ועליהן תזמורות של נגני פאן המפליאים לנגן בתופיהם. אחד מימי הקרנבל מוקדש כולו להסתובבות בין החצרות, להאזנה לתזמורות השונות ולבחירת תזמורת השנה – אחד מאירועי השיא של הקרנבל. "האווירה המיוחדת של חצרות הפאן מביאה לתוצאות מוסיקליות מצוינות", אומר סימון סנדיפורד, מומחה בתחום ומנהל Sanch Electronix, חברה להפקת דיסקים של מוסיקת פאן. "הקלטה של פאן יארד היא הדרך המועדפת עלי להפקת דיסקים. להקליט את התזמורות בחצר שבה הן מנגנות, ורצוי בתקופת הקרנבל, זו הדרך הטובה ביותר לתפוס את רוח הפאן". דרך נוספת לעשות זאת מזומנת במסגרת ה"פנורמה" – תחרות בין תזמורות פאן, שהחלה ב־1936 ומתקיימת מאז מדי שנה, במועד סמוך לקרנבל. 100 תזמורות, שבכל אחת מהן 50 עד 100 נגנים, המתאמנים כל השנה כדי לזכות בהישג הנחשב ביותר בתחום, "אלופי הפנורמה". למרות היוקרה של התואר והפופולריות של הפאן באיים, מתברר כי בחלקים מסוימים של החברה הטרינידדית מלוות את הנגינה בפאן גם סטיגמות שליליות, עקב מוצא הכלי בתרבות העבדים. במפגש נוער שדן בעתידו של הפאן בקרב הדור הצעיר, סיפרו אחדים מהצעירים כי הוריהם מתנגדים לנגינתם בתזמורת וכי עליהם להיאבק כדי לממש את אהבתם לכלי. הם רוצים הכרה, הערכה ותנאים טובים יותר לחזרות, כדי להיות מקצועיים יותר. אחדים מהם ייצגו את טרינידד וטובגו בחו"ל, ולא הסתירו את גאוותם מהכבוד ומההתלהבות שבהם התקבלו ברחבי העולם. במהלך הקונצרט, שבו ניגנו כמה מהצעירים מבלי להיעזר בתווים – הם לומדים את המנגינות רק באמצעות שמיעה וזיכרון – קמתי מכסאי בהשתאות של ממש, לחפש את הגיטרות, הפסנתר והצ'לו ששמעתי. לא מצאתי. "היכולת של התזמורות להגיע למגוון כזה של צלילים", הסביר לי אחד המומחים בתחום, "נובעת משליטה מושלמת בכלי, טכניקה מפותחת, זיכרון מוסיקלי מדהים, תיאבון ללימוד מוסיקה חדשה, הרבה משמעת וכמובן – אהבת הפאן". ____ תודה למארחי בטרינידד וטובגו Simeon Sandiford מנהל Sanch Electronix, ל־Michael Cooper ול־Richard Forteau מהמרכז החינוכי של פאן טרינבגו על הסיוע הרב ועל נדיבותם. צילומים: Andrew Hitchcock, flickr, אייסטוק

הפוסט טרינידד: כשהתופים רועמים הופיע ראשון במסע אחר

טובגו
טובגו, הקטן מבין שני האיים (רק 42 ק"מ מצד לצד) הוא המקום להגיע לתפוס בו שלווה אחרי שעייפתם מן הבילויים והמסיבות של טרינידד.
טובגו מתגאה ביערות גשם, אתרי צלילה מצויינים, מפרצי ים יפהפיים ושמורות טבע. התיירים המגיעים לכאן מתקבלים בשלווה ויכולים לבחור בין מלונות לחוף הים או בתי הארחה קטנים בכפרים בהם צפויים מפגשים עם המקומיים.
לאחר שהוריקן פלורה הרסה בשנת 1963 את המטעים עליהם היתה מושתתת כלכלת האי, החליטה הממשלה להשקיע בתשתיות התיירות בעת שיקום כלכלת האי. היום טובגו עדיין שלווה ושקטה, אך כדאי לבקר בה עכשיו לפני שהמוני התיירים יגלו אותה.

הפוסט הופיע ראשון במסע אחר

מטבע
המטבע הוא טרינידד וטובגו דולר. הבנקים יחליפו כמעט כל מטבע זר, אבל על פי רוב תקבלו ערך טוב יותר לדולר אמריקאי או לאירו.
 

הפרש שעות
טרינידד וטובגו מאחרות את שעון ישראל בשבע שעות.
 

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של טרינידד וטובגו היא 1.
 

תחבורה
בין שני האיים – פעמיים ביום, בבוקר ואחר הצהריים, יוצאת מעבורת מפורט אוף ספיין בטרינידד לסקרבורו בטובגו. השיט לוקח כשעתיים וחצי. בתקופת הקרנבל רצוי מאוד לקנות כרטיסים למעבורת כמה זמן מראש שניתן.

מכונית ואוטובוס
נהיגה עצמית היא דרך נהדרת לתור את האיים. מי שלא רוצה לנהוג בעצמו יוכל להשתמש ברשת התחבורה הציבורית הרחבה הפועלת בשני האיים. האוטובוסים מהווים אמצעי תחבורה מצוין לנסיעה למרחקים ארוכים. לנסיעות קצרות יותר, כדאי להשתמש השירות המוניות שנקרא מקסי-טקסי.
 

הפוסט הופיע ראשון במסע אחר

לטרינידד וטובגו אין שגרירות בישראל.

לישראל אין שגרירות בטרינידד וטובגו. במקרה הצורך יש לפנות לשגרירות ישראל בוונצואלה:
כתובת: Avenida Francisco de Miranda, Centro empresarial la Miranda – Pisco 4, Los Ruices, Caracas, Venezuela
טלפון: 58-212-2394110
דואר אלקטרוני: info@caracas.mfa.gov.il

איך להגיע
אין טיסה ישירה בין ישראל לטרינידד וטובגו.
רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בטרינידד ואפשר להגיע אליה בטיסה דרך יעדים בארצות הברית וקנדה, או בטיסות דרך לונדון.
גם ההגעה דרך הים אפשרית. ספינות תענוגות גדולות עוגנות בפורט אוף ספיין. כמו כן קו מעבורת מקשר בין טרינידד וטובגו לוונצואלה.
 

מתי להגיע
בשל מיקומה הדרומי של טרינידד וטובגו, הטמפרטורות במדינה זהות פחות או יותר בכל השנה. הטמפרטורה הממוצעת במשך היום היא 27 מעלות והלחות עומדת על 75% בממוצע.
העונה היחידה בטרינידד וטובגו היא העונה הגשומה, בין דצמבר למאי. עונת התיירות היא בין ינואר למרץ והיא מגיעה לשיאה בפברואר בתקופת הקרנבל.
 

חיסונים ובריאות
טרם הנסיעה מומלץ לפנות ללשכות הבריאות המחוזיות ולקבל את החיסונים הנדרשים. בעת הנסיעה חשוב להצטייד בפנקס החיסונים.
יש להתחסן בטרם הנסיעה כנגד דלקת הכבד וטיפוס הבטן. במדינה עצמה יש להצטייד בתרסיס כנגד יתושים נוכח המחלות המעוברות בעקיצת יתוש.
חשוב לדעת ששלטונות המקום דורשים להציג חיסון כנגד קדחת צהובה כתנאי כניסה לבאים לתחומם ממדינות נגועות במחלה (ובין היתר ונצואלה).
 

ביטחון
רמת פשיעת הרחוב במדינה במגמת עלייה בשנים האחרונות. לכן מומלץ לנקוט זהירות ולהימנע במידת האפשר מללכת ברגל בערים לאחר רדת החשכה. יש להימנע מהחזקת סכומי כסף גדולים במזומן, שימוש בפריטי לבוש ותכשיטים יקרים ובמכשירי טלפון ניידים ברחובות, שכן אתם עלולים להפוך למטרה לשוד. במיוחד כדאי להיזהר במרכז עיר הבירה, בנסיעה משדה התעופה ובעת ביקור בחופים מבודדים. כמו כן, לא מומלץ לבקר באזורים הידועים בשיעור פשע גבוה: כלונטילה Laventille, דרום בלמונט South Belmont, הסוואנה The Savannah ודאון טאון פורט אוף ספיין Down Town Port of Spain לאחר שעות החשכה.
על אף שמהומות אלימות אינן נפוצות במקום, יש להימנע מהתקהלויות גדולות והפגנות על רקע פוליטי.
במהלך שנת 2005 היו מספר מקרים של אירועי טרור אשר כללו מטעני חבלה שפוצצו במרכז עיר הבירה. יש לגלות משנה זהירות בהיותכם באזור זה.

הפוסט הופיע ראשון במסע אחר