האמת היא שכאשר הגענו למקום, קריאות ההתפעלות וה-וואו שהוצאנו היו מעורבות בתחושה מסוימת של קריפיות. זה לא נעים לראות ברבי בלי זרוע, או דב טדי בלי עין. אבל יכול להיות שאת כל ההקדמה לעלילה הזאת צריך להשאיר לאנשי המקום. בכניסה לבית חולים מקבל כל אחד מאיתנו כרטיס (3.5 יורו) שהוא בעצם מעין סימניה-סיפור עם תמונה של ילדה אוחזת בבובה (למעלה), ומאחור, על "גב" הילדה מודפסת הקדמה קצרה וציורית אודות ההיסטוריה של בית החולים.
עוד מידע וכתבות על ליסבון

הנה קטע ממנה בתרגום חופשי: "התקופה: שנות ה-30 של המאה ה-19. ברחובות אין עדיין מכוניות. בסמוך לשוק, ליד דלת הכניסה לחנות לעשבי תיבול נהגה לשבת אישה זקנה ולתפור בובות מבד. באותה תקופה הילדים נהגו ללוות את הוריהם, או את הסבא והסבתא בדרכם לשוק. זו הייתה פעילות שהסבה להולכים הנאה רבה, קצת בדומה לימים אלה כאשר אנחנו הולכים למרכז קניות, אולי, אפילו יותר. לבד משפע הפירות והפרחים, הסתובבו בשוק ברווזים, ארנבות, עופות, יונים, דגים צבעוניים. כל אלה יצרו תערובת עזה של צלילים וריחות…ילדים לא פחדו ללכת לאיבוד. כולם הכירו זה את זה בשמותיהם וליסבון נראתה כעיר קטנה."

ביקור ב- Hospital de Bonecas, כך הוא נקרא במקור, יהווה עבורכם מסע מרגש אחורה בזמן

בכניסה לבית חולים מקבל כל אחד מאיתנו כרטיס שהוא בעצם מעין סימניה-סיפור עם תמונה של ילדה אוחזת בבובה, ומאחור, על "גב" הילדה מודפסת הקדמה קצרה וציורית אודות ההיסטוריה של בית החולים

עולם חי ובועט

זו הייתה ההתחלה. אותה אישה זקנה מהסימנייה הייתה חלק ממשפחה שצאצאיה וקרוביה מחזיקים עד היום במקום הזה שהפך ממתפרה זעירה של בובות לבית חולים של ממש. אחת מקרובות המשפחה, מנואלה קוטיליירו, מקבלת אותנו בכניסה יחד עם מרתה מהעובדות הוותיקות שבמקום.

בבית החולים, הן מספרות לנו, יש כיום ארבע רופאות ואחיות שעוסקות בתיקון ואיחוי הבובות. הן קיבלו הכשרה מיוחדת במוזיאון ומרכז תרבות מיוחד בליסבון שמשמר אומנויות מסורתיות. בבית החולים יש גם מוזיאון קטן ובית מלאכה בו הן מטפלות, משחזרות וגם מוכרות בגדים, צעצועים ובתי בובות. בכלל, עולם הבובות, כך נראה, חי ובועט, לפחות אם מסתכלים על הביקוש העצום לבית החולים. מרתה מספרת לנו שהן מקבלות בובות מכל רחבי אירופה, ובעצם מכל העולם, ויש רשימת המתנה של כמה חודשים. תהליך הקבלה לבית החולים פשוט: יש לך בובה שזקוקה לטיפול, אתה מביא אותה לכאן, ואז היא תירשם ותתוייג ותחכה "במחלקה" (ארון? מגירה?) עד שתגיע האחות.

בבית החולים, הן מספרות לנו, יש כיום ארבע רופאות ואחיות שעוסקות בתיקון ואיחוי הבובות

לכל בובה סיפור משלה

אנחנו מסתובבים בין החדרים הצפופים. קירות, ארונות, שולחנות, מגירות גדולות, כולם עמוסים עד להתפקע בבובות בגדלים וצורות שונות, עשויות מחומרים שונים ומשונים, כגון: פורצלן, פלסטיק, מתכת, צמר ובד. אם חשקה נפשך להציץ בנכסי תרבות של עולם ישן, זהו המקום.

וויקיפדיה: בובות הן ייצוג פיזי ומלאכותי של אדם, לעיתים תינוק, והם כאן משחר ההיסטוריה. דמות הבובה נרקמת ומתעצבת במערכת היחסים הייחודית הנרקמת בינה לבין אדוניה בני האדם. ותראו איזה דימוי נקשר בהן בבובות, אם נתעלם לרגע מכמה מאותם סטריאוטיפים קיצוניים; הבובות יודעות לנחם ולארח לחברה, לשמור, להפיג בדידות, לקשט ולהתהדר, לדמות אנשים ויצורים אחרים, וגם לשמח ולהרגיע. כמו למשל, זהבה, הבובה של נורית (ושל מרים ילן שטקליס): "צחקה בובה זהבה, וצחק מאוד הדוב, למה לגרש החושך, והרי הוא ילד טוב".

זה לא מפתיע שאנשים רוצים לשמור עליהן. ובכל זאת מרתה מספרת לנו שבובות רבות המובאות כאן לתיקון וריפוי אינן נדרשות חזרה על ידי בעליהן. לאלה מן הסתם יש סיפור מעניין אולי גם דרמתי.

מרתה מספרת לנו שבובות רבות המובאות כאן לתיקון וריפוי אינן נדרשות חזרה על ידי בעליהן

פנים אדומות ושרוטות, רגליים שבורות, שפתיים קרועות

דרמות אינן חסרות בסיור שלנו. השוטטות בחדרי בית החולים מפעימה, מרתקת ולא תמיד מהנה. בין אינסוף הבובות המצויות כאן אפשר לראות פנים אדומות, פנים שרוטות וחבולות, רגליים שבורות, זרועות קרועות, שפתיים סדוקות, ומה לא. מרתה מובילה אותנו לחדרי הטיפול, שם היא פותחת כמה מגירות עם "תרופות". לעיננו נגלה מראה מקאברי משהו: ראשים, חלקי ידיים, רגליים, שערות ופאות. לא הרחק משם, במחלקת העיניים הנמצאת בארון נפרד, נפתחות מגירות גדולות ולנגד עינינו נפרשות עיניים בגדלים ובצבעים שונים.

מרתה מניעה את המגירה והעיניים מתחילות לעפעף. בררר.. עולם שלם של חלקי חילוף בובתיים. אני מפליג לרגע בדמיון אל עולם "הבובות" של סרטי המדע הבדיוני שבו חיים ומהלכים רובוטים, בוטים ודרואידים המיוצרים בטכנולוגיות חדישות בסדנאות מיוחדות של עולם העתיד. בית הבובות הזה קיים במציאות עצמה.

במחלקת העיניים הנמצאת בארון נפרד, נפתחות מגירות גדולות ולנגד עינינו נפרשות עיניים בגדלים ובצבעים שונים

בסיום הביקור אני רוכש לעצמי "בובה" קטנה – רובוט מכני זעיר עם מפתח שמותח קפיץ קטן וגורם לו להלך. בבית, וזה קורה כבר בארץ אחרת, אני מסובב את המפתח ומשלח את החבר לדרך. הוא הולך ומתנדנד. אחת מזרועותיו איננה נעה. בעיה. מחזיר אותו בעדינות לקופסה. למנואלה ומרתה יש לקוח נוסף בפוטנציה.

אני רוכש לעצמי "בובה" קטנה – רובוט מכני זעיר עם מפתח שמותח קפיץ קטן וגורם לו להלך

הכתובת של המוזיאון: The Hospital de Bonecas (The Doll Hospital) – Praça da Figueira 7, Lisbon
אתר בית החולים לבובות ליסבון כאן

———–

עמי בן בסט – יזם, מנהל פרויקטים, כולל במסע אחר, וסופר. בשנים האחרונות עוסק ומתמחה בהפקת אירועים ופורמטים בתחום החדשנות ומפגשים 'מהסוג היצירתי' עבור חברות הייטק, ארגונים ואקדמיה, לרבות מיט-אפים, סדנאות ואי-כנסים. נושא משרה (חלקית) בתכנית (MBA) ליזמות וחדשנות באוניב. תל אביב. וכאשר לא מסתכלים: כותב, מצלם, אסטרונום חובב וסקרן אובססיבי.
הבלוג של עמי בן בסט: עולם ללא קופסאות, נמצא כאן

הפוסט בית מרפא לבובות, ליסבון: זכרונות של ילדות הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לפורטוגל
• מדריך מסע אחר לליסבון
• פורטוגל מחוץ למסלול
• פורטוגל עם ילדים
• פורטו – עשרת הגדולים

אי: סאו מיגל

בואו נודה באמת. כדי להגיע לאיים האזוריים נדרשת הרבה היותר מסטייה קטנה מהמסלול. ארכיפלג האיים האזוריים ממוקם באוקיינוס האטלנטי, כ-1,500 ק"מ מחופי פורטוגל, אבל כשתגיעו לשם תברכו על המאמץ. אחד האיים הגדולים והיפים ביותר, וגם זה שההגעה אליו היא הפשוטה ביותר (אם כבר טרחתם להגיע עד פה, לא נעשה לכם חיים קשים), הוא האי סאו מיגל (São Miguel). זהו אי געשי יפהפה וירוק להפליא, עם יערות צפופים, שדות ירוקים, מפלים, בריכות של מים חמים ומעיינות תרמיים, צוקי בזלת שנופלים בתלילות אל הים, וגולת הכותרת – מכתשים וולקניים שבתוכם אגמים. אחד האתרים היפים והמצולמים ביותר באי הוא Lagoa das Sete Cidades שבמערב האי, מכתש געשי ובו אגם בצבע כחול ואגם בצבע ירוק, אחד המראות המהפנטים באי. אגם נוסף הוא Lagoa das Furnas. נופיו פחות דרמטיים אבל המעיינות החמים ובריכות הבוץ הסמוכות לו מהוות פיצוי הולם. אוהבי הגנים ייהנו בגן טרה נוסטרה אשר בו צמחייה, פלגי מים ובריכות חמות. אם אתם רוצים קצת חוויה עירונית, כמובן בקנה מידה שאי שכולו טבע יכול לספק, בקרו בבירה היפה פונטה דלגדה.

האי סאו מיגל מפורסם במכתשים הוולקניים שבו, שבהם אגמים

חוף: קומפורטה

בעוד תיירים רבים נוהרים לחופי קשקאיש בסמוך לליסבון, רק מעטים מגיעים לעיירה קומפורטה (Comporta), המרוחקת רק כשעת נסיעה מן העיר. התיירים שכן מגיעים לכאן הם דווקא מיוחסים למדי, ובהם בני משפחת המלוכה של מונקו וכדורגלן העבר ז'וז'ה מוריניו. מה הם מוצאים כאן? רצועת חול זהוב באורך 13 ק"מ, הגובלת בדיונות חול, יער עבות ושדות אורז , בקתות דייגים הממוקמות על כלונסאות, דולפינים מפזזים במים, מסעדות של פירות ים ואווירה שלווה ואותנטית, בלי מועדוני לילה וגדודי תיירים (לפחות בינתיים).

חוף קומפורטה, אחד מהחופים היפים בפורטוגל שתיירים פחות מכירים

כפר 1: פיודאו

כשתגיעו לכפר ההיסטורי הציורי Piodão ששוכן במרכז פורטוגל, בקרבת פארק Serra da Estrela, לא תבינו איך אף פעם לא שמעתם עליו. בתי הכפר, בו חיים פחות ממאתיים תושבים,  פזורים בצפיפות על טרסות ירוקות, באופן שמזכיר אמפיתיאטרון (ויש הטוענים שעריסה). הבתים מוקפים בנופים הרריים, במעיינות ובאדמות מרעה, וביניהם מתפתלות סמטאות צרות. אחד הדברים שמייחדים את הכפר הוא בתי האבן שלו, אשר יוצרים מעין כתם גדול של צבע חום, אשר אותו שובר הגוון הכחול העז של הדלתות והחלונות של חלק מבתי הכפר.

בתי האבן של הכפר פיודאו

כפר 2: מונסנטו

בפורטוגל יש הרבה כפרים ציוריים, אבל קשה להתחרות ביופי ובייחוד של מונסנטו (Monsanto), אשר שוכן בראש גבעה במזרח פורטוגל בסמוך לגבול עם ספרד, באזור מבודד ונידח. ברחבי הכפר פזורים סלעי ענק, ובתי הכפר, הבנויים אבן גרניט, פזורים ממש ביניהם, מתחתם ולצדם, ומשתלבים בסביבתם באופן טבעי. חלק מהבתים האלה הוסבו לבתי הארחה ומסעדות. באזור הגגבוה ביותר של הכפר נמצא מגדל לוקאנו מהמאה ה-15, ובו פעמונים ושעון הפונה אל הכפר. משם נשקף נוף יפה של העמק ושל החלק התחתון של הכפר, אבל את הנופים היפים ביותר תראו מנקודת התצפית (Miradouro de Monsanto) ממנה נשקף נוף עוצר נשימה של העמק הירוק.

הבתים בכפר מונסנטו פזורים בין סלעי ענק

אתר ארכיאולוגי: קונימבריגה

האתר הארכאולוגי קונימבריגה (Conimbriga) אשר שוכן באזור הכפרי שמדרום-מערב לקוימברה, הוא אחד מאתרי העתיקות הרומיות המרשימים באירופה, ולמרות זאת, רק מעטים שמעו עליו. באתר המוקף חומה יש כמה בתי אצולה המעוטרים ברצפות פסיפס מרהיבות שנשתמרו היטב במשך יותר מאלפיים שנה. אל תוותרו על בית המזרקות, ובו פסיפסים של ציפורים, בעלי חיים ואנשים הסובבים בריכה עם מזרקות מים. וזה לא הכל: ברחבי האתר תוכלו להתרשם מהפורום הרומי, מהמרחצאות ומגנים יפים. ליד הכניסה לאתר יש מוזיאון קטן ובו ממצאים שנתגלו באתר, ובהם מטבעות, תכשיטים, כלי בית ועוד.

בית המזרקות באתר הארכאולוגי קונימבריגה מפורסם בפסיפסים שלו

פארק לאומי: הפארק הלאומי פנדה-גרס

הפארק הלאומי היחיד בפורטוגל הוא  Parque Nacional da Peneda-Gerês שבצפון-מזרח פורטוגל. זהו פארק יפהפה עם עמקים מיוערים, פסגות גרניט, נהרות, אגמים ומפלים. מדרונות ההרים מכוסים בכל הגוונים האפשריים של הירוק, בהם מינים אנדמיים רבים, ועם קצת מזל תוכלו לראות איילים, שהם סמל הפארק, וסוסי פרא קטנים. כל היופי הזה מזמין למגוון פעילויות אתגר, ובהן טרקים, שייט בקאנו, רפטינג וטיפוס על סלעים.

יערות ופלגי מים בפארק הלאומי פנדה-גרס

טירה: טירת פלמלה

במרחק כ-40 ק"מ דרומית-מזרחית נמצא הכפר הקטן פלמלה (Palmela), בראש גבעה. על הכפר חולשת טירה מבוצרת ומרשימה מהמאה ה-12 הנושאת את אותו שם (Castelo de Palmela). הטירה נכבשה לראשונה על ידי המורים במאה השמינית. בהמשך היא הפכה למעוז צבאי פורטוגלי ולאחר מכן הוסבה למנזר.  כיום ניתן לבקר בחלק מן הטירה, ואילו חלקה הוסבה לפוסאדה – מלון יוקרתי. מן הטירה השמורה היטב נשקף נוף עוצר נשימה של גבעות מיוערות ומכוסות כרמים ושל הנהרות טז'ו וסאדו, ובימים יפים אפשר לראות ממנה גם את ליסבון.

טירת פלמלה, מהמרשימות בפורטוגל, משקיפה לנוף מרהיב

הפוסט פורטוגל מחוץ למסלול הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לפורטוגל
• מדריך מסע אחר לליסבון
• פורטוגל מחוץ למסלול
• פורטוגל עם ילדים
• פורטו – עשרת הגדולים

מה עוד אני אוהבת בה? שלא צריך לעבוד קשה. בין אם טסתם ישירות לפורטו שבצפון או לליסבון אשר במרכז – מאות יקבים נמצאים במרחק נגיעה מכם, בכל רגע נתון. בתור אחת שמתעייפת מנסיעות ארוכות, זה בעיני יתרון חשוב.

כשמטיילים באזוריה השונים של פורטוגל ניתן להרגיש שאנו מטיילים בתפריט יין של מסעדה: אזור אחד מתמחה ביינות מבעבעים  וארומטיים, האחר ביינות אדומים גדולים וזה השכן – ביינות קינוח מהמוערכים בעולם.
בתוך כל הטוב הזה, קל מאוד ללכת לאיבוד – ולכן אספתי עבורכם כמה מנקודות הציון החביבות עלי. למקומות אלו (ולרבים אחרים) אני מגיעה במסגרת טיולי היין אותם אני מדריכה בשיתוף עם Vinspiration, חברה המתמחה בטיולי יין וקולינריה.

בדרך ליקב עוצרים בסינטרה

כחצי שעה צפונית לליסבון, ביער עם נוף מרהיב, יושבת העיירה סינטרה ובה ארמון ססגוני ומרשים – אמנם הוא מאוד תיירותי, אבל שווה את ההגעה. מחוץ לעיירה, נמצא מנזר הקפוצ׳ינים (Convent of the Capuchos) : המנזר אינו פעיל היום אך ניתן לשוטט בין החדרונים הקטנים, המצופים קליפת אלון השעם, לרגע נדמה שחיו שם גמדים. בהמשך הכביש, כשעה נוספת של נסיעה צפונה, יושבת נזארה  (Nazaré) הידועה בתור עיירת גולשים שמידי חורף מרכזת פסטיבלי גלישה מהגדולים והמרשימים, בזכות הגלים הגבוהים ביותר בעולם. הנוף כאן מפעים בעוצמתו.

באיראדה (Bairada)

אזור היין הנמצא צפונית לליסבון הוא חבל ארץ שעדיין נחשב ל״מתחת לרדאר״ של טיילי היין הקלאסיים. בבאיראדה  מייצרים בעיקר יינות מבעבעים ואדומים מרשימים מזן הענבים המקומי, הנקרא באגה (Baga). יקב אהוב עלי מהאזור  הוא יקב Quinta das Bágeiras, יינן  היקב הינו דור חמישי למשפחת ייננים, אשר מתמקדים בייצור יינות מבעבעים העשויים בשיטה הקלאסית. יפה להסתובב בין חדרי מרתף היין ולראות בקבוקים עתיקים שוכבים, מלאי אבק והיסטוריה, ולתהות מתי יפתחו ומה טעמם. ביקב אין מכבש לסחיטת הענבים – במקומו, בזמן הבציר מתקבצים בני המשפחה ודורכים את הענבים ברגליים במיכלי בטון עתיקים. יתר חברי המשפחה שאינם דורכים, אינם טומנים ידם בחבית – אלא מעודדים או מנגנים את הדורכים הנמרצים.

וינו ורדה (Vinho Verde)

אזור יין בצפון-מערב המדינה, המתאפיין ביינות לבנים רעננים, בעלי ארומטיות עדינה ומעניינת.
אחד היקבים המומלצים באזור הוא היקב  האורגני קובלה (Quinta de Covela) – השוכן באחוזה רחבת ידיים ועתיקה, משופעת בעצי פרי, מרבדי פרחים ונחל צלול החוצה אותה לשניים. מדובר בפיסת גן-עדן של ממש – אסור לפספס.

דואורו (Douro) ופורטו (Porto)

עמק הדואורו, שבחלקה הצפוני של פורטוגל, הינו יעד מופלא הן לחובבי הטבע והן לאנשי היין.
העמק מציע מסע בין הרים מוריקים וגבעות עוצמתיות, המהוות כר פורה לגידול ענבי היין המשמשים להכנת יין הפורט המפורסם – יין קינוח מחוזק (כ-20% אלכוהול) וביינות אדומים יבשים יוצאי דופן.
נהר הדואורו, שסך אורכו הוא כ-900 ק״מ – הוא מחזה בפני עצמו. בנהר ניתן לשוט בסירות ׳ראבלו׳
אשר שימשו בעבר להשטת חביות יין, עד ל״אזור התעשיה״ של פורטו, וילה נובה דה גאיה –
בה עברו היינות את תהליך היישון, הביקבוק וההפצה לשאר מדינות העולם. עם הזמן, הפכה וילה נובה דה גאיה למוקד עליה לרגל לחובבי הז׳אנר, והיא שופעת בתי יין קטנים כגדולים – בהם ניתן ללגום מגוון סוגי פורט נהדרים. בפורטו אני ממליצה לבלות לפחות יומיים (גם שבועיים זה בסדר):
העיר מלאה בפינות חן, ברי יין קטנים ומבנים אדריכליים מרשימים מרוצפים באזולז׳וס (נראה אתכם אומרים את זה 3 פעמים ברצף) – אריחים מסורתיים מעוטרים דוגמאות מרהיבות ובצבעים ססגוניים. בתחנת הרכבת של פורטו אפשר להתרשם משלל סיפורי ההיסטוריה של העיר מצוירים על אריחים.

דאו (Dao)

דרומית לדאורו יושב הדאו, מאזורי היין הוותיקים בו היינות הקלאסיים יהיו אדומים מורכבים. זה מקום נפלא להכיר לעומק את זני הענבים המקומיים והמפורסמים ביותר הטוריגה נסיונאל והטינטה רוריז. דאו נמצאת בנקודת זמן מרתקת, בה הצעירים לוקחים מסורות עתיקות יומין, משמרים וחוקרים אותן עם הכלים של ימינו.

אלנטג׳ו (Alentejo)

אזור היין הגדול ביותר בפורטוגל, החולש על כשליש מחלקה הדרומי של המדינה. האקלים באלנטג׳ו חם ויבש יותר לעומת הצפון, ושם תפגשו יינות לבנים ואדומים, בועטים ומפולפלים, יותר קלים באופיים מהאזורים הצפוניים של פורטוגל ומתאימים לארוחה המקומית.
בעיירה הציורית אבורה (Evora) ישנו מרכז מבקרים ליינות האזור – שם תוכלו לראות את סוגי האדמה, לטעום מהיינות ולשמוע סיפורים על ייחודיות האזור.

כייננית ומדריכת טיולי יין וקולינריה, אני מאמינה שהטיול שמשאיר רושם הכי עמוק הוא כזה שנחווה עם כל החושים: כשטועמים את התרבות וההיסטוריה, מריחים את האקלים והאדמה וחשים את נדיבות הלב של המקומיים. מקום שבו נהוג להשיק כוסות יין לחיים כמה פעמים ביום – הוא המקום בו נכון להיות. !Saúde

לטיולי יין וקולינריה

——-
רוני ססלוב – ייננית, כורמת, כתבת  ומבקרת יין, שופטת בתחרויות  ומרצה בארץ ובעולם. רוני מייעצת ומלווה יקבים הנכנסים לענף ואלו ששם מבחינה שיווקית ועסקית.

הפוסט פורטוגל – לטייל בתוך תפריט יין מפואר הופיע ראשון במסע אחר

טיפים כלליים

• מתי לבקר בליסבון? עונת השיא היא בחודשים יוני-אוגוסט, שהם גם החודשים החמים ביותר. אם אתם מתכננים לבלות בחופי העיר, זהו הזמן להגיע, למרות המחירים היקרים. בחודשים מרץ-מאי וספטמבר-אוקטובר מזג האוויר נעים, אם כי גשום לעתים, העיר עדיין תוססת והמחירים יורדים. אם אתם אוהבים טיולים רגליים, זהו זמן מושלם.
• ברחבי העיר פזורים כספומטים רבים, ומרבית המסעדות ובתי העסק מכבדים כרטיסי אשראי.
• ליסבון בנויה על שבע גבעות, והמשמעות של זה היא הרבה עליות וירידות תלולות. בנוסף, בחלקים העתיקים של העיר, היא מרוצפת באריחי פסיפס. לכן, מומלץ להצטייד בזוג נעלי הליכה טובות ולהימנע מעקבים.

רובע אלפמה בליסבון. העיר ידועה ברחובותיה התלולים ולכן כדאי להצטייד בנעליים נוחות

• ליסבון היא עיר בטוחה למדי, אבל כמו בערים גדולות אחרות, גם בה פועלים כייסים. שימו לב, במיוחד בחשמליות.
• Lisbon Card הוא כרטיס שמקנה נסיעה חופשית חינם בתחבורה הציבורית ברחבי העיר, כניסה חופשית למגוון רחב של אתרים ומוזיאונים כמו מבצר סאו ז'ורז'ה והאושנריום של ליסבון וכן נסיעה בחינם ברכבת לשניים מהיעדים האטרקטיביים ביותר באזור ליסבון – קשקאיש וסינטרה.
• רובע צ'יאדו הוא אחד האזורים הטובים בעיר ללון בהם, הודות למיקום מרכזי, במרחק הליכה מרובע באישה ומבאירו אלטו, היצע גדול של מוזיאונים והמון מסעדות וחנויות. גם הרבעים באישה ופרינסיפה ריאל מהווים אפשרות מוצלחת.

רובע באירו אלטו גדוש במבלים | צילום: rfranca / Shutterstock.com

הגעה, תחבורה והתמצאות

• נמל התעופה Portela מרוחק כשבעה ק"מ בלבד ממרכז העיר, מה שהופך את ההגעה אליו לנוחה ופשוטה. הדרך המהירה והזולה ביותר להגיע מנמל התעופה למרכז העיר היא בקו האדום במטרו. הנסיעה נמשכת כ-25 דקות. דרך נוחה במיוחד היא ב-Aerobus, שאטל שמקשר את נמל התעופה עם מרכז העיר. לשאטל יש שני קווים, האחד מסתיים בתחנת Cais do Sodré והשני עובר ברובע הפיננסי של העיר ומסתיים בתחנת José Malhoa. האוטובוס יוצא בכל עשרים דקות בשעות 23:00-8:00. בנוסף, יש חמישה קווי אוטובוס מקומיים שמגיעים מנמל התעופה למרכז העיר. ניתן להגיע גם במונית – מחיר הנסיעה כעשרים אירו.
• התחבורה הציבורית בליסבון נוחה וטובה, גם אם אינה יעילה כבבירות אירופיות אחרות. האוטובוסים הם אמצעי התחבורה הנוח והזול ביותר, והם נקיים ויעילים. הנסיעה בטראם יקרה יותר אך חווייתית. לרכבת התחתית 55 תחנות וארבעה קווים ברחבי העיר ומדובר בדרך מהירה ונוחה להתנייד בעיר.
• Viva card הוא כרטיס נטען שמאפשר נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה הציבורית בעיר.
• אם אתם מתכננים להשתמש הרבה בתחבורה הציבורית כדאי לרכוש פס יומי שמקנה נסיעה חופשית במשך יום שלם.
• החשמליות הצהובות הן חלק בלתי נפרד מהתחבורה בעיר. אל תוותרו על נסיעה בטראם מס' 28 אשר עוברת באזורים התיירותיים ביותר בעיר.

החשמליות הצהובות הן מסימני ההיכר של ליסבון | צילום: DreamArchitect / Shutterstock.com

בילויים ואטרקציות

• רובע בלם מציע כמה מהאטרקציות הבולטות בעיר, ובהן אנדרטת התגליות, מגדל בלם שהפך לאחד מסמלי העיר ומנזר ז'רונימוש המפואר.
• אחת התצפיות היפות ביותר על העיר נשקפת מ-Miraduoro Portas do Sol, נקודת תצפית נהדרת שמשקיפה על נהר הטז'ו ועל הגגות האדומים של רובע אלפמה. בשכונה יש כמה מוקדי עניין מהחשובים בעיר כמו מבצר סאו ז'ורז'ה, הנקודה הגבוהה בעיר, וקתדרלת הסה המרשימה.
• רובע אלפמה הוא הרובע העתיק של העיר, ותענוג לטייל בו וללכת לאיבוד בין סמטאותיו הצרות ומלאות האווירה.
• Berardo Collection Museum הוא מוזיאון נהדר לאמנות מודרנית שבו אוסף משובח של יצירות של אמנים כמו אנדי וורהול, פיקאסו, דאלי ואחרים.
• באריו אלטו הוא הרובע לבלות בו בלילה, עם המון ברים, מסעדות ומועדונים.

מגדל בלם שהפך לאחד מסמלי העיר

• כדאי להצטרף לסיור הליכה חינמי שמועבר על ידי מדריך מקומי ומאפשר להיחשף לתרבות ולהיסטוריה של העיר. Lisbon Chill Out היא אחת החברות הבולטות שמציעות סיורים כאלה.
• פארק האומות הוא מקום נהדר לבלות בו יום שלם עם כל המשפחה, הודות לשפע האטרקציות שבו, ובהן גני המים, הרכבל שנוסע מעל הפארק, מגדל התצפית, המרינה, מוזיאון המדע והאושנריום שהוא אחד האקווריומים הטובים באירופה.
• כדאי לבלות ערב אחד במועדון פאדו. במרבית המועדונים החבילה כוללת מופע וארוחת ערב, אבל יש מועדונים שמציעים מופע בלבד, כמו Fado in Chiado.
• ליסבון משמשת נקודת מוצא נהדרת לטיול יום רבים. אל תוותרו על טיול לארמונות של סינטרה, ובראשם ארמון פנה הפנטסטי. מומלץ לבקר גם בעיירת החוף המקסימה קשקאיש הסמוכה לליסבון ומפורסמת בצוקים הדרמטיים שלה.

ארמון פנה בסינטרה, אחד מטיולי היום הכי מוצלחים מליסבון

אוכל ומסעדות

• שוק Time Out הוא שוק אוכל מקורה עצום בגודלו ובו 23 מיני ומסעדות וברים שמגישים את המנות הטובות ביותר ממסעדות העיר, ובהן פיצות, המבורגרים, אוכל אסייתי ועוד. בנוסף מתקיימות במקום הופעות חיות.
• המסעדות בליסבון, ובמיוחד הטובות שבהן, נוטות להתמלא מהר. כדאי להזמין מקום מראש ולא להגיע למסעדה ולקוות לטוב.
• לעתים קרובות יגישו לכם במסעדות מתאבנים כמו לחם, זיתים וגבינה. שימו לב – במרבית המקרים המתאבנים האלה הם לא בחינם ותחויבו עליהם בסוף הארוחה. אם אינכם מעוניינים בהם, אמרו למלצר.

פסטל דה נאטה, המאפה המזוהה ביותר עם ליסבון, במאפיית Pastéis de Belém

• ליסבון היא גן עדן לאוהבי דגים ופירות ים. בין המנות האהובות בעיר – סרדינים מטוגנים ודג בקלה בגריל עם שמן זית, שום ותפוחי אדמה.
• אל תוותרו על המאפה שהכי מזוהה עם ליסבון, פסטל דה נאטה, מאפה של בצק עלים הממולא בקרם פטיסייר. את המאפה המציאו ב-Pastéis de Belém, מאפייה מ-1837 אשר פעילה עד היום. אפשר ליהנות מפסטל דה נאטה מצוין גם ב-Confiteria Nacional.
• אוהבי היין ייהנו בחדר טעימות היין Wines of Portugal ובו אוסף גדול של יינות מקומיים מובחרים.

שוק האוכל של טיים אאוט גדוש במבקרים | צילום: Radu Bercan / Shutterstock.com

קניות

• רובע הקניות הגדול של ליסבון הוא רובע CHIADO, שבו אפשר למצוא חנויות של מותגים מקומיים יוקרתיים לצד סניפים של רשתות בינלאומיות כמו זארה ו-H&M.
• אחד מרחובות הקניות המעניינים בעיר הוא Rua Dom Pedro, ולאורכו אפשר למצוא גלריות, חנויות בגדים עצמאיות וחנויות עיצוב.
• AVENIDA DA LIBERDADE היא השאנז אליזה של ליסבון – שדרה רחבה עם חנויות של מעצבי על כמו לואי ויטון, פראדה וגוצ'י.
• הקניון הגדול בעיר הוא Colombo, שבו כ-340 חנויות ו-60 מסעדות.
• בימי שלישי ושישי מתקיים ברובע אלפמה שוק פשפשים בו אפשר למצוא הכל מכל – בגדי וינטג', תכשיטים, תקליטים, ריהוט עתיק ופיצ'פקעס.

BERTRAND, חנות הספרים העתיקה בעולם | צילום: Cmspic / Shutterstock.com

• בליסבון יש הרבה חנויות ייחודיות שפועלות במבנים עתיקים ומעוצבים, אשר מציעות חוויה מיוחדת גם אם אינכם קונים דבר. אחת מהן היא EMBAIXADA, מתחם קניות ששוכן בארמון מפואר מהמאה ה-19 ובו חנויות של מעצבים פורטוגזים מתחומים שונים. חנות מרהיבה נוספת היא Ourivesaria Aliança, חנות תכשיטים שנפתחה לפני למעלה ממאה שנה ומעוצבת כארמון של לואי ה-14. ולסיום, אל תוותרו על BERTRAND, חנות הספרים העתיקה בעולם שנפתחה ב-1732.
• פורטוגל היא היא יצרנית השעם הגדולה בעולם, הודות ליערות השעם הרבים במדינה, ואחת המזכרות הייחודיות שאפשר לקנות בליסבון היא מוצרי שעם. יש בעיר כמה חנויות שמתמחות במוצרי שעם כמו Cork & Co ו- Pelcor.

מפת ליסבון:

הפוסט טיפים לליסבון: המלצות לביקור בעיר הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לפורטוגל
• מדריך מסע אחר לליסבון
• פורטוגל מחוץ למסלול
• פורטוגל עם ילדים
• פורטו – עשרת הגדולים

ליסבון

ליסבון (Lisbon), בירת פורטוגל הבנויה על שבע גבעות תלולות לחוף האוקיינוס האטלנטי, בשפך נהר הטז'ו, היא אחת הערים הנהדרות באירופה. מיקומה הדרמטי תורם ליופייה, כמו גם העיר העתיקה עם הרחובות מרוצפי האבן והכנסיות לבנות הכיפות. אבל ליסבון היא הרבה יותר מנופים וארכיטקטורה – יש בה אתרים היסטוריים, רבעים שתענוג לשוטט בהם, חיי לילה סוערים ואוכל משובח.

מגדל בלם ברובע בלם

אם יש שכונה אחת שלא כדאי לוותר על הביקור בה, הרי שמדובר ברובע בלם (Belem), הרובע ההיסטורי של ליסבון, ממנו יצאו במאות ה-15 וה-16 מגלי העולם למסעותיהם. תזכורת לכך אפשר לראות באנדרטת התגליות שהוקמה לזכרם של אותם מגלי עולם.  ברובע יש אתרים היסטוריים נוספים כמו מגדל בלם המבוצר שהפך לאחד מסמלי העיר ומנזר ז'רונימוש המפואר שנבנה במאה ה-16 ומהווה את שיאה של האדריכלות המנואלינית האופיינית לתקופה. חוויה נוספת שאין לוותר עליה בזמן הסיור ברובע בלם היא ביקור במאפיית פאסטרייה דה בלם שם מכינים מאז 1837 את המאפה פשטאיש דה בלם, מאפה מופלא של בצק עלים במילוי קרם פטיסייר.

רובע נוסף שאין להחמיצו הוא רובע באיישה (Baixa), הדאון טאון של ליסבון. הרובע נפגע קשה ברעידת אדמה ב-1755 ונבנה מחדש בסגנון מודרני עם שדרות רחבות וכיכרות אלגנטיות, כמו כיכר קומרסיו, כיכר סאו דומינגו וכיכר פיגיירה.

אטרקציה נוספת בליסבון היא פארק האומות המכונה גם מתחם אקספו, אשר הוקם לקראת התערוכה העולמית אקספו 98 שהתקיימה בליסבון בסימן 500 שנה למסעות וגילויים דרך האוקיינוס. במתחם יש אטרקציות רבות כמו גשר ואסקו דה גאמה, הארוך באירופה, טיילת הדגלים, רכבל, קזינו, קניון ואקווריום מהגדולים באירופה.

הטיול בפורטוגל ובליסבון בפרט לא יהיה שלם בלי בילוי ערב במועדון פאדו. הפאדו הוא סגנון מוזיקלי הייחודי לפורטוגל הכולל שירים מלנכוליים העוסקים לרוב בגעגועים ומלווים בשתי גיטרות.

כיכר אלגנטית ברובע באיישה בליסבון

אובידוש

התחנה הבאה היא אובידוש (Óbidos), עיירה ציורית מבוצרת השוכנת על גבעה במרחק 87 ק"מ מצפון לליסבון. לעיר יש היסטוריה עשירה והיא עברה גלגולים רבים, בין היתר בגלל המסורת של מלכי פורטוגל להעניק אותה במתנה לנשותיהן, כאשר כל מלכה השאירה בעיר את חותמה. תענוג לטייל בעיירה שבה רחובות מרוצפי אבן המשובצים בבתים לבנים, בתי קפה, חנויות מיוחדות וגלריות. בעיירה יש גם כמה אתרים מעניינים כמו הארמון של אובידוש וכנסיית סנטה מריה אליה כדאי להיכנס משום שפנים הכנסייה מקושט באריחים יפהפיים מהמאה ה-17.

העיירה המבוצרת אובידוש, אחת מהפנינים של פורטוגל

נזארה

ב-40 ק"מ מצפון לאובידוש נמצאת עיירת החוף נזארה (Nazaré), נצרת של פורטוגל. זוהי עיירת דגים עם בתים לבנים השוכנת למרגלות צוקים המזדקרים מעל חוף האוקיינוס האטלנטי. העיירה נחשבת ל"מכה של גולשי הגלים", משום שבה נמדדו הגלים הגבוהים בעולם. גם אם אינכם גולשים תוכלו ליהנות מהחופים היפהפיים של העיירה ומתצפיות נהדרות כמו תצפית Miradouro do Suberco הממוקמת על צוק ומשקיפה אל האוקיינוס.

גולש גלים בנזארה, המכה של הגולשים | צילום: Gustavo Miguel Fernandes / Shutterstock.com

אווירו

אחת הערים היפות בפורטוגל היא אוויירו (Aveiro) שבצפון פורטוגל, אשר שוכנת בלגונה לשפת האוקיינוס האטלנטי ומכונה גם "ונציה של פורטוגל" בשל תעלות המים החוצות אותה. ניתן לשוט בתעלות בסירות דמויות גונדולות המצוירות ביד. לגדות התעלות יש בתים המעוצבים בסגנון האר-נובו וצבועים בצבעי פסטל. התעלות אמנם נחשבות לגולת הכותרת של העיר, אבל יש בה מוקדי עניין רבים, כמו מוזיאון אויירו, המוזיאון הימי, חוף Praia da Barra  המקסים, הסמוך לעיר, ומגדלור Praia da Barra שהוא הגבוה בפורטוגל.

עיר התעלות אוויירו, ונציה של פורטוגל

פורטו

פורטו (Porto), בירת צפון פורטוגל אשר שוכנת על גדות נהר הדורו, היא עיר תוססת שקשה לעמוד בקסמה. זוהי עיר רומנטית עם בנייני אר-נובו, כנסיות בארוקיות וסמטאות צרות ומלאות אווירה הגדושות בבתי יין וחנויות ספרים עתיקות. על אף ששיטוט סתמי, למשל, ברובע העתיק ריביירה שהוכרז כולו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הוא תענוג גדול, יש בעיר הרבה אתרים שכדאי להגיע אליהם במיוחד. למשל, תחנת הרכבת סאו בנדטו אשר קירותיה מצופים ב-20 אלף אריחי קרמיקה יפהפים שמציגים סצנות מההיסטוריה של פורטוגל, בניין העירייה המפואר של פורטו והקתדרלה ממנה נשקפת תצפית נהדרת על העיר העתיקה והנהר. תצפית נהדרת נוספת נשקפת גם ממגדל קרליגוש, מגדל פעמונים שהפך לסמלה של העיר. המגדל, אשר נבנה במאה ה-18, מעוטר במוטיבים בארוקיים ומתנשא לגובה 75.6 מטר. כדאי לבקר גם בארמון הבורסה אשר נבנה במאה ה-19 במבנה רב פאר. לסיום, כדאי לבקר בעיר וילה נובה דה גאיה (VillaNova de Gaia) אשר שוכנת מעברו השני של נהר הדורו ומחוברת לפורטו באמצעות גשר דום לואיס. העיר מפורסמת בעשרות מרתפי היין שלה, בהם ניתן לטעום את יין הפורט המקומי.

קשה לעמוד בקסמה של פורטו

עמק הדורו

עמק הדורו (Duoro) הסמוך לפורטו הוא אחד האזורים היפים ביותר בפורטוגל ומאזורי היין היפים והעתיקים בעולם. העמק הגדוש יקבים וכפרים מקסימים סובב את נהר הדורו ומציע תצפית עוצרת נשימה של נהר הדורו המתפתל בין טרסות עטורות כרמים. שייט בנהר הוא אחת מהדרכים המהנות ביותר לחוות את העמק ונופיו.

הנופים הפסטורליים של עמק הדורו

בלמונטה

העיירה בלמונטה (Belmonte), שהפירוש המילולי של שמה הוא "ההר היפה", היא אחת העיירות המעניינות בפורטוגל. העיירה ההיסטורית התפרסמה יותר מכל הודות לעבר היהודי שלה. בעיירה חיה במשך שנים קהילת אנוסים גדולה, אשר שמרה בחדרי חדרים על מנהגיה היהודיים. בשנות התשעים של המאה העשרים גוירו על ידי הרבנות הראשית לישראל מרבית אנוסי בלמונטה והיום יש בעיירה קהילה יהודית פעילה. ניתן לבקר בבית הכנסת של בלמונטה ובמוזיאון היהודי, שם אפשר ללמוד עוד על סיפורם של אנוסי בלמונטה. מלבד זאת נחמד לטייל בעיירה היפה ולבקר באתריה הנוספים, ובהם טירת בלמונטה ומוזיאון התגליות.

בית הכנסת בעיירת האנוסים בלמונטה | צילום: Lina Balciunaite / Shutterstock.com

קוימברה

הדרך מבלמונטה לעיירה האוניברסיטאית קוימברה (Coimbra) עוברת ברכס הרי הכוכב (Serra da Estrela), רכס הררי יפהפה, הגבוה ביותר בפורטוגל. לאורך הדרך אפשר לראות נופי הרים (המושלגים בחורף), עמקים פורחים, עיירות מבוצרות, כפרים תלויים וחוות כפריות. אחרי כל היופי הזה מגיעים לקוימברה, בירת פורטוגל לשעבר, אשר שוכנת על גדות נהר מונדגו. האתר המפורסם ביותר בעיר הוא מתחם האוניברסיטה. האוניברסיטה של קוימברה, אשר הוקמה במאה ה-13, היא מהעתיקות באירופה, וזה ניכר בארכיטקטורה המרשימה שלה. אל תוותרו על ביקור בספרית האוניברסיטה שבה ספרים עתיקים בשפות רבות.

הספרייה העתיקה באוניברסיטה של קוימברה | צילום: gary yim / Shutterstock.com

יער בוסאקו

במרחק נסיעה קצרה מקוימברה נמצא יער בוסאקו (Buçaco), מפניני הטבע של פורטוגל. ביער העבות, המוקף חומה, גדלים למעלה מ-250 מיני עצים וצמחים, ובהם עצים עתיקים וצמחים אקזוטיים שהובאו על ידי מלחים פורטוגזים בעידן התגליות. בין היתר גדלים ביער אורנים, אלונים, עצי דפנה ושרכים, ובנוסף יש בו מעיינות, בריכות טבעיות ושבילי הליכה, כל אלה הופכים אותו לפינת חמד מושלמת. במרכז היער יש ארמון אשר הוסב למלון מפואר, המוקף בגנים בוטניים יפים.

פינת חמד ביער בוסאקו

בטאליה

מדרום ליער בוסאקו נמצא מנזר בטאליה (Batalha), אחד מהמנזרים היפים והמרשימים בפורטוגל. המנזר העצום נבנה כהודיה לבתולה מריה לציון ניצחונה של פורטוגל על קסטיליה ב-1385. בניית המנזר נמשכה 132 שנה והסתיימה רק ב-1517. המנזר המרשים המעוטר בעיטורים נחשב ליצירת מופת ארכיטקטונית ונשקף למרחוק.

מנזר בטאליה, מהמנזרים המרשימים בפורטוגל

פטימה

העיר פטימה (Fatima) נחשבת למקום הקדוש ביותר בפורטוגל ולאחד המקומות הקדושים באירופה לנצרות הקתולית. פטימה זכתה למעמדה ב-1917, לאחר ששלושה ילדים מהכפר סיפרו כי אמו של ישו התגלתה להם ב-13 לחודש במהלך שישה חודשים עוקבים במהלך שנת 1917. מאז הפכה העיר לאתר עלייה לרגל וצליינים ומטיילים רבים מבקרים באתר ההתגלות שעליו נבנו כנסיית וקפלת ההתגלות.

אתר ההתגלות בפטימה, המקום הקדוש ביותר לנצרות בפורטוגל

סינטרה

הביקור בעיר הארמונות סינטרה (Sintra) נחשב לאחד משיאי הביקור בפורטוגל. בעיר הקטנה יש ארמונות רבים ומפוארים שהביאו את ארגון אונסק"ו להכריז על העיר כאתר מורשת עולמית. בין הארמונות המעניינים בעיר נזכיר את פלסיו נסיונל (Palácio Nacional), אשר שימש כארמון הקיץ של מלכי פורטוגל, המבצר המורי אשר מזמין לטיפוס על חומותיו וארמון קלוש הצבוע ורוד ומעוצב בסגנון מצועצע.  גולת הכותרת של סינטרה לדעת רבים היא ארמון פנה (Pena), ארמון פנטסטי הנראה כאילו נלקח מסיפור אגדה ומוקף ביער ירוק ומקסים. הארמון הססגוני צבוע בשלל צבעים ומורכב מכמה צורות גאומטריות, כאשר חלקים ממנו מעוטרים באריחים כחולים, מוטיבים מן הים ועוד.

ארמון פנה בסינטרה נראה כאילו לקוח מסיפור אגדה

קאבו דה רוקה

ממערב לסינטרה מגיעים לקאבו דה רוקה (Cabo de Roca), הנקודה המערבית ביותר בפורטוגל. הכף מפורסם בצוקיו המתנשאים לגובה 140 מטר מעל האוקיינוס האטלנטי ובמגדלור אשר בנייתו הושלמה ב-1772.

קאבו דה רוקה, הנקודה המערבית ביותר בפורטוגל

קשקאיש ואשטוריל

ממערב לליסבון נמצאות שתי עיירות חוף מקסימות ופופולריות – קשקאיש (Cascais) ואשטוריל (Estoril). קשקאיש היא עיירת דייגים שהפכה עם השנים לעיירת נופש פופולרית. מלבד חופים יפים, מרכזי ספורט מים ומסעדות דגים ופירות ים, מומלץ לבקר במבצר של קשקאיש, אשר שימש בעבר להגנת העיר וכבית הקיץ של המלך לואיש הראשון וכיום משמש כמוזיאון. אשטוריל היא עיירת נופש יפה עם חופים זהובים, המפורסמת בקזינו שלה, קזינו אשטוריל, מבתי הקזינו הגדולים באירופה.

עיירת הנופש קשקאיש. לא רק חופים יפים

הפוסט מסלול טיול בפורטוגל הופיע ראשון במסע אחר

הארכיפלג כולל שני איים מיושבים – פורטו סנטו הקטן ומדירה הגדול ממנו, ומעבר להם ישנם הסלווז'ש – שני איים במרחק של 280 ק"מ מדרום לאי מדירה, שמורת טבע סגורה מאז 1959; והדזרטש –  קבוצת איים מאורכים שנמצאים כ-25 ק"מ מצפון למדירה בהם ניתן לבקר ועם מעט מזל גם לצפות בכלבי ים.

בשלישיית כתבות אלה אציג את אופי הטיולים הרגליים השונים שניתן לעשות באזורים יפים אלו של האי. לכל אזור ייחוד משלו, ולכל אזור נשדך משקה אלכוהולי מדירייני אופייני, לקינוח מתוק של החוויה.

תצפית על קו החוף של מדירה והאוקיינוס הכחול. הכי כחול שאפשר לדמיין

קו החוף של מדירה

במדירה כ-150 ק"מ של קו חוף, מתוכם פחות מקילומטר אחד של חופים חוליים בהם אפשר לרבוץ בשמש… הסיבה לכך היא הטופוגרפיה והאופי הגיאולוגי של האי. מבחינה גיאולוגית, מדירה הוא אי געשי צעיר במיוחד, ופני השטח שלו הרריים. הסלע המרכיב את רוב האי הוא אפר געשי מולחם שמתבלה בקלות יחסית, ויוצר מדרונות תלולים מאוד בהתאם לתשתית שמחזיקה אותו (להרחבה אני ממליץ לקרוא את החלק השלישי של הטרילוגיה – ההרים הגבוהים).

הנוף בחופים הוא של האוקיינוס האטלנטי, אין שום הפרעה בדרך, והמים בגוון כחול עמוק ומהפנט. בשל האופי ההררי, פסולת אורגנית שמגיעה מהנחלים נסחפת במהירות לעומק, ואינה מהווה מזון לאצות שיכולות להיווצר, אין לנחלים במדירה דלתא בה הם נשפכים אל האוקיינוס, מה שיוצר גוון כחול, שלוקח רגע להתרגל אליו.

מיקום אסטרטגי (ומתוק) בלב רוחות הסחר

ההיסטוריה של מדירה מציגה באופן ישיר את ההיסטוריה של עידן התגליות וראשית הגלובליזציה. בשנת 1425 ההתיישבות במדירה הופכת להתיישבות קבע, והנמל במדירה משרת את הספינות שיוצאות מפורטוגל לכיוון חופי מערב אפריקה. באותן שנים סחר העבדים היה בראשיתו, אבל מוצר חדש מספק עושר גדול למעצמה הפורטוגזית – הסוכר. קנה הסוכר היה מוכר באותן שנים בעולם, אבל הסוכר כמוצר היה עדיין יקר המציאות באירופה, שכן סוכר גדל היטב רק עד קו הרוחב 36 צפון (אפילו הצלבנים גידלו סוכר בארץ!), ואירופה נמצאת על גבול זה. הפורטוגזים היו האירופאים הראשונים שגידלו סוכר – הם פשוט לא עשו זאת באירופה. הם התחילו במדירה, לאחר מכן בסאו תומה ופרינציף הדרומיים, ולאחר מכן באיים האזוריים. בסמלה של  העיר פונצ'ל, בירת מדירה, מונצחת הארובה – מעיין כלי חרס ששימש להפקת קונוס הסוכר אותו היו מוכרים, ארובה למעשה הייתה מידת הממכר.

במטעי הסוכר עבדו בעיקר עבדים ממערב אפריקה, שנלכדו בקרבת החוף. באותן שנים סחר העבדים היה בראשיתו, והעבדים נלכדו והובלו בספינות לעבודה במדירה ובשאר האיים בהם גידלו הפורטוגזים סוכר. רוחות הסחר סייעו לספינות הפורטוגזיות שיצאו מליסבון לשוט בקלות אל מדירה, ומשם שטו הספינות בזרם המזרחי הנגדי בחזרה. הסחר היה כה אינטנסיבי עד שמדירה בשנת 1500 לספירה הייתה יצואנית הסוכר הגדולה בעולם.

השביל מבוקה דה ריסקו

על חופים כאלו חייבים לשמור מכל משמר. סערה גדולה שמגיעה באופק עשויה לפגוע במשט הספינות, ופיראטים שעשויים לחמוד את הספינות עמוסות העבדים או הסוכר הם דבר שחייבים להתגונן מפניו. על כן לאורך החופים, גם המצוקיים ביותר, נסללו שבילים מעולים, ששימשו לסיור והתראה, וגם לתחבורה יום-יומית בין הכפרים השונים. השבילים המעניינים ביותר בעיני נמצאים בחלק הצפוני והמצוקי של מדירה, והם מעוררים בי התפעלות בכל פעם שאני צועד בהם.

במהלך המאה ה-16, כשחופי הצפון הנוחים יותר והחקלאיים יותר הותקפו על ידי שודדי הים הצרפתים, שחמדו את העושר הבלתי רגיל שהביא הסוכר, מספר רב של תושבים עברו לחלק הצפוני של מדירה ופיתחו את תשתית השבילים האלו לכדי אומנות.

פונטה דה סאו לורנצו – החלק המזרחי ביותר באי

שבילים לאורך החוף במדירה

• רשת השבילים בין פורטו דה קרוז למשיקו: בחלקו המזרחי של האי ישנה רשת מסועפת של שבילים המחברים בין שני הישובים האלו, הנמצאים במרחק של כ-20 ק"מ זה מזה. האופציה הקלה ביותר היא לחנות בראש השביל מעל פורטו דה קרוז  (השביל ללא סימון או מספר, אבל מוכר היטב על-ידי המקומיים), וללכת הלוך עד לאן שמחליטים ואז לשוב אל הרכב באותה דרך.

האופציה היפה ביותר היא לשלב את השביל המדובר עם הליכה לכיוון הפסגות מעל משיקו, כך מגלים באמת את כל יופיו של האזור. האופציה השנייה דורשת תיאום רכבים לנקודת ההתחלה והסיום, וכמובן ידע בניווט בין שבילים ולבדות (על הלבדות אפרט בחלק השני של הטרילוגיה – היער) שאינם מסומנים. המצוקים בשביל זה הם בגובה של יותר מ-350 מ' מעל פני הים.

תצפית מלמעלה על הכפר פאול דה מאר

• פונטה דה סאו לורנצו – PR8: מסלול מעגלי (לא מעגל מושלם – הלוך ושוב באותו השביל) של כארבעה קילומטרים, עם עליות וירידות מצטברות של כ-450 מ'. המסלול עובר למעשה בחלק המזרחי ביותר של מדירה, לשון יבשתית עם גיאולוגיה צבעונית מורכבת (פירוט עליה אפשר למצוא בחלק השלישי של הטרילוגיה העוסק בהרים). לאורך השביל ניתן לראות את הלשון עצמה על כל צבעיה, את האוקיינוס וגליו הדרמטיים מתנפצים עליה, וגם את איי הדזרטש שאינם רחוקים.

• הדרך העתיקה בין סאו גורג' לסנטנה: שביל קצר ולא מוכר יחסית, אורכו כ-2.5 קילומטרים בהם יורדים מהכפר סאו ג'ורג' בעמק צר עד לחוף הים – ועולים חזרה בצד השני של העמק. כ-250 מ' מצטברים של ירידה ועלייה. השביל עצמו סלול היטב, והמפרץ המבודד בתחתית העמק שווה את העלייה והירידה.

• דוגמה אחרונה למי שאינו מעוניין בטרק – המרפסת של Cabo Girão: מרפסת תצפית בגובה של כ-600 מ' מעל פני הים. רצפת המרפסת שקופה, מעט מפחיד אך מהנה מאוד. המקום עמוס תיירים (כמו רוב האתרים במדירה שקל להגיע אליהם ברכב), וכדאי להגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר המקום מתחיל להתרוקן. שימו לב לשעות הפתיחה של האתר בהתאם לזמני הנסיעה שלכם.

פיקניק מול הנוף

ומה נשתה?

משקה שיכול ללוות את הטיולים במצוקי מדירה הוא הרום. ראשית הפקת הרום הייתה על די עבדים שהשתמשו בשאריות שנוצרו בזמן הפקת הסוכר – המולסה. עם השנים גילו את הרום הסוחרים האנגלים, והחלו לזקק אותו ישירות מקני הסוכר. מזקקת רום פעילה הזמינה לתיירים נמצאת בפורטו דה קרוז (כפר שסמוך לתחילת/סיום השביל עליו פירטתי בסעיף הראשון למעלה). בכל מקום בעולם בו הייתה עבדות וגידלו בו סוכר – ישנו הרום, שבטעמו המתקתק מסתיר היסטוריה מרה.

לסיכום אומר, שטיול רגלי לאורך חופי מדירה הוא חלק חשוב בכל טיול במדירה. שם ניתן ממש להרגיש את רוחות הסחר (פיזית…) ולהביט אל נוף האוקיינוס האטלנטי ומימיו הכחולים. כמו כל טיול רגלי – יש להיערך אליו היטב, לבדוק את מזג האוויר ולצאת מוכנים. אני ממליץ שלא לטייל באזור החוף במדירה בקיץ מכיוון שאז חם מאוד, ובמסלולים הארוכים אין היכן למלא מים.

____

יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט

הפוסט טרקים במדירה: חלק 1, החוף האטלנטי הופיע ראשון במסע אחר

לאחר שהקפטנים הגיעו אל החוף הם עושים את המעשה המפתיע: מציתים שריפות יער בכל סביבתה של פונצ'ל, בירת האי ולב ההתיישבות הקדום והמודרני במדירה, על מנת להכשיר שטח לחקלאות. האגדה מספרת שבמשך שש שנים האי בער, כך שלא ניתן היה להתיישב בו. אגדות או לא, אכן כעבור שש שנים, בשנת 1425, כשהקפטנים מגיעים להתיישב באי בסיוע פמליות מכובדות ועשרות עבדים, פונצ'ל מקבלת את שמה משדות הפונשה שהתפשטו בה – שׁוּמר הבר שגדל במהירות באי לאחר השריפות.

מראה אופייני של לבדה

למעשה, כל החלק "הנמוך" של האי מדירה, השטחים שגובהם הוא פחות מ-500 מ' מעל פני הים, מעובד לחקלאות בטרסות תלולות. בתחילת ההתיישבות הגידול המרכזי היה חיטה כמובן, אבל מהר מאוד הגידול המרכזי הפך לסוכר (עליו פירטתי בחלק הראשון של הטרילוגיה – הים), וזהו גידול שצורך מים באופן אינטנסיבי. מהיכן המים באי? ממערכת הלבדות המתפתלת בלב היער של מדירה.

הלבדות – עורקי המים של מדירה

חלקו הדרומי של מדירה הוא החלק המתון והיבש יותר של האי. זהו המפנה שיושב מול זרם הגולף החם, ונהנה מטמפרטורות גבוהות יחסית לאורך כל השנה. חלקו הצפוני של האי תלול בהרבה ואינו מתאים לחקלאות, אבל מצד שני הוא מקבל את רוחות הסחר שבאות מצפון, עתירות לחות מהאוקיינוס, ועמן גם רוב המשקעים. איך מביאים מים מהחלק הצפוני והתלול אל החלק הדרומי? אלו הן הלבדות, ולא ניתן לדבר על היער במדירה (או על מדירה בכלל…) מבלי לציין ולפאר אותן.

פריחה סגולה של העכנאי המקומי

הלבדות הן למעשה תעלות מים, המובילות מים מהצד הצפוני והגשום אל הצד הדרומי והיבש של האי. הן עתיקות כמו ההתיישבות עצמה במדירה, וחלקן הגדול עדיין מתוחזק ונבנה עד היום. ישנו מקצוע עתיק באי – לבדור, שהוא האדם שאחראי על תחזוקת הלבדה. רוב המים מהלבדות משמשים היום לחקלאות, והמים מהלבדה הראשית מעל פונצ'ל – לבדה דל נורטה, מטופלים ומהווים גם מי שתייה. הלבדות חוצות גם את היערות העבותים ביותר, וכך ניתן להיכנס ללב היער המדירייני בקלות ובשיפוע מושלם (1% לאורך כל הדרך), למרות שפני השטח הרריים ומכוסים יער סבוך.

חלק מהלבדות בנות יותר מ-400 שנים

כוחן האמיתי של הלבדות הוא בהיותן רבות. רוב מי האי למעשה נמצאים תמיד בזרימה, תמיד בתעלות, כמו מערכת כלי הדם האנושיים, שהיא למעשה גם מחסן הדם של הגוף שלנו, הרי איננו מסתובבים עם מימייה של דם בצמוד אלינו. כך גם האי מדירה מחזיק את מימיו ואוגר את מי הגשם. הסלע הוולקני אינו מאפשר היקוות משמעותית של מי תהום, וכל מי החקלאות שבעבר הניעו את גלגלי תעשיית הסוכר – הגיעו ממערכת הלבדות.

לאוריסילבה – יער הער

לאוריסילבה, או בעברית יער הער, הוא תצורת צומח ייחודית שכיסתה בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ חלקים נרחבים. כיום יער מסוג זה נותר במקומות בודדים בעולם, והיער במדירה מהווה גם נכס מורשת עולמית של אונסק"ו. האקלים הדרוש ליער מסוג זה הוא לח וחם, כמעט טרופי, וזה למעשה מזג האוויר הקיים במדירה. מזג האוויר במדירה מורכב, והוא מושפע משלושה משתנים: הראשון הוא העובדה שהאי על גבול רצועת המדבריות העולמית החמה. השני הוא מיקומו בלב האוקיינוס האטלנטי והרוחות עתירות הלחות שבאות מצפון. השלישי הוא זרם הגולף החם שמגיע אליו מדרום. שלושת אלו יוצרים מזג אוויר ייחודי, שבו יכול להתקיים יער שכזה. בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ היו אזורים נרחבים יותר שבהם היה מזג אוויר שכזה, אבל שינויים אקלימיים ובוטניים נרחבים גרמו לכך שתצורת הצומח הזו שרדה באזורים נדירים.

לאוריסילבה, הכי ירוק שיש | צילום: שאטרסטוק

במבט ראשון, קשה להבין בדיוק מה שונה ביער משאר היערות הטרופיים הנפוצים. אבל במבט שני אפשר לראות את הגוון הירוק העמוק שלו, במיוחד בימי האביב, ואת שפע סוגי הצומח הנפוצים בו וממלאים בו כל פיסה פנויה. טחבים ממלאים את כל הקירות, על אלו מכסים שרכים, ומעל כולם עצים צעירים ובוגרים משתלבים יחד בסבך חום-ירוק המכסה את כל המדרונות.

טיול ביער במדירה יהיה כמעט תמיד על לבדות. אלו הלבדות עליהן אני ממליץ לטיול בלאוריסילבה:

• רישקו ו-25 המעיינות – PR6 – PR6.1. לבדה מוכרת מאוד ואהובה במיוחד על אנשי מדירה עצמם. זהו מסלול שניתן ללכת בו הלוך ושוב, באותה הדרך, כ-4.6 ק"מ לכל כיוון, עם עליות וירידות של כ-350 מ'. במסלול אפשר לבקר בעמק רחב, שמתכנס לנקודה בה נראה שבאמת בוקעים מכל סלעי האזור 25 מעיינות, ולאחר מכן "לדלג" על לבדה וללכת לכיוון רישקו – מפל בגובה של כ-25 מ'.

המים זורמים בכל מקום בחלקו הצפוני של האי

• קלדיירה ורדה PR9. עוד לבדה מוכרת ומטוילת היטב, בחלקו הצפוני של האי. הליכה בלבדה נוחה דרך מספר מנהרות חצובות בסלע (יש להצטייד בפנסים!) עד לתופעה גיאולוגית מרשימה בשם קלדיירה, שבליבה מפל של כ-70 מ'. החזרה תתבצע באותה לבדה. תחילת וסיום המסלול הם בבית נופש אנגלי שהיה שייך למשפחת בלנדי שעד היום מייצרת את יין מדירה הידוע.

• לבדה דה פוראדו PR10. לבדה מעט פחות מוכרת, המתפתלת בין הכפר רביירו פרייו עד לכפר פורטלה. זוהי אחת מהלבדות העתיקות שבאי, והמים זורמים בה בעוצמה לאורך כל השנה. המרחק בין הכפרים כשהולכים בלבדה הוא כ-11 ק"מ ולפעמים, כשהיער "נפתח", אפשר להביט אל קו הפסגות של האי שמתרומם מעליה וגם לכיוון הים.

• הלבדה שאתם תמצאו. במדירה יש אלפי קילומטרים של לבדות, וברובן ניתן לטייל. מאחורי כל כפר ומעל כל ואדי מתפתלות להן לבדות אחת מעל השנייה. המבחר אדיר, וכל אחת יפה יותר מקודמתה…

לבדה חצובה במסלע הוולקני

ומה נשתה?

יין מדירה מתוק, כמובן. כשסחר העבדים האטלנטי עולה מדרגה, וייצור הסוכר עוזב את מדירה ועובר לשטחים העצומים של דרום אמריקה, הגידול המרכזי במדירה הופך להיות יין. האנגלים, שלהם הסכמי סחר באי, מובילים את היין ממדירה לאנגליה ושם הוא נמכר במחיר נהדר. האגדה מספרת, שסוחר יינות אנגלי שהוביל חביות יין לאנגליה הותיר חבית אחת באנייה במסעו חזרה למדירה (אתם מוזמנים לתבל כאן את האגדה בסיבות להישארות החבית…). היין שבינתיים התחמם במסעו חזרה דרומה, התגלה כחזק ובוגר בטעמו. הסוחר הוסיף לו סירופ סוכר, שהיה נפוץ כמובן במדירה, על מנת לעדן את טעמו, וכך נולד לו יין מדירה המתוק.

כיום יין מדירה מיוצר בחביות מחוממות, אליהן מוזגים יין שתסס תקופה קצרה ותסיסתו הופסקה בעזרת ברנדי או אלכוהול חזק אחר, וכך נוצר יין מתוק יחסית, חזק (אלכוהולית), שעובר חימום לכמה חודשים עד שהסוכר מקבל טעם שממש מזכיר קרמל. יין מדירה רצוי לשתות קריר, בסיום יום הליכה מוצלח באחת הלבדות שגיליתם… לחיים!

• עוד טרקים במדירה:

טרקים במדירה: החוף האטלנטי

טרקים במדירה: ההרים הגבוהים

____

יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט

הפוסט טרקים במדירה: חלק 2, היער הופיע ראשון במסע אחר

נוף צעיר ופרוע

מדירה היא אי צעיר מבחינה גיאולוגית. וכמו שאר הארכיפלגים שבמקרונזיה (כף ורדה, האזוריים, הקנריים ומדירה), האי עשוי מחומר מגמטי שעלה כחלק מתופעה וולקנית לה אנו קוראים "נקודה חמה". האי עלה מעל פני הים לפני כ-18 מיליון שנים, ומתחת לפני הים האי מדירה יושב על שכבה בעובי 4,000 מ' של חומר וולקני. ההתפרצות האחרונה המתוארכת במדירה היא רק מלפני כ-6,450 שנה, והיא אחראית לקונוסים הגעשיים בסביבת העמק של סאו וינסנט.

"חרוט הסוכר", בדרך לפיקו רויבו, הפסגה הגבוהה ביותר במדירה

רוב המסלע במדירה הוא אפר געשי שהולחם אל השכבות עליהן נחת. זהו חומר רך יחסית (בו נחצבו המנהרות של הלבדות או המנהרות הרבות בהן נוסעים כשנוהגים באי), אך עמיד. האפר מופיע בצבעים רבים, אך לרוב ייראה אדמדם. את האפר מחזיקים מעין עמודים, שבעצם עלו בתקופה יותר מאוחרת אל תוך סדקים באפר שכבר היה קיים. החומר הצעיר שעלה התגבש באופן שונה ויצר עמודים מסלעים וולקניים עמידים וחזקים (שם התופעה הוא דייק – גוף חדירה וולקני). אותם דייקים בעצם הופכים את הסלע המקורי למחוזק, בדומה לקורות בטון בהן יוצקים שלד מתכת. כל קו הפסגות של מדירה מוחזק על ידי הדייקים, שיוצרים יחד עם צבעוניות האפר ומעט היער שחי בגבהים נוף ייחודי.

שבילי העבדים הנמלטים

בהרים הגבוהים ישנם שבילי טיול נהדרים, אך הם אינם הלבדות עליהן פירטתי בחלק השני העוסק ביער. אין מספיק מים בהרים על מנת להזרים לתוך הלבדות, והן מתחילות להתפתל נמוך יותר מקו הפסגות של האי, רק מהגובה של 1,500 מ' מעל פני הים, שם בערך מתחיל גם קו היער. אז איך בכל זאת ישנם שבילים בראשי ההרים?

ההיסטוריה של שבילים אלו מרה ועצובה, ונעוצה בימים בהם האי מדירה היה מרכז בולט בסחר העבדים האטלנטי. עבדים שנרכשו בחופי מערב אפריקה הובלו לנמל במדירה, שם נבדקו, מוינו, קיבלו "חינוך" בסיסי של שפה או דת, ונשלחו בספינות לעבודה בברזיל. לפורטוגזים לא הייתה סיבה להוביל אותם כל הדרך אל ליסבון ומשם לשלוח אותם לברזיל, ומדירה היה קיצור דרך נוח וחשוב. במדירה היה ניתן להעמיס על הספינות עבדים ומזון ולשלוח אותן לברזיל. הספינות לא שבו ריקות, אלא הובילו למדירה סחורה מהעולם החדש – מתכות יקרות והמון סוכר. הסחורה הייתה נמכרת במדירה או מובלת משם למדינת האם פורטוגל בספינות אחרות. זה למעשה בסיס העושר של ההתיישבות הקדומה במדירה.

הנוף הוולקני המבותר של האי

העבדים, שחלקם הבינו מה הגורל האיום שמצפה להם, ברחו אל ההרים. עד היום יש פסגות באי שנקראות על שם עבדים שחיו באזורן. בכל מרכזי הסחר בעבדים, היה עוד מקצוע רווחי במיוחד – לכידת עבדים. בניגוד למצופה, עבד היה סחורה יקרה במיוחד, וכל השקעה בעבד הייתה יקרה גם היא (מזון, ביגוד וכו'). לכן עבדים שברחו יכלו להסב לבעליהם נזק כלכלי גדול (כך גם צמחו במקומות אחרים בעולם מוצרי הביטוח לאותו הסחר) והיה חשוב לרדוף אותם. בעזרת העבדים עצמם, יצרו הלוכדים רשת דרכים בהרים לסיור ואיתור עבדים שברחו. וכך ניתן עד היום לטייל בשבילי טיול ברורים, חלקם סלולים היטב, בלב ההרים התלולים של מדירה.

הכי חשוב בהרים: בטיחות, בטיחות, בטיחות

לפני השלב בו אמליץ על השבילים הטובים בעיניי בהרים – שימו לב:

• לאורך המסלולים בהרים אין מי שתייה או לבדות. קחו עמכם מספיק מים ליום ההליכה שתכננתם. בקיץ ימי ההליכה בהרים יכולים להיות חמים באופן בלתי רגיל, על אף הגובה.

• ימי ההליכה בהרים קשים יותר מאלו שבשאר האי. העליות ארוכות יותר, הירידות תלולות יותר, וזהו תא שטח שונה באופיו משאר האי.

• מזג האוויר הוא קריטי בימים כאלה. במדירה, בכל יום מגיעה לחות מצפון, ובונה עננים במשך הבוקר, בקיץ העננות יכולה להפוך לערפל סמיך שיסתיר את הנוף, ובחורף הלחות עלולה להפוך לגשם כבד. בעונות המעבר הראות נקייה, העננות לא עולה גבוה ומסתירה את הנוף, אבל לא בכל יום זהו המצב. היעזרו במקומיים, ופשוט הביטו לכיוון הפסגות, תוכלו בקלות לעמוד על טיבו של מזג האוויר באותו יום.

השבילים במדירה מסודרים היטב

מסלולים מומלצים לטיול בהרים במדירה

• מאנקומיידה לפיקו רויבו: מצומת הדרכים של אנקומיידה הולכים לאורך קו הרכס המרכזי של האי, ומסיימים בפסגת האי – פיקו רויבו. מרחק ההליכה הוא כ-19 ק"מ, והעליות המצטברות בה מגיעות לכ-1000 מ' של טיפוס. השביל טוב להליכה, ללא מים, אבל עם נופים נהדרים לכל הכיוונים. חשוב לארגן הסעה מנקודת ההתחלה והסיום, שכן מדובר בשני צדדים שונים לגמרי של האי.

• מאנקומיידה ללומבו דה מאורו: אנקומיידה היא צומת משמעותי בו נפגשות בלב ההרים שלוש דרכים שיוצאות מאזור החוף של מדירה. לכן זוהי נקודה נוחה להתחלה של טיול בהרים. המסלול הבא ארוך – כ-14 ק"מ, והעליות בו מצטברות לכ-600 מ', והוא עובר מעל העמק המרשים של סאו וינסנט, ודרך התצפית של ביקה דה קנה אל המישור פאול דה סרה שמפתיע בלב ההרים. חלקים משביל זה נסגרו בשנים האחרונות, וחשוב לברר מראש האם ההליכה בו אפשרית לכל אורכו.

• למי שאינו מעוניין ללכת יום שלם: העלייה הקצרה לפיקו רויבו: כ-4 ק"מ ו-300 מ' של עלייה יובילו אתכם ישירות אל פסגת האי. השביל אל הפסגה מהכיוון הזה סלול היטב, ברור ומסומן. בעונת הקיץ אפילו ישנו בית קפה קטן הממוקם בשני שליש הדרך אל הפסגה. העלייה והירידה באותו שביל המוביל מהחנייה.

ההרים במדירה הם באמת פנינת טבע, שיחד עם החוף והיער יוצרים חוויית הליכה מגוונת וייחודית בלב האוקיינוס האטלנטי. שוב אני מזכיר – הקפידו לעלות אל ההרים מוכנים ובמזג האוויר הנכון.

לחבק עץ… כשיורדים מהרכס – פוגשים שוב ביער

ומה נשתה?

בסוף ההליכה, אם תסיימו באנקומיידה, מעט מתחת לצומת, תמצאו פונדק דרכים קטן. בפונדק הזה מתכנסים כל הנהגים שחוצים את האי בדרכם הביתה ושותים פונצ'ה – המשקה המוכר ביותר במדירה. פונצ'ה הוא רום (עליו הרחבתי בחלק הראשון – הים), מעורבב עם מולסה או דבש, ומיץ תפוזים או פסיפלורה.

הפונצ'ה הוא ככל הנראה גרסה מקומית קלה יותר לשתיית רום, זאת עבור התיירים שאינם מורגלים בו. ההיסטוריה של מדירה קיבלה תפנית משמעותית במהלך המאה ה-20 כשהאי הפך להיות יעד שמשי ופופולרי במיוחד.

כשמטיילים ברגל, לא רואים את אלפי האנשים שמגיעים בקרוזים לפונצ'ל. רואים רק את הטבע, את הנוף ואת ההיסטוריה המדיריינית כפי שהם.

• עוד טרקים במדירה:

טרקים במדירה: החוף האטלנטי

טרקים במדירה: היער

____

יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט

הפוסט טרקים במדירה: חלק 3, ההרים הגבוהים הופיע ראשון במסע אחר

בהפקת חברת Vinspiration

יום 1- ברוכים הבאים לפורטוגל

היום יוקדש לאזור היין Bairrada ובמהלכו נפגוש את אחד האנשים המשפיעים והצבעוניים ביותר ביין הפורטוגלי: Luis Pato. לואיס הוא זה שהחזיר לקדמת הבמה את זן ה Baga האיכותי ומייצר יינות פורטוגליים איכותיים נוספים מהם נטעם. ארוחת צהריים ביקב נוסף באזור, כולל טעימה של מיטב יינות היקב ומיד לאחריה נמשיך לצ'ק אין במלון בפורטו.

לאחר מנוחה קלה נחגוג את הערב הראשון עם סדנת יינות פורטוגל שתכניס אותנו לעומק היין הפורטוגלי, אותה תעביר רוני ססלוב, שתלווה בארוחת ערב מקומית קלאסית.

יום 2- עמק הדואורו

היום יוקדש לעמק הדוארו, אזור היין המפורסם ביותר בפורטוגל, שהוכר כבר בשנת 1756 כאזור גיאוגרפי ייחודי ליין והוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

נתחיל את הבוקר בסדנת אפיה קלילה וטעימה, במהלכה נלמד על המטבח המקומי. נבקר ביקב היפיפה: Quinta Nove de nossa Senhora שם גם נאכל ארוחת צהריים. נחווה את האזור באמצעות רכבת וסירה שעוברות דרך נוף יפיפה (שלא ניתן לגלות בדרך אחרת) ונבקר ביקב: Quinta da Vallado.

בסוף היום עתיר הפעילות, נמליץ לצאת ולטייל ברחובותיה היפים של העיר פורטו.

יום 3- וינו ורדה: "היין הירוק"

היום יוקדש לאזור הצפוני של פורטוגל: Vinho Verde, שנקרא על שם היינות המרעננים המגיעים ממנו. נפתח את היום בביקור ביקב Quinta da Covela, המיצג את הגל החדש של יצרני יינות זניים באזור.

ביקב Quinta da Aveleda יקבלו אותנו לארוחת צהריים וטעימת יין מרתקת ולאחריה נצא לבקר בחוות ייצור גבינות ייחודית ונשתתף בסדנת גבינות.

אחר הצהריים נצא לטיול רגלי בפורטו שיכלול טעימות בשוק המקומי ובסופו ארוחת ערב פורטוגלית במסעדה המשקיפה לנוף יפיפה.

יום 4- הלב של פורטוגל

צ'ק אאוט מהיר ויציאה דרומה לכיוון מרכז פורטוגל ואזור היין המרתק: Dão .

ב Paço dos Cunhas de Santar נגלה את ההסטוריה של היין הפורטוגלי, כאן מייצרים יין כבר למעלה מ 400 שנים. נמשיך לביקור ביקב המודרני שמציג גישה הפוכה ומרתקת לייצור יין: Quinta do Encontro, בו נשלב את טעימות היין בארוחת צהריים קלה.

נגיע לליסבון בשעות אחר הצהריים לצ'ק אין מהיר ונצא לטיול רגלי בעיר היפה. את ארוחת הערב נעשה בבר היין  Grapes & Bites המחזיק למעלה מ 600 יינות פורטוגליים שונים; הזדמנות מעולה לטעום ולשמוע ממנהל המקום על היינות והמגמות בפורטוגל.

יום 5- אלנטז'ו ופקק השעם

נצא מזרחה, אל תוך היבשת, לאזור היין המרתק:  Alentejo.

ביקור ביקב האותנטי Quinta dos Perdigões בו נכיר את האנשים שמאחורי העשייה ונטעם מהיינות. אירוח מיוחד צפוי לנו כאן, כולל ארוחת צהריים של מיטב הדליקטסים המקומיים.

אחר הצהריים נבקר במפעל מסורתי לייצור פקקי שעם ונלמד על התהליך המעניין.

לארוחת הערב החגיגית, יצטרף אלינו נשיא אחוות יצרני היין באזור Tejo, לחוויה בלתי נשכחת…

יום 6- העיר ליסבון

זמן חופשי לטיול בעיר המרשימה, להשלים שופינג ולטעום עוד קצת מהטעמים והריחות של פורטוגל. לקראת הצהריים נצא לכיוון שדה התעופה ומשם בטיסה ישירה בחזרה לישראל.

הפוסט טיול יין וקולינריה בפורטוגל התוססת – 6 ימים הופיע ראשון במסע אחר

מחבל סרה דה אשטרלה נגיע אל אווירו המכונה "ונציה של פורטוגל", נבקר גם בעיירות מתקופת ימי הביניים ובאתרי צליינות קדושים שם נשמע סיפורים, אגדות וגם אמונות תפלות. נסיים את המסע בליסבון היפה שם נתרשם ממוזיקת הפאדו – מוזיקת הנשמה של פורטוגל. נחווה מפגשים מרגשים עם האוכלוסייה המקומית על אנשים טובים ופשוטים ונטעם מן היין המקומי.
פורטוגל היא לא עוד מדינה החוסה בצלה של ספרד, אלא זו מדינה בעלת אופי משלה, גאווה לאומית, תרבות עשירה והיסטוריה מרתקת!

מסלול הטיול

יום 1:תל אביב- פורטו- סנטיאגו דה קומפוסטלה הבוקר נטוס בטיסה ישירה אל עיר הנמל פורטו (Porto). נחל את מסענו אל עבר סנטיאגו דה קומפוסטלה(Santigo de Compostela).נחלוף על פני ולנסיה דה מינו(Valenca do Minho),עיירה עתיקה המוקפת חומה. עם הגיענו לסנטיגו דה קומפוסטלה, נטייל באתרי העיר השונים, נעלה להר גוזו(Gozo mt),נעבור בשרידי ארמון רוחה ויילה(), נבקר בקתדרלה המפורסמת שנבנתה במאה ה-11 והוכרזה ביחד עם העיר כאתר מורשת עולמית בידי אונסק״ו בשנת 1985. בערב נגיע למלון בעיר ללינה וארוחת ערב.

יום 2: שייט במפרצוני ריאס באחאס את הבוקר נקדיש לסיור משלים בעיירה ולאחריו ניסע לחוף הצוקים המכונה “חוף המוות״ (Costa da Morte), נמשיך אל העיירה או גרוב (O Grove), שם נערוך שייט חוייתי בין מפרצוני ריאס באחאס (Rias Baixas) המרהיבים. בסיום השיט נמשיך אל העיר בראגה (Braga), העיר השלישית בגודלה בפורטוגל, מעוטרת בבנינים ורחובות עתיקים אשר בעבר היתה מקום מושב בית המלוכה הפורטוגזי, ללינה וארוחת ערב.

יום 3: הפארק הלאומי פנדה גרש את היום נתחיל בבקור בפארק הלאומי פנדה גרש,(Peneda Geres) עתיר אגמים ויערות שהוקם על מנת להגן על האתרים הארכיאולוגים של האזור וכן על הצומח והחי. לאחר סיור בשמורה נמשיך לגימאריש(Guimaraes) , בה נולד מלכה הראשון של פורטוגל, נסייר בסמטאות העיר המשמרת את אופי ימי הביניים שלה ובעיר העתיקה אשר הוכרזה ב-1996 כאתר של מורשת תרבות כלל אנושית ע״י אונסק״ו. נחזור למלוננו בבראגה ללינה וארוחת ערב.

יום 4: פורטו

נצא לעבר פורט(Porto) השוכנת על גדות שפך נהר הדואורו. העיר פורטו נחשבת לפנינה היסטורית מלאת חיים המשלבת בין נופים קלאסיים עוצרי נשימה, תרבות עשירה רומנטיקה ובעיקר יין מעולה הקרוי על שמה. את הבוקר נתחיל בטיול רגלי ברחוב סנטה קטרינה ההומה, נמשיך בנסיעה לצפות בבניינים האופייניים לעיר כגון תחנת סן בנדטו, הקתדרלה, נבקר בארמון בולסה (Bolsa Palace), שם התנהל המסחר של פורטו במאה ה-19, נבקר בתחנת הרכבת הישנה שציורי האז’ולחוס שלה מתארים את ההיסטוריה של פורטוגל. נחצה את פורטו לעבר וילה נובה דה גאיה (Vila Nova de Gaia) השוכנת דרומית לפורטו מעברו של הנהר, הידועה במרתפי יינות הפורט המשובחים. נאכל ארוחת הצהריים ובסיומה נצא לטעימת יין פורט באחד מהייקבים. משם נצא להפלגה על נהר הדורו בכדי להנות מיופייה של העיר מששת הגשרים אותם נחלוף וממפגש שתי הערים המיחדות. נצא לארוחת ערב במסעדה בעיר העתיקה, לינה בפורטו.

יום 5: שייט ובקור בעיר הגונדולות אביירו

הבוקר נסע אל אביירו (Aveiro),אשר זכתה לכינוי ״ונציה של פורטוגל״, נסייר ברחובות העיר ונראה את הבתים היפים והצבעונים המשתקפים במים. נשוט בתעלות העיר בגונדולות האופיניות למקום. נבקר במפעל לייצור וובוס מולס (Ovos Moles), פשוטו כמשמעו ביצים רכות שהינן מעדן במחוז אביירו. בתום הבקור נחזור לפורטו לסיור באתריה היהודים של העיר.

יום 6: לעבר עמק הדואורו

הבוקר נצא לעבר אחד המחוזות המרתקים והיפים בפורטוגל, עמק הדורו(Douro Valley), הידוע בכרמים וביצור היין שבו. ביקורנו יתחיל בעיירה וילה ריאל(Vila Real), ייחדית בנופים ההררים הסובבים אותה כמו גם בחלק הקולינרי המציע מגוון אפשרויות למקומיים ולתיירים. בוילה ריאל ממוקם ארמון מתיאס, בית אצילים שנבנה במחצית הראשונה של המאה ה-18 ובו מיוצר היין הפורטוגזי המפורסם מתיאס. נצפה אל הארמון היפה הבנוי בסגנון הבארוק האיטלקי ונבקר בגניו המרהיבים. נבקר במאפייה בה תערך סדנה להכנת מאפה ייחודי למחוז(Cristas de Galo). נבקר באחוזת יין עתיקה השוכנת בלב עמק הדורו, נסייר במטעי הגפנים הנרחבים ונטעם מן היין המשובח. משם נמשיך לעיירה הציורית למגו ,(Lamego) נראה את כנסיית ״ גבירתנו של הדמעות״ מהמאה ה- 18 המעוטרת באריחים הכחולים האופיניים לפורטוגל, מהכנסייה מובילות כ-686 מדרגות בארוקיות שהן מגרמי המדרגות היפים בעולם. נמשיך לקתדרלה הגותית אשר נבנתה ב-1129 ומשם נחזור למלון בלמגו לארוחת עב ולינה.

יום 7: אל עבר מחזות יהודי פורטוגל האנוסים

הבוקר נצא לעבר מחוזות אנוסי פורטוגל- לשם הגיעו היהודים שגורשו משם. נבקר בעיירה טרנקוז (Trancoso) ובעיירה גוארדה(Guarda), נסייר בסמטאות הרובעים היהודיים ונשמע את סיפור האנוסים בפורטוגל. נמשיך משם אל בלמונטה (Belmote)שם חיים עד היום צאצאיהם של האנוסים שעברו במחצית המאה הקודמת תהליך של שיבה ליהדות. לאחר ביקור בבית הכנסת ובמוזיאון נסע ללינה וארוחת ערב בקוביליה.(Covilha)

יום 8: חבל סרה דה אשטרלה, פטימה, טומר ועד ליסבון את הבוקר נפתח בנסיעה מרתקת העוברת דרך הרי הכוכב ״סרה דה אשטרלה״ ,(Serra da Estrela) רכס ההרים הגבוה ביותר בפורטוגל. נמשיך אל קוימברה (Coimbra) , עיר אוניברסיטאית עתיקה ומלאת חיים, אשר בעבר הייתה בירת פורטוגל, נבקר בספרייה המפורסמת של העיר. בתום הביקור נמשיך דרך הערים הייחודית פטימה ,(Fatima) וטומאר (Tomar), עיר הטמפלרים הקסומה הממקומת על גדות הנהר, נבקר ב״מסדר הצלוב״ (Convento de Cristo), המונומנט המרכזי של העיר ואחד החשובים ביותר בפורטוגל. לאחר הביקור בטירה ובמנזר נמשיך לסיר בעיר שובת הלב. בסיום הבקור נמשיך עד למלוננו בליסבון.

יום 9: ליסבון ואתריה כולל ערב פאדו על גדות הנהר נקדיש את היום כולו לעיר ליסבון(Lisbon), המיוחדת והשונה באופיה מערים אירופאיות קלאסיות אחרות, משלבת בתוכה ניחוחות ים תיכוניים ודרום אמריקאים בו זמנית ונחשבת לאחת הבירות העתיקות ביותר באירופה. נעלה לתצפית על העיר ממרומי מצודת סאו גורג ולאחריה נרד ברגל אל הרובע העתיק של אלפאלמה עם ה״ חודריה״, נחלוף על פני כיכר רוסיו, נבקר במוזאון() , בכנסיית המנזר המפורסם גירונימו שהוכרז ע״י אונס״קו כאחד האתרים המענינים בעיר, לאחר ארוחת צהריים נמשיך לעבר מגדל בלם המרשים ונטעם מן המאפה הייחודי למקום פסטרי דה בלם .(Pasteis de Belem) נמשיך לרובע המפורסם בעיר הוא רובע הקתדרלה ונסייר ככל שיותיר הזמן. נסיים את היום בארוחת פרידה חגיגית עם הופעת פאדו (סגנון מוזיקלי פורטוגלי). לינה בליסבון.

יום 10: סינטרה, והעיירות לאורך החוף

הבוקר נצא לעבר העיירה הקסומה והעתיקה סינטרה (Sintra) המוקפת ארמונות ומבנים מפוארים רבים שהוקמו בעיירה בתקופות שונות ועל כן אונסק”ו הכריז על הנוף התרבותי של סינטרה כאתר מורשת עולמית. נבקר בארמון הלאומי ובגנים

סביבו ששימשו בעבר את משפחת המלוכה, לאחר סיור וארוחת צהריים חופשית נמשיך לעבר הנקודה המערבית ביותר באירופה היבשתית הנקראת “קאבו דה רוקה” (Cabo De Roca); במקום ניצב מגדלור שבנייתו הושלמה ב- 1772 ועמוד אבן נושא צלב, שעליו לוח ובו חקוקות הקואורדינטות הגאוגרפיות של הכף וציטוט מפי המשורר הפורטוגזי לואיש דה קמואש. נמשיך לעבר עיירת החוף קשקאיש (Cascais) אשר בעבר שימשה ככפר דייגים ומקום נופש לאצולה הפורטוגזית, היום היא אתר תיירותי פופולרי שופע חנויות קטנות , מוזיאונים, גלריות, גנים מטופחים, מרינה יפה ומדרחוב בעיר העתיקה. ניפרד מליסבון בדרך לשדה התעופה כשאנו נעבור בעיירות לאורך החוף ובאסטרויל (Estoril)

על הלקוח/ה לבחור את מדיניות הביטול המתאים לו/ה. לפרטים לחצו כאן <<

תוספת ליחיד בחדר: €500

• נחיתה ביום 11 לאחר חצות ולכן יש לעשות ביטוח ל- 11 ימים. ניתן לקבל הצעה לביטוח הטיול דרך סוכן ביטוח שמציע הטבות ללקוחותינו – 3 חודשים טרם היציאה
• ניתן להתחיל את התשלומים קודם ולפרוס ליותר תשלומים
• לרישום, חיוב וביטוח – אנא פנו לשירות לקוחות (שלוחה 102)

הטיול כולל

• טיסות :הצעת המחיר מבוססת על טיסות ישירות ליעד
• לינה: מלונות מדרגת תיירות טובה.
• תחבורה: אוטובוס תיירים ממוזג ונוח.
• שייט: בין מפרצוני ריאס באחאס, שייט על גונדולות, שייט חוויתי בנהר הדוארו
• כלכלה: חצי פנסיון לאורך כל הטיול כולל ארוחות במסעדות מקומיות
• הופעת פאדו מקומית
• קבוצה וצוות: קבוצה קטנה 15-26 מטיילים
• מדריך ישראלי: מצוות אקו יוביל את הטיול בעזרת צוות מקומי היכן שנדרש
• דמי כניסה וסיורים באתרים: כמפורט בתכנית.
• בקבוק מים מינרליים לאדם, ליום.
• מיסים מקומיים, תשר לנותני שירות מקומיים.
• ערכות שמע.
• דמי רישום וטיפול.
• מפגש קבוצה.

הטיול אינו כולל

ביטוח בריאות ומטען (ניתן להסדיר זאת דרך משרדנו) – ניתן לבצע ביטוח 3 חודשים לפני היציאה. נא לפנות לשירות לקוחות (שלוחה 102)

ארוחות צהריים, שתייה בארוחות

הוצאות בעלות אופי אישי (כביסה, טלפונים, משקאות, ארוחות נוספות וכד').

לתשומת ליבכם

אופי הטיול לפורטוגל: מסע בין עיירותיה העתיקות של פורטוגל, תוך היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה המקומית, האדריכלות והאומנות של המקומות השונים ובנוסף נלמד על סיפורם המרתק של יהודי פורטוגל.

לא נוכל להבטיח שירותי סבלות בכל בתי המלון. היות ואלו אינם ערוכים לכך ויש לקחת זאת בחשבון – אנו נעשה ככל שביכולתנו על מנת לעזור.

• חיסונים – לקבלת מידע על חיסונים יש לפנות ללשכת הבריאות באזור המגורים.
• למידע בריאותי על הטיול, יש לפנות ללשכת הבריאות באזור המגורים.
• מזג האוויר בתקופה זו עלול להיות בלתי צפוי, עם גשמים ועקב כך, ייתכן ונידרש לבצע שינויים במסלול הטיול המתוכנן. במידת הצורך מדריך הטיול יידע למצוא את האלטרנטיבה הראויה ביותר לטובת ורווחת הנוסעים. התוכנית מתארת את האתרים בהם נבקר, אך לא בהכרח את סדר הביקורים באתרים.
• יובהר כי המחירים הנקובים לעיל נכונים ליום ההרשמה. במידה ותחול עלייה הגבוהה מ -3% בשערי המטבע, במיסי הנמל או במיס הדלק יעודכנו מחירי הטיול בהתאם ותחול התוספת על הנוסע.
• טיסות: ע"פ מדיניות חברות התעופה, בטיסות קבוצתיות לא ניתן לבצע הושבה מראש. חלק מחברות התעופה מאפשרות לבצע הליך בידוק אישי (צ'ק אין) באינטרנט 24 שעות לפני הטיסה ובמסגרתו לבחור מושב בטיסה. על המטייל להיכנס לאתר חברת התעופה הרלבנטית ולבצע זאת בעצמו. במקרים בהם אין חברת התעופה מאפשרת זאת 24 שעות לפני הטיסה, על המטייל להגיע לנמל התעופה מוקדם מספיק (כשלוש שעות לפני הטיסה) אם ברצונו להגדיל את אפשרות הבחירה ולבחור לעצמו ולמי שמטייל עמו מושבים סמוכים. יודגש כי כל נושא ההושבה בטיסות אינה באחריות אקו ואקו כפופה למדיניות ההושבה הקבוצתית של חברות התעופה השונות.
• כרטוס מוקדם (לא בכל החברות זה אפשרי), שינוי מועד יציאה או חזרה, שדרוג למחלקת עסקים, בחירת מושבים מועדפים ושירותים אישיים נוספים הנוגעים לתעופה, אם וככל שניתן להציעם בטיול זה, יוכלו להתבצע בעלות נוספת ומשתנה הכוללת את מחיר חברת התעופה ודמי הטיפול. לצורך שירותים אלו אנא פנו אל הנציג המטפל בכם ב"אקו טיולי שטח".

הפוסט טיול לפורטוגל וגליסיה הספרדית – 10 ימים הופיע ראשון במסע אחר