חופים

החופים, או כפי שהם נקראים בספרדית – Playas – הם גולת הכותרת של החופשה בקנקון. החול הלבן והרך ומי הטורקיז הם אלה שהפכו את קנקון מלכתחילה ליעד נופש פופולרי. החוף הגדול והפופולרי ביותר בקנקון, ולדעת רבים גם היפה ביותר, הוא חוף דלפינס (Playa Delfines). השילוב של רצועת חוף לבנה רחבת ידיים, חניה חינמית, סככות קש וגולת הכותרת  – דולפינים שנצפים לעתים קרובות בקרבת החוף – הופך את החוף לפופולרי כל כך. חוף קטן ושקט יותר, האהוב במיוחד על המקומיים, הוא חוף קרקול (Playa Caracol), שנמצא בלב אזור המלונות ומציע חולה רך, מי טורקיז צלולים ושקטים שמתאימים במיוחד לשחייה והרבה מסעדות בקרבת מקום. באזור המלונות נמצא גם חוף מרלין (Playa Marlin), חוף חולי רחב ושקט, אשר מתאים במיוחד לפעילויות ספורט ימי. משפחות אוהבות במיוחד את חוף לנגוסטה (Playa Langosta), חוף ציורי ושקט עם מים רדודים ושקטים ומתקני משחקים לילדים.

פלאיה דלפינס, החוף הגדול והפופולרי ביותר בקנקון

לגונה ניצ'ופטה

בקרבת קנקון יש אתרי טבע רבים, אבל אם אתם רוצים ליהנות מהטבע בלי להתרחק מהעיר, הגיעו ללגונה ניצ'ופטה (Nichupté) הסמוכה לאזור המלונות. זוהי שמורת טבע טרופית המורכבת משבעה אגמים בגדלים שונים וצמחיית מנגרובים. מקום זה פופולרי לפעילויות כמו דייג, צפייה בציפורים וחתירה בקיאק או בקאנו.

אתרים ארכאולוגיים

בסביבת קנקון יש כמה אתרים ארכאולוגיים מרתקים שהותירו אחריהם בני המאיה, הגדול והחשוב מכולם הוא צ'יצ'ן איצ'ה (Chichén Itzá). אמנם תצטרכו לנסוע לכאן במשך כשלוש שעות, אבל תתוגמלו על כך בביקור באתר שהוקם על ידי המאיה לפני יותר מאלף שנים, המפורסם במיוחד בפירמידת אל קסטילו (El Castillo) , אחת מהפירמידות החשובות במקסיקו שמתנשאת לגובה 30 מ'. קרוב יותר לקנקון, בקרבת אזור המלונות, תמצאו אתרים ארכאולוגיים נוספים כמו חורבות אל ריי (Las Ruinas del Rey), מקבץ של 47 מבנים ובהם מקדשים וקברים שנבנו על ידי בני המאיה החל משנת 900 לספירה ואילך.

צ'יצ'ן איצ'ה, אתר המאיה המפורסם ביותר באזור קנקון

איסלה מוחרס

איסלה מוחרס (Isla Mujeres), הוא אי באורך שבעה ק"מ שממוקם כ-13 ק"מ מזרחית לקנקון (כחצי שעה במעבורת) ומהווה יום טיול אידאלי למי שמחפש שקט ושלווה. האי, שמשמעות שמו היא "אי הנשים", קיבל את שמו הודות לאיורי ופסלי הנשים שנמצאים בו עוד מתקופת המאיה הקדומה. הפעילות העיקרית באיסלה מוחרס היא בילוי בחופים היפים, עם החול הלבן ומי הטורקיז. בחוף הצפוני נמצאים החופים היפים ביותר ושם יש גם ריכוז גבוה של מסעדות, חנויות ומקומות בילוי. כדאי להגיע לנקודה הדרומית ביותר של האי, פונטה סור (Punta Sur). בנוסף לשרידי מקדש מאיה עתיק המוקדש לאלת הירח, יש כאן צוקים תלולים ונוף מרהיב למפרץ. אוהבי השנורקלינג ייהנו מאד באי שמציע עולם תת ימי עשיר, ובין אוגוסט לאוקטובר אפשר לראות צבי ים זעירים הבוקעים ועושים את דרכם אל החוף.

איסלה מוחרס. איזו מין שלווה

פעילויות אקסטרים

בקנקון אפשר לעסוק בגוון פעילויות אקסטרים מלהיבות, רבות מהן קשורות למים כמו צלילה ושנורקלינג (באיסלה מוחרס ובקוזומל יש שוניות אלמוגים מרהיבות), שייט בסירות מהירות בג'ונגל המנגרובים, מצנחי ים, אופנועי ים ועפיפוני ים. אחת מפעילויות המים החביבות על תיירים בקנקון היא שייט בסנוטות – בורות טבעיים עם מי תהום, חלקם הם למעשה מערות תת מימיות. כמה מהסנוטות הפופולריות באזור קנקון הן סנוטה אזול (Cenote Azul) שבה כמה בריכות עם מי טורקיז צלולים והסנוטה הגדולה (Gran Cenote), מצבור של מערות תת מימיות, מנהרות וסנוטות פתוחות עם הרבה צמחייה טרופית. פעילויות אקסטרים נוספות באזור הן גלישה באומגה בין העצים בג'ונגל, רכיבה על סוסים, טיולי טרקטורונים ועוד.

סנוטה אזול, אחת מהסנוטות היפות באזור קנקון

קנקון למשפחות

קנקו אמנם חביבה על צעירים חובבי מסיבות ועל זוגות בירח דבש, אבל יש לה המון מה להציע גם למשפחות (מלבד החופים, שהם כמעט מובן מאליו). אחת האטרקציות הבולטות למשפחות היא האקווריום האינטראקטיבי (Interactive Aquarium), שבו, לצד מיכלי ענק עם דגים בשלל צבעים, יש מגוון פעילויות מלהיבות  – בריכות ליטוף, שחייה עם דולפינים, האכלת כרישים ועוד. גם בדולפינריום של קנקון (Dolphinaris Cancún) אפשר לשחות עם דולפינים וכן לצפות במופעי דולפינים. אטרקציה נוספת החביבה על משפחות היא Ventura Park, פארק שעשועים ומים באזור המלונות של קנקון ובו מתקני שעשועים כמו רכבת הרים, אומגה, מגלשות מים, קרטינג, לייזר טאג ואטרקציות נוספות. האטרקציה המובילה בקנקון למשפחות היא Xcaret, מעין פארק מים טבעי עם נהרות תת קרקעיים שאפשר לשחות לאורכם בתוך מנהרות, מפרץ מקסים, אבובים, דולפינים שאפשר לשחות איתם, אקווריום, מופעי מוזיקה וריקודים מושקעים, אומגה ועוד.

Xcaret, פארק מים טבעי וגדוש באטרקציות | צילום: Leonard Zhukovsky, שאטרסטוק

חיי לילה: קוקו בונגו

קנקון ידועה בחיי הלילה הסוערים שלה, עם שפע של מועדונים וברים. המועדון המפורסם ביותר בקנקון הוא קוקו בונגו (Coco Bongo) והוא הרבה יותר ממועדון לילה שגרתי. מלבד מוזיקה ואלכוהול שזורם כמים, המסיבות בקוקו בונגו כוללות הופעות אקרובטיקה, ריקודי קונגה, הופעות חיות, הקרנות וידאו, בועות סבון, קונפטי ועוד אלמנטים שתורמים לערב מלהיב ושמח. לא במקרה לא פשוט להשיג כרטיסים במקום ולרוב תצטרכו לרכוש את הכרטיסים (הלא זולים) מראש, בסוכנויות התיירות בעיר.

מופע אקרובטיקה בקוקו בונגו | צילום: Macca Sherifi, שאטרסטוק

קניות

מעטים הם התיירים שמגיעים לקנקון, אבל למרות זאת חובבי השופינג ימצאו כמה מקומות מוצלחים לערוך בהם קניות. אחד מהם מהם הוא Plaza Las Americas קניון נחמד בדאון טאון של קנקון חנויות אופנה, ספורט, תכשיטים וקוסמטיקה, בתי קפה ומסעדות, רחבת מזון מהיר, קולנוע ואטרקציות לילדים. קניון נוסף הוא La Isla Shopping Village, קניון פתוח שממוקם באזור המלונות, על קו המים, ובו בוטיקים יוקרתיים, חנויות מזכרות, מסעדות ובתי קפה, קולנוע ומזרקות לילדים. כאן נמצא גם האקווריום האינטראקטיבי של קנקון. באזור המלונות נמצא גם שוק הפשפשים ההומה של קנקון שהוא מקום מצוין להצטייד בו במזכרות מהחופשה. חווית קניות אותנטית יותר מצפה לכם ב-Mercado 28, שוק הגדוש בעבודות יד, תכשיטים, כלי חרס, ביגוד מסורתי וגם מתחם מזון עם מסעדות מקומיות זולות ואותנטיות.

מפת קנקון:

הפוסט קנקון: המקומות והחוויות שלא כדאי להחמיץ הופיע ראשון במסע אחר

העולם המופלא של חיות הים הגדולות של איי הפסיפיק. כרישים לבני סנפיר שכבו על הסלעים בתחתית קניון מול הזרם ונשמו את החמצן שעבר על פני הזימים. מנטות ענק עם מוטת כנפי סנפירים בני שבעה מטרים הופיעו ממחשכי האוקיינוס כמו היו אלו ציפורים עפות בשמיים. כריש לוויתן שחה מעלינו ויצר צל גדול וחשוך על סביבתו. טוב, לא הכל קרה בבת אחת. אבל לאט לאט נאספו החוויות.

עלינו לספינת הצוללים 'נאוטילוס' יחד עם עוד שלושים צוללים מכל העולם ותריסר אנשי צוות

אנחנו מפליגים כדי לצלול

בשעה שבע בבוקר כבר עלינו לסירות הזודיאק זוגות זוגות, לבושים בחליפת צלילה כולל חולצה תרמית, גרביים וכפפות, חגורת משקולות, מאזן ציפה ווסת לנשימה, מסיכת צלילה, סנפירים ובלוני נייטרוקס

צילום: ענבל רז. קרני השמש חדרו אל מתחת למים והשונית הפכה לצבעונית יותר. תמנון התהלך בזרועותיו הרבות הנשפכות על פני הסלע ואנו הבטנו בו מקרוב, מנסים להתיידד איתו דרך הידע שרכשנו מ'מורתי התמנונית'. ⁷ההנאה נשפכה ממני מבעד למסכה, נדב פרש את ידיו בהשתאות וענבל חייכה וצילמה ללא הרף

צילום: ענבל רז. כריש לוויתן שחה מעלינו ויצר צל גדול וחשוך על סביבתו

צילום: ענבל רז. העולם המופלא של חיות הים הגדולות של איי הפסיפיק. כרישים לבני סנפיר שכבו על הסלעים בתחתית קניון מול הזרם ונשמו את החמצן שעבר על פני הזימים

ממעמקים

הסלע החצוי הוא ביתם של מאות סולות, "בוביס" קוראים להם בחמידות באנגלית. הן חומות ולבנות וכל מה שביניהם והן נוחתות על צוקים מסויידים בלבן הלשלשת. בין הצלילות ביקשתי שייקחו אותי בסירה קרוב אל האי אל הסולות שיושבות עליו בהמוניהן. הצטרפו אלי עוד כמה צוללים. לרגע עזבנו את עולם הדממה והתחברנו אל עולם השמיים ואל הסולות שמצאו להן משענת יחידה לרגליהן במרחב האוקייאני.

המשכנו אל האי 'רוקה פרטידה' הסלע החצוי, כשמו כן הוא, צוק בולט מעל פני האוקיינוס, בודד ויחיד עד קצה האופק. זהו שריד לפעילות געשית קדומה בלב האוקיינוס השקט כמו כל איי הוואי פולינזיה והפסחא

צילום: ענבל רז. דג טונה ענק כסוף מבריק עם משיחת מכחול צהובה בסנפיריו חולף על פני מרחק מטרים ספורים. פסטורלי משהו, גן עדן מתחת לפני הים

צילום: ענבל רז. מרחוק נראית צללית של כריש גדול בודד, אולי סילקי או גלפגוס

הסלע החצוי הוא ביתם של מאות סולות, "בוביס" קוראים להם בחמידות באנגלית

הסולות חומות ולבנות וכל מה שביניהם והן נוחתות על צוקים מסויידים בלבן הלשלשת. בין הצלילות ביקשתי שייקחו אותי בסירה קרוב אל האי אל הסולות שיושבות עליו בהמוניהן. הצטרפו אלי עוד כמה צוללים. לרגע עזבנו את העולם הימי והתחברנו אל עולם השמיים ואל הסולות שמצאו להן משענת יחידה לרגליהן במרחב האוקיאני

צילום: ענבל רז. בפעם המי יודע כמה אנו מתקרבים אל הסלע ויורדים לצלילה. צוק הסלע יורד בתלילות אל העומק ללא קרקעית נראית לעין, שפע דגים שוחים לכאורה בנחת בעולם שלהם

אל האי סוקורו

וכך אחרי שלושה ימים כשאני מרגיש מותש אני מוותר על צלילה אחת, והשד לא נורא כל כך. למחרת אני משחרר עוד צלילה אחת, ואולי מתחילה כעת תקופה חדשה בחיי שבה אני מוכן לוותר מידי פעם על לעשות, ללא תחושת החמצה, אלא דווקא תחושה של דיוק, אני עושה מה שמתאים לי…

בשעות הלילה הפליגה הספינה אל האי סוקורו, הגדול והוותיק בקבוצת האיים. התעוררנו בצידו המזרחי מול השמש העולה. נופים של בזלת שחורה, משושים חומים ושלל צבעי אדמה

ביום הרביעי יצאה השמש. דומה שנבראה מחדש. אחרי שלושה ימי צלילות בנופך דרמטי קודר בצבעי אפור, אפילו האיים הגעשיים בסוף העולם עברו משיכת מכחול צבעונית ונדמו לרגע לאיים קאריבים תוססים ומלאי חיים

בערב ענבל ישבה בחדר האוכל עם נדב מול המחשב שלה וערכה את התמונות שצילמה, בהרבה רגש ומקצועיות. מאחוריהם הצטברו צוללים והביעו התפעלות מהתמונות שלה. ענבל בת הים התמוגגה, כמה חשוב לקבל פידבקים טובים ומעודדים שכאלו

במקום בו אנו חוזרים מן הצלילה באחורי ספינת האם מותקנות שתי מקלחות חמות חיצוניות שבהם נעים להתקלף מתוך חליפות הצלילה הקרירות. התקרבתי לענבל וחיבקתי אותה. בין טיפות הים המלוחות וטיפות המקלחת החמות יכולתי להבחין בטיפות שהן דמעות שזלגו מעיניה. "אלו דמעות של התרגשות" לחשה לי "הכל כל כך יפה", ואני חשבתי לעצמי שהן דמעות מתוקות של הפנמת ההרגשה שהיא חלק מהעולם התת ימי היפה הזה.

צילום: ענבל רז. מורנה גדולה צדה בשיניה דג שעבר בקירבתה

דניאלה המדריכה שאלה אותי מה אני מזמין לצלילה האחרונה. חשבתי קצת ועניתי "אני רוצה לראות את המנטות מקרוב, להתיידד איתן, להרגיש חלק מהעולם שלהן"

עלינו אל פני המים וכולנו דיברנו בהתרגשות על המנטה והבועות. לפתע קרא נדב "היא פה". מייד שמנו מסכות צלילה והכנסנו ראשים למים. זו היתה אותה מנטה שחורה עם הכתם הלבן על החזה. אין לי ספק שהיא עלתה להיפרד מנדב ואולי גם מכולנו. וכך היא נופפה בכנפיה, התרחקה למעמקים ונמוגה בערפילי המים

"אלו דמעות של התרגשות" לחשה לי ענבל "הכל כל כך יפה", ואני חשבתי לעצמי שהן דמעות מתוקות של הפנמת ההרגשה שהיא חלק מהעולם התת ימי היפה הזה

הפוסט מבוא לנדודים 58: לצלול עם כרישים ומנטות הופיע ראשון במסע אחר

בסוף מאי כאשר העשב ברמת הגולן הצהיב והקוצים חידדו את להביהם, נסעתי עם ילדי הגדולים ענבל ונדב לצפון מקסיקו, אל דרום חצי האי באחה קליפורניה וחופי האוקיינוס השקט וים קורטז. השארתי את הקרוואן בצל העצים בחוות עין תאנה, סגרתי את פתחי החלונות, הפשרתי את המקרר, הכנסתי את האופניים פנימה, ונפרדתי מכולם לשלושה שבועות. יותם הבטיח שיקפוץ מידי פעם לראות שהכל בסדר.

השנה ענבל מסיימת את הלימודים לתואר ראשון במכמורת, ובין המבחנים שלה והעיסוקים שלי מצאנו זמן לצאת שוב למסע שנירקולים וצלילות. הפעם הצטרף אלינו למסע הימי גם בני האמצעי נדב.

נסעתי עם ילדי הגדולים ענבל ונדב לצפון מקסיקו, אל דרום חצי האי באחה קליפורניה וחופי האוקיינוס השקט וים קורטז

השנה ענבל מסיימת את הלימודים לתואר ראשון במכמורת, ובין המבחנים שלה והעיסוקים שלי מצאנו זמן לצאת שוב למסע שנירקולים וצלילות. הפעם הצטרף אלינו למסע הימי גם בני האמצעי נדב

התרפיה עושה את שלה

לקראת הערב הגענו לעיירה הקטנה לה ונטנה

הרחק פנימה אל ים קורטז הגענו אל סלע "המלכה" לה ריינה. כמה אריות ים רובצים שם על הסלעים ומתחממים בשמש. שני זכרים גדולים גועים בקול ומתחרים זה בזה. אני שוחה בקירבתם וכשאחד מהם מתקרב אלי אני עוצר וממתין בחשש קל לתגובתו. אלא שאני לא מעניין אותו, והוא חוזר לרקוד עם נקבה קטנה ממנו בגלגולים במים. היא נענית בהתלהבות והם יוצאים במחול דמוי סלסה זוגי וירטואוזי ומרגש.

התמקמנו בבית הארחה נעים הצופה דרך יער קקטוסים וצלב כנסיה אל המפרץ הכחול והיפה

בשלושת הימים הבאים יצאנו מידי בוקר בסירת מנוע אל מרחבי מפרץ קורטז לצפות בחיים שמתחת לפני הים

צילום: ענבל רז. כשאליאס המדריך קרא "מובולס" וקפץ למים, קפצתי עם כולם. מן המעמקים עלו בדבוקה אחת עשרות או מאות יצורים מעויינים כמו קלפים גדולים מהסיפור 'עליסה בארץ הפלאות'

צילום: ענבל רז. למה הדולפינים מוציאים אנרגיה חשובה לקפיצות ראווה שכאלו, למה מובולס קופצים מטרים ספורים אל מעל המים ונמרחים ב'ספלאש' על פני הים, ולמה הצבאים עורכים קפיצות ראווה או סטוטינג. החוקר אמוץ זהבי כבר נתן את התשובה הנכונה לדעתי לכולם. "עיקרון ההכבדה" הוא קרה לזה

מפות ומדריכים מודפסים ליעד מקסיקו,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

להקה גדולה של דולפינים מסתובבים Spinner dolphin. עשרות דולפינים זריזים שחו יחדיו וזינקו מעל המים, משחקים עם הסירות והצופים ובעיקר אחד עם השני. מידי פעם הגדילו לעשות, קפצו לגובה והסתובבו סביב עצמם כמו כישור בטווית צמר, כמו מקדחה בפעולה ומכאן שמם

אורח ענק

הוא היה ענק, כעשרה מטרים אורכו, ויפה, עם העור האפור כהה והנקודות הלבנות המסודרות שלו, והוא שחה לאט. התארגנתי במהירות, ויתרתי על החליפה, שמתי מסיכה וסנפירים וקפצתי עם כולם למים. כל כך מרגש לשחות לצידו של הדג הענק הזה, להביט מקרוב בזימים שלו, בדגים הטרמפיסטים הדבוקים לגופו, בעין הקטנה שלו, בפה הנפער אך מעט לסנן פלנקטון, לראות את תנועות הזנב הקלות המניעות אותו. לרגעים אחדים ומרגשים הצטרפתי אל חייו של הענק הרגוע הזה בלב הים, הרגשה שהמשיכה ללוות אותי שעות ארוכות.

צילום: ענבל רז. כריש לוויתן – הוא היה ענק, כעשרה מטרים אורכו, ויפה, עם העור האפור כהה והנקודות הלבנות המסודרות שלו, והוא שחה לאט

רוח הנדודים נשבה באוויר וליטפה את פני וטעמה מתוק כדבש. ענבל ואני נפרדים היום מנדב שנולד לרוץ ונשאר כאן עוד כחודשיים. היום הוא יוצא להרפתקה שלו אל שבט הטרהומארה בקניון הנחושת. אני בדרכי חזרה לארץ אבל נושם לרווחה את רוח הנדודים שקוראת לי לצאת לחופשי אל העולם הגדול… זה יגיע.

בערב, בבית הארחה בלה ונטנה הכנו ארוחה ישראלית מקסיקנית, אבוקדו וסלט קצוץ, בישלנו חומוס ומג'דרה

ישבנו בצילה של סככת דייגים לסיפורי חוויות של נוודים

נסענו אל חוף המגדלור פונטה ארנה, חוף שרטון החול היפה שיורד אל הים. פגשנו שם את מילטון ואשתו פיירה הנוודים הקולומביאנים שחיים בקרוואן כבר שש שנים ומטיילים לאט לאט

ענבל ואני נפרדים היום מנדב שנולד לרוץ ונשאר כאן עוד כחודשיים. היום הוא יוצא להרפתקה שלו אל שבט הטרהומארה בקניון הנחושת

הפוסט מבוא לנדודים 57: באחה קליפורניה – משפחתי וחיות אחרות הופיע ראשון במסע אחר

למה אנחנו?
כל אחד מאתנו מתמחה במספר יעדים ייחודיים אותם אנו מכירים "דרך הרגליים". היותנו חברת בוטיק מחייב אותנו לעבודה אישית וצמודה מול כל לקוח בהתאם לאופי טיולו, רצונותיו וצרכיו השונים. כאשר מחברים שתי עובדות אלו ביחד, מקבלים טיפול מיוחד המבוסס על ידע וניסיון רב. אין לנו מוצר מדף – כל לקוח מקבל טיול פרטי ייחודי ומותאם אישית!

לפרטים נוספים – לחצו כאן>>

המוטו שלנו: איכות הטיול לפני הכול.
במידה ואתם מחפשים טיול ממצה ומעמיק – הגעתם למקום הנכון.
היכנסו אלינו לאתר וראו את מגוון היעדים הגדול אותו אנו מציעים.

למי זה מתאים?
הגדרת המטייל העצמאי מתאימה לכל מי שנוסע לזמן קצוב מראש, רוצה להספיק כמה שיותר לראות ולחוות את יעד הטיול לעומק, אך אינו רוצה להיות תלוי באנשים אחרים וזמן מוכתב כמו בטיול מאורגן. בין אם אתם זוג, משפחה או קבוצת חברים, אנו נארגן לכם את הטיול הטוב ביותר האפשרי בהתאם למסגרת הזמן והמגבלות השונות, כפי שנקבע על ידכם ולא על ידי אף אחד אחר!

כיצד זה עובד?
מאחר וכל מטייל זוכה לטיפול אישי, אנו מזמינים אתכם לפגישה ראשונית ללא עלות בה תציגו לפנינו את רצונותיכם, ואנו נציג בפניכם את רעיונותינו והמלצותינו בהתאם.
את הארגון וההזמנות בפועל אנו מתחילים רק לאחר שהוזמנו הטיסות הדרושות (עצמאית או על ידינו) היוצרות לנו את מסגרת הטיול
אנו עובדים בשיתוף פעולה עם סוכנים מקומיים טובים איתם אנו נמצאים בקשרים ארוכי שנים כך שלמרות שאתם עצמאיים בשטח יש לכם גיבוי מלא על כל צרה שלא תבוא…

לפרטים נוספים לחצו כאן>>

הפוסט נתיבי כפיר – תפירת טיולים פרטיים לנוסע העצמאי הופיע ראשון במסע אחר

בין המצבות של בית הקברות הסתובבה מרינה אגילר, עטופה ברדיד האינדיאני שלה, להגן עליה מהקור הצורב. מרינה, אנתרופולוגית וארכיאולוגית מקסיקנית ופעילה לשמירת מורשת תרבותית, שליוותה אותנו במסענו, הייתה רחוקה מאוד באותו לילה מביתה שבדרום מקסיקו. "בואנס נוצ'ס, תנחומי. כמה הקבר שלכם יפה!" אמרה, כמיטב המסורת, למקומיים שישבו מול קברי קרוביהם. היא התעכבה ליד קבר קטן שעל מצבתו הניחה אישה מבוגרת מכונית צעצוע, מוקפת בפרחי המתים, ציפורנים בצבעים לוהטים, כתומים ואדומים. האנתרופולוגית, שאיבדה לאחרונה בעצמה את תינוקה, חיבקה את האישה הבלתי מוכרת לה, שסיפרה שהייתה בת 17 כשהילד מת. עד היום, כשהיא כבר סבתא לנכדים, המתרוצצים ליד קברו, היא מתגעגעת אליו, "הוא עוד בא אלי, המלאך שלי".

על פי המסורת, היום הראשון של החג, החל בראשון בנובמבר, מוקדש  לנשמות הילדים, המלאכים, אל אניחליוס, והיום השני נועד למתים הבוגרים. אך למעשה, ביום הראשון נוהגים בדרך כלל לבקר בקברי המשפחה וביום השני מבקרים קרובים אחרים ומכרים שהלכו לעולמם. ולכן, למחרת, בבית הקברות המרכזי של העיר, פנתיאון גנראל, זכה לחיבוק התנחומים החם של מרינה סטודנט אלמוני ממקסיקו סיטי שעשה את הדרך הארוכה לוואחקה כדי לבקר את קברו של חברו, שנהרג בתאונת דרכים. על מצבתו נכתב "חברים טובים הם כמו כוכבים, הם תמיד אתך גם שהם רחוקים, האור שלהם עוד זורח".

בדומה להם, אלפי אנשים פוקדים במהלך החגיגות את בתי הקברות ודוכני השעשועים, האוכל, המוסיקה והמזכרות שמקימים מסביבם בחג המתים. באווירה של מסיבה עממית לצד אבל וגעגוע, התכנסות ותנחומים. המבקרים עוברים ליד הקברים ומדברים זה עם זה על מתיהם, מנחמים אנשים שכלל לא הכירו, חולקים איתם מזון ומשקה. אלה שידם משגת שוכרים נגנים להנעים את ליל השימורים. "אף אחד לא אוהב להיות עצוב", שרים המריאצ'י, "כולם מעדיפים לחגוג ולשמוח". גם המתים.

מורשת תרבותית עולמית

לצד ההיבטים הדתיים, הקהילתיים, המשפחתיים והפסיכולוגיים של המפגש השנתי עם נשמות הקרובים, "חג המתים הוא תעשייה" הסביר חורחה מרטינז  נציג חברת תיירות מהעיר מרידה (Merida), הבירה הקולוניאלית המקסימה של חצי האי יוקטן (Yucatan), הנחשבת לאחד המקומות המומלצים במקסיקו לאירועי חג המתים, ברשימה הכוללת ערים היסטוריות גדולות ומפורסמות ממנה כמקסיקו סיטי וואחקה. מרטינז. לא מתכוון רק למיליוני התיירים מכל רחבי מקסיקו ומחו"ל. הוא מונה גם את מיליוני התרנגולות שיקפחו את חייהן ברוטב מולה, מיליוני ככרות לחם המתים ופרחי הציפורן שנועדו לחג, ואת מיליוני הפזות שיגלגלו בעלי מקצועות ייעודיים – אמנים לקישוט, נגנים ויצרני התחפושות.

מקורו של החג בערפילי העבר הטרום ספרדי. בדומה לתרבויות מסורתיות בנות זמננו באזורים אחרים של העולם, באסיה ובאפריקה, בהם נהוג עדיין פולחן רוחות האבות, גם חג המתים של ילידי תרבויות אמריקה היה קשור למחזור החקלאי השנתי ולאיסוף היבול. בתרבות האצטקית, למשל, בעת קציר התירס, בחודש התשיעי על פי הלוח האצטקי, החל בחודש אוגוסט, התקיים חגה של אלת המתים,  מיקטקאקיוואדל, בעלת פני הגולגולת. בחגיגות, שהתקיימו במהלך החודש, נערכו סעודות טקסיות לרוחות אבות המשפחה.

הקודם

1מתוך4

הבא

עם הכיבוש הספרדי, במאה ה-16, איחדו המיסיונרים את החג המתים עם יום כל הקדושים ויום כל הנשמות של הכנסייה הקתולית, החלים בראשית נובמבר. ובעקבות התפשטות הנצרות כך חוגגים בימינו את החג במקסיקו ובגואטמלה, וגם במדינות אחרות באמריקה הלטינית ובברזיל, בשילוב של מנהגים פגאניים עתיקים ונוצריים.

עם זאת, נדמה שעד היום החג מזוהה במיוחד עם מקסיקו, שם משלבים החוגגים את סמלי ומנהגי האצטקים (לא על כולם, הם בכל זאת ויתרו על קורבנות האדם) עם מנהגי ליל כל הקדושים, ההלואין, הנחגג באותו מועד בצפון אמריקה. השילוב המלבב, שמקורו במהגרים מקסיקנים לארה"ב שחזרו למולדתם, כולל תהלוכות תחפושות ומנהגי קרנבל, בנוסף למנהגים המסורתיים: ביקור בכנסיות ובבתי הקברות, קישוט הקברים בנרות ובפרחים, והמנהג, במקור בעיקר של הילדים, לעטות דמויות של שלדים, ולהעניק ממתקים וקמעות בצורת גולגולות, המסמלות את כוח החיים. ב-2008 הכריז אונסק"ו, ארגון החינוך והתרבות של האו"ם, על מנהגי יום המתים המקסיקני כאחד מנכסי מורשת התרבות הבלתי מוחשית העולמית (Intangible cultural heritage).

הקודם

1מתוך6

הבא

ציורי חול ועצי החיים

למרות שהמתכונת של החג דומה בכל רחבי מקסיקו, ניכרים הבדלים בין הקהילות והאזורים השונים, המרמזים על מוצאם התרבותי של התושבים, והתרבויות הקדומות של הארץ העצומה.

בוואחקה, לדוגמא, המצטיינת בעליזות ובצבעוניות של טקסי יום המתים, מתקיימת מסורת ייחודית של ציורי חול מורכבים המוקדשים כמנחה למתים, ומעוצבים על גבי הקברים ובכנסיות. ציורי החול המסורתיים הם בעלי אופי דתי, והפופולריים ביותר הם דמויות של גבירתנו מגאונדלופה (מריה המקסיקנית, הנערצת באמריקה הלטינית), ישו התינוק, המלאכים והקדושים, כולם נועדו להגנה. לצד הסוגה המסורתית התפתחה אמנות חופשית, חלקה מעוצבת ומתוחכמת, של לבבות ופרחים, וגם דמויות של בעלי חיים פנטסטיים, וציורים המייצגים את סיפור חייהם, תכונותיהם ועיסוקם של המתים. קהילות ואנשים אמידים נוהגים להזמין אמנים שיבצעו את המלאכה, במשך ימי עבודה רבים, ותמורת מאות דולרים. אחרים עושים זאת בעצמם, באמצעות דגמים מוכנים ואפילו בעזרת אפליקציות דיגיטליות.

הקודם

1מתוך3

הבא

בחבל הצ'יאפס (Chiapas), לעומת זאת, בתי הקברות והטקסים בכפרי הזפוטקים מאופיינים בפשטות מיסטית, ומקושטים לעיתים רק ב"צלב של בני המאיה" –  צלב ירוק עם עלים למעלה, המסמל את עץ החיים, המחבר בין ארץ ושמיים. צאצאי המאיה בגאוטמלה מגישים ביום החג ארוחה משפחתית חגיגית, שהמאכל המסורתי המרכזי בה הוא פיאמברה: סלט צבעוני מסוגים רבים של בשר ונקניק, ירקות, גבינות, ופלפלים בשלל צבעים.

הקודם

1מתוך3

הבא

מנחות ותערוכות

המנהג המשותף לכל הקבוצות האתניות השונות, והמוכר ביותר, הוא הקמת מזבחות למתים. המזבחות והמנחות המסורתיות, האופרנדס, קושרים בין העולמות והזמנים – מחברים את מנהגי הקרנבל המודרניים והחג הנוצרי אל שורשיו הפגאניים, הסעודות הטקסיות לאבות ואמהות המשפחה הקדומים.

אנטוניו ואוגניה באטיסטה מנדוסה, משפחת אורגים זפוטקים – "אנשי העננים", קבוצה אתנית מתרבויותיה העתיקות של מקסיקו – מכינים בכל שנה מזבח כפי שהכינו אבותיהם. כיום מתחילים בהצבת תמונותיהם: הוריה של אוגניה, שהיו אורגים כמו ביתם, ואבא של אנטוניו שהיה נגן חצוצרה. משווקי החג שבכפרם, טאוטיטלאן (Teotitlàn del Valle), הם מביאים את המנחות המסורתיות, ביניהם מוצרים שמייצרים לכבוד החג, כפרחי הציפורן ולחם המתים, מוסיפים קנה סוכר ותפוזים המסמלים את היבול, מסקל משקה אלכוהול מצמח האגבה, ומסיימים בהדלקת הנרות והקטורת. המהדרים, כמוהם, שמים בדלועים את המזון, ובעיקר תבשלי הבשר, המיועדים למתים בלבד. המקסיקנים מאמינים שהרוחות אוכלות את המזון המוגש להם, ומי שאוכל את מזון המתים לא ישבע לעולם.

הקודם

1מתוך3

הבא

בנוסף למזבחות בכנסיות ובבתים, בכל בית עסק, ברחובות ובכיכרות ובכל המוסדות הציבוריים, לצד המנחות המסורתיות, מעצבים גם מנחות יצירתיות, עממיות. בחוגי האמנים ובמוסדות האמנות והתרבות נוצרה בהשראת המורשת סוגה מיוחדת של מנחות – מיצבים ותערוכות. "זה המזבח שלנו" אמרו האמנים הצעירים פדרו מנדוסה ובלאזר קסטל, שהציגו בגלריה של קואפרטיב אמנים מקומי בוואחקה במהלך החג את המיצב "החזרה אל לב האדמה": ציור חול ענק בסגנון המסורתי, מוקף בנרות וכדי מנחות עתיקים, ובמרכזו שחזור שלד המלך השליט של מונט אלבן, האתר הארכיאולוגי הזפוטקי המפורסם הסמוך לעיר. מסביב, על קירות הגלריה, יצרו השניים שורות של הדפסי גולגולות, כל אחת ייחודית כפנים אנושיות. המבקרים בגלריה רכשו את ההדפסים, עד שכל "הרוחות" נעלמו, כשהמתים חזרו אל ממלכתם בלב האדמה.

יצירת המנחות האמנותיות נעשית במהלך השנה, והן מוצגות לקראת יום המתים ונסגרות מיד לאחר החג, לעיתים הן נשמרות עד חג המולד. אחת מהתצוגות הידועות מוצגת בלב העיר מקסיקו סיטי, ברחבה של מגדל לטינו-אמריקה, בחסות הקרן לשימור מרכז העיר ההיסטורי. הקרן עורכת בכל שנה תחרות יוקרתית שבה נבחר האמן או האמנים שיעצבו את המיצב האמנותי של הבירה לחג המתים. האמנים הנבחרים זוכים לתהילה ארצית.

הקודם

1מתוך3

הבא

קטרינה מלכת המתים

האמנים המקסיקנים הנודעים ביותר הם פרידה קאלו ודייגו ריברה, גיבורי תרבות מקסיקנים, הנערצים כאלים. אל "הבית הכחול" בו התגוררו במקסיקו סיטי מגיעים המוני מקומיים ותיירים לסגוד לזכרם של שניים מהבולטים ביוצרי המאה ה-20, שמילאו חלק בתהפוכותיה הפוליטיות והחברתיות, וביצירת הזהות התרבותית והלאומית של ארצם. היא הייתה ציירת מוכשרת, שחייה הסוערים ורווי הסבל, ודמותה המיוחדת הפכו לאיקונה מקסיקנית, שנייה בחשיבותה רק לדמות הדתית של הגאונדלופה. והוא, מורה, מאהבה ובעלה של קאלו, מהפכן ואמן לאומי. במקביל לפעילותם בתחום האמנות המודרנית, שניהם טיפחו את התרבות המקסיקנית המסורתית, העתיקה והעממית – פרידה במלבושיה, ודייגו ביצירותיו ובאוספיו הארכיאולוגים.

במוזיאון דולרס אולמנדו (Museo Dolores Olmedo) שבקסיקו-סיטי, אחוזת פטרוניתו העשירה של ריברה (וגם מאהבת שלו, אחת מרבות, ושותפה לדרכו האידאולוגית הסוציאליסטית), שתרמה את ביתה לציבור לאחר מותה בשנת 2002, נמצא האוסף הגדול של יצירותיו, מיטב חפצי העתיקות והפולקלור שלו, וציורי רעייתו. בכל שנה, בנובמבר, מציג המוזיאון תערוכת-מיצב כמנחה לאב והאם הקדמונים של האמנות המקסיקנית בת-זמננו. אשתקד (2016) כללה תערוכת המנחה מיצב  קסום של צבע ופנטסיה לרוחה הססגונית של פרידה,  ומיצב של דמויות עיסת נייר בסגנון של אמנות עממית, כמחווה לציור קיר ידוע ויפיפה של דייגו – "חלום של יום ראשון אחר הצהרים בפארק אלאמדה סנטראל". במרכז הציור של קבוצת המבקרים בפארק, כולל רעייתו והוא עצמו כילד, ניצבת "קטרינה". דמות שלד אישה, שהפכה לאיקונה המוכרת והמזוהה עם מקסיקו, לצד פרידה והגאונדלופה.

ציור הקיר של דייגו ריברה "חלום של יום ראשון אחר הצהרים בפארק אלאמדה סנטראל"

בניגוד למה שמקובל לחשוב, קטרינה לא נוצרה על ידי דייגו ריברה, אלא אומצה על ידיו בהצלחה. אביה מולידה היה ג'וזה גואדלופה פוסדה, מאייר ואמן מקסיקני,  שיצר בימי הדיקטטורה שקדמו למהפכה, בראשית המאה ה-20, את שלד האישה בשמלת הקרינולינה והכובע הגנדרני, כמחאה על הנובורישיות של בני המעמד השליט. ריברה, ששאב את השראתו מהדמות הנלעגת, שכונתה "גרבונסרה" (שעועית), הציב אותה במרכז ציור הקיר של הפארק הפופולרי, וקרא לה קטרינה, הגנדרנית. והשאר היסטוריה, או היסטריה המונית. עם הזמן התנתקה קטרינה משני האמנים המודרניים שיצרו אותה, ונהייתה לסמל העממי של חג המתים. מהדהדת מבלי דעת את אלת המוות האצטקית העתיקה, ומאפשרת לכל אישה מקסיקנית, גדולה וקטנה, לעטות שמלת מפוארת, ולהפוך ליום אחד לכוכבת נשף התחפושות, מלכת המתים. מאות אלפי קטרינות משוטטות ברחובות ביום המתים.

הקודם

1מתוך4

הבא

לאהוב מעבר למקום ולזמן

למחרת יום המתים, ישבנו לארוחת בוקר מוקדמת בכיכר העיר פואבלה (Puebla), ממזרח למקסיקו סיטי, כשברקע מסתמנים פסגות שני הרי הגעש הנאהבים. המיתוס מספר שההר האימתני והמעשן, "הלוחם", פופוקטפטיל (Popocatepetl), התאהב בהר הגעש הסמוך לו, איצטאקיווטל (Iztaccihuatl), "האישה הנרדמת". באחד הימים, כך אומרים, היא הרגישה חולשה ושכבה לישון. מאז הר הגעש הלוחם הפנה לה את גבו כדי לשמור עליה. הוא התפרץ שוב ברוב חימה כמה שבועות לאחר ביקורנו. אבל באותו היום עלתה השמש, כיסתה את ההרים הנאהבים השלווים בערפילי עננים, וחזרה וחיממה את עמק מקסיקו.

"האוויר שוב מתחמם כי המתים הולכים לדרכם, מחוממים שוב מהאור והשמחה של יום המתים" אמר המלצר. בעל הבית, מנהל המסעדה, היה עסוק בפירוק המזבח, ופרחי ציפורן כתומים ואדומים וקישוטי נייר נישאו ברוח. עד השנה הבאה.

מרינה אגילר פשטה את הרדיד האינדיאני שלה, שהגן עליה מהקור. היא חשבה על התינוק המת שזכרו יחיה איתה תמיד, ועל כל שאר בני ביתה שהמתינו לה בקוצר רוח בביתה שבדרום מקסיקו. היא מאוד רוצה שנבין את סוד חיי הנצח. "כל עוד שאנחנו זוכרים את המתים, הם נשארים אתנו". בכל שנה, כשאנו חוגגים עם המתים את חג החיים, אנו חוגגים את היכולת שלנו לאהוב, מעבר לזמן ולמקום. גם אם אהובינו נמים את שנתם הנצחית, אנו שומרים עליהם בליבנו.

אנו מודים לחברת דלתא איירליינס המפעילה מגוון יעדים בארה"ב ובאמריקה הלטינית על החסות לטיסות, ולצוות המומחים של חברת אקו – טיולי שטח על הייעוץ והסיוע בהפקת המסע למרכז אמריקה.

Heartfelt gratitude to Dr. Marina Aguirre, our guide and operator in the filed in Mexico, for sharing her great knowledge with us, her kind hospitality, and for her vital contribution to our assignment

ד"ר דבי הרשמן – ארכיאולוגית ואנתרופולוגית המתמחה בפולחן. סמנכלי"ת ואוצרת ראשית של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. מתערוכותיה "אלילות מקומיות", "בראשית – הסיפור האמיתי", "פנים מול פנים – המסכות הקדומות בעולם".

נפתלי הילגר – כתב וצלם מערכת מסע אחר, מרצה בליווי תצלומים.

הפוסט מקסיקו: קולות החיים והמתים הופיע ראשון במסע אחר

כולל "פייסטה דה גואדלופה" במקסיקו סיטי, שמורת "מריפוסה מונארך" המלאה פרפרים ו"פסטיבל סנטו תומס" בצ'יצ'יקסטננגו

בהדרכת ורד פאר

16 יום
יציאה: 9.12.17  חזרה: 25.12.17
קבוצה קטנה – מקסימום 20 איש
בתי מלון 4*, חצי פנסיון
מחיר: $5,595 לאדם בחדר זוגי

בדרך בה נכתבה ההיסטוריה האירופית המודרנית, ישנם רק ראשי פרקים אודות תרבויות מפוארות שהיו ברחבי העולם. טיול לאמריקה התיכונה חושף בפנינו תרבויות עבר מפוארות העוצרות את נשימתנו ביכולות המדהימות של האצטקים, המאיה ושלל תרבויות, שכאילו הוחרבו על ידי המערב בשימו את רגלו הגסה עליהן. ובכל זאת, אנשי המקום שומרים את מורשתם, ובטיול באזור זה רואים מבעד לפאר הקולוניאלי המדהים, את לבוש ומנהגי המקומיים ואת הפסטיבלים הצבעוניים והשמחים, שהמירו את מורשתם כביכול, והיום קוראים לאליהם הקדומים בשמות קדושים נוצריים. טיול באמריקה התיכונה הוא לא פחות מכך גם טיול של נוף טבע מדהימים. תמונות של מיליוני פרפרים בשמורת פרפרי המונארך, תמונות הנוף של אגם אטיטלן המוקף צמחיה והרי געש, או פירמידות עתיקות בלב הג'ונגל, יחרטו בלבכם ובמצלמותיכם לעד. טיול זה הותאם במיוחד כך שיכלול את "פייסטה דה גואדלופה" במקסיקו סיטי, שמורת "מריפוסה מונארך" המלאה פרפרים ו"פסטיבל סנטו תומס" בצ'יצ'יקסטננגו.

לפרטים נוספים והרשמה לחץ כאן >>

משיאי הטיול
חגיגות פייסטה דה גואדלופה במקסיקו
פסטיבל סנטו תומס בצ'יצ'יקסטננגו
שיט בקניון סומידרו
ביקור באתר העתיקות טיקאל
ביקור בשמורת הטבע הביוספרית פרפרי מונארך

מסלול הטיול
יום 1: שבת, 9.12.17 – טיסה למקסיקו סיטי
ניפגש 3 שעות לפני שעת הטיסה בטרמינל 3, בשער מספר 32 בתוך אולם הנוסעים, ליד דוכן ה-Information. הנכם מתבקשים להודיע למדריך על הגעתכם, או לחלופין להודיע על הגעה עצמאית. בשעה היעודה נמריא בדרכנו למקסיקו סיטי, דרך תחנת ביניים באירופה. עם הגיענו נתקבל על ידי המדריך המקומי וניסע למלוננו בעיר.

לינה: מקסיקו סיטי

יום 2: ראשון, 10.12.17 – מקסיקו סיטי
היום נתחיל להכיר את עיר הענק מקסיקו סיטי בה נטייל בימים הקרובים: נבקר במוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה, כדי להיחשף לתרבויות הפרה-קולומביאניות העשירות של אמריקה התיכונה, האצטקים, המאיה, האולמקים ועוד. זהו המוזיאון הפופולרי ביותר במקסיקו, ושער חשוב להיכרות עם התרבויות אותן נפגוש בהמשך הטיול. נמשיך לסיור בעיר. את הסיור נתחיל בכיכר המרכזית זוקלו, כיכר ענקית שהייתה המרכז הטקסי של העיר האצטקית טנוכטיטלן. בצפונה של הכיכר נמצאת הקתדרלה הגדולה ביותר באמריקה. זו הקתדרלה ששמה המלא הוא "הקתדרלה העירונית של עליית מרים הבתולה המבורכת לגן העדן". נמשיך ל"ארמון האמנויות היפות", שהוא מרכז האמנויות והתרבות המפורסם והחשוב ביותר במקסיקו סיטי. הבניין, המעוצב בסגנון ארט-נובו והפנים בסגנון ארט-דקו, משאירים רושם בל יימחה.

לינה: מקסיקו סיטי

יום 3: שני, 11.12.17 – שמורת מריפוסה מונארך
שמורת הטבע הביוספרית "הפרפר המלכותי" היא יעדו הדרומי של מסעו הארוך והמופלא של הפרפר המלכותי, הנודד כל שנה בין קנדה ומקסיקו, למרות שמעודו לא ביקר כאן, וגם לא הוריו או סבו. ארבעה דורות של פרפרים עברו מאז מי ממשפחתו היה בשמורה זו, אך במסע מופלא ובלתי-מוסבר, הוא מגיע לכאן לחרוף בין סוף נובמבר לאמצע מרץ, אז מיליוני פרפרים פורסים כנפיהם במגע הקסם של שמש הבוקר, ביוצרם נוף הצבוע בשחור וכתום. העצים נראים כאילו הם בפריחה כשהענפים כמעט ונשברים מעומס משקל הפרפרים הרבים. השמורה נמצאת כשעתיים נסיעה מהעיר. השמורה עשויה להיות קרירה בשל גובהה הרב מעל פני הים.

לינה: מקסיקו סיטי

יום 4: שלישי, 12.12.17 – מקסיקו סיטי
היום נמשיך את סיורנו בעיר מקסיקו סיטי. נבקר בבזיליקה לכבוד גבירתנו מגואדלופה. ביום זה נערכת בה אחת החגיגות הגדולות והצבעוניות באמריקה התיכונה (פייסטה דה גואדלופה). הייתה זו נערה שנחזתה על ידי איכר אינדיאני בשנת 1531, בראשית בואה של הנצרות למקסיקו. היא הייתה מוקפת הילת אור ועשתה ניסים, דיברה בניב אצטקי וברור היה שהיא התגלמות מריה הקדושה. הבתולה מגואדלופה הפכה לאיקונה החשובה ביותר והנערצת של מקסיקו, והחגיגות לכבודה הן מהצבעוניות והשמחות במדינה, המלוות בריקודים ותזמורות.

מכאן נצא לכשעת נסיעה לטֵאוֹטִיװַאקַאן שהייתה העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה טרם עידן הקולוניאליזם. השפעתה של עיר חשובה זו התפרשה על פני אמריקה התיכונה. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ולא בכדי. כאן נמצאת פירמידות השמש והירח המפורסמות ומקדשו של האל קצאל-קואטל – נחש עם נוצות ציפור הקצאל המלכותית.

לינה: מקסיקו סיטי

יום 5: רביעי, 13.12.17 – מקסיקו סיטי
יום נוסף של טיול במקסיקו סיטי. היום נבקר במוזיאון פרידה קאלו – מהציירות הטרגיות והמפורסמות שיש בעולם, אשתו של צייר המוראלים החשוב ביותר דייגו ריביירה. בבית זה, הקרוי "הבית הכחול", חיה ומתה הציירת, ומוצגים בו ציורים של בני הזוג ואומנים נוספים. זהו המקום החשוב ביותר ללמוד על אומנות הציור המקסיקנית. נמשיך לביקור במוזיאון אומנות נוסף – מוזיאון דולורס אולמדו, שאף הוא אוצר ציורים של בני הזוג ריווירה וקאלו ושל אומנים אחרים ממקסיקו ומהעולם ועוד. ביתה העתיק והיפה של דולורס אולמדו, שנבנה במאה ה-16, מספק פנורמה נוספת של אמנות מהמזרח הרחוק, עם אוסף של שנהב, חרסינה, עבודות קלויזונה ולכה סינית. נטייל ברובע ההיסטורי קויואקאן, שתושביו קיבלו בברכה את הכובש הרנאן קורטס ואת הספרדים, שהשתמשו באזור כמפקדה במהלך הכיבוש הספרדי של האימפריה האצטקית והפכו אותה לבירתה הראשונה של ספרד החדשה. נטייל ברובע ההיסטורי ונכיר את צפונותיו. לצד מבנים היסטוריים יש ברובע שווקים, מסעדות ומקומות בילוי נוספים. נסיים את היום בשכונה הרומנטית סוצ'ימילקו, בה ישנם גנים צפים על איים מלאכותיים, שנוצרו במאה ה-13 כדי לגדל עליהם ירקות. בין הגנים שטות סירות ומשרות אוירה שלווה של סוף היום.

לינה: מקסיקו סיטי

יום 6: חמישי, 14.12.17 – טיסה לטוסטלה – בקניון סומידרו – סן קריסטובל
היום אנו עוברים למדינת צ'יאפס שממוקמת בדרום מזרח מקסיקו. בבוקר נטוס לבירת המדינה טוסטלה גוטיירס. צ'יאפס, היושבת על גבול גואטמלה, היא המדינה המבודדת ביותר ולכן גם בעלת ריכוז האוכלוסייה האינדיאנית ביותר. מהעיר נצא לשייט חוויתי בסירה קטנה בקניון סומידרו, שהוא מאתרי הטבע היפים ביותר במקסיקו. הנהר מתחתר בקניון בגילו של הגרנד קניון בארה"ב, ולא פחות מרשים ממנו. סדק גאולוגי שנוצר לפני כ-35 מיליוני שנה, יצר נהר שחתר בו כמו מסור. הנהר מתפתל בינות קירות ניצבים המתנשאים לגובה של מאות מטרים ומכוסים צמחייה עבותה ועופות מים. שיט בפיתולי הקניון הוא חוויה של ממש! בסיום השיט ניסע כשעתיים לעיר סן קריסטובל.

לינה: סן קריסטובל

יום 7: שישי, 15.12.17 – סן קריסטובל – צ'אמולה – זינקנטאן – סן קריסטובל
היום נסתובב בעיירות האינדיאניות הסמוכות לסן קריסטובל, שכמו קפסולת זמן מחזירים אותנו אחורה לימי המאיה ואנשיהם לבושים וחיים כפי שנהגו אבות אבותיהם. נבקר בסן חואן צ'אמולה בה נראה את הכנסייה ובית הקברות המשלבים בין קתוליות לדתות אינדיאניות קודמות. עוד נבקר בעיירה האינדיאנית זינקנטאן ("ארץ העטלפים") בה נחווה את האווירה המיוחדת של המקום כשנשות העיירה לבושות בבגדיהן המסורתיים הצבעוניים. אחר הצהריים נערוך סיור במרכז העיר סן קריסטובל דה לאס קאסאס. עיר זו, שנקראת על שם נזיר קתולי שהגן על זכויותיהן של האינדיאנים, היא מהערים היפות והמיוחדות של מרכז אמריקה. הכיכרות, כנסיות הבארוק והכבישים המרוצפים אבן, לא משאירים איש אדיש למראה.

לינה: סן קריסטובל.

יום 8: שבת, 16.12.17 – סן קריסטובל – מפלי אגואה אזול – מפל מיסול-הא – פלנקה
היום מצפה לנו יום של טבע בהתגלמותו. נעזוב את סן קריסטובל היפה, בדרכנו לקסקדס דה אגואה אזול ("מפלי המים הכחולים"), שכפי שמרמז שמם, זהו רצף של מפלים שהמים מכילים תוכן מינרלי עשיר הצובע אותם בכחול עז.

נמשיך בדרכנו לקסקאדה דא מיסול-הא שהוא מפל בודד הנופל מגובה 35 מטר לבריכה עגולה מוקפת צמחייה טרופית. מכאן נותרה לנו כחצי שעת נסיעה לעיר פלנקה.

לינה: פלנקה

יום 9: ראשון, 17.12.17 – אתר העתיקות פלנקה
אנו נקדיש את היום לחקירת צפונות תרבות המאיה בביקור באתר העיר פלנקה. איש אינו יודע לבטח מדוע נטשו בני המאיה את העיר עוד לפני הגעת הספרדים. העיר, שהגיעה לשיאה סביב המאה השביעית, ננטשה, והתגלתה בלב הג'ונגל עם בוא הספרדים. מכיוון שלא היה צריך לכבוש אותה בחרב, היא השתמרה באופן יוצא מהכלל, דבר המאפשר לנו לראות את תפארתה, את מגוון המבנים ואת התחריטים בראשי המקדשים של העיר, ובכך להבין יותר את תרבות המאיה הנכחדת. מהממצאים הבולטים הוא קברו החשוב של המלך פאקאל בו נבקר.

לינה: פלנקה

יום 10: שני, 18.12.17 – פלנקה – מעבר לגואטמלה – פלורס
היום מסתיים פרק הטיול במקסיקו ומתחילה ההרפתקה שלנו בגואטמלה. ניסע ביער גשם ירוק עד, למעבר הגבול, ומשם לאגם פטה-איצ'ה, בליבו, במעין אי, נמצאת "עיר הפרחים" פלורס. זו עיירה קטנה עם אווירה נעימה ואנשים נחמדים, ובה מסעדות מעוצבות ומקומות נעימים על גדת האגם, שם נמצא מלוננו.

לינה: פלורס

יום 11: שלישי, 19.12.17 – פלורס – טיקאל – טיסה לאנטיגואה
בבוקר ניסע כשעה וחצי לאתר העתיקות טיקאל. בלב יערות הגשם ניצב אתר זה – מהסמלים הבולטים של תרבות המאיה ואתר העתיקות החשוב ביותר של גואטמלה ומהחשובים באמריקה התיכונה. במקום נמצאים שלל מבנים סביב חמש פירמידות ענק, המתנשאות מעל לחופת צמרות עצי היער. הפירמידות מהוות עדות אילמת לפולחנים ולטקסים בהם הוקרבו קורבנות אדם רבים. האזור כולו שוקק חיי בר, כשתוכים צורחים מעל, וקופים ושלל חיות נחבאים בינות העצים. בסוף היום ניסע לשדה התעופה לטיסה שתעביר אותנו לעיר אנטיגואה.

לינה: אנטיגואה

יום 12: רביעי, 20.12.17 – אנטיגואה
אנטיגואה גואטמלה ("גואטמלה העתיקה"), היא עיר קולוניאליסטית נעימה ונוחה, הממוקמת בנוף חלומי של הרי געש גבוהים. העיר ההיסטורית הייתה בירתה של מרבית אמריקה התיכונה במשך למעלה מ-200 שנה, עד שנהרסה ברעידת אדמה. זו עיר עם בתים צבעוניים ומדרכות מרוצפות, כמו לקוחים מציור קוביסטי ולכן זכתה לחסות אונסק"ו כנכס שימור עולמי. במהלך היום נשוטט בין הכנסיות, הסמטאות הציוריות והכיכרות של העיר. נבקר ב"פלאזה דה ארמאס", בקתדרלה של העיר, בארמון הממשל ממנו נשלט כל השטח מקוסטה-ריקה ועד למקסיקו ובכנסיית אנטיגואה גואטמלה לה מרסד. בהמשך היום נבקר בחוות גידול קפה, בה נלמד על גידול וייצור הקפה, שתילת השיח, דרך קטיף, ייבוש, קלייה, מיון ועד לכוס הקפה המוכנה לשתייה.

לינה: אנטיגואה

יום 13: חמישי, 21.12.17 – פסטיבל סנטו תומס – אגם אטיטלאן
מוקדם בבוקר נצא לצ'יצ'יקסטננגו, הידועה בשוק הצבעוני שלה – מהגדולים באמריקה התיכונה. היום נערך בעיירה פסטיבל צבעוני לכבודו של תומאס הקדוש. אל העיר נוהרים כל אנשי הסביבה ותיירים רבים, להשתתף בריקודים, בהופעות הרחוב של אנשים מחופשים העוטים מסכות, בתהלוכות וכיחידים. זו חוויה מדהימה, צבעונית ורועשת, כשהשמחה פורצת ברחוב. לקראת סוף היום ניפרד בצער מהחגיגות ונמשיך בדרכנו לאגם אטיטלן.

לינה: אזור אגם אטיטלן

יום 14: שישי, 22.12.17 – סביבות אטיטלן
אגם אטיטלן היה ככל הנראה אגם לוע של הר געש שקרס, בו יש מים כחולים צלולים, כשברקע ניצבים הרי געש גבוהים וגדותיו רצופים בירוק עמוק של צמחיית יער הגשם. מראה זה לבדו לא יישכח! פרט לנוף מסמא העיניים, חיים בסביבות האגם כפרים תוססים המשמרים תרבויות ייחודיות. עם בוקר נצא לשיט באגם המרהיב, לעבר הכפר סנטיאגו דה אטיטלן, שהוא מרכז שמאני לאנשי הסביבה המגיעים לכפר לטקסי גירוש שדים וכיוצא בזה. נשות הכפר המייצרות בגדים עם דוגמאות של פרחים וציפורים גם הן סיבה טובה להגיע לכפר. נמשיך לכפר סן חואן לה לאגונה, שנמצא במערב האגם ומתחת להר הגעש הנושא את שמו. זהו כפר חקלאי שאנשיו כולם בני הצוטוג'יל הגאים במסורת מלאכת היד שלהם – במיוחד בקליעת מחצלות קנה מגדות האגם, בציור ובאריגה.

לינה: אזור אגם אטיטלן

יום 15: שבת, 23.12.17 – אגם אטיטלן – אישימצ'ה – גואטמלה-סיטי
היום ניפרד מאטיטלן בשעות הבוקר וניסע לבקר באתר הארכאולוגי אישימצ'ה. העיר אישימצ'ה הייתה בירתה של ממלכת המאיה משנת 1470 עד שננטשה סופית ב- 1524. הארכיטקטורה של האתר כוללת מספר מקדשים, פירמידה, ארמונות ושני אולמות נשפים. חורבות אישימצ'ה הוכרזו כאתר הנצחה לאומי בגואטמלה בשנת 1960. בשעות אחר הצהריים נגיע לגואטמלה סיטי ונצא לסיבוב היכרות עם העיר.

לינה: גואטמלה-סיטי

יום 16: ראשון, 24.12.17 – טיסה הביתה
תם החלום ולא נשלם. בבוקר נגיד שלום לאמריקה התיכונה המרתקת, נצא לשדה התעופה ונמריא הביתה דרך תחנת ביניים באירופה עמוסי חוויות וזיכרונות.

כלול במחיר
טיסות בינלאומיות
טיסות פנים
מדריכה ישראלית
לינה: בתי מלון בדרגה 4 כוכבים
כלכלה: חצי פנסיון (ארוחת בוקר + ערב)
תחבורה: אוטובוס תיירים ממוזג
כניסות לכל האתרים בתוכנית
שיט על אגם סנטיאגו
השתתפות בחגיגות גואדלופה במקסיקו וסנט תומאס בגואטמלה
טיפים לנותני השרותים המקומיים
מיסים
סיורים והעברות לפי תוכנית הטיול

המחיר אינו כולל
ארוחות צהריים
ביטוח מטען ורפואי
טיפים למדריך הישראלי

הערות
על המדריכה: ורד פאר (58), נולדה וחיה במושב לכיש קרוב לתל לכיש ההיסטורי ולמרחבי שפלת יהודה. כיום מתגוררת בתל אביב. אוהבת מקומות אקזוטיים, מתעניינת בתרבויות, סקרנית וחוקרת. אמריקה הלטינית היא היעד המועדף עליה, אבל טוענת שלכל מקום הייחוד שלו ואין מקום שאינו מעניין. מורת דרך בארץ, מדריכה תיירים בארץ באנגלית ובספרדית. מדריכה שנים רבות קבוצות מגוונות מאוד לדרום אמריקה, מרכז אמריקה, מרוקו, סין ספרד ופורטוגל. כל טיול עבורה הוא הרפתקה חדשה, אנשים שונים מזג אויר שונה ואתגר חדש. באה מתחום הצילום ולכן כל נסיעה היא גילוי מחדש וחוויה חדשה של אותו המקום.
המחיר למינימום 16 מטיילים בקבוצה
המחיר מבוסס על מטייל בחדר זוגי
מיסי הנמל וההיטלים עשויים להשתנות בהתאם לעדכונים שמתקבלים מחברות התעופה.
עדכון המסים וההיטלים יתבצע עם הנפקתם בפועל של כרטיסי הטיסה (עד כמה ימים לפני יציאת הטיול)
גודל הקבוצה: 16-20 איש (בכל מקרה לא יותר מ-20)
המחיר כולל טיסות במידה וטסים וחוזרים עם הקבוצה. במקרה של שוני ביציאה או חזרה – תחול תוספת מחיר בהתאם

לפרטים נוספים והרשמה לחץ כאן >>

הפוסט טיול מאורגן למקסיקו וגואטמלה הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט למה דווקא מקסיקו? הופיע ראשון במסע אחר

חובבי ארכיאולוגיה ותרבות, תרמילאים, משפחות וזוגות בירח דבש – מקסיקו מושכת את כולם. קשה להתחרות במגוון העצום של מקסיקו, שמציעה כל מה שתייר יכול לבקש. יש בה עיר בירה סואנת ושוקקת, עם חיי תרבות עשירים ומוזיאנים משובחים; ערים קולוניאליות מקסימות שיגרמו אושר לכל חובבי האדריכלות; חופים מהיפים בעולם, עם אתרי צלילה מרהיבים; אתרים ארכיאולוגיים מרתקים הכוללים שרידים לתרבויות שהתקיימו בעבר במקסיקו, בהן התרבות האצטקית ותרבות המאיה; אתרי נופש תוססים, שווקים ססגוניים, כפרים ציוריים, מגוון רחב של נופים, מנופי מדבר דרך יערות גשם ועד להרים מושלגים, ואפילו פארקי מים שמתאימים במיוחד למשפחות עם ילדים. מתוך המגוון העצום הזה, בחרנו כמה אתרים שלא כדאי להחמיץ במהלך הביקור במקסיקו.

ארכיאולוגיה 1: טיאוטיהואקאן
טיאוטיהואקאן (Teotihuacan), אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר במקסיקו, נמצא במרחק של כחמישים קילומטר מצפון-מזרח למקסיקו סיטי. פירושו השם "המקום בו נוצרו האלים", והאתר המפעים הזה, שנבנה בין המאה הראשונה לשביעית, שימש כעיר האלים של האימפריה האצטקית, שאכלסה בשיאה כ-300 אלף איש. ב-1987 הוכרזה העיר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

הרחוב הראשי של טאוטיהואקאן היה "שדירת המתים", שהשתרעה לאורך כשני קילומטרים עד פירמידת הירח (Piramide del la Luna) שבקצה הצפוני. מרשימה עוד יותר היא פירמידת השמש (Piramide del Sol), שהינה הפירמידה השלישית בגודלה בעולם. אורך ורחוב בסיסה הם כ-225 מטר, גובהה כ-65 מטר ושטחה במקור כ-765 אלף מטר רבוע. 248 מדרגות מוליכות אל ראשה ועל אף שהטיפוס מעייף הוא מומלץ. היא נבנתה משלושה מיליון טונות אבנים, לבנים וחצץ, והייתה צבועה באדום. עוד במתחם העיר: הסיודאדלה (La Ciudadela) ומקדש קצלקואטל (Quetzalcoatl). באתר יש ציורי קיר ענקיים ומרהיבים, מקדשים ומוזיאון המציג פריטים שנמצאו בחפירות באתר.

פירמידת השמש בטאוטיהואקאן, השלישית בגודלה בעולם | צילומים: שאטרסטוק

ארכיאולוגיה 2: צ'יצ'ן איצ'ה
אתר צ'יצ'ן איצ'ה (Chichen Itza), שניצב על הכביש בין מרידה לקנקון, הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר במקסיקו, והפופולרי ביותר מבין אתרי המאיה במדינה. העיר העצומה שהיוותה מרכז חשוב באזור יוקטן, התחילה כעיר של תרבות המאיה, אך החלק המאוחר יותר שלה כבר נבנה בהשפעת תרבות הטולטק. את השילוב של שני הסגנונות ניתן לראות בפירמידה הגדולה, אל קסטיו (El Castillo), בה נמצא מקדש קוקולקן (Kukulkan). מכל צד מטפסות לראשה 365 מדרגות, כמספר הימים בשנה הסולרית. מאחורי הפירמידה משתרעת רחבה ענקית למשחקי כדור עם קירות אבן. המשחק היה מעין שילוב בין כדורגל לכדורסל עם קבוצות בנות שבעה שחקנים, וכסל שימשה טבעת אבן מעוטרת התלויה בגובה שבעה מטרים. אל תחמיצו גם את מקדש הלוחמים האדיר (Templo de los Guerreros), הסנוטה (Cenota) והמנזר (Nunnery).

פירמידת אל קסטיו בצ'יצ'ן איצ'ה

ארכיאולוגיה 3: פלנקה
מאות אלפי מבקרים פוקדים מדי שנה את פלנקה (Palenque) העתיקה שבמדינת צ'יאפס, שנחשבת לאחד מאתרי העתיקות היפים והמסתוריים ביותר במקסיקו כולה. מיקומה של העיר הוא אחת הסיבות לכך: העיר העתיקה התקיימה באלף הראשון לספירה ואחריו כוסתה כליל בידי הג'ונגל, ששלח את שורשיו הארוכים והעלים את מבניה המונומנטליים בתוך סבך ירוק ופראי. העיר השתרעה על פני יותר משישים קילומטר רבוע, ורק חלק קטן יחסית ממנה, כ-35 מבנים, נחשפו ממעטה היער. השאר עדיין ממתינים חבויים במעבה הג'ונגל. סיבה נוספת לפופולאריות של פלנקה היא ההשתמרות יוצאת הדופן של מבניה. מרשים במיוחד הוא מקדש הכתובות (Temple of Inscriptions), הגבוה בין מבני פלנקה, בו נמצאת הקריפטה של המלך פאקאל מהמאה השביעית לספירה. הזמן הטוב ביותר לביקור בפלנקה הוא מוקדם בבוקר, כשצעיף ערפל לבן עוטף את מבניה, וציוצי הציפורים שרק השכימו נשמעים ברקע.

העיר העתיקה פלנקה, השוכנת בלב הג'ונגל

מוזיאון: המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה במקסיקו סיטי
אם צריך לבחור מוזיאון אחד לבקר בו במקסיקו, הרי שזהו המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה, שנוסד ב-1964 וביסס מאז את מעמדו כאחד המוזיאונים המובילים בעולם בתחומו. המוזיאון אוצר אוסף מרתק של מוצגים מתרבויות העבר של מרכז אמריקה, שביניהן כדאי להתעכב במיוחד על האולמות המוקדשים לתרבויות המאיה והאצטקים. בין המוצגים נמצאת אבן במשקל 25 טון, שנמצאה ב-1790 בחפירות בכיכר המרכזית בעיר, ועליה חרוט לוח השנה האצטקי. לוח זה מנה 18 חודשים בני ארבעה שבועות, שכל אחד מהם נמשך רק חמישה ימים. אתר המוזיאון

אולם תצוגה במוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה

תרבות מקומית: סן כריסטובל דה לאס קאסאס
מקסיקו היא גן עדן לכל מי שמתעניין בתרבויות, אבל אחד המקומות המעניינים ביותר למפגש תרבותי במקסיקו הוא העיר הקולוניאלית הססגונית סן כריסטובל דה לאס קאסאס (San Cristobal de las Casas) שממוקמת ברום של של 2,100 מעל פני הים במדינת צ'יאפס. העיר, שהיתה בעבר חלק מגואטמלה, מצטיינת בארכיטקטורה ספרדית-קולוניאלית, אך לבה אינדיאני. יותר משלושים שבטים אינדיאניים שונים, צאצאים של בני המאיה, חיים בכפרי האזור, ומגיעים לעיר מדי בוקר לקנות ולמכור בשוק המרכזי. התלבושות הצבעוניות הן לא הצגה לתיירים, למרות שאלה נרגשים מאוד לבקר בשוק הססגוני ולקנות את עבודות היד של בני השבטים. לצד סיור בעיר המשומרת היטב על הרחובות המרוצפים והכיכרות היפות שבה, כדאי מאוד לבקר במרכז ללימודי מדע, נה-בולום (Centro de Estudios Cientificos, Na-Bolom), שבו ספרייה, מוזיאון וגסט-האוס. לא כדאי להחמיץ גם ביקור במוזיאון שמופעל על ידי ארגון OMIECH, ארגון המרפאים הילידים של מדינת צ'יאפס, הפועל לשימורה של הרפואה המסורתית של בני המאיה, וכמובן את השוק המרכזי. סיורי הליכה ורכיבה על סוסים יוצאים מסן כריסטובל אל כפרי האינדיאנים בני הצוציל (Tzotzil) בסביבה. הכפרים זינקנטאן (Zinacantan) וסן חואן צ'מולה (San Juan Chamula) נמצאים במרחק של כעשרה קילומטרים מסן כריסטובל, והם המעניינים ביותר לביקור, במיוחד בימי ראשון, אז נערך בכל אחד מהם שוק קטן אך ססגוני.

הכיכר המרכזית בסן כריסטובל

טבע: קניון הנחושת
האזור המכונה קניון הנחושת (Braranca del Cobre) הוא למעשה סדרה של מספר קניונים ברכסי הסיירה מדרה המערבית במדינת צ'יוואווה שבצפון מערב מקסיקו. האזור משתרע על שטח של כ-4,000 קילומטר רבוע והוכרז כשמורת טבע. ואכן, זהו אזור נהדר של טבע, עם קניונים עמוקים אשר גדולים פי ארבעה מהגרנד קניון בארצות הברית, נהרות ויערות אדירים בהם גדלים עצי אורן, אלון, קטלב ועוד. בקניון מתגוררים בני שבט הטרהומרה, אשר אימצו באופן רשמי את הדת הנוצרית אבל עדיין סוגדים לאלי השמש והירח. המפגש איתם מרתק, הטקסים שהם עורכים צבעוניים וגם עבודות היד שהם מוכרים לתיירים ססגוניות במיוחד. הדרך הטובה ביותר לטייל באזור היא ברכבת החוצה את הסיירה מדרה המערבית, מצ'יוואווה ועד לוס מוצ'יס (או להיפך). הרכבת, שנוסעת על פני עשרות מנהרות וגשרים, מציעה נופים מרהיבים של האזור, ומאפשרת עצירות בדרך לטיולים באזור.

הרכבת הנוסעת בקניון הנחושת, דרך עשרות מנהרות וגשרים

עיר: וואחקה
מקסיקו סיטי היא אמנם בירת מקסיקו, אבל וואחקה (Oaxaca) נחשבת בעיני רבים לעיר האהובה במקסיקו, בשל התמהיל המצוין שהיא מציעה של אדריכלות קולוניאלית נהדרת, אתרים ארכיאולוגיים, מנזרים וכנסיות, מוזיאונים וגלריות, שוק יפהפה והרבה מסעדות מצוינות. בעיר יש כמה מוקדי עניין חשובים ובהם קתדרלת סנטו דומינגו היפהפייה, המוזיאון לאמנות בת זממנו ואתר העתיקות מונטה אלבן הסמוך לעיר. אסור להחמיץ את השוק הססגוני שמתקיים בעיר מדי שבת, אליו נוהרים מאות סוחרים אינדיאניים מכפרי הסביבה, לבושים בתלבושות מסורתיות ומוכרים עבודות יד, בהן כלי חרס מצוירים וחיות מגולפות בעץ.

בתים ססגוניים בוואחקה

נופש: אקפולקו
אחד מאתרי הנופש הפופולריים במקסיקו הוא אקפולקו (Acapulco) שלחוף האוקיינוס השקט. כיאה לאתר שחביב במיוחד על תיירים אמריקאיים, יש בו מלונות ענק, מרכזי קניות, חיי לילה סוערים, אווירה ממוסחרת והרבה המולה. זה אולי לא נשמע מפתה במיוחד, ואם אתם מחפשים שקט ושלווה וחופים בתוליים עדיף להגיע לאזור אחר, אבל אם רצונכם בחופשה מפנקת עם כל השירותים הנלווים, לצד נופים נפלאים של אוקיינוס, שקיעות מרהיבות וחופים רחבים עם חול לבן, הגעתם למקום הנכון. למרות שרבים באים לאקפולקו בשביל חופשת בטן-גב, יש לא מעט מה לראות ולעשות באזור. עם מוקדי העניין המרכזיים ניתן למנות את ציורי הקיר הנהדרים של דייגו ריוורה שנמצאים בקאסה דולורס אולמדו, את מבצר סן דייגו שצופה לנמל, את הצוק לה קבראדה (La Quebrada) ממנו קופצים המקומיים לים מגובה של 40 מטר ואת השוק המקומי. משפחות ייהנו באקווריום Magico Mundo Marino ובפארק סיסי שיש בו מופעי דולפינים, כלבי ים וציפורים, אקווריום ובריכת גלים.

חוף באקפולקו, אחד מאתרי הנופש הפופולריים של מקסיקו

חופים: טולום
החופים בטולום (Tulum) הם מהיפים בחופי מקסיקו. כאן תוכלו להגשים את הפנטזיה הטרופית האולטימטיבית: בקתות פשוטות הפזורות על חוף חול לבן, בתולי ורך, ים בצבע טורקיז, ערסל צבעוני מתנדנד במרפסת וכוס מרגריטה ביד. בניגוד לקנקון הסמוכה ולאתרי הנופש הגדולים במקסיקו, האווירה בטולום רגועה ושלווה מאוד והאזור לא סובל מפיתוח יתר. במקום מלונות ענק מפוארים, אפשרויות הלינה בטולום כוללות לרוב בקתות על החוף, חלקן בסיסיות ביותר וחלקן משודרגות ומפנקות. ברבים ממקומות הלינה אין חשמל בלילה וכדאי לקחת זאת בחשבון. למרות שהפיתוי להישאר בערסל עצום, יש באזור טולום כמה אטרקציות תיירותיות שכדאי לבקר, כמו עתיקות טולום שממוקמות על צוקים מעל חוף הים היפהפה, או אתר המאיה קובה שממוקם בלב ג'ונגל טרופי. באזור נמצאת גם השמורה הביוספרית סיאן קאאן (Sian Kaa'an) הכוללת  יערות טרופיים, צמחיית מנגרובים ומינים רבים של בעלי חיים, בהם פומה ויגואר.

חוף בטולום. בטולום תמצאו חופים מהיפים ביותר במקסיקו

משפחתי: פארק המים הטבעי של-הא
אחד האתרים הפופולריים ביותר בקרב משפחות במקסיקו הוא פארק המים הטבעי של-הא (Xel-Ha) שנמצא בחצי האי יוקטן, על הדרך בין פלאיה דל כרמן (Playa del Carmen) לטולום (Tulum). ייחודו של הפארק בכך שמימי האוקיינוס מתמזגים עם מימי הנהרות שמגיעים ממערב ויוצרים מקווי מים, אגמים, מפרצים ולגונות. בפארק השכילו לנצל את הנתונים הטבעיים לטובת אטרקציות לכל המשפחה. בין הפעילויות שאפשר להתנסות בהן: שנירקול במי האוקיינוס הצלולים ומפגש עם מגוון יצורים תת מימיים, שייט אבובים וקיאקים בנהר, חתירה בקיאק באגמים קטנים, צפייה בדולפינים בבריכת הדולפינים (בתוספת תשלום אפשר גם לשחות עם הדולפינים) וטיולים רגליים במסלולים המיוערים שברחבי הפארק. במקום יש גם בריכות שחייה, ספא, חוות תוכים ופינות מנוחה. הבילוי כאן הוא בסגנון "הכל כלול" – במחיר הכניסה כלולות האטרקציות השונות, אביזרים נדרשים (משקפת ושנורקל, סניפירים וכדומה), לוקר, ארוחות בופה עשירות ושתייה חופשית, כולל אלכוהול. אתר אינטרנט

לגונה טרופית יפהפייה בפארק המים הטבעי של-הא

בתמונה הפותחת: עתיקות טולום על צוק מעל חוף יפהפה

לקריאה נוספת:

טיול במקסיקו – בין עבר מפואר להווה מרתק הצעה לטיול בן שבועיים ממקסיקו סיטי ליוקטן – בין ערים ומקדשים, מוזיאונים וחופים זהובים. בסופו של המסלול מומלץ לנפוש בנחת ליד הים הקאריבי, לשחות ולצלול במים הצלולים ולקבל את פני השקיעה עם כוס מרגריטה או בירה מקומית מצוינת

הפוסט מקסיקו: המקומות שלא כדאי להחמיץ הופיע ראשון במסע אחר

הדימוי הראשון העולה בראש למשמע השם מקסיקו הוא של גברים חבושי סומבררו, מנומנמים מחמת החום הכבד, בעיירה מדברית נידחת, וברקע קקטוסים גבוהים ומסועפים. אבל מקסיקו היא הרבה יותר מכך. למעשה, אין עוד ארץ ב"עולם החדש" המציעה רבגוניות כה עשירה: נופים מגוונים להפליא, מיערות גשם, דרך מדבריות ועד ביצות רחבות, אתרים ארכיאולוגיים של תרבויות העבר – המאיה, האצטקים והטולטק, ערים קולוניאליות יפהפיות, פולקלור עשיר של מוזיקה וריקוד, שווקים צבעוניים בהם ניתן למצוא מבחר מרשים של חפצי אמנות עממית ומטבח עשיר ומיוחד.

כאשר שאלו את קורטז הספרדי כיצד מקסיקו נראית, הוא מעך בידו נייר גדול, פתח את ידו ואמר: "זוהי המפה שלה". יש מעט מאוד אזורים בעולם בהם ישנו גיוון גיאוגרפי כה רב. נופים של יערות גשם ומישורים טרופיים סבוכים, מדבריות וביצות רחבות, יערות אלפינים וחופים נפלאים. ובהתאם, גם האקלים: ממזג אוויר ארקטי בשיאי הרי הגעש ועד למרחץ תורכי מהביל ביערות החוף. עצם המעבר מעמק אחד למשנו יכול לקחת אתכם לאזור אקולוגי שונה בתכלית. יותר ממחצית שטחה של מקסיקו נמצא בגובה של יותר מ – 1,000 מ' מעל פני הים, וחלק לא מבוטל מעל 2,000 מ'.

פיקו דה אוריסאבה, הפסגה הגבוהה במקסיקו | צילום: Marte, GFDL

מקסיקו היא המדינה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית והמאוכלסת ביותר מבין דוברי השפה הספרדית. תושביה, עירוב מפתיע בין אירופים לאינדיאנים, הם ידידותיים, סימפטיים ומארחים נפלאים, הגאים במורשתם ובתרבותם. מבין הקבוצות האתניות הרבות שאכלסו את מקסיקו בעת שהספרדים הגיעו אליה, במאה ה-16, נותרו כ-56 בלבד, שחלק מהן עדיין שומר על מבנה חברתי מסורתי. למרות הדומיננטיות של הנצרות הקתולית, בפולחנים ובפסטיבלים משתקפים סממנים פרה-היספניים, כמו למשל בפולחן המתים.

במסלול הקלסי, שיתואר להלן, יש את שיאי הביקור במקסיקו, במינון סביר של אתרים ארכיאולוגיים, ערים היסטוריות וטבע. מומלץ לסיים את הסיור באחד מאתרי הנופש המפורסמים של מקסיקו, דוגמת קנקון בחצי האי יוקטן או אקפולקו על חוף האוקיינוס השקט. מפת המסלול – ראו בסוף הכתבה.

מפלים ליד פלנקה | צילום: zoutedrop, flickr

המסלול שלנו כולל את מקסיקו סיטי, וואחקה, וילה הרמוזה, פלנקה, אושמאל, מרידה, צ'יצ'ן איצה וקנקון (או אקפולקו), וניתן לעשות במשך כשבועיים (לא כולל נופש על חוף הים). בסיומו של הטיול, אפשר להמשיך בקלות לכמה ימים בגואטמלה השכנה. כמובן שיש עוד הרבה מאוד מה לראות במקסיקו, שכן במסלול שמובא כאן לא נכלל כל חלקה הצפוני של המדינה, ובו ערים קולוניאליות יפהפיות לצד אתרי טבע מהשורה הראשונה. ובכן, נצא לדרך:

מקסיקו סיטי: תערובת של תרבויות

מי שמגיע למקסיקו סיטי בטיסת לילה מאירופה יזכה למבט לא שגרתי, שכן העיר הענקית, המונה כ-20 מיליון תושבים (רבע מכלל האוכלוסייה), משתרעת על שטח עצום, והמטוס טס מעל שלל האורות במשך שעה ארוכה. זוהי עיר מרתקת שנמזגו בה שלוש תרבויות: אצטקית, איברית ומקסיקנית מודרנית. אלף בני אדם מהגרים לעיר מדי יום, ויותר מ-370 אלף תינוקות נולדים בה מדי שנה. כארבעה מיליון מכוניות נוסעים בכבישיה, ועדיין התנועה זורמת וענן הפיח לא כיסה אותה כליל, אולי בגלל המיקום הגבוה – 2,440 מטר מעל פני הים.

מקסיקו סיטי. עיר ענקית המשתרעת על שטח עצום | צילומים: שאטרסטוק

זוהי עיר שמציעה רבות למבקר בה, הן ברובד התרבותי והן בחיי הלילה והאירועים. הכיכר המרכזית בחלק ההיסטורי נקראת זוקאלו (Zócalo), היא מכילה את הארמון הלאומי (Palacio Nacional), שהוקם במקום בו עמד ארמונו של מוקטסומה (הוא מונטזומה מספרי ההרפתקאות), שהשתרע על שטח עצום וכלל גן חיות פרטי ענק. הארמון של היום, שנבנה על ידי הרננדו קורטז הידוע, מכיל 14 חצרות. אל תחמיצו את ציורי הקיר המדהימים של דייגו ריברה, שצוירו לאורך 24 שנים. טמפלו מאיור (Templo Mayor) הסמוך הוא מה שנותר ממקדש הקרבת קורבנות האדם של האצטקים. הקתדרלה שליד היא הגדולה ביותר באמריקה הלטינית והיא מהווה שיעור מאלף בארכיטקטורת בארוק. זוהי גם הזדמנות לראות את השקיעה המתמדת של העיר, שנבנתה על אגם שיובש: הקתדרלה הולכת ונחצית לשניים בגלל שקיעה משני הצדדים. כדאי להציץ במלון סיודאד דה מקסיקו הסמוך, מיושן אבל מרהיב. מומלץ לשבת בבית הקפה שבקומתו העליונה ולהשקיף על הזוקאלו.

טורה מאיור, מגדל בן 55 קומות, הגבוה במקסיקו

בעיר יש יותר מ-150 מוזיאונים, והמוזיאון האנתרופולוגי הוא פנינה שבהם. אי אפשר להספיק לראות את כל התצוגות ביום אחד, ולכן בחרו את האולמות המעניינים אתכם, אבל אל תחמיצו את אולם המאיה ואת האולם האצטקי עם לוח השנה, אולי המוצג החשוב ביותר כאן.

פארק צ'אפולטפק (Chapultepec Park) הוא הריאה הירוקה של העיר וכדאי לעלות אל המצודה שבשיאו. בתחומו נמצאת אחת המסעדות היוקרתיות ביותר במקיקו סיטי – אל לאגו. בסמוך לפארק נמצא צאפולטפק לומאס, אחד הרבעים היוקרתיים של העיר ואיזור השגרירויות. בהחלט שווה לבקר כאן ולהתרשם: השגרירות הדרום-קוריאנית, למשל, נמצאת בבית בסגנון טיודור אנגלי, בבית אחר יש מוסך ל-60 מכוניות וכן הלאה.

פארק צ'אפולטפק, הריאה הירוקה של העיר

שכונת זונה רוסה (Zona Rosa, האיזור הורוד), הנקראית כך על שום צבעם של הבתים, היא מעוז חיי הלילה, גם של הקהילה הגאה. יש כאן מסעדות, מועדוני לילה, ברים ומזללות של הרשתות האמריקאיות המוכרות. כדאי להגיע בלילה גם לכיכר גריבלדי, שם נאספים המאריאצ'יס, נגנים המתהדרים בטוקסידו עם הרבה נצנוצי מתכת, כובעי סומבררו ושפמים עבותים. הרומנטיקה נשפכת כאן והמילה הנשמעת ביותר היא "קוראסון" – הלב ותחושותיו.

לחובבי ההליכה הרגלית שווה לטייל מרובע סן אנגל לרובע קויוקאן (Coyoacán). זהו רובע קטנטן וציורי עם גלריות, מסעדות ובתי קפה. קויוקאן הוא המקום בו בנו קורטז ואנשיו את בתיהם הנאים, לאחר הטבח הנורא שערכו באצטקים, כאשר נאלצו לפנות את העיר עד שעופות השמיים וחיות הטרף יסיימו את מלאכת ניקוי העיר מהגופות. הבתים יפהפיים במיוחד לאורך דרך פרנצסקו סוסה. מי שרוצה לבלות את סוף השבוע בנעימות, כדאי שיצא אל הגנים הצפים של קושימילקו (Xochimilco), עדות למקסיקו סיטי כפי שהייתה בזמן האצטקים. נעים מאוד לשוט בסירה בין האיים שנוצרו על רפסודות – הגינות של האצטקים.

בסביבות מקסיקו סיטי: כנסיות ומקדשים

כדאי להקדיש יום אחד לשני אתרים חשובים. בגואדלופ (Guadalupe) כדאי לראות את מכלול הכנסיות שנבנו לאורך השנים החל מ-1535 . הכנסייה החדשה בצורת קונכייה מפתיעה בחללה הפנימי הענק. עולי הרגל מתקדמים, חלקם על ברכיהם, כדי לראות את דמות הבתולה שהתגלתה כאן.

50 ק"מ מהעיר נמצא "המקום בו נולדים האלים" – טאוטיווקאן (Teotihuacán). לפי המיתולוגיה האצטקית, האלים ירדו מהשמים אל תוך מדורה בוערת כדי להיוולד מחדש בתור השמש והירח. זאת היתה העיר החשובה ביותר של מזו-אמריקה, ודבר בתכנונה אינו יד המקרה, ולכל יש משמעות סימבולית. הקומפלקס כולו בנוי על ארבע רוחות השמים, כשדרך המתים יוצרת את הציר החשוב של צפון-דרום. המבנים המרשימים ביותר הם פירמידת השמש ופירמידת הירח, ושווה לעלות לאחד מהם, וכן לראות את מקדש קטצלקוטל בעל ראשי הנחש המכונף. כדאי להציץ בבתי המלאכה המדגימים את ליטוש אבן האובסידיום השחורה ואת הכנת המשקה האלכוהולי פולקה מצמח האגבה, אחד הצמחים החשובים בחלק זה של העולם.

טאוטיווקאן, "המקום בו נולדים האלים"

וואחקה: ללכת שבי אחריה

500 ק"מ דרומית-מזרחית למקסיקו סיטי נמצאת וואחקה (Oaxaca), אחת הערים הנעימות והיפות ביותר במדינה, בלב נוף מרשים של רכסי הרים נישאים. כדאי להישאר כאן כמה ימים, לטייל ברחובות העיר ולשבת בבתי הקפה והמסעדות סביב הכיכר המרכזית. סמוך לכנסייה היפה במיוחד של סנטו דומינגו נמצא מוזיאון קטן ומרתק של ממצאי מונט אלבן, אחד האתרים החשובים של תרבות האולמק הנמצא בסמוך לעיר.

כנסייה בוואחקה, אחת הערים הנעימות במקסיקו

בעיר יש כמה מלונות יוצאי דופן: לבעלי הממון מומלץ לנסות את קאמינו ריאל, הנמצא ליד הכנסייה – בעבר היה זה מנזר ששופץ והוסב בטוב טעם למלון יקר ומיוחד; מלון אחר מעניין ויפה הוא הוסטל דה לא נוריה, שנבנה כבית אחוזה טיפוסי של סוף המאה שעברה, ונמצא בסמוך למרכז.

וילה הרמוזה ופלנקה: שרידים של תרבות האולמק והמאיה

בוילה הרמוזה (Villahermosa) יש אתר אחד חשוב – פארק לה ונטה (La Venta) בו הונחו פסלים של ראשי אבן אולמקים ענקיים, בהם כאלה המגיעים לגובה של יותר משני מטרים. פלנקה (Palenque) הוא בעיני רבים אתר המאיה היפה ביותר בכל מקסיקו, המתבלט כאבן חן מעשה ידי אדם בתוך יער הגשם הטרופי מסביב. בני המאיה, שתרבותם פרחה בין המאות ה-3 וה-10, שיכללו צורת כתב מסובכת, שלטו במתמטיקה ובלוחות שנה בדיוק מדהים ובנו פירמידות מרשימות בכל מרכז אמריקה. המפגש עם תרבות המאיה, הדמויות, המיתוסים והמבנים בפלנקה מרתק. מקדש הכתובות, שנבנה לקבורת מלך המאיה פאקאל, הוא פירמידה מדהימה ויוצאת דופן.

כדאי מאוד להגיע לאתר בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שקבוצות התיירים מגיעות. צפצוף הציפורים, מעוף התוכים, שאגת הקופים הנוהמים – כל אלו מוסיפים לאווירה המיוחדת של המקום. ליד פתח האתר ניתן לפגוש אינדיאנים משבט לאקאנדון, אחרוני המאיה ששימרו את המסורת שבעל פה 400 שנה אחרי הכיבוש הספרדי. הם בולטים בבגדיהם הלבנים, שיערם השחור הארוך ותווי הפנים העדינים של הגברים. הצעירים שבהם נועלים נעליים ועונדים שעונים, אבל מירב השבט עדיין חי במעבה היער. אל תחמיצו בשום אופן את הביקור במוזיאון הנמצא כשני קילומטרים מהאתר. סמוך לאתר יש מלון מיוחד, ג'ונגל לודג'.

מרידה: ניחוחות צרפתיים בעיר, אתרי מאיה מחוצה לה

למרידה (Mérida), בירת מחוז יוקטן, יש חן שקשה למצוא בערים טיפוסיות מקסיקניות אחרות. היא נוסדה על ידי אחד הקפיטנים של קורטז ונודעה בכינוי "העיר הלבנה". מרכז העיר שומר על האופי הקולוניאלי, והשדרה הרחבה, הנושאת את השם פאסאו דה מונטג'ו, היא אחת היפות ביותר במקסיקו עם ניחוח צרפתי, כרכרות סוסים, עצים ובתים מרשימים – עדות לעושרה של העיר בעבר. ברוב הערבים מתקיימת פעילות תרבותית, כמו קונצרט בכיכר. ביום ראשון סוגרים את הרחוב המרכזי לתנועת מכוניות, וכולם מטיילים ברגל. ארמון המושל, עם ציורי קיר המתארים את ההיסטוריה של המאיה, פתוח למבקרים. המטבח של יוקטן הוא אחד הטובים במקסיקו. אוכלים כאן פאניצ'וס, טורטייה עם שעועית ועוף, או סאלבוטס, טורטייה מטוגנת. אל תוותרו על הפירות המיוחדים של יוקטן – הממה והזפוטה.

אדריכלות צרפתית בעיר מלאת החן מרידה | צילום: Tomas Castelazo, GFDL

העיר עצמה היא הבסיס הנוח ביותר לראות את אתרי המאיה הגדולים שבסביבה, במיוחד את אושמאל (Uxmal) וצ'יצ'ן איצה (Chichén Itzá). למעט בעונת הגשמים, בכל אחד מהאתרים האלו ישנו מדי ערב מופע אור קולי מרהיב, ומי שרוצה ליהנות מהשקיעה ומהזריחה יכול ללון באחד המלונות הסמוכים לאתרים. למי שמטייל לבד מומלץ להצטרף לטיול יומי היוצא ממרידה, שכן חבל מאוד לראותם ללא הדרכה. יש טיולי יום ויש סיורים היוצאים ממרידה בשעת צהריים וכוללים סיור באתר, ארוחת ערב ומופע בעיר.

פירמידה בצ'יצ'ן איצה, מפסגת תרבות המאיה
קנקון: נופש בכד הזהב

המאיה האמינו שקנקון (Cancun) היא כד זהב הנמצא בקצה הקשת שבשמיים. בשנים האחרונות הפכה רצועת החוף שעל הים הקאריבי ללהיט בקרב נופשים מאירופה. החול בחופים עשוי מפירורי אלמוגים והים מחליף תדיר את צבעיו. המלונות בנויים על החוף, לאורך רצועה ארוכה. יש בהם מלונות משפחתיים ומלונות אקסקלוסיביים, ויש גם מלונות רומנטיים במיוחד שמתאימים לבני זוג בירח דבש. המרכז העירוני של קנקון הוא צומת הומה לנופשים הבאים בטיסות צ'רטר מכל רחבי אירופה, מארצות הברית ואפילו מברזיל וארגנטינה. יש כאן חיי לילה פעילים עם שפע של דיסקוטקים, מסעדות, מרכזי קניות וכל מה שהתיירים זקוקים לו, כולל תחבורה ציבורית מסודרת בין המלונות למרכז.

טולום, אתר מאיה המשקיף על הים הקאריבי

קנקון מהווה בסיס יציאה מעולה לכיוונים שונים: אל אתרי המאיה צ'יצ'ן איצה וטולום (Tulum), פארק המים הטבעי של-הא (Xel-Ha), הפארק האקולוגי שקרט (XCARET), האי מוחרס (Isla Mujeres, "אי הנשים" בספרדית) והאי קוזומל (Cozumel), שבו יש חופים נהדרים ומקומות צלילה אטרקטיביים.

אקפולקו: הפנינה שהתבגרה

בשנות הארבעים והחמישים אקפולקו (Acapulco) נחשבה למקום נופש יוקרתי ונוצץ, שמשך אליו כוכבי הוליווד. אמנם זוהרה דעך משהו עם השנים, אבל היופי הטבעי של מפרץ אקפולקו, במיוחד לעת ערב כשכל האורות מסביב זוהרים, מצדיק גם כיום את הכינוי "פנינת האוקיינוס השקט". אקפולקו היא לא רק אתר נופש, אלא גם עיר מקסיקנית מלבבת עם אופי של עיר נמל טיפוסית. יש כאן בתי מלון, דיסקוטקים וברים וגם שפע של מסעדות קטנות ומעולות. אבל מי שמבין עניין יעדיף את דוכני הרחוב, כמו זה של דוניה פאצ'יטה בקוסטה אזול, ליד מלון האייט. בימי חמישי נהוג לאכול אצל עקרות הבית המקומיות, הפותחות מעין מסעדה ליום אחד בביתיהן. המאכל האהוב ביותר הוא הפוסולה – מרק תירס לבן או מרק עוף עם אבוקדו, בצל וגבינה. ואם בחרתם לנפוש באקפולקו, כדאי לכם לצאת ליום שייט בלגונה פיא דל קוסטה, בין האיים הקטנים.

אקפולקו. לא רק אתר נופש אלא גם עיר נמל מלבבת

ולקינוח – אוכל, שתייה ומה שביניהם

האוכל המקסיקני נפלא ומגוון. בכל עיר תגלו טעמים שונים, גם אם שם המנה זהה. אל תפחדו לאכול בדוכני הרחוב – כמעט בכל שוק תמצאו את הטאמלה ראנצ'רו, חביתית תירס ממולאת בעוף, עגבניות וזיתים. המטבח המקסיקני מרבה להשתמש בפלפלי צ'ילי חריפים להפליא, אם נגסתם באוכל חריף ופיכם בוער, אל תנסו להרגיע את השריפה במים, עדיף ללעוס טורטייה טרייה.

דוכן של אוכל רחוב במקסיקו סיטי | צילום: Thelmadatter, GFDL

הפירות המקסיקנים נהדרים, ובמחיר זעום תוכלו לקנות שקית עם פירות חתוכים וקלופים, בהם אננס, פאפיה, מנגו ועוד. בשונה מהבננות שלנו, במקסיקו תגלו בננות מסוגים שונים, מכאלה בגודל אצבע הנקראות בננו ועד בננות ענקיות הנקראות פלטנו, והן נפלאות אפויות ומוגשות עם שמנת חמוצה טרייה. הבירה מצוינת – לא רק קורונה, שזכתה לשם בינלאומי, אלא גם דוס אקסוס (שני איקסים) בהירה וכהה, נגרו מודלו ובוהמיה. כדאי לצנן את הערב עם מרגריטה, רצוי מטקילה מיושנת. המהדרין שותים אותה לצד מיץ עגבניות מפולפל ומתובל. בחבל יוקטן נוהגים להגיש לאחר הארוחה משקה של אניס ודבש, ראו הוזהרתם – הוא גורם להאנג אובר כבד. בשום פנים אין לשתות מים, אלא בבתי מלון לאחר שעברו סינון ופילטור. אם קיוויתם לקפה משובח בארץ המגדלת קפה, תתאכזבו לגלות שמגישים כאן קפה אמריקאי דלוח או קפה עם קינמון.

מפת המסלול המתואר בכתבה:

לקריאה נוספת:

הפוסט מסלול טיול במקסיקו: בין עבר מפואר להווה מרתק הופיע ראשון במסע אחר