באטומי מציעה אטרקציות מיוחדות לילדים ושכיות החמדה שבה נקשרות לסיפורים מן המיתולוגיה וסיפורים עממיים, מה שהופך את הביקור בבאטומי, לספר שבין דפיו ניתן לטייל ולרתק את הילדים.

וכל זה אם שכחתי לציין, במרחק טיסה של שעתיים בלבד ו"יוקר מחייה" שישראלים יכולים רק לקנא בה.

מידע נוסף:

• טיולים עם ילדים בעולם
• בטומי – כתבות וטיפים
• גאורגיה – מדריך מסע אחר

באטומי – פנינה אורבנית מפתיעה ויפהפייה

גאורגיה שוכנת על קו התפר שבין שתי יבשות, במפגש שבין אסיה ואירופה. ככזו, חובקת באטומי השפעה אסיאתית ים תיכונית המשתקפת בתרבות ובמזג החם של האנשים – לצד עיר עתיקה עם סמטאות רומיות ואדריכלות אירופאית הלקוחה מהמאה הקודמת. עיר אשר עברה ג'נטריפיקציה לסצנה עכשווית ובתיה הפכו לבתי קפה קטנים, ברים ומסעדות. שילוב פשוט נפלא!

שטחה של גאורגיה גדול פי שלושה מישראל ובתוכו מגוון אדיר של נופים. מהרי הקווקז המושלגים בצפון, עם פסגות גבוהות יותר מהרי האלפים ועד לנופי מדבר ודיונות במזרח. באטומי במערב המדינה, מוסיפה לקולאז' הנופי הזה, חופים של חלוקי אבן וים. באטומי גם טובלת בינות לשמורות טבע ירוקות, גבעות פרוותיות של צמחייה סוב טרופית סבוכה, נהרות ומפלים. זו הסיבה שכאשר תתכננו חופשה בבאטומי, כדאי יהיה לקחת בחשבון גם טיולים רגליים קצרים בסביבתה.

מה המיתולוגיה היוונית עושה כאן?

כאשר אני מטיילת עם ילדי בעולם, אני אוהבת לשלב את הטיול עם סיפורים מהתרבות המקומית. באטומי וגאורגיה, משופעות בסיפורים עממיים מהמיתולוגיה יוונית.
מפתיע, לא? מה הקשר בין שתי המדינות האלה?

מסתבר שהיוונים היו המבקרים הראשונים שהגיעו לגאורגיה. הם הפליגו לאורך הים השחור בספינות גדולות בחיפוש אחר גיזת הזהב, שרידי צמרו של האַיִל האגדי כריסומאלוס. היוונים נכנסו לגאורגיה דרך באטומי, לחופיה הם עגנו. עבורם היה זה ממש קצה העולם והרי הקווקז היו אותם "ההרים שמעבר לחושך". הולבשו עליהם סיפורים מתוך המיתולוגיה, לפיה הטיטאן פרומיתאוס, יצר את בני האדם כאשר לש יחדיו אדמה ומים. הוא גנב מזאוס את האש ונתן אותו לאדם ועל כך נענש ונכבל בשרשראות ברזל אל הרי הקווקז. מדי יום היה העיט מנקר את הכבד שלו, ששב ונרפא במהלך הלילה. לימים הרקולס ירה בעייט חץ וגאל את פרומיתאוס.

רוצים לשלב בטיול בבאטומי סיפורים לילדים? הבטיחו להם שתיקחו אותם לראות מכשפה אשר התחפשה לאישה יפה, אך אל דאגה, היא עשויה מאבן. מדיאה שמה. התחילו בעיר העתיקה וב"כיכר אירופה" (Europe Square). הכיכר מוקפת ברחובות מרכזיים ובבניינים מפוארים, ובמרכזה ניצב פסלה של מדיאה האוחזת בגיזת הזהב. הכיכר יפה במיוחד בלילה, כשהיא מוארת. בעבר הופיע כאן אנריקה איגלסיאס מול 50 אלף צופים.

מומלץ לפתוח בעיר העתיקה וב "כיכר אירופה" (Europe Square). הכיכר מוקפת ברחובות מרכזיים ובבניינים מפוארים, ובמרכזה ניצב פסלה של מדיאה האוחזת בגיזת הזהב. צילום: שאטרסטוק

הפסל המרשים של מדיאה מחבר בין ההיסטוריה המיתולוגית לבוהמייניות המודרנית בבאטומי. זה המקום המושלם, להתיישב עם הילדים בכיכר במהלך היום וגם בלילה! לקנות גלידה טעימה ולספר להם את שני הסיפורים הבאים:

אל תקראו לי גרוזיה

הסיפור על גאורגיה שהפכה לגרוזיה ועל הגרוזינים שחזרו להיות גאורגים. מבולבלים? חכו בסבלנות לסוף הסיפור…

היוונים היו אלו שהעניקו לגאורגיה את שמה. כאשר הם הגיעו לכאן לפני חמשת  אלפים שנה, הם נתקלו לראשונה בפוריות האדמה, בשפע הפירות והירקות הטעימים, בכרמים ובגידול היין. "גאורגיוס" ביוונית, פירושו "איכר" ומשמעות המילה "גאורגיה" היא "אדמה חקלאית". כאן היוונים פגשו וטעמו לראשונה את היין והביאו אותו אליהם. גאורגיה נחשבת למקום הראשון בעולם שבו גידלו וייצרו יין ונמצאו בו כדי יין מיוחדים מלפני שבעת אלפים שנה!

למעשה המילה הגיאורגית ליין "גווינו" – אחראית לכל הווריאציות של המילה יין בעולם: "וינו" vino בספרדית, "וויין" wine באנגלית ויין בעברית. כשהיוונים ראו את כל החקלאים העוסקים בגידול כרמים ויין, הם קראו להם "אנשי האדמה" – "גיאורג".

הגאורגים מכנים את עצמם וקוראים לגאורגיה בשם אחר – "קרטוולו" על שמו של קרתלוס, גיבור מהמיתולוגיה הגאורגית, שנחשב על ידם לאחד מצאצאיו של יפת, בנו של נוח שלנו…

אנחנו הישראלים קראנו לגאורגיה גרוזיה ולגאורגים גרוזינים, אך לפתע הפסקנו והיום לא מומלץ לקרוא להם כך בפניהם.
למה בעצם? ומתי זה השתנה?

כאשר גאורגיה נכבשה על ידי הרוסים, הם שינו את שמה ל "גרוזיה", כשם גנאי. שם שבא לעקוץ אותם. פירוש המילה גרוז ברוסית, הוא משקל. רמז למבנה הגוף הבריא של הגאורגים, אך גם רמז לכובד ולנטל שהם היוו על הרוסים.

ההיסטוריה של גאורגיה שזורה בזו של רוסיה עם לא מעט מלחמות בין שני העמים. במשך מאתיים שנה הפכה להיות גאורגיה חלק מבריה"מ ורק עם ההתפרקות של האחרונה בשנת 1991, קיבלה גאורגיה את עצמאותה והחזירה לעצמה את שמה המקורי.

השם הרוסי "גרוזיה" היה בשימוש רק בעוד שלוש מדינות בלבד: יפן, ישראל ובמדינות הסלאביות. בשנת 2005 יצא שגריר גרוזיה למלחמה סביב עניין השם. הוא בא לביקור מיוחד בישראל ודרש להחליף את השם העברי של מדינתו. השגריר הצעיר, לאשה ז'בנייה, דובר עברית, היה מודע לסטיגמות השליליות שליוו את השם גרוזיה וגרוזינים. הוא החליט לשנות את שם מדינתו בישראל. אחרי הליך מול ממשלת גאורגיה הוחלף רשמית שמה של גרוזיה לגאורגיה. בעבודה משותפת עם יועצת התקשורת של השגרירות, פנינה בת צבי, הם מיתגו מחדש את שם המדינה.

רבים מהגיאורגים שתפגשו בבאטומי דוברים עברית, לכן קבלו עצה ממני ואל תקראו להם – גרוזינים…

כעת כשטעמי התות והשוקולד, כבר נמסים בפה, נעבור לסיפור הבא.

הסיפור על גיזת הזהב

אפשר היה להתחיל את הסיפור המיתולוגי היווני על גיזת הזהב, הרחק הרחק אי שם באחד ממחוזות יוון העתיקה. אבל אפשר גם לומר שהוא מתחיל מסיפור מאד קרוב. סיפור היכול להופיע אצל כל אחד מאיתנו ונקרא לו – סיפור הקינאה. ומי כמונו יודע, שקינאה יכולה להיות הרסנית ואכזרית.
בואו נתחיל…

ביוון הרחוקה, חיו באושר ועושר, מלך ומלכה אהובה. נולדו להם בן ובת. והנה מכה קשה ספג המלך וכך גם ממלכתו. המלכה נפטרה ובצורת קשה נפלה על יוון. מקץ מספר שנים, לאחר שהתאושש ונישא בשנית, אשתו החדשה קנאה בקשר ובאהבה של המלך לילדיו. היא החליטה לרקוח מזימה וגרמה לאורקל מדלפי להורות למלך להקריב את שני ילדיו לאלים למניעת הבצורת בארצו.

בלב כבד עמד המלך לעשות זאת, אך אימם המתה של הילדים, הופיעה בחלומו של הבן פריקסוס ואמרה לו לקחת את אחותו ולברוח. הרמס שליח האלים עזר והביא להם איל מופלא שהצמר שלו עשוי מזהב. איל שידע לדבר בשפת אנוש ואפילו לעוף. הילדים זינקו על גבו כדי להגיע לקותאיסי שבגאורגיה, למקום משכנו של המלך.

אבל בדרכם קרה אסון נוראי. כאשר הם עברו מעל למיצרי הדרדנלים המחברים בין הים האגאי לים השחור, התחוללה סופה והבת נפלה למים וטבעה למוות.

פריקסוס העצוב הצליח להגיע לגאורגיה, התקבל על ידי המלך ולמד לחיות כאן בשלווה. כאשר הזדקן האיל ולקראת סוף חייו, הוא פנה לפריקסוס וביקש ממנו להקריב אותו לזאוס, מלך האלים היווני. פריקסוס נענה לבקשתו ואת הצמר הזהוב שלו תלה לבקשת המלך על עץ אלון. פרוות הזהב הזו היא היא גיזת הזהב, עליה הופקד דרקון שלא עצם את עינו מעולם.

כך הגיעה גיזת הזהב לגאורגיה ולכאורה ניתן היה לסיים את הסיפור כאן, אך במיתולוגיה היוונית הסיפור על גיזת הזהב מתחיל כאן.

שכן שנים רבות אח"כ, בדומה לאימפריות גדולות שיצאו למסעות כיבוש כדי להגדיל את עושרן וכוחן, שלח המלך היווני פליאס את הגיבור יאסון להביא אליו את גיזת הזהב. לשם כך יגיע הרגע בסיפור, בו יהיה עליו למרוח את הדרקון האימתני במשחה שתרדים אותו.

***

סיפורו המפורסם של יאסון מרתק גם הוא ושווה לספר אותו לילדים בנקודת הטיול הבאה בבאטומי – ברכבל "ארגו" (Argo Cable Car).

הרכבל מורכב מגונדולות (תאים סגורים של כשמונה אנשים) ומטפס במשך כעשר דקות לגובה של למעלה משניים וחצי קילומטרים לפסגת הר "אנוריה" Anuria.

הרכבל של באטומי יאפשר לכם צפייה פנורמית על העיר והים השחור, מראה שאסור להפסיד (וגם יעלה לכם רק כמה שקלים!) הרכבל, שאורכו, כשני קילומטר, מטפס מחוף הים אל פסגת ההר. בתחנה העליונה של הרכבל יש מסעדות, בתי קפה, חנויות ומרפסת גג. (כתובת: Gogebashvili St 32)

במהלך העלייה ברכבל, ניתן יהיה לספר לילדים את הסיפור על "המסע של יאסון". סוג של טלנובלה בשילוב ז'אנר הרפתקני בן אלפי שנה, הנראה כלקוח מספרות בדיונית עכשווית.

המסע של יאסון

יאסון נולד בהיחבא בהרי יוון. אביו שהושם בשבי, על מנת שלא יוכל לרשת את המלוכה, שמר בסוד את דבר הולדת בנו פן יפגע. בלילה בו נולד, החשיכו הוריו את הבית, ערכו לו מספד ובחסות החשיכה, שלחו אותו עם שליח להר פליון ומסרו אותו לקנטאור כירון, שהיה מחנכם של בני האלים וגיבורים ידועים כמו אכילס.

כשגדל חזר יאסון למחוז בו נולד, כדי לתבוע את נחלת אביו. באותו זמן נפלה על המלך אימה בעקבות נבואה שניבאו לו בדֶלפי, לפיה: עליו להישמר מגבר הנעול בסנדל אחד ושיירד יום אחד מההרים אל הממלכה שלו.  היום הזה אכן הגיע והמלך הבחין בו בעת שקיים זבח המוני על החוף.

יאסון היה כה יפה, עד שהנאספים תהו אם לפניהם אל או בן-תמותה. שיערו הזהוב גלש על גבו, ועור ברדלס הגן על כתפיו מפני הגשם. מבלי לחשוף את החרדה שתקפה אותו האיץ המלך הזקן בסוסיו, התקרב אל הצעיר האלמוני ושאל מיהו ומנין בא.
העלם ענה בשלווה מול כולם שהוא גדל במערתו של כירון, ששמו יאסון, ושהוא בא לתבוע מהמלך פליאס את ירושתו השדודה של אביו.

פליאס נאלץ לא לעשות מהומה ליד כל דודיו וענה שממילא לא יאריך ימים, ולכן ימסור ברצון את שרביטו לידי האיש הצעיר. אך כתנאי לכך דרש מיאסון שיצא בספינה עד לקצה הים השחור, לעיר קוֹלְכיס שבגאורגיה ויביא משם את גיזת הזהב.  זו היתה פרוות האיל הפלאי שנשא בשחקים את פְריקְסוֹס לקולכיס, לאחר שאביו עמד לזבוח אותו.

פליאס ידע שיאסון לא יירתע לצאת למסע, שממנו אין תקווה רבה לשוב.

יאסון פתח מיד בהכנות למסע. אתנה בנתה לו ספינה מיוחדת ומהירה, שנקראה – ארגו, על שמה נקרא הרכבל בבאטומי. ארגו היתה עשויה מעץ אלון עם פסל של זאוס, אבי האלים בחרטומה. טוענים שנשמעו ממנה לחישת הנבואות של זאוס כשהיא ריחפה עם הרוח על הגלים. יאסון אסף צוות של חמישים חותרים גיבורים ("ארגונאוטים"), ביניהם הרקולס.

במסע השיט הם עברו תלאות רבות, שכל אחת מהן, היא סיפור בפני עצמו. למשל, ביקור באי הענקים הלא ידידותיים בעלי שש הזרועות, סופות קשות, איבוד של חלק מהמשתתפים במסע, קרבות אגרוף וסלעים מתנגשים. כשעגנו באחד הנמלים בדרך, גילו עיר ללא גברים שהנשים בו החביאו את סודן. הן הסתכסכו עם בעליהן והשמידו את כל הזכרים באי. מששמעו שעגנה ספינה עם 50 גברים, כינסה המלכה את הנשים, והציעה שיביאו אל הספינה מזון, מים ויין, אך לא יארחו את הנוכרים פן יתגלה סודן. ואולם האומנת הישישה של המלכה, קמה והזכירה למתכנסות שהזקנה בוא תבוא עליהן, ואם לא יילדו בנים אין להן תקווה לשרוד. דעתה של האומנת נתקבלה, וכשירדו הארגונאוטים לחוף קידמו את פניהם המון נשים נלהבות. העיר שהיתה עד אז קודרת ואבלה נמלאה ששון משתאות וצהלות מתעלסים. למלכה עצמה יוולדו אח"כ שני בנים מיאסון.

סיפורי המסע מסתיימים עם ההגעה של ספינת ארגו לנמל של באטומי, עליו ניתן לצפות בעליה ברכבל. בחשכת הלילה הם קיפלו את המפרש וחתרו במעלה נהר שוצף עד הגיעם לחורשה שבה רבץ הדרקון האימתני ששמר על גיזת הזהב. יאסון בחר לדפוק על דלת הארמון המפואר של המלך.

יאסון תיאר באוזני המלך את השליחות שהטיל עליו פֶּלִיאַס, וביקש מהמלך שימסור לידיו את גיזת הזהב. לכאורה המלך ניאות, אך הציב ליאסון תנאי. היו למלך שני שוורים פראיים שטלפיהם עשויים נחושת ואש נפלטת מלועם. הוא דרש מיאסון להצליח לרתום את השוורים ובעזרתם לזרוע בשטח החרוש, את שיני הדרקון שיקבל בקופסה מעץ. משימה שהמלך ידע, שאינה אפשרית בעליל.

אבל… למזלו, לפחות באותה העת, כי אח"כ היא תעשה לו צרות צרורות, התאהבה בו בתו של המלך – מדיאה. זו שהפסל שלה ניצב במרכז כיכר אירופה בבאטומי. היא התאהבה בו ממבט ראשון, כשראתה אותו ניצב מול אביה ומאותו רגע לא ידעה עוד מנוחה. היא חששה שיאסון יישרף באש הנפלטת מלוע השוורים, והבינה שגם אם יגבר על השוורים, לא יניח לו אביה לצאת חי מקולכיס. היא הבטיחה לו שתעזור לו, אם יישבע לה שיישא אותה לאשה וייקח אותה עמו ליוון.

מדיאה עסקה בכישוף ומעשבים ושורשים שליקטה היתה רוקחת שיקויים. לאחר שיאסון נשבע לה אמונים, היא נתנה לו מרקחת קסמים, שמכוחה יוכל להיות חסין כנגד כל פגיעה במשך יום תמים וציוותה עליו שימשח בה את גופו וכלי-נשקו בטרם ייצא לרתום את השוורים. מדיאה גם גילתה לו שהשיניים שיזרע ינביטו לוחמים חמושים שאמורים להסתער עליו. אבל אם יזדרז וישליך עליהם אבנים, הם יתקפו בעיוורון זה את זה ותתגלגל לידיו ההזדמנות להשמידם.

מֵדֵיאָה, שידעה שאביה יגלה את בגידתה, נטלה את אחיה הקטן וחשה אל שפת הנהר והאיצה ביאסון למהר, שכן סודם עתיד להתגלות. כשהגיעו לחורשה, ראו בקצה השביל את גיזת הזהב זוהרת מעל ענף האלון לאור דמדומי השחר. מדיאה התקרבה אל הדרקון שנראה כנחש ענקי שזחל לעברם, ובקולה המתוק נסכה עליו שינה. שריריו רפו. רק ראשו הזדקר, ומלועו הפעור נשמעה לחישה מאיימת. מדיאה טבלה ענף ערער בצלוחית שהביאה עמה, וטפטפה מהסם לתוך עיניו עד שנעצמו. כשראשו של הנחש צנח בסבך השיחים, משך יאסון את גיזת הזהב מעל העץ, והשניים מיהרו אל הספינה. המלך רדף אחריהם ומשכמעט השיג אותם, עשתה מדאה מעשה רצחני ונורא. אל מול עיניו של האב, התייצבה על הסיפון, שחטה את אחיה הקטן והשליכה את בתרי גופו אל הים. למראה הזוועה נאלץ המלך לעצור את ספינתו, ואנשיו קפצו לים ושלו את איברי הילד.

מכאן ואילך רדפו אחרי הארגונאוטים שליחיו של המלך, וגם זֶאוּס, שנמלא חימה על הרג הילד, ושיבש את שיבתם בסופות. בעמל רב ובדרכים עקלקלות מלאות בסיפורים, הם עשו את דרכם ליוון.

סיפור אהבה בקצה הטיילת – "רומיאו ויוליה" הגאורגים

סיפור אהבה רך יותר אך טראגי לא פחות, ניתן יהיה לפגוש ולספר בתחנה הבאה, בפסל הקינטי של עלי וניניו. גם לכאן כדאי להגיע ביום ולחזור שוב בלילה, מכיוון שהפסל מואר באווירה רומנטית ועדינה.

הפסל ממוקם בקצה הטיילת היפהפייה (Batumi Boulevard), סמוך לגלגל הענק ולנמל. צאו להליכה משפחתית נעימה לאורך הטיילת. אורכה של הטיילת כשבעה ק"מ ותוכלו לבחור מאיזו נקודה להתחבר אליה וללכת עליה צפונה לכיוון הנמל והפסל.

מצידה המערבי של הטיילת, נפרש הים השחור. רצועת החוף משובצת בחלוקי נחל ולא חולית. חוף מומלץ למשפחות הוא חוף השדרה (The Boulevard Beach) בו תוכלו לצאת יחד לשיעור צלילה, או להנות מספורט ימי אחר.

מליחותו של הים, נמוכה באופן משמעותי מהים התיכון, בשל הנהרות הרבים הנשפכים אליו. ואם אנו שוזרים סיפורים ומיתוסים לאורך הטיול, יש הקושרים את עליית מפלס מי הים לסיפור המבול. החוקרים מצדם טוענים כי המסת הקרחונים לפני כעשרת אלפים שנים, העלתה את מפלס הים והביאה לטביעתם של כפרים רבים ששכנו בצדיו.

מצידה המזרחי של הטיילת, פוגשים גנים יפים, מבנים מרשימים, בתי קפה ומסעדות. לאורכה פזורים פארקים, מזרקות מרקדות, גני שעשועים ודוכני מזכרות.

אפשרויות משפחתיות נוספות לאורך הטיילת הן – משחקי טורניר בשולחנות הביליארד או הפינגפונג המאפשרים לעוברי האורח לשחק בהם. ניתן לשכור אופניים עם שישה מושבים למשפחות או לשכור נהג עם אופניים ממונעים ולרכב לאורך הטיילת. אפשר להיכנס לחוויית "שופינג" משפחתית באחד ממרכזי הקניות בבאטומי ולעשות פיקניק בגנים ובמדשאות שלאורך הטיילת.

מה שברור הוא, שאי אפשר להיות בבאטומי מבלי ללכת על הטיילת מספר פעמים. כדאי להזמין מלון שיושב ממש על הטיילת. אנחנו לנו במלון הילטון והוא מומלץ. כדאי להגיע לטיילת ביום וגם בלילה. בלילה הטיילת משנה את פניה, המונומנטים לאורכה מוארים והאווירה הופכת לתוססת.

פסל אהבתם של עלי וניניו

הפסל הקינטי העשוי פלדה, סמלה המפורסם ביותר של העיר, מתנשא לגובה של 7 מטרים. מדי עשר דקות, הפסלים נעים אחד אל עבר השני עד להתמזגותם המלאה והתרחקותם בשנית – כסמל לתנועה וההמשכיות האינסופית של מערכת היחסים בין השניים.

הפסל נוצר על ידי הפסלת הגיאורגית תמרה קבסיטאדזה, בהשראת סיפור אהבתם של עלי – לוחם מוסלמי מאזרבייג'ן וניניו – נסיכה גיאורגית נוצרית יפהפייה. הסיפור תורגם ליותר משלושים שפות.

מצאו ספסל נעים לישיבה ומוזמנים להקריא לילדים את סיפור האהבה הבא:

סיפור אהבתם של עלי וניניו

עלי וניניו נפגשו לראשונה כנערים בבית ספר התיכון. הם התאהבו כבר במבט ראשון, אך ניסו להיאבק ולהתכחש לאהבה הזו, כי ידעו שהמשפחות שלהם תתנגדנה לזה.

עלי היה בן למשפחה מוסלמית שהגיעה מאזרבייג'ן וניניו היתה בת למשפחה נוצרית מגאורגיה. כל אחד מהם התחנך על ברכי הדת והמסורת שלו ולכל אחד מהם היא היתה מאד חשובה.

אולם אהבתם לא נכנעה והיא החלה להתפתח בסתר. הם אהבו לשבת אל מול הים השחור ולדבר שעות ארוכות. יום אחד אף העז עלי ואחז בידה. ניניו סמוקת הלחיים התמסרה לו.

עם סיום לימודי התיכון, אביו של עלי העניק לו שלוש משאלות לבחירתו. המשאלה הראשונה של עלי היתה לאפשר לו לבלות את חופשת הקיץ באזור בו ידע שניניו תהיה עם משפחתה. כך התאפשר להם להמשיך ולהיפגש בסתר.

אביו מילא את רצונו ובמהלך חופשת הקיץ הזו, בילו עלי וניניו ביחד שעות ארוכות והחליטו להעז ולספר למשפחות שלהם על אהבתם ורצונם להתחתן.

המשפחה של עלי היתה המומה מהבשורה הקשה והכריזה כי היא לא תאפשר לדת הנצרות להיכנס לביתם. הוריה של ניניו ניסו גם הם לדחות את הבשורה וחייבו את ניניו לסיים תחילה את לימודיה בבית הספר התיכון (נותרה לה שנת לימודים אחרונה).

עלי חשש להמתין שנה שלמה כדי לממש את אהבתם והוא צדק. בשנה זו, פרצה מלחמת העולם הראשונה והלחימה בין רוסיה לגרמניה הגיעה אל גאורגיה. חבר טוב של עלי וניניו, שהיה מאוהב בניניו, פחד שהיא תיפגע במלחמה וחטף אותה מטיביליסי, בירת גאורגיה כדי להרחיק אותה מהסכנה. העובדה שניניו שהתה בקרבת בחור אחר, הפרה את מסורת הצניעות בגאורגיה של אותה התקופה והיה ברור כי על עלי, לצאת בעקבותיהם ולהרוג את שניהם בשל הבגידה.

עלי יצא לרדוף אחריהם, הרג את הבחור בחרבו וכשפנה לעברה של ניניו, לא היה מסוגל לעשות את זה, קם ברח ונעלם.

ניניו פתחה בחיפושים ממושכים אחריו. לאחר שנדדה במשך חודשים רבים, היא מצאה אותו בעיירה הררית מבודדת בהרי הקווקז. הם נפלו בהתרגשות זה לזרועה של זו. בכפר הנידח שבו אף אחד לא הכיר אותם, הם מצאו מסתור ויכלו סופסוף לממש את אהבתם ולהתחתן.

הם חיו חיים של אושר ופשטות וחלקו את העוני עם תושבי הכפר. אולם השקט לא נמשך ובריה"מ כבשה את גאורגיה. עלי וניניו נאלצו לברוח לאיראן ושם ניניו חויבה לחיות כמוסלמית. היא נאלצה ללבוש צ'אדור, בגד שחור שמכסה את הנשים באיראן מהראש ועד לרגליים ומסתיר את השיער והפנים ולחיות תחת חוקים נוקשים המגבילים את החופש של הנשים האיראניות. ניניו סבלה אך רק לאחר שאזרבייג'ן, מקום הולדתו של עלי, התבססה כרפובליקה עצמאית, יכלו לעבור לגור שם.

באזרבייג'ן קיבלה משפחתו של עלי את ניניו באהבה. ניניו הרתה ובנם הבכור נולד בהתרגשות רבה. אולם הצבא האדום פלש לאזרבייג'ן ועלי בחר לשלוף את חרבו ולהילחם למען ארצו. ניניו ברחה לגאורגיה עם התינוק שזה עתה נולד ושם קיבלה את הידיעה העצובה שעלי נהרג בקרב.

הסיפור הטראגי של עלי וניניו עוצב בתוך פסל קינטי הממחיש את ההתקרבות וההתרחקות שאפיינה את מערכת היחסים ביניהם וחייהם.

סמוך לפסל של עלי וניניו –

מגדל האלפבית (The Alphabetic Tower): מגדל מודרני בגובה 130 מטר לכבוד 33 אותיות כתב האלף בית הגאורגי הייחודי, המשולב בסליל  DNA. בראשו מסעדה מסתובבת, מצפה כוכבים וסטודיו, אליהם מגיעים במעלית פנורמית שקופה. כתובת: Blvd Miracles Park.

הגלגל הענק – דרך כיפית נוספת לצפות בנוף המרהיב של בטומי מלמעלה. הגלגל מיועד למשפחות ולילדים קטנים ומסתובב לאט. מומלץ להגיע גם בלילה, אז הגלגל הענק מואר והעיר כולה מוארת.

מומלץ להגיע לאזור לקראת שעת בין ערביים ולצאת לשיט עם אחד המשיטים שימתינו לכם במפרץ. בשעה שהשמיים נצבעים בגווני כתום והגלגל הענק ומגדל האלף-בית מוארים בשלל צבעי הקשת, תוכלו לחזות בעיר במלוא תפארתה.

להכיר את באטומי דרך האוכל

האגדה הגאורגית מספרת כי כאשר אלוהים היה עסוק בחלוקת האדמות בין עמי העולם, הגאורגים היו עסוקים באכילה ושתייה עד שאיבדו את מקומם בתור. אולם, משהזמינו את אלוהים לחגיגה הגיאורגית הוא נהנה כל כך עד שהעניק להם את חלקות האדמה הטובות ביותר. הגאורגים מתגאים בכך שהמסורת הקולינרית שלהם מיוחדת במינה. החל משפע המנות, רוחב הלב על השולחן ועד לתיבול ולטעמים העדינים והמדויקים.

ארוחה גאורגית טיפוסית מאופיינת בשפע של צלחות, קערות וסירים גדושים בכל טוב, המלווים תמיד גם ביין טוב. הארוחות שלנו נמשכו כמיטב המסורת הגיאורגית, כשעתיים-שלוש, כשלשולחן הוגשו עוד ועוד מנות. המוטו הגיאורגי הוא "נלה נלה", לאט לאט, אין לאן למהר. ו"האורח הוא שליח האל", טוענת אמרה עממית – הכנסת אורחים עבור הגיאורגים היא תכונה נאצלת יותר מאומץ לב.

הגיאורגים ידועים בתור אחד העמים האדיבים והנחמדים ביותר שיש. הם יצאו מגדרם כדי לעזור לכם ולגרום לכם להרגיש רצויים.

ידועה בעיקר היא ארוחת "הסופרה" (supra). חגיגות ימי הולדת, חתונות ופסטיבלים חוגגים באמצעות ארוחה זו.  בכל סופרה יש את ה"הטאמדה", מרים הכוסות שאחראי על ניהול הערב הערב. תפקידו לשמור על שביעות רצון האורחים, להנעים את זמנם עם אוכל טוב וסיפורים מקומיים. עליו לברך “גאמר ג'וס” (“לחיים”) לפחות שלוש פעמים, ולשאת אינסוף ברכות. במהלך חתונה גיאורגית, הסופרה יכולה להגיע למעל מאה כוסות שכל אחד שותה במהלך הלילה. אגב, לא נהוג לפנות את הצלחות שעל השולחן במהלך הסופרה, כך שאם המלצר דוחס בשולחן מגש חצ'פורי ליד צלחות חצי ריקות, דעו שזה לא בגלל שהוא מתעצל לפנות את השולחן.

בארוחת הסופרה, היין מוגש בדרכים שונות לשתייה שאחת מהן בקאנצ'י – קרן של עז. בגלל שאי אפשר להוריד אותה ולהניח כי היא תיפול, צריך לשתות עד הסוף ועדיף בלגימה אחת.

משקה חריף אחר, שלבטח תפגשו בבאטומי הוא הצ`אצ`ה – המקבילה הגיאורגית לוודקה, בריכוז של 57%.

הקו המרכזי של הארוחות היה לא רק פחמימות למיניהן, אלא גם… אגוזים! פגשנו וריאציות שונות של אגוזים בכל ארוחה, בכל טקסטורה ומצב צבירה. בתוך חצילים מגולגלים, כרוטב מעל תבשילים, כעיבוי של מרקים, ככדורים בצבעים שונים ואפילו בתור קינוחים – כשהם מצופים סוכר פירות ונקראים – צ'ורצ'חלה.

צ'ורצ'חלה

הצ'ורצ'חלה, נראית בדוכני השווקים של באטומי, כנקניקיות התלויות לייבוש. כחובבת בשר, שמחתי לראות סוגים שונים של "קבנוסים ונקניקיות", אולם הביס הראשון, הפתיע אותי במתיקות אגוזי המלך, השזורים אחד לשני בחוט וטבולים ברכז פירות טעים.

שתי המנות המפורסמות ביותר של המטבח הגאורגי הן – החצ’פורי והחינקאלי.

החצ'פורי – הוא מאפה בצק עם גבינה נמסה בכל מיני גרסאות, כשאחת המשובחות מביניהן היא ה-ג'אולי – המון חמאה וגבינה וביצת עין חצי נעה והכל על בצק בצורת סירה.

החינקאלי, כיסונים טעימים של בשר טחון העטוף בבצק ומבושל במים רותחים. המוגש חם עם רוטב רותח בפנים .החינקאלי מלווה בריטואל מיוחד של אכילה: מחזיקים אותו בקודקוד הבצקי שלי, קוטמים חלק ממנו בנגיסה, שותים ב"שוט" אחד את המרק שבתוכו ורק אז זוללים את כולו בהנאה.

לאוהבי הדגים, בסמוך לשוק הדגים בבאטומי, תמצאו את Taverna Balagan. שמציעה מנות נבחרות מהמטבח המקומי לצד מגוון דגים בצורות בישול שונות. אני הכי אהבתי את הברבוניות. מיקום: Gogebashvili St 31 ,Batumi שעות פתיחה: 10:00-23:00

מוכרת חינקאלי בשוק לארוחת הבוקר

החצ'פורי הוא מאפה בצק עם גבינה נמסה

בעיר העתיקה ובסמטאות הגראפיטי

חוויה מרגשת ומלאת אווירה, מתאפשרת עם השוטטות בסמטאות העיר העתיקה של באטומי.

לכו לאיבוד, שבו בבתי קפה קטנים, טיילו בין הכיכרות. שווה להגיע לפיאצה של בטומי –  כיכר העיר העתיקה של בטומי, מקום מיוחד ותוסס שבמרכזו כנסיית סן ניקולס, מגדל שעון העיר ומבנים בסגנון רומי. באזור הכיכר תמצאו מסעדות גורמה ואווירה מיוחדת.

שוטטו בין ציורי הגרפיטי המצוירים על קירות הבתים. עצרו לידם ותנו לילדים ולכם להמציא סיפורים מתוך הציורים. אנחנו אוהבים לשחק במשחק "הסיפורים המשפחתי". בו כל אחד בתורו, מוסיף משפט אחד בלבד לסיפור. לרב אנחנו מתגלגלים מצחוק תוך כדי.

שוטטו בין ציורי הגרפיטי המצוירים על קירות הבתים. עצרו לידם ותנו לילדים ולכם להמציא סיפורים מתוך הציורים

שילוב מרתק בין סמטאות העיר העתיקה לצד שיכונים מהתקופה הסובייטית

באטומי עם ילדים – המלצות נוספות

השווקים בבאטומי הם משהו שאסור לפספס, בעיקר אם אתם חובבי אוכל. השווקים עמוסים במאכלי רחוב מקומיים ובצקיים ובמגוון גדול של גבינות, בשר, תבלינים, דבש, פירות והרבה דברים טובים. כמובן, הכל זול מאד, אותנטי וצבעוני. בשוק Bony, שוק מקורה בן שתי קומות, ניתן לפגוש את האוכלוסיה הכפרית יותר של גאורגיה.

בקרב הנשים המבוגרות המגיעות מן העולם הכפרי, שולט הצבע השחור. הן לבושות בשמלות וכסוי ראש שחור. חיוכן לרב חסר שיניים או מנוקד בכסף וזהב. הפנים שלהן שחוקות וחרוצות בקמטים של עמל כפיים, צניעות וענווה. לעומתן הנשים הצעירות, לבושות בצבעוניות אופנתית, כמקובל במיטב הבירות שבעולם. הן מטופחות וטופפות בנעלי עקב גבוהות, רזות רזות, מעשנות ומאמצות את אופנת הג'ינסים.

שווה ללמד את הילדים כמה מילים בסיסיות : תודה – מדלובט , שלום-מג'ובה  , טוב – שבדו ויצה, שירותים – טואלטה.

צילומים משוק BINO ומשוק הדגים:

דולפינים – אחת האטרקציות המוכרות של באטומי היא הדולפינריום, אבל העולם המערבי כבר מזמן הוקיע מתוכו את קרקסי בעלי החיים בהם הם עוברים התעללות. אפשרות אחרת, פחות פוגענית במפגש עם דולפינים היא לקחת משיט וסירה ולשוט לאורך קו החוף. בעיקר בבקרים או לעת ערב.

טיולים בטבע הסובב את באטומי – באטומי מוקפת בפלאי טבע ירוקים ומהפנטים, כמו למשל שמורת הטבע "מטירלה".

הגנים הבוטניים של באטומי – במרחק של כעשרה קילומטר צפונית לעיר, נמצאים הגנים הבוטניים הייחודיים של באטומי. לא מדובר בגנים אירופאיים מסודרים וצלופניים, אלא בפנינת טבע פראית. רכס ירוק המשקיף מעל הים השחור ובו מאות סוגים של עצים ושיחים סובטרופיים, לצד שלוש מאות מינים של שושנים. שילוב מפתיע. הקמת הגן נמשכה לאורך שלושים שנה על ידי הבוטנאי הרוסי קרסנוב.

הטיול בגן יכול להיות רגלי, אבל מאחר והדרך מתפתלת בעלייה, מומלץ לעלות על רכב חשמלי פתוח ונהג, העומד לרשות המבקרים תמורת סכום סמלי של כמה שקלים, מה שהופך לחוויה בפני עצמה.

בנוסף ניתן לעשות כאן אומגה בין צמרות העצים ונופי הים. מומלץ. פתוח כל יום בין 10:00 ל-17:00, הקדישו לסיור כאן לפחות שעתיים – שלוש.

הגנים הבוטניים הייחודיים של באטומי. לא מדובר בגנים אירופאיים מסודרים וצלופניים, אלא בפנינת טבע פראית, על גבי רכס ירוק המשקיף מעל הים השחור

• את הגנים הבוטניים ניתן לשלב ביום בו תבקרו גם בשמורת הטבע מטירלה

הפארק הלאומי מטירלה (Mtirala) – דרך כפרית יפה של כחצי שעה נסיעה מבאטומי, מטפסת במעלה ההר ולאורך נהר. דרך ירוקה העוברת ביערות גשם ומשובצת בכפרים קטנים.

המסלול בשמורה מתחיל באמצעות מעבר לצד השני של גדת הנהר באמצעות תא עץ קטן, המכיל כארבעה, חמישה אנשים בלבד. יש לסובב הגה המסיע את התא התלוי על כבל מעל לנהר. כבר חוויה מפתיעה וכייפית.  כעת מתחילה ההליכה בפארק הממחישה את פירוש השם "מטירלה" בגאורגית, "לבכות". מדובר באזור גשום ולח. בכל פינה זורמים מים, שרכים בצדי הדרך וגזעי העצים מכוסים בטחב וחזזיות. גם לחות הגוף מצטרפת אל הבכי, אך שווה להמשיך לפחות עד לבריכה (כשעה הליכה), לזנק פנימה ולרחוץ במים הקרים.

בפארק ישנו מסלול הליכה קשה יותר הכולל טיפוס נוסף, קשוח, אל ראש ההר עד למפל. המסלול מעגלי באורך של כשבעה קילומטרים ברמת קושי בינונית. מהמפל יורדים חזרה במורד ההר, עד שמגיעים לגדת הנהר ועוברים עם הרכבל הידני חזרה.

עם ילדים קטנים ניתן פשוט לשבת ליד שפת הנהר ולשכשך במים.

גם כאן ניתן לעשות אומגה בין צמרות העצים. האומגה מובילה היישר למסעדה יפה הנמצאת בשמורה, מסעדת צ'אקוויסטאווי (Chakvistavi). זהו בית עץ המשקיף לשמורה וערסלים בקומת הכניסה. המסעדה מציעה מאכלים גיאורגיים מסורתיים.

ניתן לשכור שרותי מדריך מקומי בכניסה לשמורה במחיר של 150 לארי.

המסלול בשמורת מטירלה מתחיל באמצעות מעבר לצד השני של גדת הנהר באמצעות תא עץ קטן, המכיל כארבעה, חמישה אנשים בלבד

מידע שימושי למטיילים

מתי כדאי להגיע לבאטומי?

באטומי נחשבת כיעד של קיץ עם חופי ים ואווירת חופש. מזג האוויר בבאטומי מזכיר את מזג האוויר בארץ, ולכן גם בחורף היא לא מאוד חורפית והטמפרטורה נוחה ברוב השנה.

אם מגיעים בחורף, התקופה המומלצת היא כנראה תקופת הכריסמס בה ישנה אווירה חגיגת וצבעונית ההופכת את העיר לקסומה. עץ חג מולד מרשים ניצב בכל עונה מחדש בכיכר אירופה, ובמשך השבוע האחרון של דצמבר נערכות הופעות בכיכר, ישנו שוק חג מולד צבעוני ושמח ופסטיבלים נוספים. בסילבסטר, יום השנה החדשה, ישנן פעילויות מדי שנה למבוגרים ולילדים, כולל קרקס והופעות תיאטרון.

המטבע – המטבע בבאטומי הוא הלארי הגיאורגי. ניתן להחליף בשדה התעופה וכן בכל הבנקים והצ'יינג'ים. ניתן להגיע עם יורו או עם דולר. ערכו של הלארי הגיאורגי קצת יותר נמוך מהשקל.

טיסות לבאטומי – בבאטומי שדה תעופה בינלאומי אחד, קטן יחסית, אך שוכן בקרבה מדהימה ללב העיר (כשני קילומטרים בלבד!). ישנן טיסות ישירות לבאטומי לכל אורך השנה.

תקשורת – מומלץ לרכוש סים מקומי עם חבילת גלישה (יעלה לכם כ-15 שקלים). ניתן לרכוש בשדה התעופה או במרכז העיר.

בית חב"ד – בבאטומי תמצאו בית חב"ד, שיושב בכתובת 10 .Vakhtang Gorgasali St ומציע ארוחות כשרות.

לינה – מומלץ לישון במלונות הטובים שלאורך הטיילת. המיקום שלהם מצוין ומאפשר נגישות לאטרקציות רבות בעיר. מלון נוסף שאמנם מרוחק ממרכז העיר, אך מהווה עולם ומלואו לילדים הוא – Dreamland. מלון הממוקם על שפת הים שניתן למצוא בו הכל: חדר באולינג, קולנוע, חמש בריכות שונות, פארק מים ועוד. אפשרות נוספת היא להגיע ליום כיף ללא לינה בעלות של כ-100-150 לארי לאדם. לילדים עד גיל שש, הכניסה ליום כזה היא חינם.

מלון Dreamland

הסוויטה במלון הילטון

————

לימור שדה-חן צדוק – פוטותרפיסטית, פסיכואנליטיקאית לאקאניאנית ותרפיסטית בתנועה, הבעה ויצירה. מרצה. צלמת ומדריכת טיולים ותיקה ומוסמכת בעולם. התמחות בהדרכת טיולים בדרום מזרח אסיה החל משנת 1991.
האתר של לימור
פייסבוק
אינסטגרם – zadoklimor

הפוסט להלך בתוך סיפור – בטומי עם ילדים הופיע ראשון במסע אחר

מידע נוסף

• בטומי – כתבות וטיפים
• גאורגיה – מדריך מסע אחר

ניקו פירוסמני, "ארוחת שלושת האצילים" (יקיפדיה)

דנטה – הצילו את דג החדקן!

את Dante, אחד מאמני הרחוב הבולטים של תנועת "ניקו", תפסתי על חם בראש המנוף בזמן שצייר את הציור החדש שלו על קיר ענק במרכז בטומי. הוא נעשה במסגרת פסטיבל אמנות רחוב של תנועת ניקו בבטומי, אומר דנטה, וסייעו למימושו חסויות מבנקים וחברת הצבעים Caparol. מחוץ לשעות העבודה שלו במחלקת הקריאייטיב של משרד פרסום הוא מצייר ציורי רחוב גדולי מימדים, שעוסקים במצבו האקולוגי העגום של העולם, ובעיקר בגורלם של זנים נכחדים. גם הפעם. הקיר החדש מציג את מחאתו על היכחדותו של דג החדקן, ובציור הקיר שלו, במקום במים הדג מוטל חסר חיים בין דפי ספר. "אני מצייר על קיר של בית ספר והתקווה שלי היא שילדים ייחשפו לבעלי חיים בסיכון ואולי בעתיד ישפיעו לטובת הישרדותם", הוא אומר. הוא עובד עליו כבר ארבעה ימים ויידרשו לו עוד שישה. "רק שלא ירד גשם". www.dantetheartist.net

דנטה

טאמונז – בת הים היפה

אבל לא רק נושאים הרי גורל. ב"ניקו" רצו לעשות משהו גם לגבי קירות המבנים הסובייטיים המכוערים שברית המועצות הורישה לגיאורגיה בשנות שליטתה במדינה. האמנית Tamoonz, בוגרת האקדמיה לאמנויות של טביליסי ומשתייכת גם היא ל-Niko Movement, עשתה בדיוק את זה על קיר בניין המגורים ברחוב Gamsakhurdia מס' 1. הציור שלה, כמו רבים מציורי הרחוב של בטומי, מהדהד את נופה הימי של העיר. בת הים שלה, כמו דמויות נשיות אחרות של טאמונז, מצטיינת בשיער אדום שופע, שבציור הזה משתלב יפה בקיר האדום של הבניין. www.tamoonz.com

טאמונז

למב – הכבש הוורוד

מעבר לפינת הרחוב של בת הים, תמצאו את הכבש הוורוד של Lamb, שכינויו ודמויות הכבשים שלו שואבים ממחוז הולדתו Tusheti, שתושביו מתפרנסים בעיקר מגידול כבשים. הכבשים שלו מפוזרות בכל רחבי המדינה ומסמלות תמיד את גיאורגיה. אל תאמינו לחזות המתוקה שלהן. בציוריו מסתתרת ביקורת חברתית או פוליטית.

למב

מתיאס מרוס – העגלון

אחד מציורי הקיר האהובים ביותר של בטומי נמצא על הקיר המערבי של מלון Oto ברחוב Pirosmani מס' 8. זהו "העגלון" של האמן הגרמני Matthias Mross, שמייצג, כמו רוב הדמויות בציורים הריאליסטיים המרשימים שלו, תערובת של העולם הישן והחדש – הפרד שלו רתום ל-Uremi, עגלת העץ ששימשה להובלת נוסעים ולצרכי חקלאות בימים עברו, אבל הוא לבוש באופנת פנאי עכשווית וכובע עם לוגו של אדידס. מרוס, שמשתייך גם הוא לתנועת "ניקו", מצייר קאובויז עירוניים בשכונות עוני ורוכבים בטרנינג על כבישי אספלט, זרים לנוף האורבני שהם שתולים בו. מרוס מרבה לנסוע בעולם ואת השראתו הוא שואב מדיירי שכונות, הומלסים ורוכלים ברחובותיהן של ערים גדולות. matthias-mross.de

מתיאס מרוס

נינה K – הנערה עם הברבור

את "הנערה עם הברבור" של Nina K תמצאו ברחובLermontov  מס' 21, סמוך ל"פארק 6 במאי" הנהדר (שווה טיול). הוא צוייר במסגרת פסטיבל אמנות הרחוב של בטומי. נינה K מוכרת גם בזכות העבודות הגרפיות והמסחריות שלה במסעדות ומבני משרדים. "הברבור הוא סמל של אהבה ומסירות", היא אומרת בסרטון שמתאר את תהליך העבודה שלה על הציור. "בחרתי בו כדי לבטא את מה שאני מרגישה כלפי בטומי ורציתי צבעים שיסמלו את הים". https://youtu.be/ks3arIajz70

נינה K

Dr. Love – Sea Selfie

Dr. Love יצר את ציור הרחוב הוותיק והגדול ביותר בעיר. Sea Selfie משתרע על הקיר עצום המימדים של האוניברסיטה של בטומי ברחוב Ninoshvili מס' 32-35 , פינת רחוב Rustaveli, סמוך למלון הילטון. גם הוא שואב השראה מהים של בטומי, ומוקדש לדור הסלפי, שיצלם את עצמו בכל מצב, אפילו מתחת למים. globalstreetart.com/drlove

Dr. Love

מאשולנד – צ'יל פלמינגו

האמנית והמעצבת Masholand (Masho Margishvili) מביאה למרחב הציבורי עולם פנטזיה עשיר. באתר שלה תמצאו מפה של כל הדמויות – "אוכלי האבנים", "מאשולנדר מהרובע של הרוח הלבנה", ו"שבט הפלמינגו'ס הרגועים", שסיפק את הפלמינגו שעושה יוגה בציור הענק שלה ברחוב Zurab Gorgalidze 53 בבטומי. https://www.masholand.com/

מאשולנד

מוסיה – נערת החיסון

"נערת החיסון" של Musya (Musya Qeburia) קוראת לתושבי בטומי להתחסן לקורונה. היא יודעת שהיא מוגנת מהווירוס – מדמיינת שהיא עוטה קסדה שקופה ושיריון דוחה נגיפים, כשפלסטר על זרועה מעיד שקיבלה את הזריקה. העבודה צויירה במסגרת פסטיבל אמנות הרחוב של "ניקו" בבטומי בשנה שעברה על קיר בניין ברחבת גן שעשועים בין בתי מגורים ברחובZurab Gorgiladze מס' 54-62. את העבודות המגוונות והססגוניות של מוסיה, תושבת טביליסי, אפשר למצוא במלונות בוטיק, משרדי חברות וקמפוסים של אוניברסיטאות ברחבי גיאורגיה, ואצל לקוחות כבוקינג.קום, יוניצף, אמזון ומקדונלד'ס. האתר של מוסיה: musya.ge

סרטון על יצירת "נערת החיסון"

מוסיה

הקירות המצויירים של קפה פרידוצ'יו

בקפה-מסעדה הטרנדי Freeduchio (מקום מקסים לארוחת בוקר ובראנץ'), ברחובGriboedov  מס' 6, נכנס סגנון ציורי הרחוב פנימה ומעניק לחללים אופי מיוחד וססגוני. בציורי הקיר שלו מככבות דמויותיהם של אושיות תרבות כפרידה קאלו, סלבדור דאלי, ואן גוך ואחרים. www.facebook.com/freeduchio

האינסטגרם של תנועת ניקו: www.instagram.com/nikomovement

קפה פרידוצ'יו

————–

תודה ל-,Mikheil Koplatadze, Sandro Kvantaliani ,Sofa Mikeladze, ו-Nana Kalandadze, ול-Georgia department of tourism and resorts of autonomous republic of Adjara על עזרתם בהכנת הכתבה.

הפוסט אמנות הרחוב של בטומי: פנטזיה, אקולוגיה וקורונה הופיע ראשון במסע אחר

אז בין אם טיול בגאורגיה נמצא ברשימת הטיולים העתידית שלכם, או שכבר ביקרתם וטיילתם בגאורגיה כמה וכמה פעמים, קבלו המלצה לסוף שבוע מושלם בטבילסי. רק לפני שנתחיל, נציין שאין פה סקירה של כל "אתרי החובה", אפילו לא קרוב לכך. ראשית, אני לא מאמינה שיש חובה כלשהי כשמטיילים בחו"ל, זאת החופשה שלכם ואתם יכולים לבחור לעשות מה מתחשק לכם. שנית, ההמלצות שלפניכם משאירות מספיק זמן לשוטט בכיף ברחובות, לשבת בבתי קפה, להציץ לחנויות, לנוח לצד הנהר ופשוט ליהנות מהעיר המקסימה הזאת, גם בלי לרוץ מאתר לאתר.

טביליסי. שילוב של אירופה ואסיה ונופים חלומיים | צילום: שאטרסטוק

חצ'פורי בלי הפסקה

את החצ'פורי הראשון שלי בטביליסי, הראשון מיני כמה וכמה (וכמה…), פגשתי בארוחת בוקר ביום הראשון בעיר. הוא היה שונה לגמרי מהחצ'פורי שאכלתי בטיול בבאטומי לפני שנים אחדות. שם הוא היה עשוי מבצק שמרים, מעוצב בצורת סירה, עם ביצה חיה שנפתחה במרכזו מיד עם צאתו מהתנור והתבשלה קלות בחומו של המאפה. ואילו זה של טביליסי הזכיר במראהו פיצה לבנה – מאפה בצק עגול, בקוטר של פיצה משפחתית, פרוס למשולשים, אלא שבשונה מפיצה, כאן הגבינה היתה בתוכו, בין שני עיגולי בצק דקים. למעשה זוהי לא גבינה אחת, אלא תערובת של כמה סוגי גבינות. והטעם? כזה  שהשכיח מיד את ספירת הקלוריות, רמת הכולסטרול ושאר עניינים של שמירה על המשקל.  בסך הכל מדובר בסוף שבוע אחד, ניחמתי את עצמי, סוף שבוע שבו מותר לשכוח מההגבלות ולהתמסר לחצ'פורי. חמים, שמנוני וטעים כמו חלום.

חצ'פורי לארוחת בוקר. באזורים שונים של גאורגיה יש גרסאות שונות של המאפה המופלא הזה

ואם לא ידעתם, לכל אזור של גאורגיה יש את החצ'פורי המיוחד לו, אבל כולם מכילים שני מרכיבים מרכזיים: בצק וגבינות. מכאן גם השם, חאצ'ו בגאורגית פירושו גבינה, פורי הוא לחם. ועוד דבר חשוב: חצ'פורי אוכלים חם, היישר מהתנור, כשהגבינות במצב נוזלי. עכשיו כשאתם מצוידים במידע בסיסי על המאכל המסורתי שתפגשו שוב ושוב במהלך סוף השבוע, אפשר לצאת לדרך, שבעים ומחויכים, אל רחובות העיר.

הכנת חינקלי. אוכל טוב תמיד משמח בטיול, אבל בגאורגיה הוא משמח במיוחד

תצפיות מופלאות

טביליסי, בירת גאורגיה, שוכנת במזרח המדינה, משני צדדיו של נהר הקורה, ששמו הגאורגי הוא מטקווארי ("האיטי" בגאורגית). העיר משתרעת על גבעות שיורדות אל הנהר, ומעבר לה נמצאים רכסי הרים, שחוסמים למעשה את התפשטות המטרופולין. התוצאה: מצד אחד אזורים בנויים בצפיפות, מנגד – אזורים של טבע לא מופרע בלב העיר, מה שהופך את הטיול בה למורכב ומעניין יותר מערים גדולות אחרות. ועוד דבר שהגבעות מאפשרות: תצפיות נפלאות על העיר משני צדי הנהר.

נתחיל בתצפית על העיר העתיקה מרמת מטאחי (Metekhi plateau), גבעה מעל נהר, שבתחתיתה נמצא הרכבל שעולה לנקודת התצפית הבאה שלנו. מהרחבה שלצד כנסיית מטאחי נשקף נוף מקסים של העיר העתיקה, בתי המרחצאות על גדת הנהר ומעל הכל הפסל הלבן של אמא גאורגיה, שגם אליו עוד נגיע. במרכז הרחבה ניצב באון פסלו של וחטנג גורגסלי, שליט הממלכה העתיקה כארתלי, כשהוא רכוב על סוס וידו האחת מונפת אל על. כמו שכבר אפשר להבין, פסלים, היסטוריה ותצפיות ילוו אותנו לאורך כל הטיול בטביליסי ומחוצה להם.

הרכבל שעובר בין שתי נקודות תצפית משני עברי הנהר | צילום: שאטרסטוק

מנקודת התצפית ירידה תלולה אך קצרה תביא אותנו אל הרכבל שעולה לנקודה הגבוהה ביותר בטביליסי. לא רחוק משם יש גם כדור פורח, שקשור לקרקע (בדומה לזה של פארק הירקון), אופציה נוספת ויקרה יותר להשקיף על העיר. קרון הרכבל עם החלונות השקופים מאפשר פנורמה של 360 מעלות על העיר, משני צדי הנהר. הכינו את המצלמות מראש, שכן הנסיעה כולה אורכת בסך הכל כשתי דקות. הרכבל יביא אתכם אל מבצר נאריקלה (Narikala) המרשים מהמאה הרביעית לספירה. מכאן הליכה קצרה במעלה הגבעה תביא אתכם אל קרטליס דדה, פסלה של אם האומה. הפסל הלבן, שגובהו 20 מ', הוא של אישה שבידה האחד אוחזת גביע יין ובשנייה חרב – מי שפניו לשלום יתקבל במאור פנים ובשפע, מי שפניו למלחמה יתקבל בחרב. למרגלות הפסל נפתחת תצפית מופלאה של הצד המודרני יותר של העיר, כולל גשר השלום המרהיב.

הנוף מפסל אם האומה בנקודה הגבוהה ביותר בעיר

אם אתם אוהבים ללכת ברגל, רדו מכאן בסדרה של מדרגות וסמטאות תלולות אל העיר העתיקה.

העיר העתיקה של טביליסי

תשכחו מטיולים אחרים שלכם בערי בירה אירופאיות או אפילו כאלה אצלנו בעיר העתיקה של ירושלים או עכו. העיר העתיקה של טביליסי שונה לחלוטין. זהו בליל של בתים צבעוניים עם מרפסות עץ מגולפות, שכמו תלויים זה מעל זה, מחוברים ביניהם בגרמי מדרגות ושבילים צרים, מעל סבך של סמטאות אבן תלולות. בין בתי המגורים, שהצצה מבעד חלון או דלת פתוחה מגלה עד כמה צנועים הם מבפנים, פזורים בתי קפה, מלונות בוטיק קטנים, גלריות אמנות, חנויות מזכרות ובתי מרחץ.

העיר העתיקה של טביליסי. הבתים כמו תלויים זה מעל זה ומעל הסמטאות הצרות

בכיכר עם בתי המרחץ, שקל לזהותם בזכות סדרה של כיפות קטנות ולצדם בית המרחץ אורבליאני (Orbeliani) עם העיטורים המורכבים והנפלאים, מחכה לכם עוד הפתעה. הליכה קצרצרה מאחורי בית המרחץ הססגוני תביא אתכם לשביל לאורכו של ערוץ עמוק, שמעליו תלויים בתים שנראה כאילו עוד רגע ישמטו למטה. לכו בשביל עד למפל מקסים, פינת טבע קסומה ממש בלב העיר.

בתים על קצה הקניון ומפל יפה. טבע מקסים בלב העיר

מנגד, כחמש דקות הליכה ממרחצאות אורבליאני, דרך הרחובות Abano ו- Samghebroתביא אתכם אל רחוב שארדני (Jan Shardeni), רחוב הבילויים של טביליסי, עם שלל מועדונים, בתי קפה ומסעדות. במבנה מרהיב נמצאים שני מוזיאונים – המוזיאון ההיסטורי ומוזיאון היין, ביקור בכל אחד מהם יגלה לכם טפח נוסף מההיסטוריה המרתקת של המדינה בכלל ובירתה בפרט (כתובת: רוחב Sioni מס' 8).

שוק הפשפשים ועוד שני שווקים

שיטוט בשוקי פשפשים הוא תמיד כיף, אבל שוק הפשפשים של טביליסי, המכונה שוק הגשר היבש, שכן הוא נמצא לצד גשר שאינו עובר מעל נהר, מענג במיוחד. השוק מתקיים כל יום, אבל כדאי להגיע אליו בסופי שבוע, אז כמות הדוכנים גדולה בהרבה. משני צדי הגשר, ברחוב האנכי ובפארק הצמוד פזורים דוכנים ועליהם מציאות של ממש: כלי פורצלן, תקליטים, תכשיטים, צעיפי לבד בעבודת יד, ציורים של נוף מקומי, פסלונים ועוד ועוד, והכל במצב מצוין, דברים שישבו לבטח לאורך השנים  בוויטרינות בבתים פרטיים או עבודות יד וציורים של המוכרים (לרוב, המוכרות) עצמם.

שוק הגשר היבש, תענוג גדול לחובבי שוקי פשפשים

אם אתם חובבי עתיקות, מחפשים פריטי קישוט לבית או מתעניינים במלאכות יד מסורתיות, תיהנו כאן מאוד. המחירים זולים למדי, אפשר לנסות להתמקח, אבל לרוב לא תצליחו להוריד את המחיר המבוקש באופן דרמטי.

שני שווקים נוספים בעיר, שונים לגמרי, ששווה לבקר בהם: בזאר מיידן (Meidan Bazar) שנמצא במעבר תת קרקעי בעיר העתיקה ומציע תבלינים, יינות, סבונים ועבודות יד מסורתיות, ושוק האוכל המצוחצח אורבליאני (Bazari Orbeliani) שבקומת הקרקע שלו מוכרים מיני מאכלים, ירקות ופירות, תבלינים וממתקים מסורתיים, ובקומה מעל יש מסעדות נחמדות, בהן Qart Valley המצוינת שבה אכלנו, בין השאר, סלט תותים נפלא (בהחלט לא קינוח), מאפה עגול ושטוח שנראה כמו חצ'פורי אבל במקום גבינות הוא ממולא במחית שעועית אדומה ולקינוח עוגת דבש שלא דומה כלל לעוגות הדבש המוכרות לנו מחגי תשרי (כתובת: V, 3A Vekua Street, Tbilisi, פייסבוק).

שוק האוכל אורבליאני. דוכן פירות בשוק המצוחצח וסלט תותים במסעדת Qart Valley שבקומה השנייה של השוק

לאכול, לרקוד, לשמוח

אוכל, כפי שכבר בטח הבנתם, הוא חלק בלתי נפרד מהנאות השהות בטביליסי. הנה המלצות לעוד שתי מסעדות נחמדות בעיר, כל אחת מהן שונה מאוד ושתיהן מגישות אוכל נהדר:

Barbarestan. מסעדה אלגנטית בעיצוב חמים ושירות מעולה. הרבה מהמנות המוגשות כאן מקורן במתכונים מתוך ספר בישול בן יותר ממאה שנה שבעל המסעדה מצא בשוק הפשפשים. הבסיס אמנם נעוץ במסורת של המטבח הגאורגי, אבל הביצוע וההגשה מזכירים מסעדות צרפתיות עכשוויות. (כתובת: D. Aghmashenebeli Ave. 132, פייסבוק)

במסעדת Barbarestan רבות מהמנות מקורן בספר הבישול העתיק (בתמונה) שנמצא בשוק הפשפשים

Ethnographer. במבט ראשון אולי תחשבו שנקלעתם בטעות לחתונה או מסיבה משפחתית אחרת. בכניסה למסעדה יש גן יפה שבו פזורים שולחנות, בחלל המרכזי משפחות וקבוצות חברים יושבות לצד שולחנות ארוכים עמוסים בכל טוב. על במה קטנה בצד אחד של החדר כמה נגנים מנגנים להיטים של שנות השמונים. אפשר להירגע, לא התפרצתם לאירוע פרטי. זוהי מסעדה עם אוכל מצוין שלצדו מנעימים את זמנכם במוזיקה חיה. בהמשך הערב כמה רקדנים ורקדניות בתלבושות מסורתיות פוצחים בריקודים גאורגים סוערים, הכוללים קפיצות והנפות ידיים ורגליים. לקראת סוף הערב, הנגנים עוברים למוזיקת דיסקו והסועדים קמים לרקוד – סבים וסבתות, צעירים היפסטרים וילדים שנולדו שנים רבות אחרי שהמוזיקה הזאת נחשבה לשיא האופנה. האוכל נהדר, היין מצוין והמוזיקה – שילוב של מוזיקה גאורגית ולהיטי סן רמו – לא תשאיר אתכם אדישים.  כתובת: T, 105 Akaki Beliashvili St, פייסבוק).

מסעדת Ethnographer. תכף יתחילו הריקודים

אחרי כל האוכל הזה וכל ההליכות ברחבי העיר, לא תעצרו לעיסוי מהנה במחיר טוב? Balneological Spa Resort אמנם מכיל את מילת המפתח "ספא" אבל לא מדובר רק בטיפולי ספא המוכרים לנו בישראל. כמיטב המסורת המזרח אירופית, בבניין ההיסטורי עצום הממדים אפשר לעבור טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים למגוון תחלואים. אבל יש גם בריכות עם מים טרמליים עשירים בגופרית וסוגים שונים של עיסויים מהנים מאוד (כתובת: 9 Vakhtang Gorgasali St, כ-110 שקלים לעיסוי).

אלו הם רק כמה מהמקומות ששווה לבקר בהם בטבילסי. יש עוד המון, ממש המון, מה לראות  ולעשות בעיר – שלל מוזיאונים, דרך כנסיות יפות, אתרי מרחצאות, קניונים מודרניים לחובבי שופינג ואפילו פארק שעשועים,  ,Mtatsminda Park למקרה שהגעתם עם הילדים. ממה שתראו ותחוו ביומיים-שלושה בהחלט יישאר טעם של עוד, לביקור הבא. בינתיים, בואו נכיר כמה מקומות מחוץ לעיר, במרחק נסיעה לא ארוכה, שכדאי להגיע אליהם במהלך השהות בטביליסי.

טיולי יום מטביליסי

כיוון שזוהי הצעה לחופשה קצרה בטביליסי, לא נגיע הפעם אל הקווקז הגבוה, ובכל מקרה שווה להקדיש מספיק זמן כדי לחקור את נפלאותיו. אבל אם תרצו הצצה אל הנופים המשגעים שמחוץ לעיר, הנה המלצה לכמה מקומות נהדרים קרוב לטבילסי. אפשר לבקר באחד או בכמה מהם (ואפילו בכולם אם אתם נמרצים במיוחד), הם מסודרים פה מדרום לצפון ביחס לטביליסי, רובם נמצאים לאורך כביש E117, המוכר גם בתור הדרך הצבאית.

הצצה לנופים שמחכים לכם מחוץ לעיר

מצחתה

מצחתה (Mtskheta) היא אחת הערים העתיקות בגאורגיה. היא שימשה כבירתה של הממלכה העתיקה כארתלי בין המאה ה-7 לפני הספירה למאה ה-5 לספירה. העיירה המקסימה, השוכנת כ-27 ק"מ מצפון לטביליסי, במפגש הנהרות קורה ואראגווי, הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הרחוב הראשי, המקביל לנהר, מוביל אל המבנה המרשים של כנסיית סווטיצחובלי מהמאה ה-11. לאורכו, בשולי חצרות הבתים, יש דוכנים שבהם הדיירים מוכרים מתוצרתם: דבש, כלי קרמיקה ומלאכות יד נוספות.

מצחתה. הרחוב הראשי והנהר החוצה את העיירה

סמטה היורדת בתלילות מהרחוב הראשי מובילה למסעדת Kera שיושבת ממש על שפת הנהר. עצים מצלים על החצר מעל המים ואל השולחן מגיעות המנות האהובות כל כך מהמטבח הגאורגי המסורתי: צלחת גבינות עזות טעם, כדורי פחאלי מירקות שונים (סלק, תרד, חצילים וכן הלאה) טחונים עם אגוזי מלך, סלט ירקות עם רוטב של אגוזים, דגי נהר קטנטנים מטוגנים, עוף ברוטב אגוזים… אגוזי המלך מככבים במנות רבות, בין השאר בתוך רטבים וכשמן שמפיקים מהם. וכמובן חצ'פורי בגרסתו העגולה, כי איך אפשר בלי… (כתובת: 3 Sanapiro, Mtskheta, פייסבוק)

פלטת גבינות במסעדת Kera, אין סוף להפתעות משמחות החך

• מידע שימושי: מצחתה נמצאת כ-26 ק"מ מטביליסי, מגיעים אליה בכביש Tbilisi- Senaki- Leselidze Hwy.

מנזר ג'ווארי

בגאורגיה, כמו שאפשר לראות גם במהלך ביקור קצרצר, יש לא מעט כנסיות ומנזרים במיקומים מרשימים במיוחד. אחד מהם הוא מנזר ג'ווארי, או מנזר הצלב, שניצב באון על ראש צוק, משקיף על מצחתה ומפגש הנהרות, שנראה מכאן היטב. על פי האמונה, במאה הרביעית לספירה נינו, שהביאה את הנצרות לגאורגיה, בנתה כאן כנסייה קטנה. במאה השישית נוספה כנסייה גדולה יותר, בצורת צלב מרובע, מבנה ארכיטקטוני שניתן לראות בכנסיות רבות ברחבי גאורגיה שנבנו מאוחר יותר.

מנזר ג'ווארי והנוף המפעים שנשקף ממנו

שביל תלול מוביל אל הכנסייה, אבל עוד קודם לכן כדאי לעצור בדרך כדי להתרשם מהנוף, שבאמת עוצר את הנשימה ביופיו. כלות וחתנים מגיעים לכאן לצילומים לפני החתונה, ואפשר לראותם גם בתוך הכנסייה עצמה, בטקס דתי שלא הבנתי את פשרו אבל הוא מרגש גם את מי שאין לו קשר לנצרות. לאחריו עברו שני כמרים בגלימות ססגוניות, אחד מהם נושא כדור קטורת, לצלילי הפעמונים הם עברו בין ארבע פינות הכנסייה, מפזרים ענן של קטורת בכל אחת מהן, משמרים מסורת דתית בת אלפי שנים.

מנזר ג'ווארי מושך כלות וחתנים, לא רק לצילומי חתונה אלא גם לעריכת טקסים בכנסייה

• מידע שימושי: מנזר ג'ווארי נמצא כ-27 ק"מ מטביליסי, הדרך אליו אורכת בסביבות 40 דקות, תלוי במצב התנועה. ממצחתה הנסיעה לראש הצוק שם נמצא המנזר אורכת כעשר דקות.

שאטו מוחרני

חובבי יין נלהבים אולי מכירים את השם שאטו מוחרני (Chateau Mukhrani), יקב גאורגי שאחראי לכחצי מיליון בקבוקים בשנה, 60% מהם מיוצאים לארצות הברית, אירופה, סין וגם לישראל. הביקור במקום מלהיב גם למי שאינו בקי במיוחד ביינות. ראשית, המקום עצמו מקסים, עם מבנה מרשים מהמאה ה-19, מוקף בגנים מטופחים ומעוצבים להפליא. סיור במרתף היינות של האחוזה מבהיר היטב את ההבדל בין יינות צרפתיים לגאורגיים – באופן מסורתי היין הגיאורגי מיושן בכדי חרס וטעמו עז ופחות מעודן מיינות שמתיישנים בחביות אלון. בשאטו מוחרני מייצרים יין בכמה שיטות: בכדי חרס, בחביות אלון וגם במיכלי נירוסטה מודרניים. את ההבדל אפשר לטעום בסיום הסיור, בטעימה של כמה מיינות היקב.

שאטו מוחרני מבחוץ ומבפנים. אחוזת יין מהמאה ה-19. עצירה מומלצת לחובבי יינות

במקום יש גם מסעדה מצוינת שבה אפשר להמשיך לשתות מהיינות המקומיים בלוויית אוכל גאורגי נהדר. לפני שאתם יוצאים לשוטט בגני האחוזה כדי להפיג את אדי האלכוהול ואת הקלוריות שצברתם בארוחה הנהדרת, מומלץ בחום לקנות כמה בקבוקי יין. היינות מצוינים והמחירים מצחיקים, ודאי אם משווים אותם למחירי יינות מקבילים ממדינות יצרניות יין כמו צרפת או איטליה.

יינות בכדי חרס ביקב של שאטו מוחרני

• מידע שימושי: שאטו מוחרני נמצאת כ-50 ק"מ מטביליסי וכ-25 ק"מ ממצחתה ומגיעים אליה בכביש Tbilisi- Senaki- Leselidze Hwy בנסיעה שאורכת כשעה (חצי שעה ממצחתה). האחוזה פתוחה למבקרים בימים ב'-ה' 18:00-10:00, בסופי שבוע (שישי- ראשון) 22:00-10:00 פרטים נוספים באתר ובפייסבוק).

מאגר המים זינוואלי

אם יש לכם זמן, תוכלו להמשיך ממצחתה צפונה על הדרך הצבאית המובילה אל הקווקז הגבוה עד מאגר המים זינוואלי (Zhinvali Water Reservoir). אמנם זהו אגם מעשה ידי אדם, שנוצר על ידי סכר, אבל יופיו לא נופל מאף אגם טבעי. כלוא בין הרים, עם מים בצבע טורקיז, זהו אגם יפהפה. לאורך הכביש יש כמה נקודות עצירה עם דוכנים קטנים של פירות, מיצים ומזכרות וגם כמיטב המסורת האינסטגרמית – מקומות מושלמים לצילום, בין אם תבחרו להצטלם מוקפים בלב אדום או ישובים על נדנדה מול הנוף. בקצה הצפוני של האגם יש מבצר מרשים, אנאנורי (Ananuri), שגם שם לא תצליחו להפסיק לצלם.

מאגר המים זינוואלי. הנקודה המושלמת לצילום אינסטגרמי

• מידע שימושי: ממצחתה המשיכו צפונה על הדרך הצבאית, E117, כ-35 ק"מ, עד מאגר המים זינוואלי. מבצר אנאנורי נמצא כעשרה קילומטרים צפונה משם, אף הוא על הדרך הצבאית.

____

הכותבת היתה אורחת של משרד התיירות הגאורגי Georgian National Tourism Administration

הפוסט סוף שבוע בטביליסי הופיע ראשון במסע אחר

מועדון מסע אחר – תרבויות עולמי

מסתרי הקווקז – גיאורגיה – הקשר הנשי 

לפרטים נוספים והרשמה>>

תוכנית הטיול:

יום 1 19.11
הגעה לטביליסי לעת ערב, העברה מצחתה בירת גיאורגיה העתיקה ביום שהגיעה אליה נינו הקדושה. לינה במצחטה

יום 2 20.11  

קימה מאוחרת ותחילת ביקור בגיאורגיה. נתחיל במצחטה – בירתה העתיקה של גיאורגיה, המקום שבו נינו הקדושה חוללה ניסים שבעקבותיהם הפכו הגיאורגים לנוצרים. נראה את הקתדראלות המפוארות – מנזר הצלב (קשר מפתיע לעמק המצלבה בירושלים), וקתדראלת  צוותי צחובלי, שם נמצאת הכותנת של ישו וקשר מפתיע ליהדות וישראל. אחר הצהריים וערב נבלה בטביליסי ונחזור למלון שלנו עם ערב. לינה במצחטה

יום 3 21.11
נצא לכיוון אזור היין במזרח גיאורגיה – קאחתי, נבקר בעיר המשומרת סיגנארי שנקראת מקום האהבה, משפחה המייצרת יין בביתה, וכן במנזרה של נינו הקדושה – מייסדת הנצרות הארמנית. לעת ערב נחזור למלון במצחטה

יום 4 22.11
נצא לכיוון הקווקז הנמוך, ניסע בדרך הרים יפהפייה אל אזור הרמות הגובלים בארמניה, נראה את האגם ששם הייתה לנינה חזון, ואת העיר הקרויה על שמה. נמשיך אל הקניונים של דרום גיאורגיה לביקור בעיר המערות של ורדזיה, שהוקמה על ידי המלכה תמר, לאחר מכן נבקר מצודה מפתיעה, את פארק המים בבורגומי, ונגיע למלון בעיירת הסקי בקוריני לעת ערב. לינה בבקוריני

יום 5 23.11
נצא לכיוון קוטאיסי – בירת מערב גיאורגיה. נבקר במנזר גלאתי שהיה מרכז השכלה בימי הביניים, קתדראלת ברגאטי האדירה, הרובע היהודי, שווקים ועוד. לינה בקוטאיסי.

יום 6 24.11
נשלים את הביקור בקוטאיסי ונצא לכיוון הקווקז הגבוה. ניסע לאחד המקומות היפים בגיאורגיה – העיירה מסטיה המשמשת קרש קפיצה לביקור בהרים. לינה במסטיה

יום 7 25.11 רכבי שטח
נעלה על רכבי שטח ונהנה מנוף ההרים שאין כמותו. ניסע לכיוון אושוגולי שנחשב לכפר הגבוה באירופה, מול ההר הגבוה באירופה – קרוב ל6000 מטר גובה! הכפר מאופיין בתרבות ייחודית ומגדלים ציורים בהם נשמרו אוצרות העם הגיאורגי בזמן צרה ומצוקה. נחזור לעת ערב למסטיה. לינה במסטיה

יום 8 26.11
נצא עם בוקר בדרך ארוכה לכיוון מצחתה, אחר צהריים נבקר בגורי – עירו של סטאלין ונעצור בעיר מערות עתיקה בשם אפליסטסיקס. זאת ההתיישבות העירונית הראשונה בקווקז, בערב נגיע חזרה למצחטה. לינה במצחטה

יום 9 יום גיפים 27.11
נצא עם בוקר צפונה לכיוון הרי הקווקז. נגיע למבצר המלכים באנאנורי ומשם לעיירה קזבגי בתוך ההרים. נטייל בעמקים ליד קזבגי, לינה בקזבגי

יום 10 28.11 רכבי שטח
נעלה על רכבי שטח ונצא לאזורים הנידחים והיפים של הקווקז הגבוה. כפרים מנותקים מהציוויליזאציה, נוף הרים מושלג, לעת ערב נחזור לקזבגי

יום 11. 29.11 
נחזור לכיוון טיביליסי, טיסה לארץ בבוקר המאוחר. נחיתה ב11.00.

מדריך: זאב בן אריה

מחיר הטיול: 1980$ לאדם בקבוצה מעל 15 איש
בקבוצה קטנה המחיר יהיה גבוה יותר

המחיר כולל:
טיסות תל אביב טיביליסי
10 לילות במלונות 3-4 כוכבים או הטוב בנמצא
חצי פנסיון
כניסות לכל האתרים
יומיים של רכבי שטח
מדריך ישראלי
מדריכים מקומיים

המחיר לא כולל:
ארוחות צהריים (ההוצאה מינימאלית, קבוצה קטנה ועדיף להשאיר פתוח)
ביטוח בריאות חובה
טיפים – מומלץ 5$ ביום
כל מה שלא כלול

לקריאת כתבה במסע אחר על טיול זה – לחצו כאן

הפוסט טיול לגיאורגיה – בעקבות נשים גדולות הופיע ראשון במסע אחר

מסע צילום ייחודי אל מנזרים קסומים, נופים מרהיבים, ערים עתיקות, כנסיות, תרבויות ודתות עתיקות.

החברה הגיאוגרפית
בטיול זה נגיע עד אל חבל סוואנטי המבודד, באזור ההררי הגבוה שבצפון גיאורגיה, על גבול רוסיה. שיאו בהר שחארה (Shkhara) שהוא השני בגובהו בקווקז והגבוה בהרי גיאורגיה. החבל מבודד ומבותר, ומבנהו הטופוגרפי הדרמטי סייע להתפתחות תרבות נפרדת ומובחנת מזו שבשאר חלקי הארץ, הן בשפה והן בביטוי האמנותי והעיטורי. בידודו של האזור גם סייע לו לשמר מנהגים קדם-נוצריים,הקשורים לתרבויות אנימיסטיות. הכפרים המבודדים בהרי סוואן (Svan) שומרים בקנאות על המבנה החמולתי ומגינים על עצמם באמצעות מגדלי שמירה מאבן.

למי מיועד טיול הצילום בגיאורגיה?
הטיול מיועד לחובבי צילום, בעלי רצון לפתח את מיומנויות הצילום הדוקומנטרי וצילום נוף אנושי, במטרה להביא את המשתתפים להישגים צילומיים מרשימים.
במסגרת הטיול תינתן למשתתפים הדרכה אישית ובלתי אמצעית על ידי הצלם משה שי, צלם מקצועי בעל ניסיון רב בצילום גיאוגרפי.
משה הוא מדריך טיולים וצלם מקצועי למעלה מ– 30 שנה במגוון תחומי צילום, משלב צילום מגזיני ודוקומנטרי בעבודותיו, עובד עם המגזינים המובילים בארץ ובעולם וצלם מערכת של ”מסע אחר“.
הטיול יוצא בקבוצה קטנה במיוחד – בין 10 ל-16 מטיילים בלבד.

(בתמונה למעלה – טביליסי, גאורגיה. צילום: משה שי)

מסלול הטיול
יום 1 | תל אביב – טביליסי
נצא בטיסה ישירה לטביליסי (Tbilisi), בירת גיאורגיה ומרכזה התרבותי והכלכלי. עם ההגעה העברה למלון במרכז העיר.
לינה בטביליסי.
יום 2 | טביליסי – גורי – שוק הקרמיקה בשרושה – קוטאיסי
ניסע מטביליסי מערבה אל העיר גורי (Gori), עיר ילדותו של סטאלין. נמשיך דרך שוק הקרמיקה בכפר שרושה (Shrosha), לצילום השוק הצבעוני, המאפיין את האמנות המקומית. נגיע אל העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה, קוטאיסי (Kutaisi). בקוטאיסי נסייר ונצלם באזור השוק המקומי, המכיל תוצרת חקלאית רבה ומגוונת מכל הארץ. נסייר בין דוכני החצ'פורי (מעין בורקס מקומי עם גבינה שנחשב למאכל הלאומי), מוכרות המיצים והגזוז, התופרות, הכדרים, הצורפים ובתי המלאכה השונים. לקראת ערב נעלה בדרך נופית בין יערות, אל מכלול המנזרים של גלאטי (Gelati) מהמאה ה- 12, לצילום השקיעה מעל ההרים.
לינה בקוטאיסי.
יום 3 | קוטאיסי – חבל סוואנטי – מסטיה
נתחיל את הנסיעה הארוכה אל מסטיה (Mestia), העיירה הראשית בחבל סוואנטי (Svaneti) ההררי. נעבור בדרך בעיירה זוגדידי (Zugdidi) ונעצור לצילומים בשוק המקומי, שוק מקורה המכיל מכל טוב הארץ – צילום ירקות, פירות, דוכני ממכר שונים- ניידים ונייחים, גבינות, כלי בית ובעיקר הרבה אנשים. העיר היא "השער" לחבל אבחזיה הבדלני – מקור להרבה מאד פליטים, במגוון סגנונות לבוש ומבחר פנים אתניות שונות. נמשיך בדרך יפהפייה וצרה במעלה ההררי של נהר האנגורי (Enguri), נחלוף דרך יערות עבותים ומפלי מים ונעצור לתצפיות ולצילום בכפרים הציוריים. הסוואנטים הינם גיאורגים גאים במיוחד, המחוייבים למורשת ולמנהגים העתיקים שלהם. הבתים באזור מסטיה מצטיינים באדריכלות מיוחדת, שכן בזמנים עברו הם שימשו גם כמבצרים נגד פולשים זרים. הבתים-מגדלים הללו, המשתלבים בנופים הציוריים של החבל ההררי, זיכו אותו בכניסה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
לינה במסטיה.
יום 4 | מסטיה – אושגולי – מסטיה
בבוקר נעלה עם ג'יפים בדרך הררית אל הכפר אושגולי (Ushguli), ישוב הקבע הנחשב הגבוה ביותר באירופה. בדרך נעצור לצילומים פנורמיים אל נהרות והרים רחוקים. האזור מוקף בפסגות הגבוהות של רכס הקווקז. לאחר צילום הסמטאות לצד מגדלי האבן הציוריים, נצא לטיול קצר ברגל אל מרגלות הר שחארה – ההר הגבוה ביותר בגיאורגיה והשני בגובהו בקווקז (5,068 מטרים מעל פני הים), לצילום הקרחון הגדול בראש ההר ונופי חומת הרי הקווקז. נחזור למסטיה.
לינה במסטיה.
יום 5 | מסטיה – קוטאיסי
נרד בנסיעה ארוכה חזרה לקוטאיסי. לאחר ההגעה נטייל באתרי העיר – בקתדרלת בגראטי (Bagrati), אתר מורשת עולמית שמשומר בידי אונסק"ו, ברובע היהודי הישן, בשוק הגילדות המקומי ובבית הכנסת.
לינה בקוטאיסי.
יום 6 | קוטאיסי – מצחטה – מצודת אנאנורי – "הדרך הצבאית" – גודאורי
נמשיך בנסיעה אל בירתה העתיקה של גיאורגיה, מצ'חטה (Mtskheta), היושבת על מפגש נהרות. נצלם בכנסיית הצלב (ג'ווארי), לשם הביאה נינה הקדושה את הצלב הקדום מקפדוקיה, ונשקיף מלמעלה אל הבירה הקדומה. המשך ב"דרך הצבאית" הגיאורגית, המחברת את גיאורגיה אל רוסיה ברכס הקווקז הגדול, דרך כפרים קטנים וציוריים. אלפי שנים נשמר המשעול ההררי הצר על ידי שבטים נאמנים למלכי גיאורגיה העתיקים, ובמאה ה-19 הרחיב אותו הצבא הרוסי. מאז ועד היום משמר הכביש באופיו את הסיפור ההיסטורי של השביל. בדרך נעשה עצירה לצילום מצודת אנאנורי (Ananuri) הסמוכה לאגם זינוואלי (Zhinvali), הזדמנות טובה לחזות במבצר-דרכים גיאורגי טיפוסי. נחצה את מעבר ההרים ג'ווארי (Jvari), "הצלב", בגובה כ- 2,400 מטרים ונגיע למרגלות הר קזבק (Kazbek) המושלג. זהו הר געש כבוי, צחיח, ונופו המצוקי הוא מן הדרמטיים בקווקז התיכון. נמשיך לכפר קזבגי (Kazbegi), הבנוי בתוך נוף יפהפה של הרים ומצוקים.
לינה בגודאורי.
יום 7 | אזור קזבגי
יום טיול בג'יפים בהרי הקווקז. נעלה בכביש מתפתל לביקור בכנסיית גרגטי (Gergeti) מהמאה ה-14, הנמצאת במיקום דרמטי על צוק סלע המשקיף על הפסגות. נבצע טיולים רגליים קצרים בקניונים דריאלי (Daryali) וטרוסו (Trusu). נחזור ללינה בגודאורי.
לינה בגודאורי.
יום 8 | קזבגי – טביליסי
בבוקר ניסע חזרה לעיר הבירה, טביליסי. לאחר ההגעה נצא לסיור בעיר העתיקה של טביליסי. נצלם באזור מצודת נריקלה (Narikala) החולשת על העיר העתיקה, מקום טוב להבין את התפתחות העיר והאדריכלות המיוחדת. נביט ונצלם את מרפסות הנוי הייחודיות לגיאורגיה, ונמשיך לאזור כנסיית מטחי (Metekhi), להכרת ולצילום הכנסיות הגיאורגיות על כיפותיהן החרוטיות וזוויותיהן הייחודיות. בערב נצא למופע פולקלור בשילוב ריקודים מקומיים וארוחת ערב.
לינה בטביליסי.
יום 9 | טביליסי – תל אביב
הבוקר נצלם לאורך שדרת רוסטוולי (Rustaveli) המפוארת, עם מבניה המעניינים, כמו בית הפרלמנט – מבנה עם קשתות מעל עמודי-תמך גבוהים. נסייר באזור בית הכנסת ואזור הבילויים, בתי הקפה, חנויות העתיקות וגלריות האמנות. בתום הסיור העברה לשדה התעופה וטיסה לת"א.

לפרטים נוספים והרשמה>>

הפוסט מסע צילום לגאורגיה עם משה שי הופיע ראשון במסע אחר

8.6.16 – 15.6.16

8 ימים

באמצעות ג'יפים "בדרכים שקשה לכנות בשם" אנו מגיעים לקווקז הגבוה והנמוך, מבקרים למרגלות קרחונים, לאורך הנהרות, בתוך כפרים עתיקים שליופיים אין מתחרה, רובצים בתוך שדות עתירי פריחה, מתארחים בבתי משפחות ואצל צאצאי שבטים קווקזים שעדיין חיים בחבלי ארץ מרוחקים וקשים למחייה.

לפרטים והרשמה >>

יום1
תל אביב – טביליסי

• נמריא מתל אביב בשעות אחר הצהריים.
• ננחת בשעת לילה בטביליסי.
• ננסה לגנוב סיור לילה בעיר המוארת.
• ניכנס למלון בטביליסי.

יום 2
טביליסי – בקוריאני

• לאחר ארוחת בוקר נתארגן על הג'יפים ונצא מערבה.
• נעלה אל הקווקז הקטן בדרכינו לאגם צלקה.
• נמשיך לאגם טבצקורי המרשים ונאכל בו צהרים.
• את מעבר 12 המעיינות נחצה בדרכינו לבקוריאני.
• ביציאה מיער עצי אשור נגיע לכפר ונכנס למלון.
• נלון בבקוריאני – עיירת סקי גאורגית.

יום 3
בקוריאני – אחלציחה

• לאחר ארוחת בוקר נצא בדרך עפר דרומה.
• נרד דרומה לאורך משעולי פריחה יפהפיים.
• ניסע במרחבים פתוחים לעיר המערות וארדזיה.
• נבקר באתר הנזירות הנוצרי העתיק שהפך לעיר.
• נסייר ברגל בין מערות מעל ומתחת לאדמה.
• נצא בדרכינו אל העיירה המתחדשת אחלציחה.
• נכנס למלון בעיר ונצא לטייל ולסעוד בה.

יום 4
אחלציחה – קזבגי

• נרד צפונה מההרים לאורך נהר מתקוורי.
• באגם ז'ינוואלי נעצור לתצפית בפתח הקווקז הגבוה.
• נבקר במבצר אנאנורי הממוקם מעל האגם.
• נמשיך בדרך הצבאית צפונה – לעבר מעבר דריאלי.
• נגיע למרפסת האחווה לאחה"צ של נופים וסיפורים.
• אם ירשה מזג האוויר נצא להליכה בקרבת המרפסת.
• נכנס למלון בגודאורי בו גם נסעד את א. הערב.

יום 5
קזבקי – צמינדה סמבה

• אחרי א. בוקר נצא למעבר דריאלי – חלק מדרך המשי.
• נבקר במעיינות הסודה הכתומים ובמנהרות.
• נטפס בדרכי עפר לכנסיית השילוש הקדוש.
• נבקר בכנסייה המרתקת שחשיבותה אדירה.
• נצפה אל פסגת הר קזבגי שגובהה מעל 5,000 מ'.
• נמשיך לטיול רגלי למפלים יפהפיים על גבול רוסיה.
• נשוב למלון שלנו בגודאורי בו גם נאכל ארוחת ערב.

יום 6
גודאורי – חפצורטי

• נשוב לעיירה ז'ינוואלי, ניסע בצידו המזרחי של האגם.
• נכנס לחבל ארץ מסעיר ומלהיב בנופיו.
• נעלה בדרך מרהיבה אל מעבר הרים בן 2,670 מטרים.
• נחצה לעבר חבל חפצורטי – היפה בגיאורגיה.
• נגלה בתי מבצרים, נהרות, קניונים, מפלים קטנים.
• נרד אל הכפר היפה בגאורגיה – שתילי.
• נתמקם במגדלים מהמאה ה – 16 ללינה.
• נצא ברגל לטייל בכפר המיוחד בין המגדלים.

יום 7
חפצורטי – טביליסי

• בבוקר נצא אל גבול גאורגיה – אינגושטיה – צ'צניה.
• נבקר ב"סלעים של שתילי" – תצורות סלע מרהיבות.
• נשוב אל מעבר ההרים בן 2,670 מטרים.
• נצפה אל רכסי המערב הצבועים בלובן אדיר.
• נמשיך לטביליסי אליה נגיע בשעות אחה"צ.
• נחזיר את הג'יפים, נכנס למלון, נצא לסיור בעיר היפה.
• נסיים את סיורנו במסעדה לארוחת סיכום.

יום 8
טביליסי – תל אביב

• נבקר במבצר נריקלה ונצפה אל העיר.
• נבקר ביית הכנסת, בחמאם, ברובע שרדן.
• נסייר את שדרות רוסטוולי – הלב הפועם של טביליסי.
• ניסע לשדה התעופה ונטוס ארצה.

להתראות!!

לפרטים והרשמה >>        

הפוסט גאורגיה – קווקז קטן – גדול הופיע ראשון במסע אחר

טיול בטביליסי וסביבותיה בעונת הסתיו מציע חוויה של נופים, תרבות ואוכל, באווירת השלכת היפהפה. טיול אל מעיינות חמים לאורך הנהר, ביקור במנזר על קצה פסגה עם נוף עוצר נשימה, טעימות יין ביקב ביתי וסעודות מלכים של אוכל טעים להפליא – כל אלו יוצרים טיול מקסים ונינוח שמשאיר טעם של עוד.

טביליסי: מלכים, מרחצאות ויין

בטביליסי היפה מספר אטרקציות מעניינות למטיילים. מומלץ לעלות לתצפית יפה מפסלו של וכטנג גורגסלי (Vakhtang Gorgasali). האזור יפה במיוחד בלילה, אז מוארים כל המבצרים והכנסיות לאורך הנהר באורות בצבעים משתנים. גורגנסלי, גיבור עממי אהוב על הגיאורגים, היה מלך בן המאה ה-5 לספירה, שלחם לצד הפרסים הסאסאנים נגד האימפריה הביזנטית. בשנים האחרונות לחייו נשא לאישה נסיכה ביזנטית והביא על עצמו ועל גאורגיה את נקמת הפרסים, ובסופו של דבר למותו. המלך כונה בפרסית "בעל ראש הזאב", בשל צורת הקסדה שחבש.

הפסל של וכטנג גורגסלי משקיף על הנהר והעיר | הצילומים בכתבה: אופק רון-כרמל

וכטנג גוגרנסלי ידוע כמייסד העיר טביליסי. האגדה מספרת, שהוא יצא לצוד פסיונים בעזרת הבז המלכותי שלו באזור זה. הבז צלל מטה ותפס פסיון, אך שניהם נפלו אל תוך מעיין חם ומתו. המלך הצטער על הבז, אך ראה גם את ההזדמנות שבמקום. הוא החליט לבנות עיר סביב מקבץ מעיינות הגופרית שמצא, ולקרוא לה על שם המעיין (טבילי בגיאורגית פירושו "חמים"). למיקום העיר היה יתרון נוסף: היא יושבת על נתיב של דרך המשי ההיסטורית, ולכן היוותה תחנת מסחר, גשר בין אירופה לאסיה. כיום עובר סמוך אליה קו צינור הנפט באקו-טביליסי-ג’יהאן, שמוביל את הזהב השחור מהים הכספי אל הים התיכון. טביליסי המודרנית משתרעת משני עברי נהר המתקוורי (Mtkvari), גרים בה למעלה ממיליון איש והיא המרכז הכלכלי והתרבותי של גאורגיה.

רחוב בטביליסי. עיר שוקקת חיים המהווה את המרכז הכלכלי והתרבותי של גאורגיה

מהתצפית תוכלו לראות את פסלה של כרתווליס דדה (Kartlis deda), "אם הגיאורגים", שמחזיקה קערת יין ביד אחת וחרב ביד השנייה. היא מקבלת את פני כל הבאים לעיר במה שראוי להם: אם באת כחבר, תהיה מוזמן ליין, אם כאויב – צפה לחרב. לידכם נמצאת כנסיית מטחי מהמאה ה-12 ובנוף תוכלו לראות את מבצר נאריחלה האדיר, גם הוא מהמאה ה-12, ואליו ניתן לעלות ברכבל.

כרתווליס דדה, "אם הגיאורגים", מקבלת את פני כל הבאים לעיר במה שראוי להם: חברים ביין, אויבים בחרב

על הגבעה הגבוהה משמאלכם תוכלו לראות מבנה דתי נוסף על קצה ההר. זהו מנזר הר תבור של ההשתנות (Tabor Monastery of the Transfiguration), שנקרא על שם הר תבור שלנו, שבו התגלתה אלוהותו של ישוע לשניים מתלמידיו.

למטה נשקף גשר השלום, שנבנה ב-2010 והפך לסמלה של העיר. בטביליסי אכן מתקיים שלום. בתוך העיר מתפקדים בהרמוניה מסגדים, כנסיות ובתי כנסת, מה שמבטא את מיקומה בין מזרח למערב. התפיסה היא שללא הבדל דת ומוצא – כולם כאן גיאורגים.

גשר השלום, שנבנה ב-2010 והפך לסמלה של העיר

מהתצפית תוכלו לרדת ברגל, לחצות את הנהר וללכת לעבר המעיינות החמים. הכניסה היא לצד פסל של נשר עם פסיון בפיו, לזכר האגדה המפורסמת. למי שמעוניין לטבול במעיינות, לפניכם שתי אפשרויות. לחוויה נקייה ואסתטית, ניתן לטבול בחמאם הטורקי החדש, ולקבל גם מסאג' – בתשלום ובתיאום מראש. למי שמחפש את החוויה האותנטית והספונטנית, ניתן לטבול באמבטיות הגופרית הפשוטות והמקוריות מהמאה ה-18, ואין צורך לתאם. תקבלו חדר חמאם פרטי משלכם למשך שעה, ותוכלו להזמין גם רחיצה טורקית, שכוללת קרצוף ושפשוף אינטנסיבי ממעסה מומחה.

להירגע בריכה חמה במרחצאות מהמאה ה-18

מכאן תוכלו לעבור דרך סמטת שרדן (Sharden) האופנתית, דרך רחוב סיוני (Sioni) לכיוון כיכר החירות. אזור זה מומלץ לבילוי בלילה, אז נפתחים בו פאבים ומסעדות וצעירי העיר מגיעים לבלות. בדרך תפגשו דוכני פירות עמוסים, ובהם כמובן הצ'ורצ'חלה – חטיף גיאורגי מתוק, שכולל אגוזי מלך תלויים על חוט וטבולים בדבש ענבים.

צ'ורצ'חלה, ממתק גאורגי המכיל אגוזי מלך טבולים בדבש ענבים ותלויים על חוט

הדרך תוביל אתכם ברחובות שוקקים בסגנון מודרני, עם נגיעות של דוכני מזכרות ומבנים עתיקים. תוכלו לבקר בבית הכנסת הגדול של טביליסי, שמשרת את הקהילה היהודית, ובקתדרלת סיוני, שנבנתה במאה ה-6 לספירה. חדי העין יבחינו בפסל הטמדה (Tamada) המוזהב, שמחזיק בידו קרן מלאה ביין. הפסל הוא דגם של צלמית מהאלף ה-7 לפנה"ס שהתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בגאורגיה, ומהווה את העדות הקדומה ביותר בעולם לייצור יין.

מכאן תוכלו לעלות אל עבר כיכר החירות. בראש העמוד של הכיכר מופיע פסלו של גיאורגיוס הקדוש, הפטרון של גאורגיה. הוא מתואר בדרך כלל באומנות כ"הורג הדרקון", סמל לניצחון הטוב על הרוע. גיאורגיוס נולד אצלנו בלוד והתגייס לשורות הצבא הרומי. לאחר שהמיר את דתו לנצרות ולא הסכים לחזור בו, נערף ראשו במצוות הקיסר. לפי המסורת מצא הראש את דרכו ללוד, והוא קבור שם עד היום, בקריפטה של כנסיית סנט ג'ורג'.

פסל של גיאורגיוס הקדוש, הפטרון של גאורגיה, המתואר באמנות בתור "הורג הדרקון"

טביליסי על קצה המזלג

אטרקציות מומלצות: פסל וכטנג גורגסַלי, מעיינות הגופרית, רכבל למבצר נאריחלה, גשר השלום, סמטת שרדן, בית הכנסת הגדול של טיבליסי.

מלונות מומלצים: Iota Hotel Tbilisi – מלון מצוין באזור כיכר החירות. חדרים מפנקים, שירות אדיב ועיצוב מרהיב של צמחייה המטפסת על גבי המבנה. כתובת:10 Mikheil Lermontovi St

מסעדות מומלצות: למחפשים אוכל כשר: מסעדת מסעדת מענדי'ס, כתובת: Bambis Rigi St 7. לאוכלי כל: Restaurant Old City Wall – מסעדה יוקרתית עם דגים מעולים, עיצוב עתיק ומרשים. לעיתים יש זמרים ששרים שירת עם גיאורגית מסורתית ברקע. כתובת: 2 Shota Nishnianidze St

Sirajkhana – מסעדה מפנקת שמתמחה בסוגי יינות רבים. כתובת: 8/10 Vakhtang Orbeliani St

Stella – מסעדה עם תפריט עשיר של גבינות, סלטים, דגים ותבשילי קדרה. ממוקמת במרכז העיר סמוך לפסל וכטנג גורגנסלי והמעיינות החמים. המסעדה צמודה למסעדת מעדני'ס הכשרה (ראו כתובת למעלה).

גבינות מקומיות. האוכל הגאורגי הוא חלק חשוב (ומוצלח מאוד) של הטיול

עולים לגובה: הקווקז הגבוה

מטביליסי יצאנו לדרך אל עבר הקווקז הגבוה. עם היציאה מהעיר נשקפים נופי הסתיו מהחלון, מהבהבים מצהוב לכתום, משרים אווירה קסומה. בנסיעה לאורך נהר המתקוורי עברנו ליד מצחטה (Mtskheta), הבירה הקדומה של גאורגיה, שמרכזה העתיק הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. משם המשכנו לאורך נהר ארגבי אל אגם ז'ינוואלי (Jinvali), שנוצר על ידי סכר שנבנה על הנהר. לצד האגם בנוי על הצוק מבצר אנאנורי, שנבנה במאה ה-17 כדי לשלוט על הדרך. מומלץ לעצור ולהיכנס למבצר העתיק. בתוכו תמצאו כנסייה שמוקדשת לגיאורגיוס הקדוש, מנזר פעיל, חדר צינוק ותצפית יפה אל הנוף המשגע.

מבצר אנאנורי משקיף על אגם ז'ינוואלי

מאננורי המשכנו מעלה בדרך הצבאית, שמובילה אל גבול רוסיה. עד 2008 היו שלושה מעברי גבול בין רוסיה לגאורגיה. לאחר פלישת פוטין לגאורגיה, במקביל לאולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, נוצרו שני חבלי ארץ עצמאים למחצה: אבחזיה ודרום אוסטיה. כתוצאה מכך, נחסמו המעברים היבשתיים שבאזורים אלו לגיאורגים, ונותר רק מעבר גבול יבשתי אחד ויחיד בין המדינות.

באזור זה נפתח בשנים האחרונות אתר סקי סביב עיירת הסקי המתפתחת גודאורי (Gudauri). בכביש המתפתל העולה במעלה העיירה ניכרת תנופת הפיתוח: מלונות, צימרים ואטרקציות חדשות לתיירים נבנים כאן חדשות לבקרים. מעל גודאורי מובילה הדרך המתפתלת לאטרקציה המוכרת ביותר בגאורגיה, שמופיעה בכל ברושור וספר הדרכה – כנסיית השילוש הקדוש.

כנסיית השילוש הקדוש. הסמל המוכר ביותר של גאורגיה

האגדה מספרת שתושבי הכפר קזבק (Kazbek) תהו היכן כדאי לבנות את הכנסייה. כדי להגיע להחלטה, הם הניחו רגל של פרה במקום בולט וחיכו שיבוא נשר וייקח אותה. איפה שיטיל אותה הנשר, כך סיכמו – שם תיבנה הכנסייה. הנשר, מצדו, בחר לו מקום מבודד בקצה גבעה שמשקיפה אל ההר השלישי בגובהו בגאורגיה, הר קזבק (5,050 מ’), ועל כן שם בנו את הכנסייה. מאז ועד היום, בכל יום ראשון תושבי הכפר עולים ברגל אל הכנסייה הגבוהה. גם הפטריארך של גאורגיה, שנולד בכפר סמוך, מגיע לשם בעצמו פעם בשנה.

בתוך כנסיית השילוש הקדוש. על פי אגדה מקומית, את המיקום הנידח שלה בחר נשר

הנוף הנשקף מהכנסייה מרהיב ביופיו. בקיץ תראו מרבדים ירוקים אינסופיים ושלוגיות מנצנצות בפסגות. בסתיו הצבע השולט הוא חום, מזג האוויר קריר והרוח החזקה נותנת תחושה של חופש פראי. למיטיבי לכת, ניתן לעלות את פסגת הר הקזבק בטרק אתגרי של שלושה ימי הליכה.

תצפית יפהפייה נוספת שמומלץ לעצור בה היא ממרפסת הידידות, סמוך לגודאורי. האנדרטה המרשימה נבנתה בשנות ה-80 של המאה ה-20, ומנציחה את הידידות והאחווה בין רוסיה לגאורגיה. חדי העין ישימו לב לחור בצורת קליע באנדרטה, סמל לכך שהידידות הזאת לא תמיד מתקיימת.

הדרך מטביליסי לגודאורי על קצה המזלג

אטרקציות מומלצות: בדרך – מבצר אנאנורי ותצפית לאגם ז'ינוואלי, נסיעה בדרך הצבאית המפותלת, תצפית ממרפסת הידידות, כנסיית השילוש הקדוש.

מסעדות: ב- Panorama Kazbegi תזכו לאוכל מצוין עם נוף משגע, לפני העלייה המפותלת אל עבר הכנסייה. כתובת: N7, Gergeti Str, Stepantsminda

מלון: Marco Polo Hotel Gudauri. – מלון הכולל גם בריכת שחייה, ספא ופינת משחקים עם באולינג ושולחנות ביליארד, שיכולים להוות מקור עניין גם לילדים.

בורג'ומי: המעיין המרפא

לאחר לילה בגודאורי התעוררנו מוקדם ונסענו דרך הערפל הסמיך חזרה למטה. הדרך הובילה אותנו לעיירת הנופש בורג'ומי (Borjomi). בקיץ ובחורף המקום עמוס בתיירים. בסתיו, העיירה שקטה וכמעט ריקה, והאווירה ייחודית.

בפארק בורג’ומי היפהפה יש שפע של אטרקציות לילדים ומסלולי הליכה לכל המשפחה. מסלול קליל של 5 קילומטרים מוביל מהכניסה לפארק עד למעיינות הצאר (Tsar’s Bath), מעיינות חמימים בלב הטבע. המקומיים סיפרו לי שמי שיחפש טוב, יוכל למצוא עקבות של דוב על האספלט. בהליכה לאורך הנהר הזורם ילוו אתכם עלי השלכת בשלל הצבעים. עצי הדולב היפים שגדלים לצד הנהר משילים את עליהם בצהוב, כתום ואדום. עם הכניסה לפארק תגיעו למעיין ייחודי בשם מעיין קתרינה.

שלכת מרהיבה בפארק בורג'ומי

במהלך המאה ה-19, כאשר גאורגיה הייתה מסופחת לרוסיה, לקו מספר חיילים רוסים ששהו באזור בכאב בטן נורא. גילוי מקרי של מי המעיין ושתייה ממנו ריפאו בדרך פלא את כולם, והמעיין הפך לסנסציה. החיילים שלחו דגימות של המים למעבדה במוסקבה, שם גילו בהם חומרים מרפאים. הנציב העליון של הקווקז שלח את בתו קתרינה לשתות ממי המעיין, ובאורך פלא היא נרפאה ממחלתה, ומאז המעיין נקרא על שמה. מכאן, הדרך של בורג’ומי לגדולה הייתה קצרה: הנציב בנה כאן בית נופש, שהפך בהמשך לבית הנופש של הצאר, לבית הנופש של סטאלין בכבודו ובעצמו, וכיום לבית הנופש הנשיאותי של ממשלת גאורגיה.

פארק בורג'ומי. אל היופי הטבעי הזה נוספים מים בעלי סגולות מרפאות

במשך השנים נבנו מלונות, מרחצאות, פארק שעשועים ואתר סקי בכפר הסמוך בקוריאני (Bakuriani), ובורג'ומי הפכה ליעד מבוקש לתיירות פנים וחוץ. המים החלו משווקים מחוץ למדינה, בעיקר לרוסיה ולאוקראינה. במעיין קתרינה תוכלו לטעום בעצמכם מהמים המהוללים.

בורג'ומי על קצה המזלג

אטרקציות: ביקור בפארק בורג'ומי (מתקני שעשועים לילדים פתוחים בעונה החמה בלבד), מסלול הליכה קליל אל מעיינות הצאר, מעיין קתרינה, הכפר בקוריאני ואתר הסקי (בחורף).

מלון: Crown Plaza Borjomi, מלון מפנק ברמה גבוהה מאוד, עם מתקני ספא ייחודיים, ארבע סוגי סאונה ובריכת שחייה. כתובת: 9 Baratashvili Street

גורי: זיכרונות מסטאלין

בדרך חזרה לטביליסי נסענו לאזור גורי (Gori). סטאלין נולד בגורי ב-1878 וחי בה עד 1883. אפשר לבקר בבית שבו הוא נולד ובמוזיאון שמוקדש לתולדות חייו, הכולל רבים מחפציו האישיים. הפסל האחרון של סטאלין באזור ברית המועצות לשעבר היה לצד המוזיאון, והורד ב-2010, למחאת תושבי המקום, שחלקם רואים בו גאווה מקומית.

אזור גורי ידוע בגפנים המשובחים הגדלים בו. בעונת הבציר, ששיאה בחודשים ספטמבר-אוקטובר, שריגי גפנים עם ענבים בשלים מעטרים את הבתים בצדי הדרך. מומלץ לבקר ביקב הפשוט והיפה – Wine Artisans. שם תוכלו לפגוש את אנדריי, ולשמוע ממנו הסבר מרתק על תעשיית היין הגאורגית הייחודית, להתנסות בסדנה להכנת חצ'פורי ולטעום משלל יינות היקב, בליווי ארוחה מפנקת שלא תרצו שתיגמר. כתובת: בכפר Tsedisi, שבעה קילומטרים מגורי.

גפנים בגורי. עשיית יין היא חלק בלתי נפרד מהתרבות והמסורת הגאורגית

חזרה בטביליסי חגגנו, איך לא, בסעודת מלכים אחרונה. האוכל הגיאורגי מסכם את חווית הטיול. הגיאורגים משתמשים בחומרי גלם משובחים ומקומיים, אותם הם מצליחים להנדס למנות יצירתיות, יפות וטעימות להפליא. מכדורי מחית אגוזי מלך מנוקדים ברימון, לחצ'פורי פריך ממולא בגבינת אמרטי, הגיאורגים מטבלים כל ארוחה בהכנסת אורחים מלבבת, שנשטפת ביין משובח תוצרת בית. אין מה להגיד – גן עדן.

המטבח הגאורגי עשיר במנות צמחוניות וטבעוניות, כמו זאת – כדורי אגוזים מעוטרים בגרגרי רימון

____

הכותב היה אורח של סאן דור מקבוצת אל על, המפעילה טיסות ישירות לטביליסי, ושל לשכת התיירות של גאורגיה, Georgian National Tourism administration.

הפוסט טיול סתיו בגאורגיה הופיע ראשון במסע אחר

משווקי העיר מוכרים אותה כעיר לכל העונות ולא רק לנופש קיצי על חוף הים, המאפשרת ביקור בשמורות טבע יפות במרחק שעות ספורות, אקו טוריזם, תיירות כפרית וחקלאית, פסטיבלים שונים (ג'אז, מוזיקה בינלאומית), תיירות קולינרית, תיירות הרים כולל אתרי סקי, תצפיות ציפורים (כולל פסטיבל צפרות בספטמבר) ועוד. כן וגם קזינו (לא אחד), שאותנו לא ממש עניין, חוץ מביקור לילי חטוף מסקרנות ותו-לא. זה הספיק לאחראים להוציא לנו תעודה רשמית של אורחי הקזינו.

מידע נוסף

• בטומי – כתבות וטיפים
• גאורגיה – מדריך מסע אחר

צ'ורצ'חלה, הממתק הלאומי של גאורגיה | צילומים: גיל אל עמי

בבטומי, בירת חבל אג'ארה במערב גאורגיה, נמצא הנמל העיקרי של גאורגיה. קו צינור נפט באקו-הים השחור, המביא נפט מהים הכספי, מסתיים כאן בנמל, ומכאן משיטים אותו מערבה לשוקי אירופה. מאוחר יותר הוקם צינור נפט חשוב אחר (BTC), העוקף את בטומי מדרום – מהים הכספי דרך גאורגיה דרומה לנמל ג'ייהאן, איכסנדרון, בחוף הים תיכוני של טורקיה (וממנו מגיע נפט גם אלינו לישראל).

מיתולוגיה יוונית

הגאורגים ידועים כמכניסי אורחים מעולים, אבל הם לא קיבלו בברכה את אזון, הנציב היווני, שנשלח על ידי אלכסנדר מוקדון ומרדו בו ללא הרף. אלכסנדר מוקדון לא היה הכובש היחידי. האזור נמצא בצומת דרכים חשוב אותו חמדו צבאות רבים של פולשים.

בספר המיתולוגי "מסע הארגונאוטים", שכתב המשורר היווני אפולוניוס מרודוס במאה השלישית לפני הספירה, מתואר מסע הירואי שכונה גיזת הזהב (הסיפור חוזר על עצמו במקורות שונים בהמשך בגרסאות שונות). מדובר בחבורה של גיבורים שכללה גם את הרקולס, שהפליגה בספינה אל עבר קולכיס, שזה בעצם מערב גאורגיה של היום לרגלי הקווקז (האזור אליו הגענו בטיול זה), כדי להשיב או לגנוב (תלוי מאיזה צד אתה) את גיזת הזהב האגדית. גיזת הזהב הוסתרה בחורש ועליה שמר דרקון אימתני, לא פחות.

פסל מדיאה עם גיזת הזהב המוצב בכיכר אירופה

איך הגיעה לשם גיזת הזהב? סיפור ארוך ומפותל, שלא ניכנס לעומקו אלא נזכיר בקצרה. היא בעצם גוזזה מאייל אגדי שצמרו היה זהב, שהוקרב כקרבן לאלים, והוא ידע גם לעוף ולדבר. הצמר המוזהב נתלה כאמור בחורש, במערב גאורגיה.

על יאסון ידידנו הוטלה המשימה להביא את גיזת הזהב, ולא בגלל שכל כך האמינו בכוחו, אלא יותר כי קיוו שהוא ימות בדרך הקשה ולא יטען לכתר. יאסון וחבריו בנו ספינה מהירה ("ארגו") עם פסל עץ של זאוס אבי האלים בחרטומה, אספו את הרקולס ועוד כ-50 גיבורים, חלקם ידוענים מיתולוגיים יוונים, ביניהם נגן נבל וצייד חזירי בר, וגם אישה (אצנית וציידת), והפליגו מיוון מזרחה. הם עגנו בכמה איים בדרך, עברו במיצרי הדרדנלים והבוספורוס ושטו לעבר מזרח הים השחור.

הרבה הרפתקאות אירעו בדרך הקשה, כולל שהות של שנתיים באי הנשים למנוס, ביקור באי הענקים הלא ידידותיים בעלי שש הזרועות, סופות קשות, איבוד של חלק מהמשתתפים במסע, קרבות אגרוף, סלעים מתנגשים, וגם התאהבות של מדיאה בת המלך (שהיתה בכלל מכשפה) ביאסון וביצוע של מעשי זוועה שונים על ידה. אבל האלים היו לצידו, לא לפני כמה מבחנים נוספים שעבר, כולל מריחת הדרקון המאבטח במשחה מיוחדת שהרדימה אותו.

גם הדרך חזרה ליוון, הפעם עם גיזת הזהב בבטן הספינה, היתה רצופת הרפתקאות, דרישות ומבחנים שונים מהאלים וגם אסונות אבל זה כבר סיפור אחר (אזהרת ספוילר – יאסון אמנם הומלך אבל ההמשך לא היה ממש טוב). לכבודה של מדיאה הוקם במרכז בטומי פסל גבוה עם גיזת הזהב בידיה, בכיכר אירופה.

המבצר הרומי גוניו

אחר כך הגיעו לגאורגיה הרומאים. במאה הראשונה לפני הספירה נלחם פומפיאוס הרומי בגאורגים ובארמנים שכרתו ברית ביניהם, וידם של הרומאים היתה על העליונה, מה שהביא אותה להשתלטות על חלקים נרחבים של מערב גאורגיה. ובזאת לא תמו הכיבושים, הגאורגים טוענים כי ארצם כל כך יפה עד כי כובשים רבים חמדו אותה, וזה מסביר אולי גם את הגעת החיתים, הפרסים, הערבים הטורקים והמונגולים. מזכיר לנו משהו.

עדות מפוארת שהרומאים השאירו אחריהם היא מצודת גוניו הרומית (ביוונית אספרוס) המרשימה. המצודה שוכנת 15 ק"מ מדרום לבטומי, קרוב לגבול טורקיה. היא הוקמה על ידי הרומאים והוזכרה לראשונה על ידי הסופר והפילוסוף פליניוס הזקן במאה הראשונה לספירה, שקשר את המקום לדמותה של מדיאה המיתולוגית. למצודה הגדולה 18 מגדלים ובמקום מוזיאון קטן עם שחזור של בליסטראות ומרגמות רומאיות.

המצודה הרומית גוניו, דרומית לבטומי

יין עתיק

הגאורגים גאים מאוד ביין שלהם (רוב הישראלים שפגשתי "פחות מתחברים" ליין הזה, אבל מה אני מבין?). בכל ארוחה שותים יין או את המשקה הלאומי – "צ'אצ'ה" (מעין ברנדי, חזק מאוד), ומברכים ברכה, רצוי ספציפית ומדוייקת. מה שבטוח הוא שהיין הזה עתיק מאוד, בגאורגיה יצרו יין כבר לפני אלפי שנים, יש טוענים שזה המקום הקדום בעולם. כדי יין נמצאו מלפני 8,000 שנה, הכי מוקדמים שיש. והרי אמרו לנו שהיין משתבח עם הזמן לא?

חביות יין ביקב "בית היין האג'ארי" בסביבת בטומי. ייצור היין בגאורגיה הוא מהעתיקים בעולם

בטיול הגענו לכפר קטן בהרים בשם פירוולי מאיסי (Pirvli Maisi), בו נמצא גסט האוז משפחתי חביב, ושם סיפר לנו מר שרבשידזה (SHERVASHIDZE) הידידותי, אל מול הנוף הירוק המרהיב של הכרמים ועל כוסית צ'אצ'ה חריפה, על 16 דורות של יצרני יין ושיכר מקומי. כדי שנאמין שהצ'אצ'ה היא באחוז אלכוהול ממש גבוה הוא שפך ממנה מעט על השולחן והדליק. הלהבה היתה גבוהה (57% אלכוהול).

אתרים בבטומי – המלצות

• הרכבל העולה לתצפית על העיר
• כיכר אירופה עם פסלה של מדיאה, המזרקות ובילויי הערב, לא הרחק השעון האסטרונומי, הגלגל הפנורמי, הנמל, הטיילת, הפיאצה והקתדרלה הרוסית המפוארת, שדרות בטומי, השוק המרכזי, חלקו מקורה, שוק הדגים.
• פסל אלי ונינו – בחוף. האהבה הנצחית, דמויות גבר ואישה (בגובה של כ-7 מטר) הנעות אחת כלפי השניה ואז מתרחקות

הפסל הקינטי אלי ונינו. אהבה

• מגדל האלפא-ביתא – מגדל בגובה 130 מטר לכבוד 33 אותיות כתב האלף בית הגאורגי הייחודי, המשולב בסליל DNA.
• מזרקת הצ'אצ'ה – מגדל ומזרקה לכבוד השיכר הלאומי – הצ'אצ'ה, השמועה אומרת שפעם בשבוע ממלאים את המזרקה בצ'א'צה אמיתית.
• הדולפינריום והאקווריום – ילדים ייהנו, בעלי החיים כנראה פחות.
• המוזיאון האתנוגרפי כאמל טורמניצ'ה (KEMEL TURMANIDZE) הקים מפעל חיים בפרברי בטומי, בנה וגילף בעץ מוזיאון שלם (פרטי) המתעד את תולדות גאורגיה ומקצועות מסורתיים עם אלפי פריטים. אתר כאן

במוזיאון האתנוגרפי כאמל טורמניצ'ה

אתרים סביב בטומי

הסביבה הקרובה והרחוקה של העיר עשירה באתרי טבע, כך שאפשר להפוך את הביקור בעיר והטיסה אליה למקפצה לביקור בקווקז הנמוך, וגם לכיוון הקווקז הגבוה (כ-5 שעות נסיעה לאזור סוואנטי). כאן תמצאו מסלולי הליכה יפים, הרבה ירוק ומים, כפריים חביבים, ובכל מקום גם חצ'פורי וצ'אצ'ה.

הגן הבוטני

כ-10 ק"מ מהעיר, על חוף תלול מעל הים השחור בתפאורה נפלאה, הגן, הנחשב היפה ביותר בגאורגיה, כולל בתוכו 3,270 עצים מ-114 זנים מאזורים שונים בעולם. אתר

הגן הבוטני ליד בטומי, לחוף הים השחור

המבצר הרומי גוניו (ראו למעלה)

שמורת הטבע מטירלה

שמורת מטירלה (Mtirala) נמצאת באזור הגשום ביותר בגאורגיה. פירוש השם: "בכי", לציון הגשם הרב. בשמורה מסלולים רגליים המובילים לבריכות ולמפלים, קרונית מכנית-ידנית נוסטלגית החוצה נהר, וגם פארק אתגרי עם גשרים, אומגות וחבלים ברמות שונות.

בשמורת הטבע מטירלה

שמורת מצ'חלה

Machakhela National Park – פארק יפה ומרוחק יותר

מפת בטומי והאזור

מסעדה מומלצת באזור בטומי

בית היין האג'ארי – adjarian wine house. מרחק של כחצי שעה מזרחה מבטומי לכיוון ההרים על כביש A1. במקום מסעדה מעולה, יקב ומרתף יין. מומלץ.
‏‎Khelvachauri, Adjara, Georgia‎‏Adjaristskali #1, ‎‏. דף הפייסבוק, טלפון 995 577 21 40 02+

לינה בבטומי

בבטומי שפע היצע של אפשרויות לינה ואוכל.

השוואת מחירי מלונות בבטומי

מלון רדיסון – מבנה גבוה עם בר על הגג הצופה על העיר, עם הופעות בסופי שבוע של להקות מקומיות. קזינו מפואר בקומת המרתף למתעניינים. אתר

————
הכותב היה אורח של שגרירות גאורגיה בישראל

הפוסט מסביב לבטומי, בכמה ימים הופיע ראשון במסע אחר

אתרים בטבילסי

העיר העתיקה

העיר העתיקה של טביליסי היא מבוך של סמטאות צרות עם מבני עץ שמרפסותיהם מחוברות, כך שהשכנים יכולים להיכנס זה למרפסת של רעהו, עדות טובה להכנסת האורחים הגאורגית. אחד הרחובות התוססים ביותר הוא רחוב שרדני (Shardeni), הגדוש בבתי קפה, ברים, מסעדות, מועדוני לילה וגלריות.

בתים צבעוניים בעיר העתיקה של טביליסי | צילומים: שאטרסטוק

בעיר העתיקה פועלים בתי מרחץ רבים, בהם אפשר לטבול במי גופרית חמימים – בילוי נפלא ביום חורפי. אתר נוסף ומומלץ הוא  קתדרלת סיוני (Sioni), אשר נבנתה במאה השישית ומאז נהרסה ונבנתה מחדש כמה פעמים. בקתדרלה נמצא הצלב של נינו, הנחשב לפריט הקדוש ביותר לנוצרים הגאורגים. בעיר העתיקה נמצא גם בית הכנסת הגדול של טביליסי, המשמש את הקהילה היהודית של העיר, שמונה כ-7,000 איש.

מסעדות ובתי קפה בעיר העתיקה | צילום: joyfull / Shutterstock.com

מצודת נריקלה

מצודת נריקלה (Narikala), שם שפירושו "בלתי חדיר", הוקמה במאה הרביעית לספירה למטרות הגנה. היא ממוקמת בראש גבעה תלולה בחלק העתיק ביותר של טביליסי, במקום בו עברה הדרך מאירופה להודו. המצודה משקיפה על הנהר ועל בתי העיר וניתן לראותה מכל נקודה בעיר.

מצודת נריקלה הממוקמת בראש גבעה ומשקיפה על העיר

כיכר החירות ושדרות רוסטבלי

כיכר החירות (Tavisuplebis Moedani) נחשבת ללב הפועם של טביליסי. הכיכר מוקפת במבני ציבור, דוגמת בית העירייה, ונערכים בה כינוסים פוליטיים ואירועי מחאה. כאן, למשל, נערכו ההפגנות שהובילו להתנתקות גאורגיה מברית המועצות וכאן החלו אירועי מהפכת הוורדים שהובילו להחלפת השלטון ב-2003. הכיכר היא נקודת ההתחלה של שדרות רוסטבלי (Rustaveli), שדרה אלגנטית ומודרנית שנמתחת לאורך קילומטר וחצי ויש בה מבני ציבור, מסעדות וחנויות של מותגים בינלאומיים.

כיכר החירות, הלב הפועם של טביליסי | צילום: Mikhail Markovskiy / Shutterstock.com

שוק הגשר היבש

הגשר היבש הוא ביתו של שוק הפשפשים המפורסם של טביליסי, אשר פועל מדי יום (במזג אוויר טוב). בשוק תמצאו תכשיטים בעבודות יד, ענתיקות, עבודות אמנות, פיצ'פקעס, מזכרות סובייטיות ועוד ועוד.

מוכרי שטיחים בשוק הגשר היבש | צילום: alionabirukova / Shutterstock.com

גבעת מטאטסמינדה

גבעת מטאטסמינדה (Mtatsminda) היא אתר נופש ובילויים פופולרי, הכולל אזור פיקניקים ופארק שעשועים קטן עם מתקנים מלהיבים, כולל גלגל ענק הנחשב לנקודה הגבוהה ביותר בטביליסי. מהגבעה אפשר להשקיף על כל העיר. אל ראש הגבעה מטפסת על מסילה תלולה רכבת קטנה (פוניקולר), שהנסיעה בה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה.

פארק השעשועים בגבעת מטאטסמינדה | צילום: Ya bil zdes / Shutterstock.com

קתדרלת השילוש הקדוש

בטביליסי יש אינספור כנסיות והמרשימה מכולן היא קתדרלת השילוש הקדוש, המוכרת גם בשם סמבה (Sameba). בשונה מכנסיות אחרות בעיר, הקתדרלה הזאת אינה עתיקה כלל – בנייתה הסתיימה רק ב-2004. הקתדרלה, המשמשת כמקום מושבו של הפטריארך הגאורגי, היא המבנה הדתי הגדול ביותר בגאורגיה ואחת מהקתדרלות האורתודוקסיות הגבוהות בעולם.

קתדרלת השילוש הקדוש | צילום: Sunwand24 / Shutterstock.com

תיאטרון גבריאדזה

תיאטרון גבריאדזה (Gabriadze), אשר הוקם ב-1981, הוא תיאטרון הבובות הראשון בגאורגיה. הביקור במקום מומלץ גם אם אינכם מחובבי הז'אנר, ולו בשל הארכיטקטורה המעניינת של המבנה, הבנוי במכוון במעוקם. סיבה נוספת להגיע למקום היא מופע הבובות שמתקיים במגדל השעון של התיאטרון בכל יום בשעה 12:00 בצהריים.

תיאטרון גבריאדזה, תיאטרון הבובות הראשון בגאורגיה

אוכל, קדימה אוכל

הביקור בטביליסי לא יהיה שלם בלי טעימות מהמטבח המקומי. בין השאר תוכלו להתענג על מטעמים כמו חצ'אפורי – מאפה בצק אפוי בצורת סירה, שבמרכזו תערובת של גבינות (בגרסה מוצלחת במיוחד נפתחת מעל הגבינות ביצה ואז המאפה נכנס לתנור); חינקלי – כיסוני בצק ממולאים בבשר טחון או בגבינה ומבושלים במים; לוביואני – מאפה במילוי שעועית אדומה, בדריג'אני – פרוסות חצילים ממולאות בממרח אגוזים ורימונים ועוד.

פותחים שולחן: מאפים גאורגיים נהדרים, ובראשם חצ'פורי עם ביצה

אבל זאת רק ההתחלה: אל השולחן מוגשות מנות נוספות, כמו ירקות ממולאים, שיפודי קבב, מרקים ועוד. גם הצמחוניים ימצאו שפע של דברים טעימים לאכול, כמו מגוון של סלטים נהדרים, ממרחים שונים ותבשילי ירקות. לקינוח נהוג לאכול פירות עונתיים. בשווקים תוכלו ליהנות מהממתק המקומי, צ'ורצ'חלה – אגוזי מלך טבולים בעסיס ענבים מרוכז ושזורים זה לזה למעין שרשרת ארוכה שצבעה חום-אדמדם.

שרשרות של צ'ורצ'חלה, הממתק המקומי העשוי מאגוזים טבולים ברכז ענבים

טיולי יום מטביליסי

גם אם אין לכם מספיק זמן לטיול עומק ארוך בגאורגיה ואתם מסתפקים בטיסות לטביליסי, זה לא אומר שאי אפשר להקדיש יום או יומיים לטיולים מחוץ לעיר. הנה כמה הצעות:

מצחטה

העיר ההיסטורית מצחטה (Mtskheta), בירתה הקדומה של גאורגיה, מרוחקת כ-27 ק"מ מטביליסי, והיא מהווה יעד נפלא לטיול יום. מצחטה גדושה באתרים היסטוריים, בהם אחד המנזרים המפורסמים בגאורגיה – מנזר ג'ווארי (Jvari). המנזר, שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו,  הוקם במאה השישית בראש גבעה, ויש ממנו תצפית יפה על העיר והאזור. אתר נוסף שכדאי לבקר בו הוא קתדרלת Svetitskhoveli מהמאה ה-11, המעוטרת בפרסקאות יפים.

מנזר ג'ווארי משקיף על מצחטה, בירתה העתיקה של גאורגיה

מנזר דוד גארג'ה

אחד מטיולי היום היפים ביותר הוא למתחם המנזרים, שנמצא כ-67 ק"מ מטביליסי. במתחם יש 19 מנזרים ומערות התבודדות שנחצבו בסלע במאה השישית, בחלק מהמערות יש ציורי קיר מרשימים. מעבר לעניין ההיסטורי, יש כאן גם מסלולי הליכה ותצפית נהדרת על עמק קאחתי ועל אזרבייג'ן השכנה. ניתן להגיע למתחם בסיור מאורגן או בשאטל מטביליסי. אם יש לכם זמן, תוכלו לשלב טיול בכרמים וביקבים של עמק קאחתי, אזור היין של גאורגיה.

באזור קזבגי יש הרבה אפשרויות מוצלחות לטיולים רגליים | צילום: beibaoke / Shutterstock.com

קזבגי

העיירה קזבגי (Kazbegi) שוכנת על הדרך הצבאית, כ-153 ק"מ מצפון לטביליסי, סמוך לגבול הרוסי, כך שזוהי נסיעה ארוכה למדי. אם יש לכם זמן וסבלנות, המאמץ ישתלם. קזבגי מוקפת בנוף הררי מדהים ומעליה מתנשא הר קזבק, השני בגובהו ברכס הקווקז, שפסגתו המושלגת מגיעה לגובה 5,048 מטר. על רקע התפאורה הנופית המרהיבה נמצאת כנסיית השילוש הקדוש, צמינדה סמבה, שהפכה לאחד מסמלי ההיכר של גאורגיה. זהו אזור נהדר לטיולים רגליים, בנופים עוצרי נשימה, ולא רק בגלל הגובה.

מפת טביליסי:

הפוסט טיול לטביליסי והסביבה הופיע ראשון במסע אחר