רענן בן בסט הוא מנכ"ל החברה הגיאוגרפית

הפוסט הרצאת וידאו: פטגוניה המסעירה הופיע ראשון במסע אחר

כמעט שבוע עבר מאז זגזגתי מארגנטינה לצ'ילה והתחלתי לטפס צפונה במעלה הדרך המפורסמת. עכשיו, כשמר סילבסטר מתקרב, החלטתי לצאת למירוץ ולהגיע לחגיגת השנה החדשה בעיר הארגנטינית אל בולסון. אלא שליקום הייתה תכנית אחרת בשבילי ויום לפני הסילבסטר, בעודי מלאת אמביציה להתקדם כמה שיותר עד השקיעה, מצאתי את עצמי בכפר נידח בו עלי להעביר את הלילה. בית ההארחה היחיד היה מלא בכבאים שטיפלו באסון קריסת קרחון על אחד הכפרים באזור ובעלת הבית שולחת אותי לנסות את מזלי בבית האחרון מתוך מספר בתים מצומצם.

הפארק הלאומי קווילת. אל נופים מופלאים שכאלה מובילה הקרטרה אוסטרל | צילומים בכתבה: שירלי נדרי

הבית בקצה הכפר

בדרכי אל הבית בקצה אני רואה מכונית יוצאת ובתוכה זוג שעזר בחיפוש הנעדרים מהאסון במטרה למצוא בינם את קרוב משפחתם. לדבריהם עלי לשוב דרומה כדי למצוא מקום לינה. המכונית יוצאת מהכפר ואני ממשיכה אל הבית האחרון ומתפללת לאלוהים שאמצא מקום לישון בו לפני שתרד החשיכה הקרבה, בעודי מטיילת ללא אוהל ושק שינה.

אני מגיעה לבית המיוחל ונוקשת במתח על הדלת, שאותה פותחת סבתא חייכנית ושמנמנה ואומרת לי "שלום בתי" עם נשיקה על הלחי. מהבית יוצא גל של חום וריח מתוק. "שלחו אותי משם כדי לבדוק אם יש לך מיטה בשבילי", אני אומרת לה בתקווה. היא אוחזת בכפות ידי ומשנחרדה מהקור שלהן משכה אותי פנימה לעמוד ליד תנור חימום. היא מסבירה לי בצער שאין אצלה מיטה פנויה. על הספה יושבות שתי כבאיות עסוקות עם רשימה.

זאת לא שווייץ, זאת צ'ילה! נוף פסטורלי בפטגוניה

אני מצמידה את כפות ידיי בתנועת תחינה ואומרת לה "תפרשי לי שמיכה כאן במטבח. מחר בבוקר אני יוצאת מוקדם. את מצילה אותי!" ומוסיפה חיוך.

"אוי אלוהים שלי, איך אני אגיד לבחורה הצעירה הזאת לא והיא נוסעת לבד, ואמיצה כל כך…", היא ממלמלת לעצמה ומיד מכריזה בהסכמה שהיא תארגן לי משהו ושואלת לשמי. היא חוזרת אחרי בחיוך ענק "סססיר'לי!" ומתחילה לצחוק, ואני מודה לאלוהים.

סבתא איסבל מושיטה לי קערה עם סופגניות קטנות והריח שאופף את כל הבית מכניע אותי לקחת אחת. מאחד החדרים יוצא גבר צעיר ומביא לי נשיקה לשלום לפני שהוא מתיישב לאכול עם איסבל ומההתנהלות בינם אני מניחה שהוא בנה הביולוגי, אך מופתעת לגלות שמדובר בכבאי נוסף. אני מוקסמת מהאופן בו שלושת אנשי ההצלה מרגישים כל כך בבית ומתפקדים בעצמאות בלי לשאול הרבה שאלות. כשמגיע הזמן לישון אני ישנה על הרצפה בחדרה של איסבל על מזרון מתנפח עם 10 שמיכות. "לילה טוב בתי", היא אומרת, ואני עונה "לילה טוב abuelita (סבתאל'ה)".

סבתא זפתא – איסבל על גשר החוצה את הנהר ליד ביתה

בוקר טוב (מאוד)

7:10 בבוקר, השעון מצלצל. "בתי", פונה אלי איסבל ממיטתה ושואלת אם אני רוצה להישאר לחגוג אצלה את השנה החדשה, בהתחשב בכך שאין לי משפחה בצ'ילה והיום זה חג אז שתהיה לי הרגשה טובה. אני חושבת לעצמי שבורכתי בהזדמנות לחגוג סילבסטר בדרך הטובה ביותר ונענית להצעה בתנאי שאעזור בכל ההכנות.

איסבל מצטלבת בכריעה על הרצפה ואני מתיישבת ומקשיבה לתפילתה. בין המילים אני מבינה שהיא מתפללת על הנעדרים באסון הצ'יליאני ומבקשת ישועה ונחמה למשפחותיהם. כשהיא מסיימת אני מצטרפת אליה ל"אמן". היא מספרת לי שהיא מתחילה כל יום בהודיה לאלוהים, שבזכות זה ממשיך ועושה לה עוד ניסים.

אנחנו יושבות לקפה עם לחמניות, סופגניות, חמאה וריבה ומקשקשות כמו חברות טובות. היא לומדת לומר צלחת בעברית ומצחיקה אותי, וכשאני מסיימת לשטוף כלים אני מוצאת אותה בחוץ מעמידה בול עץ על חתיכת גזע גדולה עם גרזן בידה, ומחכה בהתרגשות לבאות: טראאאחח היא מניפה את הגרזן ומבתרת את העץ לשניים ואני צוחקת בסיפוק, ממש סבתא-זאפטה… היא בתגובה מחייכת אלי את החיוך הענק שלה.

הנהר ליד הכפר של איסבל. לאן שלא מסתכלים – היופי בלתי נתפס

אני מבקשת מאיסבל גיגית לכביסה, וכשהיא מנסה לומר גיגית בעברית שתינו מתפקעות מצחוק. שמש בחוץ, דשא ירוק מכל עבר, שמים תכולים, פסגות מושלגות, ציפורים מצייצות ואני כובסת בחצר ומתפללת שכה יהיה לי טוב כל חיי!

הבנות של איסבל מגיעות עם הנכד, הכבאים חוזרים מהעבודה, כולם מברכים זה את זה לשלום ונותנים נשיקות ואף אחד לא מכיר אף אחד. לאחר האוכל יושבים במעגל ושותים מאטה כמיטב המסורת – המגיש מביא את הכוס הקרויה מאטה מלאה עד גדותיה בחליטה ובמים חמים לראשון במעגל, אשר מרוקן לגמרי את המים דרך קשית שמסננת את החליטה, ומחזיר את המאטה למגיש, ששוב מוזג מים חמים על החליטה ומגיש את המאטה לשני במעגל וכן הלאה.

"מילוי אחד של חליטה בכל הכוס מספיק ל-30 תוספות של מים חמים ומעט סוכר אם רוצים", מסבירה לי דודה יולנדה, האמונה על יוזמת המזיגה וההגשה. מאוחר יותר היא מציעה לי להתלוות אליה לטיול בכפר. אנחנו צועדות לאורך נהר שוצף תחתינו ומגיעות לקרון קטן מחובר לכבל עליון. אנחנו יושבות זו מול זו בקרון הקטנטן ויולנדה משחררת את כבילתו לקצה הגדה. הקרון רץ על הכבל ואני מתלהבת ומצלמת את מה שקורה.

יולנדה חוצה את הנהר בקרונית

אנחנו קושרות את הקרון לכבל שמעל הגדה השנייה ויורדות ממנו אל כר דשא שאין לו סוף מול הרים ירוקים ואופק כחול של השמים עם לובן הפסגות הגבוהות והעננים. שמש, נחיל קטן של מים, עצי יער עם פירות, שקט, ציפורים לבנות מצייצות מעלינו ואני מוקסמת ומודה ליולנדה על כך. היא קוטפת כמה פירות קטנטנים סגולים מהעץ ונותנת לי לטעום. זה הוא הקאלאפטה – פרי יער נפוץ בדרום ארגנצ'ילה שטעמו נפלא. בכל פעם שאנחנו עוברות ליד עץ אנחנו קוטפות ממנו פירות ומתענגות על טעמם. יולנדה מראה לי גידולי ירקות, פרות רועות, ובית אחד עומד באמצע כל הטוב הזה שיש לחיים להציע. יולנדה שואלת אם אני מאמינה באלוהים ואנחנו מסכימות שצורתו לא חשובה, אך האמונה והכבוד למשהו גדול ממך ונשגב מבינתך.

ערב הסילבסטר – Feliz ano Nuevo

יולנדה ואני חוזרות מהטיול הקסום והערב יורד לאטו. אני וסבתא איסבל מתארגנות לקראת הערב ויוצאות לבית של בתה בבל. נסיעה קצרה מובילה אותנו לגשר גדול מעל הנהר. כן, סבתא גם נוהגת על ג'יפ.

אנחנו חוצות את הגשר ובביתה של הדודה בבל כל המשפחה נמצאת, ואני מיד מחפשת במה לעזור כדי להרגיש נוח. סבתא מספרת להם על הבת הנוספת שיש לה מאז אתמול ועל איך שאימצה אותי. יולנדה ואני קולפות יחד תפוחי אדמה ולקינוח מגלגלות כדורי ריבת חלב עם ביסקוויטים וטובלות אותם בקוקוס, בזמן שהגברים מדליקים אש בחוץ. אנחנו יוצאות להתחמם באש הבוערת ואני נפעמת מהטבע הפרוש לעיני ומהברכה שאופפת הכל לכבוד השנה האזרחית החדשה. זמן טוב לסגור מעגל ישן ולהיות נוכחת ברגע הזה, לחוש את הקסם בעודו הווה.

מדליקים אש לקראת ארוחת הסילבסטר

בינתיים נתחי טלה וצ'וריסוס נצלים בפלטה שטוחה מלאת שמן מעל האש, ותפוחי האדמה שקלפנו כבר מוכנים בתוך הסיר שהונח לצד המדורה. על השולחן הסמוך מונחים כלים, סלטים ולחם, אבל מה שמעניין את כולם אלו המזלגות ואף אחד לא יושב בשולחן. ביד אחת נועצים את המזלג ומתענגים על טעמו המשובח של הבשר ובשנייה לוקחים תפוח אדמה של ל"ג בעומר להשלמה מסביב לאש המחממת. לאט לאט מגיעים עוד אנשים, דודים, ילדים, כבאים והבדרן של הערב שבכל משפט מצחיק את כולם.

כשנהיה קר נכנסים הביתה ויש אש בקמין ומוזיקה צ'יליאנית, אורות ועץ אשוח, הספות מסודרות במעגל גדול ועל השולחן בפינת האוכל יש מרק ולחמניות. כולם יושבים ומפטפטים תוך כדי המתנה לחצות  ואני מבינה כמעט הכל. כעת את מקום המרק והלחמניות תופסים כדורי ריבת חלב, גליליות ממולאות ריבת חלב, פאפאס פריטאס (צ'יפס דרום אמריקאי), סוכריות מגוונות וכוסות לשמפניה.

"על האש" בגרסה הפטגונית

הדודות שמות בכל כוס 12 פירות יער יבשים, השקולים לחודשי השנה הבאה. בחצות ודקה כולם מאחלים שנה טובה- –  feliz ano nuevo ומתחיל סשן חיבוקים ונשיקות, קודם מעורב בין בנים לבנות ורק אחר כך בין בני אותו מגדר. כשניגשתי לדוד הבדרן הוא אמר לי מילים אבהיות ויכולתי לראות את האדם הטוב שהוא מבעד לחזות המצחיקה והמאיימת במקצת שפגשתי בתחילת הערב. כמו עוד הרבה אנשים עם הומור חד, יש הרבה לגלות מעבר לחזות המצחיקה ולכאורה חסרת הרגישות שלהם. ואיך אני נתפשת כרושם ראשוני, מי יודע?…

אחרי כל החיבוקים והנשיקות כולם מוודאים שלא פספסו אף אחד ומשיקים את הכוסות לכבוד השנה החדשה, בלי לשכוח לאכול את הפירות שבפנים. המוזיקה ממשיכה ואוכלים ומנשנשים ומדברים ועומדים ויושבים ונכנסים ויוצאים… כמה אכלתי, לעזאזל, אני מרגישה כמו סופגנייה ומחזיקה את עצמי בנימוס לא להירדם עד שהאורחים ילכו. היום אני נשארת לישון אצל דודה בבל על מיטה אמתית.

לפני שסבתא איסבל חוזרת לביתה עם הכבאים היא תופסת את פני בשתי ידיים ומברכת אותי בברכות לבביות, ואילו אני נשארת עם עוד כמה מהדודים אצל בבל. כשהגעתי לחדר בו אשן צנחתי על המיטה מאושרת וקצת עצובה שזה תכף נגמר. ומה יהיה מחר איש לא יודע.

סלפי בדרכים: הכותבת בטיול לאורך הקרטרה אוסטרל

נשיקה לדרך

סבתא איסבל ליוותה אותי, ותלווה אותי עוד הרבה בחיי. שנה אזרחית טובה!

___

שירלי נדרי – מדריכת טיולים הלומדת בסקרנות תרבויות שונות ומשתדלת להעביר זאת הלאה. מאמינה שבכל מפגש קטן מתגלה העולם הגדול. טיילה במשך שמונה חודשים בדרום אמריקה לאחר הדרכת טיולים במזרח אפריקה, ברזיל-ארגנטינה ופינלנד.

הפוסט חגיגות סילבסטר בקרטרה אוסטרל, צ'ילה הופיע ראשון במסע אחר

מסלולים

כל המסלולים האפשריים באל צ'אלטן יוצאים ממקומות שונים בעיר, כך שאין צורך באוטובוסים/הסעות. נפרט כאן על המסלולים שאנחנו עשינו:

1. פיץ רוי – זריחה ולגונה  torre, יום וחצי (עם שינה בשטח)

היום הראשון: יוצאים לדרך מהקצה הצפוני של הרחוב הראשי סאן מרטין (אי אפשר לפספס), רואים שלט של השמורה ופיצול שבילים, ימינה  למפלים (40 דק' לכל כיוון – לא היינו) ושמאלה ל-lago de los tres (הלגונה של הפיץ רוי).

הליכה לא קשה שאורכת כ-3 שעות עד לבייס קאמפ (poincenot), בדרך יש תצפית נחמדה על ההרים הסובבים ונקודת מבט יפה על הפיץ רוי מלגונה קאפרי. הגענו לחניון הלילה, התמקמנו, בישלנו והלכנו לישון (אם מגיעים מוקדם לחניון הלילה יש אפשרות ללכת לתצפית קרחון piedras blancas).

הר הפיץ רוי המפורסם מתנשא לגובה של 3,405 מטרים

היום השני: התעוררנו בחשכה והתחלנו לטפס בשעה 5:30, העלייה לוקחת בין שעה לשעה וחצי עד ללגונה. מהרגע שהגענו ועד שהחלטנו לרדת, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. השמש התחילה לעלות, השמיים התבהרו ואכן עמוד הפיץ רוי נצבע בכתום, מחזה מטורף!

משמאל ללגונה הגדולה יש עוד נקודת תצפית שווה על לגונה סוסיה (susia). לאחר הרבה צילומים למעלה ירדנו לבייס קאמפ, קיפלנו את הציוד ויצאנו לדרך בשעה 11:00.

חוזרים כ-10 דק' באותה הדרך שממנה באנו אתמול, ורואים פיצול שבילים, שמאלה חזרה לאל צ'אלטן ולגונה קאפרי וימינה ללגונה טורה (torre). לוקחים ימינה ומשם עד לפיצול שבילים הבא יש כ-8 קילומטרים בהליכה מישורית ונחמדה. כמה דקות לפני הפיצול תראו מצד ימין את הר טורה שהוא לא פחות יפה מהפיץ רוי ודומה לו מאוד. בפיצול שבילים יהיה רשום ימינה ללגונה טורה ושמאלה לאל צאלטן, השארנו את התיקים בשיחים והלכנו במהרה ללגונה (3.5 קילומטר לכיוון).

הלגונה מרשימה, עם קרחון בקצה שלה ומבט קרוב על ההר. לאחר הפסקת קפה בלגונה, חזרנו אל הפיצול, לקחנו את התיקים והמשכנו ישר לאל צ'אלטן (9 קילומטרים).

הגענו להוסטל בשעה 18:30. בסך הכל יצא כ-25 קילומטר ליום.

אופציות נוספות למסלול:

• טיול יום לפיץ רוי הלוך חזור (24 ק"מ)
• טיול יום ללגונה torre הלוך חזור (18 ק"מ)
• טרק לילי יציאה ב-3 לפנות בוקר (תלוי בשעת הזריחה) מאל צ'אלטן והגעה לפיץ רוי בזריחה.

2. טרק מעבר הרוחות – 4 ימים לא קלים
המסלול כולל שני פסים המתצפתים על שדה הקרח, הליכה על קרחון, חציית שני נהרות על ידי זיפ ליין ומעבר בלגונות יפות. לטרק הזה יש לצאת רק במזג אוויר טוב ועם הציוד הנדרש, הוא מעגלי, ויש מקומות למלא מים בכל פינה, כך שליטר מים מספיק. אין מקומות לזרוק את האשפה בטרק, כך שהכול נסחב אתכם.

ביום היציאה יש לעבור במרכז המבקרים (שם גם מתחיל המסלול) ולהירשם למסלול + בדיקה של אנשי הפארק לגבי הציוד הנדרש. בכנות – כל ההליך הוא שכונה אחת גדולה, לנו בדקו רק לאדם אחד וגם זה בקושי, בכל מקרה אין מה להתגנב פנימה כי כסף זה לא עולה, ובמידה שקורה לך משהו הם ידעו לחפש אותך אם נרשמת.

טרק מעבר הרוחות

הציוד הנדרש להראות לאנשי הפארק:

• חבל דק 35 מטר (כל הקבוצה)

• מפה טופוגרפית של המסלול (כל הקבוצה)

• גזייה עם בלון מלא (כל הקבוצה)

• רתמה + חבל ביטחון + שאקל ברזל + שאקל אלומיניום (אישי לכל אחד)

היום הראשון: חניון לילה – טורו , 16 ק"מ

יוצאים ממרכז המבקרים לאחר כל הרישומים, מגיעים לפיצול לאחר 10 דקות הליכה, לוקחים ימינה ומשם הדרך עד לחניון לא מסובכת. היום מתחיל בעלייה בתוך היער, לאחר מכן במגמת ירידה ואז מישורי עד לחניון הלילה, יום קליל ולא ארוך במיוחד. חניון הלילה נמצא בתוך יער, יש מגני רוח הבנויים מעצים ונהר כ-5 דקות הליכה למילוי מים.

היום השני: חניון לילה פאסו דל וינטו (11 ק"מ)

יום קצר מבחינת קילומטרים, אבל עמוס באטרקציות וגם שיפועים קשים. יצאנו מחניון הלילה בשעה 9 בבוקר,  בקצה לגונה טורה נצמדנו לימין וחיפשנו אחר רוג'ומים (מבנים קטנים מאבנים לסימון הדרך) העולים לכיוון הזיפ ליין. מגיעים לזיפ ליין הראשון (הייתה אופציה לחצות בסנדלים את מי הקרח – תלוי בעונה), הגענו ראשונים כך שעברנו במהרה בזיפ ליין (שווה להגיע מוקדם).

לאחר הזיפ ליין השביל מתחיל לטפס לכיוון הפס, אפשר כבר לראות את הקרחון מרחוק. העלייה עד לפס עצמו לוקחת 4 שעות, היא כוללת הליכה מגניבה ואיטית על הקרחון, כשמגיעים לפס נחשפים לתצפית מטורפת על שדה הקרח השלישי בגודלו בעולם (כיפת הקרח הפטגונית הדרומית).

לאחר הפס יש ירידה של 4 קילומטרים עד לחניון הלילה. יש נהר צמוד לחניון.

היום השלישי: חניון לילה bahia de hornos (כ-16 ק"מ)

בחצי הראשון של היום הולכים לצד שדה הקרח, עליות וירידות קטנות, לא משהו רציני. לקראת אמצע היום מטפסים לפס השני של הטיול (עלייה יותר קלה מהפס הראשון) ושם הרוח חזקה במיוחד. זוהי התצפית האחרונה על הקרחון מלמעלה, כשאתם מגיעים למעלה שימו לב להיצמד לשמאל – הירידה משם.

מנקודה זו מתחיל הסיוט של המסלול, לא בצחוק – זה באמת סיוט! 3 קילומטרים של ירידה חדה ותלולה, דרדרת מעצבנת והליכה מרובה בתוך שיחים.

אחריי שתסיימו עם זה, נשאר להחליט איפה ישנים. יש חניון לילה קטן על שפת האגם שהיה נראה מקסים, אבל כבר לא היה מקום, אז המשכנו לחניון לילה השני (עוד 2 קילומטרים). נחל ואגם צמודים לחניון.

היום הרביעי: חזרה לאל צ'אלטן (13 / 22 ק"מ)

יום זה מוקדש לחזרה לאל צ'אלטן, ברובו הולכים ליד האגם או בגבעות שמעליו. יום יחסית קליל אך גם די משעמם, מסומן במקלות אדומים או צהובים, הם לא החליטו על הצבע… לסוף המסלול יש הליכה של כ-13 קילומטר עד לנמל קטן. משם – אוטובוס שעובר ארבע פעמים ביום ועולה 150 פסו או טרמפ או הליכה של עוד 8 קילומטרים לאל צ'אלטן.

לא לשכוח להחזיר את הפתקים עם השמות שלכם שנתנו לכם באינפורמיישן לתיבה. יש אפשרות גם לשלוח מייל שהגעתם. אחרת יוציאו צוות לחפש אחריכם.

לא קל – אבל שווה

המלצות וטיפים על העיר עצמה

אוכל

• b&b – המבורגר מעולה

• el viejo nando – עוד המבורגר טעים

• la wafleria – ופלריה מדהימה

• que rika – מאפייה קטנה וגם אמפנדס מעולה

• la cervecria – מבשלת בירה טעימה, מגישים גם אוכל

• chocolateria בית קפה עם עוגות ושוקולדים עבודת יד

טיפים חשובים

• כשאתם מגיעים לעיירה, מרכז המבקרים נמצא בכניסה. שאלו את כל השאלות מזג אוויר שם, יחסוך לכם ללכת לשם שוב.
• סופר – יש באל צ'אלטן שני סופרים גדולים (בגודל של מכולת…) ויש שם רק דברים בסיסיים, בנוסף הכול שם יקר מאוד, לכן אם יש לכם זמן וקצת מחשבה על התכנון לאל צ'אלטן, תעשו קניות באל קלפאטה.
• טיפ זהב: אם הגעתם לאל צ'אלטן ואין עננים בשמים, קחו תיק קטן ותצאו לאחד הטיולים באזור – ימי שמש נדירים באל צ'אלטן ושווה לנצל אותם.

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה

הפוסט אל צ'אלטן ואיזור פיץ רוי – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

באושואיה רחוב אחד מרכזי (סאן מרטין) המלא בחנויות, מסעדות ופאבים. בנוסף, לעיר יש נמל ממנו אפשר לצאת לשייט לאנטארקטיקה ולטיולי פינגווינים.

העיר מלאה בהוסטלים ומלונות, כך שלא קשה למצוא מקום לינה. המחירים בהוסטלים ללינה בחדרים משותפים הם 350-500 פזו ללילה.

סדר הטיולים שעשינו מהקל אל הקשה:

1. לגונה אזמרלדה

רמת קושי: קל – מפוצץ בבוץ לא להתרגש

זמן הליכה:  1:30-3:00 שעות לכיוון.

הגעה: תחילת המסלול נמצאת על הכביש הראשי (מספר 3) כ 30 דק' נסיעה ממרכז העיר. (להסתכל במפה)

להגיע בטרמפ זה לא בעיה, בחלק מההוסטלים יש הסעות מאורגנות (250 פזו לאדם הלוך חזור), וכמובן תמיד אפשר לקחת מונית (יקר סביב ה-500  פזו לצד).

תוואי הדרך: הלוך חזור.

המסלול ברובו קל מאוד, מישורי רוב הזמן עם חלק קטנטן של עלייה.

ההליכה מתחלקת לחצי מהזמן בתוך היער, ובחצי השני הליכה בשדה פתוח לצד נהר יפהפה.

בשדה מתחילים לראות כבר את כיוון הלגונה והיופי מתגבר ומתגבר. לאחר עלייה קצרה לפתע נפתחת מולכם הלגונה, מדהים!

בדרך ללגונה איזמרלדה

2. הלגונה הקפואה (los tempanos)

רמת קושי: בינוני-קשה

זמן הליכה: 2:30-4 שעות לכיוון.

הגעה: תחילת המסלול נמצאת בסוף שכונת מגורים באושוואיה, לא ממליץ על טרמפ כי זה מקום שחוץ ממטיילים אף אחד לא מגיע אליו, בנוסף מונית אל המקום לא יקרה מאוד. (יש להגיד לנהג את שם הלגונה והם יודעים, 250+- פזו לכל המונית) 20 דק' נסיעה ממרכז העיר. יש בית קפה קטן ליד תחילת המסלול משם גם אפשר להזמין מונית בחזור.

תוואי הדרך: הלוך חזור.

מסלול ברובו עלייה לכן הוא מוגדר קשה, אך יחסית קצר.

מקצה השכונה עוברים את השער ומתחילים ללכת בשביל כורכר רחב, יש שער ועליו שלט שרשום שאין כניסה השלט הוא אך ורק לרכבים. לאחר כמה דקות הדרך עפר מתעקלת ימינה ותראו בצד שמאל שיש עוד שביל שנהיה צר (כמו סינגל), יש ללכת על השביל הצר ומשם הדרך מסומנת לאורך כל הדרך בעמודים צהובים נמוכים או סימונים קטנים בצבע כחול כתום על העצים. מפה כבר רואים את השלג בקצה ההר המקיף את הלגונה.

תחילת המסלול מישורית וקלילה, הליכה של כ 20 דק' בשדות ירוקים צמוד לנהר עד שמימינכם תראו גשר קטן.

משם מתחיל הטיפוס (5 ק"מ +-) עד ללגונה. רוב המסלול כלול בהליכה בתוך היער, לקראת סופו יוצאים מהיער, חולפים על פני מפל ונצמדים לנחל הנשפך מהלגונה. בחלק הזה יש את החלק החד של העלייה אבל גם הוא קצר מאוד!

הלגונה מטורפת, צבע המים טורקיז ויש שלג מסביב.

אם מעוניינים יש גוש קרח ענק מאחורי הלגונה (שביל מסודר לשם מצדה הימני של הלגונה), רק כשמתרחקים משם בחזור מבינים שזה שלג ולא סלע ענק!

3. מסלול 4, פארק לאומי טיירה דל פואגו (ארץ האש)

רמת קושי: קשה

זמן הליכה: 2:30- 5:00 שעות לכיוון.

מחיר: כניסה לפארק עולה 350 פזו לאדם, אני לא יודע באיזה שעה הפארק נפתח, אבל אם אתם נכנסים לפני שהוא נפתח לא משלמים!

הגעה: 30-40 דק' נסיעה ממרכז העיר.

אנחנו לקחנו מונית ממרכז העיר בעלות של 300 פזו עד לכניסה לפארק (הגענו ב 7:00 בבוקר- לכן לא שילמנו).

משם הלכנו כמה מאות מטרים וחיכינו לטרמפ עד להתחלת מסלול 4.

* שימו לב- הכניסה הרשמית לפארק, היא לא תחילת המסלולים, יש עוד דרך ארוכה עד לתחילת המסלולים לכן לא להתבלבל.

נהגי המוניות מציעים דילים טובים להסעה עד לתחילת המסלולים כך ששווה לבדוק, גם הסעות מההוסטלים זה אופצייה טובה.

תוואי הדרך: הלוך חזור.

מסלול 4 בפארק לאומי טיירה דל פואגו

המסלול הקשה ביותר באושוואיה לפי דעתי, התחלה של כ-10 דק' בדרך מישור, צמוד ללגונה ענקית (זה חלק ממסלול 3).

לאחר מכן תראו פיצול ימינה למסלול 4, וישר למסלול 3.

מפה ועד הפסגה אין יותר מידי מה לפרט כי כל המסלול בעלייה חדה.

יש שתי נקודות תצפית יפות באמצע הדרך ששווה לעצור.

לאחר דרך ארוכה ומפרכת מגיעים לפסגה… ושם אין מילים.

תצפית 360 מעלות על כל ההרים הסובבים את אושוואיה, הרים הנמצאים בצ'ילה ולגונות בכל פינה! מטורף.

*שימו לב למסלול זה לא כדאי לצאת במזג אוויר לא טוב מכיוון שכל המסלול הוא עלייה לתצפית ואם מעונן או גשום לא רואים כלום!

בפארק יש 4 מסלולים: 1 2 3 4

סדר המספרים הוא גם דרגת הקושי של המסלולים. מסלול 1 גם מונגש לנכים.

אנחנו עשינו רק את 4 אבל אומרים שגם מסלול 2 שווה.

מנפלאות טרק הכבשים

4. טרק הכבשים (paso de la oveja)

טרק של יומיים, המקיף את אושוואיה משני צדדיה דרך ההרים. לינה באתר קאמפינג מסודר הצמוד ללגונה caminante,  ממליץ בחום לעשות אותו מהצד שאנחנו עשינו, ממזרח למערב- במילים אחרות בדיוק מאיפה שמתחילה הלגונה הקפואה.

רמת קושי: בינונית

זמן הליכה: בשני הימים זמן ההליכה דומה( 11-12 ק"מ כל יום ) והוא סביב ה 8 שעות לכל היותר.

הגעה: לתחילת המסלול, בדיוק כמו הלגונה הקפואה. מסיימים בקצה השני של אושוואיה קרוב לכניסה לפארק הלאומי אנחנו חזרנו בטרמפ.

תוואי דרך: מסלול קווי. (לא מעגלי)

עברתם את השער של תחילת המסלול ללגונה הקפואה, לאחר כמה דקות בהליכה בשביל הצר יהיה שילוט ימינה ללגונה הקפואה, שמאלה ללגונה caminante.

טרק הכבשים

לוקחים שמאלה ומשם המסלול די ברור ומסומן בעמודים צהובים או בשלטים מרובעים עם עיגול צהוב באמצע.

רוב היום הראשון בדרך מישורית בתוך היער, בסופו יש עלייה יחסית קשה המובילה אל פיצול שבילים. ימינה אל הלגונה וחניון הלילה, שמאלה אל המשך המסלול של מחר. לוקחים ימינה כמובן ותוך 30 דק' של עוד עלייה אתם שם.

ביום השני חוזרים אל הפיצול שעברנו אתמול, ומשם ממשיכים ישר אל המשך המסלול, יום זה נפתח בעלייה, לא קשה יותר מידי אך יחסית מתישה. בסופה מגיעים אל הפס (דרך העוברת בין שתי הכיפות) קפוא שם אבל מספק. תסתכלו אחורה ממש יפה.

משם ירידה ארוכה הצמדו לשמאל עד ליער ומשם לכביש הראשי ששם נגמר המסלול.

דגשים למסלול: יש להצטייד באוהל, שקש, מזרון, אוכל ליומיים ובגדים חמים!

טיפים כללים:

* ביגוד חם – בפסגות תמיד קר (גם אם יש שמש ולמטה נעים). תביאו איתכם לכל מסלול.

* מים – אפשר למלא מים כמעט בכל הנחלים הזורמים, כך שאין מה לסחוב יותר מידי.

*  טרמפים – קל ויחסית בטוח, אנשים מאוד נחמדים, עדיף לא לבד.

* אוכל- המסעדות יקרות, תבשלו! בכל הוסטל יש מטבח מאובזר לבשל והסופר לא כל כל יקר.

* mapsme –  אפליקציית מפה וניווט, יש להוריד את האפליקציה ואז לבחור את האזור הספציפי שאתם מטיילים בו. לאחר שהורדתם כל המסלולים נמצאים במפה ללא אינטרנט.

עוד טיולים בדרום אמריקה

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה

הפוסט אושואיה והאיזור – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

קריסת גוש קרח מקרחון פריטו מורנו | צילומים: שאטרסטוק

הסיבה לקריסת הגוש העצום של הקרח אינה קשורה בהתחממות הגלובלית או בהמסת הקרחונים בקטבים. הגורם לכך הוא מפלס החלק הדרומי של האגם שהולך ועולה כאשר אין לו מוצא ולוחץ על הקרח. לאחר מספר שנים הקרחון מתרסק ומי האגם מתנקזים לחלק הצפוני. בין ההתרסקויות הגדולות, גושי קרח ניתקים מהקרחון הזה, שזכה לכינוי "הקרחון המתנפץ", לעיתים קרובות, אלא שאלו גושים קטנים יחסית ולמרות שהמראה מרגש ומלהיב, אי אפשר להשוות כלל בין ההתנפצויות השגרתיות לקריסה העצומה שמתרחשת מדי כמה שנים.

"התופעה הזאת, שבשנים האחרונות התרחשה כל ארבע שנים באופן די קבוע, מדהימה תמיד", אמר אחד מעובדי הפארק שהיה במקום הנכון בזמן הנכון, "אבל הפעם זה היה בעצמה יוצאת דופן". למרבה האכזבה, רק מעטים מאוד זכו לראות את ההתנפצות הגדולה של 2018, שכן היא התרחשה בשעה שהפארק היה סגור. וכך, רק העובדים שנשארו אחרי שעת הסגירה נהנו מהמחזה הלא רגיל. למרבה המזל, היו כמה שהצליחו לצלם, מה שמאפשר גם לאלה הנמצאים במרחק של אלפי ואפילו עשרות אלפי קילומטרים מפריטו מורנו להתפעל מהאירוע העצמתי.

איך מגיעים? הדרך הקלה והמהירה ביותר, במיוחד אם אתם לא מעוניינים לצאת לטרק רגלי ארוך, היא לקחת אוטובוס מהתחנה המרכזית באל קלפטה (El Calafate). האוטובוס יוצא מאל קלפטה בבוקר (בסביבות 8:30), הנסיעה לקרחון אורכת כשעה וחצי והאוטובוס חזרה יוצא בשעות אחר הצהריים המוקדמות, כך שתוכלו לטייל בפארק כארבע שעות.. אפשר לצפות בקרחון (ולקוות להתנפצות של גושי קרח) ממרפסות תצפית ושבילי הליכה. לחוויה מיוחדת במינה, אפשר להצטרף לטיול הליכה (בלוויית מדריך) על הקרחון.

מפת קצה פריטו מורנו:

מפת פארק הקרחונים:

דכ

הפוסט קרחון פריטו מורנו התנפץ – צפו בסרטונים הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט המפץ הגדול: פריטו מורנו מתנפץ הופיע ראשון במסע אחר

נוף בפארק הלאומי ארץ האש | צילומים: שאטרסטוק

טיפים כלליים

• מתי לנסוע? הזמן הטוב ביותר לנסוע לפטגוניה הוא בעונת הקיץ בחצי הכדור הדרומי, מתחילת נובמבר ועד אמצע מרץ. בתקופה זו מזג האוויר נעים ומאפשר טיולים ארוכים בטבע. אמנם מדובר בשיא עונת התיירות בפטגוניה והמחירים עולים, אבל במרחבים העצומים לא תחושו צפיפות. גם לסתיו ולאביב יש יתרונות משלהם – אמנם קר יותר בהשוואה לקיץ אבל הרוחות חלשות יותר, ואפשר ליהנות מפריחה אביבית נהדרת או מצבעי שלכת.
• לכמה זמן לנסוע? מרבית המטיילים בפטגוניה משלבים את הטיול באזור במסגרת טיול מקיף יותר בדרום אמריקה. לאזור פטגוניה לבדו כדאי להקדיש לפחות שבועיים, וזאת בהנחה שטסים בין יעדים מרוחקים על מנת לחסוך זמן יקר של נסיעות.
• מה לארוז? מזג האוויר בפטגוניה הפכפך ולכן חשוב לארוז בגדים שיתאימו לכל מזג אוויר, להתלבש בשיטת השכבות. קחו אתכם מעיל ומכנסיים עמידים למים, כפפות, נעלי הליכה, כובע להגנה מהשמש, משקפי שמש, קרם הגנה מהשמש, תכשיר דוחה יתושים ותרמיל גב למסלולי רגל יומיים. לאלו מכם המתכננים הליכות רגליות כדאי להצטייד בביגוד תרמי שעוזר לשמור על בידוד וויסות חום הגוף, לאלה המתכננים הליכות רגליות. לאלו מכם המתכננים טרק ארוך – יש צורך בתרמיל גדול.

פריחה אביבית בפטגוניה

בריאות ובטיחות

• אזור פטגוניה נחשב לבטוח ונקי ממחלות. עם זאת, כדאי להתייעץ בלשכת הבריאות המחוזית או במרפאת מטיילים לגבי חיסונים מומלצים.
• מי הברז במרבית האזורים בפטגוניה בטוחים לשתייה, אבל מטיילים רבים בוחרים בכל זאת לשתות מים מינרלים או מסוננים.
• על אף הטמפרטורות הנמוכות, קרינת השמש חזקה וחשוב להצטייד בתכשיר מסנן קרינה, בכובע רחב שוליים ובמשקפי שמש.
• אין חשש למחלת גבהים, הפסגה הגבוהה ביותר בפטגוניה מגיעה ל-4,058 מטר.
• בפטגוניה יש אזורים מבודדים מאוד עם גישה מוגבלת לשירותי בריאות, ולכן חשוב להקפיד על ביטוח רפואי מקיף שמכסה פינוי רפואי בעת הצורך.
• אחוזי הפשיעה בפטגוניה נמוכים והאזור נחשב בטוח גם למשפחות ולנשים שמטיילות לבד.
• אסור להדליק אש במרבית הפארקים הלאומיים. מי שעובר על החוק צפוי להיענש בחומרה.
• יש להימנע ממגע ישיר עם בעלי חיים כמו אריות ים או פינגווינים, חמודים ככל שיהיו.

פינגווינים מגלניים בפטגוניה. יש להימנע ממגע ישיר עם בעלי חיים, חמודים ככל שיהיו

כסף

• כרטיסי האשראי של ויזה ומאסטרקרד מתקבלים במרבית מהמקומות. בחלק מהמקומות אפשר להשתמש גם באמריקן אקספרס או בדיינרס.
• באזורים מבודדים כמו הפארק הלאומי טורס דל פיינה מומלץ לשלם במזומן ולא להסתמך על אשראי. חשוב לקחת אתכם מספיק כסף מזומן.
• מקובל להשאיר טיפ של 15-10 אחוזים במסעדות.

קרחון בלגונה סן רפאל בצ'ילה

תחבורה

• כדאי להזמין טיסות לפטגוניה זמן רב מראש, לפחות חצי שנה, כי הטיסות נוטות להתמלא במהירות בעונת התיירות.
• אין טיסות ישירות מהצד הארגנטינאי של פטגוניה לצד הצ'יליאני ולהיפך. זה אומר שאם אתם נוחתים בבואנוס איירס, עליכם לטוס משם לאל קלפטה או אושאוויה, ואם אתם נוחתים בסנטיאגו, עליכם לטוס משם לפונטה ארנס או לפוארטו נאטאלס.
• הדרך הנוחה ביותר לטייל בפטגוניה היא בתחבורה ציבורית וסיורים והעברות המאורגנים על ידי חברות מקומיות.
• לאלו מכם שאוהבים לטייל לבד ולהיות עצמאיים – ניתן לטייל ברכב שכור. רכב שכור מאפשר עצמאות מלאה והגעה לנקודות שלא ניתן להגיע אליהן בתחבורה הציבורית, הנהיגה נוחה והדרכים לרוב במצב טוב.
• מאחר שלא כל הדרכים סלולות, כדאי לשקול השכרת רכב שטח.
• בדקו היטב את תנאי שכירת הרכב. מומלץ לחפש עסקה שכוללת ביטוח מלא וקילומטרז' בלתי מוגבל, בשל המרחקים הארוכים.
• חשוב לוודא מהי תוספת המחיר הנדרשת עבור לקיחת הרכב בנקודה אחת והחזרתו באחרת. יש חברות שלוקחות סכום לא מבוטל על השירות הזה. בנוסף, לא ניתן לשכור רכב במדינה אחת ולהחזירו במדינה אחרת, כלומר אי אפשר לשכור את הרכב בארגנטינה ולהחזירו בצ'ילה, גם לא תמורת תוספת תשלום.

טורס דל פיינה. הנסיעה בפטגוניה מספקת תצפיות על נופים עוצרי נשימה

• בפטגוניה אפשר לנסוע שעות ארוכות בלי לראות תחנת דלק או מקום יישוב באופק. הקפידו לתדלק בכל הזדמנות וודאו תמיד שיש לכם גלגל רזרבי, מיכל דלק נוסף וציוד עזרה ראשונה.
• כדאי להצטייד גם במפות מהסוג הישן (כלומר מנייר) כי לא בכל מקום יש קליטה לוויינית.
• טיסות: בשל המרחקים העצומים בפטגוניה, טיסות יכולות להיות יעילות מאוד ולחסוך זמן רב, אבל כדאי לקחת בחשבון שהטיסות יקרות מאוד, בעיקר בתוך ארגנטינה. אם רוצים לטוס לפטגוניה או בתוכה, מוטב לעשות זאת בצ'ילה, שם מחירי הטיסות מעט יותר זולים. בנוסף, יש להזמין מקום לטיסה זמן רב מראש.
• אוטובוס: בפטגוניה יש תשתית טובה של אוטובוסים, והאוטובוסים נוחים, חדישים ומדויקים. מכיוון שהנסיעות ארוכות מאוד, כדאי לבחור באוטובוס ברמה גבוהה כמו Coche Cama שמושביו נפתחים למיטות. ניתן לרכוש כרטיסים לנסיעה באינטרנט או בתחנת האוטובוס, ומוטב לעשות זאת כמה ימים לפני הנסיעה כדי להבטיח מקום פנוי במועד הרצוי, בעיקר כשנוסעים בעונת השיא.

אגם נאוול וואפי בברילוצ'ה, מהאתרים שלא כדאי לוותר עליהם בפטגוניה

לינה

איפה ישנים בפטגוניה?

• הוסטלים המיועדים לתרמילאים הן אחת מהאפשרויות הפופולריות ביותר, והם נפוצים בעיקר בערי תיירות כמו אל קלפטה ואל צ'לטן. מרבית ההוסטלים מציעים חדרים משותפים לצד חדרים פרטיים עם מקלחות ושירותים צמודים וארוחות חמות.
• מי שתקציבו לא מוגבל ורוצה להתפנק, יכול ללון במלונות במקומות היישוב השונים, בחוות או בלודג'ים אקולוגיים בטבע. לעיתים מחיר הלינה באלה כולל גם שלוש ארוחות ביום, סיורים ופעילויות מיוחדות.
• בשביל להרגיש הכי קרוב לטבע וגם לחסוך כסף, כדאי ללון בקמפינג. בפטגוניה אפשר לעשות קמפינג בכל מקום שחושקים בו בטבע, למעט הפארקים הלאומיים. בפארקים הלאומיים יש אזורים מוסדרים לקמפינג ורק בהם אפשר ללון.

בפטגוניה אפשר לעשות קמפינג כמעט בכל מקום, כך שאם רק תרצו תוכלו להתעורר מול נוף מדהים

אטרקציות ופעילויות מיוחדות

• האתרים שלא כדאי להחמיץ בצד הארגנטינאי של פטגוניה: ברילוצ'ה ואזור האגמים, פארק הלאומי הקרחונים – קרחון פריטו מורנו וקרחון אופסלה, אושאוויה וארץ האש, אל צ'לטן וטרק הפיץ רוי, פוארטו מדרין וחצי האי ולדז.
• האתרים שלא כדאי להחמיץ בצד הצ'יליאני של פטגוניה: אזור האגמים, טורס דל פיינה, פונטה ארנס – שייט לאי מגדלנה, לגונה סן רפאל, נסיעה בקרטרה אוסטרל.
• פטגוניה היא גן עדן לטרקרים, עם המון טרקים נופיים מדהימים בדרגות קושי שונות. כמה טרקים מומלצים במיוחד: טרק ה-W בטורס דל פיינה, טרק פיץ רוי, טרק לגונה טורה, טרק סרו קסטיו.

מטיילים נפעמים מול המראה של קרחון פריטו מורנו

• פטגוניה היא אחד המקומות הטובים בעולם לצפייה בלווייתנים. סיכויי צפייה גבוהים במיוחד מובטחים לכם בין יוני לאמצע דצמבר בחצי האי ולדז.
• אם אתם דווקא בעניין של פינגווינים, תראו אותם בהמוניהם בשמורת פונטה טומבו שבחצי האי ולדז וגם (בכמויות קטנות יותר אך עדיין מרשימות) באי מגדלנה.
• הטיול בפטגוניה לא יהיה שלם בלי רכיבה על סוסים. אפשר להצטרף לסיורי רכיבה של כמה שעות או של כמה ימים. גם אם אתם לא מעוניינים לרכב, כדאי לבקר בחוות המקומיות המבודדות (Estancia), להרגיש איך זה להיות גאוצ'ו ואולי גם להישאר לישון.
• קרחון פריטו מורנו, הקרחון המתנפץ, יכול להתחרות בקלות על תואר הקרחון המרשים הנגיש ביותר בפטגוניה. אחת החוויות הבלתי נשכחות בטיול היא טיול רגלי על הקרחון. ההליכה מתבצעת במסגרת סיורים מאורגנים והמטיילים נעזרים בקרמפונים – חודי מתכת המורכבים על סוליות הנעליים אשר מונעים החלקה.

סוסים בפטגוניה. הרכיבה היא חלק בלתי נפרד מחוויית הטיול

הפוסט טיפים לפטגוניה: המלצות לטיול ביעד חלומי הופיע ראשון במסע אחר

אזור האגמים, המשתרע משני צדי הגבול בצ'ילה ובארגנטינה, הוא אחד מאזורי הנוף היפים ביותר בדרום אמריקה. האזור מנוקד באגמים בכל גווני הכחול שאפשר לדמיין, ולצדם הנוף מורכב מגבעות מיוערות, הרי געש, קרחונים, נהרות ומפלים. בקיצור, כל מה שצריך לטיול טבע נפלא.

מטיילים רבים, בעיקר אם אינם תרמילאים, בוחרים לטייל באזור בטיול מאורגן. לטיול מאורגן יש את היתרונות שלו, כמובן, אבל דווקא באזור האגמים מומלץ לטייל באופן עצמאי, עם רכב שכור, בקצב נינוח שמאפשר ליהנות מאינספור פינות החמד שלאורך הדרך.

הנהיגה באזור האגמים נוחה ובטוחה והנופים מרהיבים להפליא  | צילומים: שאטרסטוק

לנסוע בקצב שלכם
הנופים של אזור האמים מזמינים לעצור לעיתים תכופות לתצפית יפה או לטיול רגלי בחיק הטבע, ואין תחליף לנסיעה סביב אגם עם כמה עצירות שרק תחפצו, בלי להיות תלויים בקצב ובלוח הזמנים של טיול מאורגן. אפשר לשבת על ספסל בנקודת תצפית יפה מול נוף של הרים ואגמים בלי להסתכל על השעון, להחליט באופן ספונטני שעכשיו יוצאים לטיול הליכה ביער, לסטות מהמסלול כשמתחשק, לעצור לארוחה טובה במסעדה מפתה שנקרתה בדרככם. אפשר גם להצטייד בבוקר בלחם, גבינות או נקניקים, ירקות, בקבוק יין ושוקולד לקינוח (אחרי הכל, ברילוצ'ה נחשבת לממלכת השוקולד של ארגנטינה) ולעצור לפיקניק בלב יער, ליד מפל או על גדת אחד האגמים הפזורים פה.

מעיינות חמים ומפלים  ליד פוקון

רבים חוששים מהנהיגה בארץ זרה, במיוחד בדרום אמריקה, אבל אזור האגמים הוא יעד קל ונוח לנהיגה, הוא בטוח וקל מאוד לנווט בו – אין כאן הרבה כבישים וקשה ללכת לאיבוד. בטבע של ארגנטינה וצ'ילה אין פקקים ואין בעיות חניה, ודאי עוד תתגעגעו למרחבים הפתוחים כשתשבו בפקקים בכבישי הארץ ותיזכרו בטיול לדרום אמריקה… כדי להפוך את החוויה למוצלחת, מומלץ לשכור את הרכב בארגנטינה, שם מצב הרכבים טוב יותר וניתן גם, בחלק מהחברות, להוסיף ביטוח החזר השתתפות עצמית, מה שלא קיים בצ'ילה.
מנופי הטיול. בטיול עצמאי ברכב שכור אפשר לעצור שוב ושוב כדי ליהנות מהנוף

יוצאים לדרך
העיר היפה ברילוצ'ה (Bariloche) היא מקום טוב להתחיל בו את הטיול, בין אם בוחרים להישאר בעיר כמה ימים ולצאת ממנה כל יום לטיול אחר, או שמקדישים לאזור האגמים טיול ארוך ומעמיק יותר, שברילוצ'ה היא נקודת המוצא שלו.

לצד ברילוצ'ה, יש באזור האגמים עוד כמה עיירות מקסימות, מוקפות בנופים משגעים, וחלק גדול מהכיף כשמטיילים באופן עצמאי עם רכב שכור הוא לגלות את העיירות הללו. כך אפשר לטייל רחובות הציוריים, לשבת בבית קפה או בגלידריה, לעצור בכל חנויות השוקולד והמזכרות שבדרך ולספוג את האווירה התוססת.

שוקולד בברילוצ'ה, עוד אחד מתענוגות האזור | צילום: lenisecalleja.photography / Shutterstock

הנה כמה מקומות ומסלולים מומלצים למטיילים עצמאיים באזור האגמים:

הסיבוב הקטן (Circuito Chico). נסיעה נופית סביב ברילוצ'ה ולאורך חופי אגם נאוול וואפי (Nahuel Huapi), שכוללת כמה עצירות עם תצפיות עוצרות נשימה כמו התצפית מהר קמפניירו (Cerro Campanario) בגובה 1,050 מטר על האגמים והיערות שמסביב. זהו אחד מטיולי היום האהובים באזור ברילוצ'ה.

דרך שבעת האגמים. דרך נופית יפהפייה המקשרת בין ברילוצ'ה לסן מרטין (San Martin) ועוברת גם בעיירה היפה ווילה לה אנגוסטורה (Villa La Angostura). מרבית המטיילים מקדישים למסלול יומיים עם עצירה ללילה אחד בסן מרטין. הנסיעה ברכב שכור מאפשרת ליהנות מכל תענוגות הדרך: נופים של יערות ואגמים, כפרים קטנים, המון נקודות תצפית שכדאי לעצור בהן ומסלולי הליכה קצרים, כמו הסיור הרגלי ב-Parque Nacional las Arrayanes בין העצים שגזעם אדמדם.

לאורך דרך שבעת האגמים יש הרבה מקומות שכדאי לעצור בהם, כמו הפארק הלאומי Arrayanes

סן מרטין (San Martin). עיירה שלווה הממוקמת סמוך לפארק הלאומי לאנין (Parque Nacional Lanín), אשר מציע לא רק נופי אגמים ויערות, אלא גם נופים געשיים, הודות להר הגעש לאנין שבמרכז הפארק. גם כאן, כמו בברילוצ'ה, יש  רחובות גדושים בחנויות שוקולד ובמסעדות משובחות. מכאן ניתן לצאת לנקודות תצפית יפות כמו Mirador Bandurrias.

כחול ולבן: אגם ומעליו מתנשאת פסגתו המושלגת של הר הגעש לנין, ליד העיירה סן מרטין

פוקון. העיירה התוססת פוקון (Pucon) היא אחת הפנינים של אזור האגמים בצ'ילה. היא שוכנת על שפת אגם עם חוף חולי בצבע שחור, תוצאה של פעילות וולקנית. סביב העיירה יש אגמים, מעיינות חמים ומפלים.

צ'ילואה. סטייה מהמסלול תוביל את אלה שזמנם בידם לאי צ'ילואה (Chiloe), שמציע חוויה קצת אחרת. האי הפסטורלי משובץ בכפרי דייגים מסורתיים, שבהם בתים הבנויים על כלונסאות מעל המים. יש כאן שוק של עבודות יד מסורתיות ומסעדות דגים מצוינות. בצפון-מערב האי, בשמורת צ'ילואה, תוכלו להתרשם ממגוון גדול של בעלי חיים ימיים, בהם לווייתנים, דולפינים, אריות ים, לוטרות ימיות ועוד. בנוסף, יש בשמורה מושבת פינגווינים, ואם תשאלו אותנו – זו סיבה מצוינת להרחיב את הטיול ולהגיע גם לכאן.

הפוסט טיול באזור האגמים בארגנטינה וצ'ילה הופיע ראשון במסע אחר

טיול לארגנטינה, צ'ילה וברזיל – מצעד המנצחות
כולל מצעד המנצחות בריו | 19 יום

טיול זה מתחיל בבואנוס איירס, ארגנטינה, ברילוצ'ה – אזור אגמים הארגנטינאי ופטגוניה ממשיך אל מפלי איגואסו האדירים על גבול ארגנטינה – ברזיל, ובעיר המופלאה ריו דה ז'ניירו.
פטגוניה, חבל ארץ פראי השוכן בקצה הדרומי של יבשת דרום אמריקה. הרי האנדים הגבוהים והרי הגעש העצומים והמושלגים הם הדומיננטיים בנוף, כמו גם קרחוני ענק הגולשים אל אגמי טורקיז למרגלות ההרים ומתנפצים ברעש גדול אל המים.
בפטגוניה יערות שונים ומיוחדים, מדבר צחיח וים סוער. האזור הוא ביתם של מהגרים, נוודים ואנשים יוצאי דופן שהתיישבו בסוף העולם: אורלי-אנטואן דה טונה, עורך דין צרפתי שהחליט להיות מלך האינדיאנים; קיד וקסידי, הפושעים הצפון אמריקנים שהתיישבו בחווה בפטגוניה ויצאו לשדוד בנקים נידחים; צ'ארלס דארווין , שערך בה מסעות חיפוש אחר חיות מוזרות וראשון מכולם – פרדיננד מאגלן, אשר הקיף את היבשת במיצר דרומי וסיפר על פטגונים – אינדיאנים ענקיים בעלי כפות רגליים עצומות.
ברזיל, ארץ טרופית יפה, משתרעת על פני שטח עצום של יערות גשם נרחבים באגן נהר האמזונס. יש בה חופים ארוכים ויפים וערים מרתקות הצופנות בחובן עושר תרבותי רב.
ברזיל היא ביתם של שבטים אינדיאנים, שחורי עור אפריקנים ומהגרים אירופאים החיים בה יחד כבר מאות שנים, בהן יצרו תרבות, דת ומוסיקה המשלבים את המקורות השונים וצובעים את פניה העכשוויות של ברזיל. הטיול מבקר במפלי איגואסו האדירים על גבול ארגנטינה – ברזיל, ובעיר המופלאה ריו דה ז'ניירו הכלואה בין הרים גבוהים לחוף מקסים.

לפרטים נוספים והרשמה>>

מסלול הטיול

ימים 1,2 – ת"א – בואנוס איירס
טיסת אחה"צ מתל אביב לבואנוס איירס, דרך אירופה, ונחיתה בבירת ארגנטינה בבוקר שלמחרת. לאחר הנחיתה, נצא לסיור מקיף בעיר. נבקר בשכונות הישנות לצד הנמל, דרך המרכז הקולוניאלי ואל השכונות המודרניות. נבקר בשכונת לה בוקה (La Boca), בה נולד, בקרב המהגרים החדשים, ריקוד הטנגו החושני. נצא לסיור פנורמי ונצפה בפנינים הארכיטקטוניות של העיר, בקתדרלת מטרפולין, תיאטרון קולון, בכיכר מאי שם צעדו נשים המחכות ליקיריהן, הבית הוורוד (בית הממשלה), שדרות סנטה פה, רחוב פלורידה, שדרות 9 ביולי (השדרה הרחבה ביותר בעולם), שכונת סן טלמו (San Telmo ), האיזור המודרני של פוארטו מאדרו ושכונת אל רטירו. ארוחת ערב נאכל במסעדה מקומית. לינה בבואנוס איירס.

יום 3 מבואנוס איירס לברילוצ'ה, סירקיטו צ'יקו וקמפנריו
נעזוב את בירת ארגנטינה בטיסת בוקר אל ברילוצ'ה, "עיר השוקולד" הנעימה, השוכנת למרגלות רכס האנדים הגבוה. לאחר הנחיתה נצא לסיור הנקרא " "Circuito Chico זהו מסלול נוף מעגלי דרך אגמים, הרים ויערות יפיפיים של שמורת "נאוול – וואפי". בתום הסיור נעלה ברכבל להר קמפנאריו שגובהו 1050 מ', לתצפית על האזור. לינה בברילוצ'ה.

יום 4  – הר טרונדור והקרחון השחור
נצא ליום טיול להר טרונדור, ההר האנדיני המסמן את הגבול של ארגנטינה עם צ'ילה, ומכונה "ההר הרועם". הדרך עוברת בעמק קרחוני מרשים, משובץ באגמים. ביערות האזור נכיר את העץ האדום (Arrayanes) המיוחד לחבל ארץ פטגוניה. נעבור במפלי אלרסס השוצפים, נגיע אל רגלי ההר הגבוה, ונצא לסיור רגלי לעבר הקרחון השחור הנמצא בבסיס הטרונדור. ארוחת ערב נאכל במסעדת דון אלברטו המפורסמת. לינה בברילוצ'ה. (במידה ומזג האוויר לא יאפשר, סיור זה יוחלף ביום בסיור חלופי ).

יום 5  – "מעבר אגמים" – שייט לצ'ילה באגמי הקרחונים
היום נחצה את רכס האנדים לצ'ילה השכנה. המעבר לצ'ילה מתבצע בשייט באגם נאהוול וואפי, בנוף ציורי של האגם הקרחוני החודר אל לב הרי האנדים. נמשיך את השייט על אגם פריאס אל פוארטו אלגרה, ולאחר חציית הגבול לצ'ילה נחצה את אגם כל הקדושים (Todos los Santos) ונמשיך לנהר Petrohueובמידה והזמן יאפשר נבקר במפלי Petrohue. לקראת ערב הגעה לפוארטו ואראס, ארוחת ערב ולינה במלון.

יום 6 – המעבר אל דרום פטגוניה, אל פונטה ארנס
הבוקר ניסע אל פוארטו מונט נצא לסיור קצר בעיר ונבקר בשוק אנחלמו הנמצא לחוף הים. בהתאם לשעת הטיסה נטוס לפונטה ארנס, העיר הדרומית ביותר בצ'ילה, השוכנת על מיצרי מאגלן. בעבר היתה זו עיר פורחת בגלל מיקומה כשער לנתיבי הסחר של דרום היבשת. ניסע למלוננו לארוחת ערב ולינה בפונטה ארנס.

יום 7  – מושבת הפינגווינים באי מגדלנה והעיירה פוארטו נאטלס
מוקדם בבוקר נצא לשייט אל האי מגדלנה, אי השוכן במיצרי מגלן שתושביו היחידים הם פינגווינים. נגיע אל האי ונרד מהספינה להסתובב בין המוני הפינגווינים המקננים בתקופה זו. לאחר מכן ניסע לפוראטו נטאלס ללינה. המשך נסיעה בדרך המישורים אל פוארטו נטאלס. לינה בפוארטו נטאלס.

יום 8 – שיט זודיאקים אל שמורת מגדלי הפיינה
בשעות הבוקר נצא לשיט מהמעגן שבפוארטו נטאלס לאורך הפיורד המרשים אולטימה אספרנצה ("התקווה האחרונה"), ונצפה בקרחוני בלמאסדה וסראנו. את ארוחת הצהריים נאכל בלב המסלול. משם נמשיך בשיט בסירות זודיאק לאורך נהר סראנו ובשעות אחר הצהרים נגיע אל שמורת מגדלי הפיינה. העברה לארוחת ערב ולינה בלודג' כפרי בשמורה.

יום 9 – טיול בשמורת מגדלי הפיינה
שמורת הטבע מגדלי הפיינה (Torres del Paine) היא שמורה של צוקים ומגדלי סלע מרשימים, קרחונים, וחיות בר מקומיות כגון הנאנדו – יען הבר הדרום אמריקאית, המארה- ארנבת פטגונית, הגואנקו – גמל הבר המקומי, והקונדור- נשר האנדים. בשעות הבוקר ניסע לצפות בקרחונים ובנופי המים וההרים של שמורת הטבע, וכן נצא למסלולי הליכה למקומות כמו המפל הקטן, המפל הגדול, מפל פיינה, תצפית על קרני הגרניט של צוקי הפיינה ""Cuernos והנופים המרהיבים של שמורת הטבע. לינה וארוחת ערב בלודג' כפרי בשמורה.

יום 10 – אל קלאפטה
ביום זה נצא לסיור ותצפיות. נטייל בנוף קרחונים – זרועותיו של "שדה הקרח הגדול"; הקרחונים יוצרים אגמים כחולים כמו לגונה אזול (האגם הכחול) ונחלי טורקיז, וברקע נשקפים מגדלי הגרניט. בתום הסיור ניסע צפונה, למרגלות רכס האנדים ומעבר הגבול לארגנטינה ונגיע לאל קלאפטה, עיר קייט השוכנת על גדות אגם ארחנטינו הבולט בגונו הכחול על רקע צבעי החום של המדבר הפטגוני. לינה בקלאפטה.

יום 11 – שייט קרחונים
נשוט בספינה לצפון אגם ארחנטינו, בין גושי קרח של קרחון אופסלה, נפליג בין גושי קרח ענקיים בצבעי כחול, לבן ואפור לתצפית מרהיבה אל שדה הקרח של קרחון אופסלה, שקירותיו התלולים עומדים מעל גבול האגם וקרחון ספגציני (Spegazzini) הוא הקרחון בעל קיר הקרח הגבוה בעולם. לינה בקלאפטה.

יום 12 – הקרחון פריטו מורנו וחזרה לבואנוס איירס
נסיעה אל הקרחון פריטו מורנו הגולש ממרומי רכס האנדים אל האגם למרגלותיו, וחוצה אותו לשניים. החזיון עוצר נשימה. גושי קרח ענקיים מתנתקים לעתים מהקרחון ונופלים ברעש עז אל מי האגם השלווים. בצהריים נשוב אל קלאפטה ונטוס אל בואנוס איירס אליה נגיע בערב. נצא לארוחת ערב במסעדה מקומית. לינה בבואנוס איירס.

יום 13 – בואנוס איירס, טיגרה וטנגו
לאחר ארוחת הבוקר נצא לעיירה טיגרה הנמצאת כ -40 ק"מ מבואנוס איירס ומשם נמשיך בחצי יום שייט על נהר הטיגרה לאורך השכונות הציורים, וכבישים מרוצפים באבנים .ולעת ערב נצא לארוחת ערב והופעה יוקרתית ברובע מועדוני הטנגו של העיר. ולעת ערב נצא לארוחת ערב והופעה יוקרתית ברובע מועדוני הטנגו של העיר. לינה בבואנוס איירס.

יום 14 – מפלי איגואסו, הצד הארגנטינאי
בשעות הבוקר נטוס לפוארטו איגואסו שליד מפלי האיגואסו, המפלים הגדולים ביותר בדרום אמריקה, השוכנים על קו הגבול של ארגנטינה וברזיל. נצא לסיורים רגליים אל הצד הארגנטינאי הדרומי של המפלים. נטייל בסביבה טרופית עשירה, ונלך על גשר מעל המים להשקיף אל ראש המפל הענק המכונה "גרון השטן". נרד לטייל גם אל מתחת למפלים ולסיום היום נצא לשייט זודיאקים אל מול מפל סן מרטין, הגדול והשופע ביותר מבין 275 מפלי האיגואסו. לינה במלון באיגואסו.

יום 15 – מפלי איגואסו, הצד הברזילאי
הבוקר נבקר בסכר "איטאיפו", אחת מתחנות הכוח ההידראוליות הגדולות בעולם ובפארק הציפורים המאגד בתוכו מינים רבים של בעלי כנף אקזוטיים. לאחר מכן נצא לסיור רגלי ותצפיות מן הצד הברזילאי של המפלים, אל תוך רסס המים של מפל "גרון השטן". אחר הצהרים ניסע לשדה התעופה ונעלה על טיסה לריו. לאחר ההגעה ניסע למלוננו לארוחת ערב ולינה.

יום 16 – טיול בריו –הר הסוכר, קורקובדו
בשעות הבוקר ניסע לשדה התעופה ונעלה על טיסה לריו. לאחר הנחיתה, נצא לסיור במרכז הקולוניאלי המרשים של ריו דה ז'נירו, ונעלה ברכבל להר הסוכר, צוק רם בין הים לחוף המפרץ ובין העיר וההרים, המשקיף אל העיר הנקראת בפי תושביה "העיר המדהימה". בתום הסיור נעלה נגיע אל צוק הקורקובדו (הגיבן), ממנו משקיף פסל הצלוב אל העיר המדהימה – אחד המראות המפורסמים ביותר בעולם.

יום 17 – סיור פאבלות, יער טיז'וקה ומצעד המנצחות
בשעות הבוקר נצא לסיור ג'יפים יחודי לפאבלות החושף בפנינו את אחת משכונות העוני המפורסמות של ריו דה ז'ניירו. סיור בפבלה מאפשר מפגש מעניין עם תושבי המקום לאחר מכן ניסע אל יער טיז'וקה המטפס על ההרים המתרוממים מעל העיר היפה. לקראת ערב ניסע לאיצטדיון הסמבודורמו למופע מצעד המנצחות (כרטיס למצעד המנצחות ביציע 9). האירוע המרכזי הנועל את חגיגות הקרנבל. חגיגה מרהיבה של מוסיקת כלי הקשה, תלבושות וריקודים עד אובדן חושים. במצעד משתתפים בתי הספר לסמבה המנצחים של הקרנבל, לקול תרועות החוגגים ביציעים הענקיים. המופע נמשך במשך כל הלילה ועד שעות הבוקר ותהיה לנו ההזדמנות לקחת חלק במסיבה הגדולה ביותר בעולם. לינה בריו דה ז'ניירו. מלון בקופהקבנה.

ימים 18,19 – המשך סיורים בריו והדרך הביתה
בשעות הבוקר ננוח מאירועי הקרנבל. נסתובב בחופים היפים של קופהקובנה ונבקר בשוק ההיפי בשכונת איפנמה. ונמשיך לסיור בגנים הבוטניים. לאחר מכן ניסע לשדה התעופה ונעלה על טיסת ערב לאירופה. לאחר עצירה קצרה, נעלה על טיסת המשך לת"א , בה ננחת בשעות הערב המאוחרות של ה-6.3

לפרטים נוספים והרשמה>>

הפוסט טיול לארגנטינה, צ'ילה וברזיל הופיע ראשון במסע אחר

לגונת סן רפאל. בחודש הבא הספינה תגיע | צילום: Vincent Huang, flickr

פריטו מורנו. אחד הקרחונים הבודדים בעולם שחזיתו ממשיכה להתקדם, ואינה במצב של נסיגה | צילום: "חבלי ארץ"

גוש קרח נופל מקרחון פריטו מורנו ומתרסק למים | צילום: Calyponte, GFDL

קרחון פריטו מורנו. כדי לצפות בחזיתו אין צורך לשוט | צילום: Luca Galuzzi

לטיול לדרום אמריקה כאן >

הפוסט קרחונים בדרום אמריקה: מסן רפאל לפריטו מורנו הופיע ראשון במסע אחר