טיסת בוקר סדירה וישירה, תביא אותנו לשדה התעופה של מדריד, שם ימתין לנו מיניבוס אלגנטי איתו נצא ישירות לכיוון ריברה דל דוארו.

ביקב Pago de Carraovejas ימתינו לנו לארוחת צהריים פרטית בחדר הטעימה המשקיף אל הכרמים, בליווי מיטב יינות היקב.

משם נמשיך לצ'ק אין מהיר בבית מלון במרכז העיר העתיקה של Aranda de Duero.

לאחר מנוחה קלה והתארגנות נצא לטיול קצר בעיר היפה, במהלכו נגיע למרתף תת-קרקעי עתיק, בו נערוך טעימת יינות מיוחדת ונאכל ארוחת ערב.

מסורת עתיקה ושורשית – יום 2

יינות אזור ריברה דל דוארו זוכים להכרה ברחבי העולם. האזור נחשב לביתם של כמה מהיקבים הטובים ביותר בספרד וכאן נגלה יקבים ותיקים שלהם מסורת בת מאות שנים.

Bodegas Ismael Arroyo שוכן בראש גבעה שמנהרות רבות מתפתלות בה. בעבר לכל משפחה בכפר היתה המנהרה שלה בה יושן היין וכיום כולן אוחדו למבוך אחד, גדול ומרשים בו מאוכסנות החביות של משפחת Arroyo. נבקר, נטעם ונכיר את המשפחה. נמשיך לביקור וארוחת צהריים בסגנון פיקניק בכרמים של היקב המרשים: Dominio de Cair. אחר הצהריים נבקר במפעל בוטיק לייצור חביות מעץ אלון.

ארוחת הערב היום תהיה בסגנון טאפאס ספרדי, כאשר ננדוד מבר למסעדה ונטעם ממיטב המנות האזוריות.

איכות וחדשנות – יום 3

היום נבקר בשני יקבים איכותיים שבמקביל למסורת, לא נרתעים ממחקר, פיתוח וגילוי של טכניקות, זני ענבים וסגנונות יחודיים של יין.

אלחנדרו פרננדז הוא מהחלוצים של ריברה דל דוארו. היקב שלו, Pesquera, מפורסם ברחבי העולם. לצד היינות הקלאסיים הוא בוחן ומגלה אזורים חדשים ומייצר את אחד היינות הלבנים הטובים והמיוחדים בספרד, מענבי Airen הגדלים באזור לא מאנשה.

יקב AALTO הגדול והמודרני נבנה ממש לאחרונה, במרכז הכרמים ובמיקום ששמור למכירים בלבד. נבקר ביקב נטעם ונכיר. ארוחת צהריים דשנה ומאוחרת במסעדה השייכת ליקב, שאמון על הכנת היין למלך ספרד: Linaje Garsea. לצד הארוחה נטעם ממגוון היינות. נגיע למלון בשעות אחר הצהריים המאוחרות ונזכה לערב חופשי בעיירה העתיקה: Arranda de Duero.

הטירה של Peñafiel – יום 4

הבוקר נצא לביקור ביקב משפחתי קטן, שזוכה בשנים האחרונות לתשבוחות מהמבקרים החשובים בעולם. Casajus הוא יקב קטן ומסורתי, שם לצד הביקור המרתק, נזכה לארוחת צהריים ספרדית כמיטב המסורת.

לאחר הארוחה נצא לביקור בטירה המרשימה של Peñafiel בה שוכן גם מוזיאון יין. הטירה חולשת על האזור כולו ונוכל להשקיף ולהבין טוב יותר את הטרואר של ריברה דל דוארו. בסמוך לטירה שוכן היקב הוותיק Protos בו נבקר באירוח VIP וטעימת רוחב מרתקת. ביקב כ 6,000 חביות! הפזורות במרתפים ובמנהרות שכאילו לא נגמרות.

לאחר זמן למנוחה והתארגנות נצא לארוחת ערב במסעדה מקומית, מסורתית.

קולינריה ספרדית – יום 5

היום יוקדש לגילוי הקולינריה המקומית.

נתחיל את היום בביקור אצל יצרן גבינות ייחודי, נשמע על הטכניקות היחודיות לאזור ונטעם מגוון של גבינות איכות טריות.

בצהריים נפגוש שף מקומי לסדנת בישול מרתקת, במהלכה נכיר את חומרי הגלם האזוריים ונתנסה באופן בבישול מקומי.

אחר הצהריים נגיע לביקור באחד היקבים היפים ביותר באזור, יקב Abadia Retuerta. היקב המרשים הוא חלק מאחוזה רחבת ידיים שכוללת גם מלון אלגנטי שזכה לתואר: המלון הטוב ביותר בספרד.

המלון ממוקם במנזר עתיק מהמאה ה 12 ובו שוכנת גם מסעדת מישלן בה נסעד לארוחת ערב חגיגית.

סגוביה ומדריד – יום 6

הבוקר נפרד מהמלון ונצא לכיוון דרום. נעצור לביקור בעיר היפיפה: Segovia שם נטייל בסמטאות הציוריות ונאכל ארוחת צהריים מסורתית.

נגיע למדריד לקראת שעות הצהריים ונוכל להנות מהעיר היפה עד שעות הערב, כל אחד בקצב ובסגנון המועדף עליו.

בשעות הערב נפגש ונמשיך לטיסת ערב ישירה ממדריד לישראל.

הפוסט טיול יין וקולינריה בריברה דל דוארו הופיע ראשון במסע אחר

סמטאות צרות ומלאות אווירה בעיר העתיקה של טולדו | צילומים: שאטרסטוק

מיקומה של טולדו, על גבעה מעל נהר הטחו, כשבעים ק"מ מדרום למדריד, הופך אותה ליעד נפלא לטיול יום מבירת ספרד. מוקדי העניין הבולטים של העיר נמצאים במרחק הליכה קצר זה מזה, כך שאפשר להספיק לראות את המיטב של העיר ביום אחד (למרות שאם זמנכם אינו מוגבל, תוכלו לבלות כמה ימים נינוחים בעיר).

הצעה לטיול יום בטולדו

לטולדו ניתן להגיע ממדריד ברכבת, נסיעה שנמשכת כ-45 דקות. מתחנת הרכבת של טולדו עולים על אוטובוס שמוביל אל התחנה הראשונה בסיור: מבצר אלקסר (Alcazar). במבצר תוכלו להבחין גם ממרחק, הודות למבנהו המרשים ולמיקומו בנקודה הגבוהה בעיר. המבצר הוקם במאה השלישית למטרות הגנה, ובהמשך נכבש על ידי המוסלמים. הוא עבר כמה גלגולים במהלך השנים – הוא שימש בין היתר כארמון של מלכי ספרד, מחנה צבאי ואקדמיה צבאית. היום המבצר משמש כמשכנה של הספרייה הלאומית של קסטיליה לה מנצ'ה, ויש בו גם מוזיאון צבאי (כתובת: Calle de la Union)

מבצר אלקסר החולש על העיר

מהמבצר יורדים לכיוון כיכר המרכזית של העיר, Plaza Zocodóver. זוהי כיכר מלאת חיים, הגדושה בתי קפה ומסעדות. גם אם הרעב כבר התעורר, אל תתפתו לשבת בבתי הקפה של הכיכר, שמרביתם הם מלכודות תיירים. במקום זאת, המשיכו לכיוון שוק סן אוגוסטין (Mercado San Agustin). השוק משתרע על פני חמש קומות ויש בו מסעדות, ברים ודוכני אוכל, וזהו מקום נהדר לאכול בו ארוחת צהריים או כמה טאפאס לצד כוס יין (כתובת: 1 Cuesta Águila).

כיכר זוקודובר, הכיכר המרכזית של טולדו | צילום: John_Silver Shutterstock.com

את הקלוריות מהארוחה לא תוכלו להוריד בהליכה לקתדרלה, שכן זו מרוחקת 550 מטר בלבד מהשוק. הקתדרלה היא אחד המבנים המפורסמים בטולדו, ויש הטוענים שהיא המבנה הגותי החשוב בספרד. הקתדרלה, שהוקמה במאה ה-13, מעוטרת במאות חלונות ויטראז' מרהיבים ויש בה גם מזבח בארוקי מרשים. זהו אתר חובה לא רק לחובבי הארכיטקטורה, אלא גם לאוהבי האמנות. בקתדרלה אפשר לראות יצירות מופת של גויה, אל גרקו, רפאל, רובנס ואחרים (כתובת: Calle Cardenal Cisneros, 1).

פנים הקתדרלה המפוארת של טולדו | צילום: Takashi Images / Shutterstock.com

מהקתדרלה המשיכו הלאה, אל הרובע היהודי. ברובע התקיימו חיים יהודיים משגשגים עד לגירוש ספרד ב-1492. נעים לשוטט בסמטאות הצרות ומלאות האווירה של הרובע, המתאפיינות בארכיטקטורה ייחודית. אחד האתרים המעניינים ברובע, שאינו קשור ליהדות, הוא מוזיאון אל גרקו (El Greco), אשר בו מוצגות רבות מיצירותיו של האמן היווני שהתגורר בעיר (כתובת: Paseo Tránsito, 10). סמוך למוזיאון נמצא בית הכנסת אל טרנסיטו (El Transito). בית הכנסת אשר נחנך במאה ה-14, הוסב לאחר גירוש היהודים מהעיר למחנה צבאי ומאוחר יותר אף היה בו מנזר. כיום פועל במקום מוזיאון המוקדש ליהדות ספרד (כתובת: Calle de Samuel Levi).

בית הכנסת אל טרנסיטו

כשלוש דקות הליכה יובילו אתכם אל בית הכנסת השני ברובע, בית הכנסת אבן שושן, הנקרא כיום סנטה מריה לה בלנקה (La Sinagoga de Santa María La Blanca). הוא הוקם במאה ה-12, מה שהופך אותו לבית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין עומד על תילו. בית הכנסת הוא סמל לדו-קיום ששרר בטולדו בתקופה ההיא – הוא הוקם עבור יהודים תחת השלטון הנוצרי ותוכנן על ידי אדריכלים מוסלמים. ואכן, אחד הדברים שמייחדים את המבנה הוא האדריכלות המורית המרהיבה שלו, עם קשתות לבנות ועמודים מתומנים. לאחר גירוש ספרד הבניין הפך לכנסייה, כפי שאפשר לראות מהצלב מעל המקום שבו עמד ארון הקודש. כיום המקום משמש מרכז תרבות (כתובת: Calle de los Reyes Católicos, 4).

בית הכנסת סנטה מריה לה בלנקה עם הקשתות המוריות הלבנות | צילום: Sean Pavone / Shutterstock.com

את הטיול בעיר תוכלו לסיים בגשר סן מרטין (Puente de San Martín), גשר מימי הביניים החוצה את נהר הטחו. מהגשר יש תצפית פנורמית נהדרת על העיר העתיקה. זהו מקום רומנטי להפליא להיפרד בו מטולדו היפה, במיוחד אם תגיעו הנה בשעת שקיעה.

גשר סן מרטין, מנקודות התצפית הרומנטיות בעיר

מפת טולדו – מסלול הטיול:

הפוסט מסלול בטולדו: יום בירושלים של ספרד הופיע ראשון במסע אחר

סמטה עתיקה ומלאת קסם. מדריד נכנסת ללב מהרגע הראשון | צילומים בכתבה: ליהי רון

העיר העתיקה – רחובות קטנים ומלאי אווירה

טיול במדריד מתחיל כמעט תמיד בכיכר פוארטה דל סול, כיכר שער השמש, שממנה מודדים את כל המרחקים בספרד (קילומטר אפס) ובמרכזה ניצב סמלה של העיר – פסל הדובה האוכלת מעץ התות. יש כמה תאוריות הנוגעות למקור השם מדריד, אך זו הקשורה בפסל החביב גורסת כי שמה המקורי של העיר היה אורסריה (Ursaria) – ארץ הדובים, בזכות כמות הדובים הגדולה באזור, שיחד עם עצי התות הגדלים כאן מסמלים את אדמתה הפורייה של מדריד ואת משפחת המלוכה.

סמל העיר: דובה האוכלת מעץ תות

מהכיכר הגדולה, שבכל שעות היממה זורמים אליה תיירים, מקומיים וקבוצות מפגינים, מסתעפות סמטאות העיר העתיקה – מבוך של רחובות קטנים וכיכרות מקסימות, משובצים בחנויות, בתי קפה, מסעדות וטאפאס ברים מפתים, שמזמינים אתכם להתענג על מטעמי המטבח הספרדי. זה המקום לזנוח את גוגל Maps, ללכת לאיבוד בין הסמטאות ולגלות את מדריד האותנטית, רבת הפנים והסגנונות.

פלאזה מאיור, הכיכר המרכזית של מדריד

לא הרחק משם ממוקמת פלאזה מאיור, הכיכר המרכזית של מדריד. זוהי כיכר היסטורית, שבמרכזה מתנוסס פסלו של המלך פיליפ השלישי ובעברה שימשה מוקד לאירועים רבים בהם פסטיבלים, קרבות שוורים, הכתרות מלכותיות, משפטי אינקוויזיציה והוצאות להורג. כיום, למרבה השמחה, כבר לא מתקיימים כאן אירועים שנויים במחלוקת. מדי יום תוכלו להצטרף להמוני האנשים הפוקדים את הכיכר, לשבת במסעדות ובבתי הקפה שמסביב, לשוטט בין הדוכנים ולצפות בלהטוטנים ומופעי רחוב, שמנעימים את זמנם של העוברים והשבים.

דוכן נקניקים מפתה

ממש צמוד לכיכר נמצא שוק האוכל המפורסם של מדריד, סן מיגל, שלטעמנו הוא קצת תיירותי מדי, אבל מציע חגיגה קולינרית שמערבת את כל החושים עם שפע של דוכנים עמוסי כל טוב: מפירות וירקות טריים, דוכני טאפאסים וכריכוני בקלה מושקעים, דרך מאכלי ים אקזוטיים ועד עוגות ומיני מתיקה שאי אפשר לעמוד בפניהם.

כריכוני בקלה בשוק סן מיגל

קלאסיקה מודרנית – אמנות, שופינג ובילויים

למרות גודלה, מרבית האתרים התיירותיים במדריד נמצאים במרחק הליכה זה מזה, ומתרכזים באזור שבין פארק בואן רטירו לארמון המלוכה. גראן ויה, הרחוב הראשי, מצטיין במבנים ארכיטקטוניים מרשימים (כמו מגדל טלפוניקה ופלאזה דל קאלאו), ולכל אורכו תמצאו חנויות ורשתות אופנה גדולות, מלונות יוקרתיים, בתי קפה ומסעדות מכל הסוגים.

מהגראן ויה מתפצלים רחובות רבים, שגם בהם יש מסעדות, ברים וחנויות לרוב, כמו רחוב Fuencarral – רחוב הקניות השווה של רובע צ'ואקה, שהפך בשנים האחרונות לאזור הטרנדי של העיר. מלבד בוטיקים שיקיים של מעצבים בינלאומיים ומקומיים, תמצאו כאן את ה-Rastro, שוק פשפשים פופולרי הפועל בימי ראשון, ואת Mercado de Fuencarral, מתחם קניות ענק בן שלוש קומות עם חנויות של מעצבים צעירים והמון סטייל.

כיכרות מקסימות ומלאות אווירה

בצדו המערבי של הגראן ויה נמצאת כיכר אספניה, כיכר ירוקה ומטופחת עם פסלים ומזרקות, שבסמוך לה שוכן ה-Palacio Real, הלא הוא הארמון המלכותי של מדריד. מדובר בארמון מפואר עם יותר מ-3,000 חדרים, שנבנה במאה ה-18 ונחשב לאחד מאתרי הביקור החשובים בעיר. חלק מהחדרים (כמו חדר כס המלכות ובית המרקחת המלכותי) פתוח למבקרים, וניתן להצטרף לסיור מודרך באנגלית בכ-30 חדרים ואולמות נדירים ביופיים.

מדריד המלכותית מציגה מבנים ארכיטקטוניים מרשימים

בירתה המלכותית של ספרד מצטיינת גם במגוון עשיר של תרבות ואמנות, ויש בה כמה מוזיאונים שמחזיקים אוספי אמנות מהגדולים בעולם. במשולש הזהב של האמנות מצויים שלושה מוזיאונים מצוינים, ובראשם מוזיאון הפראדו – מוזיאון ציבורי גדול עם ציורי קיר רומנסקיים יפהפיים, יצירות רנסנס איטלקיות ויצירותיהם של אמני ספרד הגדולים דוגמת ולאסקס, גויה ואל גרקו. המוזיאון השני והמוצלח יותר לטעמנו, הוא מוזיאון המלכה סופיה, שמחזיק בין השאר ביצירה המפורסמת גרניקה של פיקאסו; והצלע השלישית במשולש המוזהב הוא מוזיאון תיסן בורנמיסה, שמתהדר באחד האוספים היוקרתיים באירופה.

מדריד עמוסה בארמונות מלכותיים וקתדרלות מפוארות

מדריד מתגאה בשילוב ייחודי של נוף אורבני עם אתרי טבע ירוקים ופורחים, שמזמינים אתכם לקחת פסק זמן מהמולת העיר. שני פארקים בולטים יש במדריד: פארק בואן רטירו, הפארק הגדול והמושקע, שמכיל מדשאות ענקיות, מגרשי משחקים לילדים, בתי קפה, שייט בסירות פדלים באגם ומופעי רחוב. הפארק השני, קאזה דה קמפו, שלא נופל מעמיתו המפורסם, שימש בעבר כיער הציד המלכותי ומציע כיום שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, גן חיות מרשים, רכבל שמגיע לנקודת תצפית מרהיבה על העיר ופארק שעשועים חדשני עם מתקנים מקפיצי אדרנלין.

צ'ורוס עם שוקולד, פאייה וסנגריה

אי אפשר לטייל במדריד בלי להתעכב על אחת ההנאות הגדולות שהיא מציעה – האוכל. הסצינה הקולינרית בבירת ספרד היא מהמשובחות בעולם ואם אתם מחשיבים עצמכם לפודיס, צפו לחוויה מסחררת של טעמים, ריחות וצבעים שילוו אתכם כל הטיול. ארוחת הבוקר במדריד שונה מארוחות הבוקר שאנחנו מכירים, והיא כוללת צ 'ורוס, מעין סופגניות צרות ומטוגנות שנהוג לטבול ברוטב שוקולד. מעדן טעים וממכר. הטוב ביותר יוגש לכם בבית הקפה המפורסם סאן גינס (San Ginés), שנמצא ממש במרכז העיר, ליד כיכר פוארטה דל סול, ופתוח 24 שעות ביממה.

קרוקטים במילויים מפתיעים

לאן שלא תסובבו את הראש במדריד תגלו מסעדות וטאפאס ברים, שמגישים מנות אופייניות לאזורים שונים בספרד. אנחנו אהבנו במיוחד את O’pazo, מסעדת דגים ופירות ים נפלאה עם תפריט יצירתי ויינות בוטיק מקומיים, ואת המסעדה הסופר-מדליקה Sala de Despiece, המתמחה בבשרים ותפריט א-לה מסעדת שוק מודרנית המשתנה מדי יום. בקטגוריית הברים התלהבנו מ-La Raquetista, טאפאס בר טרנדי ונחשב במדריד, שמציע טאפאסים מופלאים על גבול האמנות ממש. עוד בר שהתחבב עלינו הוא La Monteria, בר מקסים ואינטימי עם מנת פאייה מהטובות שאכלנו וסנגרייה שעלתה לנו לראש תוך שניות.

יפה ביום, זוהרת בלילה

חיי הלילה במדריד הם סיבה בפני עצמה לבקר בעיר. אזורי הבילוי המובילים – מלסאנה, צ'ואקה, בילבאו וסלמנקה, מלאים בברים, טברנות, מועדונים עם מופעי מוזיקה וכמובן מופעי פלמנקו מסורתיים. כל אחד והבילוי המועדף עליו, אבל אם אתם כבר בסביבה אל תחמיצו מופע פלמנקו סוחף וחושני במסעדה הוותיקה Corral de la Moreria, בלב העיר העתיקה, ששמה יצא למרחקים הודות למופעים המושקעים ולמנות האיבריות המיוחדות היוצאות ממטבחה. מנהג קבוע במדריד הוא לסיים את הבילויים לפנות בוקר עם כוס קקאו חם ומהביל, מתכון בטוח לשנת לילה מתוקה שתכין אתכם לעוד יום גדוש חוויות.

הפוסט יפהפייה, חושנית וסוחפת: הולה, מדריד הופיע ראשון במסע אחר

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר למדריד
• מדריד – סיור רגלי בעיר
• מדריד עם ילדים
• הטיול החסכוני: מדריד בחינם

מתי כדאי לנסוע למדריד?

מדריד היא עיר נהדרת בכל עונה. עונת השיא, כמו במקומות אחרים באירופה, היא יולי-אוגוסט, אבל דווקא בחודשים אלה פחות מומלץ להגיע כי חם מאוד, העיר עמוסה בתיירים והמחירים גבוהים יותר. הסתיו, בספטמבר ואוקטובר, והאביב, בין מרץ למאי, הן עונות נהדרות לביקור במדריד, ובייחוד במאי ובאוקטובר. בתקופה זו מזג האוויר לרוב נעים למדי, העיר לא עמוסה, והמראות יפים במיוחד, עם פריחה באביב ושלכת בסתיו. בחורף, בין נובמבר לפברואר, מזג האוויר קר אך לרוב הטמפרטורות לא יורדות מתחת לאפס ואם מתלבשים בהתאם, בהחלט אפשר לטייל ברגל ברחובות. בחורף מדריד מתרוקנת ממבקרים, התורים באתרים ובאטרקציות קצרים, מחירי הלינה יורדים ובחנויות יש מבצעים מיוחדים.

פלאזה מאיור, הכיכר המרכזית של מדריד | צילומים: שאטרסטוק

איך להתנייד במדריד?

התחבורה הציבורית במדריד מצוינת והמטרו נקי, יעיל ומודרני. בעיר פזורות למעלה מ-300 תחנות מטרו והמטרו פועל בתדירות גבוהה. המטרו פועל בשעות 1:30-6:00. מחירה של נסיעה בודדת הוא 2-1.5 אירו (1.5 אירו לנסיעה של עד חמש תחנות, בנסיעה של 9-6 תחנות יש תוספת של 0.1 אירו לכל תחנה, 10 תחנות ומעלה – 2 אירו). יש לקנות כרטיס פלסטיק נטען,  Tarjeta Multi, תמורת 2.5 אירו, ולהטעין אותו בכסף עבור הנסיעות. את הכרטיס ניתן לרכוש במכונות בתחנות המטרו, או בחנויות טבק. ניתן גם להטעין את הכרטיס בכרטיסייה של 10 נסיעות במחיר מוזל. אפשרות נוספת היא לרגוש כרטיס תייר (Tourist Ticket) לתחבורה הציבורית. הכרטיס, שתקף ליום, יומיים, שלושה ימים, חמישה ימים או שבוע, מאפשר נסיעה בלתי מוגבלת במטרו, באוטובוס וברכבת בתוך מדריד ובסביבתה הקרובה.

איך להגיע מנמל התעופה למרכז מדריד?

הדרך הנוחה ביותר להגיע מנמל התעופה למרכז העיר היא במטרו. מחירו של הכרטיס הוא 5-4.5 אירו ועליו יש להוסיף תעריף נמל תעופה בסך 3 אירו. אפשרות נוספת, שעשויה להיות נוחה במיוחד למי שמגיע בלילה, בשעות בהן המטרו אינו פעיל, היא לנסוע בשאטל Exprés Aeropuerto. השאטל פועל 24 שעות ביממה ומקשר בשעות היום (23:30-6:00) בין נמל התעופה לתחנת Atocha ובלילה (6:00-23:30) לתחנת Cibeles. מחיר הכרטיס הוא 5 אירו וניתן לשלם במזומן לנהג (בשטר שאינו גדול מ-20 אירו) או באשראי/סלולר.

איך לחסוך זמן וכסף במדריד?

זמן וכסף הם שני מצרכים חשובים בכל חופשה, והבשורה המשמחת היא שיש דרכים להוריד עלויות וגם לחסוך בזמן יקר. במדריד יש הרבה דברים שאפשר לעשות בחינם, כמו ביקור בפארק רטירו ובפארק קאסה דה קמפו, ביקור במוזיאון טאורינו המוקדש למלחמות שוורים, ביקור במקדש המצרי Templo de Debod ועוד. בנוסף, בהרבה מהמוזיאונים יש ימים ושעות בהם הכניסה חופשית. מוזיאון הפראדו, למשל, פתוח בחינם בימים שני-שבת בשעות 20:00-18:00 ובימי ראשון ובחגים מ-19:00-17:00. מוזיאון המלכה סופיה פתוח בחינם בימים שני ורביעי עד שבת בשעות 21:00-19:00 ובימי ראשון מ-16:30-12:30.

הכניסה למוזיאון הפראדו, אחד המוזיאונים החשובים בעולם

אם תרצו לקצץ בסעיף האוכל, אכלו את הארוחה הגדולה בשעות הצהריים, שכן ארוחות הצהריים זולות משמעותית בהשוואה לארוחת הערב. במסעדות רבות מוצעת ארוחת צהריים עסקית (menu del dia) הכוללת שתי מנות וכוס יין בימים שני-שישי. מחיר של ארוחה עסקית כזאת נע סביב 12 אירו.
דרך נוספת לחסוך היא ברכישה של כרטיס Madrid City card. הכרטיס תקף ל-1,2,3,4 או 5 ימים עוקבים, והוא מקנה נסיעה בחינם בתחבורה הציבורית וכן הנחות משמעותיות במוזיאונים ומוסדות תרבות ודילוג על תורים בכמה מהאטרקציות הבולטות.  פרטים נוספים באתר האינטרנט.

רוצים לדעת איך עוד לחסוך במדריד? היכנסו לכתבה "הטיול החסכוני – מדריד בחינם".

מה לעשות במדריד?

כמו כל עיר גדולה, גם למדריד יש רשימה של אתרים שלא כדאי להחמיץ את הביקור בהם. אחד מהם הוא הארמון המלכותי (Palacio Real), אשר שימש כמקום מושבו הרשמי של מלך ספרד והיום משמש לאירועים רשמיים. בארמון המפואר יש מאות חדרים שבהם אפשר להתרשם מריהוט תקופתי, יצירות אמנות ואוסף מרשים של 2,500 שטיחי קיר. מסביב לארמון יש גנים מטופחים. לחובבי האמנות מציעה מדריד שלושה ממוזיאוני האמנות המובילים בעולם: מוזיאון הפראדו שבו יצירות מופת של גויה, רפאל, רובנס ואחרים; מוזיאון ריינה סופיה עם עבודות אמנות מהמאה ה-20, שהמפורסמת שבהן היא גרניקה של פיקאסו, ומוזיאון תיסן בורנמיסה עם יצירות של רמברנדט, ואן גוך, מונה ואחרים. במדריד יש עוד כמה מוזיאונים מרתקים, כמו המוזיאון לארכאולוגיה והמוזיאון הימי.

הארמון המלכותי של מדריד

כמו בכל עיר גדולה, גם במדריד חלק גדול מהכיף הוא טיול רגלי ובילוי בכיכרות היפות. פלאזה מאיור (Plaza Mayor), שנמצאת בלב העיר העתיקה, היא כיכר מרשימה שהוקמה במאה ה-17. סביב הכיכר תמצאו הרבה בתי קפה, טאפאס ברים ומסעדות. נעים מאוד לשבת ביום שמש בשולחן המשקיף על הכיכר, אבל קחו בחשבון שהמחירים כאן גבוהים למדי. ברחובות הצרים הסמוכים לכיכר יש הרבה בניינים עתיקים וכנסיות לצד חנויות קטנות, מסעדות וברים. לא רחוק מכאן נמצאת הכיכר התוססת והמפורסמת של מדריד, פוארטה דל סול (Plaza Puerta del Sol) שבה כל ערב מופיעים אמני רחוב ונגנים. סביב לכיכר יש בתי כלבו וחנויות בגדים ונעלים במחירים נוחים מאוד. בפוארטה דל סול נערכים אירועים רבים, כמו חגיגות השנה החדשה. בכל מקרה, אל תעזבו את מדריד לפני שטעמתם את המעדן המקומי עתיר הקלוריות – צ'ורוס ושוקולטה, מקלות בצק מטוגנים בשמן עמוק, מעוטרים בסוכר, ולצדם ספל של שוקולטה, משקה שוקולד חם וסמיך, שכל קשר בינו לבין השוקו הישראלי מקרי בהחלט…

צ'ורוס ושוקולטה, מעדן מקומי עתיר קלוריות וטעים להפליא

כשתרצו לנוח מהמולת העיר, תוכלו לעשות זאת באחד מעשרות הגנים והפארקים. הפארק המרכזי הוא פארק דל בואן רטירו (Parque del Buen Retiro), או בקיצור רטירו. יש כאן עצים גדולים, מדשאות, שבילי הליכה, פסלים, אגם מלאכותי (אפשר לשכור שירת משוטים ולחתור באגם) ועוד. הפארק הגדול ביותר בעיר הוא קאסה דה קמפו (Casa de Campo), שנראה יותר כמו יער מאשר פארק עירוני ובתוכו יש אגמים, פארק שעשועים פופולרי וגן חיות גדול ומוצלח. כל אלה הופכים את הפארק למקום אידיאלי לבילוי משפחתי. אחת הדרכים המהנות להגיע לפארק הזה היא ברכבל, הנקרא Teleferico, שיוצא מ- Parque de Oeste ועובר מעל צמרות העצים, עם תצפית נהדרת על העיר.

האגם בפארק רטירו. אפשר לשכור סירה ולחתור באגם המוקף עצים ושבילי הליכה

שופינג ובילויים במדריד

חובבי קניות יבואו על סיפוקם ברחוב המרכזי, Gran Via, שמשני צדדיו יש אינספור חנויות, כולל סניפים של רשתות האופנה הספרדיות האהובות על הישראלים – זארה ופול אנד בר, עם מחירים נמוכים להפליא. גם ברחובות היוצאים מכיכר סול אפשר למצוא מחירים מצוינים לבגדים, נעלים ואקססוריז. אם אתם מעדיפים לרכז את כל הקניות תחת קורת גג אחת, ברחבי העיר יש לא מעט סניפים של El Corte Inglés, רשת בתי הכלבו הספרדית הגדולה ביותר באירופה ואחת הגדולות בעולם. חנות הדגל במדריד נמצאת בכתובת 9 Calle Raimundo Fernández Villaverde.

רחוב גראן ויה, מקום אידיאלי לאוהבי שופינג | צילום: Christian Mueller / Shutterstock.com

מדריד היא עיר של בילויים וחיי הלילה הם חלק בלתי נפרד מחוויית הביקור כאן. ברובע Barrio de Las Letras תמצאו מועדוני ג'אז, פלמנקו ואינדי רוק, ב- Barrio de Malasaña יש אווירה מחתרתית ומועדוני רוק ופאנק, לצד ברים טרנדים. באזור Princesa יש הרבה ברים ומועדונים של מוזיקה עכשווית ואילו ב-Barrio de Salamanca יש מועדונים יוקרתיים. להשלמת הבילוי, מומלץ בחום לצפות בהופעת פלמנקו באחד ממועדוני הפלמנקו הרבים שבעיר, ובעונת הכדורגל, כשריאל או אתלטיקו מדריד משחקות בבית, כדאי מאוד לרכוש כרטיסים למשחק, לתצוגה מסחררת של כדורגל ספרדי.

להשלמת הבילוי במדריד, מומלץ לצפות במופע פלמנקו באחד המועדונים בעיר

טיולים מחוץ למדריד

אם יש לכם זמן, כדאי לטייל קצת גם מחוץ לעיר. במרחק כשעה נסיעה מצפון למדריד נמצאת סגוביה (Segovia), עיר עתיקה ויפהפייה עם אמת מים רומית מרשימה, מבצר המתנשא מעליה וקתדרלה גותית מרשימה. כ-70 ק"מ מדרום למדריד נמצא טולדו (Toledo), שהיתה בירת ממלכת ספרד במשך 500 שנה. העיר העתיקה מוקפת חומה שמורה היטב. מומלץ לבקר במבצר המרשים, בקתדרלה הגותית מהמאה ה-13 ובבתי הכנסת המפוארים, שמהווים עדות לקהילה היהודית המשגשגת שהיתה פה בעבר.

העיר העתיקה טולדו, הנמצאת מדרום למדריד, היא יעד נהדר לטיול יום מחוץ לעיר

מפת מדריד:

הפוסט טיפים למדריד: ההמלצות הכי שוות הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

מדריד, בירת ספרד, מציעה מגוון של מקומות לינה שמתאימים לכל כיס, וניתן למצוא בה הרבה מציאות שוות במיוחד שנדיר למצוא בבירות אירופיות אחרות. המחפשים מקום לינה מיוחד יישמחו לגלות כאן ריכוז גבוה של מלונות אמנותיים ומעוצבים, שמציעים אווירה מיוחדת ואופי שקשה למצוא בבתי המלון הסטנדרטיים. הנה כמה מלונות מומלצים במדריד:

Oriente Hostal
למרות השם המטעה, מדובר בהרבה יותר מהוסטל. ההוסטל המשודרג שוכן במיקום נהדר, ליד בית האופרה, התיאטרון המלכותי, הארמון ופלאזה מאיור. החדרים בהוסטל מיועדים ל-4-1 אורחים, ועל אף מידותיהם הקטנות הם נעימים וצויידים בשירותים ומקלחת פרטיים, אינטרנט אלחוטי בחינם, טלוויזיה, מזגן, כספת (בתשלום נוסף) והכל במחירים משתלמים במיוחד.
כתובת: C Arenal 23, 1st Floor

חדר זוגי ב-Oriente Hostal. הוסטל משודרג

Artrip Hotel
מלון אמנותי בבניין משופץ מראשית המאה העשרים, השוכן במרחק הליכה מהמוזיאונים הגדולים של העיר וממסעדות, ברים ומרכזי בילוי. במלון 17 חדרים בלבד, ובהם חדרים אינטימיים בעליית הגג, חדרים זוגיים או חדרים לשלושה עם מרפסת צרפתית שמשקיפה לרחוב, סוויטות ג'וניור וחדרי משפחה מרווחים שמשקיפים לחצר הפנימית של המלון. כל החדרים מעצבים בסגנון מודרני ומאובזרים בטלוויזיות LCD ו-wi-fi. במלון יש חלל תצוגה בו מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים. כל אלה נותנים תמורה מצוינת למחיר הלא יקר.
כתובת: C/ Valencia, 11

מלון Artrip. מלון אמנותי עם תערוכות מתחלפות

Room Mate Alicia
המלון הוא חלק מרשת של בתי מלון הפזורים ברחבי מדריד ומציעים חדרים מעוצבים ותנאים מפנקים במחירים שווים לכל נפש. המלון הזה מצטיין במיקום הטוב ביותר – ליד כיכר סנטה אנה, שסביבה המון ברים, מועדונים ומסעדות. במלון 34 חדרים נוחים, מעוצבים, מאובזרים ומוארים עם נוף לכיכר ועבודות פופ ארט על הקירות. בסוויטות יש פינוקים כמו מרפסת עם מיטות שיזוף ומקלחת חיצונית או בריכת טבילה קטנה.
כתובת: C/ Prado 2

סוויטה ב-Room Mate Alicia. משתלם במיוחד

Artistic B&B
בד אנד ברקפסט המעוצב בסגנון ים תיכוני ששוכן בקומה השלישית של בניין מהמאה ה-19 ומציע הרבה אווירה ואופי. המיקום נהדר, במרחק הליכה מפלאזה מאיור, פואטרה דל סול, פארק רטירו והמוזיאונים הגדולים. במקום שישה חדרים המיועדים ל-4-1 אורחים, בכולם שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה עם מסך שטוח ו-Wi-Fi, חלקם ממוזגים ובאחרים יש מאוורר תקרה. כל חדר שונה ממשנהו וכולם מעוצבים בסגנון ייחודי, עם קירות הצבועים בצבעים חמים, פסיפסים, שטיחי קיר מאפריקה, כיורים בעבודת יד והפתעות נוספות.
כתובת: Lope de Vega 11, אתר אינטרנט

חדר ב-Artistic B&B. צבעים חמים, שטיחי קיר והפתעות נוספות

Eric Vökel Atocha Suites
קומפלקס הכולל 23 דירות מרוהטות, משופצות ומאובזרות היטב במיקום אידיאלי בלב משולש הזהב של מדריד, בין שלושת המוזיאונים הגדולים. במתחם, שמתאים במיוחד למשפחות, יש דירות מרווחות ומעוצבות של 2-1 חדרי שינה, המתאימות ל-6-2 אורחים, ובהן סלון ומטבח מצויד. בחלק מהדירות יש גם מרפסת עם שולחן אוכל ומיטת שיזוף. בריכת השחייה הקטנה והחנייה החינמית הן חלק מהבונוסים מהם נהנים אורחי המקום.
כתובת: C/ Vizcaya 9


הבריכה בקומפלקס הדירות Eric Vokel. אחד מהבונוסים הבולטים של המקום

Hotel Urban
מלון חמישה כוכבים מתוחכם ומעוצב להפליא ששוכן במשולש הזהב של מדריד, בין שלושת המוזיאונים הגדולים ובמרחק דקות הליכה ספורות מפוארטה דל סול ומהעיר העתיקה. המלון שוכן בבניין חדש המעוצב בסגנון האר-דקו, וכל החדרים המפנקים והחללים הציבוריים מקושטים ביצירות אמנות ממצרים, סין, הודו ואפריקה. יש אפילו מוזיאון קטן של אמנות מצרית בקומת המרתף. מלבד זאת, המלון מציע גם מתקנים שגרתיים יותר כמו בריכה חיצונית, סולריום, חדר כושר, סאונה, מסעדת גורמה, בר אויסטרים ובר קוקטיילים על הגג.
כתובת: Carrera de San Jerónimo, 34

מלון Urban. החדרים מקושטים ביצירות אמנות ממצרים

Hotel AC Palacio Retiro
מלון חמישה כוכבים קטן אך מהודר, שאחד מיתרונותיו הבולטים הוא המיקום שלו – בחזית פארק רטירו המקסים ובמרחק הליכה קצרה מכל המוזיאונים הגדולים של מדריד. המלון שוכן בבניין היסטורי מפואר מראשית המאה ה-20 אשר הוכרז כמבנה לשימור, ובו 50חדרים אלגנטיים עם רצפות עץ, ציורי קיר מקוריים, אבזור מודרני ונוף לפארק רטירו הירוק. עוד במלון: טאפאס בר פופולרי, ספא עם מגוון טיפולים וחדר כושר.
כתובת: Alfonso XII 14

מלון Hotel AC Palacio Retiro, סמוך לפארק רטירו המקסים ובמרחק הליכה קצר מהמוזיאונים החשובים

Hotel Orfila
מלון יוקרתי מבית Relais& Chateaux אשר שוכן בבית אחוזה עתיק בשכונת מגורים שקטה, הרחק מהמולת העיר. במלון 32 חדרים וסוויטות, כולם שונים זה מזה, אך כולם מרווחים מאוד, מרוהטים בריהוט מהמאה ה-19, מעוטרים ביצירות אמנות ומאובזרים בג'קוזי. להשלמת החוויה, יש במלון גן שליו ופטיו ומסעדת גן עטורת שבחים.
כתובת: Calle de Orfila 6

הלובי במלון Orfila. בית אחוזה עתיק ומהודר

בתמונה הפותחת: נוף עירוני הנשקף ממלון פלאסיו רטירו

הפוסט מלונות במדריד – המלצות הופיע ראשון במסע אחר

גם אם נכבשתם בקסמה של הבירה הספרדית, קחו לכם פסק זמן של כמה שעות או אפילו יום שלם, וצאו אל מחוץ לעיר. הנה הצעה לשלושה יעדים מעניינים, שכל אחד מהם יספק לכם אתנחתא מעניינת מהעיר הגדולה. זמן ההגעה לצ'ינצ'ון הוא הארוך ביותר – כשעה נסיעה באוטובוס. לטולדו ולארנחואס אפשר להגיע ברכבת, בתוך כחצי שעה עד 40 דקות.

טולדו: מסע לשורשים היהודיים
רכבת מהירה תביא אתכם תוך כחצי שעה ממדריד לבירת ספרד הקודמת, טולדו (Toledo). הקו מבוקש מאוד, לכן כדאי לרכוש כרטיסים ערב לפני הנסיעה בתחנה המרכזית. מתחנת הרכבת בטולדו לוקחים אוטובוס לכיכר Zocodover, ולאחר הפסקת קפה אפשר לצאת למסע של כחצי יום בסמטאות הצרות של העיר המרהיבה הזאת, שלה עבר יהודי מפואר. מומלץ לבקר בשני בתי הכנסת Santa Maria la Blanca ו-Sinagoga de Transito. שניהם הפכו אמנם לכנסיות, אבל ב- Sinagoga de Transito השתמרו כתובות עבריות עתיקות, והמקום הפך למוזיאון של יהדות טולדו. צמוד אליו נמצא ביתו של הצייר אל גרקו (El Greco); בעבר היה זה ביתו של יהודה הלוי, בן תקופתו של הרמב"ם. מלבד באתרים המוגדרים, מומלץ פשוט לשוטט בסמטאות הרובע היהודי (Madina al Yehud), שם אפשר לבקר במרכז מורשת יהודית Casa de Jacob. מנהלת המרכז תשמח לעזור במידע למי שמחפש את שורשיו בטולדו, ותשמח לא פחות לאסוף מכם מידע על שורשיכם הספרדים (כתובת: Calle del Angel 15, אתר אינטרנט). מי שרוצה לחוש את האווירה של טולדו במאה ה-13 ולהכיר את החיים המורכבים של הקהילה היהודית, טוב יעשה אם יקרא את ספרו של ליאון פויכטוואנגר "היהודיה מטולדו".

אם נשאר לכם זמן לפני החזרה למדריד, כדאי לקחת מונית לגשר Al Kantara מעל נהר טחו (Tejo), ומשם להמשיך ל- Panoramica Desde Los Cigarrales וליהנות מתצפית מרהיבה על העיר.

הגעה: רכבת בקו מס' 3 מהתחנה המרכזית Atocha Renfe , שעות יציאה וחזרה באתר האינטרנט.

סמטה בצינצ'ון. בתי האבן בצפופים משמרים את הצביון המיוחד של העיירה

צ'ינצ'ון: הזמן עצר מלכת
צ'ינצ'ון (Chinchon) היא עיירה קטנה וקסומה כ-45 ק"מ מדרום למדריד, שנותרה כמעט ללא שינוי מאז ימי הביניים, ונבחרה בשל כך כאתר צילומים לסרט "גויה", בכיכובה של נטלי פורטמן. מיד כשיורדים מהאוטובוס ומתחילים לעלות במעלה הסמטה הראשית המובילה לכיכר מאיור מרגישים כאילו הזמן עצר מלכת. העיירה בנויה על מדרון תלול, ובתי האבן הבנויים בצפיפות משמרים את הצביון המיוחד בן מאות השנים.

ככל שהתקדמנו לעבר כיכר מאיור חשנו בתכונה מיוחדת: נורות צבעוניות נתלו בין הבתים מעל הכביש הצר ודגלים בצבעי דגל ספרד נתלו לאורך הסמטה הראשית. כשהגענו לכיכר הראשית הבנו – העיר התכוננה לקראת מלחמת השוורים המסורתית, והזירה נבנתה במרכז הכיכר היפהפייה, שכמעט לא השתנתה מאז המאה ה-15. סביב-סביב מעל הכיכר מתנשאים בתי העיר העתיקים, שעון העיר מתריע בצלצולים רמים על השעה, ומרפסות עץ המכונות claros מוסיפות ליופי הייחודי של הכיכר ומהוות נקודת תצפית טובה למתרחש בכיכר. כנסית Nuestra Señora de la Asunción מזדקרת מעל הכיכר ובתי העיירה. בכנסיה זו, אחיו של גויה שימש ככומר, וגויה עצמו צייר כאן את עלייתה לשמים של מרים הבתולה. בכיכר ובסמטאות הסמוכות יש שלל חנויות של מזכרות, חפצי נוי, בגדים, תבלינים ועוד וכן גלריות, ברים ובתי קפה. מומלץ לטפס בסמטאות הצרות עד מבצר Condes המתנוסס מעל העיירה.

הגעה: כשעה נסיעה ממדריד, מטרו: Conde de Casal, משם אוטובוס מס' 337 לצ'ינצ'ון.

ארנחואס. הארמון, הגנים והעיר העתיקה הוכרזו כאתר מורשת עולמית

ארנחואס: העיר המלכותית
כ-40 דקות ברכבת מפרידים בין מרכז מדריד לעיירה המלכותית ארנחואס (Aranjuez), שבה הקים במאה ה-16 המלך פיליפה ה-2 את ארמון הקיץ המפואר שלו. הארמון, הגנים הסובבים אותו והעיר העתיקה שלצדו הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בעבר, העיר שהוקמה סביב הארמון היתה אסורה לכל מי שלא עבד בארמון או היה שייך לאצולה הספרדית. היום העיר הפסטורלית מהווה מפלט לכל מי שמתקשה לשלם את מחירי הנדל"ן הגבוהים של מדריד. הארמון פתוח לביקורים בימים שלישי עד ראשון מ-10:00 עד 17:00, סגור בימי שני.

הגעה: רכבת בקו מס' 3 מהתחנה המרכזית Atocha Renfe, לוח זמנים באתר האינרטנט.

בתמונה הפותחת: טולדו. הקצו לפחות חצי יום לשיטוט בסמטאות הצרות והעתיקת

הפוסט טיולים מחוץ למדריד הופיע ראשון במסע אחר

אמנים רבים בעלי שם עולמי צמחו והתפתחו ב-500 השנים האחרונות בחצי האי האיברי, אך רק פרנסיסקו גויה ודייגו ולסקס זכו שתחנת מטרו במדריד ייקראו על שמם, ורק גויה זכה לאין ספור חיקויים על קירות של ברים ברחבי העיר ולהימכר כמזכרות לתיירים בכל פינה. יותר מ- 180 שנים אחרי מותו, בשנת 1828, גויה נוכח בעיר יותר מכל אמן אחר. טיול למדריד בעקבות ציירו של המלך, שעד היום נחשב לאחד הציירים הפופולריים בספרד.

מראות קשים של מלחמה
כיכר מאיור (Plaza Mayor), לבה הפועם של מדריד אז והיום, אתר בילוים ומוקד עלייה לרגל של תושבי העיר לדורותיהם. מי שמטייל במדריד, יכול להתרשם בצדה המערבי של הכיכר ממה שהיה פעם האקדמיה לאמנויות של מדריד, מקום שבו חווה גויה סיוט והשפלה מתמשכים. בשנת 1763, כשהיה בתחילת דרכו, גויה ניסה להתקבל כתלמיד מן המניין לאקדמיה לאמנויות, ואולם הוא נדחה פעמיים על ידי הממסד האמנותי. מאוכזב ומושפל נאלץ הצייר הצעיר להשלים את לימודיו ברומא הרחוקה. כששב מרומא, גויה ניסה להתקבל כחבר באקדמיה ב-1780, היא כבר עברה למשכנה ברחובAlcala , סמוך לכיכר דל סול (Plaza del Sol). חושש להידחות שוב, גויה החליט להגיש עבודה בסגנונם של ולסקס ומנגס הנערצים, ואכן הוא התקבל לאקדמיה הנכספת עם ציור של ישו הצלוב.

מכאן והילך אי אפשר היה לעצור את הצייר השאפתן: מי שלא קיבל אותו פעמיים כתלמיד, קיבל אותו לבסוף כנשיא האקדמיה והרבה שנים מאוחר יותר כצייר הרשמי של חצר מלך ספרד. יחד עם זאת, שנתיים לאחר שהתקבל לאקדמיה, גויה נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות מחלה, אשר הביאה לבסוף לחירשותו המוחלטת. על אף הצלחתו המקצועית, היחסים בין גויה לממסד הספרדי בכלל ולחברי האקדמיה בפרט נותרו מתוחים וטעונים, ולכן נראה שגויה היה מרוצה אילו היה יודע שכיום ציורו "ישו הצלוב" מעטר את קירות המוזיאון הלאומי, הפראדו.

ציורי הפרסקו בתקרת קאפלה סן אנטוניו דה פלורידה סללו את דרכו של גויה להפוך לצייר בית המלוכה

אפשר לבקר באקדמיה שהולידה כה הרבה אמנים ספרדיים בעלי מוניטין עולמי. קרלוס השלישי רכש את הבניין המפואר מבנקאי עשיר, ובשנת 1773 שינה את המבנה והתאימו לטעמו האישי ולצרכי האקדמיה לאמנויות. האקדמיה ידעה תלמידים בעלי שם כפיקאסו ודאלי (שגם יחסיו של האחרון עם האקדמיה ידעו עליות ומורדות, עד שהורחק ממנה). גם כיום, כאשר הסטודנטים לאמנות כבר לא לומדים באקדמיה אלא באוניברסיטת מדריד, הבניין עצמו לא איבד מקסמו. המבנה מתפקד כאחד המוזיאונים החשובים בעיר ויש בו אוסף מרשים של יצירות מהמאות ה-16 עד ה- 20. הציורים מייצגים את יצירותיהם של תלמידים בולטים שלמדו באקדמיה, וכן אוספים של ציורים שהוצגו במנזרים שפורקו על רקע כלכלי. גם האוסף הפרטי של שר המלך מנואל מוצג כאן – פטרונו וידידו הטוב של גויה היה בעל אישיות ססגונית, שהסתבכויותיו הביאו להחרמת אוסף האמנות שלו בשנת 1808.

פתח רחב בעל קשתות אבן מוביל אל הקומה הראשונה, שבה מצויים ציוריו של גויה. הנהלת המוזיאון החליטה להציג לא רק את עבודותיו אשר צוירו על פי הזמנת האקדמיה, אלא בחרה לשים דגש על אוסף רישומים לא קלים למראה, המשקפים פן אחר של עבודותיו של האומן. גויה הושפע מאוד מהמראות הקשים של מלחמת ספרד-צרפת, ותיעד אותם ללא כחל וסרק. הוא העז להראות את זוועות המלחמה בצורה אובייקטיבית, ללא נקיטת עמדה, בדרך שמשקפת את האלימות של שני הצדדים. ברישומים, גויה חושף ומתאר התרחשויות, אשר ראה בעיניו או שמע עליהם במדריד ובסרגוסה. מסיבות מובנות הרישומים לא התפרסמו בחייו של גויה, ורק ב- 1860 נכדו פרסם אותם לראשונה. לאחדים מהם מוצמדים צילומי מלחמה מהמאה ה-20, כדי להמחיש את תפקידו של גויה כצייר תיעודי ולחדד את המעבר מצייר של המלך לאמן בעל מסר חברתי. מרתק במיוחד לראות כיצד בעזרת שימוש בשחור ולבן בלבד גויה הצליח להעביר כל כך הרבה רגש, טירוף ושיגעון. כל אלו באים לידי ביטוי באופן חריף ברישומיו, שעדיין אקטואליים גם כיום.

ציורים של גויה באקדמיה לאמנות. לאחר שבקשתו ללמוד כאן נדחתה, נאלץ גויה להרחיק לרומא כדי ללמוד אמנות

פורץ דרך נועז
כשאתם מסיירים במדריד הישנה, לא הרחק מאזור כיכר דל סול ומבנה האקדמיה, הקפידו להרים מדי פעם את העיניים, וליהנות מאדריכלות הבתים הנשענים זה על זה: כל בניין מורכב ממספר קומות בעלות מרפסות, פיתוחי אבן, צבע תריס ופרזול זהים, אך כל בניין שונה מזה שלידו ויוצר חוויה אסטטית נעימה לעין. Carrera de San Jeronimo הוא רחוב אלגנטי במיוחד, ובבית מספר 32 נמצא ביתו הראשון של גויה במדריד. סופו של הרחוב מוביל אל כנסיית San Jeronimo. לפני בנייתן של קתדרלות העיר, זו היתה הכנסייה המרכזית והתקיימו בה חתונות וטקסי הדת המרכזיים של חשובי העיר. המלך אלפונסו ה-13 התחתן כאן בשנת 1906, והמלך הנוכחי, חואן קרלוס הראשון, הוכתר במקום ב-1975. בסמוך לכנסייה המרשימה נמצא מוזיאון הפראדו, אחד מעשרת המוזיאונים החשובים בעולם. ביקור במדריד אינו שלם מבלי לראות את מיטב יצירותיו של גויה לאורך כל שלבי הקריירה המקצועית שלו – מתקופת הזהר כצייר המלך ועד לסוף חייו המדוכדכים, שהוליד את הרישומים השחורים שמעידים על מצבו הנפשי הקודר. אפשר לראות כאן פורטרטים של בית המלוכה המציגים בפירוט רב את פריטי הלבוש, תוך הדגשה ושימת לב לעיטורי הלבוש, הבעת הפנים, מיקום הדמות ודרך עמידתה – כל המאפיינים הללו מייחדים את ציוריו של גויה ויוצרים הבנה של הדמות ומשמעותה והבנה של התקופה.

כשמסתכלים על יצירותיו של גויה ניתן להבין שהוא היה פורץ דרך, בעל סגנון נועז, שסלל את דרכו אל לבם של בני משפחת המלוכה. אל תחמיצו את התמונה הקבוצתית של משפחת המלוכה, שמאפיינת מאוד את סגנונו וגישתו האומנותית של גויה. בציור זה, לפי מיקום הדמויות, נטיות הפנים וההבעות, ניתן להבין כיצד גויה ראה את בני המשפחה ואת המאפיינים של כל אחד מהם, אופיו, מיקומו ותפקידו בבית המלוכה. יחסי הכוחות בבית המלוכה בולטים מאוד: המלך עומד אמנם קצת לפני כולם, אך המלכה עומדת באמצע, עמידה המבהירה שהכוח האמיתי של בית המלוכה נמצא בידיה. כל דמות מסתכלת לכיוון אחר, אין קשר עין בין הדמויות ונוצר הרושם של משפחה לא מאוחדת. שימו לב לאישה שפניה מוטות לצד ואינן ברורות: זוהי אחת מארבע המועמדות להיות אשת הנסיך, שעומד לידה, אך היות שבחירת לבו של הנסיך עדיין לא היתה ידועה, גויה החליט לשלב את אשתו לעתיד בצורה בלתי מחייבת בציור המשפחתי. כמנהג ציירים רבים בני התקופה, גויה הנציח את עצמו בפורטרט עצמי מאחורי המשפחה המלכותית.

גויה בכל פינה. קירות מסעדה ליד פלזה מאיור מעוטרים בהעתקי ציורים של גויה

המלחמה עם צרפת והמרד נגד הכיבוש הצרפתי גרמו להשקפת עולמו של גויה להפוך פסימית יותר, דבר שהשפיע מאוד על יצירותיו. שימו לב לציורים "ה-2 למאי" ו"ה-3 למאי", שבהם מתועד המרד נגד הצרפתים בכיכר דל סול וההוצאה להורג של המורדים על ידי הצרפתים למחרת היום. דוגמה נוספת ליצירות שמשקפות הן את התקופה והן התעוזה של גויה אפשר לראות בציורי "לה מאחה" (La Maya). גויה צייר את אותה האישה פעמיים, פעם אחת עירומה, ופעם נוספת לבושה. מבטה הישיר אל הצופה, מִתאר גופה, הבלטת שדיה, מותניה וירכיה אינו תואם את הקודים המוסריים של התקופה. כדי לטשטש את זהות המודל, פניה של האישה דומים למסכה, ללא הבעה של ממש. יש אומרים שהציור מתעד את אהבתו הסודית של גויה, הדוכסית דונה קאיטנה לבית אלבה. את ה"מאחה העירומה" חשף גויה רק בפני חברים קרובים, אך גם מבטה ושפת גופה של "המאחה הלבושה" הספיקו כדי לסבך את האמן במשפט של האינקוויזיציה.

כנסיית סן פרנסיסקו אל גרנדה. טובי האמנים מהמאה ה-18, בהם גויה, ציירו בה

גויה הופך לחביב הקהל
לאמנות, בדומה למוסיקה ולאדריכלות, היה תפקיד מרכזי בתחרות בין הכנסיות על מספר המבקרים: ככל ששם הצייר שפיאר את קירות הכנסיה היה ידוע יותר, גדולים היו סיכויי הכנסייה למשוך קהל מאמינים. דוגמה טובה לכך היא הכנסייה סן פרנסיסקו אל גרנדה (San Francisco el Grande). בזכות ריכוז האמנים הבולטים שציירו בה, היא הפכה לאחת הכנסיות המרכזיות של מדריד. הכנסייה נבנתה בין השנים 1761-1785, על כנסייה קטנה יותר מהמאה ה-16. אדריכלי הכנסייה נאלצו להתגבר על קשיים טכנולוגיים רבים על מנת להצליח לבנות את הכיפה הגדולה, שקוטרה כ-33 מטרים, והיא נחשבת לאחת הכיפות הגדולות בספרד. שערי ברזל עצומים מסמנים את הכניסה לכנסייה, פסלי שיש ענקים מעטרים אותה, ודלתות עץ בעלות פיתוחים מרהיבים ועיטורי זהב מצויים בחללה.

הביקור בסן פרנסיסקו אל גרנדה הוא בגדר חובה למבקר במדריד בעקבות גויה, שכן היא מהווה אבן יסוד בקריירה של האמן. שישה אגפים מצויים בה, שבכל אחד מהם יש מזבח, ובאמצע נמצא המזבח המרכזי. כל אגף צויר על ידי אמן אחר. האגף של גויה נמצא בחדר הראשון משמאל, והציור שצויר בו, בשנת 1781, מתאר את הנדרש והצפוי בציורי כנסייה, ואינו נותן דרור וביטוי לייחודיותו הגאונית של גויה. למרות זאת, או נכון יותר דווקא בשל כך, העבודה מהווה ציון דרך בחייו של גויה ומסמלת פריצת דרך. מאותו רגע בו נחשפה עבודתו, גויה הפך לחביב הקהל והניח כאן את היסודות לבנייה וחיזוק של עתידו המקצועי. לאחריה זומן גויה לבית המלוכה להכין פורטרט למלך, זמן רב לפני שהפך ציירו הרשמי של בית המלוכה. גם כאן ניתן להבחין בפורטרט עצמי של גויה – הדמות השנייה מימין למטה.

סן פרנסיסקו אל גרנדה. יצירותיו כאן היוו פריצת דרך חשובה בקריירה של גויה

ציורי הפרסקו בתקרת הקאפלה סן אנטוניו דה פלורידה (San Antonio de Florida), פרי ארבעה חודשי עבודה מואצת, היוו את פריצת הדרך האחרונה של גויה בדרכו להפוך בשנת 1799, שנה מאוחר יותר, לצייר הרשמי של מלך ספרד. גויה נחשב לאחד המומחים הגדולים לציורי פרסקו על תקרות כנסיות, עבודה מורכבת במיוחד הדורשת תכנון קפדני. האמן צריך לשער את קצב התקדמות עבודת הציור שלו, על מנת להורות לעוזריו על הכנת הקירות בחומר רקע, שניתן לצייר עליו רק במהלך 72 שעות מהרגע בו נמרח. ציור הפרסקו בקאפלה מתאר תמונה של סן אנטוניו הקדוש עושה נס ומקים לתחייה אדם מת, על מנת שזה יוכל לומר מי האשם בהריגתו. בפרסקו ניתן להבחין בנועזות האופיינית שמביע גויה דרך ציוריו: בניגוד למקובל בתקופתו, על תקרת הכנסייה הוא צייר נשים כמלאכיות וטען להגנתו שבתנ"ך לא נאמר שאין מלאכיות. ביצירה זו גויה צייר דמויות המרמזות על אנשים שלקחו חלק בחייו. יש האומרים שאחת מהנשים המלאכיות הייתה דמותה של הדוכסית דונה קאיטנה, שכאמור נלחשו שמועות שאהבתו אליה שלא נותרה במישור האפלטוני. מהלך חייו של גויה היו עמוסים באירועים ובהתרחשויות, בהם מחלתו וחירשותו, שהשפיעו על מהלך רוחו, והשתקפו בדרך בא ראה אנשים. גויה היה נתפס למצבי רוח קיצוניים, רוחו היתה קודרת, והוא כפה על עצמו להתנתק, לפעמים במשך שבועות, מכל קשר וקרבה לבני אדם. יש לשער כי בדידות וקושי אלו השפיעו על יצירתו, ואולי מסבירים במעט את הבעות הפנים של האנשים המצוירים בתקרת הקאפלה, שניכרת בהם הבעת טירוף, סבל וכאב.

הסתכלות חדשה על היצירות
גויה מת בשנת 1828, אולם עצמותיו הועברו מבורדו שבצרפת לקאפלה סן אנטוניו דה פלורידה רק בשנת 1919, והוא נקבר מתחת אחת מעבודות הפרסקו המרשימות ביותר שלו. פעם בשנה, ב-13 ביוני, מתקיימות חגיגות גדולות בקאפלה לכבוד הקדוש סן אנטוניו. כדי להגן על קברו של גויה ועל ציוריו הוקם ב-1928 מבנה נוסף, הסמוך לקאפלה דה פלורידה – העתק מדויק של הקאפלה המקורית – ומאז החגיגות עברו לשם. במסגרת החגיגות מתקיימת גם מסורת עתיקת יומין: בנות רווקות מניחות את ידן על סל עם מחטים, מספר המחטים שנשארות נעוצות ביד מסמן את מספר החברים שיהיו לאותה בת בשנה הקרובה.

פוסטר של "מאחה העירומה" בחלון ראווה של חנות במרכז מדריד

ממול לקאפלה כדאי להתעכב ולהתבונן בפסל של גויה, שפוסל ב-1986 על פי דיוקן עצמי שלו שנעשה שנתיים לפני מותו, בהיותו בגלות בבורדו שבצרפת: גויה, מבטו קשה וזעוף, יושב על כיסא, בלוק נייר מתחתיו ופלטת הצבעים בידיו.

אחרי מותו בגלות הצרפתית, ולמעשה עד עצם היום הזה, יצירותיו של גויה השאירו את חותמן על תושבי ספרד בכלל ותושבי מדריד בפרט. במאה ה-19 העתיקו את סגנונו של גויה במקומות רבים, מה שגרם לעייפות כללית מציוריו, אך בשנים האחרונות חוזרים לחקור את גויה בראייה אחרת, לא בהסתכלות עליו רק כצייר מהפכן חסר פחד מהמלוכה, אלא כאופורטוניסט. כך או כך, גויה היה ונשאר אמן חשוב ומשפיע לא רק בעבר אלא גם במדריד של ימינו.

בתמונה הפותחת: תחנת המטרו Goya, על שם הצייר, מעוטרת בעותקים של כמה מציוריו המפורסמים

תודה לבריסל איירלינס וללשכת התיירות הספרדית על עזרתם בהכנת הכתבה

הפוסט מדריד בעקבות גויה הופיע ראשון במסע אחר