מלון הבוטיק שממוקם בשכונת טלביה, מול תיאטרון ירושלים, נפתח להרצה זמן קצר לפני ה-7 באוקטובר. החל מה-8 באוקטובר הוא כבר אירח מפונים ובחודשים האחרונים הוא עבר שיפוץ כדי להחזירו למצבו ההתחלתי ונפתח מחדש לקהל הרחב. המלון, ברמת חמישה כוכבים דלקס, משתייך לקולקציית המותג M Gallery של קבוצת אקור הצרפתית. הדבר הראשון שתבחינו בו הוא העיצוב, עליו אחראי האדריכל  ארי שאלתיאל שעיצב כמה מבתי המלון היפים בארץ. שאלתיאל הצליח לשלב בחללים הציבוריים ובחדרים בין מראה קלאסי, מלוטש ונקי לבין אווירה ירושלמית אינטימית וחמימה, שמתקבלת הודות לשילוב של לבן ושיש עם גוונים חומים וזהובים, הודות לתאורה שתורמת לאווירה והודות ולקירות המחופים באבן טבעית בעלת מראה גס. הדבר השני שתבחינו בו מיד עם הכניסה למלון, שימשיך ללוות אתכם לאורך כל השהות, הוא השירות. הקבלה לא מרוחקת אלא נמצאת ממש  מול הכניסה למלון – כך שעובדי הקבלה לא מפספסים את מי שנכנס. השירות אדיב ומקצועי והתחושה היא ששום דבר אינו מהווה מאמץ גדול מדי.

הלובי המהודר של מלון התיאטרון | צילום: רומי ואסף

החדרים יפים ואלגנטיים ונעימים ומשרים שלווה נעימה. גם כאן נמשך העיצוב העדכני, הנקי והמלוטש. הכל בוהק מלובן – מרצפת השיש ועד למצעים, אבל יש גם שטיחים שתורמים לאווירה רכה וחמימה ותאורה נעימה עליה אפשר לשלוט דרך לוחות מגע חכמים. בחדר השינה יש כל מה שצריך לשינה טובה – מיטה ענקית עם מצעים לבנים וכריות נוחות, תאורה נעימה שאפשר לשלוט עליה בלי לקום מהמיטה ווילונות כפולים שמונעים מאור השמש לחדור לשמש בבוקר. זה עבד – אחרי תקופה של שינה לא מספקת נהניתי משמונה שעות שינה, וזו כשלעצמה היתה סיבה מספקת להגיע לכאן. יש גם מסך טלוויזיה ענק ומגוון ערוצים של הוט, למי שלא יכול בלי. בסוויטה בה התארחנו יש גם סלון, ובו מכתבה, טלוויזיה נוספת, פינת ישיבה ופינת קפה עם מקרר קטן, מכונת אספרסו עם כמה סוגי קפסולות, תיונים וחליטות. המקלחת היא כזו שהייתי שמחה לאמץ הביתה – רחבת ידיים, עם רצפת שיש, ראש גשם, מגבות עבות, רכות ונעימות, ואבזור מוקפד, כולל תמרוקים משובחים של קלרינס שמשאירים הרגשה נעימה בעור גם שעות אחרי המקלחת.. יש גם חלוקי רחצה מפנקים ונעלי בית. רק הדלתות השקופות למחצה, שלא מאפשרות פרטיות מוחלטת, פגעו בתחושת השלמות.

חדר עם מרפסת במלון התיאטרון. לבן, נקי ואלגנטי | צילום: אסף פינצ'וק

אני הגעתי עם הבת והמלון מארח גם משפחות, אבל הוא פונה בראש ובראשונה לזוגות שיעריכו את השקט והשלווה. בהתאם, אין חדרים משפחתיים ומשפחות ייאלצו לקחת שני חדרים – קחו זאת בחשבון. זוגות ייהנו ממתחם הספא של קלרינס, שמציע מגוון עיסויים וטיפולי טיפוח שמבוססים על מוצרי קלרינס. לא התנסיתי בטיפול בספא, אבל המתחם, כמו המלון כולו, משדר יוקרה ורוגע. אורחי המלון, גם אם אינם לוקחים טיפול, נהנים מכניסה חופשית לחדר הכושר המשוכלל, לסאונה היבשה שיש במלתחות הנשים ובמלתחות הגברים ולבריכת השחייה.

הבריכה היא תענוג בפני עצמו. זו בריכה מקורה (לא צריך להתמרח בקרם הגנה וזה כבר יתרון). הבריכה צרה וארוכה ומרוצפת באריחי פסיפס, והתקרה מעליה משובצת בחלונות בשלל צורות גאומטריות, שמכניסים אור טבעי לחלל הבריכה. הבריכה מחוממת בדיוק בטמפרטורה המתאימה וסביבה יש מיטות נוחות להפליא, מאובזרות בכיסויים וכריות ומזמינות לרביצה. בצמוד לבריכה יש בריכת ילדים קטנים, מעוצבת ומזמינה לא פחות מאחותה הגדולה. המתחם כולו משדר שלווה ופינוק, ולמרות שהיו בבריכה מעט ילדים, נראה שהם הושפעו מהאווירה השלווה והאווירה הרגועה נשמרה. החיסרון היחיד הוא שהבריכה נסגרת בשעה 17:00, אבל אם לראות את החיובי, זה אילץ אותנו לצאת מהמלון ולגלות את הסביבה.

הבריכה במלון התיאטרון. אי של שלווה | צילום: אסף פינצ'וק

המיקום הכי טוב בירושלים

והיה הרבה מה לגלות בסביבה. המלון כאמור ממוקם בשכונת טלביה, שהיא אחת השכונות היפות והנהדרות בירושלים. מדובר ללא ספק באחד המיקומים הטובים בירושלים – מצד אחד שכונת מגורים שקטה ובטוחה, כזו שמבטיחה שנת לילה טובה. מצד שני, במרחק הליכה קצרה מהמלון יש כל כך הרבה מה לראות ולעשות. שכונת טלביה גדושה בפנינים ארכיטקטוניות, והסיור בה גרם לנו להרגיש כמו תיירות, כשכל בניין גילה לנו הפתעה נוספת. הבתים הם בתי אבן, רבים מהם מוקפים בצמחיה ירוקה, וכמעט בכל בניין יש פרט ארכיטקטוני ששווה לשים לב אליו, כמו חלונות מקושתים או אריחי קרמיקה מצוירים, או סיפור היסטורי שעומד מאחוריו – כאן התגורר יצחק נבון, פה גרו נזירים שתרגמו את התנ"ך לקטלאנית ובית אחר שימש מפקדה של חיל האוויר. רבים מהבתים בשכונה הם מוסדות ציבור, כמו תיאטרון ירושלים ששוכן במבנה מרשים ממש מול המלון, בית הנשיא או המוזיאון לאמנות האסלאם.

רחובות טלביה גדושים בפנינים ארכיטקטוניות והיסטוריות והשיטוט בהם יגרום לכם להרגיש כמו תיירים

מול החניון של המלון, ובמרחק שלוש דקות הליכה מהכניסה הראשית למי שבחר להגיע ברכבת, כמונו, נמצא בית הנסן. מדובר באחת הפנינים הנסתרות והיפות של ירושלים. הבניין, ששימש בעבר כבית חולים לחולי צרעת, משמש כיום כמרכז עיצוב, מדיה וטכנולוגיה. עדיין תוכלו להתפעל מהארכיטקטורה שלו ומהגינות הנסתרות, אבל גם לבקר בתערוכות החינמיות, בהן תערוכות מתחלפות ותערוכות קבע (כמו התערוכה שמוקדשת להיסטוריה של בית החולים), לשבת בבית הקפה שבמקום (עליו יסופר בהמשך) או לטפס למגדל התצפית שגובהו 15 מ', ממנו נשקפת תצפית יפה על נוף ירושלמי.

בית הנסן. פעם בית חולים למצורעים, היום מרכז אמנות ותרבות ופינת חמד קסומה | צילום: שאטרסטוק

במרחק כרבע שעה הליכה מהמלון (ויותר מזה אם תתעכבו כמונו על כל פרט שתראו בדרך) תגיעו לטחנת הקמח ימין משה ולשכונת הציוריות ימין משה ומשכנות שאננים. כמה דקות הליכה נוספות יובילו אתכם למתחם התחנה הראשונה, המשובץ במסעדות ובתי קפה, למושבה הגרמנית הציורית, לסינמטק ירושלים (ממנו נשקף נוף נפלא של גיא בן הינום) ולבריכת הסולטן. עוד כמה דקות הליכה ותגיעו לממילא ולעיר העתיקה.

טחנת הרוח בשכונת ימין משה הציורית | צילום: שאטרסטוק

חוויות קולינריות

במלון התיאטרון מוגשת ארוחת בוקר נהדרת שמהווה פתיחה מצוינת ליום.  גם אם אינה כוללת את המגוון המסחרר שאולי אתם רגילים אליו ממלונות אילת, זוהי ארוחה עשירה שהדגש בה הוא על רכיבים איכותיים. יש בה סלטים, גבינות, לחמים, דגים מעושנים (כולל סלמון מעושן), מאפים טריים, ומנות חמות כמו פשטידות, לזניה, פרנץ' טוסט, תפוחי אדמה אפויים, אנטיפסטי ועוד. השירות המוקפד ניכר גם כאן, עם מלצר מקסים שמסתובב בין השולחנות ומציע חביתה בהכנה אישית (ובלי לעמוד בתור!). יש גם פירות חתוכים, מוזלי, דגני בוקר, יוגורטם ומעדנים (כולל מעדנים איכותיים כמו YoLo), מאפי בוקר מצוינים ועוגות בחושות נהדרות. האיכות ניכרת גם במיץ התפוזים, שאינו הגרסה המימית שמוגשת במרבית בתי המלון הגדולים. העיצוב של חדר האוכל נעים ומזמין גם הוא, עם גופי תאורה מרשימים ופרחים טריים שמקשטים כל שולחן.

מזנון ארוחת הבוקר במלון התיאטרון. עשיר ומוקפד

הודות למיקומו בשכונת טלביה תמצאו במרחק הליכה מהמלון מגוון גדול של מסעדות ובתי קפה. קצרה היריעה מלהרחיב על כולם, רק נספר שבמרחק הליכה קצרצרה מן המלון נמצאים 3 מוסדות קולינריה ירושלמית שמכל אחד מציע חוויה שונה בתכלית. מסעדת טלביה, שממוקמת גם היא ברחוב שופן, משתייכת לקבוצת מחניודה. המסעדה הרומנטית שהפכה לשם דבר מציעה תפריט מהמטבח הצרפתי, אבל לא אכלנו בה אז לא נוכל לדווח על טיב האוכל.

בבית הנסן, עליו כבר כתבנו, נמצא בית הקפה של משק עפאים. בית הקפה שוכן בחלל אבן מקסים עם גינה שלווה ויפה. לא רק תפאורה יפה יש כאן אלא גם אוכל טוב שמבוסס על ירקות אורגניים ועל הגבינות המופלאות של המשק שבערבה. אכלנו כאן קרואסונים נהדרים שממולאים בפלפלים ועגבניות חרוכים עם ביצה עלומה או במנגולד ותרד עם גבינה בשלה,  שניהם לוו בירקות חתוכים ומתובלים שהיו נפלאים וכריך מושלם של חביתת ירק עם לימון כבוש וממרח כוסבר. התפריט כולל עוד כריכים, סלטים, גבינות ומעט מנות חמות.

מוסד קולינרי נוסף במרחק חמש דקות הליכה מהמלון הוא הגלידריה מוסלין שמול בית הנשיא. מדובר בגלידריית בוטיק זעירה שקל לפספס כשחולפים לידה ברחוב הנשיא, שלה סניפים נוספים בירושלים. זוהי גלידריה באוריינטציה צרפתית, שמיוצרת מחומרי גלם איכותיים כמו חלב, חלמונים, שמנת ופירות טריים. יש בה טעמים מסורתיים לצד טעמים יוצאי דופן כמו רוזטה מרציפן, זעפרן ושומשום שחור.

הפוסט מלון התיאטרון: חופשה עירונית מפנקת הופיע ראשון במסע אחר

בין אם תרצו לבלות יותר מכמה שעות בירושלים, כדי להכיר פינות שטרם היכרתם, או פשוט להירגע מול נופים שכמו יצאו מגלויה, למה שלא תישארו ללון? לאחרונה חזרנו לירושלים, אל מלון שאנחנו מחבבים במיוחד. מלון ענבל, בשכונת טלביה השלווה, סמוך לגן הפעמון ומול העיר העתיקה, הוא אחד המלונות הוותיקים והנחשבים בירושלים. תכנן אותו לפני 40 שנה האדריכל וחתן פרס ישראל יעקב רכטר בהשראת האדריכלות הביזנטית, באופן שמדמה מצודה. המלון, שמדורג בחמישה כוכבים דה לוקס, אירח לאורך השנים אנשי רוח, אמנים ומנהיגים מהארץ ומהעולם.

הבריכה במלון ענבל משקיפה על חומות העיר העתיקה | צילום: אביעד תבל

במלון ענבל יש 331 חדרים וסוויטות, שנעים מחדרי סטנדרט בגודל 24 מ"ר ועד לסוויטה נשיאותית המשתרעת על שטח של 110 מ"ר עם מרפסת של 61 מ"ר. בשנים האחרונות הוא עבר מתיחת פנים מקיפה תחת שרביטם של האדריכל מייקל שוורץ והמעצב מיכאל אזולאי, ונוספו לו צבעים, חומרים וטקסטורות המחברים אותו לעיר ולאווירה הייחודית שלה. בין השאר, לחדרים ולחללים הציבוריים נוספו תקרות עץ, שטיחים באריגה מקומית, רקמות אתיופיות ממוסגרות ועוד.

חצר פנימית במלון. העיצוב מתכתב עם האווירה הירושלמית הייחודית | צילום: עודד סמדר

עד כמה שהחדרים נוחים ומפנקים, האפשרויות הקולינריות הרבות מפתות לצאת מהחדר ולרדת לקומת הלובי. נתחיל בארוחת הבוקר, שמוגשת בחלל הצופה לחצר פנימית מצד אחד ולבריכה מן הצד השני. במזנוני הבופה מחכים לסועדים שלל סלטים, כולל חומוס טוב למי שלא יכול לוותר, גבינות, ביצים, ממרחים, לחמים ועוד. גם אם אתם סופרים בקפדנות קלוריות, ותרו לעצמכם הפעם (בכל זאת, אתם בחופשה) ותטעמו מהמאפים המלוחים הנהדרים.

הנוף ממרפסת החדר שלנו במלון ענבל | צילום: רותם בר כהן

אחרי בילוי בבריכה ובספא של המלון וטיול בעיר (המלצה אישית: טיילת ארמון הנציב לפנורמה שאין שנייה לה, והספרייה הלאומית החדשה שהעיצוב שלה מרתק לא פחות מהספרים שהיא אוצרת) חזרו למנוחה קצרה. ואז, שוב הגיע הזמן לאוכל טוב. למרבה השמחה אין צורך להרחיק.

מסעדת 02 | צילום יונתן בן חיים

מסעדת 02, בניצוחו של השף אברהם פרייזן, מציעה תפריט המשלב בין אוכל ירושלמי עדתי אותנטי לביצוע והגשה עכשוויים. התפריט מחולק לסעיפים כמו אדמה, ים, משק וגחלים. פתחנו בשתי מנות אדמה – סלט כרישה צלויה עם עגבניות שרי וקרעי לחם, ורוסט דלעת על מצע של אחו בלנקו. שתיהן היו מצוינות. מרוצים בחלקנו עברנו לסעיף המשק, וחלקנו מנה של צ'וריסו על מצע עסידה (תבשיל דגנים הנפוץ בקרב יהודי צפון אפריקה).  צוואר טלה מפורק על מצע של גרגרי חומוס וצנוברים ונתח קצבים עם פאבה של אפונה צהובה השאירו אותנו שבעים  ושמחים עד מאוד. את האוכל ליווינו ללוות ביין לבן של יקב עגור. בשונה ממסעדות רבות בארץ, שבהם תפריט היינות מורכב בעיקר מיינות בינלאומיים, כאן משמח לגלות שכל היינות הם מיקבים ישראלים. למי שמעדיף, יש גם בירות ישראליות, בהן כמובן בירה שפירא, שהחלה את דרכה בדירה הירושלמית של האחים שפירא.

מסעדת 02, השף אברהם פרייזן בפעולה | צילום: עוז אוחיון

בסיום הארוחה ולפני שאתם מתכננים לחזור לחדר, קבלו המלצה חמה: צעדים ספורים ממסעדת 02 יביאו אתכם לדלת עץ גדולה שמאחוריה מסתתר בר 22 החדש. זהו בר קוקטיילים אינטימי עם תפריט עשיר של אלכוהול ולצדו תפריט אוכל מעניין ומושקע, עם מנות שהולכות נהדר עם המשקאות. אתם יכולים לספר לברמן איזה סוג קוקטייל אתם אוהבים ועל בסיס איזה אלכוהול ולסמוך עליו שיכין לכם גרסה מפתיעה ומיוחדת מתוך שלל בקבוקים, טפטפות ותרסיסים. או שפשוט תזמינו אחד מארבעת קוקטיילי הבית. למי שאוהב טעמים טרופיים חמצמצים, מומלץ בחום לבחור את Market Charm, שילוב של רום מתובל, דבש, מחית פסיפלורה ומיץ ליים.

קוקטייל יצירתי בבר 22, הבר הסודי ששווה לגלות | צילום: עוז אוחיון

למרות הארוחה המשובחת שאכלנו זה עתה ב-02, לא התאפקנו וטעמנו מהקרקרים המופלאים שמכינים במקום לצד שתי מנות מצוינות, סביצ'ה סלמון וקרפצ'יו בקר. אחרי כל האוכל והאלכוהול, כמה משמח שהמיטה הנוחה נמצאת במרחק נסיעה קצרצרה במעלית…

מידע שימושי: מלון ענבל נמצא ברחוב ז'בוטינסקי 3, ירושלים, אתר. מסעדת 02 נמצאת במלון, אפשר להתרשם מתפריט לדוגמה כאן. למסעדה ולבר 22 יש להזמין מקומות מראש בקבלה או דרך אתר ההזמנות.

בתמונה הפותחת: מלון ענבל ממעוף הציפור, צילום אבי רום

הפוסט לילה ויום במלון ירושלמי מצטיין הופיע ראשון במסע אחר

לכן, מלון יהודה הוא הפתעה נעימה כל כך. זהו מלון שאפשר ליהנות בו מכל העולמות, ושכל דבר בו  הוא בדיוק במידה הנכונה. הוא לא גדול מדי ולא קטן מדי, יש בו מתקנים וגנים כמו במלון נופש גדול אבל שירות, עיצוב ואווירה של מלון בוטיק, ולמרות שהוא נהדר גם לזוגות, הוא מתגלה כבחירה מצוינת למשפחות.

קודם כל, המיקום – בגבעת משואה, באזור ירוק ופ֫תוח, שמאפשר ליהנות משקט ומרחבים שאין במלונות של מרכז העיר. למרות זאת – מרכז העיר נמצא במרחק של 20-10 דקות נסיעה, וכמותו גם אתרי טיול כמו עין כרם, הסטף ועין לבן, ואילו גן החיות התנכ"י ואקווריום ישראל, מהאטרקציות המשפחתיות המובילות בירושלים, נמצאים במרחק הליכה. הבונוס הגדול הוא חניה פרטית גדולה ומאובטחת של המלון, בחינם, יתרון חשוב ולא מובן מאליו עבור מלון ירושלמי.

הבריכה המזמינה של מלון יהודה | צילום: אולה ופבל

המלון טובל בירוק וגובל בחורשת אורנים, והוא מוקף בגן יפה עם פטיו מקסים, מדשאות, ערסלים ופסלים סביבתיים – מרחב מזמין בו הילדים יכולים להתרוצץ וההורים – לתפוס שלווה. בגן היפה נמצאת גם בריכת השחייה של המלון, ולמרות שבמהלך שהותנו בעונת החורף היא לא פעלה, ניכר כי בקיץ מדובר בתענוג גדול. הבריכה הגדולה והמזמינה, שמשקיפה לכל הירוק שמסביב ומוקפת במיטות שיזוף ורביצה, היא כנראה אחת הטובות בירושלים.

פנים המלון מזמין לא פחות. למרות גודלו (במלון 129 חדרים), במלון, ששופץ לאחרונה, יש תחושה של מלון בוטיק, מה שניכר בעיצוב המודרני ובתשומת הלב לפרטים הקטנים. המסדרונות מחופים באבן ירושלמית, יצירות אמנות מודרנית מעטרות את הקירות, והקבלה מעוצבת כמו סלון ביתי מזמין.  החדרים מרווחים ובשונה ממלונות רבים אחרים בעיר, כאן תוכלו להתארח עם ילדים גם בחדרים הזוגיים (כאשר הילדים ישנים בכורסאות שנפתחות למיטות). בנוסף, משפחות יכולות ללון בחדרים משפחתיים או ליהנות מחדרים עם דלת מקשרת שיספקו לכם מרחב גדול במיוחד יחד עם תחושת פרטיות. החדרים מאובזרים בקפידה ובנוסף למיטות נוחות יש בהם כורסאות, שולחן כתיבה, טלוויזיה בלוויין, מיני בר, כספת ואינטרנט חופשי. המקלחות מפנקות, מרווחות, אטומות, עם זרם מים מושלם וציור של יער על הקיר שמכניס את הטבע לתוך החדר. בחלק מהחדרים יש אמבטיה במקום מקלחת. בחלק מהחדרים יש מרפסת שמשקיפה לנוף ירושלמי של הרים, יערות ובתים, ולחלקם יש יציאה ישירה לגינת המלון.

חדר גן במלון יהודה | צילום: איה בן עזרי

למרות שהמלון נהדר למשפחות, הוא מצוין גם לזוגות שמגיעים לחופשה אורבנית. גולת הכותרת עבור זוגות היא הספא, שאף זכה ב=2022 בתחרות World Luxury Hotel Awards בתואר הספא הטוב במזרח התיכון. הספר משתרע על שטח של 400 מ"ר ויש בו ארבעה חדרי טיפולים, (אחד מהם הוא חדר זוגי עם ג'קוזי), סאונה רטובה וסאונה יבשה. גם בספא ניכרים עיצוב נעים ומוקפד, תשומת לב לפרטים הקטנים ובעיקר אנשי צוות מעולים. תפריט הטיפולים כולל טיפולים סטנדרטיים כמו עיסוי שוודי קלאסי, עיסוי רקמות עמוק או עיסוי לנשים הרות, אבל יש גם טיפולים מיוחדים כמו איורוודה או עיסוי קריסטלים אנרגטי. אם הטיפול הותיר אתכם אנרגטיים, תוכלו לפרוק את האנרגיה בחדר הכושר המאובזר שפתוח 24 שעות, מה שמהווה יתרון גדול למשכימי קום או למי שרוצה לעשות כושר אחרי בילוי לילי.

הספא של מלון יהודה נבחר לטוב במזרח התיכון | צילום: אולה ופבל

ומה בנוגע לאוכל? גם בזירה הזאת מלון יהודה לא מאכזב. מזנון ארוחת הבוקר עשיר אך לא מוגזם. יש בו עמדת חביתות שמוכנות לבקשתכם לצד מקושקשת ושקשוקה פיקנטית, מנות חמות נוספות כמו פשטידות, קרוקטים של תפוחי אדמה, ג'חנון ואפילו ספגטי. במרכז ניצב בר סלטים עשיר ולצד לצד הסלטים השגרתיים תמצאו בו הרבה הפתעות כמו סלט כרוב נהדר עם חמוציות, קרפצ'יו ירקות ואנטיפסטי. יש גם גבינות, דגים מעושנים, מעדנים ויוגורטים, דגני בוקר וגרנולה, לחמים, עגות ופנקייקים שישמחו את לבם של הילדים. בנוסף, בקומה הרביעית של המלון פועל לובי בר שמשקיף לנוף ובו מוגשות מנות חלביות קלות.

השילוב של המיקום, המתקנים, החדרים המפנקים והאוכל הטוב, הופכים את המלון לבחירה מובילה למשפחות בירושלים.

הפוסט מלון יהודה: חופשה משפחתית מושלמת בירושלים הופיע ראשון במסע אחר

פסל של חד קרן ב-Winter Dreams, חגיגת האורות בגן הבוטני בירושלים

הגן הבוטני האוניברסיטאי של ירושלים הופך בחורף הנוכחי למקום מואר מתמיד, עם פסלי האור הגדולים בעולם, שיש בהם כאלה המגיעים לגובה של חמישה מטרים ואורך של שמונה מטרים! למעשה, כמיליון נורות לד בצבעים שונים הופכות את הגן למיצג אורות קסום.

מיליון נורות לד הופכות את הגן הבוטני לחגיגת אורות מדהימה

הפסלים פזורים לאורך מסלול מיוחד, שאורכו כקילומטר והוא מתפרש על שטח של 14 דונם. ההולכים במסלול יפגשו, בין השאר, אריה, לוויתן, דרקון, יוניקורן, דב, קרנף, קופיף חמוד, כרכרה רתומה לסוס ועוד ועוד. בין הפסלים המוארים פזורים אלמנטים מיוחדים של אור, שעוצבו ויוצרו במיוחד עבור התצוגה בגן הבוטני. ואם החורף הירושלמי יעורר בכם רצון למשהו חם ומשביע, תוכלו לעצור במתחם הקולינרי, שם אפשר ליהנות ממשקאות חורפיים כמו סיידר חם, סנגריה או תה צמחים, לצד דוכני אוכל שמציעים מגוון מפתה של מנות – מצ'ורוס ועד נקניקיות ברלינאיות.

סנאי וקרנף, רק שניים מתוך עשרות פסלים ומיצבי אור

חשוב לציין שתערוכת האור נוצרה תוך התחשבות ושמירה על הסביבה: הפסלים עשויים מחומרים ממוחזרים או כאלה הניתנים למחזור ונורות הלד של פסלי האור חסכוניות ב-50% מנורות לד רגילות. למעשה, שעת הפעלה של כל הפסלים בגן שווה להפעלה של קומקום חשמלי! ועוד משהו שכדאי לדעת – הפסלים פועלים על מתח נמוך והם בטוחים למגע.

שווה להגיע לגן הבוטני בשעה מוקדמת כדי להספיק לטייל בשביליו, לבקר בחממה ולהתפעל מהצמחייה המיוחדת

ואם כבר הגעתם לגן הבוטני בירושלים, מומלץ בחום להגיע מוקדם ולטייל ברחבי הגן בשעות האור, לפני שחגיגת האורות מתחילה. העצים והצמחים יפים כל השנה, גם בשיא החורף. אל תחמיצו את הגשר שמתפתל בין צמרות העצים ואת החממה היפה עם צמחייה טרופית ואזור של צמחייה מדברית. המבקרים מתבקשים לעזוב את הגן בשעה 16:00 כדי שאפשר יהיה להתכונן לפסטיבל האורות, שמתחיל ב-17:00. את השעה שבין לבין אפשר לבלות בבית הקפה הנעים שמשקיף על האגם.

הפוסט ירושלים: חלום ליל חורף הופיע ראשון במסע אחר

באמצעות "חילופי בתים", הגענו ללון שלושה ימים בבית יפהפה בעין כרם. מדי בוקר יצאנו חמושים במצלמות ומגוון עדשות אל ליבה ההומה של ירושלים העתיקה. מצאתי את עצמי מזכירה לעצמי שניתן לפנות בעברית לאנשים, האווירה היתה לגמרי "חוץ לארצית". בסוף כל יום לא היה ברור לי מה כואב לי יותר, הרגליים, הידיים או הגב. משקל ציוד הצילום הפעם, היה כבד מנשוא. הימים התארכו וקווי התפר ביניהם הטשטשו.

במשך שבוע שלם – "השבוע הקדוש" ובכל יום במהלך השבוע הזה, מתקיימים טקסים שונים. סמטאות האבן בנות אלפי השנים של ירושלים, מתעוררות לחיים ושוקקות בטקסים המשחזרים רגעים משמעותיים מתוך פרק חייו האחרון של ישוע כבן תמותה. שבוע זה מסתיים בחג הפסחא (איסטר), החג המרכזי של הנוצרים.

עוד טקסים ברחבי העולם

ואלה הם הטקסים הבולטים והחשובים בשבוע הקדוש:

במשך שבוע שלם – "השבוע הקדוש" ובכל יום במהלך השבוע הזה, מתקיימים טקסים שונים

יום א' של הדקלים

השבוע הקדוש מתחיל ביום ראשון, "יום א' של הדקלים" (Palm Sunday) המסמל את הגעתו וכניסתו של ישוע לירושלים. ישוע החליט בשנת 30 לספירה, לעלות בחג הפסח לירושלים. הוא הגיע לעיר מכיוון הר הזיתים ולכן עד היום, ביום א' של השבוע הקדוש, מתקיימות בעיר תהלוכות שמשתתפיהם נושאים ענפי דקלים והן מתחילות בהר הזיתים.

ביום א' של השבוע הקדוש, מתקיימות בעיר תהלוכות שמשתתפיהם נושאים ענפי דקלים והן מתחילות בהר הזיתים

טקסי רחיצת הרגליים

יום חמישי, הוא היום שבו נערכה הסעודה האחרונה. ביום הזה מתקיימים טקסי "רחיצת הרגליים" – כפי שעשה ישוע לשניים עשר תלמידיו לאחר הסעודה האחרונה. כהני הדת ואבות המנזר רוחצים את רגליהם של הכפופים להם. פטריארכים ואפילו האפיפיור בכבודו ובעצמו, מתכופפים, שוטפים, מנגבים ומנשקים גם את רגליהם של פשוטי העם – החייט ברחוב, המורה והרוקח השכונתי.

במועד זה, לפני למעלה מאלפיים שנה, התקיימה הסעודה האחרונה של ישוע עם תלמידיו, בסופה הוא רחץ את רגליהם של שניים עשר שליחיו כמעשה של צניעות וענווה, שהרי הם אלו שהופכים אותו למורה ומנהיג מדי יום. ישוע ביקש להראות להם שהוא לא שוכח את זה ומוקיר להם תודה.

כיום ממשיכים לשחזר את האקט שלו. הכוהנים מניחים את הכבוד בצד ומחדשים את החוזה עם העם לפיו – תפקידם הוא לשרת את העם.

יום חמישי, הוא היום שבו נערכה הסעודה האחרונה. ביום הזה מתקיימים טקסי "רחיצת הרגליים" – כפי שעשה ישוע לשניים עשר תלמידיו לאחר הסעודה האחרונה

יום שישי הטוב

יום שישי, היום שבו נצלב ישוע – מכונה "יום שישי הטוב". באנגלית עתיקה פירוש המילה "טוב" היא "קדוש" וזו הכוונה ביום הזה שכה קשה ומכאיב לנוצרים. ב"יום שישי הטוב" לפני למעלה מאלפיים שנה, נצלב ישוע בירושלים לאחר מסע בדרך הייסורים – בוויה דולורוזה. גופתו הובאה אל מקום כנסיית הקבר. כאן הורידו אותה מצלב העץ המדמם והניחו אותה על אבן המשיחה.

ביום שישי זה, נערך עד היום מסע תהלוכה ב"דרך הייסורים" שבעיר העתיקה, העוצרת ב-14 ה"תחנות" שבהן עבר ישוע בדרכו האחרונה. דרך משפך אנושי הומה אדם, צעדנו עם מאות צליינים אל כנסיית הקבר. מאות ידיים נמתחו בשאיפה להגיע אל אבן המשיחה. הם השתטחו על האבן בבכי, ליטפו ורחצו אותה. הילקו את עצמם עד כאב.

בתזמון מופתי יצאו לדרך תהלוכות שנשאו בראשן צלב גדול מעץ. כל תהלוכה בלבוש מסורתי ייחודי משלה. התערבבנו בתוך פסיפס ססגוני של גוונים נוצריים שונים מהכנסייה המזרחית.  התהלוכות התנקזו אל כנסיית הקבר. קומפלקס מורכב ומסובך של מלחמת קדושה ואגו בין זרמי הכנסייה.

ב"יום שישי הטוב" לפני למעלה מאלפיים שנה, נצלב ישוע בירושלים לאחר מסע בדרך הייסורים – בוויה דולורוזה

מאות ידיים נמתחו בשאיפה להגיע אל אבן המשיחה. הם השתטחו על האבן בבכי, ליטפו ורחצו אותה. הילקו את עצמם עד כא

טקס שבת האש הקדושה

יום השבת – היום בו ישו נח בקברו. לזכר אותו יום מקיימים את הטקס המרכזי של ה"אש הקדושה". בטקס, שנחגג כבר מהמאה התשיעית לספירה, יורדת אש מן השמיים דרך כיפת הכנסייה השקופה שנמצאת מעל לאדיקולה – היכל או מקדש קטן שמעל קברו של ישוע, בזמן שהשמש עומדת בדיוק מעל הכיפה. האש, שאמורה להדליק לפיד מעל קברו של ישוע וללא מגע אדם או פטריארך, מסמלת את תחייתו של ישוע (שהתרחשה ביום א' שלאחר מותו).

לאירוע השיא של שבת האור מגיעים אלפי מאמינים הגודשים את הכנסייה ויש להשיג אישורים מיוחדים מבעוד מועד על מנת להצליח להיכנס לכנסייה עצמה. שש עדות נוצריות נאלצות לחלוק את הכנסייה הזו עם גבולות שנשמרים בקנאות. לכל עדה יש את החלק שלה בכנסייה והם לא יכולים לחצות אותה ולעבור בה ממקום למקום. מנורות שמן שייכות לעדות השונות ומותר רק לאנשי אותה עדה למלא בהן שמן.

לאחר שהאש נדלקה באופן פלאי וטבעי, מעבירים אותה ראשי הכנסייה למאמינים. כל מאמין אוחז בצרור של שלושים ושלושה נרות, המציינים את תקופת חייו הגשמית של ישוע. האש הקדושה לא נותרת בידיהם של המאמינים ובין כתלי כנסיית הקבר. היא מועברת במטוסים מיוחדים ליוון, לרוסיה ולמדינות נוספות במזרח אירופה הן מאמינים כולם שהיא נדלקה בדרך נס.

בשל הדוחק ההמוני סביב כנסיית הקבר, בחרתי לחוות השנה את שבת האור במיקום מעט שונה ולא פחות מרתק.

בלב העיר העתיקה של ירושלים, על גג הכנסייה החשובה בעולם, כנסיית הקבר, חבוי לו כפר אתיופי קטן. מה זה קטן? הכי קטן בעולם מסתבר.

גרים בו שניים עשר נזירים אתיופים וארבע נזירות בבתי חימר. את מי השתייה הם שואבים מבור מקומי עם משאבה ידנית. הם חיים בפשטות על גבול הסגפנות.

כאן בחרתי לחוות השנה את שבת האור. הגיעו לכאן אלף מאמינים, מחציתם מחו"ל. פעמוני ברזל הורעשו באופן ידני וסימלו את תחילת הטקס. תהלוכת תיפוף וריקוד משולהבת יצאה לדרך. תפילה ממושכת הגיעה לשיאה בשעת לילה מאוחרת – בטקס הדלקת האש הקדושה. תהלוכה של תופים, שירה ונירות של אש קדושה, ביצעה שלוש הקפות מרגשות על גג חבוי בליבה של ירושלים העתיקה. גם כאן מצאתי את עצמי מזכירה לעצמי לדבר בעברית כי אני כאן בישראל בטקס מטורף ולא בחו"ל.

בלב העיר העתיקה של ירושלים, על גג הכנסייה החשובה בעולם, כנסיית הקבר, חבוי לו כפר אתיופי קטן

השבוע הקדוש מסתיים בחגיגות הפסחא המתחילות ביום ראשון, יום תחייתו של ישוע. יום בו הגיעו אל הקבר הטרי של ישוע שלוש המריות קרועות הלב ונדהמו לגלות שאבן הגולל הוסטה הצידה והקבר ריק.

——

לימור שדה-חן צדוק – פוטותרפיסטית, פסיכואנליטיקאית לאקאניאנית ותרפיסטית בתנועה, הבעה ויצירה. מרצה. צלמת ומדריכת טיולים ותיקה ומוסמכת בעולם. התמחות בהדרכת טיולים בדרום מזרח אסיה.
האתר של לימור כאן

פייסבוק

אינסטגרם – zadoklimor

הפוסט טקסי השבוע הקדוש בירושלים: דרמטי וסוער הופיע ראשון במסע אחר

מועדים ושעות פתיחה:
מ-12.12.22 עד סוף ינואר 2023. א-ה 17:00-21:30 מוצ"ש 18:00-21:30

לפרטים והזמנת כרטיסים: בימות 6226* ובאתר. ההזמנה מראש. מספר המקומות מוגבל
לפרטים נוספים: הגן הבוטני האוניברסיטאי זלמן שניאור 1 ירושלים 02-6794012 באתר ובעמוד הפייסבוק

הפוסט חגיגת אורות בגן הבוטני בירושלים הופיע ראשון במסע אחר

אני אוהבת לחזור ולבקר בגן הבוטני בעונות שנה של השנה, ולראות איך משנה את מראהו וצבעיו בכל עונה. באביב אפשר לחזות בחלקה האסייתית בפריחה יפה של צבעונים ופרחי בר וכן בפריחה מרהיבה של עץ הדובדבן, בקיץ יש מופע פריחה מדהים של פרח הלוטוס ועכשיו, בסתיו, אפשר לראות שלכת יפה בחלקת אמריקה הצפונית  שבה עצים נשירים כמו מילה, אלון, דולב ומייפל.

דרך האפליקציה תוכלו לראות יצירות אמנות שמשתלבות עם הסביבה האמתית ולא נראות באופן אחר | צילום: אבי חיון

מה שלא פחות נחמד הוא שהגן מציע מגוון אירועים בכל שנה ובכל עונה, מאירועים לכל המשפחה בקיץ ועד פסטיבל אורות בחורף. בימים אלה (ועד אוגוסט 2022) מתקיימת בגן תערוכה יוצאת דופן – Seeing the Invisible. התערוכה המדוברת מתקיימת במקביל ב-12 גנים בוטניים ברחבי העולם (ביניהם הגן הבוטני המלכותי של אדינבורו, הגן הבוטני קירסטנבוש בדרום אפריקה והגנים הבוטניים המלכותיים של מלבורן) ונולדה ביוזמת הגן הבוטני בגבעת רם.

התערוכה מציגה 13 עבודות מציאות רבודה של 13 אמנים ישראלים ובינלאומיים מובילים, ובהם סיגלית לנדאו הישראלית, דייטו מנבה היפני ואיי וי וי הסיני. מה זה אומר עבודות מציאות רבודה? הכוונה ליצירות אמנות שנעשו בטכנולוגיית AR, ללא המגבלות החלות על עבודות אמנות פיזיות, אשר אינן נראות לעין בלתי מזוינת, אך ברגע שמתבוננים בהן דרך האייפד או הטלפון הנייד, לאחר שמורידים את האפליקציה Seeing the Invisible,  מתגלה יצירת תלת ממד גדולת ממדים שמשתלבת עם סביבתה. הטכנולוגיה מאפשרת לראות את היצירה ואף לשוטט בה. אותה יצירה יכולה להיות מוצגת בין קקטוסים עצומים בגודלם בגן הבוטני של טוסון, אריזונה, בתוך יער עצי סקויה באדינבורו או במרחבים הירוקים של הגן הבוטני בירושלים.

זקיף המלח של סיגלית לנדאו | צילום: באדיבות הגן הבוטני

במהלך השיטוט בתערוכה חיכו לנו הפתעות רבות. אחת מהן היא זקיף המלח העצום שיצרה סיגלית לנדאו, אשר מרבה לעסוק בים המלח ביצירותיה. זקיף המלח הסוריאליסטי משמש בחזונה של לנדאו גשר מלח צף שמחבר בין ישראל, הרשות הפלשתינית וירדן. בסמוך נמצאת יצירה מרהיבה של האמנית האמריקאית שרה מיוחס – פסנתר כנף שמעליו מעופפות ציפורים אשר מפעם לפעם, במעופן, נוחתות באקראי על קלידי הפסנתר ומפיקות צלילים.

פסנתר הכנף של שרה מיוחס | צילום: מילי שאואר

עבודה מהפנטת אחרת היא של האמן והתקליטן היפני דייטו מנבה, בה הוא נראה מפזז באופן בלתי אפשרי וללא הפסקה לצלילי מוזיקה אלקטרונית. היצירה מופקת מסריקות MRI של מוחו של האמן כאשר גלי המוח שלו מתורגמים לתנועה דיגיטלית. יצירה מעניינת נוספת היא אל תשכחיני של אורי גרשט, שבמרכזה נמצא זר פרחים מרהיב שכאשר המבקרים מתקרבים אליו הוא מתנפץ לרסיסים והאוויר מתמלא בזכוכית, עלי כותרת, גבעולים וחרקים הנושרים על הקרקע. גם יצירתו של איי ויי ויי, כלוב מוזהב, היא מעניינת ומעוררת מחשבה. הכלוב המוזהב מאפשר לצופה להיכנס פנימה ולהשקיף כל הגן הבוטני דרך הסורגים, כמו אסיר או ציפור שנלכדה.

זר הפרחים של אורי גרשט | צילום: באדיבות הגן הבוטני

לא נגלה לכם את כל ההפתעות שמחכות לכם, אבל כן נסיים בטיפ: החיסרון היחידי של התערוכה הוא שהיא מאלצת את המבקר להיות מחובר לטלפון, על מנת לא להחמיץ את היצירה הבאה, וגורמת לו להתבונן בגן מבעד למסך הטלפון. ההמלצה שלי היא, לאחר שתסיימו לצפות בכל היצירות, לכבות את הטלפון ולצאת לסיור נוסף בגן. הגן הבוטני של ירושלים הוא פנינה גם כפי שהוא, בלי אטרקציות מיוחדות, וכדאי להקדיש זמן נוסף לסיור בו תהיו בנוכחות מלאה עם הטבע שמסביב.

פרטים נוספים באתר התערוכה ובאתר הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים.

הפוסט הגן הבוטני בירושלים: Seeing The Invisible הופיע ראשון במסע אחר

אל תתנו לכל אלה להרתיע אתכם, אל תשנו תכניות. בביקור של שלושה ימים בירושלים בעיצומו של צום הרמדאן גיליתי שרוב גדול של העיר ממשיך להתנהל כרגיל, באופן רגוע ובטוח. אתם יכולים לטייל בירושלים באופן עצמאי או להצטרף לסיור מודרך (יש הרבה אפשרויות טובות, הכל בהתאם למה אתם אוהבים ובמה אתם מתעניינים). מזג האוויר מושלם עכשיו וגם העובדה שמקומות רבים לא צפופים או מלאים מדי הופכת את הטיול פה למוצלח ומומלץ.

סמטאות בנחלאות | הצילומים בכתבה: רותם בר כהן

כדי להפיג את החששות, נתמקד הפעם בחלקה המערבי של ירושלים. אני התמקמתי במלון בצלאל, מלון בוטיק נחמד סמוך לנחלאות ולשוק מחנה יהודה, מקום מושלם לצאת ממנו לשיטוט רגלי בכמה מהמקומות הכי מוצלחים (וטעימים) בעיר. על המלון תוכלו לקרוא בהמשך, בינתיים בואו נצא לדרך.

נחלאות: בתי כנסת ואמנות רחוב

לבאים מבחוץ יש נטייה לראות בנחלאות שכונה ירושלמית, אבל למעשה האזור שתחום בין רחוב בצלאל לרחוב אגריפס וכולל סבך של סמטאות צרות, אינו שכונה אחת אלא אסופה של שכונות שנבנו בין מחצית המאה ה-19 למחצית המאה ה-20. בין השכונות שמרכיבות את נחלאות ניתן למנות את אבן ישראל, שבת צדק, זיכרון יוסף, נווה שלום, שבת אחים ועוד. כל שכונה כזאת היא בעצם קובץ של בתי אבן  צפופים, שנבנו סביב חצר, ולכל אחת יש בית כנסת משלה.

בית כנסת בנחלאות, כל שכונה בנויה סביב חצר ויש לה בית כנסת משלה

במהלך השיטוט בסמטאות כדאי לפקוח עיניים ולהתבונן מסביב. כך תגלו את המודעות שמודבקות על הקירות וקוראות למאמינים לנהוג בדרך זו או אחרת, את הדלתות ומפתני החלונות המעוטרים בעציצים פורחים בתוך קופסאות שימורים, מראה שוודאי נתקלתם בו בטיול באחד האיים היווניים. המתעניינים בציורי קיר וגרפיטי ימצאו כאן אוצר של ממש, עם יצירות שנעות מכיתובי שבלונות פיוטיים ומעוררי מחשבה ועד לציורי קיר ענקיים וססגוניים, כולל כאלה של אנשי דת ודמויות מקומיות. אם אתם רוצים להעמיק ולהרחיב את הידע שלכם בתחום, ולגלות ציורי קיר נסתרים, כדאי לכם להצטרף לסיור גרפיטי בנחלאות בהדרכת דודי בר סלע, פרטים כאן >>

אמנות רחוב מגוונת, משבלונות עם טקסט פיוטי ועד לציורי קיר ססגוניים

כשתגיעו לרחוב אגריפס, לפני שאתם נכנסים לשוק, כדאי לכם להתעכב רגע ב-Coffee Powerworks (אגריפס 111). זהו בית קפה קטן שפתחו זוג עולים חדשים מדרום אפריקה, חוזרים בתשובה. זה לא רק מקום לשתות בו קפה, זהו  בית קלייה, שבו קולים וטוחנים סוגים שונים של קפה, בהם כאלה שפחות מוכרים בישראל. הריחות הממכרים והקפה המצוין מושכים לכאן קהל מעורב, שמהווה את תמצית הירושלמיות (היהודית, יש לציין): דתיים וחילוניים, חוזרים בתשובה והיפסטרים. מנת קפאין מרוכזת, ואתם מוכנים לחצות את הרחוב ולהיכנס אל שוק מחנה יהודה.

קופי פאוור וורקס. בית קפה שהוא גם בית קליה בכניסה לשוק מחנה יהודה

שוק מחנה יהודה: שמח ביום, טעים בלילה

בשנים האחרונות שוק מחנה יהודה הפך ממקום שמוכר תוצרת טרייה בזול לאחד ממוקדי הבילויים התוססים בעיר. זהו גם אחד השווקים היחידים שאני מכירה שעם רדת הערב לא רק שאינו מתרוקן, הוא הופך מלא חיים אפילו יותר. השוק משתרע בין הרחובות אגריפס ליפו, ולסמטאותיו יש שמות מקסימים כמו התפוח, האפרסק, האגוז. דווקא רחוב האגס, הזכור משירו הנפלא של אהוד בנאי, נקרא כיום רחוב אליהו יעקב בנאי, על שמו של סב המשפחה שגר מעל חנות הירקות המשפחתית. אבל השם האגס 1 לא נמחק, זהו שמה של מסעדה ביתית נחמדה עם אוכל צמחוני וטבעוני (רח' אליהו יעקב בנאי 13, סגור בערבים).

שוק מחנה יהודה

אם אתם הולכים ברחוב המרכזי של השוק, מאגריפס לכיוון יפו, משמאלכם נמצא השוק העירקי, מקבץ של דוכני ירקות ופירות, במחירי שוק אמיתיים. כאן גם נמצאות שתי מסעדות שהפכו למוסדות של ממש – מסעדת עזורה ומסעדת רחמו. שתיהן קיימות משנות החמישים של המאה הקודמת, בשתיהן מגישים תבשילים המבושלים על פתיליות, לצד חומוס טוב, ולכל אחת מהן יש קהל מעריצים קבוע, שבטוח שרק במסעדה "שלו" האוכל טעים. גם לי יש העדפה אישית, אבל בתור לא ירושלמית, אני בוחרת להימנע מהמערכה הזאת, פשוט נסו את שתיהן והחליטו בעצמכם… עזורה נמצאת ברחוב האשכול 4, רחמו – ברחוב האשכול 5, שתיהן סגורות בערבים.

השוק בערב

כפי שכבר הבנתם, בשוק אפשר לאכול טוב והרבה. אבל זהו ממש קצה קצהו של הקרחון. בין השאר, תמצאו כאן את החצ'פוריה, שבה יש מגוון של מאפים גאורגיים נהדרים (השקמה 5 פינת האשכול 6); פישנצ'יפס, שם מגישים, איך לא – פיש אנד צ'יפס (האגוז 12); דוויני פיתה בר, עם פיתות בשלל מילויים מפתיעים – מאוסובוקו, דרך דגים חריפים ועד עראייס פטריות (בית יעקב 6); אישטבח, מסעדת קונספט מהמטבח הכורדי והסורי, עם מנת הדגל שמבורכ – בצק ממולא בבשר שנאפה בטאבון (רחוב השקמה פינת בית יעקב 1, פתוח עד 22:00). ואם כבר הגעתם לרחוב בית יעקב, חלק ניכר ממנו הפך למלכה של השף אסף גרניט ושותפיו בקבוצת מחניודה. בין השאר תמצאו כאן את מסעדת מחניודה ואת הצאצאים השונים – יודה'לה, קובלה והדקל 3, כולם תוססים ומלאים בסועדים. רצוי .להזמין מקום מראש, פרטים באתר.

למעלה: הדקל 3, מסעדת שף אינטימית מקבוצת מחניודה; למטה: דוויני פיתה בר, עם הפתעות בפיתה

אם אתם יותר בעניין של אלכוהול, אל תוותרו על עצירה בביר בזאר, עם עשרות סוגים של בירות ישראליות (מי היה מאמין שישראל היא כזאת מעצמת בירות!) ונשנושים שהולכים טוב עם השתייה. פתוח מהצהריים ועד השעות הקטנות של הלילה (עץ החיים 3).

זהו באמת רק קומץ זעיר של מקומות שווים בשוק. ההמלצה הכי טובה היא פשוט להגיע ולהסתובב, לטעום, להריח, להקשיב, לשבת, ללכת, לשתות, לאכול, להמשיך להסתובב. בערבים, כשהדוכנים נסגרים ומוגפים בתריסים כדאי לחזור לסיבוב נוסף בשוק כדי להתרשם מהציורים על התריסים. רבים מהציורים הם של סלומון, אמן גרפיטי בריטי חובש כיפה, שעיטר יותר מ-100 תריסי דוכנים בשוק בדמויות שונות, מרבנים, דרך בעלי דוכנים ועד לפוליטיקאים מוכרים.

בערב, כשהתריסים מוגפים, מתגלים הציורים הצבעוניים שמתארים דמויות של פוליטיקאים, משוררים ובעלי דוכנים בשוק

אם נכנסתם לשוק מרחוב אגריפס, צאו ממנו ברחוב יפו. ואם אתם עדיין רעבים, תוכלו לעצור במסעדת המוציא, המסעדה של השף אבי לוי שמשלב בין המטבח הצפון אפריקאי למטבח ישראלי עכשווי (יפו 113). הליכה לאורך רחוב יפו אל מדרחוב בן יהודה תחזיר אתכם כמה עשרות שנים אחורנית, לעולמות אחרים, עם חנויות כמו פאטשיילע מטפחות, בינגו בדים או חצאיות המנשה.

רחוב יפו בשעת בין ערביים. מסע במקום ובזמן

עם הילדים בירושלים

אפשר לבלות יומיים שלמים בסביבות נחלאות והשוק, אבל אם אתם מטיילים עם ילדים בירושלים, יש לנו כמה המלצות, אחת קרובה ושתיים שמצריכות נסיעה קצרה אבל משתלמת.

הליכה של פחות מרבע שעה מהשוק, דרך רחוב יפו וכיכר ציון, תביא אתכם אל כיכר המוזיקה, מתחם חדש יחסית עם במה שעליה מופיעים מוזיקאים מקומיים שמנגנים מוזיקה משתנה – קלאסית, חסידית, ג'אז, בוסה נובה ועוד, והכל ללא תשלום. אפשר ליהנות מההופעות גם בישיבה באחד מבתי הקפה מסביב לכיכר, כמו למשל נפוליאון, פטיסרי בסגנון פריזאי עם כריכים, סלטים ועוגות מצוינות (יואל משה סלומון 10, פתוח עד 18:30, סגור בשבת).

בכיכר המוזיקה נמצא מוזיאון המוזיקה העברי, שמתאים מאוד גם למשפחות עם ילדים (אבל לא לפעוטות). במוזיאון יש תצוגות של כלי נגינה עתיקים, חלקם נדירים, מרחבי העולם. אפשר לסייר באופן עצמאי, עדיף להצטרף לסיור מודרך, שכולל הסברים מרתקים על סוגי המוזיקה וכלי הנגינה השונים, הדגמות והפעלות (יואל משה סלומון 10, סגור בשבת. אתר).

 

View this post on Instagram

 

A post shared by מוזיאון המוזיקה העברי ירושלים (@hebrew_music_museum)

לבסוף, המלצות לשני מקומות רחוקים יותר ממרכז העיר, אבל שלא כדאי להחמיץ, במיוחד אם אתם מטיילים בירושלים עם ילדים:

הגן הבוטני האוניברסיטאי, עולם קסום של צמחייה, שבילים נסתרים, מים ופעילויות רבות דמיון לילדים ולמבוגרים (זלמן שנאור 1, אתר).

פינת חמד בגן הבוטני

מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, מספק הנאה והפעלות לילדים סקרנים ולא פחות מכך להורים שלהם, שיכולים לשכוח לזמן מה מהמצב והדאגות ולגלות יחד עם הילדים כמה מהדברים שמפעילים את העולם שלנו (שדרת המוזיאונים 3, אתר).

איפה כדאי לישון בירושלים?

המקום המושלם לצאת ממנו אל הסמטאות של נחלאות ואל האקשן של השוק הוא מלון בצלאל. המלון, ששייך לרשת מלונות הבוטיק אטלס, נמצא סמוך למבנה ההיסטורי של בית ספר בצלאל, והמיקום הזה משפיע על תפיסת העיצוב שניכרת בו היטב. בשנת 2018 פרש בוריס כץ, מייסד בצלאל, את חזונו בספר "ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ". בספרו שץ מציג את ירושלים העתידית כאוטופיה תרבותית – עיר מודרנית, חדשנית וטכנולוגית, שתושביה עוסקים במלאכות ובאמנויות שונות. בהתאם לחזון הזה, מלון צלאל נבחר לשמש אכסניה לעיצוב ואמנות ישראלית. החללים המשותפים, כמו גם 37 החדרים, משלבים אמנות ישראלית, רהיטים ופריטי עיצוב המבטאים את התרבות והאווירה של ירושלים בכלל ושל נחלאות בפרט.

חדר במלון בצלאל. אכסניה לעיצוב ואמנות ישראלית | צילום: סיון אסקיו

על עיצוב המלון הופקדו אורי בן-דרור ומיכאל אנקווה, שבחרו בחומרים מקומיים ובפרטי ריהוט של מעצבים ישראלים, תוך שהם משלבים בין רהיטי וינטג' ופריטים חדישים. העיצוב המקומי וההתייחסות למלאכות יד מסורתיות ניכרים בכל פינה. בין השאר, תבחינו בלובי בקיר קרמיקה גדול, שאריחיו המצוירים ביד מתכתבים עם הקרמיקה הארמנית המסורתית. את גופי התאורה המפתיעים בשטחים הציבוריים עיצבה נעמה הופמן, ובכל קומה הם בצבע שונה. עבודות אמנות של יוצרים מקומיים פזורות בחללים הציבוריים ובחדרים, בהן פסל מאבן ירושלמית של זוהר גוטסמן הניצב בחצר המלון ובו בוריס שץ רכוב על גב טווס ענקי.

עבודת פיסול של זוהר גוטסמן בחצר מלון בצלאל

החדרים אינטימיים, נוחים מאוד ומצוידים בכל הפינוקים הנדרשים, ממכונת אספרסו ועד מוצרי טואלטיקה איכותיים בחדר הרחצה. מהחלונות והמרפסות נשקף נוף אורבני שישמח כל חובב ערים, לשניים מהחדרים יש מרפסת דק גדולה עם מיטות שיזוף. ממרפסת הגג בקומה העליונה אפשר ליהנות בערבים מבריזה קיצית נעימה וממראה מרהיב של בתי העיר הפרושים למרגלותיכם.

ברחבי המלון ניכר שילוב בין וינטג' לעכשווי ושימוש בחומרים מקומיים | צילום: סיון אסקיו

הנוף ממרפסת הגג במלון בצלאל. מושלם לחובבי נופים עירוניים | צילום: רותם בר כהן

אחר הצהריים האורחים יכולים ליהנות מהאפי האוור עם יין ומתאבנים חופשיים, האירוח כולל גם ארוחת הבוקר עשירה עם מאפים טריים, גבינות, ביצים, סלטים, פירות ועוד. התחלה מצוינת ליום מלא הרפתקאות שמחכה לכם בירושלים.

מלון בצלאל – רח' מסילת ישרים 1, פינת רחוב בצלאל, ירושלים. טלפון: 02-5309999, אתר

מפת אזור נחלאות

הפוסט שוק מחנה יהודה ונחלאות – ירושלים מתעוררת הופיע ראשון במסע אחר

אך טבעי, אם כן, שטיול בירושלים שונה מאוד מטיול בכל יישוב אחר בארץ, והוא טומן בחובו מסע מסחרר בין קהילות, ערים ואפילו ארצות. הכי חו"ל בישראל, לאו דווקא חו"ל ירוק, רגוע ושליו, אלא סוער, מורכב, לא פשוט ומלא הפתעות.

סמטה בימין משה (למעלה) וכביסה תלויה ברחוב בנחלאות | הצילומים בכתבה: רותם בר כהן

הנה כמה דברים שעשיתי, ראיתי, חוויתי וטעמתי במהלך שלושה ימים של טיול בירושלים, בקיץ שאיש מאיתנו לא היה יכול לדמיין שכמותו, קיץ בעידן הקורונה.

סיורים מיוחדים בירושלים

לרוב אני מעדיפה לטייל באופן עצמאי, אבל דווקא בגלל גודלה ומורכבותה של ירושלים, אני ממליצה להצטרף לפחות לסיור מודרך אחד, שיאיר צדדים של העיר שאולי לא הכרתם. קבלו המלצות לשני סיורים כאלה:

סיור גרפיטי

אמנות רחוב הפכה בשנים האחרונות מצורת ביטוי מחתרתית לכלי אמנותי שמושך הרבה תשומת לב ועניין. אני יוצאת לסיור גרפיטי בשכונת נחלאות עם דודי בר סלע, מדריך טיולים והבעלים של חברת "ירושלים מחוץ לקופסה". מיד בתחילת הסיור, שהוא קורא לו 50 גוונים של ירושלים, דודי מבהיר שלא נפגוש ציורי קיר מהסוג שנפוץ בשכונת פלורנטין התל אביבית או באזור שוק הפשפשים ביפו. "אפשר לראות את המגוון האנושי של ירושלים דרך הקירות: חרדים, חוזרים בתשובה, שמאל, ימין…", הוא אומר ומסב את תשומת לבי לכיתוב אדום מתחת לציור קטן של חוליות מתפתלות: "שלשלאות ירושלים על ליבי". גרפיטי נוסף שתראו רק כאן: "אם אשכחך ירושלים זה בגלל ניו יורק". ויש גם את השבלונה הפיוטית, ליד שוק מחנה יהודה – "מוקדש לאוהבים והאוהבות בימי הבינתיים" בניקוד מלא ועם חתימה של נחי וייס, מוזיקאי ומשורר שנולד ברובע היהודי והוא עצמו ראוי לכתבה נפרדת.

ציורי קיר וגרפיטי בשכונת נחלאות. אמנות הרחוב הירושלמית שונה מאוד מזאת בתל אביב

בין הכיתובים המבודחים או הפיוטיים וציורי הקיר הססגוניים ומלאי הפתוס של סולומון סוזה, אמן רחוב בריטי שמוכר בעיקר בציורים שלו על תריסי החנויות בשוק מחנה יהודה, דודי מספר סיפורים מרתקים על ירושלים, שכונותיה ותושביה החרדים והחילוניים.

• פרטים על הסיורים של דודי בר סלע תמצאו בקישור הבא >>

ביס מסביב לגלובוס

לצד סיורים של אמנות רחוב, הסיורים הפופולריים ביותר, לא רק בירושלים, הם סיורים קולינריים. אחד המיוחדים שבהם נקרא סיבוב טעימות בינלאומיות של אברהם טורס, מבית אברהם הוסטל (ראו בהמשך, בסעיף הלינה בירושלים). את הסיור שבו אני משתתפת מוביל אלכס זפרודסקי, עולה חדש מארצות הברית. הפרט הזה מעניין במיוחד, שכן הסיור עובר במסעדות, בתי קפה ודוכני אוכל שפתחו עולים חדשים אשר הגיעו לירושלים, התאהבו בה והחליטו להביא אליה את הטעמים מהבית. במשך כשלוש שעות אנחנו אוכלים ומטיילים, מטיילים ואוכלים בשלל מקומות המייצגים מטבחים מרחבי העולם, והכל ברדיוס של פחות משני קילומטרים רבועים.

פאוור קפה ברחוב אגריפס, בית קפה ומקום לקליית קפה שפתחו זוג עולים מדרום אפריקה

את הבוקר אנחנו פותחים בשוט של אספרסו מחוזק באיריש קרים (יש גם גרסה עם ויסקי) בפאוור קפה, בית קפה מקסים של זוג מדרום אפריקה ברחוב אגריפס. משם אנחנו נכנסים לסמטאות של שוק מחנה יהודה, לשתי טעימות שונות מאוד: כנפיים מתובלות (באפלו ווינגס) בדוכן של עולים מארצות הברית ואמפנדס במגוון מילואים מפתיעים, בדוכן של שף ארגנטינאי שנמצא דווקא באזור השוק העיראקי. למי שצריך בשלב הזה קצת מתוק כדאי להמשיך הלאה, לבית קפה שפתחה משפחה של עולים ותיקים מצרפת ברחוב קינג ג'ורג', שם  התלבטנו בין קרואסון חמאה לקרואסון שוקולד (שניהם מצוינים), ומשם הלאה – לפיצרייה בסגנון רומאי, עם פיצות מרובעות שמכינים שני עולים חדשים מאיטליה במדרחוב בן יהודה. רגע לפני שנפלנו שדודים, הגיע תורם של הטאקוס הנהדרים של לואיס, שעלה ממקסיקו לישראל בעקבות האהבה. יש מקום בבטן, אין מקום בבטן, על הטאקוס שהוא מכין במסעדה הקטנה שלו ברחוב שלומציון המלכה פשוט אל תוותרו.

דוכנים בשוק מחנה יהודה

הסיור מסתיים פה, ועכשיו תוכלו לעשות אחד משני דברים: להמשיך לשבת במסעדה של לואיס, על כוס מרגריטה מרעננת ולאגור כוחות, או לחזור לשוק מחנה יהודה כדי להצטייד בחלבה תמרים או שקדים מופלאה בממלכת החלבה. כך או כך, אני מתארת לעצמי שגם אתם תרגישו כמוני – לפחות ברגע הזה ובמקום הזה, החיים שלכם דבש…

• פרטים והרשמה לסיבוב טעימות בינלאומיות תמצאו כאן >>; לסיורים נוספים של אברהם טורס לחצו כאן >>

על חומותיך ירושלים

החומה המרשימה המקיפה את העיר העתיקה של ירושלים נבנתה במחצית המאה ה-16 על ידי סולימאן הראשון, סולטן האימפריה העות'מאנית. היא נבנתה על שרידי חומות עתיקות יותר, ואם תסתכלו בחלקה התחתון תוכלו לראות אבנים בגדלים שונים ובסיתות אחר,  רמז לחומה שבנה הורדוס לפני כ-2,000 שנה. אבל אני מרימה מבט דווקא כלפי מעלה, אל החלק העליון של החומה, זה שעוד מעט אטייל עליו.

אני מצטרפת לסיור מודרך של פמ"י, החברה לפיתוח מזרח ירושלים, בטיילת החומות הצפונית. אורכה הכולל של הטיילת הוא כארבעה קילומטרים וחצי והיא מקיפה את רוב העיר העתיקה (פרט לאזור הר הבית). הטיילת נחלקת לשניים: הטיילת הדרומית, משער יפו ועד שער ציון, והטיילת הצפונית, משער האריות לשער יפו. אפשר לטייל באופן עצמאי בחלק אחד או בשניהם ואפשר גם להצטרף לסיור מודרך, הכולל הסברים מרתקים על העבר והווה של החומה וגם כניסה לכיכר הרומית המסקרנת, שבתקופת הקורונה סגורה למבקרים עצמאים. כדאי להתעדכן באתר של פמ"י לגבי סיורים מודרכים המוצעים בתקופה שבה אתם מטיילים בירושלים.

טיילת החומות: מבט על גגות העיר העתיקה (למעלה) ולעבר העיר החדשה. חוויה מיוחדת ומרתקת

בין אם תטיילו על החומות באופן עצמאי או בסיור מודרך, חשוב לדעת כמה דברים: הטיילת נמצאת בראש החומה, זהו שביל צר, שמצדו האחד יש קיר אבן עם חרכי ירי ופתחים נוספים, ומן הצד השני גדר מתכת. אם אתם סובלים מפחד גבהים חריף יתכן שתרגישו שלא בנוח. בנוסף, הטיילת אינה מונגשת לנכים או לעגלות תינוקות והליכה בה כוללת עליות וירידות לא מעטות במדרגות תלולות ולא מסותתות. אבל מי שיטפס למעלה ויצעד לאורך המסלול, ייהנה מנוף יוצא דופן משני צדי החומה – מהצד האחד הגגות, הצריחים, הכיפות וחצרות הבתים של העיר העתיקה, ומנגד, העיר החדשה שמשתרעת על הרים ובעמקים. שני הצדדים מציעים מראות מרתקים מזווית לא שגרתית וזוהי חוויה יוצאת דופן ומומלצת מאוד.

• טיילת החומות פתוחה בין 9:00 ל-17:00 בקיץ ועד 16:00 בחורף, בימי שישי עד 14:00 (בשישי הטיילת הצפונית סגורה). כרטיס עולה 20 שקל למבוגר. פרטים נוספים באתר.

קרמיקה ארמנית, קצת אחרת

בימים לא שגרתיים אלו, סמטאות העיר העתיקה ריקות כמעט מאדם: התיירים לא הגיעו בקיץ הנוכחי וגם הישראלים ככל הנראה לא חשים בנוח ומדירים את רגליהם מכאן. ובכל זאת, אני ממליצה בחום לצעוד את המרחק הקצרצר בין השער החדש לסדנת הקרמיקה של ג'ורג' סנדוריני ברובע הארמני.

ג'ורג' ואשתו דורין יוצרים יצירות מרהיבות של קרמיקה ארמנית, שמשלבות בין מסורות מהבית לאמנות מודרנית. בזמן שדורין משרטטת במכחול דק ציורים על קערה גדולה, ג'ורג' מראה לי את התנור שבו הם שורפים את הכלים, מספר לי על משפחתו ומצביע על הרימונים האדומים, עיצוב לא שגרתי שנולד אצלם באטלייה והיום אפשר לראותו במקומות אחרים ברובע.

באטלייה של ג'ורג' ודורין סנדרוני. בתמונה למעלה – דורין בעבודה, מתחת – שתי יצירות קרמיקה מרהיבות

מחוץ לאולם התצוגה הקטן, נשענות על קיר, אפשר לראות עבודות קרמיקה ממוסגרות שנעשו בהשפעת ציורים של פיקאסו, בהחלט הפתעה לא צפויה. "כמו שג'אז שבר מוסכמות בזמנו והיום זאת כבר קלאסיקה, כך גם אנחנו שוברים מסגרות צרות, אבל נשארים עם הרוח", הוא אומר. והרוח אכן שורה על העבודות המורכבות והיפות שיוצאות תחת ידיהם, לכו להתרשם ואולי גם לקנות.

• האטלייה של סנדרוני נמצא ברחוב השער החדש 25 בעיר העתיקה, טלפון: 02-626-3744.

הטחנה של מונטיפיורי שבה לחיים

יש אנשים שמסתפקים בחלומות, אחרים לא שוקטים עד שהם מגשימים את החלומות הללו. יוסי גרייבר שייך לסוג השני. אני פוגשת אותו ליד החלום שהגשים, מתחם טחנת הקמח. למרגלותינו משתרעת משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות, מעבר לה גיא בן הינום ומעליו – העיר העתיקה. מראה מהפנט שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים. מרתק לא פחות הוא סיפורה של טחנת הקמח ושיפוצה.

הנוף הנשקף ממתחם טחנת הקמח. אי אפשר להסיר ממנו את העיניים

בשנת 1858 הקים משה מונטיפיורי טחנת קמח שפעלה בכוח הרוח, מיזם כלכלי שהיה אמור לספק תעסוקה ולמשוך יהודים מהעיר העתיקה הצפופה ומוכת המחלות אל מגורים ועבודה בשכונת משכנות שאננים המרווחת והמודרנית (במושגים של מחצית המאה ה-19). 18 שנה פעלה טחנת הקמח הירושלמית עד שטכנולוגיה מתקדמת יותר שהביאו הטמפלרים מגרמניה – הקיטור – גרמה להשבתתה. במשך שנים ארוכות עמדה הטחנה שוממה, עד שבשנת 2017 הקרן לירושלים, עיריית ירושלים וגופים נוספים החליטו שהגיעה העת להפוך את המקום למתחם תיירותי. כנגד כל הסיכויים, יוסי ושותפיו לחברת zuzu תיירות זכו במכרז, שבו התחרו יזמים גדולים בהרבה. "יש לי גנים של פורצי דרך", הוא צוחק ומתכוון לסבא-רבא שלו, ממייסדי שכונת הבוכרים. תחת השרביט שלהם הטחנה קיבלה כנפיים חדשות, שחזור מדויק של הכנפיים המקוריות, הם עברו קורס מפעילי טחנות רוח ולמדו את השיטות המדויקות של טחינת קמח במאה ה-19.

טחנת הקמח חזרה לעבוד והכנפיים המרשימות שוב נעות ברוח

בכל יום, מלבד בשבת, בין השעות 10:00 ל-12:00 הכנפיים העצומות של הטחנה מופעלות והן מסתובבות בכוח הרוח, חולשות על הנוף הנפלא. וגם בשאר הזמן מומלץ מאוד לבוא לבקר כאן: בתוך הטחנה יש מרכז מבקרים קטן של יקב ירושלים, שמציע טעימת יינות, ומוקרן סרט על ההיסטוריה של הטחנה והסבר כיצד טוחנים בה קמח. במתחם עצמו מתקיימות סדנאות נחמדות לילדים (למשל, סדנה להפעלת כנפי טחנת קמח), אפשר לשחק במשחק בריחה משפחתי בעקבות האוצר של מונטיפיורי, לצאת לסיורי סגוויי ועוד. ואם אתם פשוט רוצים רגע של רוגע ושלווה, תוכלו לקנות קפה, משקה קל או כוס יין (במחיר משתלם במיוחד) בעגלת קפה שמדמה את הכרכרה של מונטיפיורי. כל שנשאר לכם לעשות עכשיו הוא לשבת על כיסא בר גבוה, לשתות לאט לאט ולא לשבוע מהנוף.

מתחם טחנת הקמח. אין כמו לשבת עם כוס יין מיקב ירושלים אל מול הנוף של גיא בן הינום והעיר העתיקה

• עוד על מתחם טחנת הרוח ועל הפעילויות המתקיימות בו – לחצו כאן >>; פרטים על הסיורים והפעילויות המיוחדות של חברת zuzu תיירות תמצאו בקישור הזה >>

נשים וסיפורים בירושלים

קשה לחשוב על דרך מעניינת ומקרבת יותר לעולמות המגוונים של ירושלים מאשר ביקור בבתים פרטיים, המאפשר לשוחח ולשמוע, לטעום ולהתרשם. זה בדיוק מה שמציע הפרויקט "נשים וסיפורים בירושלים", יוזמה של אורלי בן אהרון, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה. בפרויקט משתתפות עשרות נשים ירושלמיות – יהודיות וערביות, חרדיות, דתיות לאומיות וחילוניות, בנות עדות שונות, כאלה שמשפחותיהן חיות בעיר מזה דורות רבים ואחרות שעלו לישראל מארצות אחרות. ביקור בבתים שלהן מאפשר הצצה לתרבות, למסורת, לסיפורי החיים ולאוכל של הנשים הללו, שיחד מרכיבות את הפסיפס הירושלמי המיוחד כל כך.

במהלך השהות שלי בירושלים ביקרתי בבתים של שתי נשים המשתתפות בפרויקט, יש כמובן עוד אפשרויות רבות, ואני ממליצה בחום על החוויה.

דלילה שמש – החצר הירושלמית, אל קורטיז'ו

ביתה המקסים של דלילה שמש נמצא צעדים ספורים מרחוב אגריפס, ומיד בכניסה אליו נעלמת ההמולה של הרחוב הסואן. דלילה, שמשפחתה גרה בירושלים דורות רבים, מחכה לי בפתח ביתה, שתריסיו צבועים בתכלת ועציצים פורחים בחזיתו. בפנים אני מגלה בית יפהפה, עמוס בחפצים היסטוריים ותמונות משפחתיות, ובתווך דלילה עצמה – אישה מלאת חיים, סוערת ודרמטית, לבושה בשמלה פרחונית ארוכה.

דלילה שמש בחצר ביתה, אל קורטיז'ו, מביאה את סיפורן של דמויות ירושלמיות ססגוניות

מהמטבח יוצאים לחצר הפנימית, אל קורטיז'ו, מקום מושלם להאזין לסיפורים הירושלמיים של דלילה. בליווי אביזרים מתאימים ותלבושות תקופתיות, היא מספרת על דמויות ירושלמיות מהעבר, על שבתות וחגים, מנהגים מקומיים, אהבות גדולות ועוד. אפילו השם שלה נולד בדרמה: אמה נתקפה בצירי לידה בזמן שצפתה בסרט "שמשון ודלילה" בקולנוע ציון, ואביה בחר לקרוא לתינוקת הרכה, בת חמישית ברצף, דווקא על שם הדמות התנ"כית שבגדה בשמשון. לצד הסיפורים, השירים וההמחזה התיאטרלית, מוגש כיבוד שהכינו דלילה וכרמל בעלה – בורקסים, קרקרים ביתיים, ירקות ופירות עונתיים ועוד. טלפון לתיאום ביקור: 050-8679877

שולחן מלא בכל טוב מעשה ידיהם של דלילה ובעלה כרמל

רבקה ברנדווין – שכונת הבוכרים

רבקה ברנדווין מקבלת אותי בחיוך כל כך שובה לב, שבין רגע נעלמים ההבדלים בין שתינו ואני נעטפת בחמימות הביתית של הדירה בשכונת הבוכרים. בסלון עומדות ספריות עמוסות בכתבי קודש ועל הקירות תלויות תמונות של רבנים ומלאכות יד של רבקה, שבונה עולמות קסומים מחרוזים צבעוניים.

רבקה נולדה וגדלה בשכונת מאה שערים ואחרי שהתחתנה עברה עם בעלה לדירה של 45 מ"ר בשכונת הבוכרים, אז קו התפר בין ישראל לירדן. כאן היא גידלה 10 ילדים, והיום, אחרי שכולם בגרו, התחתנו והקימו משפחות משלהם, הם מתאספים בכל שבוע לארוחת שבת רבת משתתפים.  בשאר ימות השבוע רבקה מארחת מבקרים מבחוץ, שבאים להכיר עולם שונה ומרתק ולשמוע ממנה על החיים במשפחה חרדית. היא מספרת על שידוכים, חתונה, גידול ילדים, החיים בין בני הזוג, מקומה של האישה במשפחה ועוד. וכיוון ש"אוכל מקרב לבבות", כמו שרבקה אומרת, את הסיפורים היא מלווה במאכלים מעשה ידיה, כמו קוגל ירושלמי או צ'ולנט. טלפון לתיאום ביקור: 054-8456771.

קוגל ירושלמי שהכינה רבקה. הביקור בביתה בשכונת הבוכרים פותח צוהר לחיים של משפחה חרדית

• הביקורים בבתי הנשים הירושלמיות מתאימים לקבוצות ולמשפחות (כיום, עם ההגבלות של הקורונה, גם זוגות מתקבלים בברכה), הוא כרוך בתשלום ומצריך תיאום מראש. פרטים על כל המשתתפות בפרויקט תמצאו בקישור הבא >>

איפה אוכלים? הגן הקסום

ירושלים מציעה מגוון אדיר של מסעדות, בתי קפה ודוכני אוכל רחוב, כך שאין חשש שתרעבו. אבל אם אתם רוצים לפנק את עצמכם בחוויית אוכל מיוחדת, כזאת שתשכיח את הצרות והלחצים הנוכחיים ותעיף אתכם באחת לעולם אחר, קסום ורגוע מאוד – אני ממליצה בחום על בר הקיץ של מלון אמריקן קולוני. על המלון המדהים הזה, שבעת כתיבת שורות אלה עדיין סגור בשל הקורונה, נספר בהזדמנות אחרת, הפעם נתמקד בגן היפהפה שלו, שם פזורים שולחנות תחת כיפת השמיים, מרוחקים זה מזה, חלקם חבויים בפינות נסתרות. כל זה מאפשר לסעוד בפרטיות, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות ותקן התו הסגול. לא רק התפאורה נעימה ביותר, גם הסועדים מהווים תערובת אנושית מלבבת – דיפלומטים זרים, תיירים ישראלים ותושבים של  מזרח העיר, שם נמצא המלון. המוניטין של מזג האוויר הירושלמי לא אכזב וכך מצאתי את עצמי באמצע אוגוסט מצטערת שלא הבאתי ז'קט קל…

הגן הקסום: בר הקיץ באמריקן קולוני | צילומים שרה אייכלר

את הארוחה מומלץ לפתוח בקוקטייל, אחד מעשרות רבות שבתפריט, או בכוס יין, או ליתר דיוק קנקן אישי קטן עם יין, שתכולתו רבה מהמקובל במסעדות אחרות. שתי האופציות מלוות בצלוחית של שקדים ופיסטוקים וצלוחית עם מלפפונים וגבינה מלוחה, ליווי מושלם לאלכוהול. וזאת רק ההתחלה. בתפריט תמצאו סלטים שונים, בהם סלט הבית עם גבינת עיזים חמה; מנות בשריות כמו המבורגר עם טבעות בצל, או פילה בקר (300 גרם) שנצלה על הגריל, ומבחר פיצות. אני בחרתי במנת דג, שמשתנה בהתאם למה שהגיע באותו יום למטבח, במקרה שלי זה היה דג לברק שלם על הגריל עם ירקות קלויים. מנה נדיבה וטעימה מאוד. בין הקינוחים יש כמה אופציות שוקולדיות וגלידות ביתיות, אבל אם אתם כמוני, ללא ספק תבחרו בפאי תפוחים חם, עם בצק דקיק וכדור של גלידה וניל. סיום מתוק לערב מושלם.

סלט הבית עם גבינת עיזים חמה בבר הקיץ אמריקן קולוני | צילום: מיכאלה ברוסטו

• מסעדת בר הקיץ נמצאת ברחוב לואי ונסן 1 במזרח ירושלים. המסעדה פתוחה שבעה ימים בשבוע, בשעות 19:00 עד 20:30. טלפון: 02-62979777, אתר. לא כשר.

איפה ישנים? מלון חמישה כוכבים או אכסניה ידידותית

אפשרויות הלינה בירושלים רבות ומגוונות כמו כל דבר בעיר הזאת. אני לנתי בשני מקומות שונים מאוד, ממש הפוכים לחלוטין זה מזה, שכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של מטיילים.

מלון ענבל

מלון ענבל נמצא ליד גן הפעמון, במרחק הליכה קצרצרה ממשכנות שאננים וימין משה, שתי שכונות מקסימות לשיטוט רגלי. המלון, המדורג בחמישה כוכבים דלוקס, אירח לאורך השנים מנהיגים, אנשי רוח וידוענים מרחבי העולם. את הבניין תכנן האדריכל וחתן פרס ישראל יעקב רכטר, בהשראת האדריכלות הביזנטית של העיר העתיקה. לאחרונה המלון עבר מתיחת פנים מקיפה, שכללה הוספה של חדרי סוויטות, עיצוב מחודש של החללים הציבוריים, חידוש בריכת השחייה, ספא מפנק עם מוצרי טיפוח של אהבה ועוד.

החדרים החדשים, בעיצובו של מיכאל אזולאי, משקפים את הקשר למקום – עם אבן ירושלמית, שטיחים באריגה מקומית, אגרטלים בעבודת יד ועוד. החדרים שונים זה מזה בעיצוב והם מרווחים ומצוידים בכל מה שצריך לחופשה מוצלחת. ממרפסת הגג של טרקלין העסקים יש נוף מרהיב של העיר העתיקה וזהו מקום מושלם לכוסית יין בשקיעה.

מלון ענבל. שימוש באלמנטים ייחודיים לירושלים | צילומים: אסף פינצ'וק

ולמרות שבזמנים רגילים מתארחים כאן תיירים מחו"ל, אנשי עסקים וזוגות בחופשה רומנטית, בתקופה הנוכחית, כשמקומות פופולריים לחופשה משפחתית, דוגמת רודוס או קפריסין לא רלוונטיים, מלון ענבל מספק הרבה אפשרויות מוצלחות גם למשפחות. איפה עוד הילדים יוכלו ליהנות מבילוי בבריכת שחייה המשקיפה אל נופים ירוקים, במרחק קצרצר מהאטרקציות הירושלמיות הרבות?

בקומת הלובי ממוקמת מסעדת O2 הנהדרת, של השף נמרוד נורמן, ואני ממליצה בחום לאכול בה, בין אם אתם מתארחים במלון על בסיס חצי פנסיון (אופציה שווה ביותר) או שאתם מטיילים בעיר ומחפשים מקום מוצלח לארוחה רומנטית. יש שולחנות בפנים, אבל הכי כיף לשבת בחוץ, במרפסת רחבת ידיים המוארת באורות זעירים, עם נוף מרחיב לב ומעורר תיאבון.

המרפסת של מסעדת O2 לעת ערב. השקיעה והנוף היפהפה מצטרפים למנות נהדרות שיוצאות מהמטבח

התפריט משלב בין אוכל ירושלמי עם חומרי גלם מקומיים ומטבח מודרני ועכשווי. בין המנות הראשונות אהבתי במיוחד שתיים: פלפל שושקה וקולורבי מדורה עם סומסום קלוי וטרטר פילה בקר עם צנוברים המוגש עם צנימים עשירי טעם. בעיקריות יש מנות בשריות כמו סטייק בקר, פריים ריב, סטייק פרגית ועוד, ואם אתם רוצים מנה יותר קלילה, הפילה לברק על קרם לימונים ושקדים מומלץ בחום. ויש גם מנה לצמחונים או טבעונים – בצלים ממולאים בפריקה עם פיצוחים וציר של עגבניות ולימון פרסי. בשלב הקינוחים, חובבי שוקולד יתמוגגו מקרמו שוקולד ולרונה עשיר להפליא, אבל בשבילי הקינוח האולטימטיבי הוא בסבוסה (עוגת סולת) שמוגשת עם מרמלדת פירות חמצמצה, קרם פיסטוק וקוקוס קלוי. את האוכל אפשר ללוות ביין ישראלי – לבן, אדום או מבעבע – מתוך רשימת יינות ישראלים מרשימה ביותר.

מנות פתיחה במסעדת O2 במלון ענבל

• מלון ענבל, רחוב ז'בוטינסקי 3, ליד גן הפעמון, טלפון: 02-6756666. אתר; מסעדת O2, בקומת הלובי של המלון, אתר

אברהם הוסטל

בקצה השני של הסקאלה, למשפחות שמחפשות מקום מרכזי, נוח וזול, אברהם הוסטל מהווה פתרון מצוין. ההוסטל הססגוני משך לאורך שנות קיומו צעירים מכל העולם שחיפשו אכסניה מהסוג שפגשו במסעותיהם בארצות רחוקות: מיטה נוחה ללילה, בין אם בחדר משותף או בחדר פרטי, מטבח משותף שבו אפשר להכין אוכל ממצרכים שנקנו בשוק הסמוך, לאונג' צבעוני, חדר טלוויזיה ובר על הגג, עם כיסאות נוח וערסלים. הכי סטלבט במחיר הכי נוח בעיר.

חדר זוגי באברהם הוסטל בכיכר הדוידקה | באדיבות אברהם הוסטלס

עכשיו, כשתיירים לא מורשים להיכנס לישראל, אברהם הוסטל הפך לאבן מושכת לישראלים, בעיקר משפחות עם ילדים קטנים, שלא יכולים או לא רוצים להוציא הון על סעיף הלינה. כיף לשמוע קולות ילדותיים צוהלים, במקום שבו פעם נשמע בליל של שפות זרות. אם אתם פחות מתחברים לעניין המקלחות המשותפות, אפשר להזמין חדר עם שירותים ומקלחת צמודים, ויש אפילו חדרי סופריור מרווחים עם טלוויזיה משלכם.

הגג של אברהם הוסטל. את הצעירים מחו"ל מחליפות בקיץ 2020 הרבה משפחות ישראליות

מלבד המחירים הנוחים, אברהם הוסטל מציע שלל פעילויות ללנים בו, וגם לבאים מבחוץ – סדנאות בישול, סיורים קולינריים, סיורים של אמנות רחוב ועוד.

• אברהם הוסטל נמצא ברחוב הנביאים 67, כיכר הדוידקה, טלפון: 02-650-2200, אתר, סיורים של אברהם טורס בירושלים תמצאו כאן (שימו לב: נכון לכתיבת שורות אלו, רק הסיורים בתוך העיר מתקיימים).

את ירושלים עזבתי מסוחררת ואפילו קצת מבולבלת מהמגוון האינסופי שפגשתי. אבל זה רק מחזק את ההחלטה לחזור אליה בקרוב כדי לגלות פנים חדשות ונדבכים נוספים בעיר שאין עוד כמוה בישראל.

הפוסט מסביב לעולם בירושלים: הפנים הפחות מוכרות של ירושלים הופיע ראשון במסע אחר

סוף שבוע 4-5.9 צבעים וגוונים בירושלים

מועדון מסע אחר בשיתוף תרבויות עולמי

ובשיתוף "תרבויות עולמי" מארח את בטי קליין, זמרת ונבלנית, בנבל, שירת לאדינו, לראש השנה. ירושלים של זהב, אבל גם אדום, צהוב, ירוק וכחול.

בסוף שבוע מרתק וייחודי נכיר ונחווה את צבעים והגוונים השונים של העיר בה האור האלוהי מופיע בספקטרום מרהיב של דתות, קבוצות, ותורות רוחניות. נלמד על משמעות הצבעים בדתות השונות, באמנות ובאדריכלות. מה הייתה הסיבה לצבעים בבית המקדש? למה יש תכלת בדגל ובטלית? מה הקשר של הצבעים ל10 הספירות וכיצד זה בא לידי ביטוי בבתי הכנסת? 
מדוע הכמרים הנוצרים לובשים בכל יום צבע אחר? מהו קוד הצבעים שמאחורי הליטורגיקה, האמנות, ציורי האיקונין? למה כיפת הסלע היא זהובה וכחולה ולא ירוקה? 
ובחיינו: כיצד צבעים משפיעים עלינו?

ערב " ירושלים של זהב" – מופע ושירה עם בטי קליין
לינה: באכסניה הלותרנית – איש של שקט בלב העיר העתיקה. 
כולל: 3 ארוחות וכניסה לאתרים מחוץ למסלול הרגיל

פרטים נוספים והרשמה >>

יום שישי 4.9
15.00 נפגשים בשער יפו,
הליכה משותפת למלון (ניתן לחנות בחניון), התמקמות בחדרים וכוס תה של אחר צהריים. הקדמה לטיול.
16.00 צבע בנצרות:
נבקר בכנסיית הקבר בזמן תהלוכות יום השישי, חגיגה של צלילים וצבע
נתחיל את הגילוי של כנסיות מרהיבות – הפרנציסקנים, הפטריארכיה הלטינית, הגואל, ועוד. נלמד על משמעות הצבעים בציורי האיקונין, בתלבושות הכמרים, בליטורגיקה, ובשלטי האבירים.
18.00-19.30 מנוחה והתענגות על גן המלון, אי של שקט בלב העיר העתיקה.
19.30-20.45 ארוחת ערב משותפת וקבלת שבת
20.45-22.00 ערב שירי ירושלים עם שולי נתן – ירושלים של זהב

יום שבת 4.7
9.00 ארוחת בוקר
10.00-13.30 צבע בנצרות וביהדות:
נבקר בכנסיות מרהיבות – הפרנציסקנים, הפטריארכיה הלטינית, הגואל, ועוד. נלמד על משמעות הצבעים בציורי האיקונין, בתלבושות הכמרים, בליטורגיקה, ובשלטי האבירים.
נטייל לרובע היהודי, נלמד על משמעות הצבעים לפי הקבלה, הקשר שלהם לספירות, הופעתם בבית המקדש, ועוד, נבקר בקבר דוד והר ציון.
13.30-14.30 ארוחת צהריים קלה (סלטים)
17.00-14.30 צבע באסלאם:
נבקר בפתח מבני דת מוסלמים ונעלה לתצפית מדהימה על כיפת הסלע, נלמד על משמעות הצבעים באסלאם, באדריכלות הממלוכית, האבן השחורה וכיפת הסלע. במידה והזמן יאפשר זאת נבקר גם באתרים נוספים

מחיר סוף השבוע: 950 שח לאדם בחדר זוגי. לחברי מסע אחר 900 שח
תוספת ליחיד בחדר 100 שח
ייתכנו שינויים בתוכנית

לתשלום עבור סופי השבוע – לחצו כאן מספר המקומות מוגבל!

המחיר כולל:
מופע שירי לאדינו ונגינת נבל לראש השנה עם בטי קליין
לינה במלון מקסים בלב העיר העתיקה
ארוחות, ערב, בוקר וצהריים
כניסה לאתרים
הדרכה
שתייה חמה וקרה

המחיר לא כולל:
הוצאות אישיות
שתייה אלכוהולית ונוספת בארוחות
סבלות וטיפים

בכל שאלה ניתן לפנות לזאב בן אריה – 0544-751080 rhazy@zvia.org.il

פרטים נוספים והרשמה >>

הפוסט סוף שבוע 4-5.9 צבעים וגוונים בירושלים הופיע ראשון במסע אחר