הדימוי הראשון העולה בראש למשמע השם מקסיקו הוא של גברים חבושי סומבררו, מנומנמים מחמת החום הכבד, בעיירה מדברית נידחת, וברקע קקטוסים גבוהים ומסועפים. אבל מקסיקו היא הרבה יותר מכך. למעשה, אין עוד ארץ ב"עולם החדש" המציעה רבגוניות כה עשירה: נופים מגוונים להפליא, מיערות גשם, דרך מדבריות ועד ביצות רחבות, אתרים ארכיאולוגיים של תרבויות העבר – המאיה, האצטקים והטולטק, ערים קולוניאליות יפהפיות, פולקלור עשיר של מוזיקה וריקוד, שווקים צבעוניים בהם ניתן למצוא מבחר מרשים של חפצי אמנות עממית ומטבח עשיר ומיוחד.

כאשר שאלו את קורטז הספרדי כיצד מקסיקו נראית, הוא מעך בידו נייר גדול, פתח את ידו ואמר: "זוהי המפה שלה". יש מעט מאוד אזורים בעולם בהם ישנו גיוון גיאוגרפי כה רב. נופים של יערות גשם ומישורים טרופיים סבוכים, מדבריות וביצות רחבות, יערות אלפינים וחופים נפלאים. ובהתאם, גם האקלים: ממזג אוויר ארקטי בשיאי הרי הגעש ועד למרחץ תורכי מהביל ביערות החוף. עצם המעבר מעמק אחד למשנו יכול לקחת אתכם לאזור אקולוגי שונה בתכלית. יותר ממחצית שטחה של מקסיקו נמצא בגובה של יותר מ – 1,000 מ' מעל פני הים, וחלק לא מבוטל מעל 2,000 מ'.

פיקו דה אוריסאבה, הפסגה הגבוהה במקסיקו | צילום: Marte, GFDL

מקסיקו היא המדינה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית והמאוכלסת ביותר מבין דוברי השפה הספרדית. תושביה, עירוב מפתיע בין אירופים לאינדיאנים, הם ידידותיים, סימפטיים ומארחים נפלאים, הגאים במורשתם ובתרבותם. מבין הקבוצות האתניות הרבות שאכלסו את מקסיקו בעת שהספרדים הגיעו אליה, במאה ה-16, נותרו כ-56 בלבד, שחלק מהן עדיין שומר על מבנה חברתי מסורתי. למרות הדומיננטיות של הנצרות הקתולית, בפולחנים ובפסטיבלים משתקפים סממנים פרה-היספניים, כמו למשל בפולחן המתים.

במסלול הקלסי, שיתואר להלן, יש את שיאי הביקור במקסיקו, במינון סביר של אתרים ארכיאולוגיים, ערים היסטוריות וטבע. מומלץ לסיים את הסיור באחד מאתרי הנופש המפורסמים של מקסיקו, דוגמת קנקון בחצי האי יוקטן או אקפולקו על חוף האוקיינוס השקט. מפת המסלול – ראו בסוף הכתבה.

מפלים ליד פלנקה | צילום: zoutedrop, flickr

המסלול שלנו כולל את מקסיקו סיטי, וואחקה, וילה הרמוזה, פלנקה, אושמאל, מרידה, צ'יצ'ן איצה וקנקון (או אקפולקו), וניתן לעשות במשך כשבועיים (לא כולל נופש על חוף הים). בסיומו של הטיול, אפשר להמשיך בקלות לכמה ימים בגואטמלה השכנה. כמובן שיש עוד הרבה מאוד מה לראות במקסיקו, שכן במסלול שמובא כאן לא נכלל כל חלקה הצפוני של המדינה, ובו ערים קולוניאליות יפהפיות לצד אתרי טבע מהשורה הראשונה. ובכן, נצא לדרך:

מקסיקו סיטי: תערובת של תרבויות

מי שמגיע למקסיקו סיטי בטיסת לילה מאירופה יזכה למבט לא שגרתי, שכן העיר הענקית, המונה כ-20 מיליון תושבים (רבע מכלל האוכלוסייה), משתרעת על שטח עצום, והמטוס טס מעל שלל האורות במשך שעה ארוכה. זוהי עיר מרתקת שנמזגו בה שלוש תרבויות: אצטקית, איברית ומקסיקנית מודרנית. אלף בני אדם מהגרים לעיר מדי יום, ויותר מ-370 אלף תינוקות נולדים בה מדי שנה. כארבעה מיליון מכוניות נוסעים בכבישיה, ועדיין התנועה זורמת וענן הפיח לא כיסה אותה כליל, אולי בגלל המיקום הגבוה – 2,440 מטר מעל פני הים.

מקסיקו סיטי. עיר ענקית המשתרעת על שטח עצום | צילומים: שאטרסטוק

זוהי עיר שמציעה רבות למבקר בה, הן ברובד התרבותי והן בחיי הלילה והאירועים. הכיכר המרכזית בחלק ההיסטורי נקראת זוקאלו (Zócalo), היא מכילה את הארמון הלאומי (Palacio Nacional), שהוקם במקום בו עמד ארמונו של מוקטסומה (הוא מונטזומה מספרי ההרפתקאות), שהשתרע על שטח עצום וכלל גן חיות פרטי ענק. הארמון של היום, שנבנה על ידי הרננדו קורטז הידוע, מכיל 14 חצרות. אל תחמיצו את ציורי הקיר המדהימים של דייגו ריברה, שצוירו לאורך 24 שנים. טמפלו מאיור (Templo Mayor) הסמוך הוא מה שנותר ממקדש הקרבת קורבנות האדם של האצטקים. הקתדרלה שליד היא הגדולה ביותר באמריקה הלטינית והיא מהווה שיעור מאלף בארכיטקטורת בארוק. זוהי גם הזדמנות לראות את השקיעה המתמדת של העיר, שנבנתה על אגם שיובש: הקתדרלה הולכת ונחצית לשניים בגלל שקיעה משני הצדדים. כדאי להציץ במלון סיודאד דה מקסיקו הסמוך, מיושן אבל מרהיב. מומלץ לשבת בבית הקפה שבקומתו העליונה ולהשקיף על הזוקאלו.

טורה מאיור, מגדל בן 55 קומות, הגבוה במקסיקו

בעיר יש יותר מ-150 מוזיאונים, והמוזיאון האנתרופולוגי הוא פנינה שבהם. אי אפשר להספיק לראות את כל התצוגות ביום אחד, ולכן בחרו את האולמות המעניינים אתכם, אבל אל תחמיצו את אולם המאיה ואת האולם האצטקי עם לוח השנה, אולי המוצג החשוב ביותר כאן.

פארק צ'אפולטפק (Chapultepec Park) הוא הריאה הירוקה של העיר וכדאי לעלות אל המצודה שבשיאו. בתחומו נמצאת אחת המסעדות היוקרתיות ביותר במקיקו סיטי – אל לאגו. בסמוך לפארק נמצא צאפולטפק לומאס, אחד הרבעים היוקרתיים של העיר ואיזור השגרירויות. בהחלט שווה לבקר כאן ולהתרשם: השגרירות הדרום-קוריאנית, למשל, נמצאת בבית בסגנון טיודור אנגלי, בבית אחר יש מוסך ל-60 מכוניות וכן הלאה.

פארק צ'אפולטפק, הריאה הירוקה של העיר

שכונת זונה רוסה (Zona Rosa, האיזור הורוד), הנקראית כך על שום צבעם של הבתים, היא מעוז חיי הלילה, גם של הקהילה הגאה. יש כאן מסעדות, מועדוני לילה, ברים ומזללות של הרשתות האמריקאיות המוכרות. כדאי להגיע בלילה גם לכיכר גריבלדי, שם נאספים המאריאצ'יס, נגנים המתהדרים בטוקסידו עם הרבה נצנוצי מתכת, כובעי סומבררו ושפמים עבותים. הרומנטיקה נשפכת כאן והמילה הנשמעת ביותר היא "קוראסון" – הלב ותחושותיו.

לחובבי ההליכה הרגלית שווה לטייל מרובע סן אנגל לרובע קויוקאן (Coyoacán). זהו רובע קטנטן וציורי עם גלריות, מסעדות ובתי קפה. קויוקאן הוא המקום בו בנו קורטז ואנשיו את בתיהם הנאים, לאחר הטבח הנורא שערכו באצטקים, כאשר נאלצו לפנות את העיר עד שעופות השמיים וחיות הטרף יסיימו את מלאכת ניקוי העיר מהגופות. הבתים יפהפיים במיוחד לאורך דרך פרנצסקו סוסה. מי שרוצה לבלות את סוף השבוע בנעימות, כדאי שיצא אל הגנים הצפים של קושימילקו (Xochimilco), עדות למקסיקו סיטי כפי שהייתה בזמן האצטקים. נעים מאוד לשוט בסירה בין האיים שנוצרו על רפסודות – הגינות של האצטקים.

בסביבות מקסיקו סיטי: כנסיות ומקדשים

כדאי להקדיש יום אחד לשני אתרים חשובים. בגואדלופ (Guadalupe) כדאי לראות את מכלול הכנסיות שנבנו לאורך השנים החל מ-1535 . הכנסייה החדשה בצורת קונכייה מפתיעה בחללה הפנימי הענק. עולי הרגל מתקדמים, חלקם על ברכיהם, כדי לראות את דמות הבתולה שהתגלתה כאן.

50 ק"מ מהעיר נמצא "המקום בו נולדים האלים" – טאוטיווקאן (Teotihuacán). לפי המיתולוגיה האצטקית, האלים ירדו מהשמים אל תוך מדורה בוערת כדי להיוולד מחדש בתור השמש והירח. זאת היתה העיר החשובה ביותר של מזו-אמריקה, ודבר בתכנונה אינו יד המקרה, ולכל יש משמעות סימבולית. הקומפלקס כולו בנוי על ארבע רוחות השמים, כשדרך המתים יוצרת את הציר החשוב של צפון-דרום. המבנים המרשימים ביותר הם פירמידת השמש ופירמידת הירח, ושווה לעלות לאחד מהם, וכן לראות את מקדש קטצלקוטל בעל ראשי הנחש המכונף. כדאי להציץ בבתי המלאכה המדגימים את ליטוש אבן האובסידיום השחורה ואת הכנת המשקה האלכוהולי פולקה מצמח האגבה, אחד הצמחים החשובים בחלק זה של העולם.

טאוטיווקאן, "המקום בו נולדים האלים"

וואחקה: ללכת שבי אחריה

500 ק"מ דרומית-מזרחית למקסיקו סיטי נמצאת וואחקה (Oaxaca), אחת הערים הנעימות והיפות ביותר במדינה, בלב נוף מרשים של רכסי הרים נישאים. כדאי להישאר כאן כמה ימים, לטייל ברחובות העיר ולשבת בבתי הקפה והמסעדות סביב הכיכר המרכזית. סמוך לכנסייה היפה במיוחד של סנטו דומינגו נמצא מוזיאון קטן ומרתק של ממצאי מונט אלבן, אחד האתרים החשובים של תרבות האולמק הנמצא בסמוך לעיר.

כנסייה בוואחקה, אחת הערים הנעימות במקסיקו

בעיר יש כמה מלונות יוצאי דופן: לבעלי הממון מומלץ לנסות את קאמינו ריאל, הנמצא ליד הכנסייה – בעבר היה זה מנזר ששופץ והוסב בטוב טעם למלון יקר ומיוחד; מלון אחר מעניין ויפה הוא הוסטל דה לא נוריה, שנבנה כבית אחוזה טיפוסי של סוף המאה שעברה, ונמצא בסמוך למרכז.

וילה הרמוזה ופלנקה: שרידים של תרבות האולמק והמאיה

בוילה הרמוזה (Villahermosa) יש אתר אחד חשוב – פארק לה ונטה (La Venta) בו הונחו פסלים של ראשי אבן אולמקים ענקיים, בהם כאלה המגיעים לגובה של יותר משני מטרים. פלנקה (Palenque) הוא בעיני רבים אתר המאיה היפה ביותר בכל מקסיקו, המתבלט כאבן חן מעשה ידי אדם בתוך יער הגשם הטרופי מסביב. בני המאיה, שתרבותם פרחה בין המאות ה-3 וה-10, שיכללו צורת כתב מסובכת, שלטו במתמטיקה ובלוחות שנה בדיוק מדהים ובנו פירמידות מרשימות בכל מרכז אמריקה. המפגש עם תרבות המאיה, הדמויות, המיתוסים והמבנים בפלנקה מרתק. מקדש הכתובות, שנבנה לקבורת מלך המאיה פאקאל, הוא פירמידה מדהימה ויוצאת דופן.

כדאי מאוד להגיע לאתר בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שקבוצות התיירים מגיעות. צפצוף הציפורים, מעוף התוכים, שאגת הקופים הנוהמים – כל אלו מוסיפים לאווירה המיוחדת של המקום. ליד פתח האתר ניתן לפגוש אינדיאנים משבט לאקאנדון, אחרוני המאיה ששימרו את המסורת שבעל פה 400 שנה אחרי הכיבוש הספרדי. הם בולטים בבגדיהם הלבנים, שיערם השחור הארוך ותווי הפנים העדינים של הגברים. הצעירים שבהם נועלים נעליים ועונדים שעונים, אבל מירב השבט עדיין חי במעבה היער. אל תחמיצו בשום אופן את הביקור במוזיאון הנמצא כשני קילומטרים מהאתר. סמוך לאתר יש מלון מיוחד, ג'ונגל לודג'.

מרידה: ניחוחות צרפתיים בעיר, אתרי מאיה מחוצה לה

למרידה (Mérida), בירת מחוז יוקטן, יש חן שקשה למצוא בערים טיפוסיות מקסיקניות אחרות. היא נוסדה על ידי אחד הקפיטנים של קורטז ונודעה בכינוי "העיר הלבנה". מרכז העיר שומר על האופי הקולוניאלי, והשדרה הרחבה, הנושאת את השם פאסאו דה מונטג'ו, היא אחת היפות ביותר במקסיקו עם ניחוח צרפתי, כרכרות סוסים, עצים ובתים מרשימים – עדות לעושרה של העיר בעבר. ברוב הערבים מתקיימת פעילות תרבותית, כמו קונצרט בכיכר. ביום ראשון סוגרים את הרחוב המרכזי לתנועת מכוניות, וכולם מטיילים ברגל. ארמון המושל, עם ציורי קיר המתארים את ההיסטוריה של המאיה, פתוח למבקרים. המטבח של יוקטן הוא אחד הטובים במקסיקו. אוכלים כאן פאניצ'וס, טורטייה עם שעועית ועוף, או סאלבוטס, טורטייה מטוגנת. אל תוותרו על הפירות המיוחדים של יוקטן – הממה והזפוטה.

אדריכלות צרפתית בעיר מלאת החן מרידה | צילום: Tomas Castelazo, GFDL

העיר עצמה היא הבסיס הנוח ביותר לראות את אתרי המאיה הגדולים שבסביבה, במיוחד את אושמאל (Uxmal) וצ'יצ'ן איצה (Chichén Itzá). למעט בעונת הגשמים, בכל אחד מהאתרים האלו ישנו מדי ערב מופע אור קולי מרהיב, ומי שרוצה ליהנות מהשקיעה ומהזריחה יכול ללון באחד המלונות הסמוכים לאתרים. למי שמטייל לבד מומלץ להצטרף לטיול יומי היוצא ממרידה, שכן חבל מאוד לראותם ללא הדרכה. יש טיולי יום ויש סיורים היוצאים ממרידה בשעת צהריים וכוללים סיור באתר, ארוחת ערב ומופע בעיר.

פירמידה בצ'יצ'ן איצה, מפסגת תרבות המאיה
קנקון: נופש בכד הזהב

המאיה האמינו שקנקון (Cancun) היא כד זהב הנמצא בקצה הקשת שבשמיים. בשנים האחרונות הפכה רצועת החוף שעל הים הקאריבי ללהיט בקרב נופשים מאירופה. החול בחופים עשוי מפירורי אלמוגים והים מחליף תדיר את צבעיו. המלונות בנויים על החוף, לאורך רצועה ארוכה. יש בהם מלונות משפחתיים ומלונות אקסקלוסיביים, ויש גם מלונות רומנטיים במיוחד שמתאימים לבני זוג בירח דבש. המרכז העירוני של קנקון הוא צומת הומה לנופשים הבאים בטיסות צ'רטר מכל רחבי אירופה, מארצות הברית ואפילו מברזיל וארגנטינה. יש כאן חיי לילה פעילים עם שפע של דיסקוטקים, מסעדות, מרכזי קניות וכל מה שהתיירים זקוקים לו, כולל תחבורה ציבורית מסודרת בין המלונות למרכז.

טולום, אתר מאיה המשקיף על הים הקאריבי

קנקון מהווה בסיס יציאה מעולה לכיוונים שונים: אל אתרי המאיה צ'יצ'ן איצה וטולום (Tulum), פארק המים הטבעי של-הא (Xel-Ha), הפארק האקולוגי שקרט (XCARET), האי מוחרס (Isla Mujeres, "אי הנשים" בספרדית) והאי קוזומל (Cozumel), שבו יש חופים נהדרים ומקומות צלילה אטרקטיביים.

אקפולקו: הפנינה שהתבגרה

בשנות הארבעים והחמישים אקפולקו (Acapulco) נחשבה למקום נופש יוקרתי ונוצץ, שמשך אליו כוכבי הוליווד. אמנם זוהרה דעך משהו עם השנים, אבל היופי הטבעי של מפרץ אקפולקו, במיוחד לעת ערב כשכל האורות מסביב זוהרים, מצדיק גם כיום את הכינוי "פנינת האוקיינוס השקט". אקפולקו היא לא רק אתר נופש, אלא גם עיר מקסיקנית מלבבת עם אופי של עיר נמל טיפוסית. יש כאן בתי מלון, דיסקוטקים וברים וגם שפע של מסעדות קטנות ומעולות. אבל מי שמבין עניין יעדיף את דוכני הרחוב, כמו זה של דוניה פאצ'יטה בקוסטה אזול, ליד מלון האייט. בימי חמישי נהוג לאכול אצל עקרות הבית המקומיות, הפותחות מעין מסעדה ליום אחד בביתיהן. המאכל האהוב ביותר הוא הפוסולה – מרק תירס לבן או מרק עוף עם אבוקדו, בצל וגבינה. ואם בחרתם לנפוש באקפולקו, כדאי לכם לצאת ליום שייט בלגונה פיא דל קוסטה, בין האיים הקטנים.

אקפולקו. לא רק אתר נופש אלא גם עיר נמל מלבבת

ולקינוח – אוכל, שתייה ומה שביניהם

האוכל המקסיקני נפלא ומגוון. בכל עיר תגלו טעמים שונים, גם אם שם המנה זהה. אל תפחדו לאכול בדוכני הרחוב – כמעט בכל שוק תמצאו את הטאמלה ראנצ'רו, חביתית תירס ממולאת בעוף, עגבניות וזיתים. המטבח המקסיקני מרבה להשתמש בפלפלי צ'ילי חריפים להפליא, אם נגסתם באוכל חריף ופיכם בוער, אל תנסו להרגיע את השריפה במים, עדיף ללעוס טורטייה טרייה.

דוכן של אוכל רחוב במקסיקו סיטי | צילום: Thelmadatter, GFDL

הפירות המקסיקנים נהדרים, ובמחיר זעום תוכלו לקנות שקית עם פירות חתוכים וקלופים, בהם אננס, פאפיה, מנגו ועוד. בשונה מהבננות שלנו, במקסיקו תגלו בננות מסוגים שונים, מכאלה בגודל אצבע הנקראות בננו ועד בננות ענקיות הנקראות פלטנו, והן נפלאות אפויות ומוגשות עם שמנת חמוצה טרייה. הבירה מצוינת – לא רק קורונה, שזכתה לשם בינלאומי, אלא גם דוס אקסוס (שני איקסים) בהירה וכהה, נגרו מודלו ובוהמיה. כדאי לצנן את הערב עם מרגריטה, רצוי מטקילה מיושנת. המהדרין שותים אותה לצד מיץ עגבניות מפולפל ומתובל. בחבל יוקטן נוהגים להגיש לאחר הארוחה משקה של אניס ודבש, ראו הוזהרתם – הוא גורם להאנג אובר כבד. בשום פנים אין לשתות מים, אלא בבתי מלון לאחר שעברו סינון ופילטור. אם קיוויתם לקפה משובח בארץ המגדלת קפה, תתאכזבו לגלות שמגישים כאן קפה אמריקאי דלוח או קפה עם קינמון.

מפת המסלול המתואר בכתבה:

לקריאה נוספת:

הפוסט מסלול טיול במקסיקו: בין עבר מפואר להווה מרתק הופיע ראשון במסע אחר

מדינת יוקטן (Yucatan) שבמזרח מקסיקו מציעה למבקרים בה חופים חלומיים שרב הפיתוי לבלות בהם את כל החופשה. אבל מי שייפרד לרגע מהערסל יגלה גם אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, ערים קולוניליות מקסימות, מערות מדהימות שמזמינות לצלול בתוכן ועוד הרבה הפתעות. הנה כמה דברים שאסור להחמיץ במהלך טיול ביוקטן.

מרידה: עיר קטנה גדולה
בירת יוקטן היא עיר קטנה-גדולה, גדולה בשל מספרי תושביה שמתקרב למיליון, וקטנה בשל האווירה האינטימית והנינוחה שהיא מציעה לבאים בשעריה. מרידה לא שוכנת על החוף ולכן יש נופשים שמוותרים על הביקור בה, אבל זו טעות גדולה. מרידה היא עיר קולוניאלית יפהפייה שמצייעה עולם ומלואו: ארכיטקטורה נהדרת, מוזיאונים, גלריות, מסעדות מצוינת ושווקים צבעוניים. משך הנסיעה מקנקון הוא כארבע שעות, וכדאי להקדיש לעיר לפחות יומיים-שלושה כדי ליהנות מכל מה שיש לה להציע.

כנסייה בעיר מרידה, שמכונה גם העיר הלבנה

מרידה מכונה גם "העיר הלבנה", בשל הבתים הצבועים בלבן בוהק שמזוהים כל כך עם העיר. יש בה גם בתים בסגנון מורי עם חצרות פנימיות עטורות דקלים וכנסיות מרשימות וגדולות מימדים. בנוסךף לארכיטקטורה מעניינת מציעה מרידה גם כמה מוזיאונים מצוינים, כמו מוזיאון Macay שמוקדש לאמנות מקסיקנית מודרנית, מוזיאון לאנתרופולוגיה והיסטוריה, מוזיאון מוזיקה, מוזיאון לרכבת ועוד. יוקטן היא גם המקום הטוב ביותר לקנות בו מזכרות ועבודות יד, ובמיוחד ערסלים צבעוניים, שהם המומחיות המקומית. מרידה היא גם מקום מצוין ליהנות בו מהמטבח המקסיקני, גם במסעדו המקומיות וגם בדוני הרחוב. כדאי במיוחד להגיע לעיר בסופי שבוע, מכיוון שבימי ראשון בשעות אחה"צ והערב הכיכר המרכזית של מרידה שוקקת חיים, עם מופעי רחוב ודדוכנים שמציעים למכירה עבודות יד ומאכלים מקומיים.

אתרים ארכיאולוגיים: בחזרה למאיה
חצי האי יוקטן עשיר באתרים ארכיאולוגיים מרתקים, עדות לתרבות המאיה המפוארת ששגשגה בו בעבר, בעיקר במאה ה-3 עד המאה ה-9 לספירה. אתר המאיה החשוב ביותר במקסיקו הוא צ'יצ'ן איצה (Chichen Itza), עיר שנבנתה על ידי בני המאיה בתקופה הקדם קולומביאנית. למרות שהעיר התחילה כעיר מאיה, ניתן לראות שיש בה אזורים שנבנו בשלבים מאוחרים יותר בהשפעת תרבות הטולטק. את השילוב של שני הסגנונות ניתן לראות בפירמידה הגדולה, אל קסטיו, שהיא המבנה החשוב ביותר בעיר. מלבד הפירמידה כדאי לשים לב למקדשים ולרחבה העקית ששימש למשחקי כדור. צ'יצ'ן איצה נמצאת על הכביש שבין מרידה לקנקון, וניתן להגיע אליה במסגרת טיולי יום מאורגנים, אם כי מוטב להגיע באופן עצמאי גם להישאר לישון.

הפירמידה בצ'יצ'ן איצה, אתר המאיה החשוב ביותר במקסיקו

צ'יצ'ן איצה הוא האתר הארכיאולוגי מספר 1 ביוקטן, ואתר חובה למטיילים באזור, אבל יש ביוקטן עוד כמה אתרים ארכיאולוגיים שאסור להחמיץ. אחד מהם הוא אתר עתיקות טולום (Tulum), עם עתיקות מהמאה ה-13 ששוכנות בגובה 15 מטר מעל חוף יפהפה.העתיקות עצמן לא מאוד מרשימות אבל המיקןם, ליד חוף מרהיב ביופיו, מצדיק את המאמץ. באזור טולום נמצאים גם שרידי העיר קובה (Coba), עם מקדשים, פירמידות (שעל חלקן אפשר לטפס) ועמודי אבן. גולת הכותרת של האתר היא מיקומו, בלב ג'ונגל טרופי, כשהמבנים מציצים מתוך סבך העצים. האתר גדול מאוד ולכן כדאי לשכור אופניים ולדווש בין המבנים השונים.

לא רחוק ממרידה נמצאת עיר המאיה אושמאל (Uxmal), שבה מבנים מרשימים הבנויים בסגנונות אדריכליים שונים, ובהם פירמידת הקוסם, המנזר ומגרשמשחקי הכדור.

בטן-גב על החוף
החופים הם חלק בלתי נפרד מחוויית החופשה ביוקטן, אבל כדי ליהנות באמת ולספוג את האווירה המיוחדת של האזור עשו לעצמכם טובה והתרחקו מקנקון ההומה והממוסחרת. יש לא מעט ערי חוף בטולום שאמנם גם הן גדושות בתיירים אבל הן גדושות גם בהרבה קסם ואווירה.

פלאיה דל כרמן (Playa del Carmen) היא עיר נופש תוססת במרחק שבעים קילומטר מדרום לקנקון. אין בה מלונות ענק כמו בקנקון, מה שהופך את האווירה בה להרבה יותר נעימה. יש בעיר הרבה בתי מלון, חנויות, מסעדות וברים, כשמרכז העניינים נמצא באזור השדרה החמישית, הרחוב הראשי של העיר. בפלאיה דל כרמן יש חופים נהדרים, והיא מהווה בסיס טוב לטיולים באזור יוקטן.

ערסל על החוף ביוקטן

איסלה מוחרס, "אי הנשים", מרוחק רק שישה קילומטרים מקנקון, אבל נראה כאילו הוא מרוחק משם שנות אור. זוהי אלטרנטיבה זולה ורגועה לקנקון, עם חופים לבנים יפים ומים צלולים. האזור אידיאלי לצלילה ולשנירקול וניתן לצאת ממנו גם לשחייה עם דולפינים.

את החופים הכי יפים ביוקטן תמצאו בטולום – חופים בתוליים עם חול לבן רך ומי טורקיז צלולים. החופים האלו חביבים במיוחד על תרמילאים, בשל התנאים הבסיסיים והאווירה הקסומה – אין כאן מלונות גדולים אלא בעיקר בקתות פשוטות שנמצאות ממש על החוף, עם ערסל במרפסת ונרות במקום חשמל (מטעמים אקולוגיים). נכון, כדאי להצטייד בדוחה יתושים, כי הם נמצאים כאן בהמוניהם, אבל היקיצה בבוקר מול הים הקריבי ונדנוד על הערסל לעת שקיעה מפצים על כך.

צלילת מערות
חצי האי יוקטן הוא גן עדן לאוהבי צלילה, עם אתרי צלילה מרהיבים ביופיים בהם אפשר לפגוש אלפי סוגים של דגים צבעוניים לצד צבי ים ואפילו כרישים. אבל מה שמייחד באמת את יוקטן, יותר מהצלילה בים הפתוח, הוא האפשרות לצאת לצלילת מערות באחת הסנוטות (Cenote), בולענים שבהם התאספו מאגרי מים תת קרקעיים עם מים צלולים להפליא.

סנוטה. נטיפים ומים צלולים להפליא

בחלק מהמקרים הסנוטות מובילות למערכת של מערות נטיפים תת קרקעיות המוצפות במים, ואז המחזה מרהיב ממש. ברחבי יוקטן יש אלפי בולענים כאלה, חלקם גדולים מאוד, כמו הסנוטה הקדושה ליד צ'יצ'ן איצה, ואחרים קטנים וחבויות בלב יער גשם. כך או כך, מדובר בחווייה מדהימה. בכל אחד מן האתרים ניתן לשכור ציוד צלילה ושנורקלים, לחוויה מרגשת במיוחד, ומי שלא צולל יכול ליהנות משחייה מרעננת במים הקרירים.

לישון באסיינדה
ברחבי מקסיקו פזורות אלפי אסיינדות, אחוזות קולוניאליות מרשימות שבנו הכובשים הספרדיים במאה ה-16. לא כל האסיינדות פתוחות לקהל הרחב, אבל באלו שכן אפשר להתרשם מארכיטקטורה ייחודית, חצרות פנימיות וגני פרחים שמקיפים את האחוזות. חלק מהאסיינדות הוסבו למלונות בוטיק מפנקים, שבהם ניתן ליהנות מעיצוב מוקפד ושירות אישי. זה לא זול, אבל לרוב מדובר בחווייה ייחודית שמאפשרת לחוות זווית קצת אחרת של מקסיקו, הרחק ממלונות החוף הגדולים. בסמוך לצ'יצ'ן איצה נמצאת Hacienda Chichen, האסיינדה הוותיקה ביותר ביוקטן, שכוללת כשלושים קוטג'ים שפזורים בתוך גנים טרופיים. במרידה כדאי לבדוק את Hacienda Xcanatun, ששוכנת במבנה מקסים מהמאה ה-18, ומוקפת גם היא בגנים יפים עם בריכות מים קטנות. במקום יש גם מסעדת גורמה.

מפת יוקטן:

לקריאה נוספת:

טיול במקסיקו – בין עבר מפואר להווה מרתק הצעה לטיול בן שבועיים ממקסיקו סיטי ליוקטן – בין ערים ומקדשים, מוזיאונים וחופים זהובים. בסופו של המסלול מומלץ לנפוש בנחת ליד הים הקאריבי, לשחות ולצלול במים הצלולים ולקבל את פני השקיעה עם כוס מרגריטה או בירה מקומית מצוינת

הפוסט יוקטן – דברים שלא תרצו להחמיץ הופיע ראשון במסע אחר

שילוב מושלם לחובבי צלילה ואמנות: המוזיאון התת ימי של קנקון (Cancun Underwater Museum), בחצי האי יוקטן שבדרום מקסיקו, מציג מאות פסלי אדם בגודל טבעי, וכולם מתחת למים. המוזיאון, יוזמה של הפסל הבריטי גייסון דה קיירס טיילור, נועד למשוך מבקרים אל המים הצלולים של הים הקריבי ולהפוך במהלך השנים לריף מלאכותי, שסביבו יתקבצו אלמוגים ודגים.

הפסלים, רובם מעשי ידיו של טיילור וחלקם של אמנים נוספים, עשויים מחומר ידידותי לסביבה, שאינו מזהם את האוקיינוס, והם ממוקמים בעומק של עד שמונה מטרים וחצי, כך שאין צורך בציוד צלילה מיוחד כדי להתרשם מהם. גם מי שלא צלל מעולם יכול ליהנות מהמראה הייחודי הזה, בשייט בסירה עם קרקעית שקופה.

הנה הצצה למוזיאון התת ימי של קנקון (לחצו על התמונות להגדלה):

צילומים: Margarita Cabrera, flickr; פיסול: Jason deCaires Taylor

הפוסט קנקון, מקסיקו – מוזיאון מתחת למים הופיע ראשון במסע אחר

בחצי האי יוקטן, שבדרום-מזרח מקסיקו, אפשרויות הבילוי והטיול רבות ומגוונות: האזור משופע בחופים לבנים עם דקלי קוקוס ומי טורקיז צלולים, יש בו שרידים ארכיאולוגיים מרשימים מתקופת המאיה, ערים קולוניאליות נעימות, יערות גשם ועולם חי עשיר. אחת הפעילויות הייחודיות לאזור, שלא כדאי להחמיץ, היא צלילת מערות באחת מהסנוטות הרבות הפזורות פה.

סנוטות (cenote) הם בולענים שנפערו בסלע והתמלאו במי תהום. בתקופת ממלכת המאיה לבורות הללו יוחסו תכונות של קדושה, ואף נהגו להשליך לתוכם קורבנות אדם. הסנוטות מובילות למערכת של מערות נטיפים תת קרקעיות מוצפות במים, שצלילה בהן חושפת עולם קסום ומרתק מעין כמוהו. הסרטון הבא מביא טעימה קצרצרה ממה שנגלה לצוללי הסונטה:

הפוסט יוקטן – צלילת מערות הופיע ראשון במסע אחר

לקראת שש בערב נאלצו לגרש אותנו מגן עדן, או ליתר דיוק מפארק המים הטבעי של-הא (Xel-Ha) במקסיקו. על הדרך בין פלאיה דל כרמן (Playa del Carmen) לטולום (Tulum), לחופה המזרחי של מקסיקו, נמצא פארק מים ענקי שמתהדר בהיותו פארק אקולוגי המשתלב בסביבה אגב פגיעה מועטה ככל האפשר. הדבר הנפלא הוא שהבילוי בפארק מתאים לכולם, וכך עושים את דרכם מדי יום אוטובוסים, מיני-ואנים ומכוניות עמוסות בתיירים ובמקסיקנים בני כל הגילים ליום כיף. אם אתם מחפשים אתר נופש משפחתי וקיצי בזמן שאצלנו חורף – סעו למקסיקו.

שנרקול וצלילה
בכניסה נפרדים מ-89 דולר לאדם, מפקידים את קרם ההגנה המזיק ומקבלים במקומו קרם הגנה אקולוגי שאינו פוגע בדגים. אחר כך מקבלים שנורקל, משקפת, סנפירים, חגורת הצלה, מגבת ולוקר. עכשיו צריך להחליט מה עושים קודם. אפשר להתחיל, כמונו, בארוחת בוקר (כרטיס הכניס כולל אוכל במגוון אדיר ובכמויות עצומות), ואפשר לגשת ישר לפעילויות. הפארק בנוי בהתאם לתוואי השטח: מי האוקיינוס מתמזגים עם מימי הנהרות שמגיעים ממערב ויוצרים מקווי מים, אגמים, מפרצים ולגונות – הכל מעשה הטבע.  פה ושם פזורות פינות חמד שאפשר להשאיר בהן את המגבת כשיוצאים לשנרקל או לצלול. בחרנו פינה, התאבזרנו ונכנסנו לשנרקל במים הצלולים. דוחפים את הראש למים ומיד פוגשים בכל היצורים שחיים באוקיינוס, וזה כולל הרבה מאוד דגים בגדלים ובצבעים שונים. יש אפילו כרישים קטנטנים ובלתי מזיקים. צלילה לעומק עם בלוני אוויר נעשית באופן מאורגן, ועל כך יש לברר באחת מעמדות המודיעין הפזורות ברחבי הפארק. אפשר וכדאי לצלול ולשנרקל במערות הרבות הפזורות בפארק. חוויה מדהימה.

שיט אבובים וקיאקים
אחרי שהכרנו את החיים מתחת לפני המים, החלטנו לצאת לשיט אבובים בנהר הנינוח הזורם בפארק ולראות מה קורה בסבך צמחיית המַנְגְּרוֹבִים שעל גדות הנהר. את החפצים האישיים (מגבת, שנורקל, סנפירים) אורזים בעבורכם ומעבירים לתחנה הסופית. סדר וארגון מופתי כבר אמרנו? אפשר לבחור באבוב יחיד או באבוב זוגי ולצאת לשיט של ארבעים דקות במורד הנהר. הלכנו על האבוב הזוגי ונהנינו מכל רגע. בזמן שאחד דאג להישאר במסלול ולא להתנגש באירופאים הקשישים, השני צפה בהמוני החיות המקפצות בין צמרות העצים. אפשר לעצור באמצע הדרך ולקפוץ לנהר מעמדות מיוחדות שמיועדות לכך. טיפ: חייכו הרבה, צלמים מצוות הפארק מצלמים את השטים, ובסוף היום מנסים למכור כל תמונה. בכמה אגמים קטנטנים שפזורים בפארק אפשר לקחת קיאק ולצאת לחתירה עצמאית, ללא צורך בהכנה מוקדמת. כמעט תמיד יש קיאק פנוי, והמים באגם רגועים מאוד, כך שכמעט ואין סכנת התהפכות.

דולפינים
מיד בכניסה לפארק נמצאת בריכת דולפינים מטופחת. הבריכה מגודרת, אבל הדולפינים מגיחים מדי פעם ומצדיקים בפעלול כלשהו את משכורת העתק שוודאי משלמים להם. כמה פעמים ביום נערך מופע ראווה עם סלטות וקפיצות מעוררות התפעלות, וכמה מבקרים מצטרפים לשחייה עם הדולפינים (בתוספת תשלום).

מסלולים וערסלים
הפארק מציע אטרקציות נוספות: טיולים רגליים במסלולים מיוערים עם תחושת לחות טרופית כמו בג'ונגל; בריכות שחייה לילדים ולפעוטות; ספא עם מגוון טיפולי גוף; חוות תוכים מרהיבים; ברים עם שתייה חופשית, כולל אלכוהול (המרגריטות רצות חזק); פינות מנוחה עם ערסלים, כיסאות נוח ועוד. ההתניידות ברחבי הפארק נעשית ברגל, באופניים שמחולקים במקום וברכבת, הדומה לזו שעוברת בפארק שעשועים.

הפוסט יוקטן, מקסיקו – לזרום עם הטבע הופיע ראשון במסע אחר

הפירמידה בצ'יצ'ן איצה (Chichen Itza) שביערות העד של חצי האי יוקטן (Yucatan) במקסיקו מייצגת את מסורתן של התרבויות המפוארות של מרכז אמריקה: מופלאה מבחינה מתמטית ומרתקת מבחינה רוחנית. העיר הוקמה במאה החמישית לספירה, ננטשה בפתאומיות בשנת 692, אבל יושבה מחדש על ידי בני שבט האיצה, שמיזגו אלמנטים מהמאיה ומהתרבות הטולטקית לכדי תמהיל דתי חדש. במאות ה-13-11, הגיעה העיר לשיא פריחתה והפכה למרכז טקסי חשוב. מנהג קורבנות האדם רווח מאוד באותה תקופה. האתר בצ'יצ'ן איצה נחשב כיום לפסגת תרבות המאיה ולאחד האתרים הפופלריים ביותר במרכז ובדרום אמריקה.

מבנים מרשימים רבים נשמרו בצ'יצ'ן איצה – היכל אלף העמודים, מקדש הלוחמים ומגרש משחקי כדור עצום בשטחו – אבל הפירמידה, שנבנתה בסביבות שנת 500, כמעין לוח שנה מיסטי, עולה על כולם. היא מורכבת מתשע קומות אבן, כנגד תשעת העולמות שבממלכת החושך. בכל אחד מארבעת צדדיה מטפסות 91 מדרגות תלולות לפסגה, ויחד עם מדרגת הכניסה הן יוצרות את מספר ימי השנה. ראש המבנה הוא דוגמה לדת האקלקטית של האיצה: זה לצד זה עומדים פסליהם של צ'אק, אל המים והגשם בתרבות המאיה, ושל קוקולקאן (Cuculcan) , נחש הנוצות הטולטקי. קוקולקאן, המוכר יותר כקצאלקואטל, היה האל המרכזי של הטולטקים והפירמידה מוקדשת לו. בכל שנה, בימים שבהם אורך היום והלילה משתווים (21 במרץ ו-21 בספטמבר), בערך בשלוש אחרי הצהריים, מתרחשת תופעה מדהימה: השמש מטילה צל בצורה של שורת משולשים שווי שוקיים, הנראה כגופו של נחש, והוא מזדחל במורד הפירמידה עד להתלכדות עם פסלי ראשו של האל-נחש שהוצבו בתחתיתה. קוקולקאן יורד שוב אל ברואיו. כדי ליצור אפקט כזה היה צורך בתצפיות אסטרונומיות וביכולות חישוב שאירופה של ימי הביניים לא הכירה.

מיקום והגעה: האתר הארכיאולוגי נמצא בצפון חצי האי יוקטן (Yucatan), אליו ניתן להגיע בטיסה פנימית או באוטובוס לפיסטה (Piste), המרוחקת כשני קילומטרים מהאתר.

עונה מומלצת: אוקטובר-מאי

(מתוך כתבה של אור רכלבסקי שהתפרסמה בעבר במסע אחר)

הפוסט צ'יצ'ן איצה, מקסיקו – הפירמידה הגדולה הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט Luz En Yucatan: תמורה למחיר הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט Coco Tulum: חופשה על החוף הופיע ראשון במסע אחר