לקריאה נוספת:

• רומא – מדריך מסע אחר
• צפון איטליה – מדריך מסע אחר
• איטליה – מדריך מסע אחר
• דרום איטליה – מדריך מסע אחר
• מקומות רומנטיים באיטליה
• סדנאות בישול באיטליה
• מידע, כתבות וטיפים על נאפולי

עם הילדים: מוזיאון הרכבות הלאומי

מוזיאון הרכבות הלאומי (Museo Nazionale Ferroviario di Pietrarsa) הוא חגיגה  לאוהבי רכבות בכל הגילאים. המוזיאון, ששוכן  בסמוך למסילת נפאולי – פורטיצ'י, שוכן בבתי המלאכה הישנים של ששימשו לבניית מנועי קיטור ודודים. הוא מציג את ההיסטוריה של הרכבות ומסילות הברזל באיטליה מ-1839, אז נחנך קו הרכבות האיטלקי הראשון ועד היום, באמצעות אוסף של עשרות קטרי קיטור, חשמל ודיזל וכן רכבת קטנה שאפשר לנסוע בה.

אתר המוזיאון

במוזיאון הרכבות מוצגים עשרות קטרים מתקופות שונות | צילום: Lucamato, שאטרסטוק

טבע: אגם אוורנו

נאפולי היא עיר הומה וכאוטית, וזה רק מתבקש לצאת קצת לטבע, לנשום אוויר טוב ולראות ירוק בעיניים. אחד המקומות בהם תוכלו לעשות זאת הוא אגם אוורנו (Lago D’averno), שנחשב לאגם היפה ביותר בדרום איטליה. זהו אגם געשי עגול, בהיקף של שני מטרים ובעומק 60 מ' השוכן במכתש געשי הנושא את אותו שם באזור שדות הפלגרין ממערב לנאפולי. הרומאים הקדמונים ראו באגם את השער לשאול בשל אדים רעילים שלעתים גם המיתו את הציפורים שעפו באזור, אבל היום, ככל הנראה בגלל שהפעילות הגעשית פחות אינטנסיבית, מדובר בפנינת טבע אמתית, המוקפת כרמים, שמהווה בית למינים רבים של ציפורים ובהן ברווזים, אווזים ועפרונים. האגם ממוקם בעיירה פוזואולי (Pozzuoli), כ-25 ק"מ ממערב לנאפולי.

אגם אוורנו, מהיפים בדרום איטליה

מסע בזמן: מנהרת בורבון

אחד האתרים המרתקים והמפתיעים בנאפולי הוא מנהרת בורבון (GALLERIA BORBONICA) שנחפרה בעקבות צו עליו חתם פרננדו השני מבורבון, מלך שתי הסיציליות, ב-1853 במטרה ליצור עבורו נתיב מילוט בטוח. התעלה נחשבה כפלא הנדסי הודות למכשולים הרבים עליהם התגברו המתכננים בחפירתה, אבל למרות זאת, החפירה לא הושלמה והתעלה לא מילאה את ייעודה המקורי. בזמן מלחמת העולם השנייה היא שימשה כמקלט לאלפים מתושבי נאפולי שאיבדו את בתיהם בהפצצות הרבות. שהיתה אחת מהערים המופצצות ביותר באיטליה. לאחר המלחמה אוחסנו בה מכוניות משטרה וכן כל מה שהוצא מההריסות בעקבות ההפצצות שספגה העיר. בין היתר ניתן לראות בה פסלים פשיסטיים, צעצועי ילדים ומסכות גז. כיום התעלה פתוחה לציבור וניתן לסייר בה במסגרת סיור מודרך. פרטים נוספים באתר האינטרנט

שרידי מכוניות בתעלת בורבון | Stanislavskyi, שאטרסטוק

כנסייה: סן דומיניקו מג'ורה

נאפולי גדושה בכנסיות לרוב, כאשר אחת כנסיית סן דומיניקו מג'ורה (San Domenico Maggiore) היא אחת המרשימות והפחות מוכרות שבהן. מדובר בכנסייה גותית רומית-קתולית עם מנזר שנוסדה על ידי האחים של המנזר הדומיניקני וממוקמת בכיכר הנושאת את אותו שם במרכז ההיסטורי של נאפולי. בכנסייה קבורים 45 בני משפחת אראגון המלכותית, ובהם פרדיננדו הראשון מלך נאפולי, ואיזבלה מארגון, דוכסית מילאנו. הכנסייה מעוטרת ביצירות אמנות מרהיבות, ויש בה גם תצוגה של בגדי קודש מהמאה ה-16, רהיטי קודש ותשמישי קדושה, כמו גם עוגב היפהפה המורכב מ-1640 צינורות.

פנים כנסיית סן דומיניקה מג'ורה

אי: פרוצ'ידה

האי פרוצ'ידה (Procida) הוא אמנם לא סוד שמור ליודעי דבר בלבד, אבל הקטן מבין האיים של מפרץ נאפולי פופולרי בעיקר בקרב המקומיים, בעוד שהתיירים מעדיפים לנהור לקאפרי ולאיסקיה הגדולים והמתויירים יותר. מי שיגיע לפרוצ'ידה יגלה אי מקסים, שבו חופים עם חול געשי שחור, כפרי דייגים עם בתים הצבועים בשלל צבעי פסטל, סמטאות צרות ומפותלות המרוצפות אבן והרבה מסעדות של דגים ופירות ים – כל מה שצריך ליום מושלם מחוץ לעיר.

חוף געשי שחור באי פרוצ'ידה

אמנות: תחנת האמנות טולדו

כ-18 מטר מתחת לאדמה, בתחנת המטרו טולדו (שבסמוך ל-Via Toledo), מסתתרת הפתעה נעימה במיוחד לחובבי האמנות המודרנית, שמגלים שבנאפולי יש הרבה מעבר לכנסיות עתיקות וארכאולוגיה. התחנה הזו שווה עצירה גם אם היא לא נמצאת על המסלול שלכם. היא אחת מהמעניינות בשורת תחנות אמנות שקושטו במטרה להוסיף צבע ואמנות לחיי היומיום של תושבי נאפולי. בכל מפלס של התחנה שולט צבע אחר שמייצג נושא אחר שקשור לעיר.

תחנת המטרן=ו טולדו. חוויה אמנותית מתחת לאדמה | צילום: esherez, שאטרסטוק

קניות: Libreria Colonnese

כמה כיף להיכנס לחנות ספרים עם נינוח עתיק בעיר זרה. גם בנאפולי אפשר ליהנות מהחוויה הזו למרות שלא תמיד תקראו על זה במדריכי התיירים. Libreria Colonnese היא חנות ספרים היסטורית ומלאת קסם שממוקמת ב- Via S. Pietro a Maiella. כאן תמצאו מסחר עצום של ספרים עתיקים, רבים מהם נדירים, וכן מדורים של ספרים נישתיים (כמו מדור שמוקדש לספרים על חתולים). מלבד זאת, תמצאו כאן אוסף מרשים של גלויות וינטג' שיהוו את המזכרת המושלמת מהחופשה בדרום איטליה.
כתובת: Via S. Pietro a Maiella, 32-33

הפוסט נאפולי מחוץ למסלול הופיע ראשון במסע אחר

טיול לא שגרתי בדרום איטליה הכולל את הרי האפנינים בחלק היפה ביותר שלהם, חופים מדהימים של אמלפי ממערב והים האדריאטי ממזרח, כפרי דייגים ושיט מערות, מנזרים חצובים בסלע שבהם התחילה תנועת הנזירות, עתיקות רומאיות, ביזנטיות ויווניות, מצודות ימי הביניים, ערי בארוק ורנסנס, כפרים נידחים בהרים שבהם ניתן לפגוש את איטליה האמיתית, כולל התושבים, ובין השאר נבקר גם בכפר "טרולים". אוכל טוב ומופע טרנטלה. (בחסות דיזנהוז יוניתורס).
מדריך: ד"ר רפי נצר – ארכיאולוג ואקולוג, דובר איטלקית ומבכירי המדריכים בארץ. 

לפרטים נוספים והרשמה>>

תכנית הטיול:

יום 1: תל אביב – סוביאקו- טליאקוצו – אקו'וילה
טיסת בוקר לרומא -Roma נסיעה לביקור במנזרים המבודדים והחצובים בסלע של San Benedetto המשקיפים על המבצר והכפר של סוביאקו -Subiaco, על החצרות הפנימיים שבהם, ובעלי הסגנונות המגוונים. טיפוס רגלי קצר במעלה הכפר התלוי עם הגרעין והתיאטרון העתיק של טליאקוצו -Tagliacozzo, והגעה לעיר המרכזית של מחוז אברוצו- לאקו'וילה -L'aquila לינה בלאקויולה.
יום 2: לאקו'וילה, גראן סאסו – סן סטפנו די ססניו, אקווילה
סיור בוקר בעיר העתיקה של לאקו'וילה -L'aquila כולל הכיכרות, הכנסיות והשווקים. לאקו'ולה הינה עיר קסומה בה השאירו את רישומיהם מגדולי האדריכלים והאומנים של הרנסנס והבארוק, וסיור בה הינו לימוד מחמם לב של אוכלוסיית מרכז איטליה בתוך אחד העמקים המרשימים למרגלות רכסי האפנינים. המשך במעלה רכס הגראן סאסו -Gran Sasso לסיור ב"מיבנן" המדיצ'יני הנטוש למחצה של סן סטפנו די ססניו -.-San Stefano Di Sassanio המשך לטיול רגלי קצר בעמק ה"טבטי" למרגלות הרי דולומיטים המתנשאים לגובה של כמעט 3,000 מ', תצפית על הרכבל העתיק שנבנה ע"י ה"דוצ'ה" בפארק ההררי, וחזרה לא. ערב, סיור לילה בעיר ולינה במלון בלאקו'וילה
יום 3: סולמונה- סקאנו – צ'וויטלה אלפרדנה
נסיעת בוקר לעיירה סולמונה -Sulmona-לסיור ושוטטות בפיאצה גריבלדי המרשימה, ולאורך בתי הקפה והחנויות מלאות הצבע מפרחי ה"קונפטי". המשך במורד קניון מרהיב לטיול רגלי סביב האגם הציורי הקטן לפני הסיור בסמטאות הכפר סקאנו – Scanno לשם היגרה בעבר הבלתי ברור אוכלוסייה מרמות אנטוליה, בעלת מנהגים חריגים. טיפוס במעלה עמקים פנימיים צרים, ו"נחיתה" ללינה וא. ערב בכפר צ'וויטלה אלפרדנה – Civitella Alfedena המשקיף על אגם בראה –Barrea או באזור.
יום 4: פארק אברוצו- פסקוקוסטנזו – ואסטו
טיול רגלי קצר בפארק אברוצו – Abruzzo למרגלות הרכסים המשוננים ועל גדות נחלים זורמים בהם מרווים את צימאונם גם הדובים החומים. הגעה לסיור אסתטי במיוחד בעיירת האומנים מהמאה ה-17 של פסקוקוסטנזו ,-Pescocostanzo על פרטי השיש, הפרזול והעץ המעוצבים בקפידה, ומשם חציית האפנינים דרך נוף ציורי של הרים וכפרים לחוף הים האדריאטי, עם עצירה בדרך לצהריים עצמי קל. כניסה למלון במרינה די ואסטו (,)Marina Di Vasto ואפשרות לרחצה בים או שיטוט לאורכו. עליה אחה"צ לסיור דרך ארמונות וכנסיות המרקיזים, שיטוט עצמי בואסטו Vasto חזרה לארוחת ערב ולינה במרינה די ואסטו Marina di Vasto
יום 5: סן מרקו אין לאמיס – מונטה סן אנג'לו, פארק אומברה
חצייה קצרה של חופי מחוז מוליסה -Molise-והעיירה טרמולי – Termoli ומעבר למחוז אפוליה – Apulia. נבקר במונטה סן אנג'לו -Monte San- Angelo. סיור בסמטאות הכפר התלולות, ואפשרות לארוחת צהריים באחת המסעדות המקומיות. עליה לפארק אומברה – Umbra עצירה להתרעננות בצל העצים הנישאים, וירידה דרך היערות לחופי חצי האי גרגנו ,Gargano לסיור של שעות אחה"צ המאוחרות בשולי ה"כף" עליו בנויה העיר העתיקה לתוך הים האדריאטי, לא. ערב ולינה בויאסטה -Vieste
יום 6: שייט בחצי האי גרגנו – קסטל דל מונטה – טראני – פוליאנו א מארה
נצא מהמלון לשייט למערות ולנקבות שנוצרו ע"י גלי הים עם השתקפויות אור כחולות כבדולח לתוכם, לאורך חופי חצי האי גרגנו -Gargano. המשך נסיעה לאורך מצוקי החוף ודרך הכפר מטינאטה –Matinatta לביקור (במידה ותהייה פתוחה) במצודה הנישאה של קסטל דל מונטה -Castel Del Monte שנבנתה ע"י פרידריך השני עם חזרתו מירושלים. ביקור אחה"צ בנמל הדייגים העתיק ובקתדרלה רבת הסגנונות של טראני -Trani, והגעה לא. ערב ולינה בכפר החופי פוליאנו א מארה -Polignano A Mare או באזור.
יום 7: מרטינה פרנקה – אלברובלו – מטרה
נסיעת בוקר דרך לוקורוטונדו Locorotondo- לסיור בעיירה הבארוקית מרטינה פרנקה – Martina Franca שהשתמרה באופיה המקורי. נסיעה דרך חוות ועמקי ה"טרולים", והגעה לסיור עצמי בכפר ה"טרולים", הבנוי ממאות קונוסים לבנים למגורים מעוטרים בציורי קיר – אלברובלו -Alberobello חציית הגבול למחוז בסיליקטה –Basilicata והגעה לפנות ערב לסיור באתר אונסק"ו הבנוי מעיר ביזנטית חצובה בשולי גדות נהר, ועיר בארוקית מעליה על 2 גבעות הרריות ב"סאסי" "Sassi"- אתר אונסק"ו של העיר מטרה – א. ערב ולינה.
יום 8: מערות פרטוסה – חוף אמלפי
נסיעת בוקר לרגלי שלוחת הרים והכפרים מיליאוריקו ,-Migliorico-גרסאנו-Grassano- וטריקאריקו .Tricarico שייט וביקור במערות הנטיפים פרטוסה – Pertosa Grotte והמשך ומעבר למחוז קמפאניה -Campania והמשך חציית האפנינים על מנת להגיע ולסייר במקדשים היוונים המרשימים של פאסטום -Paestum על חוף הים הטיראני. המשך בנסיעה לאורך אחד החופים היפים והציוריים באירופה – חוף אמלפי. א. ערב ולינה (2 לילות)
יום 9: חופי אמלפי – רוולו – אמלפי
איסוף מהמלון לנסיעה לאורך חופי אמלפי -Amalfi- עד לעיירה הציורית פוזיטאנו – Positano על סמטאותיה ובתיה התלויים על הצוקים. אפשרות לשיטוט עצמי במעלות ובמורדות הכפר, וארוחת צהריים עצמאית באחת המסעדות המשקיפות על המים. חזרה לעיירה אמלפי -Amalfi- לביקור בקתדרלה המפורסמת ובמוזיאון, ונסיעה במעלה ההר לסיור ושוטטות בעיירת ההרים ראוולו,-Ravello- עם תצפיות עוצרות נשימה ממרומי וילה צ'מביונה. בערב, נצא למופע טרנטלה Tarantella כולל ארוחת ערב. לינה.
יום 10: פומפיי – מונטה קסינו – שדה התעופה ברומא –תל אביב
לאחר ארוחת הבקר, נצא צפונה לביקור בחורבות פומפיי Pompei שכוסתה באפר וולקני בעקבות התפרצות הווזוב Vesuvio בשנת 79 לספירה, אירוע אשר גרם לשימור מבני הציבור, הבתים הפרטיים וגם בני אדם. העיר מהווה דוגמא נפלאה לדרך החיים באותה עת. קירות מעוטרים, מבני ציבור, ביניהם גם בית זונות, וכל זאת על רקע הר הווזוב הניצב מנגד. בתום הביקור נמשיך צפונה ונגיע למונטה קסינו Monte Cassino עיר עתיקה אשר נוסדה ע"י הוולשים ואשר סמוך לה יש מנזר של הבנדיקטנים שהיה יעד מבוצר של הגרמנים והתפרסם בקרבות שנערכו באזור במלחמת העולם II בפלישה לאירופה ואשר נמשכו 8 חודשים. הנופלים בקרבות, ביניהם גם חיילים מא"י נקברו בבית הקברות הנמצא בסמוך למנזר. ונמשיך לשדה התעופה ברומא לטיסה חזרה ארצה.
מחיר הטיול: 1790 יורו לאדם בחדר זוגי. בקבוצה מעל 25 איש
תוספת ליחיד בחדר: 350 יורו

מחיר הטיול כולל:
טיסות תל אביב – רומא – תל אביב
9 לילות במלונות טובים – 4 כוכבים או הטוב בנמצא
חצי פנסיון
רכב צמוד
מדריך ישראלי מומחה – ד"ר לארכיאולוגיה דובר איטלקית
כניסות לאתרים
מופע טרנטלה
הדרכה מקומית
שיט במערות

המחיר לא כולל:
ארוחות צהריים
הוצאות אישיות
ביטוח בריאות – חובה!
כל מה שלא כלול
טיפ למדריך ישראלי

הפוסט דרום איטליה האמיתית הופיע ראשון במסע אחר

נפתח את הטיול בסיור התרשמותי ברובע ההיסטורי של נאפולי, ספקה נאפולי (Spaccanapoli), כדי לחוש את קצבה של העיר: נשוטט ברחובות הצרים והתוססים, נטעם ממאכלי הרחוב שיקרצו לנו מכל עבר ונבקר בכנסיית סנטה קיארה (Santa Ciara) עם החצר המעוטרת. נסיים את היום במצודת סנט אלמו (Castel Sant Elmo), ממנה נשקף נוף מרהיב של העיר, הנמל והמפרץ. רק אחרי הפתיחה ה"רכה" נגיע לליבת יצירתה של פרנטה.

מידע, כתבות וטיפים על נאפולי

החצר המעוטרת בכנסיית סנטה קיארה | כל הצילומים בכתבה: מימי חסקין

לילה ואלנה

לכאורה, זהו בסך הכול סיפורן של לילה ואלנה, שגדלות בשכונה נידחת בנאפולי ומהלך חייהן מגיל 6 עד 66. עלילת הספרים שזורת פערים, סודות וחידות לא מפוענחות. נתחיל מהסוף: לאן ולמה לילה נעלמה? נתחיל מההתחלה: מי באמת רצח את דון אקילה, ה"מפלצת מן האגדות"? נמשיך: מה הדומיננטה בדינמיקה המניעה את החברות – תחרות או אהבה? ובעיקר: מי זאת החברה הגאונה? האם זו לילה, שאינה לומדת מעבר לכיתה ה', אך מלמדת את עצמה לטינית, יוונית ואנגלית, קוראת את מחצית הספרייה המקומית ובגיל 12 מעצבת נעליים שעתידות להימכר לעשירי העיר, או שמא זו אלנה, שתאחז בהשכלה, תצטיין בלימודיה ותיעשה לסופרת? האם נכון לומר שכל אחת מהן היא גאונה בעיני האחרת? וגם, מה ביצירה הזאת מושך כל כך הרבה קוראות וקוראים? מה יצר את ה"פרנטה מאניה"?

מבט נוסף על החצר הפנימית של כנסיית סנטה קיארה

אומנות הסיפור

כדי לפצח את סוד הקסם המסתורי של פרנטה, ראוי להתייחס תחילה לאמנות הסיפור שלה. ראשית, פרנטה יודעת לתאר, באופן מרתק ומדוקדק, מערכות יחסים. היא מתבוננת במבט רנטגני ומשלבת פיסות חיים פשוטות ביחד עם רגשות עזים, תוך השתהות על הבעות פנים ותחושות. לדוגמה, אלנה, המספרת, עסוקה בשאלה מי היפה יותר מבין השתיים – היא או לילה:

"לילה נראתה לי, בשלב מסוים, יפהפייה. בדרך כלל אני הייתי היפה, ואילו היא הייתה כחושה כמו אנשובי במלח, הדיפה ריח של פראות. היו לה פנים מאורכות, צרות באזור הרקות, שמיסגרו אותן שתי רצועות של שיער חלק ושחור מאוד. אבל כשהחליטה לסלק מדרכה את אלפונסו ואת אנצו היא זהרה כמו לוחמת קדושה. סומק עלה בלחייה וכמו סימן להבה שהשתחררה מכל פינה בגופה, וחשבתי אז לראשונה: לילה יפה ממני. הייתי איפוא שנייה בכל דבר. איחלתי לעצמי שאיש לא יבחין בכך לעולם." (עמוד 47. כל הציטוטים המובאים בכתבה הם מתוך ספרה של אלנה פרנטה, "החברה הגאונה", תרגום: אלון אלטרס, הוצאת הקיבוץ המאוחד)

אלנה מבחינה בזוהר שעולה מגופה של לילה, רואה כיצד להבת הנחישות מייפה אותה, וחשה, שגם במישור היופי החיצוני, לילה עולה עליה. ולא זו בלבד, אלא שמוטב לה להסתיר את הקנאה, את תחושת היותה "שנייה בכל דבר". הכתיבה של פרנטה רצופה אבחנות דקות כגון זו, הנשזרות בטקסט כמו מחרוזת חרוזים מבריקים ולכן חווית הקריאה בספריה היא חוויה של דריכות וציפייה ל"חרוז" הבא.

דוגמה נוספת: בתחילת הספר הראשון, לילה זורקת את הבובה האהובה של אלנה דרך פתח המרתף של דון אקילה, המאפיונר, המלווה בריבית, המאיים. אחרי כן, אלנה מתארת:

"חשתי כאב בלתי נסבל. ראיתי בבובת הצלולויד שלי את הדבר הכי יקר שיש לי. ידעתי שלילה ילדה רעה מאוד, אך לא ציפיתי שהיא תעשה לי דבר כה מרושע […] למדתי אמנות שבהמשך הצטיינתי בה מאוד. בלמתי את הייאוש, עצרתי אותו בקצות העיניים המלוחלחות…" (50)

את עצירת הייאוש אלנה מכנה "אומנות" והיא מגלה באירוניה, כבר בשלב העלילתי המוקדם הזה, שב"אומנות" הזו היא עתידה להצטיין.

הבובות שנזרקו למרתף של דון אקילה נעלמו. שתי הילדות בנות השש, אוזרות עוז ומטפסות לדירתו של הלה ותובעות את השבתן. במקום הבובות הן מקבלות ממנו כסף שבו הן קונות את הספר "נשים קטנות". מעבר להנאת הקריאה הן רואות בספר מודל להתעשרות, שכן זה מה שקרה למחברת, לואיזה מיי אלקוט. מילדותן הצעירה הן שואפות לצאת מהסגירות של השכונה ולהתנתק מהנחשלות, הגסות והאלימות. הספרות פותחת בפניהן אופקים ואפשרויות קיום חדשות והן רוצות לכתוב מעין "נשים קטנות" משלהן, תוך אמונה שבדרך זו הן יוכלו להתעשר ולצאת מהשכונה. בדיעבד, לילה תחשוב שזאת הייתה טעות להשתמש בכספו של דון אקילה משום שזהו כסף נגוע. למרות זאת, לימים, לילה תינשא לסטפנו, בנו של אותו מאפיונר. זאת בחירה תמוהה משום שמדובר בנערה חזקה ובעלת עקרונות. היא מסרבת לחיזוריו של מיקלה סולארה, כי הוא מתעמר בחלשים (ובחלשות) ומטיל אימה. היא מסרבת גם לחיזוריו הנואשים של פסקולאה, המרדן, הקומוניסט. מדוע אם כן היא בחרה בסטפנו, הבן של המאפיונר? האם היא הגיעה להכרה שהחבירה לבעל הממון היא הדרך היחידה להיחלץ מהעוני? האם נכנעה לכוחו של הכסף, גם אם הוא נגוע? ואם כן, כיצד אפשר להבין את היותה מאושרת בערב כלולותיה?

נוף מרהיב נשקף מבעד חלון במצודת סנט אלמו

השכונה היא מרחב שבו לא חלים כללי נימוס, הבלגה, איפוק או תקינות פוליטית. האירועים מסופרים כהווייתם, גם אם היא נמוכה, מכוערת או אלימה. אבל דווקא בגלל עיצובן האותנטי של הדמויות, ללא התייפייפות, איפור או מסכה, אפשר להתקרב אליהן, אפילו להתאהב. דוגמה בוטה, אחת מני רבות, מתרחשת כשאלנה מתבגרת ומצמיחה חזה. ג'ינו, הבן של הרוקח, מי שעתיד להיות בן זוגה של אלנה לתקופת-מה ובהמשך אחד הפאשיסטים השנואים, שואל אותה אם השדיים שלה אמיתיים או שהיא ממלאה את החזייה בצמר גפן. היא עונה בתום שהם אמיתיים והוא מבקש לראות כדי להיווכח שהיא דוברת אמת. אלנה שואלת מה תקבל בתמורה וכשמובטחות לה עשר לירטות היא מרימה את החולצה ומראה את חזה לג'ינו הנבזה ולחברו (94).

אינאיס ודידו

מצד שני, הרביעייה הנאפוליטנית שפרנטה כתבה מלאה באזכורים מתוך פסגותיה של הספרות הקלאסית: אפלטון, הומרוס ובעיקר עם ורגיליוס מחבר "אינאיס" (Aeneis). כידוע, ביצירה זו יוצא מייסד הגזע הרומי, להגשים את גורלו כמייסד איטליה. אינאיס נלחם במלחמת טרויה והצליח להימלט. בחלום נמסר לו שהוא ייסד "ארץ מערבית", לימים איטליה. בדרכו לשם הוא פוגש את דידו היפה, מלכת קרתגו, והם מתאהבים. דידו אמרה לו שהיא ועירה שלו הן וביקשה בתמורה רק את אהבתו. אולם, בצו האלים, הוא ממשיך במשימתו לייסוד רומא, נוטש את דידו, והיא, בתגובה, מתאבדת.

סיפורן של לילה ואלנה מואר דרך האפוס הקלאסי בכמה רמות: ראשית, הילדות לומדות את היצירה. אלנה לומדת אותה בתיכון ללימודים קלאסיים (הליצ'או) ולילה האוטודידקטית לומדת אותה באופן עצמאי, באמצעות ספרים שהיא שואלת מהספרה השכונתית. שנית, היצירות הקלאסיות מהדהדות בחייהן והן מותחות קווים אנלוגיים בין גורלן לגורל הדמויות הפנתאוניות. לדוגמה, אלנה מספרת על שיחה עם לילה:

"היא שאלה אותי גם על אינאיס, יצירה שהלהיבה אותה. היא קראה את כולה בימים מעטים, בעוד אני, בבית הספר, הייתי רק במחציתו של הספר השני […] באחר צהריים אחד פלטה הערה שהרשימה אותי מאוד. […] היא התחילה לקנטר אותי: את עושה אהבה עם הבן של הרוקח…. בסוף נכנעת והתאהבת כמו אהובתו של אינאיס." (161).

באמצעות האנלוגיה לדידו עולה שלילה מעדיפה לשמור על עצמה מפני התאהבות ולהימנע ממצב של תלות רגשית. שלישית, הנוכחות של הספרות הקלאסית בעולמן של הנערות מעלה את השאלה מדוע יש תשוקה כל כך חזקה למעין היטמעות בפסגות היצירה האיטלקית? האם הדבר נובע משום שהן מניחות שיש בכוחה של הספרות, וההשכלה בכלל, להשפיע על הזהות? האם ההשכלה עשויה לייצר עידון במקום גסות? האם הן יצליחו בעזרת הספרות לצאת באמת מהשכונה? כי מצד אחד, ההשכלה היא אכן הפתח דרכו אלנה יוצאת מהשכונה ונעשית לסופרת גדולה; אך מצד שני, לא רק שהשכונה (או הקיבוץ, או הישראליות, או הזהות) לא יכולים לצאת ממך, אלא שאלנה עצמה, גם אחרי שחייתה בפיזה או בפירנצה, חוזרת שוב ושוב, באופן ממשי, אל נאפולי ואל השכונה. לנאפולי יש כוח ממגנט הפועל עליה בעוצמה. זהו כוח שמדכא ומעצים גם יחד ואלנה בורחת ממנה אליה.

אפשר לעזוב את נאפולי, אבל נאפולי לא עוזבת אותך

המתח קיים גם בשפה משום שהשפה הנאפוליטנית היא דיאלקט מקומי ששונה מהאיטלקית של רומא או פיזה. מתוך גיבורי השכונה, רק אלנה ולילה יודעות איטלקית טובה, כך שהבחירה שלהן להתבטא באיטלקית מהווה מעין אפשרות של התנתקות מהשכונה. ואולם, כשהן כועסות, או נרגשות, הבחירה בשפה האיטלקית מהן והלאה. בשעה זו ה"נאפוליות" מתפרצת מתוכן בצורת דיאלקט גס, המוני ונמוך.

נאפולי כגיבורה בספר

נאפולי היא גיבורה בספר, לא פחות מהילדות, והמרחב הסתירתי שלה, מהדהד את נפשן. הטיול ברחובות נאפולי משלב הן את חבלי הכביסה המתנופפת, המתוחה על חבל בין קירות מתקלפים, והן את הנוף המרהיב הנשקף ממרומי הגבעה שבראשה ניצבת מצודת סנט אלמו (Castel Sant Elmo).

כביסה על רקע קיר מתפורר בנאפולי

השוטטות בעיר לעיתים נעשית בסמטאות צרות, צפופות, כגון אלו שמאפיינות את החלק העתיק של העיר, ספקה נאפולי, ולעיתים היא נעשית במרחבים ירוקים, פסטורליים, מהם נשקף נוף שמיימי. גם הווזוב (Vesuvio) נושא בתוכו סתירה ותעתוע. מצד אחד, הוא אחד מהרי הגעש האלימים ביותר על פני כדור הארץ. בשנת 79 לספירה התפרצותו הרסה לחלוטין את הערים פומפיי (Pompeii) והרקולנאום (Herculaneum). רעידת האדמה של 1980 שגבתה 2000 קורבנות מתוארת בכרך הרביעי של סדרת הספרים. האלימות של הווזוב מהדהדת את האלימות שבשכונה. בה בעת, קו המתאר היפהפה של ההר הגעשי מתואר בשגב מרומם. הנה, תיאורו כשאלנה מגלה לראשונה את הים:

"זה היה רגע בלתי נשכח. […] הווזוב היה צורה מעורבת בצבע פסטל, שלרגליה נערמו האבנים הלבנות של העיר, הצדודית בצבע אדמה של מבצר דל'אובו, הים. […] הגלים צנחו והתמוטטו כמו צינורות מתכת כחולים ונשאו בפסגותיהם קצף ביצים לבן, ואז נשברו לאלפי נתזים מנצנצים והגיעו עד לרחוב." (137-136)

הר הגעש וזוב הטומן בחובו סתירה ותעתוע

נאפולי היא עיר תוססת וצבעונית. במיוחד בולטים בה צירופי לבן-אדום-ירוק, הלא הם צבעי הדגל האיטלקי. בניינים רבים צבועים באדום ובלבן ומעוטרים צמחיה ירוקה. וכמובן, הפיצה הנאפוליטנית, הטובה ביותר בעולם, משלבת את צבעי הדגל: גבינת המוצרלה הלבנה, הבזיליקום הירוק והעגבניות האדומות.

צבעי הדגל האיטלקי – לבן, אדום וירוק – ניכרים בכל פינה בנאפולי, גם באוכל המקומי

השכונה הנידחת

אבל העלילה מתחילה בשכונה נידחת, שהיא, בעצם, מחוץ לנאפולי. פרנטה ממפה בפירוט רב את המרחב ללא שם שבו הילדות גדלות, אך אינה נוקבת במדויק בשמה של השכונה. ואולם, התיאור הולם לגמרי את השכונה שמעבר לתחנת הרכבת – ריונה לוצאטי (Rione Luzzatti). השכונה, שאינה  מופיעה במפה הסטנדרטית של התיירים, היא אקס טריטוריה בתוך נאפולי והיא לגמרי חצר אחורית, עלובה ומוזנחת. נשוטט בשכונה, בין הבלוקים העלובים. נגלה את פתח המרתף של דון אקילה לתוכו נזרקו הבובות, נחפש את דוכן הירקות של אנצו סקאנו, מי שיהיה לימים בן זוגה של לילה, נגיע לספרייה השכונתית, ממנה לילה שאלה ספרים ולשם כך ניצלה את כרטיסי הספרייה של כל משפחתה, נבקר בבית הספר היסודי ונדון במשמעותו עבור הילדות. עבור אלנה בית הספר מהווה את כור המצרף הבסיסי בו היא מתחילה את דרכה כסופרת:

"בית הספר, מיומו הראשון, נראה לי מקום יפה הרבה יותר מהבית שלי. זה היה המקום בשכונה שבו חשתי הכי בטוחה, והייתי הולכת אליו נרגשת מאוד. הקשבתי בשיעורים, ביצעתי בשקדנות את מה שהורו לי, למדתי." (39)

המנהרה דרכה הילדות הלכו בתקווה להגיע אל הים

עם זאת, שיטות החינוך הנוקשות בבית הספר מעוררות אי נוחות, בלשון המעטה, ואף כוללות השפלות על ידי המורים. הנה, לדוגמה, אחת ההשפלות המעודנות, יחסית:

"לילה צמצמה כדרכה את שתי עיניה לשני חרכים ושקעה בבעיה. היא הייתה האחרונה שוויתרה. היא אמרה בטון מבויש, לא רגיל אצלה, שזו בעיה שלא ניתנת לפתרון, כי יש בה איזו טעות בנתונים, אך אינה יודעת מהי. אז נפתחו ארובות השמים ואוליביירו (המורה) שטפה אותה כהוגן. ראיתי את לילה הצנומה עומדת ליד הלוח ובידה הגיר, חיוורת מאוד, ומטר של משפטים מרושעים ניתך עליה. חשתי את סבלה, לא הצלחתי לשאת את הרעד בשפתה התחתונה וכמעט פרצתי בבכי." (69)

וכמובן, במהלך הסיור בשכונה, נגיע למנהרה המקשרת בין השכונה לנאפולי האחרת. רינו, אחיה של לילה, אמר לה שאם הולכים דרך המנהרה מגיעים אל הים. לילה מפתה את אלנה ללכת בדרך הזאת ולראות סוף סוף את הים, שלמרות קרבתו הגיאוגרפית הילדות לא חזו בו. המעבר במנהרה וכל הכרוך בה מהווה אירוע של צמיחה, בו הילדות לומדות כל אחת על עצמה ועל רעותה.

נאפולי האלגנטית

בדרכנו חזרה מהשכונה למרכז נאפולי, נעבור דרך ציור הקיר הענק של הכדורגלן דייגו מראדונה, שצויר על ידי Jorit Agoch. מראדונה זיכה את נאפולי באליפות אירופה ומאז הפך לגיבור תרבות שתהילתו הולכת וגדלה. משם נמשיך לנאפולי האלגנטית כפי שהיא נחוותה בחיי הילדות כשהן גילו את הרבעים העשירים של העיר. נתחיל את סיורנו מגלריה אומברטו פרימו (Galleria Umberto I), עם הכיפה העשויה ברזל וזכוכית וריצוף השיש המעוטר ונמשיך לכיכר פלבישיטו (Piazza del plebiscito), מהכיכרות הידועות של העיר.

כיכר פלבישיטו, אחת הכיכרות המפורסמות בנאפולי

הכיכר בנויה בצורת חצי אליפסה. במרכז נמצאת כנסייה ניאו קלאסית, המזכירה את מבנה הפנתיאון הרומי. שתי שלוחות של עמודים ממסגרות את הכיכר. שמה של הכיכר, "משאל העם", ניתן לה על שום משאל העם שנערך במקום בשנת 1860 בשאלה – האם להצטרף לממלכת איטליה המאוחדת. בכיכר המהודרת ניתן לראות עוד כמה מבנים מרשימים: בית האופרה תיאטרון די סן קרלו (Real Teatro di San Carlo). זהו בית האופרה העתיק בעולם והוא הוקם בשנת 1737. בסמוך נמצא גם ארמון הפלאצו ריאלה (Palazzo Reale). אחרי שנקנח בשוקו חם עם קצפת בקפה גרמברינוס (Caffe Gambrinus) היוקרתי, הפועל משנת 1860, נמשיך לרובע קיאיה (Chiaia) האלגנטי. אלנה, המגיעה לאזור לראשונה בחייה, נדהמת מהניגוד בינו לבין השכונה:

"נכנסנו לרחוב קיאיה. זה היה כמו חציית גבול. אני זוכרת גודש של עוברים ושבים, וסוג של שוני משפיל. לא הסתכלתי בבחורים, אלא בבחורות, בגברות: הן היו שונות לגמרי מאתנו. נראו כנושמות אוויר אחר, אוכלות מאכלים אחרים, מתלבשות באיזו פלנטה אחרת, וכאילו למדו ללכת על חוטי רוח. נותרתי בפה פעור." (194)

השינוי באווירה מוחשי במיוחד בפיאצה דיי מארטירי (Piazza dei Martiri). שם, בכיכר המוקפת חנויות אלגנטיות, מתחת לעמוד השיש המרכזי, המוקף באריות מפוסלים, יש תחושה של מקום אחר. כמה מרגש יהיה עבור לילה, שהנעליים שהיא עיצבה, יימכרו בחנות שתיפתח ממש שם.

ננוח מהמסע הסתירתי בגן של וילה פלורידיאנה (Villa Floridiana)  – אי ירוק של רוגע ושלווה.

איסקיה

בהיותה תלמידה מצטיינת אלנה מקבלת מלגה ללימודים בנוׄרמָלֶה – האוניברסיטה היוקרתית שבפיזה. משם היא עוברת להתגורר בערי הצפון – מילאנו ופירנצה. אבל כשהיא נערה, היציאה המשמעותית הראשונה שלה מחוץ לשכונה נעשית לאִיסְקְיָה (Ischia) – אי הנופש המועדף על הנאפוליטנים. באיסקיה יתחוללו כמה תמורות משמעותיות בחיי הנערות ולכן גם בטיול שלנו לא נוותר על איסקיה.

שביל באיסקיה. אלנה הנערה נשלחת לאי על ידי מורתו, הגברת אוליביירו

אלנה הנערה מגיעה לאי כשהיא נשלחת על ידי המורה שלה, הגברת אוליביירו, לבת דודתה נלה, הגרה שם, תמורת עזרה באחזקת בית האירוח שלה. עצם היציאה מהשכונה, הפרידה מנאפולי, ההפלגה לבד – מעוררות באלנה תחושת חירות פנטסטית. היא מגיעה לאיסקיה, מגלה את צבעיו הטורקיזיים של מפרץ מארוׄנְטִי (Maronti), נהנית מהשיזוף וכשהיא רוחצת בים היא חווה עולם מאושר ללא גבולות:

"עמדתי והבטתי ארוכות בגוש המים האדיר. אחר כך התיישבתי על המגבת, לא בטוחה מה לעשות. לבסוף קמתי וטבלתי את כפות הרגליים במים. איך יכולתי לחיות בעיר כמו נאפולי ולא לחשוב אף פעם, אפילו לא פעם אחת, על הליכה להתרחץ בים? […] התקדמתי בזהירות, נתתי למים לעלות מכפות הרגליים עד לקרסוליים, עד לירכיים. אחר כך החליקו רגלי ושקעתי." (213)

מפרץ מארונטי, איסקיה

אבל, באותו אי קסום, מתרחש אחד האירועים המזעזעים בחייה, כשהיא חווה הטרדה מינית מתועבת מדונאטו סאראטורה – גבר ששנותיו כפולות מגילה, אדם שהיא העריצה וחלמה שיהיה לה אבא כמותו. בבוקר שלמחרת, היא אורזת בזריזות את חפציה וחוזרת הביתה, לשכונה. בפעמים האחרות שאלנה תגיע לאי, גם לילה תגיע ואלנה תתבונן בעיניים כלות אחריה ואחרי נינו, אהוב לבן של השתיים, שבוחר דווקא בלילה ונבלע איתה בכחול המפרץ בתנועות שחייה הרמוניות יפהפיות.

כדי לקבל תמונה מלאה של יפי המקום נעפיל לתצפית מאחת הפסגות שבעיירה סנט אנג'לו (Sant Angelo) הצופה אל המפרץ. נהנה מהשלווה של איסקיה – הים, הנמל, החנויות הקטנות שבסמטאות המתפתלות ונקנח בטבילה באחד מאתרי המרחצאות החמים המרשתים את האי. נלון באיסקיה כשרחש הגלים יערסל את לילנו.

מפרץ מארונטי, מבט מסנט אנג'לו

לראות את נאפולי ולמות

כשנשוב לנאפולי נבקר במוזיאון הארכיאולוגי המפורסם. הילדות לא מבקרות במוזיאון, אבל אנחנו לא נוותר על האוסף העשיר של הממצאים מחפירות פומפיי והרקולנאום, כולל, כמובן, הצצה לחדר הסודי. נמשיך לרובע פוזיליפו (Posillipo) –  הרובע היקר ביותר בנאפולי שרק מיליונרים יכולים להרשות לעצמם לגור בו. מקור המילה Posillipo במילה היוונית  paosilypon שפירושה הפוגה מדאגה. הנופים הם שמיימיים. מיקלה סולארה, בעל הכוח בשכונה, המאפיונר, המנצל והמתעמר, קנה בית בפוזיליפו, ברגע שהוא הצליח לעזוב את השכונה.

פסל במוזיאון הארכאולוגי, שבו אוסף עשיר של ממצאים מחפירות פומפיי והרקולנאום

נערוך תצפית אל הנוף היפהפה הנשקף מפארק וירגיליאנו Parco Vilgiliano)) ומשם נרד למפרץ, לחוף גן הים. אלנה, כנערה חרוצה ושאפתנית, מתפרנסת בחופשת הקיץ מבייבי סיטר על הילדות של בעלת החנות למכשירי כתיבה. מידי יום היא לוקחת אותן לחוף זה. החוף גובל במצודת דונה אנה (Palazzo Don'anna). המצודה נבנתה עבור אנה קראפה על ידי בעלה, שהיה משנה למלך. האגדה מספרת שהיא מתה משברון לב ולכן, מעולם לא הושלמה בנייתה. נסיים בטיול נינוח לאורך הטיילת של העיר שלא בכדי זכתה באמרה "לראות את נאפולי ולמות".

חוף גן הים, ברקע מבצר דונה אנה

• פרטים על טיול ספרותי לנאפולי בעקבות סדרת ספרי "החברה הגאונה", בהדרכת מימי חסקין, כאן >
__

ד"ר מימי חסקין – חוקרת ספרות, מרצה בסמינר הקיבוצים ומדריכת טיולים ספרותיים בארץ ובחו"ל

הפוסט החידות של פרנטה: טיול ספרותי בנאפולי הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט דרום איטליה – מבחר כתבות הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט למה דווקא דרום איטליה? הופיע ראשון במסע אחר

לתיבה המלאה

הפוסט בתי הטרולי: איך להתחמק ממס הופיע ראשון במסע אחר