מכל מסעדות הדגים ברציף של מבנה 8 בנמל תל אביב, זו של בני הדייג היא הפופולארית ביותר ולא במקרה. בני הוא באמת דייג, ודייג, כמו שאמרו חכמינו בטבריה אוהב דגים...
אין מה להיתמם. בשדרה 34 זה בית חרושת, וכמו שהפועל לא יכולה להיות מכבי, כך מנה בשלושים שקל לא יכולה להיות גורמה, גם אם היא נורא רוצה. בשדרה זה לא המקום לחגיגת יום נישואין או פגישה ראשונה...
אין צורך להכביר במילים על המוסד של בינו גבסו, האיש שבנה קריירה מפוארת על גבם של הפלפלים והעגבניות באשר הם...
כמסעדה הנימנת על ז'אנר הדיינר האמריקאי, דיקסי נאמנה לשלושה עקרונות מתמטיים: הטבח לא יודע לספור קלוריות, המלצריות הקורקטיות לא ממש סופרות את הלקוחות והטמפרטורה בחלל האכילה תמיד תהיה קרה בשתי מעלות ממה שצריך...
מסעדת "ויטושה", על חללה העצום ומפות השולחן הרקומות שלה, נראית כמו אולם חתונות בסופיה. ווילי דווידוב, עולה מבולגריה, קראה למסעדה הקטנה והביתית שלה על שם ההר המפורסם הנושק לסופיה מדרום...
אמורה מיו מביאה עימה ניחוחות של טרטוריה איטלקית מסורתית. התפריט מגוון ומציע שפע של מנות מהמטבח האיטלקי האותנטי.
בית העצמאות שוכן באחד מבתיה הראשונים של "אחוזת בית". הבית שוכן בחלקה שעלתה בגורלו של מאיר דיזנגוף, לימים ראש העיר הראשון של תל אביב, בהגרלת המגרשים שהתקיימה.
בואו לנפוש בשקט. במקום בו יש ציוץ ציפורים, שלווה של כפר, מקום עם סוסים לרכיבה, ריחות של פריחת הדרים, מרחבים ירוקים ונופים מקסימים.
