קיצור תולדות עמק חורזם

מה שהיה בראשית איננו יודעים, רק זאת, שבעמק חוֹרֶזְם אשר על גדות הנהר אַָמוּּ – הוא האוֹקסוּס בפי היוונים – קמה בסוף המאה ה־12 ממלכה תורכית זועפת. עמה היה ממוצא פרסי וגם דיבר פרסית, אם כי שליטיה, שדיברו תורכית, לא ידעו איזה דם רב בעורקיהם, פרסי או תורכי. מלכיה, שאימצו את האיסלאם, השליטו אותו בכל רחבי העמק והשחיתו את המאמינים בתורתו העתיקה של זרתוסטרא, שעדיין היו רבים באסיה התיכונה. הממלכה לא נתקראה בשם, זולת שמם של שליטיה, החוֹרֶזְמְשַאה, כלומר מלכי חוֹרֶזְם, ובירתה גוּרְגֶנְץ' שגשגה על אחד מסעיפיה החשובים באותה עת של דרך המשי.
במאה ה־13 עשה השאה של חורזם שגיאה חמורה, שעלתה לממלכתו בטלטלה אכזרית וכואבת. הוא התגרה ביהירותו בג'ינגיס ח'אן, שיכולתו יוצאת הדופן טרם הוכרה. החורבן שג'ינגיס ח'אן המיט על הממלכה היה הראשון בסדר השואות  שגרם בדרכו מערבה. הוא הרס את הסכר של נהר אמו, הציף את גורגנץ' וטבח את מי שלא טבע. פחות מ־180 שנה מאוחר יותר, אחרי שגורגנץ' התאוששה ושלטה בה שושלת סוּּפית, ניחת עליה חרונו הנורא של תַיְמוּר לֵנְק (בתורכית: תימור הצולע), אשר בהומור המיוחד שלו לא רק שהרס אותה שוב עד היסוד, אלא גם ערף את ראשם של אלפים מאזרחיה ואת שאר תושביה הפגיז בבליסטראות שלו, שיידו את גולגולותיהם הערופות של אלה שכבר הספיק לטבוח.
גם מן האימה הזו היתה גורגנץ' יכולה להתנער. על אף שממלכת החוֹרֶזְמְשַאה קרסה זה כבר, אפשר היה לה, לעיר, לקום מאפרה ומעפרה. אלא שבאזורים כעמק חורזם העדר מים משמעו מותה של התרבות. עם מעט מטר השמים המזרזף כאן בקושי, אפשר רק לחזות באימה כיצד קרקעות הופכות מלֵחות, באין גשמי ברכה לשטוף אותן. הנהר הגדול הסב מהלכו, וגורגנץ' נותקה לפני כ־350 שנה ממקור חייה.
תושבי העיר נטשו, עברו אל צדו האחר של הנהר הבוגדני והתיישבו בארץ הפורה, שאלכסנדר הגדול קרא לה "הארץ שמעבר לאוֹקסוֹס" ואומות העולם קוראות לה אוזבקיסטן. לעירם החדשה קראו אורגנץ' (Urgench), ואת חורבות עירם הישנה נטשו. התורכמנים, שבאו אליה מקראקום (Karakum), מדבר החולות השחורים שמדרום, ערפו את ראשי הנותרים בה ונתנו את שרידי גינותיה למשיסה לשיני גמליהם ולצאנם. הם קראו לחורבה קוניה אורגנץ' (Kunya Urgench), כלומר אורגנץ' הישנה, וקברו בה את מתיהם.

המאות ה־16 עד ה־19
אוזבקים, פרסים, בוכארים, קזאחים, קירגיזים ורוסים נאבקים על השליטה באיזור

1873
עמק חורזם הופך לשטח חסות (פרוטקטורט) רוסי כחלק מתורכמניסטן

1881
כיבוש רוסי, בתום קרב שבו נהרגו 150 אלף תורכמנים   
                      

1918־1921
התורכמנים נלחמים נגד הבולשביקים במלחמת האזרחים ברוסיה

1925
תורכמניסטן הופכת לרפובליקה העממית הסובייטית של חורזם  (חלק מברית המועצות)

1985
סָפַרְמוּּראט ניאזוב הופך לראש המפלגה הקומוניסטית התורכמנית

1991
תורכמניסטן זוכה בעצמאות עם התמוטטות ברית המועצות

1999
ניאזוב מוכרז כנשיא לכל חייו