קולות מן העבר

סמואל פרנקו, יליד גואטמלה ומהנדס קול במקצועו, הוקסם מתרבות המאיה העתיקה של בני ארצו. הוא החליט לתעד את המוזיקה המסורתית של המאיה, שכן זו מעולם לא נכתבה אלא נמסרה מדור לדור, ובמהלך השנים עוצבה והשתנתה בהתאם להשפעות הזמן והאירועים.
וכך, מצויד במיקרופון ובמסרטה, הוא עובר מאז 1984 ברחבי גואטמלה ומקבץ את הצלילים, הקולות והמראות. כל המידע הזה מוצג כתערוכה במוזיאון קאסה ק'וחום (Casa K'ojom, בית המוזיקה) – מקום המשמש מרכז למחקר, לשימור ולהפצת הידע הקשור למוזיקה של בני המאיה. במוזיאון סדרות של מיצבים המציגים באופן כרונולוגי את כלי הנגינה של בני המאיה בשילוב חפצי פולחן, תלבושות ומסיכות.
מוזיקת המאיה משלבת את צלילי הכלים בצלילי הטבע, ואגדת עם מספרת מדוע היא נוצרה כך: בני המאיה היו עצובים, והאלים המודאגים חיפשו דרך לשמח אותם והחליטו להכין להם מתנה מיוחדת. הם אספו יחד את פכפוך מי הפלגים, רשרוש עלי התירס, שריקת הרוח, ציוץ הציפורים, התנפצות הגלים – ויצרו את המוזיקה. פרנקו יכול להשמיע לכם את הדהוד התופים ונשיפות החליל המהולים בציוצי הציפורים ויללות הקופים, צלילים מכושפים המתגלגלים על פני מרחבי הג'ונגלים של גואטמלה. לחלופין תוכלו לשמוע איך החצוצרות, כלי הנקישה והרעשנים מתחרים ביללות הינשופים, הטוקנים והצרצרים. הוא גם ערך סרט שבו קובצו צלילים ותמונות מרחבי הארץ: נגינת החליל חודרת את הערפל המכסה את בתי הכפר, משיכות כינור דקיקות עוטפות קשישים המסתודדים בפתח הבית ונעימת המרימבה מקפיצה את הילדות המצחקקות ברחבה. כל הצלילים חזקים וברורים, נקיים, פשוטים ונעימים – ממש כמו האנשים.
הגעה: בית המוזיקה שייך למרכז התרבות לה אסוטיאה (La Azotea), הנמצא בפרבר חוקוטֶנַנְגו (Jocotenango) המרוחק כשני קילומטרים ממרכז אנטיגואה. מהעיר מגיעים במונית או באוטובוס שיוצא מאחורי השוק המרכזי (ניתן לקחת כל אוטובוס שנוסע אל סן איסידרו, חוקוטננגו או צ'ימלטננגו) – יורדים בכיכר המרכזית של חוקוטננגו, משם פונים שמאלה והולכים כחמש דקות בעקבות השילוט. אפשר גם לתאם הסעה פרטית של המרכז בטלפון: 502-6193909.
שעות פתיחה: שני-שישי 16:00-8:30, שבת 14:00-8:30, סגור ביום ראשון. הכניסה בתשלום. במקום ספרייה אור-קולית, אודיטוריום שבו מוקרן הסרט הדוקומנטרי, מסעדה וחנות שבה מוכרים מוזיקה אותנטית.
טלפון: 502-8320809

כתבה: נוגה אילן