מסלול 1 – בין חגווי הסלע ברכב שטח

בטיולים הרגליים ההם הלכנו באפיק נחל צין, עזבנו אותו לטובת נחל ירקעם, ואחרי מסע ארוך הגענו לפתחו של המכתש הגדול. המטיילים של היום רוכבים ברכב שטח, עושים את דרכם בכביש 227, הלא הוא כביש מעלה עקרבים, ויורדים לצפון־מזרח בדרך שסומנה לאחרונה באדום. חלקים גדולים של הדרך כיסו שביל מסומן בירוק לאורך הנחל, כאן כמו במקומות רבים בארץ. פה ושם נשארו לשביל זה שרידים בדמות לוּפים – מסלולים קצרים להולכי רגל, היוצאים ממנו וחוזרים אליו. עדיין יפה פה, אבל חבל ששפכי מפעל הפוספטים מזהמים את נְאַת עין צין ואת הגֵבים. לצילום הם אולי עוד טובים, אבל לרחצה ודאי שלא.
בימים שקדמו לזיהום היו הגבים מקום נפלא לחנות בו, לנוח ולטבול בבריכות הטבעיות, מכתשות השוכנות בנקיק סלע. בשנים ברוכות גשמים הן מתמלאות במי מעיינות ממעלה הנחל או עולות על גדותיהן לאחר שיטפון. כאילו לא די היה בגבים, בהמשך הדרך המתינה נאת מדבר יפהפייה. ה"אשמים" בנאה זו הם שני מעיינות קטנים, עין צין ועין עקרבים, שלעתים נחבאים בסבך הירוק וקשה למצוא אותם. אבל כדאי להתאמץ. נאת המדבר הזו היא משהו: חורשת אשלים, יַנְבּוּט, מלוח, ימלוח, אֻכָּם, דקלים רבים המוסיפים ציוריות, ולידם צמחים אוהבי מים כקנה, סָמָר וסוף, פיצוי על מימיו המרירים של המעיין.
לפני הפגישה במזרח עם כביש 90, הוא כביש הערבה, אפשר לשוטט בין חגווי סלע. אם מזדמנים למקום בשיטפון, אין לנוע בנחל עצמו כמובן, אלא להתקרב אליו מכביש הערבה בדרך עפר מסומנת ולצפות מראש הקניון בנחל ובמפלים יפים הנשפכים אליו. אלה לא כל תשבחות נחל צין. במעלה הנחל, סמוך למפעל הפוספטים, שוכן הור ההר, הלא הוא הר צין, למרגלותיו "שדה הבולבוסים", ורחוק הרבה יותר – המעיינות שבנגב: עין זיק, עין עקב וקניון עין עבדת על נפלאותיו.