מהי שמורת ביוספירה?

שמורת ביוספירה היא אזור של מערכת אקולוגית יבשתית או חופית, שמקדמת פתרונות לשילוב שימור מגוון המינים ומשאבי הטבע עם פיתוח בר קיימא. רעיון שמורת הביוספירה מאופיין בגישה כוללת להגנת הטבע ולפיתוח אנושי, הקוראת לפיתוח שיתוף פעולה ברמה מקומית, אזורית ובינלאומית.
ברמה המקומית: רעיון שמורת הביוספירה מאפשר את מעורבות הקהילות המקומיות ובעלי העניין השונים בתכנון השמורה וניהולה.
ברמה האזורית: עידוד שיתוף פעולה במחקר מדעי, באמצעים ובפעולות שימור, חינוך והסברה בין שמורות טבע שהקשר ביניהן מועט או לא קיים כלל.
ברמה הבינלאומית: כל האתרים המוכרזים הופכים חברים ברשת הקשר העולמית של שמורות ביוספירה. הרשת הזו מאפשרת להחליף רעיונות, ניסיון ומידע בין גורמים המתגוררים בסביבות דומות וגם לקיים פעילויות משותפות לשמורות הביוספירה השונות.
אונסק"ו ייסד את תוכנית האדם והביוספירה (Man and Biosphere – MAB)     ב־1970 במטרה ליצור בסיס מדעי לשיפור היחסים בין בני אדם לסביבה. שמורות ביוספירה מוקמות מאז 1976, ומיושמים בהן עקרונות ה־MAB. נכון למאי 2002 כוללת הרשת העולמית של שמורות ביוספירה 408 שמורות ב־94 ארצות (ביניהן הר הכרמל בישראל).
ֿ
שמורות חוצות גבולות
כיום יש בעולם תשע "שמורות חוצות גבולות". לפני שבע שנים, ב־1995, המליץ אונסק"ו על הקמתן של שמורות ביוספירה חוצות גבולות (Transboundary Biosphere Reserves)  כאמצעי התמודדות עם שימור מערכות אקולוגיות שאינן מוגבלות בתחום גבולה הלאומי של מדינה מסוימת. שמורות ביוספירה חוצות גבולות מחזקות שיתוף פעולה ומשפרות את התקשורת ברמה האזורית והבינלאומית.
תמיכה פוליטית היא הכרחית לקידום שיתוף פעולה כאשר פועלים ברמה הבינלאומית. חשיבות דומה יש גם לתקשורת ברמה המקומית בין רשויות רלוונטיות וגם בין קהילות מקומיות במדינות שונות. כדי להשיג מטרות אלה, קיימות בשמורה יחידות ניהול. כל אחת פועלת בתוך שטח מוכר בינלאומית, והן עובדות יחד מעבר לגבולות.
שטח מוגן הממוקם במדינות שונות ואפילו פועל תחת דפוסי חקיקה שונים חייב להתקבל כיחידה אינטגרלית, בלתי נפרדת. הערכים הטבעיים והתרבותיים של השטח חוצה הגבולות צריכים להיות מוערכים בכלל היחידה, ותוכניות הניהול צריכות להיות מיושמות באופן עקבי ביחידה כולה.