יאיילות: בתי הקיץ של יושבי ההרים

בחודשי הקיץ אפשר לראות בהרי הקצ'קר את אחת התופעות הצבעוניות שמאפיינות חבל ארץ זה: היאיילות – יישובי מגורים לעונה החמה. יאיילה כוללת כמה מבנים, שבנויים בדרך כלל מאבן עד לגובה המותן ומעץ בחלקם העליון. המבנים הללו ממוקמים במדרונות ההרים, חלקם בגובה רב.
באזורים רבים בתורכיה יש ביאיילות, אך הן מאפיינות את אזור מגוריהם של ההמשין, מדרום לחוף הים השחור. הדעות לגבי מקורם של בני ההמשין, המונים כ-15 אלף איש, חלוקות: יש חוקרים הרואים בהם צאצאי שבט תורכי עתיק שחי הרחק מעיני השלטון המרכזי, אחרים טוענים כי הם צאצאיו של שבט ההֶפטַקוֹמֶטֶה.
בני ההמשין הם בעלי עור בהיר ומראה קווקזי, ושפתם היא ניב של הארמנית. נשות ההמשין כורכות על ראשן כטורבן צעיף מנומר מהודו, זכר לתקופה שבה טרבזון היתה תחנה על דרך המשי. הגברים אינם מקפידים במיוחד על אורח חיים דתי, ולמרות ששתיית האלכוהול נחשבת לחטא, הם ישמחו לשבת איתכם על כוס בירה. עם השתייה מגישים פודינג ודברי מתיקה (כמו רולדות צבעוניות), האופייניים לאזור אך מופצים בכל תורכיה.
מדי שנה בחודש מאי מתחילה ההגירה השנתית אל היאיילות. התושבים מעלים במשאיות את עדרי הפרות, את רכושם הצנוע ומצרכי מזון שישמשו אותם עד לספטמבר, אז יאלץ אותם מזג האוויר לארוז את מיטלטליהם ולרדת חזרה ליישובי הקבע. לא רק תושבי האזור עולים אל היאיילות, שהעשן הסמיך המיתמר מהן משווה להן חזות נפאלית; גם תורכים שחיים כיום בהולנד או בגרמניה לא מחמיצים את האירוע.
משיגיעו ליאיילה, ישחררו התושבים את עדריהם למרעה העשיר ויוציאו את סנדות העץ שמחזיקים את הגגות למניעת קריסתם מעומס השלג. הם יחטבו עצים להזנת האח, יצודו זאבים ויעלים ויישבו בצוותא עם משפחתם לחדש את מה שהם מכנים "המולדת הרוחנית", שבה הם מזהים את מוצאם האמיתי ושם ספגו את ערכיהם. 

רוני ילון