חיי לילה

פלורנטין בלילה היא סיפור שונה לחלוטין. את סיבוב הברים נתחיל באחת התוספות החדשות לנוף הלילי של פלורנטין, ארמדילה. הבר הזה, אח לארמדילו מרחוב אחד העם, נמצא ברחוב פרנקל 38, ממערב לפינת רחוב הרצל.
לתחנה הלילית הבאה, נרד בפרנקל ונפנה שמאלה ברחוב שטרן כדי להגיע בסופו של דבר לבאגסי שבקצהו, על פינת פלורנטין. מעבר לבאגסי – שהוא אחד הברים הוותיקים והמבוססים בשכונה – משתרעות שדרות וושינגטון, שבהן נמצאים סאני בר ("בן זונה של פאב", כדברי השלט בבית מספר 25), אופציית בילוי סימפטית וחסרת יומרות עם קהל לקוחות צעיר ורגוע במיוחד.
נחזור לצומת שטרן-פלורנטין, נפנה שמאלה בפלורנטין ונמשיך כמה עשרות מטרים. נפנה ימינה לרחוב ויטל, ומימיננו נראה את לני'ס. לני'ס הוא לא רק בר ובית קפה, במובנים רבים הוא הפרלמנט השכונתי: הוא פתוח בכל שעות היום וברוב שעות הלילה, ותמיד אפשר לפגוש בו חבר, שכן או מכר. מול לניס שוכן סאצ'מו, בר שמשמיע בעיקר ג'אז, ובהמשך באותו צד של הרחוב צ'ייסר, בר שעורך מדי חודש תחרות שש-בש שכונתית. הפרס, אגב, הוא בקבוק וויסקי, והנוהַג הוא שהזוכה פותח את הבקבוק ומכבד את כל מי שהביס בדרך לפסגה.
נסתובב, נחזור לצומת ויטל-פלורנטין ונפנה ימינה בפלורנטין. מיד שמאל, בפלורנטין 8, נמצא פרלה, בר-מסעדה צעיר עם אווירה נעימה ומזויה טובה, ובהמשך שוכנים זה בצד זה צ'אי פלייס, נרגילה בר – בר שאנטי שמקרין הופעות על מסך גדול ומצויד בחדר פלייסטיישן, כפוסטה – בר שמתמחה בעראק ובכפוסטה, מאפה ייחודי מקמח מלא, ו-West 4 – בר עם יומרות לייבא לפלורנטין את הסוהו של ניו יורק. בצד השני, בפלורנטין 2, נמצאת הפיצרייה בזילי.קום שמתגאה בכך שבה נשבר שיא גינס באכילת מגש פיצה (שלוש דקות ושתי שניות).
רחוב פלורנטין נגמר, או מתחיל בעצם, ברחוב אברבנאל. אם נפנה ימינה נגיע להודנא, שמתכנה "הבר השמי הראשון" (אברבנאל 13). הודנא מגדיר מחדש את היחס בין מרחב פרטי לציבורי: במשך שנת קיומו היחידה התרחשו בו, או ליתר דיוק ברחובות ובחצרות שלידו, מסיבות רחוב מקורחנות וחסרות רסן. בלילות שקטים יותר הוקרנו סרטים על גבי סדין שנמתח על חזית הנגריות שמולו. ועל אף קנסות, צווי סגירה ואפילו שרֵפה, הודנא והאנשים שמפעילים אותו לא מרימים ידיים.