המלצה: בחצר של האדריכל האלטרנטיבי

אחד הדברים הנהדרים ביותר שיכולים לקרות לתייר בעיר זרה הוא גילוי פתאומי של איזו נקודת חן, כזאת שלא נכתב עליה דבר וחצי דבר במדריכי הטיולים שקרא לקראת פגישתו עם העיר. לשווא יהפוך את הדפים מהסוף להתחלה, מקווה למצוא משהו שיסביר לו במה נתקלו עיניו. זו היתה תחושתי במפגש עם רובע קופדה (Quartiere Coppedè). שום מקום ברומא לא הכין אותי למחזה הסוריאליסטי הזה, שנראה כמו תרגיל מבריק בהנפשת פנטזיה.
צעדים ספורים מפיאצה בואנוס איירס, באיזור טרייסטה (Trieste) שבצפון־מזרח רומא, ניצב שער אבן אדיר ממדים המחבר בין שני ארמונות בעלי צריחים מתומנים. דרכו נכנסים לרובע, שלמראה בנייניו יוצאי הדופן אי אפשר להישאר אדישים. בחזית השער והארמונות עשרות אלמנטים עיצוביים: מסכות, פיות, מלאכים, פרחים, פירות ועוד. ממרכז השער משתלשלת מנורת קנים מברזל, משמאלו בריכה עם דגיגי זהב.
קשה להחליט מהו הסגנון ששולט באוסף הנהדר של המבנים ברובע. גותיקה? רנסאנס? מנייריזם? בארוק? אורנמנטיקה מוסלמית? אר־דקו? אר־נובו? ליברטי? ניאו־קלסיציזם? יש פה הכל. כאילו רצה האדריכל לתאר את כל תולדות האדריכלות בעזרת אינספור מחוות וציטוטים חידתיים, המשולבים באופן מושלם שמעורר התרגשות עצומה בעיני המתבונן.
ג'ינו קופדה, האמן שאחראי לכל היופי הזה, נולד בפירנצה ב־1866. אביו מריאנו היה מעצב רהיטים, ובסדנתו למד ג'ינו את אמנות הגילוף בעץ. ב־1913 נקרא לרומא להקים רובע מגורים באיזור הנפרש כיום בין ויה טליאמנטו (Via Tagliamento) וקורסו טרייסטה (Corso Trieste). העבודות החלו ב־1915, הופסקו והתחדשו לסירוגין, והסתיימו ב־1927, אז נפטר.
את הביטוי "סגנון קופדה" טבע עיתונאי שלא התכוון להעניק בכך דווקא מחמאה. כיום מתאר הביטוי ללא שיפוטיות את סגנונו האקלקטי של קופדה, שלא היו לו מקדימים או ממשיכים, ושמחויבותו היחידה היתה לטוטאליות העיצובית של מה שיצר.
אל הרובע מגיעים מהתחנה המרכזית באוטובוסים מספר 310, 86, 92, או ממרכז העיר באוטובוס מספר 63. יורדים בתחנה הראשונה של ויה טליאמנטו, מגיעים למפגש שיוצר רחוב זה עם ויה דורה ומרימים את העיניים.