המים הם הגבול

ברוב הרכסים בעולם עובר קו פרשת המים לאורך קו הפסגות, ולפיו נקבעים גבולות בין מדינות, כך שכל מדינה שולטת על השטחים המתנקזים אליה. מדינאים ארגנטינאים וצ'יליאנים סברו שכך הדבר גם בהרי האנדים המפרידים בין מדינותיהם, ולפיכך ביקשו לקבוע את קו הפסגות של הרכס כגבול הבינלאומי.
אלא שמחקר שערכו גיאוגרפים ארגנטינאים גילה שממערב לקו הפסגות נמצאים אגמים המתנקזים מזרחה, לאוקיינוס האטלנטי דווקא. ובמילים אחרות, קו פרשת המים עובר ממזרח לקו הפסגות, ועל פיו יש לקבוע את קו הגבול. מחקר זה זיכה את ארגנטינה בחבלי ארץ גדולים ויפהפיים כמו אזור האגמים, וכמה מהם אף הוכרזו פארקים לאומיים.
עם זאת, חלקו המערבי של אזור האגמים נמצא בתחומי צ'ילה. הוא משתרע בין קווי רוחב 42-39 דרום, מצפון לעיר פוארטו מונט, וכמו בצד הארגנטינאי, גם בו יש אגמים גדולים, מעיינות חמים והרי געש מושלגים, וגם הוא מושך אליו אלפי תיירים מדי שנה.