דברים שרציתם לדעת על בירה

השם מקור המילה Beer הוא במילה הלטינית Bibre, שפירושה שתייה.

אחסון כדאי לאחסן בירה במקום חשוך ובטמפרטורה של 10־14 מעלות צלסיוס, ומומלץ לקרר אותה כמה שעות לפני השתייה. אורך חיי בירה המאוחסנת במקרר הוא כשנה. אחסון לזמן ממושך יותר יפגע בטעמה.

בירה לבנה כדאי לשתות את הבירה בתוך שבע דקות מרגע פתיחת הבקבוק, משום שלאחר מכן מתחיל תהליך חמצון הפוגם בטעמה.

בקבוק או חבית ככל שנפח המֵכל גדול יותר, כך עמוקים ועשירים יותר ניחוח הבירה וטעמה, אך לעומת החבית, בבקבוק אפשר להתסיס את הבירה פעם נוספת, ובכך להעלות את אחוז האלכוהול שבה ולאפשר לשמר אותה למשך זמן רב יותר.

הכוס יש ארבע צורות בסיסיות של כוסות המתאימות לסוגים שונים של בירה. בכל מקרה, שטיפת הכוס במים נקיים ממש לפני המזיגה תאפשר לקצף של הבירה לעלות באופן חופשי.

מזיגת הבירה יש למזוג למרכז כוס מעט לחה הנטויה בזווית של 45 מעלות. בזמן שהכוס חצי מלאה יש להתחיל ליישר אותה ולהמשיך למזוג את שאר הבירה אגב הרמת הבקבוק והרחקתו מהכוס. אין למזוג בירה על דופן הכוס. מזיגה נכונה תיצור שכבת קצף של כשלושה סנטימטרים.

לאגר (Lager) בירה שהותססה בטמפרטורה נמוכה, מתחת ל־10 מעלות צלסיוס, היוצרת תסיסה תחתונה (Bottom Fermentation). שמרי הלאגר מייצרים בירה צלולה ו"עוקצנית". בירות לאגר לדוגמה: Stella Artois, Budweiser, Becks, Staropramen, Heineken, Jupiler, גולדסטאר ומכבי.

אייל (Ale) בירה שהותססה בטמפרטורה גבוהה יחסית, כ־20 מעלות צלסיוס, היוצרת תסיסה עליונה (Top Fermentation). לבירות אייל יש לרוב טעם עשיר יותר מלבירות הלאגר. בירות אייל לדוגמה: Hoegaarden, Leffe, Orval, Chimay, Duvel, Affligem.

סטאוט (Staout) בירת אייל כהה מאוד, כמעט שחורה. הצבע הכהה הוא תוצאה של קליית השעורה והלתת. בירות הסטאוט המוכרות בארץ הן  Guinness ו־Murphy’s.