הכתבים של מסע אחר

בעקבות ספרו של אכסל מונתה, "מגילת סן־מיקלה", נסעה אריאנה מלמד למסע מוזר, וגילתה שאי אפשר לטבול באותו נהר פעמיים. ואולי בכלל לא צריך

ראשית חוסלו הפרדסים, אחר כך הדיונות, וכך הפכה אשדוד - שיכלה להיות עיר ים תיכונית אמיתית, עם חולות לבנים ובריזה - למעוז של רבי קומות, קניון ומספיק חנייה לכולם. אבות הציונות לא אהבו את ה"ימין ושמאל רק חול ...

היערות של א.ב. יהושע ושל הקרן הקיימת, החולות של ס. יזהר ושל הדיונות הגדולות, הים של דויד גרוסמן, של יעקב שבתאי ושל כולנו. מסע בין דפי הספרות העברית ונופים מקומיים

שני אסמי חיטה, אסם שעורה, ארבעה שוורים מפוטמים, חזירים, כבשים ושתי חביות חמאה הם רק חלק ממה ששילם סוחר הולנדי ממולח בתמורה ל"המשנה למלך", זן מיוחד של צבעוני, בעת "שגעון הצבעונים" ההולנדי במאה ה־17. על מסעו המופלא של ...

אין דבר כזה, חזרו ואמרו המדענים. אבל זה לא הפריע לילדים ולמבוגרים ברחבי תבל לחזור ולדווח על פגישותיהם עם החדקרן - החי המופלא מכולם. אם רבים כל כך ראו אותו, איך ייתכן שמעולם לא היה? ואיך ייתכן שיש ...

למה כה רבים מאיתנו עושים זאת לעצמם? מה גורם לנו להכניס חיה לתוך בית מסודר ולנסות לשכנע את עצמנו שזה כדאי, שזה נבון, שזה נעים? היכן בדיוק אנחנו טועים ולמה הטעות הזו גורמת נחת רוח רבה כל כך?

ניו יורק של פול אוסטר היא עיר קרה, אגואיסטית, מנוכרת, שאפשר ללכת ברחובותיה עד קץ הימים ולא למצוא מישהו שהחליט להיעלם בה

ניו יורק של דיימון ראניון איננה גיאוגרפיה, היא ישות אנתרופולוגית - ערב רב של דמויות גדולות מן החיים ונכלוליות הרבה יותר מן החיים

ניו יורק של טוני מוריסון היא חתולה חסרת אחריות, נועצת ציפורניים בלבבות של מהגרים שחורים מן הדרום, צוחקת ועושה בהם מעשים

ניו יורק של לורקה היא מסע בתוך נצנוצי הזהב של הביבים, בתוך הגאולה המצויה אולי ברפש. זהו מסעו של "הלב הרועד בפינה, בודד כמו סוסון ים"