הכרטיסים נרכשו איפשהו בתחילת חודש אוקטובר, כשכבר התחלנו להריח את החפש"ש, ועוד היו לנו ארבעה וחצי חודשים לתכנן ולהתארגן.

…ואז המציאות התהפכה עלינו.

המלחמה פרצה. פרט לעידו שבסדיר, עוד 2 גוייסו למילואים, והפכתי לאימא ל-2 לוחמים שנמצאים בתוך רצועת עזה.

בהתחלה, בשיחות הטלפון הנדירות, מטלפונים "טיפשים" שניתנו להם, או בגיחות קצרצרות לגבול או פנימה לארץ, עוד עודדתי אותם והבטחתי להם ש"בפברואר נצחק על הכל, מול ג'ירפות ופילים".

אבל די מהר הבנתי, כמו כולנו, שקצר זה לא הולך להיות, ובחלוף חודשיים ושלושה, נראה שהחלום של ספארי יחד עם ארבעתם (תאומים בני 25 וחצי ותאומים בני 21 וחצי), לא יתממש בקרוב.

האכזבה מהטיול שלא יקרה היתה דאגתי האחרונה, והייתי עסוקה בלשרוד יום יום, להפיג את החרדה מצד אחד, ולשדר עוצמה, בטחון, רוגע ועידוד, בכל שיחה איתם.

בינתיים, הסדיר הפך גם הוא למילואימניק, בעודו בתוך הרצועה, מבלי להיות אזרח ולו לשנייה (את הצו-8 הוא ראה בדיליי של 3 שבועות, כשיצא החוצה וחבר לטלפון שלו…). את אחיו הבוגר, עוד לוחם בהנדסה, שגוייס למילואים, גם בתוך עזה, הוא פגש לראשונה מאז 7/10 רק כעבור 3 חודשים, כשסוף סוף יצאו הביתה באותה שבת.

במהלך חודש ינואר, כשהתחילו לדבר על הוצאת המילואימניקים מהרצועה, עדיין פחדתי לקוות שאולי בכל זאת. עין הרע, וכאלה. אפשר להבין אימא דואגת. אבל לקראת סוף ינואר, זה נראה אפשרי יותר ויותר, והתחלתי להניע מחדש את הגלגלים החורקים של הטיול, שכבר כמעט שכחתי, ובעיקר הדחקתי, את תוכניתו המקורית. אבל לשמחתי ג'והן, המדריך המקומי איתו הייתי בקשר וכבר בנה לנו תכנית מבטיחה עוד אז, והשארתי אותו רדום אך מעורב (ומדי פעם גם התעניין בקורה בארץ ובשלום הבנים), נכנס לפעולה מהירה והזמין את מקומות הלינה, אפילו כשעדיין לא היה ברור שזה באמת קורה. היה לי שווה לקחת את הסיכון, ורק חיכיתי שיחזרו בריאים ושלמים הביתה.

אפילו החיסון (שהוא אחד מתנאי הכניסה לטנזניה) היה מבצע כמעט צבאי, כי איך קובעים מראש תור לחיסון כשלא יודעים מתי הבן מגיע הביתה, בטח כשיש שניים כאלה. ובכל זאת, כל הכוכבים הסתדרו לנו, וגם זה קרה, כשבסינכרון מושלם, מצאנו את עצמנו נוסעים חמישתנו בגשם, במכונית אחת, כמעט שעתיים, ביום הכי סוער של החורף, לקבל חיסון במקום שהיה בו את התור הכי קרוב שמצאתי (כרמיאל).

הנסיעה הזאת, כולנו ברכב, בהרכב נדיר שכבר חודשים לא הכרתי, של כל ארבעת בניי המסוקסים יחד איתי, פתחה את התיאבון, ונתנה לכולנו להבין שכנראה הולך להיות לנו אחלה זמן איכות ביחד. הביחד שהיה חסר להם, בינם לבין עצמם, ולכולנו, והפך כל כך לא מובן מאליו.

זמן לדבר, גם לשתוק, להכיל, ובעיקר לצחוק כמה שאפשר.

על הדרך, הוספתי בגרגרנות, עוד יעד אחד להשיג: והוא לשחזר את התמונה מלפני שנתיים, בה ארבעתם נושאים אותי על כפיים. שיתאמצו קצת, לא?

הבנים עם ג'והן על רקע מכתש נגורונגורו

ימים ורגעים אחרונים של מתח

חלק זה לא הלך.

מסתבר שגם כשהמילואימניקים כבר שוחררו, הם היו תחת "ימי הסתגלות" שלא איפשרו להם עליה על מטוס, וחוויתי ימים של מתח ודפיקות לב, הפעם עד שהשתנה הסטטוס במחשב. לנעם רק בבוקר הטיסה (!), ולעידו יום לפני, לא בלי הרבה שיחות טלפון ונסיעה ייעודית לזיקים, שהפכה ליום השחרור מהסדיר ומהמילואים ביחד.

גם בשדה התעופה, שני התיקים של ה"מהנדסים" שלי, הפעילו התראת אבק שריפה, ועיכבו אותנו לבירור, מהיר יחסית יש לומר, ברגע ששמעו מאיפה הם יצאו ממש לאחרונה.

אבל כבר בדיוטי פרי, הורדנו הילוך. אני, מותשת מהמתח המצטבר, התיישבתי לקפה וספר, והם, לשמחתי, התחילו לייצר את הדינמיקה המיוחדת בינם לבין עצמם, שזכיתי (ספוילר) לחוות אותה בטיול שלנו.

בינתיים, החזקתי אצלי סוד, יותר הפתעה, שלא גיליתי להם. כשהבנתי שאנחנו כנראה באמת עומדים לממש את הטיול שלנו, ואחרי כל מה שעברו הלוחמים בארבעת החודשים האחרונים, ביקשתי מג'והן, המדריך, להחליף לנו את מקום הלינה שתוכנן ללילה האחרון של הספארי, בריזורט מפנק ויוקרתי, פשוט כי זה כל כך הגיע לכולנו, ושיקולי העלות הפכו לגמרי שוליים אל מול החוויה והרצון שלי לפנק אותם. ג'והן שיתף פעולה מיד, והיה שותפי לסוד עד לדקות האחרונות שלפני ההגעה לאותו ריזורט.

וזהו, יצאנו להרפתקה המשותפת שלנו. אימא וארבעה בנים (נעם, מתן, נטע ועידו), שני זוגות תאומים, או אם תרצו: אימא והגוטרבויז, שזה שמה של קבוצת הוואטסאפ שלנו עוד מאז שהם היו קטנים (ככה זה כשיש אחות קופירייטרית, שטבעה להם את השם).

מה שרואים כשלא מסתכלים החוצה. ג'והן המדריך הוא גם נהג מופלא!

סבתא ונכד לצד הדרך. צילום שיצר מהומה בציפיה לתמורה

עונת ההמלטות ותוכנית הטיול

מאחר שהטיול תוכנן לחודש פברואר, תכנית הספארי נבנתה בהתאם.

חודשים ינואר – מרץ הם חודשי עונת ההמלטות (Calving season), לאחר העונה הרטובה, ולאחר שהנקבות (בעיקר נקבות הגנו) קיבלו תפריט דשן של עשב וירק, לצורך המלטה וייצור החלב. התקווה היתה לחזות בגורים, ואולי אף וולדות, ובאופן עקיף גם בניצול שעת כושר של טורפים לפגיעה בגורים הצעירים, ולטרף.

לכן אחרי שלמדתי וקראתי קצת, היה לי ברור, וזו ההנחיה שג'והן קיבל ממני, שלא מדלגים על אזור נדוטו (Ndutu Region), ומשלבים אותו כחלק מתכנית הספארי שלנו.

(הערה: שימו לב לעונה של הטיול, היא בהחלט משפיעה ישירות על המסלול האידיאלי, בהתאם לאטרקציות של אותה עונה, על פי המחזוריות של עולם הטבע. למשל: עונת הנדידה וחציית הסרנגטי).

בנוסף, היה לי גם ברור שאנחנו פחות מעוניינים באטקרציות תיירותיות, כגון ביקור בשבט מסאי, שהוא פחות או יותר הצגה מאורגנת לתיירים, וידעתי שהבנים שלי לא יתחברו למופע שכזה (בדיעבד, באחת הנסיעות בשמורה, עברנו ליד אירוע כזה, והבנתי עד כמה צדקתי). כמובן שזה עניין של טעם.

מעבר לכך, נתתי לג'והן, מדריך ספארי מנוסה ורב ידע, ממנו נהנינו לכל אורך הטיול, לבנות לנו את המסלול, כולל בחירת מקומות הלינה, ומשך הזמן האידיאלי לשהייה בכל אחת מהשמורות. זה עוד טיפ חשוב שהשתלם לנו מאוד. "שיחררתי" כל נסיון לשליטה מלאה בתכנית הטיול, וסמכתי על המקצוענות והניסיון של המדריך, שהיה לי ברור שיידע יותר ממני מה מומלץ ונכון. מובן שהכרתי את התכנית מראש ואפילו דייקנו אותה יחד (גם על בסיס תכניות אחרות שקיבלתי מספקים אחרים  בשלב תכנון הטיול), אבל מעבר לכך איפשרתי למקצוען לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב.

אותה רוח הוכיחה את עצמה גם במהלך ימי הספארי. ידעתי שאם ג'והן לוחץ על הגז ונוסע מהר, זה כדי להספיק למקום אטרקטיבי אחר, בו הוא רוצה שנעביר את הזמן, ולהיפך, אם הוא משתהה, או נוסע לאט ומחפש, יש לזה סיבה, ולבסוף הוא יוביל אותנו היישר לאחד מתוך הרבה מחזות מרהיבים, בדיוק אלה שחלמנו לראות כשפינטזנו על ספארי.

כך, אחרי קונקשן באדיס אבבה, שהכניסה אותנו מיידית לאווירה (כולל הלחות) של אפריקה. נחתנו בטנזניה (שדה התעופה הבינלאומי קילימנג'רו), שם התקבלנו על ידי ג'והן, והג'יפ שישמש אותנו לכל אורך הספארי.

את הלילה הראשון העברנו בלודג' חמוד בארושה, ממנו יצאנו למחרת לשמורת טנגרירי.

נשות מסאי לצד הדרך מארושה לטרנגירי

הרועה הצעיר על הדרך

אתגר אימא-צלמת בטיול עם הבנים

כבר בדרך משדה התעופה ללודג' בארושה, ולמחרת בבוקר מהלודג' אל השמורה, התעצם והודגש לי האתגר שבלהיות צלמת מצד אחד, שרגילה למסעות ייעודיים לצילום בכל העולם, בעיקר לצילום תרבויות ואנשים, אל מול להיות אימא שמטיילת עם הבנים בטיול משפחתי.

שניות אחרי היציאה מהשדה, אפריקה 'מתפוצצת' לך אל מול העיניים. הדרכים האינסופיות, לצידן הולכות דמויות שכאילו יצאו ממגזין מסעות. רועי ורועות בקר ועזים בלבוש מסאי, ילדים בתלבושות בית ספר, דוכנים לצד הדרך, שווקים, בתים דלים ופוטוגניים בטירוף, על ההתרחשות בחצרותיהם, חקלאים בשדה עם כלי עבודה מסורתיים, ילדים סוחבים ג'ריקנים של מים הגדולים ממידותיהם. וכולם הולכים, הולכים והולכים, בחום הרב, ליעד רחוק ולא נראה לעין.

עוד בארץ חידדתי לעצמי, בתוך עצמי, את סדרי העדיפויות. לא היה לי ספק שהצילום הוא לא, אבל ממש לא, המטרה של הטיול. לא כאשר הוא תוכנן מלכתחילה, ובטח לא בנסיבות שהוא יצא לבסוף אל הפועל. מצד שני, בוודאי שחלק מהחוויה, כמו גם התיעוד שלה, הוא התמונות. לכן גם הצטיידתי בעדשה מתאימה, נוספת לאלו שברשותי, כדי למנוע תיסכול ולוודא שאהיה מוכנה ברגעים שבהם כן אבחר להשתמש במצלמה.

בנוסף, קיבלתי עצת "זהב" והבאתי איתי מצלמה נוספת, בהבנה שככל הנראה לפחות אחד מהבנים ירצה גם לתעד, או אולי רק להשתמש בעדשת ה-600 מ"מ שלה, לצפות באובייקטים רחוקים. היא עוד תשחק תפקיד משמעותי בהמשך הכתבה.

הנסיעה בדרכים הפתוחות, עוד לפני הכניסה לשמורות, זימנו פריימים מכל עבר. אלו העמידו את ההחלטה שלי במבחן. בכל טיול צילום ייעודי, הייתי עוצרת את הרכב עשרות פעמים. פה "צילמתי בעיניים", התבוננתי בהשתאות וחוויתי, תוך שאני מבינה שהבנים שלי עדיין לא שם, רק מתחילים להפנים את החוויה והסביבה, ובעיקר עייפים מהטיסות ורוצים להגיע ללודג'. למחרת בבוקר כבר הרשיתי לעצמי לעצור, במקומות שזימנו פריים שהיה קשה לוותר עליו, וגם זה בצורה מאוד מדודה, לזמן קצוב, ועם הרבה משמעת עצמית שלי כצלמת. הבנים, מהצד, ראו את אימא שלהם באור קצת אחר, עם ברק של יצירה בעיניים, ובאינטראקציות מגוונות, חלקן מצחיקות וחלקן אפילו מעט מלחיצות, שניתן לומר שלא ראו כמותן עד כה כשאני יושבת במשרד עורכי הדין שלי, או בכלל.

נושאים אותי על כפיים

שמורת טרנגירי ותחילת הקשר עם הסוני

היום הראשון של הספארי, בשמורת טרנגירי (Tarangire National Park), לא איכזב.

השמורה נמצאת בצפון טנזניה, מדרום לארושה, והיא השנייה בגודלה בטנזניה, אחרי הסרנגטי. עצי הבאובב הענקיים בה היא מפורסמת התגלו לעינינו כבר בכניסה לשמורה, מרהיבים כשלעצמם, ובטח כאשר הם מהווים תפאורה לג'ירפות, זברות, גנו (Wild beast), יענים, פילים, וקופים.

הפיל הראשון עצר את נשימתנו, ואחריו ג'ירפות ופילים נוספים, חלקם ממש במרחק מטרים ספורים מהג'יפ, חוצים את הדרך ואפילו מאפשרים "סלפי" מתוך הרכב. מצלמת הסוני – שהבאתי כמצלמה הנוספת – נשלפה די מהר, ונכנסה לפעולה, כל פעם בידי זוג ידיים אחר. כמה דגשים וטיפים שנתתי להם תוך כדי לצורך הצילום, בלי לעשות מהטכניקה עניין גדול, אומצו מיד, והתוצאות לא איחרו לבוא. הכל במקביל למצלמה שלי, שהקליקה ללא הרף, תוך שג'והן מדמים את הג'יפ אל מול הסצינה התורנית.

הצחוק המשוחרר הראשון היה אל מול להקת קופי בבון, עשרות במספר, שהתנחלה מתחת לכמה עצים, ונתנה לנו את ההצגה הכי טובה בעיר, או בעצם בשמורה, כולל משחקים ומריבות יצריות. החיוכים, ובמיוחד החיוך הרחב על פניו של אחד מהם, שלא זכיתי לראות מאז שגוייס למילואים, המיסו אותי, והלב שלי הרגיש במקום הנכון. קולות הצחוק היו כמנגינה לאוזניי והטבע התחיל לעשות את שלו בנפשות של כולנו.

הנסיעה בג'יפ הפתוח, עם הגג הנפתח שמאפשר 360 מעלות וזווית פתוחה לכל המראות, וכמובן עמידה על הכסאות כדי לראות הכל היטב ולצלם, גם היא עשתה את שלה, ונתנה לנו את תחושת החופש והמרחב שהיו כל כך נחוצים לנו.

כבר בסוף היום הראשון, אחרי ניווט מושלם של ג'והן, ראינו את האריות הראשונים שלנו, כמה לביאות וגור צעיר, מנמנמות להן על עץ. זבובי הצה-צה שבחרו גם הם להיות שם באותו זמן לא הפריעו להתלהבות, לצילומים ולהתפעמות מהמראה, וגם הלביאות עשו רושם שהן לא מתרשמות יותר מדי מנוכחותנו, והפגינו עסקים ונמנומים כרגיל.

אני אראה לך מי פה בפוקוס… זוג בירח דבש

מהממת את הטרף. גנו צעיר בפיה של הלביאה, דקות אחרי התפיסה

תצוגת חיזור לקהל הלא נכון….

אזור נדוטו והרומן עם המצלמה

אזור נדוטו (Ndutu) נמצא בין הגבול הצפוני של אזור הנגורונגורו לבין דרום הסרנגטי. התפאורה המאפיינת אותו היא עצי שיטה רבים וכן גבעות רבות אך לא גבוהות. במרכזו נמצא אגם נדוטו, אגם סודה שהוא חלק מסדרת האגמים של השבר הסורי אפריקאי.

כל אלה מהווים את הרקע המושלם לכמויות בלתי נתפסות של בעלי חיים, ועדרים של אלפי פרטים, במרחב שהוא יחסית מצומצם.

מאחר שטיילנו בעונה הרטובה (ואף שהתמזל מזלנו ולכל אורך הספארי שלנו לא ירד גשם, פרט לכמה שעות ביום האחרון), המרחבים הירוקים הקיפו אותנו, והיו מראה מרהיב בכלל, וכסביבה פוטוגנית לבעלי החיים הרבים שפגשנו, בפרט.

פה התחלנו כבר לראות את הגורים הצעירים לצד אימהותיהם, גורי זברות, גורי גנו, פילים צעירים וגם אריות צעירים. בנוסף, התווספו לרשימה שלנו גם נמר (ולצערנו גם גור נמר מת שכנראה נקטל על ידי אריה במסגרת מאבק על טריטוריה), צ'יטות, ובופאלו. למעשה, ל"חמשת הגדולים" היה חסר לנו רק קרנף.

אחד המחזות יוצאי הדופן שנתקלנו בהם בנדוטו, היה של אריה ולביאה, בירח הדבש שלהם, כפי שהסביר לנו ג'והן, לצד שלולית מים. אלו התעלמו מנוכחותנו וקמו מדי פעם להזדווגות חפוזה, וקצרצרה יש לומר, בסופה קרסו, בעיקר האדון, למנוחה בחום הגדול, עד לפעם הבאה, וכן הלאה לאלו שלאחריה. אם היו שואלים אותי מראש איזה מחזה פנטסטי הייתי רוצה לצלם, אני חושבת שלא הייתי יכולה אפילו להעלות על דעתי, פריים של אריה ולביאה במהלך הזדווגות, כולל השתקפות בשלולית.

ביום השני והשלישי לספארי, הסוני כבר עברה מיד ליד, כשכל פעם מישהו אחר מהם מצלם בה, בהתחשבות הדדית שגרמה לי נחת רבה, במיוחד לאור שכבר נראה שחיידק הצילום התנחל לפחות אצל שניים מתוך הארבעה. כשנטע הראה לי בגאווה (מוצדקת) תמונה שצילם, ושאל איך הוא יכול לראות את המספר שלה כדי לאתר אותה בהמשך, חייכתי אל תוך עצמי בסיפוק. גם בהמשך, נשאלו שאלות חכמות לשיפור הביצועים, והיישום המהיר והחכם של ההסברים הפתיע גם אותי. בכל סוף יום גיביתי את התמונות שצולמו גם במצלמה שלי וגם ב"שלהם", טיפ חשוב במיוחד שיכול למנוע הרבה שברון לב.

יחד עם התמונות, הקפדנו גם לצלם סרטונים בטלפון, שלפעמים הם הדרך הכי טובה לתעד מחזה מתמשך וסצנה יוצאת דופן.

למחוז נדוטו הקדשנו יומיים, שסיפקו לנו מראות מגוונים ונפלאים.

כפי שקיווינו, נדוטו בעונת ההמלטות, עמד בציפיות וביום השני בו (הוא היום השלישי לספארי) חזינו בזמן אמת בטרף של גור גנו, למעשה ממש וולד בן כמה שעות לכל היותר, על ידי אריה זכר.

גורי הגנו הצעירים עדיין לא יודעים לזהות את הסכנה, ואם הם נותרים ללא אימותיהם, הם למעשה מתקרבים לכל גורם שלידם, כולל אם זה ג'יפ. בניסיון טרף לא מוצלח של העדר, אותו ראינו מרחוק, וצמצמנו אליו מרחק בנסיעה, העדר כולו ברח, והגור, כאמור צעיר מאוד ובן מספר שעות, כשחלק מחבל הטבור עוד מחובר אליו, נותר בודד. הוא ניסה להתקרב לאחד הג'יפים שהיו סמוכים לנו, והאריה, שפשוט היה שם, עוד מהניסיון הקודם, לא היה צריך להתאמץ בכלל, ניגש אליו ותפס אותו, נטל אותו בפיו והביא אותו אל השלולית כדי לנקות אותו. הגור עוד ניסה לקום, ואפילו הצליח אבל האריה לא נתן לארוחה לברוח, וסיים את העניין במהירות.

המחזה לא פשוט, וקולות הרקע שעשיתי תוך כדי הצילום היו קריאות צער ורחמים, אבל אנו היינו שם לא כדי לשנות את הטבע, ואת חוקי שרשרת המזון ו'החזק מנצח', אלא כדי לחזות בהם, בהשתאות מעוררת הרבה רגשות ומחשבה.

גם המחזה שאחרי הטרף, בו האריה מציג את השלל בגאווה ללביאה מצד אחד, אבל מבהיר לה בנהמה מי פה שיחליט מתי מותר לה לגשת אליו, היה עוצמתי ומרתק. גם הוא על רקע השתקפות במים.

יהיה בלתי אפשרי למנות את כל הסצינות שחזינו בהן, אבל אפשר בהחלט לציין שהציפיות שלנו התגשמו ואף מעבר. גם מבחינת האיכות וגם מבחינת הכמות, וזה עוד כשנותר לנו עוד יום ספארי נוסף ואחרון.

לביאה באור אחורי. ממש ליד מחנה האוהלים שלנו בחבל נדוטו

עדרי גנו. אלפי פרטים בכל עדר. חבל נדוטו

עם הטרף בפה. הגור הצעיר דקות אחרי שנתפס. חבל נדוטו

פיל עושה לנו פירוטכניקה. תצוגה על הבוקר ביציאה ממחנה האוהלים בנדוטו

אתגרים ושיאים בטיול עם הבנים

החל מהיום הראשון, בכל מקום ומול כל אדם מקומי שהבין/ה שאני אימא לארבעה בנים, זכיתי מיד לכבוד גדול והערכה, רק מעצם האימהות. זו היתה תחושה מוזרה, אם כי מעצימה מאוד, וממחישה את היחס הבלתי מובן מאליו של התרבות האפריקאית למשפחה בכלל, ולאימהות בפרט, אם כי ככל הנראה שהכבוד נבע גם מכך שאני אימא לבנים, ואיני יודעת אם הייתי זוכה לו באותה מידה אם היו לי בנות.

ההתייחסות הזאת, שמעלה על נס את האימהות, הסבירה את ההתנצלות הבלתי פרופורציונלית על כך שבאחת הפעמים הבחור שממלא את המים במקלחת, במחנה האוהלים (המפנק, לא לטעות) בשמורה, שאל אותי אם גם "האחים שלי" ירצו מים למקלחת. כמובן שתיקנתי אותו בחיוך גדול (ומוחמא עד מאוד) שאלו בניי, ולא אחיי, אבל למרות החיוך, וההסבר שלי לאחריו שמבחינתי זו מחמאה, הוא לא הפסיק להתנצל על כך ששלל ממני את מעמדי כאימא.

מכל מקום, הטיול עם ארבעה בנים-גברים בוגרים ועצמאיים, שהם במקרה גם ילדיי, היה חוויה שאין כדוגמתה. נהניתי לחוות מקרוב את הדינמיקה הפנימית המיוחדת ביניהם, את הבדיחות, השתיקות, ההקנטות וההווי המובן רק להם. התענגתי על כך שהם הקפידו, מדי לילה, לשנות את סדרי השינה כדי שיוכלו לבלות אחד על אחד בכל הווריאציות האפשריות. התגאיתי שלא הייתי צריכה לעסוק בעמידה בזמנים, וכולם ככולם קמו בזמן, הגיעו לארוחות בזמן שקבענו, והיו מוכנים ליד הג'יפ אפילו לפני הזמן. ראיתי מהצד את ההתחשבות אחד בשני, המקום שנתנו זה לזה, כולל ספייס למי שהיה צריך את זה, וההתנהלות המאורגנת עם ציוד, אריזה, והתארגנות בכלל.

עונג גדול במיוחד היה כשעצרנו ליד ג'יפ של משפחה צרפתית שנתקע עקב תקלת מנוע, והם זינקו מיד, ללא היסוס, והצטרפו למדריכים המקומיים שניסו להניע אותו בדחיפה, בלי שהתבקשו, והתקבלו על ידם באושר וברווחה גדולה על מסת השרירים שהתווספה בבת אחת למאמץ.

וכמובן אני כאימא, נעטפתי בהתחשבות גברית, הרגשתי מוגנת ובטוחה, והחזרתי לעצמי הרבה אוויר, כשאני מוקפת בארבעת בניי, אחרי הרבה זמן שלא זכינו לכזה ביחד. אפשר לומר גם ש"נישאתי על כפיהם", מכל מקום מילולית, כי הצלחנו לשחזר את התמונה ההיא מלפני שנתיים, הפעם מעל מכתש נגורונגורו, אפילו בלי שהייתי צריכה להכריח אותם.

ואם בתמונות עסקינן, כמובן שגם זכינו לתמונות משותפות שלנו, וכל אחד גם לתמונות אישיות שלו, בין אם ביקש ובין אם לא.

סיפוק גדול נוסף שאבתי מכך שהבנים שלי ראו אותי "כמו שאני בטיולים". אני רוצה לחשוב שראו אותי גם מזווית אחרת, אולי אובייקטיבית יותר. נינוחה, פעילה, לא מפונקת, שמחה ומחוייכת, לא מתרגשת מאתגרים פיזיים או מאי נוחות, ופשוט בוחרת להיות מרוצה מכל דבר וליהנות הנאה מלאה בכל רגע. אני אפילו מקווה שהצלחתי לתת להם דוגמא אישית כלשהי על הדרך לחוות ועל האפשרות לבחור בחיובי, ולוותר על ביקורת או השוואתיות, ולהפיק את המיטב ממה שיש.

בדיעבד, גם המשברים הקטנים, שהיו לכל אחד מהם לאורך הטיול, לפעמים על החום, לפעמים על אורך הדרך, האוכל, המיטה או המים במקלחת, היו מינוריים, ועברו בשלום ומעצמם, תוך שאף אחד מהאחרים לא עושה מהם עניין, מה שסייע להם לחלוף כמצב רוח רגעי, בלי להאפיל על רגעי השיא הרבים. והלוחמים שיצאו לא מזמן מעזה הלכו ונפתחו מחדש מיום ליום, באופן שניכר אפילו למשפחה בארץ, רק מהתמונות ששלחנו.

וכמובן, הצלחת הטיול היתה בכך שהצלחנו לייצר לנו חוויה משותפת וגדולה, שגם כיום, יותר משבועיים מהחזרה הביתה, מורגשת בדינמיקה המשפחתית שלנו, בכל הרכב שהוא.

סימבה. צילם נעם גוטרבוים

אריה ולביאה נחים ליד שלולית מים. צילם עידו גוטרבוים

בופאלו קורץ. צילם נעם גוטרבוים

ג'ירפה עם טרמפיסט. צילם נעם גוטרבוים

מי יוצא דופן. צילם נטע גוטרבוים

תן שחור גב משועמם במכתש נגורונגורו. צילם נטע גוטרבוים

מכתש נגורונגורו

היום האחרון של הספארי שלנו הוקדש למכתש נגורונגורו (Ngorongoro Crater) המפורסם מבין אתרי שמורת נגורונגורו. המכתש נוצר כתוצאה מקריסה פנימה של הר הגעש נגורונגורו, שהתפרץ לפני כ-2.5 מיליון שנים, ולוע ההר נותר שלם למרות הקריסה. אגב, כפי שהסביר לנו ג'והן, נגורונגורו הוא שם שנוצר מהדמייה של הצליל שמפיק הפעמון על צווארה של הפרה, בעת ההליכה.

השטח המצומצם יחסית של המכתש (שעומקו כ-700 מטר) מרכז מיגוון גדול כ-25,000 בעלי חיים: אוכלי עשב, טורפים ובעלי כנף, ומייצר חוויית ספארי מרוכזת ועוצמתית בכמות בעלי החיים ליחידת שטח, הכל על נוף פסטורלי ויפהפה, מגוון גם הוא, המכיל אגמים, מישורי דשא, ביצות, גבעות ועוד.

במכתש זכינו למעין "סיכום" של כל ימי הספארי, ובצהרים אפילו לגשם היחיד שחווינו, על אף שטיילנו בעונה הגשומה, שהשלים לנו חוויה גם של נסיעה והתבוננות בחיות בגשם, ותפאורה דרמטית לתמונות האחרונות מהספארי. פה גם הצלחנו להשלים לעצמנו את רשימת “חמשת הגדולים” (אריה, נמר, פיל, באפלו וקרנף), עם 2 קרנפים שזוהו מרחוק על ידי ג'והן חד העין (תוך הסבר שהוא מחפש ומזהה בעצם את קו המיתאר הייחודי של הגב שלהם). אלו נרשמו כהצלחה גדולה שכן מספר הקרנפים במכתש נאמד בכ-15 קרנפים שחורים בלבד, והיות שהקרנף, חיה נדירה מאוד הנמצאת בסכנת הכחדה, נשמר מאוד מבני אדם ולא מתקרב בחופשיות, כמו בעלי החיים האחרים.

עייפים ומרוצים, חיכתה לכולנו בסוף היום ההפתעה של הריזורט המפנק, שנשמר בסוד עד הדקות האחרונות שלפני ההגעה, והצליח להפתיע גם אותי, ברמה הגבוהה, בגודל החדר (והמקלחת! לא מובן מאליו אחרי מקלחת באוהל, חוויתית ככל שתהיה), איכות האוכל, הבריכה הענקית בה שכשכנו כולנו לעת ערב, והנוף, הו הנוף. והיתה אפילו חנות מזכרות, כדי לא לחזור בידיים ריקות לארץ.

למחרת טסנו בטיסת פנים לזנזיבר, ל-3 ימי מנוחה מוחלטת על החוף, בוילה ששכרנו, כולל שף פרטי לארוחות הבוקר והערב. שורה וחצי שיכולה למלא כתבה בפני עצמה.

עגור במכתש נגורונגורו

שכבות במכתש נגורונגורו

לביאה בגשם. היום האחרון במכתש נגורונגורו

—————

אורית גוטרבוים-פרטוק, גרה בכרכור, אוהבת לטייל, לצלם, ולספר סיפורים.
אם לארבעה בנים, בעלת משרד עורכי דין.

הפוסט מעזה לטנזניה – אימא והגוטרבויז בספארי הופיע ראשון במסע אחר

וינה היא לא רק אחת הערים היפות והאלגנטיות באירופה. בווינה יש את כל המרכיבים שהופכים חופשה משפחתית למושלמת. יש בה אינספור אטרקציות לכל המשפחה, כולל מוזיאונים שמותאמים במיוחד לילדים, המון טבע ירוק בתוך העיר או במרחק נגיעה קצרצרה ממנה, פארקי שעשועים וגני משחקים מושקעים בכל פינה ואוכל שילדים אוהבים. כשמוסיפים לאלה את התחבורה הציבורית המצוינת, כך ששום מקום אינו רחוק מדי, ואת המחירים הסבירים יחסית לערים מערב אירופיות אחרות, מתקבלת חופשה מושלמת.

אז מה אפשר לעשות בווינה עם הילדים?

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לוינה
• מדריך מסע אחר לאוסטריה

העיר העתיקה: מגדלים, כרכרות וקניות

במרכז וינה נמצאת העיר העתיקה, וגם ילדים שפחות נוטים להתלהב מארכיטקטורה יוקסמו מהעיר העתיקה, על ארמונותיה וכנסיותיה עטורות הצריחים שמשוות לה מראה של עיר שנלקחה מתוך סיפור אגדה. בלב לבה של העיר העתיקה נמצאת קתדרלת סטפנוס הקדוש (Stephansdom) שנבנתה במאה ה-12. ילדים ומבוגרים כאחד יתקשו להישאר אדישים מול המראה רב ההוד של הקתדרלה הגותית עם הצריחים המחודדים. תוכלו להציץ פנימה ולהתרשם מהחלל העצום עם הוויטראז'ים והעיטורים המרשימים. ילדים חובבי טריוויה ישמחו לגלות שכאן נערכו טקס הנישואין וגם הלוויה של מוצארט. אפשר להסתפק בהצצה לפנים הכנסייה ולותר על הסיור במרכז הכנסייה (שמתאים רק עם ילדים גדולים שמתעניינים בארכיטקטורה). עם זאת, אל תוותרו על טיפוס לאחד ממגדלי הכנסייה. המגדל הדרומי אמנם גבוה יותר, אבל כדאי לעלות לראשו תצטרכו לטפס ב-343 מדרגות. בדרך למעלה אין מקומות לעצור בהם ובזמן הטיפוס, יש אנשים אחרים שיורדים כך שהחוויה עשויה להיות קלסטרופובית ופחות מתאימה למי שאינו בכושר. למרות זאת, התצפית מלמעלה על העיר מתגמלת. המגדל הצפוני אמנם נמוך יותר, אבל ניתן לעלות לראשו במעלית. בנוסף, יש כאן אטרקציה נוספת לילדים – זהו מגדל הפעמונים של הכנסייה  ובראשו תוכלו להתרשם מפעמון הכנסייה הגדול ביותר באוסטריה.

בסמוך לקדתרלת סטפנוס הקדוש ממתינות כרכרות רתומות לסוסים, דרך נעימה להיכרות עם העיר העתיקה | צילום: Roman Babakin, שאטרסטוק

אחרי הביקור בכנסייה, תוכלו לראות בכיכר סטפנוס הקדוש את הכרכרות שיוצאות לסיור בעיר העתיקה. הכרכרות המפוארות רתומות לסוסים מטופחים, ומדובר בחוויה נעימה והזדמנות לתת מנוחה לרגליים הקטנות (במיוחד אם הן טיפסו עכשיו במעלה המגדל הדרומי) ולחוות את וינה בסטייל. ישנם כמה סוגי סיורים, אבל מכיוון שהחוויה יקרה אפשר בהחלט להסתפק בסיור הקצר שנמשך עשרים דקות ומאפשר להתרשם מהארכיטקטורה של העיר העתיקה. החוויה עולה 55 אירו לסיור של 20 דקות ו-95 אירו לסיור של 40 דקות.

באזור העיר העתיקה תראו כמה חנויות אופנה מהודרות של מותגי אופנה מובילים כמו לואי ויטון, אבל בטיול עם הילדים, סביר יותר להניח שתבקרו דווקא בחנויות המזכרות הרבות בהן תוכלו למצוא מכל הבא ליד – מגלויות ומגנטים למקרר, דרך כדורי שלג ועד לתיבות נגינה שמנגנות את צליליו של מוצארט. באזור העיר העתיקה תמצאו גם הרבה חנויות ייחודיות. ובהן חנות שמוקדשת למטריות, חנות שמוקדשת למוצרי נייר, חנות שמתמחה בדגמי רכבות חשמליות, בוטיקי שוקולד מפתים ועוד, כך שתרשו לעצמכם ליהנות משיטוט נינוח במקום.

הגעה: תחנת הרכבת התחתית Stephansplatz, קו U1

תצפית על וינה מראש המגדל של קתדרלת סטפנוס הקדוש

בית הפרפרים

בסמוך לעיר העתיקה נמצא ארמון הופבורג (Hofburg Wien), אשר שימש כמרכז השלטון של שושלת הבסבורג. זהו אתר מרתק אבל ילדים ימצאו לרוב עניין רב יותר בארמון שנברון. למרות זאת, בארמון יש כמה מוקדי עניין שילהיבו גם ילדים, כמו בית הספר הספרדי לרכיבה ובית האוצר הקיסרי שבו מוצגים כתרים, שרביטים ותכשיטים של משפחת המלוכה.

גולת הכותרת עבורנו היתה בית הפרפרים (Schmetterlinghaus), חממה טרופית מלכותית המעוצבת בסגנון האר-נובו. בפנים יש צמחים טרופיים, מפלי מים וגשרים קטנים וביניהם מעופפים מאות פרפרים צבעוניים מכארבעים סוגים שונים.  בין הצמחים הטרופיים הטבעיים פזורים פרחי פלסטיק המצופים בדבש, ואלה כנראה מפתים את הפרפרים להישאר ועוזרים להם לא לחשוש מנוכחותם של המבקרים. אם תמיד חלמתם שפרפר ינחת לכם על כף היד, כאן תוכלו להגשים את החלום. הבעת הפליאה וההתרגשות על פניהם של הילדים (וגם של המתבגרים הציניים) כשפרפר נוחת להם על כף היד שווה לבדה את הביקור במקום.

כדאי לקחת בחשבון שהטמפרטורה בחממה עומדת על 26 מעלות והלחות בה עומדת על כ-80 אחוזי לחות, ולכן היא מתאימה במיוחד לימות החורף הקרים. בקיץ, התלבשו קליל והצטיידו במספיק מים. אחרי הביקור במקום תוכלו לנשום אוויר בפארק בורגרטן הצמוד, פארק מקסים ומטופח עם מדשאות, עצים עתיקים המעניקים צל נדיב ובריכה קטנה עם ברווזים.

הגעה: תחנת הרכבת התחתית   Karlsplatz, קווים U2, U1 ו-U4.

הביקור בבית הפרפרים מומלץ ולו בשל החיוך הנפרש על פני הילדים כשפרפר נוחת לעם על כף היד | צילום: סימי שאואר

ארמון שנברון: גנים, מוזיאון ילדים וגן חיות

בווינה, יש כאמור, כמה ארמונות שמומלץ לבקר בהם, אבל אם יש לכם זמן רק לארמון אחד אל תוותרו על הביקור בארמון שנברון (Schloss Schönbrunn) אשר באתריו השונים תוכלו לבקר יום ואף יותר. גם אם אינכם מבקרים בחדרי הארמון, אל תוותרו על ביקור במוזיאון הילדים שבמתחם הארמון, שם הילדים יכולים להתרשם איך חיו הנסיכים והנסיכות בימים עברו, להתלבש כנסיכים ונסיכות (ולהצטלם ככאלה על כיסא מלכות עם קטיפה אדומה), לשחק במשחקים בהם שיחקו הנסיכים של פעם ועוד. הביקור במוזיאון מתאים במיוחד לילדים עד גיל 10.

ארמון שנברון מוקף בגנים מרהיבים שתענוג לטייל ביניהם, ובהם ערוגות פרחים מטופחות ושיחים הגזומים בקפידה, גנים מסוגים שונים (כמו גן ורדים וגן יפני), פסלים ומזרקות. ילדים ייהנו במיוחד מגן המבוך, שבו מבוך שיחים מאתגר ולצדו מתקני שעשועים שונים. הארמון גדוש בעוד אטרקציות לכל המשפחה, ובהן מוזיאון הכרכרות, בית המדבר, בית הדקלים ותיאטרון הבובות של ארמון שנברון.

הגנים היפים של ארמון שנברון | צילום: סימי שאואר

האטרקציה הגדולה ביותר של ארמון שונברון למשפחות היא גן החיות (Tiergarten Schönbrunn). הגן הוא לא רק העתיק ביותר בעולם (הוא פועל מאז 1752) אלא גם אחד מגני החיות המטופחים והמוצלחים בעולם. הכוכבות הגדולות של גן החיות הן הפנדות הגדולות, אבל מלבדן תמצאו בגן החיות גם קואלות, פנדה אדומה, דב קוטב, פינגווינים, נמרים, פילים, אקווריום ועוד גן החיות מזמין מאד לביקור גם הודות לגני השעשועים הפזורים בו, המאפשרים הפוגה קלה, ובשל המסעדות, בתי הקפה ודוכני האוכל הפזורים בו, שמציעים אוכל איכותי ומבטיחים שלא תישארו רעבים.

הגעה: לארמון – תחנת הרכבת התחתית Schönbrunn, קו U4. לגן החיות – תחנת הרכבת התחתית Hietzing, קו U4

עוד על ארמון שנברון עם ילדים

דב קוטב בגן החיות של וינה

מים בששון: מרחצאות וינה

וינה אולי לא מקושרת אצלכם עם בילוי בפארק מים, אבל בעיר נמצא מתחם מרחצאות ופארק מים מקורה שאפשר לבלות בו יום מהנה במיוחד בכל מזג אוויר. ב-Therme Wien יש בריכות חמות וקרות, חלקן תחת הגג וחלקן תחת כיפת השמיים. לצד בריכות עם מי מעיינות ועם זרמי עיסוי, בריכות עם מי מלח לציפה ומתחם סאונות שמיועד למבוגרים, יש גם אזור מיוחד לילדים, חלקו חיצוני וחלקו מקורה, ובו מגלשות מים, מסלול אבובים שוצף, מערבולת שבה צפים במהירות, בריכת קפיצות ואזור של שעשועי מים לקטנים.  מומלץ להגיע באמצע השבוע ולא בזמן חופשות בית ספר, אז האתר רגוע ונטול תורים. בימי שני הכניסה לילדים עד גיל 8 בחינם.

הגעה: המתחם ממוקם בצמוד לתחנת הרכבת התחתית Oberla, התחנה האחרונה בקו U1.

אם אתם מגיעים לעיר בקיץ ורוצים לשלב בילוי במרחצאות עם טיול מחוץ לעיר, סעו לעיר המרחצאות באדן ביי וין (Baden Bei Wien) המרוחקת כשעה נסיעה מהעיר, באזור יערות וינה (אשר מלבד היערות, המפורסם גם בכרמים שלו).  העיירה המטופחת מזמינה לשיטוט נעים, אבל גולת הכותרת למשפחות היא מרחצאות Thermalstrandbad Baden. המתחם, המתאים במיוחד לימות הקיץ, כולל חוף חולי רחב, בריכה עצומה ועטורת דקלים, בריכות גופרית, זרמי עיסוי, גייזרים, כמה מגלשות מים ובריכת ילדים עם שעשועי מים.

טבע בעיר: אי הדנובה

וינה היא אחת הערים הירוקות באירופה. היא גדושה בפארקים וגנים ומוקפות בגבעות מיוערות, ובתוך העיר זורם הנהר השני בגודלו באירופה – נהר הדנובה. מלבד שייט על הדנובה, שמהווה פעילות מהנה ורגועה למשפחות (בעיקר כשרוצים לתת לרגליים לנוח אחרי ההליכות המרובות בעיר), אל תוותרו על ביקור באי הדנובה  (Donauinsel). זהו אי מלאכותי ארוך וצר באורך 21 ק"מ וברוחב שנע בין 210-70 מ', אשר הוקם כדי להגן על העיר מפני שיטפונות. האי הוא פיסה קטנה של טבע באמצע העיר – כאן תוכלו ללכת או לרכב על אופניים ליד הנהר, לראות ברווזים וברבורים שטים בשלווה במים, לשוט בסירות פדלים, לעשות פיקניק בכרי הדשא, להשתעשע בגני השעשועים וגם ליהנות מרחצה במי הדנובה. בכל כמה מאות מטרים יש משטחים צפים מהם ניתן לרדת למים ולשחות. יש גם כמה חופים מוסדרים למשפחות בהם גובה המים לא עולה על מטר.

ברבורים באי הדנובה. פיסה של טבע באמצע העיר | צילום: סימי שאואר

גולת הכותרת עבור משפחות היא גן שעשועי המים (Wasserspielplatz Donauinsel). במתחם יש בריכות מים רדודים עם מים צלולים וצוננים (תענוג ביום חם!) שניתן לשכשך בהן.  לצד אלה, יש פה המון אטרקציות שקשורות במים  – גשר מתנדנד מעל המים, רפסודה שניתן להשיט בעזרת משיכת חבל מגדה אחת לשנייה, מסלול סלעים שטוחים שאפשר לדלג ביניהם בתוך המים, מפלים קטנים, טחנת מים, סכרים שניתן לפתוח ולסגור, אזור למשחק בבוץ ובניה בחול (אפשר גם לשכור במקום צעצועי חול) ועוד הרבה הפתעות. יש גם קיוסק ופינות ישיבה להורים. וכל הטוב הזה בחינם. אל תשכחו להביא בגד ים.

הגעה: תחנת הרכבת התחתית Donauinsel, קו U1

רפסודה שאפשר להשיט מגדה אחת לשנייה בגן שעשועי המים באי הדנובה | צילום: Balakate, שאטרסטוק

פארק פראטר: יותר מלונה פארק

אחת האטרקציות המפורסמות של וינה היא פארק פראטר (Wiener Prater), שהגלגל הענק שלו הפך לאחד מסמלי העיר. גולת הכותרת של פארק פראטר היא פארק השעשועים Wurstelprater, פארק השעשועים השני הכי עתיק בעולם, אשר נפתח בשנת 1766. למרות שהיום יש בפארק מגוון מסחרר של מתקנים, רבים מהם מודרניים, יש בפארק אווירה נוסטלגית ונחמד להסתובב בו בין המתקנים, דוכני המזון, המסעדות וחנויות המזכרות. הכניסה לפארק חופשית, והתשלום הוא לכל מתקן בנפרד, כך שאפשר להגיע אליו בשעות אחר הצהריים או הערב וליהנות מכמה מתקנים בלי להרגיש צורך למצות את הכל. בין המתקנים בפארק יש רכבות הרים מסוגים שונים (בהן אחת רטובה ואחת שנוסעת בחושך מוחלט ומשלבת מופע לייזרים), גלגל ענק (אחד פתוח ואחד סגור), מכוניות מתנגשות, קרוסלות מסוגים שונים, רכבת שדים, סימולטורים ועוד. חלק מהמתקנים מתאימים גם לקטנטנים ואחרים לבני נוער חובבי אקסטרים. המחיר לכרטיס משתנה בהתאם לאטרקציה ונע בין 14-1 אירו. בפארק יש כמה גם מוזיאונים שילהיבו ילדים כמו מוזיאון השעווה מאדאם טוסו ומוזיאון השוקולד.

בצמוד לפארק השעשועים יש פארק ירוק ורחב ידיים, עם מדשאות, אזור מיוער, מסלולי הליכה ומתקני שעשועים לילדים, חלקם מתאימים לקטנטנים וחלקם מאתגרים במיוחד. בת ה-8 נהנתה במיוחד ממסלול טיפוס והרפתקאות מאתגר בסגנון פארק חבלים שגרם לאמה דפיקות לב מואצות.

הגעה: תחנת הרכבת התחתיתPraterstern

פארק השעשועים פראטר, מהעתיקים בעולם | צילום: Arcady, שאטרסטוק

מה עוד?

וינה גדושה בעוד המון אטרקציות לילדים שגם בביקור של חמישה ימים בעיר לא הספקנו לפקוד את כולן, כך שנשארנו עם טעם של עוד לפעם הבאה. בין היתר נזכיר כאן את בית המוזיקה  המוזיקה (Haus der Musik)  –  מוזיאון אינטראקטיבי מרתק המוקדש למוזיקה, את מוזיאון הטבע (Naturhistorisches Museum) שבו תצוגות של שלדי דינוזאורים, מאובנים ומינרלים, את אקווריום בית הים (Haus des Meeres)  ואת מוזיאון הילדים זום (Zoom Kindermuseum).

שלד של דינוזאור במוזיאון הטבע בווינה | צילום: Radu Bercan, שאטרסטוק

איפה ישנים?

מלון Best Western Plus Celebrity Suites הוא בחירה מצוינת למשפחות עם ילדים. המלון, ששוכן בבניין היסטורי בסגנון האר-דקו, הוא מלון דירות שמציע את השילוב המושלם בין מרחב ונוחיות של דירה עם שירותים של בית מלון כמו קבלה (עם צוות ידידותי במיוחד), ארוחת בוקר והחלפת מגבות. המסדרונות והדירות מעוטרות בתמונות של מפורסמים, כמו ג'ון לנון ופרדי מרקורי, ומכאן כנראה שם המלון. הדירות רחבות ידיים  ומצוידות בכל מה שצריך לחופשה, כולל מיטות רחבות ונוחות, חדר רחצה מאובזר, כספת, טלוויזיה ומטבחון מאובזר בקפידה עם מקרר קטן, מיקרוגל, כיריים, כלי אוכל לבישול, חומרי ניקוי, מדיח כלים ומכונת קפה עם קפסולות (בצמוד למלון יש סופרמרקט זול בו תוכלו להצטייד בכל המצרכים להכנת ארוחות).  ארוחת הבוקר המוגשת במלון מציעה סטנדרט גבוה יותר מהמקובל בבתי מלון באירופה באותה רמת מחיר. היא כוללת לחמים ומאפים, מגוון גבינות ונקניקים, ירקות, דגני בוקר, יוגורטים, ביצים ועוד.

המיקום של המלון מצוין. הוא ממוקם בשכונת מגורים נעימה, כזו שתוכלו להרגיש בה כמו מקומיים, בצמוד לכנסיית פרנסיסקו הקדוש המרשימה ולכיכר מקסיקו, כיכר חמודה עם פארק קטן וגן שעשועים חמוד. המלון סמוך מאוד לנהר הדנובה, וחציה רגלית של הגשר החוצה את הנהר בסמוך למלון תוביל אתכם לאי הדנובה.  תחנת הרכבת התחתית Vorgartenstraß מרוחקת כחמש דקות הליכה מהמלון. התחנה מרוחקת תחנה אחת בלבד מתחנת הפראטר, ארבע תחנות מתחנת סט סטפן שממוקמת בסמוך לקתדרלה ובמרכז העיר העתיקה ושש תחנות מתחנת הרכבת המרכזית. בסמוך למלון יש המון מסעדות זולות, פיצריות, מסעדת נודלס וסושי ועוד.

פרטים נוספים באתר המלון

תודה ללשכת התיירות הלאומית של אוסטריה (ANTO) על האירוח והסיוע בהכנת הכתבה

הפוסט וינה – העיר שאוהבת ילדים הופיע ראשון במסע אחר

ארמןן שנברון (Schloss Schönbrunn) שימש. כמו ארמונות אחרים בווינה, את קיסרי האימפריה הרומית הקדושה והקיסרות האוסטרו-הונגרית. בניית הארמון החלה ב-1696 בהוראת הקיסר לאופולד הראשון. החל מהמחצית השנייה של המאה ה-18 הארמון הפך למרכז הפוליטי והתרבותי של האימפריה ההבסבורגית. הקיסר פרנץ יוזף הראשון, שנולד בארמון ב-1830, הפך את הארמון למעונו העיקרי (ובו הוא גם הלך לעולמו בשנת 1916). מאז תום מלחמת העולם הראשונה הארמון כבר לא משמש למגורים אלא כמוזיאון, אבל התקיימו בו כמה אירועים היסטוריים כמו ועידת הפסגה בה נועדו ניקיטה חרושצ'וב וג'ון קנדי ב-1961. ב-1916 הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

הארמון נחשב לאטרקציה המרכזית של המתחם, אבל הוא בהחלט לא האטרקציה היחידה. למעשה, משפחות עם ילדים יוכלו לבלות הכולל מוזיאון ילדים, גנים מטופחים וגן חיות, מבלי להיכנס כלל לארמון עצמו (אם כי חבל לוותר עליו). הנה הצעה ליום טיול במתחם שנברון:

תחנה ראשונה: גן החיות שנברון

את היום מומלץ להתחיל בגן החיות שנברון (Tiergarten Schönbrunn) גן החיות הוותיק בעולם שעודנו פעיל. בשעות הבוקר החיות פעילות וערניות, ועדיין לא חם מדי (במידה ואתם מבקרים בקיץ), לכן זהו זמן מצוין לביקור בגן. גן החיות שנברון הוקם בשנת 1752 על ידי פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שחשק בגן חיות מלכותי בארמון הקיץ שלו. למרות הוותק המרשים של הגן, הוא עבר הרבה שינויים וגלגולים וכיום זהו גן חיות מודרני שהחיות שמתגוררות בו מוחזקות בתנאים טובים עם הרבה מרחב וירק. כיום מתגוררים בגן כ-2,500 בעלי חיים ממינים שונים, כאשר הכוכבות הבלתי מעורערות של הגן הן שתי פנדות ענקיות. זהו אחד מגני החיות הבודדים בעולם בהם מחזיקים פנדות, מה שהופך את חווית הצפייה בהם למרגשת במיוחד ולאחד משיאיו של היום. מלבד הפנדות, אותן תוכלו לראות בקרבת הכניסה הראשית, תפגשו בגן החיות גם פנדות אדומות, קואלות מתוקות להפליא, ג'ירפות, נמרים, פינגווינים, אריות ים, דובי קוטב, פילים ועוד. יש גם אזור המדמה את יער הגשם של האמזונס, אקווריום, פינת חי עם חיות משק שניתן ללטף ועוד.

פנדות משתעשעות בגן החיות שנברון | צילום: שאטרסטוק

גן החיות מזמין מאוד לסיור לא רק בגלל מגוון בעלי החיים והתצוגות המטופחות. יש בו כל מה שצריך לבילוי משפחתי, כולל גני משחקים מושקעים הפזורים ברחבי גן החיות ומעוצבים עם אלמנטים מהטבע, שמספקים לילדים קטנים וגדולים שפע של הזדמנויות לטפס, לזחול, להתנדנד ולפרוק אנרגיות עודפות. גם בהיבט הקולינרי גן החיות לא מאכזב. בכל פינה יש דוכנים שמציעים שתייה, חטיפים וארוחות קלות. כל דוכן מציע משהו קצת אחר כך שאפשר למצוא משהו לכל אחד מבני המשפחה – יש דוכנים שמציעים פרצעלס,  נקניקיות, לנגוש (מאפה הונגרי מבצק מטוגן, עם שום או עם שמנת חמוצה וגבינה מגורדת), גלידות ועוד. יש הרבה מדשאות, ספסלים וכיסאות נוח עליהם אפשר לשבת ולאכול. גם מי שמעדיף לאכול ארוחה רצינית יותר ימצא כאן כמה מסעדות איכותיות, בתי קפה וגן בירה בהם אפשר ליהנות מארוחה איכותית (ובחלקם גם להשקיף על החיות תוך כדי).

כמה זמן להקדיש? כשלוש שעות, קצת יותר אם אתם מתכננים לאכול ארוחת צהריים באחת מהמסעדות של הגן.

שעות פתיחה: על מנת לנצל את היום במלואו כדאי להגיע עם פתיחת גן החיות בשעה 9:00 בבוקר. שעת הסגירה משתנה בהתאם לעונה, בין 18:30-16:30.

איך מגיעים? תחנת המטרו  Hietzing אליה מגיע קו U4 ומשם הליכה של כעשר דקות ברגל דרך גני הארמון.

אתר גן החיות

פינגווינים בגן החיות שונברון | צילום: סימי שאואר

תחנה שנייה: הארמון

כעת, מגיע הזמן לבקר בארמון עצמו, אליו תוכלו להגיע בהליכה רגלית דרך הגנים היפים, ברכבת הפנורמית שנוסעת בין תשע תחנות במתחם (הכרטיס הוא יומי וניתן לרדת ולעלות בכל תחנה בה רוצים) או כמו מלכים – בכרכרה (המחיר בהתאם). הסיור בארמון כולל ביקור בחדרי הארמון המפוארים, כאשר ניתן לבחור בין שני סוגי סיורים. הסיור האימפריאלי הוא הסיור הבסיסי יותר. הוא כולל ביקור ב-22 חדרים אשר שימשו את הקיסר פרנץ יוזף ואשתו סיסי, ובהם חדר האירועים, המעון הפרטי ועוד. הסיור נמשך כ-40-30 דקות. הסיור המקיף יותר הוא ה-Grand Toir והוא כולל 18 חדרים נוספים. הביקור בארמון מתאים במיוחד לילדים גדולים יחסית, שמונה ומעלה, שידעו להעריך את הארכיטקטורה, הריהוט ופריטי האומנות (אם כי גם ילדים קטנים יותר עשויים להתרשם מן הפאר). עם ילדים אפשר בהחלט להסתפק בסיור האימפריאלי.

שעות פתיחה: 17:30-8:30 (עד 17:00 בעונת החורף).

תחנה שלישית: מוזיאון הילדים

אחרי שהילדים התרשמו מהפאר וההדר של ארמון שנברון, הם בוודאי ישמחו לדעת על חייהם של הנסיכות והנסיכים הצעירים שהתגוררו בארמון. מה הם לבשו? מה הם למדו? במה הם שיחקו? את כל אלה אפשר ללמוד במוזיאון הילדים של ארמון שנברון. הסיור במוזיאון מתחיל באגף התלבושות, בו אפשר ללבוש שמלות תקופתיות (וגם חליפות לילדים שבחבורה), ולהוסיף לאלה פאות, מניפות, כפפות, כובעים ואביזרים נוספים שמשלימים את המראה המלכותי. אגב, יש תלבושות גם למבוגרים שרוצים לקחת חלק בחוויה. עם אלה תוכלו להצטלם בעודכם יושבים בכרכרה או על כס מלכות המרופד בקטיפה אדומה. גם החדרים הבאים אינטראקטיביים ברובם וממחישים באמצעים חווייתיים את חייהם של הנסיכים הצעירים. באחד החדרים תוכלו לראות חדר ילדים נסיכותי על פריטי הריהוט וחפצי היומיום שבו, בחדר אחר אפשר לעשות תסרוקות מלכותיות לנסיכות (כולל נוצות ואביזרים לקישוט), חדר אחר הוא מעין כיתת לימוד ששימשה את ילדי הארמון ויש גם חדר משחקים, בו אפשר לראות צעצועים עתיקים ולשחק בצעצועים הדומים לאלה שבני משפחת המלוכה השתעשעו בהם. בין לבין יש הרבה הפעלות שממחישות את ההבדל בין החיים של ילדי משפחת המלוכה והילדים של פשוטי העם בשנים עברו, מודלים מעץ שאפשר להרכיב, סוס עץ שאפשר להתנדנד עליו ועוד הפתעות. הביקור במקום מתאים במיוחד לילדים בגיל גן ובכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, אך גם מבוגרים חובבי נוסטלגיה יתמוגגו.

כמה זמן להקדיש? כשעתיים

שעות הפתיחה: 17:00-10:00

במוזיאון הילדים של ארמון שנברון אפשר להתחפש לנסיכים ונסיכות | צילום: סימי שאואר

תחנה רביעית: הגנים והמבוך

בעיני רבים, הגנים המרהיבים שמקיפים את הארמון הם גולת הכותרת של הביקור במקום. אמנם תעברו דרך הגנים גם בדרככם לגן החיות ובדרך מגן החיות לארמון, אך כדאי להעמיק את הסיור בהם בתום הביקור בארמון ובמוזיאון משום שהם נסגרים מאוחר יותר, מה שיאפשר לכם למצות את היום באופן יעיל יותר.  בגנים תיהנו מערוגות פרחים מטופחות, גינון סימטרי, פינות תצפית ומזרקות ובהן מזרקת נפטון המרהיבה שמתארת סצנה מהמיתולוגיה היוונית. ממזרקת נפטון מטפס שביל תלול אל הגלורייט (Gloriette) מבנה מרשים הניצב בראש גבעה ומציע תצפית נהדרת על הארמון, על הגנים ועל העיר. הכניסה לגלורייט היא בתשלום נוסף.  גנים נוספים במתחם הם הגן היפני המקסים, הסמוך לכניסה הראשית לגן החיות, גן הוורדים וכן כמה גנים שהכניסה אליהם היא בתשלום נוסף, ובהם גן פריבי (Privy), גן עצי הפרי (Orangery)  ובית הדקלים (Palmenhaus) שהוא למעשה חממת זכוכית מרשימה במיוחד בקרבת גן החיות, עם שלל צמחים טרופיים. לדעתי עם ילדים אין הכרח לבקר בגנים שהכניסה אליהם בתשלום, למעט גן המבוך הסמוך לארמון. הגן  כולל מבוך מאתגר של שיחים הגזומים בקפידה לצד גן שעשועים מלהיב.

שעות הפתיחה: שעות הפתיחה של הגנים משתנות בהתאם לגן ולעונה, אבל בקיץ (יולי-אוגוסט) מרבית הגנים (ובהם גן המבוך) פתוחים עד 18:30.

כמה זמן? כשעה

הגנים המרהיבים של ארמון שנברון עם בית הדקלים | צילום: Österreich WerbungJulius Silver

מה עוד?

הארמון מציע עוד הרבה אטרקציות לכל המשפחה. תוכלו לבקר במוזיאון הכרכרות שמציג כרכרות מפוארות ששימשו את הקיסרים במהלך השנים, לבקר בבית המדבר המוקדש לבעלי חיים וצמחים מאזורים מדבריים בעולם ולהתרשם מתהליך ההכנה של שטרודל בבית הקפה   Café Residenz (בימים א'-ד' בכל שעה עגולה בין 17:00-11:00). אם תגיעו למקום בסופשבוע תוכלו לצפות במופע תיאטרון בובות בתיאטרון המריונטות של ארמון שונברון, מתיאטרוני הבובות המפורסמים בעולם. התיאטרון מציע הצגות תיאטרון בובות לילדים בסופי שבוע (ו'-א') בשעות אחר הצהריים, בין היתר אלדין והנזל וגרטל, אבל גולת הכותרת היא הגרסה של חליל הקסם לילדים, שמספקת שעה קסומה גם לילדים שאינם דוברי גרמנית. את הביקור בארמון תוכלו לסיים בחנות המזכרות, הגדושה בהמון מזכרות מקסימות שאתם והילדים תשמחו לקחת הביתה, ממניפות ועד תיבות נגינה. משם תוכלו להמשיך לרחבת הכניסה לארמון, שם אפשר לראות אומני רחוב ופסלים חיים, ומשם על תחנת הרכבת התחתית שנמצאת בסמוך.

כדאי לדעת: באתר של ארמון שונברון אפשר לקבל מידע עדכני על מוקדי העניין שבמתחם, שעות הפתיחה והמחירים. כדאי לרכוש כרטיסים לאטרקציות השונות מראש כדי להימנע מעמידה בתורים. באתר תוכלו להתרשם מחבילות כרטיסים שונות שמציעות כניסה מוזלת לאטרקציות השונות של המתחם (למשל, כרטיס משולב במחיר מוזל לגן החיות, למוזיאון הילדים ולמבוך).

תודה ללשכת התיירות הלאומית של אוסטריה (ANTO) על האירוח והסיוע בהכנת הכתבה

הפוסט יום משפחתי מושלם בשנברון הופיע ראשון במסע אחר

כפר הנופש עין זיוון – קטיף עצמי, שוקולד ואוכל טוב

קיבוץ עין זיוון שבצפון הגולן מוכר בעיקר הודות לבוסתן בראשית, אתר הקטיף העצמי הגדול ביותר בגולן. בבוסתן ניתן לקטוף דובדבנים ופירות יער לצד פירות נוספים כמו נקטרינות ואגסים, ויש בו עוד הרבה אטרקציות לכל המשפחה – סיורים מודרכים באופניים חשמליים ומיני טרקטורונים,  סיור בעגלה רתומה לטרטור, פארק חבלים, פינת חי וכן דוכני מזון, ערסלים ופינות ישיבה. בוסתן בראשית מהווה סיבה טובה להגיע לחופשה משפחתית בכפר הנופש עין זיוון, אך בהחלט לא הסיבה היחידה.  אחת האטרקציות החדשות שהקיבוץ מציע היא "חוות שדה" לבנדר, חוות גידול לבנדר בה ניתן לטייל בשדה הפורח, ללמוד על תהליך ייבוש הלבנדר ומיצוי השמנים ולהזמין סלסלות פיקניק. בקיבוץ יש גם שני יקבים עם מרכזי מבקרים שניתן לסייר בהם, וגולת הכותרת – כאן נמצא גם מפעל השוקולד דה קרינה בו ניתן לרכוש מוצרי שוקולד בעבודת יד ולהשתתף בסדנאות שוקולד.

קטיף עצמי בבוסתן בראשית, אחת מהאטרקציות המרכזיות של קיבוץ עין זיוון | צילום: רוני עוז רייזנר

בכפר הנופש עין זיוון יש 49 חדרי אירוח, בקתות וסוויטות. יחידות האירוח מתאימות לאירוח של זוג + ארבעה ילדים לכל היותר, והן כוללות חדרים נעימים, מרווחים ומאובזרים היטב לצד בקתות מפוארות המצויידות בסאונה וג'קוזי. בנוסף לכל האטרקציות של הקיבוץ, בכפר הנופש יש בריכת שחייה ומתקני שעשועים לילדים, והוא ממוקם ממש על שביל הגולן כך שניתן לצאת ממנו לטיולים רגליים. כדי שלא תהיה לכם שום סיבה להיכנס לרכב, תמצאו בקיבוץ שפע של אפשרויות קולינריות – פעם בשבועיים, ביום שישי, מתקיים בו שוק איכרים, ובנוסף יש בו חומוסייה, פיצרייה ובורגרייה (במתחם יקב בהט), וגם את קונדיטוריית מטרלו, שנחשבת לאחת מהקונדיטוריות הטובות בארץ.

אם תרצו להיכנס לרכב: במרחק דקות נסיעה ספורות תגיעו לעין מוקש, אחד המעיינות היפים והפחות מוכרים בגולן, וכן לפארק הוולקני אביטל, למצפה קונייטרה ולהר בנטל.

פרטים נוספים באתר כפר הנופש עין זיוון

בקתות בכפר הנופש עין זיוון | צילום: תיירות עין זיוון

תיירות קיבוץ אורטל: סוסים, ריידרים ויין

לא רחוק מעין זיוון נמצא קיבוץ אורטל, שבו יחידות אירוח ובקתות עץ למשפחות לצד מגוון אטרקציות לכל המשפחה. האטרקציה המרכזית של הקיבוץ היא טיולי ריידרים – כלי שטח חשמליים ובטיחותיים המיועדים לרוכב אחד (ילדים יכולים להצטרך בעמידה מלפנים או בישיבה על כסא מאחור, בהתאם לגילם) שמציעים נסיעה מקפיצת אדרנלין בין מטעי הקיווי  והכרמים של הקיבוץ. מלבד זאת, יש בקיבוץ חוות סוסים ממנה יוצאים טיולי רכיבה ויש גם יקב בוטיק, תל שיפון, שבו הילדים יכולים לנשנש גבינות ולאכול פיצות בזמן שההורים טועמים יין. קיבוץ אורטל הוא אחד מאחרוני הקיבוצים השיתופיים, ואם תרצו לחוות את החוויה הקיבוצית תוכלו לשכור אופניים ולדווש בין שבילי הקיבוץ.

טיול ריידר בקיבוץ אורטל | צילום: תיירות אורטל

חווית הלינה באורטל אטרקטיבית לא פחות מהאטרקציות שמסביב. המתחם כולל 42 יחידות אירוח נגישות ונעימות הפזורות בין מדשאות מטופחות, וכן בקתות עץ סקנדינביות מפנקות במיוחד הממוקמות בתוך חורש טבעי. הבקתות המרווחות מאובזרות בסלון, מטבחון מאובזר ופינת אוכל, ג'קוזי עגול ענק וקמין עצים, לצד פינוקים קטנים כמו חלוקים ונעלי בית, מכונת אספרסו, יין ושוקולד בוטיק.

אם תרצו להיכנס לרכב: אתרי קטיף עצמי, אתר החרמון, יער אודם, הר בנטל ועוד.

פרטים נוספים באתר תיירות אורטל

בקתה בקיבוץ אורטל. אח, ג'קוזי ונוף | צילום:אדריאן סֶבָּל

כפר הנופש מעיין ברוך: קיאקים ופלגי מים

כפר הנופש מעיין ברוך ממוקם ככל הנראה באחד המיקומים האטרקטיביים ביותר בישראל, בלבה של ארץ פלגי מים ובצמוד לנחל שניר (החצבאני), עם המון שמורות טבע שופעות מים במרחק נסיעה קצרצרה. אחד מן הפלגים של נחל שניר עובר ממש בלב כפר הנופש, ולמרות שבסוף הקיץ הוא רדוד למדי, עדיין מדובר בתענוג גדול. כפר הנופש כולל אתר קמפינג עם אוהלים בהקמה עצמית בלב חורשה ירוקה שבה פלגים ובריכות שכשוך, מתחם אוהלי גלמפינג ממוזגים המאובזרים במקרר ובמזרנים, וגולת הכותרת – מתחם צימרים. במתחם הצימרים יש שמונה בקתות עץ חדישות ומצוחצחות שמותאמות לזוג עם עד שלושה ילדים. בכל בקתה שני חדרי שינה, סלון ומטבחון (וכמובן שירותים ומקלחת), ובחוץ, בצמוד לבקתה, יש שולחנות אוכל וערסלים ליד המים ובצל העצים.

הבקתות בכפר הנופש מעיין חדישות, מרווחות ומצוחצחות | צילום: creaTV

הילדים יכולים לבלות שעות מהנות בפלג שזורם בין הבקתות – לשכשך בו, להשיט בו סירות נייר או עלים ופשוט לקפוץ מגדה אחת לשנייה וליהנות מתחושת החופש.  אם תרצו קצת יותר אקשן, אתר קייקי מעיין הגושרים נמצא ממש בצמוד, ובו תוכלו ליהנות משייט משפחתי רגוע במסלול שאורכו חמישה ק"מ (מגיל חמש ומעלה), או משייט אתגרי במסלול שאורכו שישה ק"מ (מגיל עשר ומעלה). חוויה מסוג אחר לחלוטין תחכה לכם במוזיאון האדם הקדמון שנמצא גם הוא בקיבוץ מעיין ברוך, ובו המון ממצאים פרהיסטוריים שילהיבו ילדים סקרנים. כשתהיו רעבים, תוכלו ללכת או לנסוע (נסיעה של פחות מדקה) למתחם גן הצפון הגדוש במסעדות מכל הסוגים.

אם תרצו להיכנס לרכב: במרחק נסיעה קצרצרה תיהנו משמורת נחל שניר, חורשת טל, שמורת נחל עיון, עמק הנהר הנעלם ומסלולי שייט קייקים ורכיבה על אופניים.

פרטים נוספים באתר כפר הנופש מעיין ברוך

פלג הנחל שזורם בין הבקתות מעיין הופך את כפר הנופש מעיין לאטרקטיבי במיוחד למשפחות | צילום: creaTV

ורד הגליל: טיולי סוסים ונוף בלי סוף

כשתראו את הנוף הנשקף מהבקתות של חוות ורד הגליל, יכול להיות שממילא לא תרצו לעשות כלום בחופשה, מלבד בהייה אינסופית בנוף המהפנט של הכנרת שפרושה מול העיניים. אבל אם הילדים ממש יתעקשו, הם וגם אתם לא תשתעממו לרגע. האטרקציה המרכזית של ורד הגליל היא חוות הסוסים הוותיקה, שנפתחה ב-1965 ונחשבת לאחת מהטובות מסוגה בארץ. בחווה מוצעים טיולי רכיבה מודרכים שנמשכים שעה או שעתיים מול הנוף עוצר הנשימה של הכנרת והרי הגליל והגולן. הטיולים מתקיימים בקצב רגוע ומתאימים לגיל 10 ומעלה, גם למי שלא רכב מעולם. מלבד תצפית מרהיבה על הכנרת, הרכיבה מספקת ריגושים נוספים  – אנחנו, למשל, נהנינו מתאנים מתוקות שהמדריכה קטפה לנו בדרך מבוסתן החווה ופגשנו משפחת צבאים, חוויה שתישאר חקוקה בזיכרון עוד זמן רב. ילדים צעירים יותר יכולים לרכב על סוסים בשטח החווה או להצטרף לשיעור רכיבה.

סוויטות מול הנוף בחוות ורד הגליל | צילום: רועי קלטן

קסמה של החווה בכך שהיא מצליחה לעשות את הבלתי אפשרי ולהתאים בה בעת הן למשפחות והן לזוגות בחופשות רומנטית. מלבד זאת, החווה משתרעת על שטח של 120 דונם של מדשאות עם פינות ישיבה וערסלים, גני שעשועים, בוסתנים בהם ניתן לקטוף פירות, נקודות תצפית ושפע של צמחייה – כל אלה מזמינים לטיול נעים. מלבד זאת, יש בריכת שחייה מקסימה שמשקיפה לנוף. במתחם יש 31 בתי נופש בגדלים שונים, הבנויים מעץ ואבן בזלת.  יש בהם בקתות רומנטיות לזוגות, קוטג'ים מרווחים שמתאימים למשפחות, עם סלון וחדר שינה וחדרי סטודיו מרווחים במיוחד שמתאימים גם הם למשפחות ומצוידים בג'קוזי. גולת הכותרת הן הסוויטות שנמצאות בקו הראשון לנוף. הסוויטות מרווחות ומפנקות במיוחד וכוללות סלון (בו הילדים יכולים ללון) עם פינת ישיבה מול הנוף ואח, חדר שינה עם ג'קוזי גדול שמשקיף לנוף ומרפסת. כדי שלא תהיה לכם שום סיבה לצאת, תוכלו לאכול את ארוחת הערב במסעדת השף טיבי'ס (של השף חיים טיבי) שממוקמת בחווה ומתמחה בבשרים.

אם תרצו להיכנס לרכב: גן לאומי כורזים, פארק הירדן, חופי הכנרת, שייט קיאקים בלגונות של הכנרת, ראש פינה ואגמון החולה מכל אלה תוכלו ליהנות במרחק נסיעה קצרה.

פרטים נוספים באתר חוות ורד הגליל

הבריכה בחוות ורד הגליל | צילום: רועי קלטן

כפר הנופש עין גב: קסם על ים כנרת

כפר הנופש הוותיק והאהוב ששוכן ממש על שפת הכנרת בקיבוץ עין גב, לא מפסיק להתחדש ולהפתיע. מוקד המשיכה העיקרי של הכפר אמנם היה ונותר חוף הרחצה הצמוד, מהיפים והמטופחים שבחופי הכנרת, שהופך אותו לאידאלי למי שחושק בחופשת בטן-גב. אבל בכפר הנופש עין גב ובמתחם התיירות הצמוד בנמל עין גב לא מסתפקים בזה ומציעים לאורחים הרבה חוויות, פעילויות ותוכן עבור מי שמצליח להיפרד מהחוף ורוצה ליהנות מחופשה עם ערך מוסף, כך שזה לא מפתיע ש-60 אחוז מהאורחים בכפר חוזרים אליו שנה אחרי שנה. בכפר הנופש עצמו יש מתקני שעשועים לילדים, מתקני כושר לגדולים, משחקייה ומועדון עם שולחם ביליארד ופינג פונג, וגם אופניים שניתן לשאול בקבלה ולטייל איתם ברחבי כפר הנופש ובאזור. בשנה האחרונה התחדש כפר הנופש בחדר יין, בו מוצעים למכירה בקבוקי יין מיקבים באזור הגליל והגולן, חלקם מיקבי גראז' או יקבי בוטיק קטנים ואחרים מיקבים גדולים. אם הילדים מספיק גדולים, השאירו אותם במשחקייה או בגינת השעשועים הצמודה, והצטרפו לסדנת היין שמתקיימת בימים שני, רביעי ושישי בשעה 17:00  בחדר היין, סביב שולחן האבירים. בסדנה שומעים הסברים וטועמים ארבעה סוגי יין, המלווים בנשנושים טעימים – לחמים, מטבלים כמו ריבת בצל וממרח חצילים ונענע וגבינות בוטיק. בימי חמישי, אחת לחודש, מתקיים מפגש הכולל סיפורים וטעימות עם יינן מאחד מיקבי הבוטיק המוצגים בחדר היין.

חדר היין בקיבוץ עין גב | צילום: איה בן עזרי

מתחם התיירות בנמל עין גב מציע מוקדי עניין נוספים, שהמלהיב מכולם הוא מתחם הספורט הימי WakeUp Ski School, בבעלותו של ליאור אליהו, מאמנה לשעבר של נבחרת ישראל בוייקבורדינג. במתחם אפשר לעסוק במגוון פעילויות ספורט ימי, מבננה ואבובים הקשורים לסירת מרוץ ועד לשכירת סאפ או קיאק והשתתפות בשיעור וייקבורד. אנחנו בהרכב שכלל זוג ההורים, מתבגרת בת 15 וילדה בת 8, נהנינו במיוחד משייט בסירת טורנדו שהפך לאחד משיאי החופשה. כשהסירה דוהרת על הגלים, מסביב נשקפים הרי הגליל והגולן והמטעים שלשפת הכנרת ומוזיקה של הביטלס נשמעת ברקע – יכול להיות יותר טוב?

ב-WakeUp Ski School שבנמל עין גב אפשר ליהנות ממגוון פעילויות ספורט ימי | צילום: ליאור אליהו

בנוסף למתחם הספורט הימי, אפשר ליהנות בנמל עין גב מפעילויות נוספות לכל המשפחה. למשל, מתחם הבית בנמל, משחקיית עץ מקסימה עם שתי קומות, המעוצבת, בהשראת הנמל הסמוך, כספינת פיראטים, ולא דומה לשום משחקייה אחרת שראיתם. יש בה חבלים שאפשר להתנדנד ולטפס עליהם, מגלשה, קרוסלה, מטבח, פינת בובות, המון מקומות להתחבא בהם  וחלונות שאפשר להציץ מהם על הכנרת. במשחקייה מופעלות סדנאות יצירה מקסימות.
הנמל עצמו מזמין לסיור רגלי נעים, במיוחד בשעת שקיעה, ובקיץ ייפתח בו שוק לילה, בתקווה שייהפך למסורת, עם דוכנים של תוצרת חקלאית טרייה, דוכני אוכל, יין ובירה, מוזיקה של די.ג'יי ופינות יצירה לילדים.

החוף המטופח בכפר הנופש עין גב | צילום: תיירות עין גב

רעבים? אתם לא צריכים לנסוע רחוק. בכפר הנופש עין גב ובמתחם התיירות שבנמל יש מגוון אפשרויות קולינריות כך שבאמת אין שום סיבה לצאת מהקיבוץ. בנמל, לצד מסעדת הדגים הוותיקה שפתוחה כיום רק בשישי ושבת, נמצאת מסעדת מפגש הדייגים. מדובר במסעדת דגים קטנה, אינטימית, רומנטית וכשרה, שממוקמת ממש על המים ומציעה מנות פתיחה משובחות, סלטים, דגים טריים וטעימים להפליא וקינוחים מצוינים (כמו פאי לימון פיסטוק). גם משפחה שמורכבת בעיקר מצמחונים הצליחה ליהנות מאוד (ואף לשבוע) מארוחה שכללה הרבה פתיחים וראשונות, אווירה טובה ותצפית משגעת לשקיעה. אם אתם מעדיפים ארוחת צהריים מהירה וקלילה, תמצאו במתחם הפוד טראקס בנמל את "ים בורגר", פוד טראק שמציע מנות כמו המבורגר, צ'יפס וגולת הכותרת מבחינתנו – פלאפל טרי וטעים להפליא, נטול גלוטן, שמגיע עם סלטים וממרחים מצוינים (כמו לימון כבוש) שכולם נעשים במקום. את הקינוח תוכלו לאכול בפוד טראק הצמוד שמתמחה במתוקים כמו גלידה אמריקאית. ואם זה לא מספיק, בכפר הנופש, בצמוד לחדר האוכל שמגיש ארוחות בוקר עשירות (עד השעה 12:00 בצהריים! חופש או לא חופש?), תמצאו מעדנייה שמציעה כל מה שצריך להכנת ארוחות בחדר – ממצרכים בסיסיים ועד לגבינות, בשרים, דגים, ממרחים ומטבלים, מתוקים ועוד.

ארוחת דגים מול הנוף במפגש הדייגים | צילום: תיירות עין גב

אפשרויות הלינה בעין גב מגוונות וכולן נעימות, מאובזרות בכל מה שצריך (כולל מכונת אספרסו) ומציעות קרבה גדולה לכנרת. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, אל תוותרו על הווילות שבשורה הראשונה לים. הווילות היוקרתיות והחדשות מורכבות מחדר שינה להורים, סלון וחדר שינה לילדים, מטבחון מאובזר היטב, חדר רחצה מפנק וגולת הכותרת – מרפסת רחבת ידיים שמשקיפה לכנרת, המאובזרת בפינת ישיבה, ערסל ישיבה תלוי, פינת ברביקיו, מקרר חיצוני, שולחן אוכל ומאוורר תקרה.

אם תרצו להיכנס לרכב: אתר העתיקות סוסיתא, אשר נפתח לאחרונה לאחר שיפוץ לקהל הרחב, נמצא במרחק חמש דקות נסיעה (בררו בקבלה על סיורים מודרכים לאורחי כפר הנופש). עוד במרחק נסיעה קצרה: פארק הירדן, שמורת המג'רסה, מצפה השלום.

פרטים נוספים באתר כפר הנופש עין גב

וילה משפחתית בכפר הנופש עין גב | צילום: איה בן עזרי

ניר דוד: הכי פסטורלי

מתחם תיירות ניר דוד הוא כנראה אחד הפסטורליים בארץ. 50 בקתות העץ פזורות בין מדשאות, עצים ופרחים, כשבניהן מתפתל נחל האסי עם מי הטורקיז הצלולים שלו, ורק מזג האוויר החם יזכיר לכם שאתם בעמק בית שאן ולא בכפר נופש בהולנד. כמו בכפר נופש הולנדי, גם כאן תוכלו ליהנות מהמון אטרקציות בלי להתרחק. למעשה, יש המון מה לעשות במרחק הליכה מהבקתות או במרחק נסיעה של עד ארבע דקות. בצמוד נמצאים גן לאומי גן השלושה על המעיינות ופלגי המים שלו וגן החיות האוסטרלי גן גורו. במרחק נסיעה קצרצרה תגיעו לפארק המעיינות בו תוכלו לנסוע בינות לנחל הקיבוצים והמעיינות עין שוקק, עין מודע ועין מגדל ברכבי גולף או באופניים. גם מרכז הספורט של ניר דוד נמצא בסמוך, ובו בריכת שחייה שהכניסה אליה חופשית לאורחי המתחם.

גן גורו נמצא במרחק הליכה או נסיעה קצרצרה מהצימרים של ניר דוד | צילום: ניר דוד

במתחם יש שלושה סוגים של בקתות מרווחות שמתאימות לארבע-שש נפשות, בכולן יש מטבחון מאובזר, ג'קוזי בחדר השינה או בחלל המרכזי וכן מרפסת. בחלק מהבקתות יש גלריה ללינת הילדים.

אם תרצו להיכנס לרכב: מלבד האטרקציות הצמודות, תמצאו במרחק נסיעה קצרה את גן לאומי בית שאן, גן לאומי בית אלפא, גני חוגה, קניון בזלת, הר הגלבוע ועוד.

פרטים נוספים באתר תיירות ניר דוד

ארוחת הבוקר בניר דוד מוגשת ליד הנחל | צילום: תיירות ניר דוד

גני חוגה: מים, מים, מים

בקיץ, מה עוד אנחנו רוצים חוץ ממים? ומאלה יש במתחם גני חוגה בשפע. בפארק נובעים מעיינות בטמפרטורה קבועה של 24 מעלות הזורמים בין שלושה אגמים, מול הנוף של הרי גלעד. נכון, חם כאן בקיץ, אבל בעצם, למה לצאת מהמים? המתחם כולל גם אטרקציות ושעשועי מים, כמו אומגה שגולשת לתוך המים, כלומר, כל מה שצריך בשביל ילדים מאושרים. יש גם מתקני שעשועים לילדים, פארק דיג, הפעלות לילדים וסיורי שקיעה סביב האגם.

במקום יש מתחם קמפינג בו אפשר ללון באוהלים שמביאים הבית, אבל אם אתם רוצים להתפנק, תוכלו ללון באוהלים הממוזגים. במתחם יש 14 אוהלים מונגוליים ממוזגים עם מקרר ומזרנים, חלקם מתאימים לאירוח של עד ששה אורחים ואחרים, גדולים במיוחד, מתאימים לאירוח של 20 אורחים. לאחרונה הצטרפו למתחם גם אוהלי הדום – אוהלים בסגנון כיפה גאודזית המתאימים לחמישה אורחים לכל היותר, ומאובזרים במזגן, מקרר קטן, מזרנים, שקעי חשמל ותאורה. השירותים והמקלחות משותפים.

אם תרצו להיכנס לרכב: גן לאומי כוכב הירדן, נהריים בגשר, גן לאומי בית שאן, פארק המעיינות, גן לאומי גן השלושה, גן גורו.

פרטים נוספים באתר גני חוגה

פארק גני חוגה. שפע של מים | צילום: נדב שני

חאן דרך העץ, שדמות דבורה: אטרקציה אקולוגית בגליל התחתון

פארק דרך העץ הוא פארק אטרקציות אקולוגי הסובב כולו סביב נושא העץ. בפארק יש, בין היתר, מבוך העשוי מקורות עץ, מסלולי משחק של מיני גולף ובאולינג, נגרייה לבניית ערכת צעצוע מעץ, מכוניות פדלים, מסלול רטוב עם מתזי מים וגם טיול קרוניות אל מול נופי התבור. אפשר להעביר כאן כמה שעות מהנות, ואחר כך, להישאר לישון בחאן הצמוד ולהמשיך לטייל באזור הגליל התחתון.

חאן דרך העץ. לינה בסיסית אך נעימה עם אטרקציה צמודה

החאן מציע מגוון אפשרויות לינה – ממתחם קמפינג שאפשר ללון בו באוהלים מהבית, דרך מתחם של אוהלים ממוזגים עם מזרנים, שמתאמים לאירוח של עד שישה אורחים,  ועד לחדרי מטיילים ודירת אירוח משפחתית. חדרי המטיילים הם חדרים בסיסיים אך נעימים שמתאימים לחמש נפשות, עם שירותים ומקלחת צמודים, מצעים ומגבות. יש גם מטבחון מאובזר המשותף לכל קומה. דירת האירוח מותאמת לעד עשרה אורחים וכוללת שלושה חדרי שינה, סלון, מטבח מאובזר, מקלחת ושירותים צמודים, והיא מתאימה לאירוח של עד עשרה אורחים. לא משנה אם תלונו בקמפינג, בחדרים או בדירות, הכניסה לפארק דרך העץ כלולה במחיר הלינה.

אם תרצו להיכנס לרכב: במרחק נסיעה קצרה תגיעו למרכז המבקרים דבורת התבור, כפר תבור, מעיין החמישה ויער בית קשת. קצת יותר רחוק תגיעו לכפר תבור, הר ארבל וטבריה.

פרטים נוספים באתר חאן דרך העץ

רכבת התבור בפארק דרך העץ | צילום: איציק ברוך

מלון צובה: פארק שעשועים, שוקולד וטיולים

בילוי ללא הגבלה בפארק שעשועים, מהפתיחה ועד הסגירה ושוב למחרת, זה החלום של כמעט כל ילד. אז בארץ שלנו אמנם אין פארקי שעשועים בסדר הגודל של פארקי דיסני או מקביליהם, אבל יש לנו את פארק קיפצובה. הפארק האטרקציות החמוד הזה, שמותאם בעיקר לילדים צעירים (עד גיל 12) מציע קרוסלות מסוגים שונים, רכבת הרים, ספינת פיראטים, גלגל ענק ועוד, כמו גם משחקייה מקורה וממוזגת עם ג'ימבורי, מבוך מראות וטרמפולינות ומתחם נינג'ה. כל זה, מול הנוף היפה של הרי ירושלים.

פארק השעשועים קיפצובה הצמוד למלון צובה | צילום: תיירות צובה

מלון צובה הצמוד מציע לא רק תצפית על אותו נוף בדיוק וכניסה חופשית לפארק. במלון, שבו 64 סוויטות משפחתיות מרווחות ומאובזרות שמשקיפות לנוף, יש גם בריכת שחייה ואת אחד מהבראנצ'ים הטובים בארץ. בסביבה יש הרבה מה לראות ולעשות, אבל האמת שלא בטוח שתרצו לצאת מהמלון. חוץ מפארק קיפצובה, במתחם נמצאים גם חוות השוקולד גליתא בה אפשר להשתתף בסדנאות שוקולד ויקב צובה בו תוכלו לטעום יינות בזמן שהילדים משתעשעים בפארק הצמוד. סביב הקיבוץ יש כמה מסלולי טיול במרחק הליכה  – להר צובה, שרידי המצודה הצלבנית בלמונט, עין צובה, בין הכרמים או פשוט ברחבי הקיבוץ. בקיץ יוצאים גם סיורי עששיות מהקיבוץ לעת ערב.

אם תרצו להיכנס לרכב: ירושלים על שלל אתריה נמצאת במרחק נסיעה קצרה, כמו גם אתר הסטף, גן לאומי עין חמד ואתרים רבים נוספים.

פרטים נוספים באתר מלון צובה

ממלון צובה אפשר לצאת לטיול רגלי בשרידי מצודת בלמונט וליהנות מהנוף של הרי ירושלים | צילום: תיירות צובה

חוות האנטילופות: חיות בר וקסם מדברי

חוות האנטילופות במושב צופר מהווה כבר הרבה שנים תחנה שרבים עוצרים בה בדרך לאילת. החווה מורכבת משני מתחמים – מתחם הספארי, בו אפשר לסייר ברכב פרטי ולראות מסביב את עדרי האנטילופות, האיילים, היעלים והזברות – כולם מסתובבים חופשי. המתחם השני הוא תיבת נח – תיבה בת שתי קומות בהשראת התיבה התנ"כית, ובה בעלי חיים קטנים יותר. בלב החווה, בסמוך למתחם הספארי, נמצא מתחם הלינה, ולדברי בעלי המקום, הוא זה שמאפשר לקיים כלכלית את החווה שהיא פרטית ולא מקבלת שום מימון. אפשרויות הלינה מגוונות וכוללות קמפינג של אוהלים פרטיים, חאן ובו סוכות בגדלים שונים שמציעות לינת שטח בתנאים משודרגים (הסוכות מאווררות בקיץ ומחוממות בחורף, והלינה בהן היא על מזרנים ומחצלות הפרושות על משטחי בטון. בכל סוכה יש מקרר ושקע חשמל. לאורחי החאן והקמפינג יש שירותים ומקלחות משותפים.

זה לא ספארי באפריקה, זו חוות האנטילופות | צילום: רן זיסוביץ

בנוסף, יש במקום 12 בקתות המעוצבות בסגנון אפריקאי. כולן ממוזגות ומציעות שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה, מקרר קטן, מיקרוגל וקומקום חשמלי. הבקתות בסיסיות אך נעימות, ומאפשרות ללון בנוחות על אף שמוקד העניין המרכזי נמצא בחוץ. אורחי המתחם נהנים מכניסה חינם לחווה, ויכולים להשקיף על חלק מהחיות שמתקרבות לגדר גם מחוץ לשעות הפעילות של החווה.

המרחב גדול ומאוד מזמין, במיוחד לילדים. יש בו בריכות שכשוך ותעלות מים כדי להנעים את השהות גם בימים קרים, והילדים נהנים להתרוצץ ולשחק ומתקשים להיפרד מהמקום.

אם תרצו להיכנס לרכב: בקיץ האזור מזמין מאוד לפעילויות ערב ולילה כמו סיורי עששיות במואה, סיורי מיומנויות קדמוניות וסיורי צפייה בכוכבים (האזור מזמין לצפייה בכוכבים לאורך כל השנה).

פרטים נוספים באתר חוות האנטילופות

מתחם חוות האנטילופות מציע נופים מדבריים והרבה שלווה | רן זיסוביץ

הפוסט מתחמי אירוח למשפחות: האטרקציות כבר בפנים הופיע ראשון במסע אחר

על המים: קרוז בים התיכון

רוצים להרגיש חו"ל בלי לעלות על מטוס? אתם יכולים לנסוע לסיני ואתם גם יכולים לנסוע לנמל חיפה ולעלות על אניית נופש שמפליגה לקפריסין וליוון. שייט בספינת תענוגות הוא אחת מאפשרויות הנופש המוצלחות ביותר למשפחות. מדובר בחופשה נטולת דאגות ולוגיסטיקה – בלי נסיעות ארוכות, בלי פקקים, בלי אריזות מדי יום ביומו, בלי לדאוג איך להעסיק את הילדים או מה הם יאכלו לארוחת הערב. האנייה היא מלון צף שנוסע אתכם ושיש בו הכל, והיא מציעה את השילוב האידאלי בין טיול שבו רואים כל יום יעד אחר לבין חופשת בטן-גב על שפת הבריכה בסגנון הכל-כלול.

האי סנטוריני בקרוז ים תיכוני

בקיץ הקרוב ההיצע יגדל ולהפלגות של מנו ספנות יתווספו ההפלגות של Royal Caribbean. ההיצע כולל הפלגות קצרצרות של שלושה לילות עם עגינה אחת בלימסול שבקפריסין, והפלגות ארוכות יותר, של 8-4 לילות, שכוללות עגינה באיי יוון, ובהם רודוס, סנטוריני, מיקונוס ואתונה בירת יוון. האונייה בה שטים, Raphsody of the Seas  כוללת מבחר גדול של מסעדות וברים, בריכות שחייה עם מגלשות מים, כמה בריכות ג'קוזי רחבות ידיים, מועדון ילדים, ספא, חדר כושר ואפילו קיר טיפוס, ומתקיימות בה הופעות, הפעלות וסדנאות לכל המשפחה.

כמה זמן? 8-3 לילות

בריכה באוניית תענוגות. גם טיול, גם בטן-גב | צילום: Vintagepix, שאטרסטוק

הכי זול: איסטנבול

תורכיה חזרה בשנה האחרונה למפת התיירות הישראלית. בעוד שמשפחות ישראליות רבות בוחרות בחופשת בטן-גב באנטליה, גם איסטנבול היא יעד נפלא למשפחות, בנוסף להיותה אחד היעדים הזולים ביותר באירופה. איסטנבול מציעה הרבה חוויות שלא כדאי להחמיץ, כמו ביקור במסגד איה סופיה, בארמון טופקאפי או במסגד הכחול, קניות בבזאר הגדול ושייט במצרי הבוספורוס, אבל מעבר לכל אלה, היצע האטרקציות המשפחתיות בעיר לא נופל מזה של ערים גדולות כמו פריז או לונדון.

גם ילדים יתקשו להישאר אדישים לקסם של איסטנבול

בין היתר תמצאו פה את מרכז התגליות של לגו (Legoland Discovery Center) –  פארק שעשועים מקורה מבית לגולנד; מוזיאון השעווה מאדאם טוסו, אקווריום של רשת האקווריומים הבינלאומית Sea life וגם את עיר הילדים Kidzania.בנוסף תמצאו באיסטנבול הרבה אטרקציות משפחתיות מקומיות ומוצלחות  – פארק השעשועים Isfanbul, דולפינריום, פארק מיניאטורי בשם Miniaturk, מוזיאון תחבורה ועוד.

כמה זמן? 7-3 לילות

באיסטנבול יש שילוב מנצח של מונומנטים ואתרים היסטוריים ודתיים לצד אטרקציות לכל המשפחה

יוון, אבל אחרת: נקסוס

יוון היא היעד הכי פופולרי בקרב משפחות ישראליות – היא קרובה, היא זולה, מזג האוויר בה נעים, יש בה חופים נהדרים, אתרים היסטוריים, אוכל טוב והרבה שלווה. מבין איי יוון, כמעט כל אי שתבחרו בו יהיה בחירה מוצלחת, אבל אם כבר הייתם בכרתים וברודוס ואתם מחפשים אי רגוע, נמליץ לכם על נקסוס. קודם כל, בגלל הדרך. ההפלגה יוצאת מנמל פיראוס הסמוך לאתונה, ונמשכת כשלוש-שש שעות, לא ארוך מדי בשביל לייגע, אבל מספיק ארוך בשביל לספק תחושה של הרפתקה (ואם תוכלו לשלב לפני כן כמה ימים בבירת יוון, מה טוב). נקסוס הוא הכי הכי גדול והכי ירוק מבין האיים הקיקלאדיים. זהו אי רגוע ושליו עם חופים חוליים ארוכים ויפים, וגם פנים האי ההררי מספק הרבה עניין, עם חוות קטנות, מחלבות, מטעי זיתים, כפרים מסורתיים, שרידים ארכאולוגיים ומסלולי הליכה. אם אתם רוצים חופשה שלווה של ים עם הרבה טבע, נקסוס הוא המקום בשבילכם.

נקסוס הוא הירוק מבין האיים הקיקלאדיים ויש בו כל מה שצריך לחופשה שלווה

בבירת האי, נקסוס, תמצאו את מבצר נקסוס, שרידי מקדש אפולו, כמה מוזיאונים קטנים וסמטאות צרות המשובצות בחנויות, מסעדות וברים.  מחוץ לעיר תמצאו כפרים ציוריים כמו Chalki, חופים יפהפיים, מרביתם מרוכזים בצד המערבי של האי, כמו Plaka, Agios Georgios ו-Agia Anna.

כמה זמן? 7-3 לילות

חוף פלאקה בנקסוס. האי מתאפיין בחופים חוליים רחבים | צילום: Alexandros Michailidis, שאטרסטוק

הכי נוף שיש: טיול כוכב באוסטריה

הרים שפסגותיהם מושלגות, כרי מרעה ירוקים, אגמים בצבע טורקיז, יערות עבותים, טירות עתיקות – התפאורה המושלמת הזו לחופשה המשפחתית הבאה שלכם מחכה לכם בהרי האלפים, ואחת האפשרויות האטרקטיביות ביותר למשפחות היא אוסטריה. טיסות הלואו קוסט לווינה הופכות את העיר לאטרקטיבית במיוחד לקהל הישראלי, וממנה אפשר להמשיך בקלות להרי האלפים ברכב שכור או ברכבת, רצוי אחרי שהקדשתם יומיים או שלושה לבילוי בעיר האלגנטית, הגדושה באטרקציות לכל המשפחה. גם המחירים באוסטריה נוחים יחסית בהשוואה לשכנותיה (ובעיקר שווייץ היפהפייה אך יקרה להחריד). ביחד עם היצע גדול במיוחד של אטרקציות בטבע לכל המשפחה, כמו פארקי חבלים, מגלשות הרים ופארקי רגליים יחפות, כפרי נופש ידידותיים למשפחות ותפריט שכולל שניצלים עצומי ממדים, שטרודל וינאי וכדורי מוצארט, מתקבלת חופשה שילדים ומבוגרים כאחד יתקשו לסרב לה.

חבל זלצבורגלנד גדוש באגמים שמזמינים לרחצה או לשייט

אזור זלצבורגלנד חביב במיוחד על משפחות, הודות לנופים מהפנטים ושפע של אטרקציות ומוקדי עניין. בנוסף לזלצבורג, בירת החבל היפה (אל תוותרו על סיור בעיר העתיקה ועל טירת הלברון), תמצא כאן עוד אינספור אטרקציות: אגמים אלפיניים שאפשר לשוט בהם, מפלים מרשימים, כמו מפלי קרימל, הגבוהים במרכז אירופה; טיולים רגליים בנקיקים עמוקים ושצפים כמו נקיק ליכטנשטיין, טירות עתיקות כמו טירת וורפן, מערת הקרח הגדולה בעולם, מכרות מלח כמו מכרה הליין (Hallein), הרים רבים מספור שאפשר לטפס לראשם ברכבל, פארקי חבלים ואתרי ספא ופארקי מים כמו Alpentherme Hofgastein.

כמה זמן? שבוע-שבועיים

מגלשת הרים באוסטריה | צילום: ELEPHOTOS, שאטרסטוק

משהו אחר לגמרי: מרוקו

אם אתם רוצים חופשת קיץ משפחתית קצת שונה, כזו שבה שווקים ססגוניים מחליפים את מרכזי הקניות הממוזגים והילדים רוכבים על גמלים במקום להסתחרר ברכבות הרים, תחשבו מרוקו. הסכמי הנורמליזציה עם מרוקו והפעלת הטיסות הישירות למדינה הפכו את מרוקו ליעד אטרקטיבי במיוחד – לא רחוק מדי, לא יקר מדי, אבל שונה לחלוטין.

ממרקש אפשר לצאת לטיולים בהרי האטלס,למשל, לקסבת אית בין חדו

מרוקו גדולה ומגוונת, ואם אתם לא רוצים לבלות עם הילדים בעיקר בנסיעות, עדיף להתמקם בשני יעדים ומהם לצאת לטיולי כוכב. מרקש היא בחירה מצוינת למשפחות, גם בגלל שהיא עיר מרתקת ומסעירה, עם המון מוקדי עניין –  מכיכר ג'מע אל פנה והשווקים ועד לארמון לה בהאיה וגני מג'ורל; אבל גם בגלל שהיא מהווה בסיס מצוין לטיולים במדבר הסהרה ובהרי האטלס. מכאן תוכלו לצאת לטיולים במפלי אוזוד השוצפים, בעמק האוריקה הירוק, בכפר המבוצר אית בן חדו, או לטיול מדברי על גבו של גמל.

מרוקו מציעה עןד המון יעדי מלהיבים, אבל מכיוון שקיץ וחם, כדאי לבחור באחת מערי החוף של מרוקו למחצית השנייה של החופשה. אסווירה, עיירת החוף הפורטוגזית שמציעה דיונות חול וחופים יפים ושלווים וסירות דייגים היא בחירה מצוינת.

רק כדאי לקחת בחשבן שחם במרוקו בקיץ, ולכן תכננו את הימים שלכם אחרת. התעוררו מאוחר, בלו את הבוקר והצהריים בעצלתיים בים או בבריכה, ותתחילו לטייל בשעות אחר הצהריים והערב, כשיותר נעים.

במרוקו יש שפע אפשרויות לינה נהדרות למשפחות – מריאדים מעוצבים עם חצרות פנימיות ובריכה מרעננת, דרך אתרי גלמפינג יוקרתיים בהם תוכלו לבלות את הלילה בסטייל תחת כיפת השמים ועד לכפרי נופש בסגנון קלאב מד.

כמה זמן? חמישה ימים – שבועיים

במרוקו אפשר ללן בריאדים מעוצבים עם בריכה מרעננת | צילום: MikeDotta, שאטרסטוק

חופשה טרופית: תאילנד

תאילנד נחשבת בשנים האחרונות לאחד היעדים האהובים ביותר על משפחות. קל להבין מדוע – חופים חלומיים, המון פעילויות ואטרקציות לכל המשפחה, מלונות מפנקים במחירים מצחיקים, אינספור אפשרויות לקניות ואוכל נפלא שגם ילדים אוהבים – איזה ילד יסרב למנת פאד תאי, סטיקי רייס או אננס טרי? מעבר לכל אלה, קסמה של תאילנד נעוץ בעובדה שמצד אחד היא מאפשרת לחוות נופים אקזוטיים ותרבות שונה, ומצד שני היא מאפשרת לעשות זאת בתנאים מערביים ונוחים.

מפלים בג'ונגל בצפון תאילנד

המסלול של מרבית המשפחות בתאילנד נע על ציר בנגקוק – צ'יאנג מאי – האיים. בנגקוק היא עיר בירה כאוטית ומרתקת, שמציעה הצצה לתרבות אחרת – למשל, בארמון המלך, במקדשים ובשוק הצף. לצד זאת, יש בה קניוני ענק כמו Siam Paragon (שבו יש גם אקווריום מצוין), פארקי מים להתרענן בהם מהלחות, כמו Siam Park City והרבה אטרקציות לכל המשפחה כמו פארק השעשועים Dream World, מוזיאון הילדים Children's Discovery Museum ועיר הילדים Kidzania.

צפן תאילנד מציעה חוויה שונה לחלוטין – כאן תוכלו לטפל בפילים, לעשות רפטינג, לצאת לטרקים בג'ונגל, לפגוש שבטים, לבקר במקדשים ולהשתתף בסדנאות בישול. לפופולריות הרבה ביותר בקרב משפחות זוכים האיים של דרום תאילנד, שמציעים חופים קסומים עם חול לבן ומי טורקיז, יערות גשם והרבה אטרקציות, במיוחד באיים התיירותיים פוקט וקוסמוי. עם זאת, לא חייבים להיצמד לאיים המאוד מתויירים. אם אתם מעדיפים חופשה שלווה יותר, ייתכן שתיהנו דווקא באיים פחות עמוסים כמו קו לנטה, קו צ'אנג, קו סאמט  או קו טאו.

חופי תאילנד הם יעד מושלם לחופשה משפחתית

טבע, ערים ופארקי שעשועים: רואוד טריפ בקליפורניה

אם אתם אוהבים להיות בדרכים, לא חוששים מנסיעות ארוכות ורוצים יעד שייתן מענה לכל אחד מבני המשפחה, סעו לקליפורניה. עם טיסות ישירות לסן פרנסיסקו ולוס אנג'לס ושער דולר נמוך, ארצות הברית בכלל וקליפורניה בפרט צפויות ליהנות מהרבה מבקרים בקיץ הקרוב.

חופי קליפורניה מזמינים לגלישת גלים | צילום:Denis Moskvinov, שאטרסטוק

למה דווקא קליפורניה? כי יש בה הכל. ערים גדולות ומסעירות? יש. קשה להתחרות בהיצע של לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו. אטרקציות משפחתיות? יש ויש. דיסנילנד, אולפני יוניברסל, פארק עולם הים, לגולנד וסיקס פלאגס הם רק חלק מהמבחר. טבע ונופים? לאורך כל הדרך. צוקים שצונחים בתלילות אל הים, חופים חלומיים שמזמינים לגלישה, יערות סקוויה ומפלים דרמטיים הם רק חלק ממה שמצפה לכם.

יש אינספור אפשרויות לרואוד טריפ בקליפורניה, כאשר המסלול הקלאסי למשפחות מתחיל לרוב בסן פרנסיסקו, ממשיך לפארק הלאומי יוסמיטי, לחצי האי מונטריי ולאתרים נוספים על כביש מס' 1 כמו ביג סור. לבסוף מגיעים ללוס אנג'לס, שם אפשר לבלות כמה ימים בעיר עצמה, על שלל אתריה וכן בפארקי השעשועים שבעיר ובסביבתה (דיסנילנד, קליפורניה אדוונצ'ר, אולפני יוניברסל, סיקס פלאגס ועוד). מי שיש לו זמן נוסף, יכול להדרים עד סן דייגו וליהנות מחופיה היפים ומשלל אטרקציות משפחתיות כמו פארק עולם הים, פארק לגולנד  וגן החיות של סן דייגו שהוא מהטובים מסוגו בעולם.

משפחה מטיילת בפארק יוסמיטי

את המסלול הזה אפשר לעשות ברכב שכור וללון במוטלים ומלונות לאורך הדרך, ואפילו בקמפינג (למשל, בפארק יוסמיטי), אבל לחוויה בלתי נשכחת, כדאי לעשות אותו בקרוואן.

הפוסט יעדים לחופשה משפחתית בקיץ 2022 הופיע ראשון במסע אחר

באמצע שנת שבתון בארה"ב גילינו שחופשת החורף של בתי הספר וזו של האוניברסיטאות חופפת ברובה. עם חורף קר במיוחד בפתח, היה ברור שצריך למצוא יעד חם לצבור כמה שיותר שעות שמש לקראת החודשים הבאים. סקירה קצרה הובילה למסקנה מהירה – נוסעים לקוסטה ריקה! מסתבר שזהו יעד חורף פופולארי מאד בארה"ב, ואפשר להגיע בקלות יחסית בטיסות רבות דרך מיאמי או מיעדים אחרים.

מדריך מסע אחר לקוסטה ריקה

החלטנו לבנות טיול באורך 12 יום בשיטה של כוכבים – ארבעה לוקיישנים ששימשו כבסיס טוב לטיולים באזור, בלי הצורך לעבור מלון מדי לילה. קוסטה ריקה היא מדינה קטנה בסך הכל שמציעה מגוון אדיר של אתרים ואזורים. צריך לקחת בחשבון שזו מדינה עם קצב שקצת מזכיר את סיני – כדאי לתת את הזמן ולספוג את האווירה מסביב, לא לרוץ כל הזמן ממקום למקום. מטבע הדברים לא הספקנו לעשות הכל, וכך אזורים חשובים כמו החופים בצד הקריבי או פארק הקורקובדו המפורסם נשארו מחוץ לתמונת הטיול. אין ברירה, נצטרך לחזור…

בקוסטה ריקה מספר שדות תעופה בינלאומיים, אבל רובם קטנים ומשרתים מספר מועט של חברות. אנחנו נחתנו בשדה התעופה המרכזי בעיר הבירה סן חוזה. טיפ חשוב למתכננים – תשתית הכבישים בקוסטה ריקה מוזרה לכל הפחות, ודרכים רבות הופכות פתאום לדרכי עפר (במקרה הטוב…), על תאורת כביש אין מה לדבר. אם הטיסה נוחתת בלילה, כדאי לישון באזור שדה התעופה ולשכור רכב למחרת בבוקר כדי להתחיל את הנסיעה. בסן חוזה חיים כשני מיליון מתושבי קוסטה ריקה (5 מיליון בסך הכל). ניתן למצוא בעיר ובסביבת שדה התעופה קניונים, מסעדות, סופרמרקטים גדולים, השכרת רכב – לא נשארנו לגלות מה עוד יש שם. עוד כמה מילים פרקטיות – המטבע המקומי הוא קולון (Colon) ו-614 ממנו שווים דולר אחד. כמעט בכל מקום שהיינו שמחו להשתמש בכרטיס אשראי, וכמעט בכל המקומות שמחו לקבל דולרים כך שאין סיבה אמיתית להמיר כמות גדולה של כסף לקולונים מקומיים. השימוש המרכזי שלנו היה לטיפים, למרות שגם שם דולרים יעשו את העבודה.

טוקאן ירוק כחול צוואר

הר הגעש ארנל

התחנה הראשונה שלנו היתה בהר הגעש ארנל (Arenal Volcano). ארנל הוא הר געש פעיל (התפרצות אחרונה ב-2010) שנמצא כ-90 ק"מ מהבירה סן חוזה ומתנשא לגובה של 1,633 מטר מעל פני הים. סביבת ההר עשירה ביערות גשם, נהרות שוצפים, מעיינות טבעיים חמים, מסלולי טיולים ומאות אטרקציות שונות ומגוונות (ולא מאד זולות). העיירה La Fortuna נמצאת ממש למרגלות ההר ומציעה מגוון מקומות לינה, מסעדות ושירותים למבקרים. זה היה המפגש הראשון שלנו עם יער הגשם בקוסטה ריקה – מבין האטרקציות הרבות באזור בחרנו בסיור שכולל עליה ברכבל במעלה ההר ומסלול הליכה בין גשרים תלויים מעל צמרות יער הגשם, רפטינג בנהר גועש, טיול למפל La Foruna המרשים, טבילה באתר מעיינות חמים וסיור מרתק (וטעים!) בחוות קפה וקקאו מקומית.

המלצות Arenal:

סיור וטעימות קפה ושוקולד – https://donjuantours.com/arenal-chocolate-coffee-tours

ראפטינג – https://www.costaricadescents.com

מסעדה איטלקית שהילדים עפו עליה – https://vagabondocr.com

בית קפה עם ארוחות בוקר וקפה משובח במיוחד – https://redfrogcoffeeroaster.negocio.site

הר הגעש ארנל

מטעי הקפה ליד הר הגעש ארנל

רכבל לפסגת הר הגעש ארנל

מפל לה פורטונה וכמה מתרחצים אמיצים

עוד מפל באזור הר הגעש ארנל

העיירה טמרינדו

מארנל המשכנו לעיירת החוף טמרינדו. נסיעה של 130 ק"מ נמשכת לפחות שלוש שעות, בכבישים שמשתנים מאוטוסטרדה (יחסית, כן?…) של שני נתיבים בכל כיוון ועד לשביל עפר צר בתוך יער. באמצע יש נופים כאשר בתחילת המסע הכביש מלווה את אגם ארנל, האגם הגדול ביותר במדינה. הניווט במדינה לא מאד מסובך, אבל הוא כמעט בלתי אפשרי בלי מפות אינטרנטיות. אנחנו קנינו כרטיסי סים מקומיים בסן חוזה, בעיקר בשביל השימוש בתוכנות ניווט – כדאי מאד להוריד את מסלולי הנסיעה שיהיו שמורים על הטלפון הנייד, מכיוון שלא בכל המקומות יש קליטה סלולארית מלאה.

טמרינדו היא עיירה קטנה על חופי האוקיינוס השקט. העיירה עצמה והאזור מציעים שילוב של חופים מדהימים, חיי לילה ומסעדות רבות ומגוונות. זהו יעד מועדף לגולשי רוח וגלים וכן לחובבי טבע שמגיעים לאזור לעקוב אחר בקיעת צבי הים. תקופת הקורונה הביאה לאזור סוג חדש של מבקרים – נוודים דיגיטאליים שעובדים באמצעות המחשב ודרך האינטרנט, ונהנים ממזג האוויר הנוח ומכל מה שיש לים ולאזור כולו להציע. אין סוף בעלי סירות שמציעים סוגים שונים של שייט וספורט ימי למבקרים הרבים. אנחנו בחרנו בשיט שקיעה על קטאמרן – הפלגה רגועה בין המפרצים היפים באזור, עם הזדמנויות לטבילה בים וכמובן שקיעה מפוארת לסיום.

לקוסטה ריקנים יש מוטו שחוזר על עצמו כמעט בכל מקום – Pura Vida  (חיים טהורים)! זה שימושי כמעט לכל דבר – שלום, להתראות, בתיאבון, לחיים, תודה… צמד המלים מתנוסס בגאווה על מיליון חולצות, כובעים וכל דבר אחר בחנויות המזכרות הרבות. מוטו לא רע בסך הכל… רוב המקומיים שפגשנו היו אנשים פשוטים, אדיבים ושמחים. במסעדות קיבלנו בדרך כלל שירות מצוין ובאופן כללי נראה שהאוכלוסייה – ובעיקר חלקה הגדול שמתפרנס מתיירות – שמח למבקרים אחרי שנתיים לא פשוטות.

המלצות Tamarindo

מלון – אנחנו היינו במלון  Pasatiempo שנמצא ממש במרכז העיירה. מלון קטן ופשוט, עם ארוחת בוקר לא רעה ובריכה קטנה ונעימה, והיתרון הגדול – אפשר ללכת ברגל לחוף הים, למסעדות ולבארים – https://hotelpasatiempo.com

קפה – קפה מצויין ולחם בננות מושלם בבית קפה מקומי וקטן במרכז העיירה בשם Nordico Coffee House. מקום נהדר לשעה עבודה עם הלפטופ. https://coffeenordico.com

מסעדות – ממש במקרה הגענו לשתי מסעדות נהדרות, שתיהן בבעלות ישראלית. מסתבר שבמקום יש קהילה קטנה שגדלה בשנים האחרונות. אוכל אסייתי מעולה ב-Green Papaya, ואוכל ישראלי  מפתיע באיכותו ב-Falafel Bar, שניהם במיקום מרכזי ונגיש.

חוף באזור טמרינדו

שקיעה במפרץ טמרינדו

מונטה ורדה – ההר הירוק

פורה וידה טמרינדו! ממשיכים למונטה ורדה (Monteverde – ההר הירוק), נסיעה של 160 ק"מ שלוקחת על הנייר 3-4 שעות ובפועל קצת יותר. הנסיעה מתחילה בכבישים סבירים שהולכים ונהיים צרים ותלולים יותר ככל שמתקרבים ליעד. העיירה הקטנה שוכנת בלב יער העננים – יער טרופי ששוכן באזור הררי ומתאפיין בלחות גבוהה ועננות נמוכה בגובה צמרות העצים. זוהי תופעה נדירה יחסית שהפכה את מונטה וורדה למרכז התעניינות עולמי, כזה שמופיע באופן תדיר ברשימת פלאי תבל וברשימות של מקומות בהם חייבים לבקר לפני שהם נעלמים… המקום לא דומה לשום מקום אחר שבו ביקרתי. התחושה היא של חיים בתוך ענן. אגב, אחת התופעות החביבות של הלחות הגבוהה באוויר היא היווצרות של קשת שלמה שמחזיקה מעמד במשך שעות (כל עוד השמש זורחת ולא מכוסה בעננים) ומשנה את מקומה לאורך היום לפי זווית השמש.

יער עננים – ללכת בתוך ענן

הקשת הקבועה במונטה וורדה

אם טמרינדו היא בירת הים והחיים הרגועים, מונטה וורדה היא עיר הבירה של הטיולים והטבע. בעיירה ובאזור פועלות הרבה מאד אטרקציות שמביאות אותך הכי קרוב שאפשר לטבע, וכמובן שבשמורות הטבע הרשמיות באזור אפשר לטייל בצורה עצמאית. מבין האפשרויות הרבות והמגוונות, בחרנו אטרקציה שהיא אחד משיאי הטיול באזור – גלישה באומגה (zipline) מעל צמרות העצים ביער הגשם. עשינו את זה כבר בכמה מקומות בעולם, אבל אף פעם לא בגובה ובאורך המסלולים שפגשנו בקוסטה ריקה. אתה מאובטח ברתמה לכבל פלדה וגולש במהירות מטורפת – אחרי שההתרגשות הראשונית קצת מתפוגגת אתה מתחיל להסתכל מסביב ונושם נוף שלא תוכל לראות בשום מקום אחר בעולם. יער גשם מגובה הצמרות, במרחק על הקרקע נהרות גועשים, ובמונטה וורדה כל זה קורה בתוך ענן. כל קו אומגה כזה מסתיים ברציף עץ קטן, אתה מתנתק מהכבל ועובר לכבל הבא – המסלול שלנו כלל בערך עשרה כאלה, כשהאחרון באורך קילומטר… בהחלט חוויה בלתי נשכחת. החבילה שרכשנו בפארק Salvature כללה בנוסף לאומגות גם מסלול הליכה נחמד דרך גשרים תלויים ביער הגשם כאשר בסופו מפל שוצף, וביקור מרגש במיוחד במקלט העצלנים – אותם יונקים מוזרים שמבלים את רוב חייהם על העץ ומאופיינים בתנועה איטית (ומכאן שמם). העצלן, שנחבר לאחרונה לסמל הלאומי של קוסטה ריקה, מתקדם במהירות המסחררת של 0.25 קמ"ש ושורף סביב 11 קלוריות ליום… אחרי שתקוותנו לפגוש עצלנים בטבע נכזבה, המקלט במונטה וורדה סיפק לנו מפגש עם כעשרה יצורים חביבים והסברים של מדריך מקצועי.

במונטה וורדה מתקיים איזון מרשים במיוחד בין הרצון לפתח את התיירות כמקור הכנסה לבין הצורך לשמור על הטבע, ובעיקר על יער העננים הנדיר. הכבישים באזור פחות מפותחים וקשה יותר להגיע, פחות בתי מלון וחדרים זמינים לתיירים, ובכלל התיירות מתקיימת במספרים קטנים יותר מבמקומות אחרים שראינו. התוצאה הישירה של המאמץ הזה מורגשת מיד בכניסה לעיירה – הטבע נוכח שם במלוא הדרו. את יער הגשם רואים מכל מקום, בעלי החיים נמצאים מסביב, ציפורים נדירות חגות מסביב… ועדיין, במקום יש שירותי תיירות מצויינים, מסעדות, מכבסות וכל מה שצריך.

המלצה חשובה – אם אתם חובבי טבע, בעלי חיים ו/או צילום, כדאי מאד לשכור מדריך מקומי לטיול פרטי או להצטרף לקבוצה מודרכת קטנה. היכולת שלנו להגיע למקום חדש בנוף אחר לגמרי ולהיות מסוגלים לזהות ולאתר בעלי חיים שאנחנו לא מכירים היא מוגבלת… כדאי להיעזר בידע מקומי. טיפ שקיבלתי מאחד המדריכים הביא אותי לבית קפה מקסים בשם Stella's שנמצא בקצה העיירה, בסמוך ליער העננים. מעבר לקפה ולמאפים המצוינים, בחלק האחורי יש גינה גדולה ומתקני האכלה רבים לציפורים שמגיעות לאכול בננות שמניחים עבורם המלצרים. אפשר לשבת בשולחן מקורה בחוץ, לשתות קפוצ'ינו מצוין, ולראות ממרחק אפסי חלק מהציפורים האקזוטיות ביותר שחיות בעולם שלנו. דיל לא רע בסך הכל…

המלצות Monte Verde

מלון – בחירה של מלון במקום לא מוכר היא תמיד הימור. אנחנו משתמשים בביקורות של Trip Advisor על מנת לצמצם סיכונים ובמונטה ורדה זה עבד בגדול. Ficus Hotel – חדרים משפחתיים גדולים, מרפסות שצופות אל השקיעה וארוחת בוקר טובה https://ficuslodge.com/en

אטרקציות – חבילה של אומגות (zipline), טיול גשרים תלויים וביקור במקלט עצלנים – https://selvatura.com

גשרים תלויים מעל יער הגשם

גשרים תלויים ביערות הגשם

עצלן – החיה הלאומית בקוסטה ריקה

אין סוף לצבעים

פארק לאומי מנואל אנטוניו

ממונטה וורדה לתחנה האחרונה במסע – אזור הפארק הלאומי מנואל אנטוניו. נסיעה שנמשכת שלוש שעות, בערך כמו כל נסיעה אחרת במסע הזה שלנו בקוסטה ריקה…

עוזבים את האזור ההררי עם יערות הגשם והעננים, ולאט לאט הנוף מתחלף עד שמגיעים לחוף ים אינסופי עם מפרצים מעוטרים בעצי דקלים. הפארק הלאומי מנואל אנטוניו נחשב לפנינה אמיתית – שמורת טבע עם חופי ים, יער גשם וג'ונגל פראי, ומינים רבים של בעלי חיים נדירים. את השמורה לצערנו לא ראינו – המידע באינטרנט לא היה מעודכן, וביום אחר שהגענו מכסת המבקרים כבר התמלאה ולא ניתן היה לסייר באתר. אז בפארק אמנם לא היינו, אבל בילינו יום מקסים בעיירה הנושאת את אותו שם  (Manuel Antonio) – עיירת חוף עם עשרות אפשרויות לספורט ימי ומסעדות בלי סוף. ביום אחר יצאנו לשייט בביצת מנגרובים. המשיט מביא את הסירה לגדה, נוקש בחוזקה על מוטות ברזל, ומשום מקום יוצאים קופי קפוצ'ין לבני פנים ומצטרפים למשפחה לרגע קצר… בהמשך השייט זכינו למבט קרוב – יש שיאמרו קרוב מדי –  בכמה תנינים גדולים שרבצו על הגדה. עוד יום וזהו – 12 ימים בקוסטה ריקה חלפו עברו להם, וצריך להתחיל את המסע חזרה הביתה. פורה וידה קוסטה ריקה.

מנואל אנטוניו – העיירה

החוף במנואל אנטוניו

צופים בתנינים מגשר על הכביש הראשי

טיפים לטיול בקוסטה ריקה

• השכרת רכב – המלאי די מוגבל, לכן כדאי להתחיל מרכב, ממש ביחד עם הזמנת בתי מלון. חלק גדול מהדרכים משובשות (במקרה הטוב!) – לא חייבים רכב 4*4, אבל כדאי מאד רכב גבוה יחסית
• אוכל – ברוב המקומות המתויירים יש מבחר מגוון של מסעדות. התפריט המקומי מתבסס על אורז, שעועית ועוף במספר וורסיות – בד"כ יש מגוון פירות (ושייקים מצויינים!), בירקות כדאי להצטייד בסופרמרקטים הרבים.
• הכבישים לא פשוטים – זה לא משהו שצריך להרתיע, אבל מהחוויה שלנו אני ממליץ לתכנן כך שהנסיעות יהיו ביום ולא בלילה
• טלפון ואינטרנט – קנינו כרטיס סים מקומי בסן חוזה, עם חבילת גלישה. בחלק מהחבילות תוכנות הניווט (ווייז למשל) כלולות בלי הגבלת נפח. סה"כ עבד מצויין, אם כי בחלק מהמקומות המרוחקים יותר אין קליטה בכלל.

מפת קוסטה ריקה:

בתמונה העליונה: קפוצ'ין לבן פנים

————

אמיר ירחי הוא צלם נוף המתגורר בקיבוץ כברי בגליל המערבי. מוזמנים לעקוב באינסטגרם – @amiryarchi

הפוסט קוסטה ריקה עם המשפחה – חיים טהורים הופיע ראשון במסע אחר

האלון המצוי הוא העץ השולט יחד אתו מצויים בחורש אלון תולע, ער אציל, קטלב מצוי, אשחר ארצישראלי, ואלה ארצישראלית. בעונות השנה מצטרפים "לחגיגה" גם פרחי העונה. בסתיו, מבשרי הסתיו כרכומים וסתווניות, באביב רקפות, כלניות נוריות, אירוס ועוד.

לאורך כל התקופות היית התיישבות בגליל המערבי שעיסוקה העיקרי היה חקלאי. התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית מתאפיינת בפריחה ושגשוג בהתיישבות העירונית והכפרית כאחד. בתקופה הביזנטית הייתה שיא בהתיישבות בארץ ישראל ואלו קשורים לשינוי בעמדה הדתי של ארץ ישראל שהביא לתקופת שגשוג שנמשכה ברציפות ללאו מלחמות ומגפות בולטות אשר השפיעו על גידול האוכלוסייה ודרישה לייצור יותר מזון.

לקריאה נוספת:
עוד טיולי משפחות בישראל
עוד ערים אבודות בעולם

תופעה בולטת שאפיינה את האזור הייתה המסחר הבין אזורי שהביא לתנועת סחורות בהיקפים נרחבים ולמסחר מעבר לים.

חוקרים רבים קושרים את הפריחה הכלכלית לשינוי שחל במעמדה של הנצרות והפיכתה לדת מותרת ותהליך קידושה של הארץ והפיכתה לארץ הקודש.

בטיולנו זה נצא בעקבות ערים אבודות בתקופות שונות בגליל המערבי.

הטיול בעיקרו רכוב עם קטעי הליכה קצרים הנעים בין חצי ק"מ עד 1.5 ק"מ. דרגת הקושי קלה ומתאימה לכל המשפחה, אך לא מתאימה לעגלות תינוק ונכים על כיסא.

חירבת מנות

חווה חקלאית מבוצרת מהתקופה הצלבנית לגידול קנה סוכר השוכנת בשפך נחל כזיב לים. בחורבת מנות נמצא מפעל סוכר צלבני גדול במיוחד. הצלבנים נתקלו בקני הסוכר בהגיעם לאזור. הם הכירו בערכו הכלכלי של גידול הקנים, הפקת הסוכר וייצאו באוניות מנמל עכו לאירופה. בחורבת מנות נותרו שרידים של מפעל הפקת הסוכר, ניתן לזהות את אמת המים שהובילה את מי נחל כזיב לטחנה שבעזרת כוח המים הזורמים סחטה את קני הסוכר. החווה פעלה עד המאה ה-16, אז שימשה לגידול ג'מוסים, ונעזבה.

דרכי הגעה

בווייז לרשום חירבת מנות. נסיעה על כביש 70 תוביל אתכם לפניה מזרחה ליישוב מנות ועבדון. סעו עוד כ-150 מטר והחנו את הרכב (קיימת בעיית חניה).

שביל סימון ירוק באורך של כ-1.5 ק"מ יוביל אתכם בחורש לחורבת מנות. המסלול מעגלי שמסתיים בצומת הכניסה לעבדון, משם בהליכה קצרה של כ- 150 מטר על השול ובזהירות רבה תחזרו לרכב.

מתאים בכל העונות, בקיץ קצת פחות מומלץ.

מונפורט

מונפורט פירושו בצרפתית ההר החזק. המבצר הוקדם באמצע המאה ה-12 ע"י משפחת אצילים דה מיי. במעיליא השתכנו האצילים במבצר המלך ( קיים עד היום ומשמש כמסעדת גורמה). המונפורט נבנה ע"י משפחת האצילים כחווה חקלאית לגידול קנה סוכר והייתה אחת מתוך 36 חוות נוספות הפזורות בנחלת המשפחה. בשנות ה-80 של המאה ה12 נכבשה הארץ ע"י המוסלמים ומבצר המונפורט נעזב עד שובם של הצלבנים בשנית במסגרת מסע הצלב השלישי בו שיפצו הצלבנים וביצרו את המבצר ששרידיו עומדים על תילם עד ימינו.

כיבוש הארץ ע"י הממלוכים הביא את הסולטאן ביברוס למונפורט לקרב בו לא נכנעו הצלבנים וביברוס נסוג וחזר שוב אחרי 5 שנים והפעם הצטרפו אליו גדודי ההנדסה שצרו על המבצר ובקרבות קשים אילצו את הצלבנים להיכנע ולהגיע להסכם נסיגה עם כל האוצרות בחזרה לעכו. לאחר עזיבת הצלבנים פקד הסולטאן על הריסת המבצר וזאת בכדי למנוע את שובם של הצלבנים.

מבצר מונפורט. צילום ערן פלדמן ויקיפדיה

אפשרויות טיול למונפורט

אפשרות ראשונה מכיוון דרום. חוצים את מעיליא, חולפים על הכניסה למצפה הילה ובנסיעה קצרה מגיעים לשילוט המראה על תחילת המסלול.

שביל סימון אדום יוריד אתכם לאחר כחצי שעה הליכה עם לחורבות המבצר. סה"כ יארך הטיול כשעתיים כולל פיקניק מפנק.

אפשרות שניה היא הגעה מפארק גורן. מחנים בחניה הגדולה המובילה למצפה מונפורט. אחרי שהשקפתם על המצפה חזרו בחזרה לכיון מגרש החניה עד שתפגשו ממזרח לדרך העולה מהמצפה את שביל סובב פארק המסומן אדום. השביל האדום יורד ממצפה מונפורט לערוץ נחל כזיב חוצה את הנחל ומטפס למונפורט. זו אפשרות נוספת למי שמעוניין להגיע למבצר, מסלול זה אורך כ-40 דקות לכל כיוון. אנחנו נעלה על השביל האדום לכיוון מזרח ונלך על המצוק של נחל כזיב ונראה את המבצר מזוויות שונות ומרשימות במיוחד. מהמצוק נשקף לעינינו נופו המשגע של הגליל המערבי ומישור החוף הצפוני. אחרי כ-1.5 ק"מ נגיע לכביש ההיקפי של פארק גורן אתו נחזור למגרש חנית הרכבים. באפשרות זו אנו לא מגיעים למבצר. לבחירתכם שלושה מסלולים.

הטיול מומלץ בכל ימות השנה. בחורף יש להיזהר מהחלקה בשביל הבוצי ובקיץ מומלץ לטייל בשעות הבוקר או שעות אחה"צ.

איקרית

אחד המאפיינים הבולטים בגליל המערבי הוא החיים המשותפים של בני עמים שונים החיים בדו קיום מעורר השראה. יהודים, נוצרים, בדואים, ודרוזים. המושב יערה אף הרחיק לכת שמיום הקמתו בשנות ה50 של המאה ה-20 התיישבו בו יחד יהודים, עולים חדשים מצפון אפריקה , בדואים ונוצרים.

איקרית היה יישוב נוצרי קתולי שעסק בעיקר בחקלאות (כמו שאר יישובי הגליל) שעיקר פרנסתו בשנותיו האחרונות היו בגידול טבק.

במלחמת העצמאות במסגרת מבצע חירם נכבש הכפר ללא קרב. החיילים התקבלו בברכה ואף כובדו במים ומזון. לאחר כיבוש הכפר נדרשו התושבים להתפנות כשיש התחייבות של גורמי הצבא והממשל בארץ שתוך שבועיים יחזרו לכפר עם תום הקרבות והשתפרות המצב הביטחוני באזור. התושבים פונו ע"י משאיות צבאיות לכפר הנוצרי רמה הנמצא בקרבת כרמיאל.

בתום הזמן הקצוב, שבועיים ביקשו התושבים מהצבא לממש את הבטחתו ולחזור לכפר וכאן התחילה הסחבת הנמשכת עד עצם היום הזה. ב-1951 פנו העקורים לבג"צ שאישר את שובם לכפר אך הצבא החל בפעולות הריסת בתי הכפר בצורה שיטתית כזו של נשאר בית אחד העומד על תילו פרט לכנסיה הניצבת בפסגת הגבעה.

בביקור בשרידי הכפר תהינו מתצפית נוף מרשימה על הגליל המערבי, תבקרו בכנסיה העתיקה והמרשימה ותראו את גלי אבני בתי הכפר ההרוסים.

הכנסייה פועלת ומתקיימים בה תפילות אחת לחודש בתחילת כל חודש, במקום ישנם תמיד נציגי מצאצאי העקורים ששומרים על המקום. בכל קיץ מתקיים מחנה קיץ לבני הנוער נכדי וניני העקורים כל זה במקביל להתנהלות העקורים כעמותה הנלחמת ללאו לאות להחזרתם לאדמותיהם.

איקרית

דרכי ההגעה:

בווייז לרשום איקרית, הכניסה לכפר היא בעליה קצרה ותלולה ויש מקומות חניה מצומצמים.

חירבת צונם – "העיר האבודה"

בחירבת צונם עסקו התושבים בחקלאות וזאת אפשר לראות בשרידי אבני המפרכה הנמצאות במקום (עדות לקיומו של בית בד) כפי הנראה העיר מהתקופה הביזנטית, מבני אבן חלקם קבורים באדמה, קירות בתים, שרידי סמטאות, קשתות אבן מרהיבות המחזיקות אלפי שניים, בורות מים, ושרידי מבנים בעלי שלושה מפלסים. כל אלו כוסו בחורש ים תיכוני כשעצי האלון, ער אציל וענפיה הדקים של הקיסוסית משרים אווירה של ג'ונגל בו נחבאת לה העיר האבודה. אין יודעים מה גרם לתושבי העיר לעזוב את המקום ויותר מעניין לדעתי אך קרה שלאורך כל התקופות לא חזרו אליה והשאירו לטבע לכסותה.

החלק המרשים הוא מבני הקשתות אך המלצתי לכם – נצלו את האפשרות שעדיין האתר לא חפור ומסודר ולשוטט באופן אקראי ולהפתיע את עצמכם בגילויים מעניינים. יש להיזהר מאוד מאוד מבורות מים פתוחים ולא לאפשר לילדים לשוטט ללא השגחה.

"העיר האבודה" – חירבת צונם

דרכי הגעה

רשמו בווייז חירבת צונם.

בכביש הצפון 899 בין אבן מנחם לצומת עם כביש 8933 המוביל לשתולה ושומרה פונים דרומה בדרך חקלאית סלולה עם הרבה הרבה מהמורות. נוסעים כ-2 ק"מ עד שמגיעים לחממות. כ-100 מטר לפני החממות מגרש חניה מאולתר. מול החממות מעבר לשטח המרעה, הליכה של כ-250 מטר תכניס אתכם לחורש החשוך מעט והינה אתם בתוך העיר האבודה.

תקופה מומלצת כל השנה.

חירבת דנעילה

בחירבת דנעילה ביצעה רשות העתיקות עבודות שימור, שיקום, שחזור בתי הבד ושבילי הגישה בין סמטאות הבתים. חירבת דנעילה היא חווה (כפר) חקלאי מהתקופה הרומית, ביזנטית ממלוכית. חמשת בתי הבד מעידים על עיסוקם העיקרי של יושבי המקום בגידול זיתים וייצור שמן. מסלול הטיול המעגלי מוביל אותנו בין סמטאות הכפר בורות המים ובתי הבד. לאורך המסלול נעבור בבית בד משוחזר לתפארת בו ניתן להבין בברור את אופן ייצור השמן.

המסלול מסומן באדום ואורכו פחות מ-1 ק"מ אינו מונגש לעגלות תינוק ונכים.

חירבת דנעילה נמצאת בתוך חורש נטוע העובר לחורש טבעי. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 קק"ל בשיתוף עם המועצה האזורית מעלה יוסף יזמו נטיעות של ילדי ישראל וילדי התפוצות בכדי לחזק את הקשר ביניהם וליצור זיכרון משותף לשואה. כל ילד נטע שני עצים. אחד עבורו ואחד עבור הילד שנספה בשואה. היער נקרא יער הילד היהודי.

ממגרש החניה יוצא  או מסתיים גם מסלול נחל שרך בצת המסומן בסימון כחול.

דרכי הגעה:

בווייז חירבת דנעילה

הטיול מומלץ בכל ימות השנה.

קיבוץ אילון הנמצא על כביש הצפון הוא נקודת מפגש מצוינת לביצוע טיול זה. יש בקיבוץ את "מיקה", בית קפה עם עוגות באפיה מקומית ויש אפשרות ללינה במלון מטיילים איילון – מלון נעים עם ארוחת בוקר נהדרת ומחירים השווים לכל כיס.

———–

יואב יעקובי – מדריך טיולי ג'יפים טיולים לכל המשפחה וטיול  ויה פרטה במצוק מנרה.
פרטים על טיולים עם יואב כאן
כתבות נוספות של יואב יעקובי

הפוסט בעקבות ערים אבודות בגליל המערבי הופיע ראשון במסע אחר

תערוכת הדינוזאורים, מדעטק, חיפה

איזה ילד לא אוהב דינוזאורים? מעט מאוד כנראה, אחרת אי אפשר להסביר את הפריחה של תערוכות הדינוזאורים בשנים האחרונות – כמעט בכל קיץ מתקיימת במחוזותינו תערוכת דינוזאורים שזוכה להצלחה מסחררת. בקיץ הזה מתקיימת תערוכת סודות הדינוזאורים במדעטק בחיפה, והמיקום של התערוכה הזו כבר מקנה לה נקודות זכות מול המתחרות, גם בגלל האפשרות ליהנות מכל תערוכות המוזיאון במחיר הכניסה, וגם בגלל הגב המדעי שהמדעטק מעניק לתערוכה הזאת.

בתערוכה מוצגים 47 דינוזאורים בגודל טבעי – חלקם קטנים וחלקם מגיעים לגובה 7 מטרים ואורך של 15 מטרים, חלקם גם זזים ומשמיעים קולות. עבור הקטנטנים החוויה כמעט ריאליסטית, במיוחד מול הטי רקס העצום בגודלו שסוחט מהילדים קולות התפעלות ולעתים גם בכי. ליד כל דינוזאור יש מעין תעודת זהות, שמסבירה מיהו, למה הוא נקרא כך, באיזה אזורים הוא חי, איך התפתח והאם הוא טורף או צמחוני.

בתערוכה מוצגים 47 דגי דינוזאורים בגודל טבעי | צילום: מושון תמיר

אחת האטרקציות המלהיבות בתערוכה מיועדת לגילאי שבע ומעלה. מדובר במתחם מציאות מדומה אליו נכנסים עם משקפי VR, בו מטיילים בפארק היורה ופוגשים דינוזאורים באופן שמרגיש קרוב מאוד לדבר האמתי. ההרכב המשפחתי בו הגענו לא אפשר לנו לבקר במתחם המציאות המדומה, אבל הדור הצעיר נהנה מאוד בחלל החשוך בו התקיימה על כל הקירות הקרנה וירטואלית של מעמקי הים, שם פגשנו חיות פרהיסטוריות  תת מימיות – פלסיאוזאורים.

בתערוכה יש אטרקציות נוספות כמו חשיפת עצמות דינוזאורים | צילום: סימי שאואר

מלבד זאת היו בתערוכה אטרקציות נוספות הקשורות בדינוזאורים – חידון דינוזאורים שאפשר לפתור בהתאם לדגמים ולהסברים שפוגשים בתערוכה, מתחם בו הילדים יכולים, בעזרת מברשות, לחשוף עצמות דינוזאורים, מתחם יצירה ועמדות צילום בהן הילדים יכולים להצטלם בעודם רוכבים על דינוזאור או בוקעים מתוך ביצת דינוזאור. וכמובן שיש גם חנות מזכרות בסוף, אז כדאי להגיע מצוידים בכסף או ביכולת עמידה בלחצים, לבחירתכם.

בעמדת הצילום אפשר לצלם את הילדים כשהם רוכבים על דינוזאור | צילום: סימי שאואר

כרטיס הכניסה, כאמור, כולל גם כניסה לתערוכות הקבע של המוזיאון, כך שמומלץ לשריין מספיק זמן (רצוי יום שלם) כדי להספיק להתרשם מהתערוכות המגוונות המוקדשות לשלל נושאים כמו תעופה, חלל, קסמים, תעתועי ראייה, לאונרדו דה וינצ'י, אנרגיה ירוקה ועוד. אל תוותרו גם על פארק המדע המצוין שבו מוצגים אינטראקטיביים גדולים ומלהיבים שמציגים תגליות של מדענים גדולים כמו ארכימדס, דה וינצ'י, ניוטון ועוד.  בכניסה לפארק יש  מזרקת מים מרעננת שמהווה אטרקציה מהנה ביום חם.

לסיכום: תערוכה מהנה ומעשירה, במיוחד כשמוסיפים את חווית הביקור במוזיאון עצמו. הילדות נשארו עם טעם של עוד. כדאי לקחת בחשבון שחלק מהמוצגים בתערוכת הדינוזאורים מוצגים בחוץ, ולמרות שיש מאווררים, זה לא תמיד מספיק. לכן מומלץ לתאם את הביקור לימים שלישי או חמישי בהם המוזיאון פתוח עד 19:00 בערב, ולשמור את הביקור בחלקים החיצוניים של התערוכה לשעות היותר נעימות של היום.

סודות הדינוזאורים
איפה? מדעטק – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, רחוב שמריהו לוין 25, חיפה
פרטים נוספים ורכישת כרטיסים באתר מדעטק

אל תפסחו על פארק המדע במדעטק שבו מוצגים אינטראקטיביים מלהיבים | צילום: סימי שאואר

ממלכת השלג בגן הבוטני

הגן הבוטני בגבעת רם בירושלים הוא פינת חמד אמתית שכדאי לבקר בה בעונות שונות של השנה – לכל עונה הקסם שלה. בשנים האחרונות הבינו בגן הבוטני שקצת קשה לטייל בגן בשעות החמות של היום, ולכן פותחים את הגן בחופש הגדול בשעות אחר הצהריים והערב עם אטרקציות מתחלפות לכל המשפחה. האטרקציה המרכזית השנה היא ממלכת השלג, ובשבוע של גל חום קיצוני נראה שאין בחירה מתאימה מזו.

האגם שבכניסה לגן הבוטני מכוסה במרבד של נימפאות | צילום: סימי שאואר

כבר בכניסה לגן אי אפשר להישאר אדישים מול האגם שבכניסה, המכוסה במרבד של נימפאות מרשימות ובפריחה מרהיבה של הלוטוס הקדוש שפורח עכשיו. זוהי תזכורת לכך שהגן הוא אטרקציה בפני עצמה, גם בלי להתאמץ. אבל מהר מאוד מקדם את פנינו אולף, איש השלג, ומזמין אותנו לצלם את מפת הממלכה וגם לספור את כל הייטי – יצורי השלג המיתולוגיים – שנפגוש בדרך.

חציבת יהלומים בגושי קרח | צילום: עידית צמח

מכאן ואילך צועדים במסלול שמזמן לילדים, בעיקר לצעירים שבהם, שלל אתגרים ומשימות.  למשל, להרכיב פאזל לא מסובך (של הסרט פרוזן, אלא מה). האתגר הוא שהפאזל נמצא בתוך מים קפואים, וצריך להרכיב אותו בלי להוציא את הידיים מהמים.  בהמשך הדרך יש עוד הרבה אתגרים – למשל, מבוך פתיתי השלג, שהוא למעשה מבוך צמחים מפותל שמעוטר בפתיתי שלג, דיג של דגיגי גומי בקרח (צריך להספיק לדוג את כולם תוך דקה) או  חציבת יהלומי פלסטיק מתוך גושי קרח ענקיים (מה שהתגלה כאתגר אמתי גם למבוגרים שבינינו). בדרך אפשר להצטלם כאנשי קוטב וגם לפגוש דמויות שונות, כמו מלכת הקרח שחוגגת יום הולדת. לנו היה מפגש מהנה במיוחד עם ג'ורג', חוקר הקוטב, שהצליח לרתק ולשעשע את הילדים בסיפוריו על הקוטב הצפוני.

גולת הכותרת היא המתחם בו יורד שלג אמתי | צילום: סימי שאואר

גולת הכותרת, לפחות עבור הילדים, היא אוהל שבו יורד שלג אמתי ונערם על הארץ. הילדים מתכסים בפתיתי שלג, מטפסים על הגבעה המושלגת ועושים מלחמות כדורי שלג. המבוגרים נהנים לראות את הילדים מאושרים ולא פחות מכך, נהנים מהקור.

כשהערב יורד, הגן מואר בתאורה צבעונית שמקנה לו מראה קסום. בזמן שבת השש שלנו נהנתה לרוץ מאטרקציה לאטרקציה, אנחנו נהנינו פשוט מלשוטט בשבילי הגן ולהתפעל מהיופי, שמהווה סיבה מספקת להגיע לפה.

בשעות הערב הגן מואר בתאורה מיוחדת | צילום: תום עמית

לסיכום: ממלכת השלג כללה כמה אטרקציות מהנות במיוחד, ובראשן מתחם השלג. המדריכים היו נחמדים מאוד, חלקם היו אפילו נלהבים מדי.  התאורה המרהיבה תרמה מאוד לחוויה של הגדולים והקטנים כאחד, ורק חבל שלא כל הגן מואר כך אלא רק המתחם של ממלכת השלג, כך אי אפשר להמשיך ולשוטט באזורים נוספים של הגן המקסים הזה.

ממלכת השלג
איפה? הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ירושלים
פרטים נוספים באתר הגן הבוטני

רכישת כרטיסים באתר בימות

הפוסט דינוזאורים ושלג: המלצות לבילוי קיצי הופיע ראשון במסע אחר

ברוכים הבאים לדובאי, אחת משבע האמירויות שמרכיבות את איחוד האמירויות הערביות, יעד שנפתח לא מזמן בפני הישראלים וכבר צובר פופולריות רבה. קו הרקיע האייקוני של העיר דובאי, בירת איחוד האמירויות, על שלל מגדליו הנוצצים, מוכר וידוע. ידוע גם שדובאי מציעה פינוקים ותענוגות בשפע למטיילים מבוגרים, אבל לא רבים יודעים שזהו גם יעד שמתאים מאוד למשפחות. כמה מתאים? די אם נאמר שפחות מחצי שעה נסיעה ממרכז העיר נמצא קומפלקס גדול ומושקע – דובאי פארקס אנד רזורטס (Dubai Parks and Resorts), המכיל שלושה פארקי שעשועים ופארק מים. במתחם יש גם מלונות, חנויות, מסעדות – כל מה שצריך כדי לשמח ילדים בכל גיל, כולל את ההורים שלהם.

בוליווד, אחד הפארקים במתחם, מביא את המראות, הצלילים והטעמים של הודו ובעיקר של הקולנוע ההודי | צילום: רותם בר כהן

במתחם עצמו יש ארבעה פארקים, שכל אחד מתמקד בנושא אחר, ומחבר ביניהם נהר שעל גדותיו חנויות קטנות ומסעדות לרוב. כחלק מהמתחם יש גם שני מלונות: האחד בסגנון כפר נופש פולינזי והשני, שעומד להיפתח בקרוב מאוד, בעיצוב של לגו. וכדי שאף אחד לא יקופח, במרחק קצרצר מהפארקים יש אאוטלט נעים עם מותגים של  מעצבים בינלאומיים במחירים מצוינים. בקיצור, כל מה שצריך לחופשה משפחתית מושלמת.

רון השחר, מנהל המוצר דובאי פארקס אנד ריזורטס בישראל, מסביר: "חלון הזדמנויות חדש נפתח לנוסע הישראלי. כחלק מאיחוד האמירויות ודובאי בפרט, הנוסע הישראלי זוכה להגיע למקומות שלא היה יכול להגיע בעבר. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, דובאי פארקס אנד ריזורטס הינו מתחם פארק השעשועים הגדול ביותר במזרח התיכון, הוא משלב חוויה שלא נראתה כמותה בדמות ארבעה פארקים מגוונים הכוללים שילוב פארק שעשועים מאתגר, חוויתי, יחדיו עם פארק מים הנבנה במיוחד עבור משפחות עם ילדים וכמובן חווית קניות, קולינריה ואפשרות לינה במתחם הפארקים במרחק של כשלוש וחצי שעות מהבית".

מגלשה בפארק המים לגולנד. אידיאלי ליום חם | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

מה עושים בפארקים של דובאי פארקס?

נתחיל בגולת הכותרת של המתחם – Motiongate, שאנחנו קראנו לו בחיבה משה גייט… זהו פארק שעשועים בסגנון יוניברסל, המוכר לרבים מארצות הברית. יש בו מתקנים, פעילויות ומופעים הקשורים לסרטים הוליוודיים, עם ייצוג לשלושה ענקי בידור: דרימוורקס ("קונג פו פנדה", "שרק", "מדגסקר" ועוד), סרטי קולומביה ("מכסחי השדים") וליון גייט ("משחקי הרעב").

רכבת הרים ושייט אבובים בפארק מושן גייט | הצילומים באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

מבקרים בפארק הזה יכולים לבקר בכפר הדרדסים, לפגוש את שרק ופיונה, להסתחרר ברכבת ההרים Capital Bullet Train (ראו בסרטון), לכסח שדים, לשוט באבובים בנהר גועש, לחקור את נבכי מלון טרנסילבניה רדוף השדים ולצפות בסרט ב-4 ממדים, עם תזוזות וקפיצות פראיות. גם לילדים צעירים מאוד יש הרבה פעילויות ומתקנים בפארק הזה.

פארק נוסף במתחם הוא לגולנד, המוכר לרבים ממדינות אירופאיות. בדובאי יש שני חלקים נפרדים ללגולנד – פארק שעשועים ופארק מים, שניהם מתאימים לילדים בני שנתיים עד 12. בפארק לגולנד אפשר לראות איך מייצרים את לבני הלגו, ללמוד נהיגה במכוניות בצורת קוביות לגו ואפילו לקבל רישיון נהיגה עם תמונה, לשוט בצוללת מתחת למים ולבקר במיני-לנד, עם דגמים של גורדי השחקים של דובאי ומבנים חשובים אחרים בעולם הבנויים מלגו.

מיני דובאי. שדה התעופה הסופר מודרני וגורדי השחקים הנוצצים של דובאי בזעיר אנפין | צילום: רותם בר כהן

פארק המים הצמוד ללגולנד מתאים למשפחות עם ילדים צעירים. יש בו בריכה, מגלשות מים, נהר עצל ועוד. הכניסה לשני הפארקים של לגו נפרדת, אבל בשעות החמות של היום אין ספק שתרצו לשלב בין השניים.

קורס נהיגה לנהגים צעירים (מאוד) בלגולנד | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

פארק השעשועים השלישי במתחם שונה מהאחרים והוא ייחודי לדובאי. פארק בוליווד, כפי ששמו מעיד, מוקדש כולו לסרטים הודיים. יש כאן מתקני שעשועים, חלקם מתאימים לילדים צעירים, אחרים לבני נוער, כמו מתקן הגבוה מסוגו בעולם שבו מטפסים מעלה-מעלה תוך כדי סיבובים נמרצים לפני שיורדים במהירות למטה.

פארק בוליווד – הודו בגרסת דובאי | צילום: רותם בר כהן

אבל גולת הכותרת בפארק הזה, לפחות בעיני, מתחלקת לשניים: מופעים מרהיבים של ריקודים בסגנון בוליווד, שבסופם לא תוכלו להפסיק לזמזם צ'ורי צ'ורי, אגה אגה וכן הלאה, ואולפני קולנוע בהם הקהל משתתף בצילומי סרט בוליוודי על רקע מסך ירוק ואז צופה בתוצאה המצחיקה להפליא. מודה שגם אני השתתפתי בסצנה של מרוץ שוורים, בתור אישה המשקיפה על הרצים ממרומי מרפסת…

מופע בפארק בוליווד. גם אחרי שייסתיים תמשיכו לזמזם "צ'ורי צ'ורי" | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

אל מתחם הפארקים מוביל אזור הנקרא Riverland שבמרכזו נהר, טיילת לאורך המים, עיירה צרפתית עם בתים עתיקים, חנויות קטנות ומסעדות, גלידריות, מאפיות וכן – גם מקדולנד'ס למי שלא יכול בלי.

הדבר האחרון שציפיתי לפגוש בדובאי – עיירה צרפתית קטנה על גדות נהר… | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

איפה ישנים בדובאי פארקס?

המקום המושלם להתמקם בו למי שרוצה לבלות כמה ימים בפארקים הוא מלון Lapita הצמוד למתחם. המלון בנוי בסגנון כפר נופש פולינזי, עם בניינים בני שלוש קומות, הפזורים בשטח גדול וירוק מאוד (הצמחייה העשירה הובאה לכאן מארצות רחוקות). החדרים מתאימים מאוד לאירוח של משפחות – גם החדרים הסטנדרטיים מרווחים ונוחים, עם מרפסת או פטיו, ורובם באים עם דלת מקשרת, מה שמאפשר לחבר שני חדרים עבור משפחה אחת. אם אתם רוצים להתפנק עוד יותר – יש סוויטות יפות ואפילו כמה וילות, כל אחת עם בריכה פרטית, מטבחון, מספר חדרי שינה וכמה חדרי רחצה. בשטח המלון יש כמה בריכות, כולל בריכת ילדים, ספא עם מגוון גדול של טיפולים, ג'קוזי, סאונות וחדר כושר למי שלא יכול בלי להזיע קצת על הבוקר.

בריכה במלון לאפיטה הבנוי בסגנון פולינזי | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

האירוח כולל ארוחת בוקר המוגשת בבניין המרכזי, שבו יש גם לובי נעים, ויש עוד כמה מסעדות שבהן אפשר לאכול ארוחת צהרים או ערב. אם אתם מזמינים אירוח על בסיס חצי פנסיון, בררו לגבי האופציה לאכול את אחת הארוחות, צהרים או ערב, באחד המלונות של רשת מריוט במרכז העיר (Lapita שייך למותג Autograph Collection של מריוט).

חדר ב-Lapita Hotel. חדרים מרווחים עם דלתות מקשרות, אידיאלי למשפחות | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

מעבר לפינוקים במלון עצמו, ההטבה הכי משמעותית לאורחים השוהים כאן כמה ימים היא כניסה בחינם לפארקים. זהו לא רק חיסכון כספי גדול אלא גם נוחות רבה למשפחות – כשהילדים מתעייפים אפשר לחזור לנוח במלון ואז לצאת שוב בערב לסיבוב נוסף, והכל מבלי לשלם.

בקרוב ייפתח במתחם הפארקים מלון נוסף, Legoland Hotel ברמה של שלושה כוכבים עם פעילויות והטבות למשפחות. סמוך לדובאי פארקס, אבל לא ממש במתחם עצמו, יש מלון נוסף, Rove at the Park.

מה אוכלים?

בהרבה פארקי שעשועים, לפחות באלה שאני ביקרתי לאורך השנים, ההיצע הקולינרי משמים למדי: בעיקר מזללות של אוכל מהיר ואולי גם כמה מסעדות בסגנון "אתני", כלומר פיצות או המבורגרים ונקניקיות. בדובאי פארקס המצב שונה – יש כאן מגוון גדול של מסעדות, חלקן מצוינות ממש. כך, למשל, מסעדת Namaste India, בפארק בוליווד – מסעדה הודית בעיצוב מקסים ואוכל נהדר. מסעדה מומלצת נוספת היא Al Mashowa, באזור שליד הנהר, עם מנות מהמטבח האמירתי הערבי. עוד באזור הנהר תמצאו מסעדת בשרים, מסעדה יפנית, מסעדה איטלקית בסגנון טוסקני ומגוון מקומות לחובבי מתוקים.

בשונה מההיצע הקולינרי המוגבל ברוב פארקי השעשועים, בדובאי פארקס יש מסעדות מצוינות, כמו נמסה, מסעדה הודית בבוליווד | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

מה עוד אפשר לעשות בדובאי?

מעבר לבילוי בפארקים וכיף במלון, מן הסתם תרצו לשלב בחופשה גם ביקורים קצרים או שהות של כמה ימים בעיר עצמה. דובאי מוכרת בעיקר בזכות המגדלים האייקוניים, בהם בורג' חליפה, המבנה הגבוה ביותר בעולם, ומלון בורג' אל ערב, שצורתו מזכירה מפרש והוא ניצב על אי מלאכותי. אבל יש בה עוד הרבה מה לראות ולעשות.

נתחיל דווקא בקניונים. במקומות אחרים בעולם, ביקור בקניון יהיה הדבר האחרון שאמליץ עליו, אבל דובאי היא באמת עולם אחר לגמרי וגם אם אתם לא מתכוונים לקנות דבר, כדאי לכם לבקר לפחות בקניון אחד. הגדול מכולם הוא Dubai Mall. זהו הקניון בעל השטח הגדול בעולם, כפי שתרגישו די מהר בשרירי הרגליים. שבע קומות של טירוף חושים, שאין סיכוי בכלל שתצליחו להגיע לכולן או אפילו לרובן. בתוך הקניון הזה נמצא אקווריום דובאי, הגדול בסוגו בעולם (איך לא?) עם מאות מינים של דגים, כולל כרישים ומנטות. בנוסף ליותר מ-1,000 חנויות תמצאו פה גם פארק של מציאות מדומה, מרכז החלקה על הקרח, מסעדות ובתי קפה.

האקווריום הכי גדול בתוך הקניון הכי גדול – דובאי מול | צילום: רותם בר כהן

דובאי מול נמצא למרגלות בורג' חליפה, המגדל האייקוני של דובאי, כך שאפשר לשלב ביקור בקניון עם עלייה במעלית סופר מהירה למרפסת תצפית במגדל. הכניסה לבורג' חליפה לא זולה – כרטיס לקומה ה-125, הנמצאת בערך במחצית הגובה של המגדל, עולה בסביבות 140 שקלים, וכדאי לקחת בחשבון שלעיתים קרובות הראות ממרפסת התצפית אינה טובה בשל אבק המכסה את השמיים.

בורג' חליפה, המבנה הגבוה בעולם, והנוף מהקומה ה-125 (כמחצית הגובה). האבק באוויר מקשה לראות למרחקים | צילומים: רותם בר כהן

קניון האמירויות קטן במקצת מקניון דובאי, אבל עדיין עצום ממדים, עם יותר מ-600 חנויות, בהן סופרמרקט של החברה האירופאית קארפור, שבו היצע מסחרר שקשה לתאר של מאכלים ומוצרים, כולל אגף ענק של מוצרי אלקטרוניקה. בתוך הקניון יש גם אתר סקי פעיל, עם מדרונות מושלגים ומעליות סקי.

מי שלא רוצה ללכת לאיבוד בין מאות חנויות, ירגיש נוח יותר בקניון המרינה, הצמוד למרינה של דובאי. לפני או אחרי השיטוט בקניון (או במקומו), טיילו במרינה היפה, המוקפת בשלל גורדי שחקים. מעט מחוץ למרכז העיר יש כמה שווקים פתוחים, בהם שוק הזהב בדיירה (Deira) ושוק הטקסטיל בבור דובאי (Bur Dubai).

שוק הטקסטיל בבור דובאי | צילום: רותם בר כהן

בערב כדאי לקפוץ אל האי ג'ומרה (Palm Jumeirah), הגדול והמאוכלס מבין איי הדקלים המפורסמים שמול חופי דובאי. בקצה ה"גזע" של הדקל בג'ומרה יש טיילת יפה שמשקיפה על המים וממנה אפשר לצפות בכל חצי שעה במופע מרהיב אך קצרצר של מזרקות רוקדות. מופע מזרקות נוסף, גדול יותר, מתקיים בבריכה שלמרגלות בורג' חליפה.

הטיילת באי הדקל ג'ומרה. בערבים, בכל חצי שעה, יש כאן מופע של מזרקות רוקדות | צילום: רותם בר כהן

איך מגיעים?

כמה חברות תעופה, ישראליות ואחרות, מפעילות טיסות ישירות לדובאי. אנחנו טסנו עם חברת ארקיע, שיש לה בין ארבע לחמש טיסות שבועיות בקו תל אביב דובאי, במחירים נוחים ועם צוות ידידותי ושירותי במיוחד. כנהוג בתקופת הקורונה, במהלך הטיסה לא מוגש אוכל לנוסעים, אבל מחלקים מים ותמיד אפשר להביא איתכם משהו קטן לנשנש מתחת למסכה (גם הנוסעים וגם הצוות מחויבים לעטות מסכות לאורך כל הטיסה). הטיסה עצמה קצרה – בסביבות שלוש שעות וחצי בסך הכל.

עוד שתי נקודות ראויות לציון: שדה התעופה של דובאי מדהים בגודלו ובעיצובו, אבל אל תתפתו לצלם בתוכו, הדבר אסור וממש לא כדאי להסתכן. ובטיסה הביתה תשמחו לגלות שמסלול הטיסה שעובר מהגבול הירדני לכיוון נתב"ג מספק זווית יפהפייה ולא שגרתית על ישראל, עם נופים באמת מרהיבים (וגם כך אפשר לראות עד כמה ישראל צרה).

מה צריך להכין לפני הטיסה לדובאי?

לפני הטיסה לאיחוד האמירויות יש כמה דברים שצריך להכין וכדאי להיערך מספיק זמן מראש. נכון לכתיבת שורות אלו (בחודש אפריל 2021), בעלי דרכון ישראלי נדרשים להוציא ויזה לאיחוד האמירויות. ויזת תייר תקפה ל-60 יום ועולה בסביבות 400 דירהם (כ-350 שקל). הוצאת הוויזה אורכת לפחות 48 שעות, אז כדאי להזמין אותה לפחות שלושה ימים לפני הטיסה. בנוסף לפרטים אישיים תדרשו לספק תמונת פספורט וצילום של הדרכון שלכם. הוצאתי ויזה דרך חברה אמירתית בשם Rayna Tours, שפעלה בזריזות וביעילות, יש גם חברות ישראליות שמספקות את השירות הזה, חפשו בגוגל "ויזה לאיחוד האמירויות".

המרינה במרכז העיר דובאי | צילום: רותם בר כהן

בתקופת הקורונה (נכון לאפריל 2021) גם אם אתם מחוסנים, תצטרכו לעבור ארבע בדיקות קורונה סביב הנסיעה: בדיקה בארץ עד 72 שעות לפני העלייה למטוס, בדיקה עם הנחיתה בשדה התעופה של דובאי, בדיקה באיחוד האמירויות עד 72 שעות לפני הטיסה בחזרה לישראל ובדיקה נוספת עם הנחיתה בנתב"ג. בהנחה שקיבלתם תוצאה שלילית – אין צורך בבידוד עם הנחיתה בדובאי ובעלי תעודת מתחסן אינם נדרשים לבידוד בחזרה בארץ.

בנוסף יש למלא הצהרת בריאות מטעם משרד הבריאות הישראלי לפני הטיסה לאיחוד האמירויות ולפני הטיסה בחזרה לישראל, וכן למלא הצהרת בריאות באפליקציה של משרד הבריאות של איחוד האמירויות (בדלפק הצ'ק אין בנתב"ג יסבירו לכם לגבי האפליקציה הזאת). בקיצור, הרבה טופסולוגיה ובדיקות, אבל בסופו של דבר השמיים סוף סוף נפתחים, ואין משמח מכך.

התמונה הפותחת: מושן גייט, אחד מארבעת הפארקים במתחם דובאי פארקס | הצילום באדיבות Dubai Parks & Resorts ©

מפת אזור הפארקים בדובאי

___

הכותבת היתה אורחת של טל תעופה, המייצגת את דובאי פארקס אנד ריזורטס בישראל. תודה לחברת ארקיע על הטיסה הנוחה ותודה מיוחדת לרון השחר ול-Prasath Kumar על האירוח המלבב והסיורים המרתקים בפארקים.

המידע המופיע בכתבה מעודכן ל-21 באפריל 2021

הפוסט דובאי למשפחות: פארקי שעשועים מהאגדות הופיע ראשון במסע אחר

אל מלון נוף גינוסר הגעתי ביום הראשון שבו הוא נפתח מחדש, אחרי חצי שנה שהיה סגור בשל הקורונה. בחודשים הארוכים האלה הטבע לא נח לרגע, הגשמים מילאו את הכנרת ואת הנחלים בסביבתה, הצמחים צמחו והעצים לבלבו והוריקו, פרחי בר צצו מכל עבר, קמלו והתחלפו באחרים,  יפים לא פחות. לפני שאכנס למלון – הכל בהתאם לתו הירוק כמובן, אני יוצאת לטייל רגלי קצר, כי איך אפשר בלי לנשום קצת כנרת?

פריחה אביבית על שפת הכנרת בקיבוץ גינוסר | צילום: רותם בר כהן

מפגש ראשון עם גינוסר

הטיול הקצר והקרוב ביותר הוא בשביל נוף גינוסר. זהו שביל נעים, באורך של כשני קילומטרים, שמתחיל בכניסה לקיבוץ ועובר בין עצים גדולים, כשהכנרת ומצוק הארבל מלווים את המטיילים לאורך הדרך. לקראת סוף השביל חוצים גשר שצופה על נחל צלמון במקום בו הוא נשפך לכנרת.

קסם על ים כנרת. שעת בין ערביים בגינוסר | צילום: רותם בר כהן

אפשרות נוספת להכיר את הסביבה הקרובה היא פשוט לטייל בקיבוץ, קרוב ככל האפשר לשפת הכנרת. אם אתם מסוג האנשים שאוהבים לראות בתים של אחרים (ולקנא קצת על הדרך, כי הדשא של השכן הרי ירוק יותר), תתמוגגו ממראה בתיהם של חברי הקיבוץ, שפעם היו חלק מהמגורים המשותפים והיום הם שייכים לתושבים, חלקם כמעט נוגעים במים וכולם מוקפים במשטחי דשא וגינות פורחות. לאורך הדרך תבחינו בפסלים מגולפים באבן בזלת, מעשה ידיו של פסל מקומי, ובמעגן הקטן שבסוף השביל סירות דייגים משלימות את התמונה הפסטורלית.

פסל על שפת הכנרת בקיבוץ גינוסר | צילום: רותם בר כהן

בימים כתיקונם, לפני או אחרי הטיול בקיבוץ ובסביבתו תוכלו לעצור בבית הקפה הקטן והמתוק שנמצא בקומת הקרקע של חלל עבודה משותף עם נוף לכנרת. ואם כבר הזכרתי קנאה, גם בעובדים כאן, המקלידים במרץ במחשבים ניידים, קל לקנא, שכן כל שהם צריכים לעשות זה להרים מבט מהמקלדת ולנעוץ עיניים בכחול-הכחול הזה כדי לקבל השראה להמשך היום.

אל טיולים נוספים בסביבה תכף נגיע, בינתיים נעצור במלון נוף גינוסר, שכמה טוב שהוא כבר קולט אורחים, כרגע רק ישראלים, נקווה שבקרוב גם התיירים יורשו להגיע.

לילה מאוד שקט

נוף גינוסר נוסד ב-1964 והוא המלון הקיבוצי הראשון בארץ. מאז אותם ימים רחוקים הקיבוצים עברו מהפך של ממש, אבל המלון עדיין נמצא בבעלות הקיבוץ, הוא נקי ומטופח ונהנה מאווירה כפרית נעימה. 254 חדרי המלון פזורים בכמה בניינים, שמוקפים במדשאות ובעצים. החדרים מתאימים לזוגות ומשפחות של עד שני ילדים, משפחות גדולות יותר יכולות להזמין חדרים עם דלת מקשרת. החדרים מעוצבים בצבעים רכים והם נוחים ונעימים מאוד, עם מרפסת הצופה לגנים או לכנרת, מקלחת גדולה ומפנקת, מיני מקרר וערכת קפה / תה.

חדר בנוף גינוסר

אם באתם בהרכב משפחתי הכולל ילדים אתם יכולים להפסיק לדאוג איך לשעשע אותם. המדשאות הנרחבות, מגרשי הספורט, הבריכה, החוף הצמוד והקיאקים – כל אלה מספקים שפע של אפשרויות בילוי והוצאת מרץ לילדים בכל גיל. בסופי שבוע, בחגים ובחופשת הקיץ מתקיימות במלון פעילויות לכל המשפחה והפעלות שונות במועדון הילדים. בין השאר תוכלו לצאת לסיור באוטובוס הצהוב – רכב חשמלי פתוח שנוסע ברחבי הקיבוץ, בין הרפת למטעי הבננות, ומאפשר לילדים שגדלים בעיר להבין שחלב לא נוצר בקרטון ופירות לא גדלים בסופרמרקט…

האוטובוס הצהוב במטע הבננות של הקיבוץ | צילום: אורי אקרמן

במהלך הסגר הראשון חדר האוכל הגדול שופץ והמנות מוגשות בו בהתאם להנחיות התו הסגול. אחת ההטבות המשמעותיות שמוצעות כאן למשפחות מתייחסת לגיל הנופשים: בשונה ממלונות אחרים, שבהם ילד הוא עד גיל 12, כאן ילד הוא כל מי שגילו עד  16 – הטבה כספית משמעותית.

חוף נוף גינוסר | צילום: סטודיו 2020

טיולים באזור הכנרת

בשטח המלון יש המון מה לעשות, אבל אם כבר הגעתם לכנרת, ודאי תרצו לטייל מעבר לגבולות הקיבוץ. למרבה השמחה, במרחק נסיעה קצרצר מגינוסר תמצאו שפע של אתרים, שמורות טבע ושבילי הליכה יפים. הנה כמה הצעות (שימו לב, בשל מגבלות התקופה, כניסה לשמורות מתאפשרת רק בהרשמה מראש, פרטים ותיאום ביקור באתר שמורות הטבע והגנים):

שמורת מג'רסה

בשטחה של שמורת הטבע מג'רסה (המוכרת גם כבקעת בית צידה) יש נחלים ובריכות מים, צמחייה סבוכה ובעלי חיים רבים. זוהי אחת השמורות היפות באזור הכנרת והטיול בה ישכיח מכם את העובדה שאנחנו גרים בארץ שחונה למדי. בשמורה יש מסלולי טיול, חלקם יבשים, אחרים כוללים הליכה במים. המסלול הפופולרי מכולם מצריך שחייה במים עמוקים ולכן אינו מתאים לילדים צעירים שעדיין לא יודעים לשחות. אל תשכחו להביא אתכם לטיול שקיות אטומות למים בהן תשמרו את המצלמה והטלפונים הניידים.

שמורת מג'רסה. מים בששון | צילום: שאטרסטוק

שמורת טבע ארבל

מצוק ארבל, שחולש על צפון ומזרח הכנרת, נמצא בלבה השמורה היפה, שיש בה גם שרידים של בית כנסת קדום, מצודה עתיקה ומערות רבות. בשמורה יש כמה שבילי טיול, אם אתם מטיילים עם ילדים תוכלו ללכת בשביל נוח אל מצפור חרוב, משם נשקף נוף מרהיב במיוחד. אם אתם מטיבי לכת ואינכם סובלים מפחד גבהים תוכלו לאתגר את עצמכם בשביל שמוביל אל המערות וכולל ירידות ועליות תלולות, תוך שימוש בידיות אחיזה ומדרגות ברזל הקבועות בסלע.

מצוק הארבל באביב | צילום: שאטרסטוק

שביל סובב כנרת

בשנים האחרונות באיגוד ערים כינרת ורשות הכינרת, בעזרת תלמידים מתנדבים, מכשירים שביל שמקיף את הכנרת. השביל, שאורכו הסופי יהיה 65 קילומטרים ורובו הגדול כבר הוסדר, מאפשר להגיע אל פינות חמד רבות, שעד כה היו חסומות למטיילים. המקטע האחרון שנפתח למטיילים, נכון לכתיבת שורות אלו, מחבר בין קיבוץ גינוסר לחירבת אל-מניה – שרידים של ארמון בן כאלף שנה מצפון לגינוסר. השביל מסומן ונוח להליכה והוא עובר לאורך הכנרת, דרך חורשה מקסימה ובנחל עמוד. אורך המסלול כשלושה קילומטרים והוא ברמת קושי בינונית. ההליכה בשביל סובב כנרת אינה דורשת הרשמה מיוחדת ואין דמי כניסה.

שביל סובב כנרת בקטע בין חירבת אל-מניה לגינוסר | צילום: דניאל וקנין

מידע מעשי

• לכל אחד מהאתרים המוזכרים כאן אפשר להגיע בקלות בעזרת הווייז, פשוט רשמו את השם וצאו לדרך.

• מלון נוף גינוסר נמצא בכניסה לקיבוץ גינוסר והוא פועל בהתאם להנחיות הקורונה: הכניסה מותנת בהצגת תו ירוק או תעודת מחלים, ילדים עד גיל 16 נדרשים להציג בדיקת קורונה שלילית שבוצעה 48 שעות לפני ההגעה. וכמה זה עולה? החל מ-830 שקל באמצע השבוע ו-1,030 שקל בסוף שבוע לזוג, על בסיס לינה וארוחת בוקר. ילד עד גיל 16 זכאי ל-50% הנחה. פרטים נוספים בטלפון 04-6700320 ובאתר

מפת אזור גינוסר:

הפוסט גינוסר וצפון הכנרת: שלווה מושלמת הופיע ראשון במסע אחר