תפריט עמוד

לגלות את אלבניה

אחרי שנים ארוכות של משטר נוקשה וסגירוּת כמעט מוחלטת, אלבניה מרימה ראש. זה הזמן להכיר את המדינה היפהפייה הזו, עם ערים עתיקות, מצודות מרשימות, חופים בתוליים, הרים נישאים ואגמים צלולים. ויש גם אוכל משובח וזול וקפה איטלקי נהדר

 

מטיילים ישראלים אוהבים לגלות יעדי תיירות חדשים. קצת מתוך סקרנות, מעט מתוך רברבנות והתהדרות, שאיננה רעה, של להיות ראשון. ובכן, אִמרו אתם איפה באירופה אפשר עדיין למצוא מקום שבו בירה מקומית, גרמנית או מקסיקנית נמכרת בחמישה שקלים, אספרסו איטלקי משובח בשקל אחד וארוחת ערב איטלקית מפוצצת עם צלעות כבש, פסטה וניוקי בשישה-שבעה אירו.

היכן יש אתרים יוונים ורומיים מרתקים, שאפשר לשוטט בהם בבדידות מזהרת או לצלם משטח של פריחה מרהיבה ללא נפש חיה, פרט לשני כלבים ידידותיים שבאים לרחרח. איפה יש ערים עותומאניות יפהפיות ומצודות ימי ביניים מרשימות. מהי הארץ המוסלמית היחידה שהגנה בחירוף חיים על תושביה היהודים בעוד ששכנותיה ה"תרבותיות", הנוצריות ברובן, שילחו אותם למחנות השמדה. זוהי אלבניה, היעד החדש האחרון באירופה.


צפון אלבניה, סמוך לגבול עם מונטנגרו

מתרוממת מההריסות
ארץ משונה אלבניה. כולם עברו בה והשאירו חותם: היוונים, הרומים, הביזנטים, השבטים הגרמנים, התורכים. היא עיכלה את כולם ויצרה שעטנז מיוחד שאין דומה לו בכל אירופה. מוסלמים לייט, שאוהבים את החיים הטובים, עם הרבה אלכוהול – ראקי משובח – ורצוי משמונה בבוקר. זה נחמד, אבל עלול להיות בעייתי, במיוחד כשהנהג שר בירידות התלולות ומוחא כפיים…

אלבניה היא גם ארץ שרק כעת מתרוממת משנים ארוכות של משטר נוקשה, סגירוּת הרמטית לעולם והתמוטטויות כלכליות. זה החל ברודן אנוואר חוג'ה ונגמר בהתרסקות משחק הפירמידה בסוף שנות ה-90. עכשיו המדינה בבהלה של התפתחות וגילוי הנהנתנות. התפתחות פירושה בנייה בכל מקום, בעיקר בכספיהם של אלבנים שעובדים בארצות אחרות כמו יוון, איטליה, גרמניה ועוד. אלפי שלדי בתים עומדים בכל מקום, נבנים באיטיות. מאות תחנות דלק, ולצדן אלפי בתי קפה, שם יושבים בטלנים ומחוסרי עבודה (רק גברים), והמון מכונים לשטיפת מכוניות (אובססיה מקומית, מים לא חסר). המורשת של חוג'ה ניכרת לתייר בכל מקום, ובעיקר ב-750 אלף פטריות של בונקרי בטון פתטיים, שחוג'ה הוריש ואשר ילוו את אלבניה עוד זמן רב.


מפגשים בכיכר העיר. אחרי שנים של משטר נוקשה וסגירות כמעט הרמטית לעולם האלבנים מרימים ראש | צילום: אייסטוק

באופן כללי, אפשר לחלק את אלבניה לשני אזורים, צפון ודרום, המופרדים על ידי נהר שקומבין, שגם מחלק את המדינה לדוברי הדיאלקט הצפוני – גאג, לדוברי הדיאלקט הדרומי – טוסק, שהוא השפה הרשמית. מילה על תעתיק שמות: האלבנים קוראים למקום בשם אחד כשהם מדברים אלבנית בינם לבין עצמם, ואחרת כשהם מדברים עם מערביים. לפיכך, תמצאו לרוב שניים ולעיתים שלושה תעתיקים שונים לאותו שם (שקודאר, שקודארה, סקודרה ואפילו סקוטארי בשמה האיטלקי). נקודת המוצא היא טיראנה, בירת אלבניה, וממנה אפשר לטייל צפונה או דרומה, כמתואר בהמשך.


ישן מול חדש באלבניה של המאה ה-21

טיראנה והצפון
הכיכר המרכזית בטיראנה (Tirana), בירת אלבניה, נקראת כמובן על שם סקאנדרבאג (וגם סקאנדרביי), הגיבור ההיסטורי שהביס את התורכים. מסביב לכיכר נמצאים בעיקר בנייני הממשלה, חלקם בתוך מבנים היסטוריים. כדאי לראות את מסגד אואסם ביי מ-1793, המסגד היחידי שהרודן חוג'ה הותיר על כנו, את מגדל השעון הסמוך ובמיוחד את המוזיאון ההיסטורי, שתצוגותיו המרתקות מהעבר הרחוק ועד לתקופת חוג'ה. אחד האוספים הבולטים במוזיאון הוא אוסף האיקונות.


בנייה צפופה בטיראנה, בירת אלבניה | צילום: קווין דומברובסקי, פליקר


קרויה (Krujë) היא עיר קטנה מצפון לטיראנה. השוק התורכי המשוחזר הוא אחד המקומות היחידים שבו אפשר לקנות מזכרות. בנוסף, יש כאן מצודה מרשימה עם מוזיאון מעניין לגיבור האומה סקאנדרבאג, שהוקם על ידי בתו של חוג'ה, מוזיאון אתנוגרפי הנמצא בבית עותומאני משוחזר מן המאה ה- 17, וטאקה, מקום התייחדות, התכנסות ותפילה של מאמיני האסלאם הבקטאשי (זרם סופי).

לג'ה (Lezhë) היא עיירה קטנה שכדאי לעצור בה כדי לבקר במוזוליאום היפה והמרשים של סקאנדרבאג.


המצודה המרשימה של קרויה מתנוססת מעל בתי העיר

שקודאר (Shkodër) העיר הצפונית המרכזית. זוהי עיר חביבה ומרכז תרבותי, שאנשיה יושבים בבתי הקפה הפזורים ברחוב התורכי המשוחזר, שהוא פנינה ארכיטקטונית. זוהי עיר של הרבה מסגדים וכנסיות חדשות, אבל גם של כלובי ציפורי שיר התלויים בכל מקום. כדאי לעלות למבצר רוזאפה, שמעניק מבט יוצא דופן אל אגם שקודאר המשתרע בין אלבניה למונטנגרו. אפשר לנסוע לאורכו של האגם עד לנקודת הגבול.

חוויה מומלצת במיוחד היא שייט באגם קומאני המרהיב. מאגר המים, שנוצר במהלך הקמת מאגרים הידרואלקטריים, עובר בקניון דרמטי. תחילת השייט בעיירה קומאני (Komani), וסיומו בנקודת המפגש עם אגם פיארזה (Fierzë) הצפוני יותר. השייט אורך כשלוש שעות, ולמרות המעבורת הרעועה, זוהי חוויה נופית מדהימה.


ערפילים מעל עמק ולבונה היפהפה בצפון המדינה | צילום: Jirka Dl, GFDL

הצפון הרחוק, במפגש הגבולות עם מונטנגרו וקוסובו, הוא חבל ארץ הררי, עם נופים מרהיבים, יערות מחטניים ושפע של מים. העיירה ביארם צורי (Bayram Curi) משמשת בסיס להכיר את הצפון שהיה זנוח שנים רבות. גולת הכותרת היא עמק ולבונה (Valbona) עם פסגות המושלגות, מים שוצפים בצבע אזמרגד וכפרים מבודדים.

מטיראנה דרומה
דוראס (Durrës) היא עיר נמל גדולה היושבת לחוף הים האדריאטי. יש בה אמפיתיאטרון רומי קטן ומעניין, ובתוכו קאפלה ביזנטית עם פרסקאות. מהעיר דרומה מתחילה הריביירה האלבנית היפהפייה, שברובה עדיין בתולית. הכביש הנוסע דרומה לאורך החוף הוא עוצר נשימה. הוא עולה להרים, חולף מתחת לפסגות מושלגות ויערות אשוחים ונופל למטה אל גבעות משתפלות של מטעי זית ושקד, וכל העת מרחף מעל הים כחול ומפרצי. לאורך הכביש יש כפרים מעניינים, כמו הימרה (Himara), וכדאי לעשות עצירה ליד הלשון הקטנה שעליה ממוקם מבצר עלי פאשה.


מפרץ בהימרה שבריביירה האלבנית היפהפייה, שברובה עדיין בתולית

אפולוניה (Apollonia) הוא אתר יווני יפהפה הנמצא ממערב לעיירה פייר. החפירות באתר נמצאות בתחילתן, וגם בספרות המידע מצומצם ולא אחת מוטעה (מה שקורה לא מעט באלבניה). צמוד לאתר יש מוזיאון קטן עם פיסול הלניסטי.

בראט (Berat) היא אחת מהערים ההיסטוריות העותומאניות היפות ביותר באלבניה. מעל העיר מתנשאת מצודה מרשימה, הרוסה ברובה, שעדיין חיים בה כמה עשרות משפחות. המוזיאון המוקדש לצייר האיקונות אונופרי פשוט מדהים. האמן הזה הביא לאמנות המסורתית האורתודוקסית ניחוח של רנסנס איטלקי, והתוצאה מרתקת. את הסיור מלווה גברת מלומדת, שהופכת אותו לשווה ביותר. כדאי לרדת ברגל מן המצודה אל העיר.


בראט. אחת הערים ההיסטוריות היפות ביותר | צילום: Joonas Lytinen, cc-by-2.0

סרנדה (Saranda) נמצאת בדרום אלבניה, ממש מול האי קורפו. ביום בהיר רואים מכאן היטב את קורפו ויש שירות מעבורות בין העיר לאי היווני. העיר משמשת לעצירות יום של קרוזים בים התיכון ובים האדריאטי, מה שהופך אותה לעיר התיירותית ביותר במדינה. יש בה טיילת חוף חביבה עם מסעדות ובתי קפה, ובמרכזה אתר ארכיאולוגי קטן של בית כנסת יהודי מן המאה ה-5 לספירה.


בוטרינט. עתיקות בסבך הצמחייה, במיקום רגוע מעין כמוהו | צילום: אייסטוק

מדרום לסרנדה נמצא אחד האתרים היפים ביותר באלבניה – בוטרינט (Butrint). קשה שלא להתאהב במקום הן בשל מיקומו השלו על לשון יבשה כמעט מנותקת, בין הים האדריאטי ללגונה, והן בשל סבך האלונים וכליל החורש, שבעת ביקורי היה בפריחה. אמנם הפסיפסים היו מוצפים במים, אבל קרקור הצפרדעים בין המזרקה לבזיליקה הוסיף נופך מיוחד, והוד חומות האבנים מהתקופות האילירית דרך היוונית ועד לרומית מרתק. יש כאן גם מוזיאון מקסים עם כמה פסלים יפהפיים, בהם ראש של מאהב צעיר של אחד מסנטורי רומי וראש מרשים של יוליוס קיסר (מזכיר את מרלון ברנדו בצעירותו).


ג'ירוקסטרה. אינספור סמטאות עולות ויורדות | צילום: מרטין מונקיי, פליקר

ג'ירוקסטרה (Gjirokastër) היא עיר עותומאנית יפהפייה עם בעיה ענקית של שימור. אינספור סמטאות עולות ויורדות בין בתים הרוסים. כאן נולדו שני בניה החשובים של אלבניה במאה ה-20: הרודן חוג'ה ואיסמעיל קאדרה, הסופר האלבני הידוע (ביתו ההיסטורי נשרף ב-1998 והוא תרם אותו למועצת העיר). יש בה מצודה מעניינת, עם אוסף תותחים ומגדל שעון הנשקף אל נוף מושלג, ויש ממנה גם תצפית מדהימה אל העיר. כדאי להקדיש לעיר כמה שעות של שיטוט חביב.

אלבניה - חופשה בדרך שלך

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

    • מסע אחר אונליין הגיב:

      בוודאי. יש כמה חברות ישראליות שמוציאות טיולים מסוגים שונים לאלבניה (טיולי ג'יפים, טיולי הליכה וכדומה)

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מאלבניה

טיול ג'יפים באלבניה: הצד הפראי של אירופה
טיול ג'יפים באלבניה: הצד הפראי של אירופה

אלבניה היא מאזורי הפרא האחרונים של אירופה, עם נופים בראשיתיים, דרכי שטח בתוליות שמתאימות לטיולי ג'יפים ותושבים מסבירי פנים שעדיין שמחים לקראת כל תייר שמגיע. הנה כמה מהדברים שתראו במהלך טיול ג'יפים באלבניה

טירנה, אלבניה: מדריך למבקרים בעיר
טירנה, אלבניה: מדריך למבקרים בעיר

טירנה, בירת אלבניה, היא עיר מפתיעה עם אדריכלות אקלקטית, אתרי היסטוריה ותרבות, שווקים, מסעדות מצוינות וחיי לילה תוססים. אחרי שטיילתם ברחובות העיר, תוכלו לצאת ממנה לטיולי יום מרתקים. ועכשיו, עם טיסות ישירות, ההגעה לטירנה קלה ונוחה במיוחד

טרק בצפון אלבניה – יומן מסע
טרק בצפון אלבניה – יומן מסע

שמונה ימים בצפון אלבניה, ברגל, בטרמפים ובמעבורת, דרך נופים הרריים פראיים, אגמים שנראים כאילו מישהו שפך לתוכם דליים של צבע כחול, בקתות רועים נדחות ובתי קפה מאולתרים שבהם מקררים את המשקאות במי מעיין