תפריט עמוד

מידע מעשי לבהוטן

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

 


אשרות ושגרירויות

ישראלים הנוסעים לבוטאן זקוקים לאשרת כניסה. את הבקשה לאשרה יש להגיש לפחות שלושה חודשים מראש דרך סוכן נסיעות, ועם ההגעה לשדה התעופה הבינלאומי של פארו תוחתם האשרה בדרכונו של המבקש. ניתן להאריך את תוקף האשרה דרך משרדי ה-BTCL בתימפו (Bhutan Tourism Corporation Limited). אשרת הכניסה תקפה למשך שבועיים ועולה עשרים דולר. יש לשים לב כי על התיירים המבקרים בבוטאן יש לטייל במדינה באמצעות טיול מאורגן ומשולם מראש, או באמצעות תוכנית טיול מסוימת מתוכננת באחת החברות המורשות לכך על ידי השלטון – מה שמבטיח שתוציאו לפחות 200 דולר בכל יום במדינה. טיול עצמאי אינו מורשה בבוטאן.
 


איך להגיע
רק חברת תעופה אחת טסה למדינה הקטנה והיא חברת התעופה הלאומית הזעירה Druk Air. בבעלותה ארבעה מטוסים בסך הכל, המקשרים בין בוטאן לקטמנדו שבנפאל, כלכלתה בהודו ודקה בבנגלדש (כשעה טיסה לכיוון אחד לכל אחת מהערים) ואל בנגקוק בתאילנד (דרך כלכתה או דקה, כחמש וחצי שעות טיסה במידה ואין עיכובים). חובה להסדיר את אשרת הכניסה למדינה לפני רכישת הכרטיס, היות והחברה לא תנפיק כרטיס לפני שקיבלה אישור שהינכם רשאים להיכנס לבוטאן. הטיסות בחברה יקרות, אך הנוף בטיסה הלוך מרהיב, במיוחד אם טסים מקטמנדו.
ניתן גם להיכנס למדינה דרך הודו במעבר הגבול הסמוך לפונטסהולינג 
(Phuentsholing), אך חייבים לפחות בכיוון אחד לטוס – הלוך או חזור.
 


מתי כדאי להגיע
כדאי לבקר בבוטאן בעונות המעבר. הסתיו (בין סוף ספטמבר לנובמבר) בהיר ונעים, ומתקיימים בו פסטיבלים ואירועי תרבות רבים ומעניינים. האביב (מרץ-אפריל) ניחן אף הוא במזג אוויר נוח ופריחה יפהפייה. כדאי להימנע מחודשי הקיץ, בהם יורדים גשמי המונסון.
 


חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.
 

 

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד


לשכות תיירות
ה-BTCL, ארגון התיירות של בוטאן:
טלפון:  975-2-32351/52
אתר: www.kingdomofbhutan.com
 


מטבע
המטבע הנהוג בבוטאן הוא הנגולטרום (Ngultrum). לעתים ניתן להשתמש גם ברופיה הודית. המחאות נוסעים וכסף זר ניתן להחליף בבנקים בערים הגדולות בלבד ובמספר מלונות גדולים.
השהייה במדינה אינה זולה: הגבלות התיירות בבוטאן גורמות לכך שהסכום המינימלי ליום טיול במדינה הוא 200 דולר בעונות השיא ו-165 בעונות השפל. סכום זה כולל הדרכה, לינה, אוכל, דמי כניסה לאתרים ונסיעות, או לחילופין טרק בהרים הכולל סוסים, ציוד קמפינג, טבח ומדריך.
 


הפרש שעות
בוטאן מקדימה את שעון ישראל בארבע שעות.
 


תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של בוטאן היא 975.
 


תחבורה
בבוטאן אין טיסות פנים ואין רכבות. המדריך המלווה שלכם ידאג לכל אמצעי התחבורה עבורכם. התנועה בכבישים ההרריים מוגבלת על פי רוב ללא יותר מארבעים קילומטר לשעה. בחודשים הגשומים ייתכנו חסימות בחלק מהדרכים עקב הצפות.
 

 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות


אוכל

המטבח בבוטאן מכיל לא מעט צ'ילי (Ema) חריף, ולא כתבלין אלא כירק שווה זכויות. המאכל הלאומי אמאדאצה (Emadatse) מורכב מצ'ילי ברוטב גבינה, ומבטיח להלהיט את הגרון. כמעט בכל ארוחה יוגש אורז לבן או אדום. בשר, עוף ודגים מככבים גם הם בתפריט המקומי לצד נודלס ומאכלים מהמטבח הטיבטי, למשל המומו (momo, כיסוני בצק ממולאים בירק או בשר, מאודים או מטוגנים).
התיירים מוגבלים מרבית הזמן לארוחות במסעדות בתי המלון, המגישות ארוחות מזנון חופשי המורכב בעיקר ממאכלים צמחוניים.


פסטיבלים ואירועים
הפסטיבלים המפורסמים של בוטאן מכונים צצ'ו (Tshechus), ומוקדשים לגיבור הלאומי גורו רינפוצ'ה, שהביא לבוטאן את בשורת הבודהיזם. הצצ'ו נמשכים בין שלושה לחמישה ימים ומאפשרים הצצה לחיים המקומיים בכל ססגוניותם – התלבושות החגיגיות, ריקודים ומוזיקה מסורתיים וטקסים דתיים. הצצ'ו הפופולריים ביותר נערכים בתימפו, פארו ובומטנג בעונות המעבר, ובימי פסטיבל אלו חדרי בתי המלון עמוסים במיוחד. על אף עומס המטיילים והמחירים הגבוהים, הפסטיבלים הם חוויה שאין להחמיץ, ומומלץ מאוד לקבוע את תאריכי הטיול על פיהם. על התאריכים ניתן להתעדכן מדי שנה באתר ה-BTCL

 

 

אטרקציות ואתרים מומלצים


תימפו ופארו (Thimphu, Paro)
המסע לבוטאן מתחיל לרוב בעיר פארו במערב המדינה, וליתר דיוק – בשדה התעופה הנמצא מרחק קילומטרים בודדים מהעיר. מחלון המטוס אפשר להבחין בעמק הנאה בו היא שוכנת, עטור נוף ירוק ושדות אורז, ומוקף צוקי הרים. תימפו, עיר הבירה של בוטאן, נמצאת במרחק של כחמישים קילומטר לכיוון צפון-מזרח, אולם כדאי להשאיר את הנסיעה ליום אחר ולבלות מעט באתריה של פארו.

בפארו מצויים כמה ממנזרי הדזונג המרשימים במדינה. פארו דזונג (Paro Dzong) הושלם ב-1646, ומשקיף על העמק. במקדש זה צולמו חלקים מסרטו של ברטולוצ'י, "בודהה הקטן". מעליו נמצא מגדל שמירה עתיק, בו שוכן כיום המוזיאון הלאומי של בוטאן. המוזיאון כולל תצוגות אמנות, מלאכות יד, נשק וכלי כסף, ותערוכות על בעלי החיים והציפורים של הממלכה, וכן על בוליה המיוחדים (הידעתם שבוטאן היתה המדינה הראשונה בעולם שהנפיקה בול עגול?). הגיבור הלאומי של המדינה, גודו רינפוצ'ה, הגיע על פי האגדה לעמק פארו במאה השמינית כשהוא רכוב על גבו של טיגריס מעופף. הוא נחת במערה בה ערך מדיטציה במשך שלושה חודשים בטרם החל להפיץ את בשורת הבודהיזם במדינה. במקום זה, על צדו של צוק בגובה מאות מטרים, הוקם מקדש טקטשנגג (Taktshang Lhakhang), שפירוש שמו הוא "קן הטיגריס". העלייה למקדש אורכת כשלוש שעות, ברגל או ברכיבה על פוני.

בירתה של בוטאן, תימפו, היא עיר קטנה השוכנת בעמק נהר מיוער ומקסים במורדות הרי ההימלאיה. בתיה צבועים בשלל גוונים, ותקנות עירונית אוסרות על בנייה לגובה ובנייה מודרנית בכלל כדי לא לפגוע ביופייה המסורתי המיוחד של העיר. אפילו הרמזור היחיד שהוצב בה סולק במהירה בהוראת המלך – השמועה אומרת שפרט להפרעתו לצביון המקומי של רחובות תימפו, הרי ששיעור תאונות הדרכים בעיר עלה בימי פעילותו (לא שיש יותר מדי תנועה בעיר ממילא). העיר מקסימה ובעלת אופי מיוחד, וכיף לשוטט בה בין חנויות המוכרות אמנות מקומית של רקמה ועבודות עץ, ובשוק סוף השבוע הססגוני הרוחש חיים בו ניתן לפגוש את האוכלוסייה המקומית בין דוכני הירקות, הפירות, המסיכות ומלאכות היד.

מנזר הדזונג העתיק בממלכה שוכן כשישה קילומטרים מחוץ לעיר, ושמו סימטוקה (Simtokha Dzong). כיום הוא משמש כבית ספר לשפות. מבצר דזונג מרשים יותר, אולי היפה במדינה, הוא טרשי צ'הוהי דזונג (Trashi Cchoe Dzong), בו מתכנסת האסיפה הלאומית. המבנה צופה מראש גבעה על העיר והנהר, אך יש לשים לב שמבקרים זרים מורשים להיכנס למתחם אך ורק בזמן פסטיבל תימפו צצ'ו בסתיו.

כדאי לבקר בבית הספר לאמנויות מסורתיות (School of Traditional Arts), בו לומדים ילדי העיר כתיבת טנגקה, חריטה בעץ, פיסול ועוד; בצ'ורטן הזיכרון (Memorial Chorten) שנבנה לזכר המלך השלישי בשושלת, בספרייה הלאומית, במוזיאון הטקסטיל, במוזיאון המורשת, במכון הלאומי לרפואה מסורתית ובאירועי קליעה ברשת באצטדיון צ'נגלימיטהנג (Changlimithang).

נסו לפקוד את העיר בסתיו, בתאריכי חגיגות צצ'ו תימפו המפוארות, הכוללות טקסים, ריקודים, ומחזות היסטוריים המבוצעים בידי נזירים בתלבושות מרהיבות. בתקופה זו של השנה קשה מאוד למצוא חדר פנוי בעיר, ולעתים עליכם ללון באוהל או בבית פרטי בהיעדר מקום לינה בבתי המלון העירוניים.

במרחק של כשעה נסיעה מהעיר נמצא מעבר ההרים Dochu La, בגובה של 3,050 מטר מעל פני הים. ממנו נשקף נוף נהדר של ההימלאיה, במיוחד בשעות השחר. מכך ממשיך הכביש אל פונקהה 
(Punakha) אשר בעמק הקרוי על שמה, מצפון-מזרח לתימפו. כדאי לבקר בדזונג המהודר של פונקהה, שנבנה במפגש הנהרות Pho Chhu ו-Mo Chhu ב-1637. מאז הוא נהרס מספר פעמים בשריפות, הצפות ורעידת אדמה אחת, אבל שוחזר למצבו המקורי.


טרונגסה ובומטנג (Trongsa, Bumthang)
בין חלקה המערבי של המדינה למרכזה מפרידה רצועת הרים שחורים נישאים. הדרך היפהפייה בין תימפו ופונקהה לטרונגסה חולפת במעבר ההרים Pele la בגובה של 3,300 מטר מעל פני הים, בטרם תרד בתלילות אל העיר. תצפית מרהיבה נשקפת מצד הדרך, כארבעים דקות נסיעה מהעיר, וממנה ניתן להבחין בדזונג המיוחד של טרונגסה. הוא נבנה ב-1648 כמבצר להגנה ומורכב מכמה תוספות החולשות על תוואי העמק, ומשמש כמקום מגוריהם של נסיכי הממלכה בטרם יעלו לכס המלכות. כדאי להציץ גם בטה דזונג (Ta Dzong), מגדל השמירה של העיר.

הכביש המתפתל ממשיך לאזור בומטנג ובדרכו חוצה יערות רודודנדרון פורחים בשלל צבעים, יערות אורן, שני מעברי הרים, ואת העמקים צ'ומיי (Chumey) הפורה וצ'אוקהר (Choekhar), ואזי מגיע לעיר ג'אקאר (Jakar). בהמשך הדרך נמצאים עמקי טאנג (Tang) ואורה (Ura).

עמק צ'אוקהר הוא מקום מקודש ומרכז רוחני, אשר הגבעות סביב העיר ג'אקאר שבשוליו מעוטרות במנזרים המוקדשים לגורו רינפוצ'ה. בשום מקום אחר בממלכה לא תראו ריכוז כה גדול של מקדשים ומנזרים. הדזונג של ג'אקאר מהמאה ה-16 עצום ממדים, והיקפו מגיע לכקילומטר וחצי. מקדש קורג'יי לקהנג (Kurjey Lhakhang) נבנה ב-1652, ובו נשתמרה טביעת גופו של הגורו המהולל. מקדש ג'מביי לקהנג (Jambay Lhakhang) מפורסם בזכות היותו מקום התרחשותו של פסטיבל ג'מביי לקהנג דרופ (Jambay Lhakhang Drup), המרהיב והמפעים ביותר מבין פסטיבלי הסתיו במדינה. באחד מלילות הפסטיבל מואר המקדש באור נהוגות של ריקודי אש, שנועדו לברך נשים בפריון ואת האדמה ביבול. מעבר למבנים הקדושים כדאי לצאת לטיולים ברגל בטבע הבתולי באזור, ובמהלכם להתוודע אל אורך החיים הכפרי של בני הממלכה שכמעט ולא השתנה עם הזמן שחלף.

אפשר להמשיך אל מעבר למעבר ההרים Shertang La בגובה 3,573 מטר מעל פני הים, ממנו יורד הכביש אל עמק אורה. זהו העמק הגבוה בממלכה (כ-3,100 מטר), ומעליו מתנשאת פסגת גנגקהר פואנסום (Gangkhar Puensum) שגובהה 7,541 מטר. זוהי נקודת עצירה בדרך למזרח המדינה, הזוכה למספר הפחות ביותר של מטיילים.


מזרח המדינה
מרבית המבקרים בבוטאן מתספקים בטיול במערב המדינה ומרכזה, בדרך כלל בשילוב ביקור באחד הפסטיבלים הגדולים והצבעוניים. רק מקצתם ממשיכים אל מזרח בוטאן הפראי והכפרי, שאפילו הדיאלקט של שפת הדזונגקה נשמע בו אחרת לגמרי. הדרכים לא קלות, ומצב בתי המלון אף פחות טוב מאלו שבבומטנג, פארו ותימפו, אך המתעניינים בטיולים רגליים ובהיכרות יותר עמוקה עם אורח החיים המקומי ייהנו מכל רגע.

מאורה (Ura) מטפס הכביש אל אחד ממעברי ההרים הגבוהים ביותר במדינה, Thrumshing La, בגובה של 3,800 מטר מעל פני הים. נוף הרי ההימלאיה הנשקף ממנו מרהיב, ומכאן יורד הכביש בתלילות אל בין יערות אורן, ממשיך לעבר ג'ונגל צפוף ואזי לחורשת תפוז, מתפתל על קצה מצוק באופן עוצר נשימה. העצירה הראשונה היא במונגר (Mongar), ובדזונג שלה שנבנה ב-1953 אחרי שקודמו נשרף כליל. בעמק מונגר ניתן לבקר בכפרים המפורסמים בעבודות הרקמה והאריגה המסורתיות שלהם.

ממונגר אפשר להמשיך אל טרשי ינגצה (Trashi Yangtse). בדרך ניתן לעצור בגום קורה (Gom Kora), מקדש שבחצרו סלע ענק שעל פי האגדה המטפס לראשו יזכה במחילה על כל חטאיו, ובדוקסום (Duksum), עיירת אורגים קטנה. בעיירה טרשי ינגצה ניצב צ'ורטן קורה (Chorten Kora), אחת מהסטופות היחידות בבוטאן שנבנתה בסגנון נפאלי, ובה מתקיים באביב פסטיבל צצ'ו ענק וססגוני, המושך אליו מבקרים מכל רחבי הארץ. העיירה מפורסמת גם בעבודות כלי העץ שבה (הנקראות בשפה המקומית Dapa), בהן עוסקות יותר ממאה משפחות.

קצהו המזרחי ביותר של הכביש הראשי של בוטאן נמצא בעיירה טרשיגנג (Trashigang), מרחק של כ-17 שעות נסיעה מתימפו. זוהי עיירה חביבה ומלאת חיים, המשמשת כבסיס יציאה לטיולים באזור, בהם מסלולי הליכה וטרקים, ביקור בכפרים Ragjung ו-Radhi הידועים בעבודות המשי הצבוע שתושביהם מייצרים, ובדזונג של טרשיגנג שנבנה ב-1659 וממנו נשקף נוף נהדר על העמק. כ-25 קילומטר מהעיירה נמצאת העיירה קנלונג (Kanlung) ובה האוניברסיטה היחידה במדינה, שנבנתה ב-1978.

 

 

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות