תפריט עמוד

מידע מעשי לסביב לונדון

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד


אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לבריטניה אינם זקוקים לאשרת כניסה.

שגרירות בריטניה בישראל
כתובת: רחוב הירקון 192, תל אביב.
טלפון: 03-7251222.

שגרירות ישראל בלונדון
כתובת: 2 Palace Green.
טלפון: 44-20-79579500.
דואר אלקטרוני: info@london.mfa.gov.il


מתי להגיע
החורף אינו מומלץ לביקור בשל הימים הקצרים והטמפרטורות הנמוכות. אפריל עד ספטמבר הם החודשים הנוחים לטיול. יש לזכור שביולי ובאוגוסט המדינה כולה מוצפת המוני תיירים, והעומס במקומות התיירותיים כדוגמת אוקספורד יהיה רב במיוחד.

 

 

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד


לשכות תיירות מחוזיות
אסקס (Essex)
קנט (Kent) 
טלפון: 336020-1271-44 
ססקס (Sussex
טלפון: 839839-1903-44 
סארי (Surrey) 
טלפון: 009009-8456-44
המפשייר (Hampshire) 
טלפון: 625400-2380-44
ברקשייר (Berkshire)
טלפון: 796502-1628-44
קוטוולדס (Cotswolds) 
טלפון: 623006-1285-44
הרטפורדשייר (Hertfordshire) 
טלפון: 244344-345-44


מטבע
לירה שטרלינג (פאונד)


הפרש שעות
בריטניה מאחרת את שעון ישראל בשעתיים.


תקשורת
הקידומת הבינלאומית של בריטניה היא 44.. כשמתקשרים ללונדון מאנגליה מחייגים עם הקידומת העירונית (020). בחיוג מתוך לונדון אפשר להוריד את הקידומת.


תחבורה
נהיגה: הנסיעה באנגליה היא בצד שמאל של הכביש. מושב הנהג בצד ימין, תיבת ההילוכים נמצאת משמאל לנהג ואילו מיקום כל הילוך בתיבה הפוך מזה שאנו רגילים לו. בכיכר: הנתיב הקיצוני משמאל הוא נתיב היציאה מהכיכר.
אוטובוסים: חברת "National Express" מנפיקה את כרטיס  "Discount Coach Card", המקנה שלושים אחוז הנחה בנסיעה בינעירונית. זכאים לו בעלי כרטיס סטודנט בינלאומי (של איסתא), בני 25-16 ובני חמישים ומעלה. אפשר להשיגו במשרדי החברה בתחנות אוטובוס מרכזיות, או בטלפון: 808080-8705-44
כרטיס "Explorer Pass" של חברת נשיונל אקספרס מאפשר נסיעה ללא הגבלה בתוך פרק זמן מוגדר. הוא נועד לתיירים, ויש לקנותו מחוץ לאנגליה, בסוכנויות הנסיעות בארץ.
מידע נוסף על אוטובוסים באנגליה
רכבות: כרטיסי רכבת מומלץ לרכוש מראש בתחנות הרכבת, או לפחות בקופה לפני הנסיעה. כרטיס שנקנה ברכבת עצמה הוא היקר ביותר. בירור לוחות הזמנים בטלפון 484950-8457-44 כרטיס "BritRail Pass" מאפשר נסיעה ללא הגבלה בכל הקווים (כרטיס "EurailPass" אינו תקף בבריטניה).
למי שמתכוון לנסוע הרבה בדרום אנגליה, מומלץ לרכוש כרטיס "Network Card", הכולל את כל קווי לונדון ודרום-מזרח המדינה. מידע והזמנות באתר http://www.virgintrains.co.uk/default.aspx


נכים
מידע על נסיעות למוגבלי תנועה ולקשישים – טלפון: 774535-1293-44

 

 

 

 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות


אוכל
בין הפיש לצ'יפס
סוגיה שמעסיקה את רוב התיירים באנגליה היא איך לאכול בצורה מגוונת, טעימה ולא יקרה מדי. יש כמה דרכים: מסעדות, מרכולים, פאבים וגם "גזלנים". כל אחד וכוס התה שלו.

כתבה: תמי סירקיס-אקרמן

חובבי מזון עילי שנוסעים לאנגליה נוטים להיבהל מהמוניטין המפוקפקים שיצאו לאוכל הבריטי. אפשר להירגע: אנחנו הצלחנו למצוא לא מעט אפשרויות משמחות לב ובטן, מעבר לדרך הפשוטה – להיכנס למסעדה ברחוב ולבקש את הפיש-אנד-צ'יפס הנצחי.
הסוגייה שמעסיקה את רוב התיירים באנגליה היא איך לאכול בצורה מגוונת, טעימה ולא יקרה מדי. לצורכי תזונה יומיומית, מצאנו פתרון נהדר – המרכולים הגדולים. חנויות המזון בבריטניה מוצפות בשפע של סחורה טעימה וטרייה, ובעזרתה הרכבנו ארוחות בוקר, צהריים וערב. אפשר למצוא שם גם כריכים שהוכנו זה עתה, שתייה קרה וחמה, חטיפים, פירות וירקות. מי שמתגעגע הביתה ישמח לאתר שם את פינת האוכל המזרח תיכוני, עם פיתות, חומוס, טחינה ועוד (רעיון לא רע בכלל כשמטיילים עם ילדים).
מחירי התוצרת הטרייה בבריטניה יורדים ככל שמועד "פג התוקף" מתקרב, כך שלחם, כריכים ומוצרי חלב טובים לחלוטין (עד מחר או מחרתיים) יימכרו לרוב בהנחה. אחרי כל ביקור בסופר נהגנו להתמקם בלב פארק ירוק, בשדרה או באיזה אי תנועה רחב ולפתוח שולחן, או ליתר דיוק לפרוש מפה על הדשא.

פאבים משפחתיים וגזלנים ידידותיים
מי שמחפש אוכל של בית, כדאי לו לנסות למצוא בד אנד ברקפסט שבו אפשר (בתשלום נוסף) לאכול ארוחת ערב ביתית. כך זוכים לא רק בסעודה, אלא חווים משהו מאורח החיים הכפרי באנגליה. אחד הדברים הכי אופייניים לאורח החיים הזה הוא בישול הארוחות בתנור האגא (AGA). התנור פועל כל שעות היממה, והחמימות הנעימה שמתפשטת מאזור המטבח, שם הוא מוצב, אחראית גם על הסקת הבית והמים, אך השימוש העיקרי בו הוא כעמדת בישול ואפייה.
בעוד שבצרפת, גם באזורים הכפריים, קונים רוב התושבים את הלחם והמאפים במאפייה השכונתית, הרי שלאנגליה יש מסורת מפותחת של אפייה ביתית. עוגות, עוגיות ולחמים הוכנו בבתי הכפר כחלק מהתפריט היומי של המשפחה. אולי זאת הסיבה לכך שספרי האפייה הבריטיים מסבירים פנים הרבה יותר מהנסיונות הצרפתיים המגומגמים לשחזר יצירות מופת.
דרך נוספת לאכול כמו משפחה בריטית היא לחפש את הפאב המקומי, שהוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הבריטית זה מאות שנים. את זה שבפאב מגישים בירות ומשקאות אלכוהוליים אחרים, כולם יודעים. זה שאפשר למצוא שם גם ארוחות משביעות – גם זה לא חדש. החידוש הוא שיותר ויותר פאבים הוסיפו אוכל שמתאים לכל המשפחה, וכעת יש בהם תפריטי ילדים עם ארוחות לא יקרות ואפילו מתנות קטנות.
לרבים מהפאבים יש "חדרי משפחה" שמותאמים למשפחות סועדות – שולחנות גדולים, ריהוט עמיד, כסאות גבוהים לכל גיל וטלוויזיות. בשירותים של רבים מהם יש גם פינת החתלה לתינוקות. לא פעם ראינו בצמוד לפאב מגרשי משחקים פנימיים וחיצוניים מגודרים, כך שהילדים יכולים לשחק בזמן שהגדולים גומעים את הבירה שלהם. וזה עובד – הפאבים הללו שוקקים חיים החל מחמש אחר הצהריים. אנחנו, התיירים, רק תפסנו טרמפ על הצורך והמסורת של המקומיים.
אם אין חשק (או זמן, או הזדמנות) להתיישב במוסד אכילה רשמי, יש אפשרות מהירה וקלילה (שלא גוררת הידרדרות לרשתות מזון מהיר): גם לבריטים יש את ה"גזלן" שלהם, ועצירה בצד הדרך כדי לטעום ממה שיש לו להציע היא חלק מבדר מהחוויה הבריטית העכשווית. בדרך כלל מדובר ברכב מסחרי מקורקע או במעין בוטקה, שמגישים תה (איך לא), סנדוויצ'ים וממתקים.
האוכל באנגליה, כמו בכל מקום, הוא חלק מהתרבות. זה מתבטא לא רק בטעם, אלא גם במרכיבים, בשמות המאכלים ובאווירה שבה הם מוגשים. לכן כדאי לבוא מוכנים ללמוד על הארץ ועל יושביה גם דרך הצלחת, לנסות דברים לא מוכרים ולצפות להפתעות.
 
תמי סירקיס-אקרמן – עיתונאית ובשלנית. מנחה את סדנת הבישול של "אודיסיאה" – לימודי "מסע אחר"


לינה 

באזורי הכפר יש בד אנד ברקפסט כמעט בכל צומת. עוצרים את האוטו, מקישים על הדלת ומקווים למקום פנוי | צילום: ענת יערי

לונדון היא אחת הערים היקרות בעולם, גם בכל הקשור בלינה. לכן גם אם ממשיכים ממנה לטיולים בסביבה כדאי לשקול בחיוב לינה מחוצה לה או בפרבריה. האפשרויות מגוונות: בתי מלון ברמות שונות ובגדלים שונים, אכסניות והוסטלים, אתרי קמפינג, בד אנד ברקפסט (המצאה בריטית מבורכת) בתי חווה ואפילו טירות.
יש מאות (ואפילו אלפי) מקומות לינה המשתייכים לכל אחד מהסוגים הנ"ל. כשנוסעים באזורי הכפר של אנגליה אפשר לראות שלטים של בד אנד ברקפסט כמעט בכל צומת. צריך פשוט לעצור את האוטו, להקיש על הדלת ולקוות למקום פנוי (וגם אם אין בעלי הבית ישמחו להפנות למקום לינה אחר בסביבה). למי שמעדיף להתכונן מראש ולהזמין מקומות מהארץ (דבר שלפעמים מוזיל את העניין) הנה כמה המלצות וקיצורי דרך.
באתר האינטרנט הרשמי של רשות התיירות הבריטית יש אפשרות חיפוש למקומות לינה מסוגים שונים וברמות שונות. מנהלי האתר מזהירים אמנם כי אין בו את כל מקומות הלינה האפשריים בבריטניה, אבל גם מה שיש הוא לא מעט. החיפוש מתבצע לפי רמות מחירים (יש גם אפשרות חיפוש הנקראת Britain for less שם אפשר למצוא מלונות בפחות מ-25 לירות שטרלינג ללילה) וסוגי לינה שונים: מטירות ועד קמפינג, לפי ערים וכפרים. באתר יש גם אפשרות חיפוש למקומות לינה המתאימים למוגבלי תנועה ברמות שונות של ניידות.
בלשכות התיירות השונות של המחוזות המקיפים את לונדון אפשר למצוא מידע ולהזמין מקומות לינה ברמות שונות.

לינה משפחתית: "Travel Inn" היא רשת של יותר מ-300 בתי מלון זולים. התשלום ללילה הוא 58-45 לירות שטרלינג לחדר (ולא לדייר) מחוץ ללונדון, מה שהופך את הרשת אטרקטיבית במיוחד למשפחות. החדרים יפים ונוחים, כוללים עמדת קפה ומקרר קטן, ובכל אחד מהם יכולים להתארח שני מבוגרים ושני ילדים. בכל הרשת החדרים מתוכננים בצורה דומה, שהקלה מאוד על מלאכת הפריקה והטעינה (פתאום היה מקום קבוע ומוסכם לנעליים, למעילים ולתיקים). למלונות ברשת צמודה מסעדה שמגישה ארוחות בוקר, צהריים וערב. האוכל במסעדות היה טעים, לא יקר והוגש במנות גדולות. הזמנת חדרים אפשרית באמצעות אתר האינטרנט של הרשת.
ממליצה: תמי סירקיס

חדר בחווה: חוות רבות באנגליה עברו הסבה לאירוח. במדריך הרשמי של המשרד לאירוח כפרי באנגליה, "Stay on a Farm", רשומות יותר מאלף חוות המציעות שירותים שונים – מהקמת אוהלים ועד אירוח מלא בשיטת בד אנד ברקפסט. לינה בחווה היא הזדמנות לנשום אוויר כפרי, ליהנות מארוחות המוכנות ממוצרי החווה ולטייל בשטחים הפתוחים שמסביב.
פרטים בטלפון: 696909-2476-44

ממליצה: אירית קולינס

בד אנד ברקפסט: אתר המכיל אוצר גדול ורב של מידע על מקומות לינה בכל המחוזות באנגליה. רוב המידע מתמקד בחדרים להשכרה אצל משפחות. לגבי כל כפר או עיירה יש מבחר מקומות לינה אפשריים, כולל טלפונים ומחירים מדויקים. חלק מן החדרים נמצאים בחוות מבודדות למדי. 

צעירים ובזול:
באתר הרשמי של התאחדות אכסניות הנוער בבריטניה יש מידע רב על כל האכסניות הקיימות ברחבי אנגליה. אפשר להזמין דרכו מקום בכל אחת מן האכסניות או לברר מידע אחר.

קמפינג: אתר המרכז מידע רב על אתרי קמפינג באירופה. בחלק המוקדש לאנגליה יש רשימות מפורטות עם מידע על אתרי קמפינג על פי אזור הביקור, כולל כתובות והנחיות הגעה אל האתרים. עוד באתר עזרה בחיפוש והשכרת קרוואן ממונע וציוד קמפינג באנגליה. 

ממליץ: משה גלעד


בילויים
ברייטון: יומן חוף מעודכן
ההנאות ואפשרויות הבילוי שמציעה ברייטון מתחילות בבוקר ונגמרות בשעות הקטנות של הלילה. סיפורו של מקום שהתחיל ככפר דייגים, הפך לעיירת נופש וטוען לכתר בירת הגייז של אנגליה. 

ברייטון שומרת על מעמדה כעיר חוף הפופולרית ביותר בחצי האי הדרומי של האי הבריטי | צילום: אפרת בלוססקי

כתב: ירון פריד

ברייטון (Brighton) היא מצב נפשי יותר מאשר מקום, אומר נייג'ל ריצ'רדסון בספרו "ארוחת בוקר בברייטון", שהוא למעשה המנון אהבה לעיר החוף הדרומית. הוא מסביר את סוד קסמה בכך שהיא מתקדמת עם הזמן, ובכל זאת – נשארת תמיד אותו הדבר.
סופרים, משוררים וציירים התאהבו בברייטון, וכנראה שלא רק הם. בעשרים השנים האחרונות היא שומרת על מעמדה כעיר החוף הפופולרית ביותר במרכז אנגליה, אחרי שכמה ממתחרותיה (בּלֶקפול ובּוֹגנוֹר רֶג'יס) נושלו מכתרן וירדו מגדולתן. נהירות המוניות של תושבי לונדון לכיוון העיר, הנחשבת ליעד אטרקטיבי קרוב ונוח, נרשמות בעיקר בסופי שבוע – מועדוני הלילה של ברייטון רוחשים פעילות ומציעים מסיבות, שלהן גם הבליינים המקצועיים מהבירה יכולים רק להצדיע.
בשנים האחרונות ברייטון, על שלל יתרונותיה (שהבולט בהם: היא מספיק קרובה ללונדון, ועם זאת מספיק רחוקה), מסתמנת גם כמקום מגורים מועדף על סלבריטאים רבים שהפרוטה מצויה בכיסם. עם המאושרים שרכשו בית עם נוף לים נמנים נורמן קוק (המוכר הרבה יותר כדי.ג'יי וכיצרן להיטי הדאנס "פאט בוי סלים") ובעלת הטור הנודעת לשמצה, ג'ולי ברצ'יל, שהיתה, על פי עדותה לפחות, מלכת חיי הלילה של לונדון בשנות השמונים.
דמות מפורסמת שעברה בעיר, אבל נראה שלא תחפוץ לגור דווקא בה, היא ראש הממשלה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, שבברייטון בוצע נסיון התנקשות בחייה. פצצה הושלכה אל מלון "גרנד" בשעה שגברת הברזל נמה את שנת היופי שלה. המלון ניזוק קלות ושופץ, ותאצ'ר עוד עימנו.
יופייה של ברייטון, כדברי המשורר, אינו ידוע בהכרח. הים, אף שנוקה לא מזמן בהשקעה כספית גדולה והוא מומלץ רשמית לשחייה, נראה קודר וזעוף גם בקיץ. החוף סלעי ומרוצף אבנים, ומזח פאלאס (Palace Pier) המפורסם, עם מכונות המשחק ומתקני השעשועים נראה מוזנח (ועל כן מצטיין כרקע נוגה לסרטים אפלים כמו "מונה ליזה").
אבל, כדברי משורר אחר, בכל זאת יש בה משהו. יש בה ארמון עתיק, ציורי ולא קונבנציונלי שמזכיר את הטאג' מהאל; יש בה פסטיבל אמנויות גדול כל שנה באביב (למשך שלושה שבועות תוססים העיר לובשת חג), השני בחשיבותו בבריטניה רק לפסטיבל אדינבורו; ויש בה ובסמטאותיה הצרות סוג של מתיקות רומנטית וחן נאיבי. 

מרכז מידע למבקרים בברייטון
כתובת: Bartholomew Square
מידע מגוון על העיר, אתרי בילוי, אטרקציות, בתי מלון, מסעדות ועוד:
http://www.brighton.co.uk  
www.brightonlife.com

מעצמת הדיג חובבת תיאטרון
במקור היתה ברייטון כפר שנקרא ברייטלמסטון. לב הכפר היה מבוך הסמטאות המכונה "The Lanes", שהיום מפורסם בשפע חנויות העתיקות והמציאות שבו, ומספק אפשרות מרנינה ללכת לאיבוד. התחושה במבוך היא ימי-ביניימית ממש. הרחובות הצרים הם חגיגה צרים אף מהם המעברים הקרויים "Twittens", שהמפורסם שבהם הוא סמטת האריה השחור (Black Lion Lane). כאן נישא המלך צ'ארלס השני על גבו של דייג מקומי, במנוסתו מפני מבקשי נפשו בשנת 1652. לי, או לפחות לברייטונים, כל גל נושא מזכרת, מתברר.
הארמון המרהיב ועוצר הנשימה – הרויאל פביליון (Royal Pavilion) – הוא סמלה המסחרי המובהק של העיר. המבנה השעטנזי הזה מעוצב בטעם (או בחוסר טעם, תלוי את מי שואלים) הודי-סיני, והתוצאה – חד פעמית (ראו הרחבה בהמשך).
גני הארמון היפים מזמנים לא רק שיטוט נעים, אלא גם קצת תרבות: דרכם נכנסים למוזיאון ברייטון לאמנות (Brighton Museum & Art Gallery). המוזיאון מגיש מיש-מש אקלקטי של אמנות מערבית מודרנית לצד אוספים אקזוטיים מהעולם השלישי, תערוכות קרמיקה, אופנה והפתעות אחרות.
שעות פתיחה: רביעי-שבת 17:00-10:00, ראשון 17:00-14:00, שלישי 19:00-10:00, סגור בימי שני
הכניסה חינם, יש גישה למוגבלים
כתובת: Royal Pavilion Gardens
טלפון:   290900-1273-44

ברייטון מציעה למבקריה עוד כמה וכמה מוזיאונים חביבים, למשל, מוזיאון הצעצועים (The Brighton Toy and Model Museum). יש בו לא פחות מעשרת אלפים מוצגים, ובהם רכבות, בובות, דגמי מכוניות ועוד כל מיני צעצועים שמשמחים לא רק ילדים.
שעות פתיחה: שלישי-שישי 17:00-10:00, שבת 17:00-11:00
כתובת: 52/55 Trafalgar Street
טלפון: 749494-1273-44

מוזיאון הדיג (Brighton Fishing Museum) של העיר סוקר את תולדותיה כמעצמה בתחום, ואת התפתחותה מאז היתה כפר דייגים קטן (הרבה לפני שהפכה לאתר נופש פופולרי). מאחר שאת המוזיאון מפעילים בהתנדבות חברים בקהילת הדייגים המקומית, מומלץ להתקשר לבדוק מתי בדיוק הם פותחים את שעריו.
שעות פתיחה: מחג הפסחא ועד ספטמבר, 16:00-10:00 (מומלץ לוודא שפתוח לפני שמגיעים)
כתובת: 201 King's Road Arches
טלפון: 723064-1273-44

כפר הדייגים שברייטון היתה פעם לא נמחק, אלא רק התעדכן: המרינה של ברייטון, הנחשבת לגדולה מסוגה בממלכה המאוחדת, היא מעין שילוב מפתה של כפר דייגים מסורתי ומרכז קניות חדשני. ממנה אפשר גם לצאת להפלגות קצרות מועד בשלל סוגים של כלי שיט.
מי שמעדיף בילוי סוער פחות, ועדיין מעורר התרגשות, ימצא את מבוקשו בתיאטרון של העיר. הז'אנר מטופח באופן מיוחד בברייטון, שמצטיינת בשפע להקות מקומיות מגוונות, נסיוניות ומסחריות כאחד. רחובות העיר יזמנו לכם אולמות קברטים ידידותיים, כמו תיאטרון "קומדיה" 
(Komedia) מאיר הפנים, שהבר שלו לבדו קורן תיאטרליות טהורה, אבל גם היכלי במה מהודרים כמו התיאטרון המלכותי (Theatre Royal), הנוהג לארח הפקות חשובות בדרכן ללונדון, ושעל במתו הופיעו אגדות כמו לורנס אולבייה, בטי דייוויס ואינגריד ברגמן. 

תיאטרון קומדיה
כתובת: Gardner Street
טלפון: 647100-1273-44 

התיאטרון המלכותי

כתובת: New Road
טלפון: 606650-8700-44
לשתות, לרקוד, לעלוז
פסטיבל ברייטון, הגדול מסוגו באנגליה, נערך כל שנה בחודש מאי, ופותח את האביב הבריטי במאות מופעי מוזיקה, אופרה, ריקודים, תיאטרון, הצגות רחוב, תערוכות ומה לא.

ברייטונאים מושבעים טוענים כי בעירם אין רגע דל גם בשאר ימות השנה, וכל יום הוא פסטיבל. יודעי דבר מספרים כי ברדיוס של פחות מקילומטר בין שני המזחים הנודעים של ברייטון – מזח פאלאס והמזח המערבי – אפשר למצוא לפחות חמישה מקומות מצוינים להתרענן, לאכול, לשתות, לרקוד ולעלוז. החמישייה: "Fortune of War", "The Zap", "The Beach", "The Gemini", ושימו לב למועדון הלילה המוביל של האזור – "Honeyclub". איך אפשר בכלל לסרב למקום שנקרא מועדון הדבש? 

Fortune of War
כתובת
: 57 Kings Road 1Arches
טלפון: 205065-1273-44 

The Zap

כתובת: 189-192 Kings Road Arches
טלפון: 202407-1273-44 

The Beach

כתובת: 171-181 Kings Road Arches
טלפון: 722272-1273-44 

The Gemini

כתובת: 127 Kings road Arches
טלפון: 327888-1273-44 

Honeyclub
 
כתובת: 214 Kings Road Arches
טלפון: 202807-1273-44

חיי הלילה המפוארים של ברייטון משתרעים על פני מועדונים שונים ומשונים, מ"Club New York", המוקדש לסלסה ועד "Brighton Jive", המארח תזמורות ביג בנד עם טעם של פעם וגם הופעות סטנד אפ. 

Club New York
כתובת: Dyke Road
טלפון: 208678-1273-44 

Brighton Jive
כתובת
: St. Mary's Hall, Surrenden Road
טלפון: 279608-1273-44

לרוב המקומות הללו מומלץ להגיע מוקדם, אלא אם כן אתם חובבים תורים בלתי נגמרים. המועדון הלוהט ביותר בעיר, נכון להיום, עם מיטב המסיבות, מיטב הדי.ג'ייז, כולל הגיבור המקומי פאט בוי סלים (התיאוריה הפופולארית גורסת כי כל צעיר ברייטוני המכבד את עצמו שואף להיות די.ג'יי. זאת עיר של מסיבות והפנינגים, ולכן לא צומחות מתוכה להקות דיכאון של ניהיליסטים מחוצ'קנים) ומיטב הבליינים, הוא "Concorde 2".
כתובת: Madeira Drive
טלפון: 207241-1273-44

אי אפשר לדבר על חיי הלילה של ברייטון מבלי להזכיר את מלכי (ומלכות) המסיבה, הגייז כמובן. כל מועדון שמכבד את עצמו בעיר מקדיש לפחות ערב אחד בשבוע לאוכלוסייה עליזה זו, עד כדי כך שברייטון בכלל טוענת לכתר בירת הגייז הבריטית. המועדונים הבולטים והמבוקשים ביותר לערבי גברים הם "Wild Fruit", "Legends Bar", "Club Revenge" – כולם נוצצים ומוחצנים, מציעים הופעות דראג ומרתונים של ריקודים אל תוך הבוקר. האחרון מושך אליו גם קהל של סלבריטאים (קלווין קליין, האגדה והתחתונים, ורופרט אברט, למשל, הם רק שניים ממעריצי המקום הנאמנים). לפשוטי העם, מציע הפאב בעל השם הקליני משהו, "Dr Brightons", בירה באווירה ידידותית במיוחד. 

Wild Fruit
כתובת: 78 West Street
טלפון: 321628-1273-44 

Legend Bar

כתובת: New Europe Hotel, 31-32 Marine Parade
טלפון: 624462-1273-44 

Club Revenge

כתובת: 32 Old Steine Street
טלפון: 606064-1273-44 

Dr Brightons
 
כתובת: 16-17 Kings Road
טלפון: 328765-1273-44 
 


עם הילדים 
קטנים באי גדול
טירות, מבוכים, אופניים, מיניאטורות, אגדות וסיפורים – חמש המלצות על מקומות במרחק נסיעה קצרה ברכבת מלונדון, שכיף לטייל בהם עם ילדים

בעקבות פו הדוב. מתחילים בביקור בחנות שבה נהג כריסטופר רובין לקנות ממתקים וממשיכים אל יער אשדאון | צילום: אמנון אבישי

לצאת מלונדון לטיול באזור הכפרי נראה לעתים כפרויקט מסובך. הרושם הזה ראוי לניפוץ. במרחק קצר מלונדון ישנם אתרים מקסימים שכדאי לבקר בהם, גם עם ילדים.
מי שחושש מנסיעה בצד שמאל לא חייב לשכור מכונית – שירות הרכבות המעולה של לונדון יאפשר לכם לצאת לטיול של יום אחד מחוץ לעיר ולחזור בערב לבית המלון (יש לציין כי נסיעה באוטובוס זולה יותר).
כדאי לקנות את כרטיסי הנסיעה לרכבת בקופות התחנה, שם הכרטיס עולה פחות מאשר בתוך הרכבת עצמה. כרטיס הלוך ושוב משתלם יותר משני כרטיסים נפרדים. נסיעה של שעה לכל היותר ברכבת תביא אתכם לכל אחד מהמקומות שעליהם נמליץ פה.
מידע על לוחות זמנים
טלפון: 484950-8457-44

טירת לידס: ציפורים אקזוטיות וקולרי כלבים. טירת לידס (Leeds Castle), ששוכנת במחוז קנט, היא אחת הטירות הציוריות ביותר באנגליה. מרחבת הכניסה מובילה לטירה דרך עפר העוברת ליד אגם קטן ונחל שעשרות עופות מים משכשכים בהם, ואפשר לתת להם חתיכות לחם. יש גם שירות הסעות מהרחבה עד לטירה, אבל הרבה יותר נעים לעבור את המרחק בהליכה קצרה (כעשרים דקות) על דרך העפר.
טירת לידס שוכנת על שני איים קטנים בלב האגם. היא אמנם נבנתה כבר לפני כ-1,200 שנה כמצודת עץ, אך היה זה הנרי השמיני – שאהב נשים וטירות יותר מכל – אשר הפך אותה לארמון מפואר.
ככל הטירות, תוכלו לראות בה חדרים מלאי הוד ואולם נשפים מרשים, ובקרבתה ישנו גם מבוך שיחים, אך יש לה גם שתי אטרקציות ייחודיות. הראשונה היא העופות האקזוטיים שחיים בפינת חי של עופות, כמו טוקנים ססגוניים וטווסים צרחניים. האטרקציה השנייה היא מוזיאון המוקדש כולו לקולרים יצירתיים לכלבים, שאין בינם לבין רצועות העור החגוּרוֹת בימינו על צוואר ידידו הטוב ביותר של האדם כמעט דבר.
הגעה: מתחנת Victoria בלונדון לוקחים את הרכבת בקו Kent Coast Line לתחנת Bearsted, ומשם באוטובוס עד לטירה. אפשר לקנות כרטיס הכולל גם את הנסיעה ברכבת ובאוטובוס וגם את הכניסה לטירה.
שעות פתיחה: בחודשים מרץ-אוקטובר, 17:00-11:00. בנובמבר-פברואר, 15:00-11:00.
טלפון: 765400-1622-44

המפטון קורט: מטבחים, קרני איילים ורוחות מייללות. גם בארמון המפטון קורט (Hampton Court Palace), השוכן במחוז סארי (Surry), נתן הנרי השמיני את עינו. בעל הבית, הארכיבישוף של יורק תומס וולסי, נתן אותו במתנה להנרי כדי להציל את צווארו, לאחר שנכשל בנסיונותיו לשכנע את ראשי הכנסייה לאפשר למלך להתגרש מאשתו. הנרי לקח את המתנה, ובכל זאת החליט להוציא את וולסי להורג (אך זה הספיק להחזיר את נשמתו לבורא לפני ביצוע גזר הדין).
הנרי שיפץ את הטירה והפך אותה לארמון המפואר ביותר באירופה: אלף חדרים היו בה, וגם מערכת ביוב, מגרש טניס, גנים יפהפיים ובעיקר – כמה מטבחים ענקיים, שבאו לספק את תאוות האכילה של המלך. במאה ה-17 מינה המלך וויליאם השלישי את האדריכל כריסטופר רֶן לשפץ שוב את הארמון, אך השיפוץ נקטע ושני הסגנונות השונים משולבים בו עד עצם היום הזה.
בביקור בארמון אפשר ללכת במסלולים רבים, אך אחד המעניינים שבהם, גם לילדים, הוא מסלול המטבחים. המסלול מתחיל במרתף, שם אפשר לראות דגם מוקטן של המטבחים. בהמשך רואים את הסיר הענקי שבמים הרותחים שלו בישלו את מיני הבשר הרבים, ואת המטבחים הגדולים, שמציגים הכנות לקראת סעודה חגיגית, עם כל הכלים, המצרכים והתנורים הדולקים. הדרך עוברת גם בחדרי קישוט המנות ובמרתפי היין ומסתיימת בקפטריה קטנה, למי שרעב תקף אותו בדרך.
מסלולים אחרים עוברים בחדרים מרהיבים, כמו חדר עם קרני צבאים על הקירות או גלריית רוחות, שבלילות, כך מספרים, מרחפת בה רוחה המייללת של קתרין הווארד, אשתו החמישית של הנרי שהוצאה להורג. ליד הטירה נמצא מבוך השיחים המפורסם בבריטניה. כיף לקנח את הביקור בפיקניק על גדת התמזה.
הגעה: מתחנת Waterloo לוקחים את הרכבת אל תחנת Hampton Court, משם פונים ימינה וחוצים את הגשר.
שעות פתיחה: אפריל-אוקטובר, שלישי-ראשון 18:00-9:30, בימי שני 18:00-10:15. נובמבר-מרץ, שלישי-ראשון 16:30-9:30, בימי שני 16:30-10:15.
טלפון: 7527777-870-44 

בעקבות פו הדב: קסם ילדוּת כפרי. טיול נעים במחוז איסט ססקס (East Sussex), בעקבותיהם של פו הדב, איה, חזרזיר ושאר החברים המככבים בספרי הילדים האהובים של א. א. מילן, הוא דרך מהנה במיוחד להכיר את הנופים הכפריים המפורסמים של אנגליה. המסלולים השונים מתחילים בחנות "Pooh Corner", שם נהג כריסטופר רובין, בנו של הסופר ואחד מגיבורי הספר, לקנות ממתקים, ושם גם מקבלים מפה של האזור בחינם. היום תמצאו שם, מלבד דברי מתיקה, גם מזכרות רבות הקשורות ב"פו הדב".
אפשר לבחור במסלולים רבים באזור, אנחנו נתמקד בדרך אל גשר כפיסי פו (Poohsticks Bridge), האורכת כשעתיים וחצי הלוך ושוב. הדרך עוברת ליד חוות קוצ'פורד, שם בילתה משפחת מילן את חופשות הקיץ שלה. המשך המסלול מוביל אל יער אשדאון (Ashdown), סביבת מחייתם של פו והחברים האחרים, הטובלת בירוק של שדות, עצים ושיחים. בדרך אוספים כמה ענפים קטנים (עוד נזדקק להם מאוחר יותר).
בספר "הבית בקרן פו" ממציא פו משחק: עומדים על הגשר שעובר מעל לנחל עם הפנים נגד כיוון הזרימה, זורקים ענפים קטנים או מקלוני עץ, ורצים מהר לצד השני של הגשר – לראות של מי המקל שיוצא קודם. זה הזמן לשלוף את המקלות הקטנים שאספנו בדרך (כי דווקא ליד הגשר קשה מאוד למצוא כאלה), ולשחק. בפרק המצחיק הזה, לא יצאו ראשונים דווקא המקלות של פו, של שפן או של חזרזיר, אלא איה החמור בעצמו, שט על גבו, אחרי שנמיר הטיל דווקא אותו לתוך המים.
אם ממשיכים במסלול אל מעבה היער, מגיעים לאתרים אחרים שתוכלו לזהות מהספר, כמו יער ת"ק הפרסאות, חלקת החול של רו וגם הנקודה שבה מצא פו בתום המַנְסַע שלו את הציר הצפוני.
הגעה: מתחנת Victoria נוסעים ברכבת לעיר איסט גרינסטד (East Grinstead), ומשם ממשיכים למרכז כפר הרטפילד (Hartfield) במונית או באוטובוס מספר 291 (האוטובוס האחרון חזרה יוצא בימי שני-שבת בשעה 20:20 ובימי ראשון בשעה 18:00).
טלפון: 770456-1892-44 
www.pooh-country.co.uk 

הכפר המיניאטורי בקונסקוט: מקום קטנטן, חוויה ענקית. בקונסקוט (Bekonscot) הוא כפר זעיר וקסום, עם בתים וגינות, כנסיות וארמונות, רכבת נוסעת ונמל, ואפילו מגרש כדורגל עם שחקנים. האתר טוען לכתר "הכפר המיניאטורי הוותיק בעולם" ושוכן סמוך לכפר ביקונספילד 
(Beaconsfield).
הגעה: מתחנת Marylebone נוסעים ברכבת לכיוון העיר בירמינגהם שבבקינגהמשייר, יורדים בתחנת Beaconsfield ומשם ממשיכים בהליכה קצרצרה לכפר הזעיר.
שעות פתיחה: מ-13 בפברואר עד 27 באוקטובר, 17:00-10:00
טלפון: 672919 -1494-44   

טיול אופניים: פעילויות בווינדזור.
רוב התיירים נוסעים לווינדזור לראות את הטירה המרהיבה ואת חילופי המשמרות. אם כבר אתם שם, אפשר להפוך את הביקור לטיול של יום ולכלול בו פעילויות נוספות, שסביר כי יעניינו את הילדים הרבה יותר מביקור בטירה המפורסמת. תוכלו לבקר בלגולנד, לצאת לשיט על התמזה או לבחור דווקא ברכיבה על אופניים לאורך נהר התמזה.
אופניים שוכרים במרכז להשכרת האופניים, שם תוכלו להשיג מפה של שביל התמזה, שמסייעת בניווט. מומלץ להצטייד מראש במצרכים ולעצור לפיקניק על גדת הנהר. בעודפים מהפיקניק תוכלו להאכיל את הברבורים והברווזים הרבים שיתקבצו סביבכם, וכולם – העופות, הילדים וגם אתם – ייצאו שמחים.
הגעה: שתי אפשרויות – מתחנת Paddington יוצאים ברכבת לתחנת Windsor Central (מחליפים רכבת בתחנת Slough), או לוקחים את הרכבת שיוצאת מתחנת Waterloo אל תחנת Riverside בווינדזור.
המרכז להשכרת אופניים
כתובת: גני אלכסנדרה (Alexandra Gardens)
שעות פתיחה: 17:30-10:30 
טלפון: 830220-1753-44

לגולנד

הגעה: אוטובוס ללגולנד יוצא מהיי סטריט בווינדזור מדי חצי שעה.
שעות פתיחה: 18:00-10:00 או עד השקיעה, כשהיא מוקדמת יותר. מאמצע מרץ עד תחילת נובמבר (9 בספטמבר עד 20 באוקטובר רק בימים חמישי-שני). כמו כן הפארק פתוח מ-21 בדצמבר עד 5 בינואר.
טלפון: 040404-8705-44

ההמלצות הן על פי מדריך "חו"ל משפחתי, לונדון והאזורים היפים בבריטניה", מאת צביקה מאיר, שיצא לאור בהוצאת כתר 


 

פסטיבלים
בכל מה שנוגע להפקת אירועים, פסטיבלים וטקסים – האנגלים הם פשוט גדולים. את מה שאחרים עדיין לא למדו, הם כבר הספיקו לשכוח מזמן. מאופרה ועד יריד מכשפות, מפסטיבל שום ועד מירוץ סוסים, לאנגלים יש הכל. להלן כמה המלצות לאירועים שכאלו. הפרטים עשויים להשתנות, ומומלץ לבדוק עם המארגנים סמוך למועד. מידע נוסף אפשר לקבל בלשכת התיירות הבריטית בטלפון: 88469000-20-44

מאי-אוגוסט > פסטיבל האופרה גלינדבורן.
 זהו אחד מפסטיבלי האופרה הוותיקים והחשובים בעולם, שמתקיים בגליינדבורן (Glyndebourne). הכרטיסים לא זולים בכלל, האווירה חגיגית ומעונבת, אך חובבי אופרה רציניים לא ירשו לעצמם להחמיץ. טלפון: 813813-1273-44

אוגוסט > מצעד הגאווה של ברייטון.
 העיר ברייטון טוענת לכתר בירת הגייז של בריטניה, מול לונדון ומנצ'סטר. כמו בכל מקום, גם בברייטון מצעד הגאווה של הקהילה ההומו-לסבית הוא אירוע צוהל ועליז. לאורך מסלול המצעד, שייצא בבוקר מ-Madeira Drive ויסתיים ב-Preston Park, אפשר לצפות לשלל טיפוסים בתלבושות פרועות, דיוות לוהטות ומופעי דראג. פרט למסיבה יתקיים שוק ססגוני שבו אפשר להצטייד במזון לגוף ולנפש, וגם בצעצועים למבוגרים, בקעקועים ובפירסינג.

אוגוסט > פסטיבל רוקס. חגיגת קיץ גדולה של מוזיקה ואמנות. במשך סופשבוע שלם יתקיימו סדנאות אמנות, מופעי רחוב, פינות משוררים והופעות מוזיקה. מלבד האירועים הגדולים, שמתקיימים בחוץ והכניסה אליהם חופשית, ייערכו מופעי מחול, תיאטרון ומוזיקה באולמות קטנים ובפאבים. מיקום הפסטיבל משתנה משנה לשנה.
אוגוסט > פסטיבל השום של האי ווייט. אירוע ריחני שכולו חגיגה לתבלין עז הטעם. מלבד באוכל יככב השום גם במופעי מוזיקה, אקרובטיקה ואמנות שומיים. אם אתם מתים על שום, ועוד לא טעמתם גלידת שום, פופקורן שום, בירת שום או פאדג' שום – זו ההזדמנות. האירוע יתקיים בעיר ניוצ'רץ' (Newchurch). טלפון: 853411-1983-44

ספטמבר > מירוץ מכוניות עתיקות בגודווד.
 מסלול המרוצים המשוחזר באירוע "Revival Meeting" נראה בדיוק כפי שהיה בשנות הארבעים והחמישים. מכוניות עתיקות אמיתיות (פרארי, יגואר, מיני מיינור, פורד, פורמולה קטנות ועוד) מתחרות ביניהן כמו בימים הטובים, חלק מהקהל מתלבש בסגנון שהיה מקובל פעם במסלולי המרוצים, להקות מנגנות מוזיקה מהתקופה ואפילו הפיש-אנד-צ'יפס נמכרים כמו פעם – עטופים בעיתונים משנות החמישים. התחרויות מתקיימות ב-Goodwood Racecourse. הכניסה בתשלום. טלפון: 755000-1243-44

ספטמבר > חגיגת כדורים פורחים ומכוניות עתיקות בטירת לידס.
 שילוב מוזר ואופייני לבריטים: מרוץ בלונים פורחים באוויר, המלווה במסע של מכוניות ואופנועים עתיקים על הקרקע. צניחה חופשית, מטסי עפיפונים, ובלונים ממולאים בגז הליום אמורים לחבר בין החגיגות הארצית והשמימית. בכל יום ייצאו לדרך שני מטסים: בבוקר ואחד אחר הצהריים. הכניסה בתשלום. טלפון: 765400-1622-44

אוקטובר > פסטיבל קנטרברי. תרבות ועוד תרבות כמו שרק האנגלים יודעים: שפע מופעי אופרה, מוזיקה קלאסית, תיאטרון, מחול, תערוכות אמנות, ג'אז, בלוז וקולנוע, והכל מתובל במופעי רחוב, בזיקוקי דינור, באירועים לילדים ובסיורים בעיר. טלפון: 452853-1227-44

5 בנובמבר > ליל המדורות בלווס
ב-1605 נפגשו בפאב בעיירה לווס (Lewes) כמה קושרים שתכננו לפוצץ את בניין הפרלמנט הבריטי כשהמלך נמצא בתוכו. גאי פוקס, שנתפס בדרכו לביצוע הפיגוע, הוצא להורג ונתן לבריטים תירוץ לחג מדורות. החגיגות הססגוניות ביותר נערכות בלווס וכוללות תהלוכות לפידים, מדורות ענק, מופעי אש וזיקוקים. פרטים בלשכת התיירות המקומית בטלפון 483448-1273-44 

נובמבר > יריד המכשפות הבריטי.
 המארגנים טוענים שזהו יריד הכשפים הגדול באירופה, עם הרצאות, סדנאות והדגמות של מיטב המכשפות והמכשפים. היריד מתקיים ב-Fairfield Halls שבקרוידון (Croydon). כניסה בתשלום.

מאי > תערוכת הסוסים המלכותית של ווינדזור. 
הבילוי האולטימטיבי לחובבי סוסים ורכיבה: תחרויות יופי וקפיצה, מרוצי מרכבות (המלכה בכבודה ובעצמה התחרתה באחד המרוצים) ועוד, במיטב המסורת הבריטית. האירוע מתקיים ב-Windsor Home Park. הכניסה בתשלום.
טלפון: 860633-1753-44

יוני > רויאל אסקוט.
 החשוב שבמרוצי הסוסים, המתקיים מ-1711.
טלפון: 876876-1334-44 

יולי > הנלי רויאל רגאטה.
 מירוץ הסירות הנלי רויאל רגאטה (Henley Royal Regatta) הוא מתחרויות השיט הבינלאומיות החשובות בתחום, ואחד האירועים החברתיים היוקרתיים באנגליה. הצופים שמגיעים לעיירה הנלי און תמז פורשים שמיכה על גדת הנהר, לוגמים שמפניה וטובלים תותים בשמנת. טלפון: 572153-1491-44 

דורעם גונט – עיתונאי ועורך

 

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

ווינדזור / בבית של אליזבת

רוחה של אן בולן כרותת הראש, בית הבובות של המלכה מרי וגם שיחה על כוס תה בחלב בבית נטוי. ביקור בעירן של נשות ווינדזור העליזות

כתבה: אירית קולינס 

דרך מצויינת להיכנס לאווירה היא צפייה בחילופי משמרות המלכה, הצועדים כתזמורת חיילי בדיל ונעלמים לתוך הטירה שנראית כמו בספרי האגדות | צילום: ריצ'רד קולינס

בין אם מאמינים שבית המלוכה הבריטי הוא אופרת סבון אנכרוניסטית, ובין אם סבורים כי הוא מוסד מצוין שגם עלינו לאמצו, דבר אחד ברור – יש לו חלק מרכזי בהוויה הבריטית. והמקום שמספק הצצה להוויה הזאת יותר מכל מקום אחר בבריטניה הוא בלי כל ספק ווינדזור (Windsor), עיירת המלכים היפהפייה, שטירתה המפורסמת מתנוססת מעליה ככתר.
בעוד שארמונות המלכים בלונדון נבנו ונהרסו חליפות, שימשה הטירה מעונם השני של מלכי אנגליה יותר מ-900 שנה. הקשר בין בית המלוכה לעיירה שצמחה סביב הטירה התהדק עוד יותר מאז שהמלך ג'ורג' החמישי הכריז ב-1917 ששם משפחת המלוכה וצאצאיה יהיה "ווינדזור". עד היום אליזבת השנייה טוענת שטירת ווינדזור היא ביתה האמיתי. ומה עם ארמון בקינגהם? הוא בסך הכל המשרד.

רוחו של הנרי השמיני נאנחת
לווינדזור יש הרבה מה להציע לא רק למתעניינים במשפחת המלוכה, גם בעלי סף ריגוש גבוה ימצאו בה שפע של עניין. דרך מצוינת להיכנס לאווירה המקומית היא צפייה בחילופי משמרות המלכה, הצועדים בכבישי העיירה כמו תזמורת חיילי בדיל ונעלמים לתוך טירה שנראית כמו בספרי האגדות.
בלשכת התיירות, שבה משיגים מפות ומידע, מבקרים בתערוכת "עיירה וכתר" שבקומה השנייה. ב-10:40 הולכים לתפוס מקום תצפית טוב בהיי סטריט. חמש דקות אחר כך יוצאת התזמורת וצועדת במעלה הרחוב, ומגיעה לטירת ווינדזור 
ב-11:00 בדיוק. חצי שעה לאחר מכן, משנסתיימה המשמרת, צועדת התזמורת בחזרה.

חילופי המשמרות
הטקס מתקיים מדי יום (חוץ מימי ראשון) משלהי האביב ועד אמצע הקיץ (ביתר השנה הוא נערך רק פעם ביומיים).
הגעה: מלונדון ברכבת שיוצאת מתחנת Paddington בימי שני-שישי בשעה 9:18 ובשבת ב-9:33. מחליפים רכבת בסלאו (Slough), ומגיעים לווינדזור (תחנת Windsor Central) בשעה 9:58.

הגיעה העת להיכנס לטירה הגדולה ביותר בעולם, שמשמשת כיום למגורים. וויליאם הכובש בנה אותה מעץ בשנת 1070, הנרי השני בנה אותה מאבן כמאה שנה מאוחר יותר, והמלכים שגרו בה לאחר מכן הרחיבו את ביצוריה ושיפצו אותה. בפעם האחרונה היא עברה שיפוץ לאחר השרפה הגדולה שפרצה בה ב-1992.
אפשר לבלות בטירה שעתיים וחצי של התפעלות משכיות החמדה: יצירות מופת, תקרות מעוטרות, שריוני אבירים. אחת האטרקציות המדהימות בטירה היא בית הבובות של המלכה מרי שבנוי בקנה מידה של 1:12. וילונות משי מעטרים את חלונותיו, בתוכו יש רהיטי צ'יפנדייל, רצפות שיש, ולא חסכו בו גם במעליות שפועלות ובברזים שזורמים בהם מים קרים ומים חמים.
שלוש שנים השקיע סיר אדווין לוטיינס, מגדולי האדריכלים של אנגליה, בבניית בית הבובות באמצעותם של לא פחות מ-1,500 פועלים, רבים מהם אמנים ואומנים אנגלים מהגדולים בתחומם.
אחרי הבובות – יוצאים לציד רוחות רפאים. לפי הסיפורים המתהלכים באזור, טירת ווינדזור שורצת רוחות רפאים, שמטיילות בגינות הטירה, במגדליה ובאכסדרותיה. הנרי השמיני, לדוגמה, נוהג לגרור צעדיו במסדרונות הטירה ובאכסדרותיה ולהיאנח, ואילו אליזבת הראשונה מבקרת תכופות את הספרייה המלכותית, לבושה כתונת וצעיף מרקמה שחורה. והם לא היחידים – את הטירה פוקדים גם צ'ארלס הראשון, ג'ורג' השלישי (שנקרא "ג'ורג' המשוגע" בשל מחלת הנפש שממנה סבל, ואשר בגללה נאלץ לוותר על כתרו) ואפילו רוחה אן בולין כרותת הראש, השנייה משש נשותיו של הנרי השמיני.

טירת ווינדזור
שעות פתיחה: 17:15-9:45, נובמבר עד פברואר עד 16:15. באירועים מיוחדים ובעת שהמלכה נמצאת בה, הטירה או חלקים ממנה סגורים
טלפון: 73212233-020-44

כריכי מלפפון ותה בחלב
מהטירה יוצאים לרחובות העתיקים מרוצפי האבן שסובבים אותה, ולסעודה עם ערך מוסף. מסעדת "The Old King’s Head" היתה בגלגול קודם האכסניה, שבה כתב שייקספיר ב-1597 במשך שבעה ימים בלבד את "נשות ווינדזור העליזות", כדי להציגה בטירה בפני אליזבת הראשונה. כיום, בזמן שמחכים להשראה דומה, אוכלים שם כריכי מלפפון ושותים תה בחלב, כמיטב המסורת האנגלית. כמו כן אפשר לסעוד גם בפיזה של ווינדזור – 
במסעדת "Crooked House Tea Rooms", ששוכנת בבניין הנוטה על צדו.

The Old King’s Head
כתובת: 7 Church Street
טלפון: 830866-1753-44

Crooked House Tea Rooms
כתובת:
51 High Street
טלפון: 857534-1753-44

לפי ספר השיאים של גינס, הרחוב הסמוך, רחוב המלכה שרלוט (Queen Charlotte Street), הוא הקצר ביותר בבריטניה 
(15.55 מטר). לא רחוק משם שוכן גם ווינדזור גילדהול (Guildhall), בית העירייה המרשים, שנבנה בסוף המאה ה-17 על ידי סיר כריסטופר רֶן, גם הוא מגדולי האדריכלים האנגלים, שאל ביתו עוד נגיע.
את עודף המרץ אפשר לכלות בצעדה במבוך לבֵנים עם מוטיבים של טירה ושחמט, שנמצא בין הרחובות תמז (Thames) וגוסוול (Goswell), או בגינות אלכסנדר הסמוכות למבוך, שם אפשר לשכור אופניים, גלגיליות או סקטבורד.
משיורד הלילה, מציעה העיירה בילוי אנגלי טיפוסי – הצגה בתיאטרון רויאל (Theatre Royal).
כתובת: 32 Thames Street
טלפון: 853888-1753-44

את שנת הלילה אפשר לבלות בסוויטת השינה של האדריכל כריסטופר רֶן, שתכנן בין היתר את קתדרלת סנט פול בלונדון. רן בנה את ביתו ברחוב תמז, סמוך לגשר איטון (Eton), אך כיום הוא משמש מלון פאר.
טלפון: 861354-1753-44

מקום לינה זול יותר אפשר למצוא בטלפון: 743907-1753-44 – "קו חם" למציאת מקומות לינה שמפעילה לשכת התיירות המקומית, ובאתר האינטרנט הרשמי של ווינדזור.

תאווה בריטית לירוק
את בוקרו היום השני כדאי להקדיש לחיק הטבע בגרייט פארק (Great Park), שמשתרע על 18 דונם ליד הטירה. פעם נהגו המלכים לצוד בחורשותיו, אך כיום רוב שטחיו פתוחים לציבור. מתחילים בסביל גרדן (Savill Garden), גינות מרהיבות שמשתרעות במזרח הפארק ומקיפות אגם. המקום הוא דוגמה מצוינת לסגנונות גינון אנגליים, וממחיש את התאווה הבריטית לירוק-הירוק הזה.
רוכשים את מפת הפארק בקופת הכרטיסים שבכניסה לגינות, ומטיילים ברגל לכיוון הטירה. במהלך השעתיים הבאות חולפים על פני עצים בני אלף שנה ודרך פארק איילים. מי שהספיק להתגעגע מאתמול לרוחות רפאים ישמח לגלות שגם בפארק קשורות אגדות דומות: כבר אלף שנה מספרים שם על רוחו של הצייד הֶרן, הדוהרת על סוס שחור בראש להקת כלבי ציד שחורים, כשהיא חבושה קרני אייל כדי להזהיר מפני עתות צרה. עוד סיפורי רפאים, בווינדזור בכלל ועל רוחו של הֶרן הצייד בפרט, תמצאו באתר האינטרנט:
 http://www.cleaverproperty.co.uk/strange/index.html
ממרגלות הגבעה שעליה ניצב פסל נחושת של המלך ג'ורג', ועד לטירה, משתרעת שדרת עצים רחבה באורך של חמישה קילומטרים כמעט, המכונה "The Long Walk". הפמליה המלכותית נוסעת בה כיום באירועים ממלכתיים ובדרכה למרוצי הסוסים באסקוט.

סביל גארדן, גרייט פארק
שעות פתיחה: מ-10:00, מרץ-אוקטובר עד 18:00, נובמבר-פברואר עד 16:00

לפני שממשיכים משיבים את הנפש בפאב "Two Brewers", הסמוך לשער הטירה. האוכל שם טעים וזול, ומגישים בו אֵייְל אמיתי, הבירה האנגלית המסורתית.
כתובת: 34 Park Street
טלפון: 855426-1753-44

את הביקור בפארק אפשר לסיים בשיט מרגיע על מימי נהר התמזה, בספינה של
חברת "French Brothers" (טלפון: 44-1753-851900) או חברת "Salters", (טלפון: 44-1753-865832) או לשכור סירה מחברת "Gamble & Logie" (טלפון: 983809-7774-44).

ביקור אצל השכנה
גשר מעל לנהר ומחבר בין העיירות ווינדזור ואיטון, מעביר אל התחנה הבאה בדרך. אחרי הגשר נפרש הרחוב הראשי של איטון, היי סטריט. רבים מבנייניו בני כ-500 שנה, ואם חשקה נפשכם ללמוד משהו על העבר של המבנים הללו תוכלו למצוא מידע רב בעלונים שמציעות החנויות שלאורכו.
כדאי לשים לב לחנות לבובות חרסינה במספר 44, לבית המרקחת העתיק במספר 61 ולגן העדן לאוהבי חתולים במספר 92, חנות שכל חפץ בה עשוי בדמות חתול. במספר 49-47 נמצאת מסעדת "Cock Pit" ("תא התרנגולים"), ששוכנת בבית מחושק עץ מ-1420. במאות ה-17 וה-18 היתה בה זירה לקרבות תרנגולים, וטוענים שהמלך צ'רלס השני הרבה לבקר בה.
טלפון: 860944-1753-44

בסוף הרחוב ניצבים הבניינים המרשימים של איטון קולג', שתלמידיו עטופים בימי הלימודים במעילים ארוכי כנף, המסורתיים למוסד המכובד הזה. במקור נועד הקולג' להקנות השכלה לשבעים בני עניים; בפועל הוא הפך למבצרם האקסקלוסיבי כמעט של בני האצולה והעשירים, וכיום לומדים בו כ-1,200 תלמידים במחירים מרקיעי שחקים, ועוד שבעים חסרי אמצעים מוכשרים שזכו במלגה.

אלה שבאים לווינדזור עם המשפחה לא יוכלו לוותר על יום נוסף באטרקציה הכי שובת לב לילדים: הלגולנד (Legoland). זהו פארק שעשועים מלא דמיון, שחוברו בו יחדיו מיליוני קוביות לגו. יש בו גם מתקני גלישה, מינילנד (מודל לגו מוקטן של אזורים באירופה), סרט תלת ממדי ועוד. קהל היעד הוא בני שנתיים עד בני 12, אך לא פעם ראינו מבוגרים משתלטים על מתקנים המיועדים לקטנטנים, כמו אריחים שהקפיצה עליהם מפעילה כלי נגינה ענקיים. לפני שאתם עוזבים, עצרו לרגע בעמדת התצפית הסמוכה ליציאה והעיפו מבט אחרון בנוף המדהים שעליו חולשת טירת ווינדזור.

לגולנד
הגעה: אוטובוס ללגולנד יוצא מהיי סטריט בווינדזור מדי חצי שעה
שעות פתיחה: 18:00-10:00 או עד השקיעה, כשהיא מוקדמת יותר. מאמצע מרץ עד תחילת נובמבר (9 בספטמבר עד 20 באוקטובר רק בימים חמישי-שני). כמו כן הפארק פתוח מ-21 בדצמבר עד 5 בינואר.
טלפון: 040404-8705-44 

אירית קולינס – עיתונאית. כותבת למגזינים שונים בארץ ובחו"ל. גרה בעיירה הנלי און תמז, אנגליה

קתדרלות / בין שתי ערים


לפני מאות שנים הלכו עולי רגל מווינצ'סטר שבדרום-מערב אנגליה אל קנטרברי. הצעה להמשיך את המסורת ולבקר בערים מהספרים 

טירת ווינצ'סטר. על הקיר: השולחן העגול של ארתור | צילום: אמנון אבישי

ווינצ'סטר: להניח פרח על קברה של ג'יין אוסטן
אם אתם כבר בסביבה, שווה לקפוץ לווינצ'סטר (Winchester), עיירה נחמדה עם בתים עתיקים וציוריים, ששוכנת כחצי שעת נסיעה מלונדון.
ווינצ'סטר היא עיר עתיקה מאוד. מהימים שהיתה עיר רומית נותר בה הרחוב הראשי, שריד לתכנון הערים הרומי האופייני, ומתפארתה בימי הביניים נותרו החומות ושרידי הביצורים כנגד נסיונות התקיפה הוויקינגיים. יש אפילו שריד לקהילה יהודית שישבה בעיירה בימי הביניים: רחוב היהדות (Jewry Street), שבו נמצאת גם מסעדה ששווה ביקור,"Elizabethan Restaurant", ולו בזכות הבניין העתיק והיפהפה מהמאה ה-16.
אחת האטרקציות המרכזיות של ווינצ'סטר היא הקתדרלה, מהעתיקות באנגליה. כאן קבורים מלכי אנגליה הראשונים, יש בה מגוון סגנונות אדריכליים, מרומנסק ועד גותיקה, ובעיר טוענים שזו הכנסייה הארוכה ביותר בבריטניה והשנייה באורכה באירופה. אבל עם כל הכבוד, לא בשביל זה באנו עד הלום.
ה-אטרקציה שגורמת גם לאנשים שלא ממש מתעניינים בארכיטקטורה של כנסיות לסור לווינצ'סטר היא קברה של הסופרת המהוללת ג'יין אוסטן, השוכן בין כותלי הקתדרלה. היא נקברה כאן לא מפני שהיתה סופרת חשובה שיצירותיה פופולריות גם כיום ("גאווה ודעה קדומה", "על תבונה ורגישות", "אמה") חלילה, אלא בזכות הפרוטקציה שזכתה לה בתור בת של כומר.
המצבה על קברה אינה מזכירה את הישגיה הספרותיים, על אף שזכתה להצלחה עוד בחייה: "לזכרה של ג'יין אוסטן, בתו הצעירה של הכומר המנוח ג'ורג' אוסטן, לשעבר כומר הכפר סטיבנטון במחוז זה. היא עזבה את חיי העולם הזה ב-18 ביולי 1817, בגיל 42, לאחר מחלה קשה, שאותה נשאה בסבלנות ובתקווה הראויות לנוצרי. מתיקות אופייה ותבונתה יוצאת הדופן עוררו את הערכת כל מי שהכיר אותה".
מול הקתדרלה, בקולג' סטריט (College Street) מספר 8, נמצא הבית שבו גרה אוסטן בשנותיה האחרונות, ושם גם נפטרה, כשראשה שעון על כתפה של אחותה קסנדרה. 

הקתדרלה
שעות פתיחה: 18:00-8:30, יום ראשון עד 17:30
הכניסה חינם, אך מצפים לתרומה
טלפון: 857200-1962-44 

עוד שריד היסטורי קרוב ששווה הצצה הוא הגרייט הול (Great Hall) שבטירת ווינצ'סטר, ובו תלוי על הקיר לא פחות ולא יותר מאשר השולחן העגול של המלך ארתור האגדי. אמנם ארתור האמיתי, אם היה כזה, חי כנראה במאה השישית והשולחן העגול בווינצ'סטר הוא מהמאה ה-16, אבל למה להיתפס לקטנות. העיקר האווירה, וזו לא חסרה בווינצ'סטר.
שעות פתיחה: 17:00-10:00, בסופי שבוע בחורף עד 16:00
הכניסה חינם
טלפון: 856476-1962-44


זהרה רוןלשעבר עורכת "מסע אחר"

קנטרברי: סיפורים, צליינים ומעשי זימה
ג'פרי צ'וסר, אחד הסופרים האנגלים החשובים, תיאר את העולים לרגל אל העיר קנטרברי 
(Canterbury) במהלך המאה ה-14 בחיבורו "סיפורי קנטרברי". אמנם מדובר בצליינים, אבל אל תחפשו שם צדקנות גדולה. בלשון חדה ומשעשעת הוא מתאר טיפוסים שונים ומשונים של עולי ועולות רגל ועוסק גם בבגידות, הוללות וענייני זימה.
הסיבה לנהירת הצליינים למקום היא קברו של תומס בקט, ארכיבישוף שנרצח בקתדרלה של העיר. תוך זמן קצר הפך המנוח לקדוש נערץ, וקנטרברי – למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר באנגליה.
אווירת ימי הביניים אופפת גם כיום את המבקרים בסמטאות העיר העתיקה, מוקפת החומה, ובקתדרלה היפהפייה שלה, שהיא גולת הכותרת של העיר. את הקתדרלה ייסד אוגוסטין, השליח שהגיע מרומא כדי לנצר את האנגלים. הוא נחת בעיר במאה השישית ופצח במלאכת הניצור – מבני בית המלוכה ועד לאחרון התושבים.
הכניסה לקתדרלה היא בתשלום, ואפשר להצטרף לסיור מודרך. חובבי שירת מקהלות שיגיעו אליה בשעה 17:30 (בשבת ב-15:15) יוכלו להאזין לתפילה בליווי מקהלה.
שעות פתיחה: מחג הפסחא עד ספטמבר, שני-שבת 19:00-9:00. יתר השנה עד שעה 17:00
טלפון: 762862-1227-44

סיורים מודרכים בעיר יוצאים מלשכת התיירות מדי יום בשעה 14:00 בחודשים אפריל-אוקטובר (וביולי-אוגוסט בימים שני-שבת גם בשעה 11:00).
שעות פתיחה: 17:00-9:00
כתובת: 34 St. Margaret’s Street
טלפון: 766567-1227-44

אתרים מעניינים נוספים בעיר הם כנסיית סנט מרטין, שמשערים כי היא העתיקה ביותר באנגליה, והמוזיאון הסמוך לחורבות מנזר אוגוסטין, ובו אוסף חפצים מהמנזר ותצוגת מולטימדיה.
טלפון: 767345-1227-44
אחרי שמבלים יום בעיר, אפשר להישאר ללון במלון צ'וסר (Chaucer Hotel), על שם הסופר הדגול, שנקשר לעד בשמה של קנטרברי.
טלפון: 464427-1227-44


דן גולדנברג
תחקירן "מסע אחר"

קוטסוולדס/ מתוק מדבש


כפרי אזור קוטסוולדס הפסטורלי מציעים טיול בין שדות נרחבים ובתים קטנים הבנויים מאבן גיר צהובה 

פריחת הלפתית ושדות החיטה באוקספורדשייר צובעים בגוני צהוב את הנוף הירוק האופייני כל כך לאיזור | צילום: ריצ'רד קולינס

כתבה: ענת יערי

אם אתם מחפשים כפרים רגועים עם קוטג'ים פסטורליים שעליהם נכרך ורד מטפס, תה בחלב ולחמניות מתוקות לארוחת מנחה ופאבים ספוני עץ, שהבירה נשפכת בהם כמים, סעו לאזור קוטסוולדס (Cotswolds) שמצפון-מערב ללונדון. תוכלו למצוא שם אנגליה כפרית, שהשתנתה רק מעט לאורך מאות שנים.
אי אפשר להקיף את אזור קוטסוולדס ביום אחד. אפשר לבלות בו כמה ימים, או – אם אין זמן ורוצים בכל זאת לטעום – לעצור בו בעת שמבקרים באתרים מרכזיים בסביבתו.
חוקי השימור הקפדניים יבטיחו שהבתים לא ישתנו, שהנחל ימשיך לזרום בנחת, שהנוף הכפרי יישאר כמו שהיה. אבל הם לא מונעים מבול של מבקרים אחרים, שגם כן רוצים לתפוס קצת שלווה כפרית (בקוטסוולדס, יש לזכור, מבקרים כ-25 מיליון תיירים בשנה). אם ברצונכם להימנע מההמון הסוער, מומלץ ללכת ברגל, לפנות לשבילים צדדיים ובעיקר להימנע מסופי שבוע.

צומת מרכזי ושקט
אזור קוטסוולדס משתרע על פני שני מחוזות: רובו בגלוסטרשייר (Glocestershire) ומיעוטו באוקספורדשייר (Oxfordshire). כפרי האזור הפסטורליים נראים מתוקים מדבש, גם בגלל מתיקותם הרומנטית וגם בגלל צבעה של אבן הגיר המקומית שממנה בנויים הבתים. גגות הבתים עשויים מפרוסות אבן דקות המונחות כרעפים (בצפון האזור נתקלים גם בבתים עם גגות קש).
בסביבה נמצאים לא מעט אתרים חשובים. מצפון לאזור נמצאת טירת ווריק (Warwick Castle), אחד ממבצרי ימי הביניים היפים והשמורים באנגליה, ולידו עירו של שייקספיר, סטרטפורד אפון אבון (Stratford Upon Avon, ראו בהמשך). ממערב נמצאת אוקספורד, עיר האוניברסיטה המפורסמת והיפה, ולצידה בלנהיים פאלאס (Blenheim Palace), ביתו של הדוכס ממרלבורו ובית הולדתו של צ'רצ'יל. מדרום לקוטסוולדס שוכנת עיר המרחצאות באת' (Bath).
ההיסטוריה של קוטסוולדס היא בת 6,000 שנה לפחות. יש באזור שרידים פרהיסטוריים מהתקופה הניאוליתית ומתקופות הברונזה והברזל. למתעניינים כדאי לחפש את רולרייט סטונס 
(Rollright Stones) – מעגל אבנים נוסח סטונהנג', שהונח לפני כ-3,500 שנה ליד מורטון אין מארש (Moreton in Marsh ). גם הרומאים השאירו כאן שרידים רבים, כמו מרחצאות, דרכים רומיות ווילה. אבל תקופת הפריחה של קוטסוולדס החלה במאה ה-11, כשהאזור הפך לשדה מרעה לכבשים. בזכות תעשיית הצמר, שהעניקה לאזור את עושרו, נבנו כאן בתי מידות וכנסיות מפוארות. במאה ה-14 כבר נודע הצמר מקוטסוולדס בכל אירופה.
בסוף המאה ה-19 קמה לצמר המקומי תחרות. טחנות המים שעיבדו את הצמר הוחלפו בתחנות הפועלות על פחם, ואלה היו קרובות לאזורי מכרות. האזור ירד מגדולתו, ומאז ועד היום כמעט שלא השתנה: אין בו תעשייה והוא מאוכלס בחוות חקלאיות רבות. כלכלתו מבוססת בעיקר על תיירות, ואולי זאת הסיבה לכך שאת הכבשה המפורסמת של האזור, "אריה קוטסוולדס", אפשר למצוא היום רק בגן החיות המקומי.

היהלום של קוטסוולדס
יש כמה דרכים ליהנות מטיול בקוטסוולדס. אפשר לשכור בית כפרי ולטייל באזור בנחת, בכל יום לכיוון אחר. טיול כזה מתאים במיוחד לביקור עם ילדים, שכן בסביבה יש הרבה פעילות לטף, הכוללת בין השאר רכבת קיטור, דיג של דגי שמך בנהר, חוות חיות ומוזיאון צעצועים.
פרטים על אטרקציות אלה ואחרות.
מידע תיירותי נוסף
רכבת הקיטור
טלפון: 403816-1299-44

מטיילים ספורטיביים יוכלו לצעוד במסלול הליכה מסומן (The Cotswolds Way), שאורכו 160 קילומטר, והוא נמשך מבאת' בדרום ועד צ'יפינג קאמדן (Chipping Campden) בצפון. הוא עובר דרך כפרים ציוריים, ערי שוק ונוף של גבעות מתונות, ומיועד להליכה של שבוע ימים. ההליכה אינה קשה, אך צריך להביא בחשבון שבאזור זה יורד גשם גם בקיץ.
למטייל הנחפז יותר (והספורטיבי פחות) נציע סיור מהיר ברכב לאורך הכפרים הציוריים ביותר של האזור, ומן הסתם גם המתוירים ביותר. נתחיל את המסלול בצפון קוטסוולדס, בכפר צ'יפינג קאמדן הנמצא כ-26 קילומטר מדרום לסטרטפורד אפון אבון. בעבר היה הכפר עיר שוק משגשגת, כיום הוא אחד האתרים היפים באזור. כדאי לבקר בכנסייה, ברחוב המרכזי עם הבתים היפים וברחובות הצדדיים, שם אפשר לראות בתים עם גגות קש.
מכאן ניסע כ-11 קילומטר דרומה על כביש מספר B4081 עד לכביש שמספרו A44 שמגיע לברודוויי (Broadway). אוהבי הגנים יכולים לסטות כאן מן המסלול כדי לבקר בשני גנים יפים – הידקוט (Hidcote Manor Gardens) וקיפסגייט (Kiftsgate Court).
ברודוויי מכונה "היהלום של קוטסוולדס". טיילו ברחוב הראשי, המלא חנויות עתיקות, והתרשמו מהבתים, חלקם מהמאה ה-16. 

פורלים, תה וביסקוויטים
מברודוויי נמשיך בכביש מספר B4632 כ-11 קילומטר לכיוון ווינצ'קומב (Winchcombe), עיר סקסונית עתיקה. בווינצ'קומב שוכנת אחת הכנסיות היפות ביותר שנבנו בתקופת השגשוג של תעשיית הצמר באזור. כדאי לבקר במצודת סאדלי (Sudeley Castle), ביתה של המלכה קתרין פאר, אחת מנשותיו של הנרי השמיני.
מכאן נוסעים בדרכים צדדיות כ-15 קילומטר עד לסטוו און דה וולד (Stowe on the Wold) – בעבר עיר שוק וכיום עיירה נעימה עם חנויות עתיקות.
כחמישה קילומטרים דרומה, על כביש מספר A429, נראה אחרי כחמישה קילומטרים סימון המכוון לכפרי הסלוטרס (The Slaughters). סלוטר עילית וסלוטר תחתית. שני הכפרים הללו הם מהמתוירים ביותר בקוטסוולדס (לפעמים לוקח יותר זמן למצוא חניה מאשר לטייל בהם). בסלוטר תחתית הציורי זורם נחל תחת גשרי אבן, בין גדות ירוקות וגינות צבעוניות, ולאורכו נטפס לסלוטר עילית. כדאי לבקר בטחנת המים ובכנסייה.
נסיעה קצרה או הליכה יובילו אותנו לכפר ברטון און דה ווטר (Bourton on the Water), השוקק תיירים. כמה גשרונים שחוצים את הנהר משווים לכפר מראה רומנטי. ילדים קטנים ייהנו כאן מחוות בעלי כנף, (Birdland, טלפון  820480-1451-44) וגדולים יותר מדגם מוקטן של הכפר.
ניסע כעשרים קילומטר דרומה שוכן הכפר הקטן בייבורי (Bibury), ובו פלגי מים צלולים עם ברווזים וברבורים. האטרקציה במקום היא חוות דגי הפורל, שבה אפשר לבלות בדיג כמה שעות (ואחר כך לאכול דגים במסעדה הסמוכה).
במעלה הרחוב הראשיבנויה שורה של בתי אבן יפהפיים מהמאה ה-17, וליד הכנסייה ישנה קבוצת קוטג'ים מעניינת נוספת. אם זמנכם בידכם, אפשר לקפוץ לכפר בארנסלי (Barnsley) הסמוך ולבקר באחד הגנים המרגשים ביותר באנגליה (כך חושב הנסיך צ'רלס, וגם אני) במלון "בארנסלי האוס".
טלפון: 740000-1285-44

מכאן, הדרך לכפר ברפורד (Burford) אינה ארוכה. ברפורד ניכר ברחובו הראשי התלול, שלאורכו חנויות עתיקות. כדאי להיכנס גם לרחובות הצדדיים ולראות שם בתים בסגנונות שונים. זה הזמן לסיים את הסיור ולפנק עצמכם בספל תה בחלב ובכמה ביסקוויטים.

ענת יערימעצבת סביבה, כותבת עצמאית על אדריכלות ועיצוב ומטיילת נלהבת

ברגל / הליכה למרחקים ירוקים

יותר מ-135 אלף איש חברים באגודת המשוטטים, הארגון הבריטי הגדול ביותר לחובבי הליכה. סופרים, ברבורים, מלכים וכבשים בכמה מסלולי הליכה ברמות ובאורכים שונים, המומלצים במיוחד על ידי המשוטטים

חברי ארגון המשוטטים עוסקים בתרבות קידום ההליכה, בתחזוק שבילים ובמאבק למען זכות האזרחים לטייל בכל מקום באנגליה | צילום: אמנון אבישי

הביא לדפוס: עידו הררי

בשנת 1887 פרסם צ'רלס דיקנס הצעיר, בנו של מחבר "אוליבר טוויסט", את "מילון התמזה". תחת הערך "קמפינג" הוא כותב: "סוג של בידור שהפך לאחרונה להיות אופנתי מאוד, ואלה האוהבים אותו מדברים עליו בהתלהבות גדולה. קשה להבין מה מבדר כל כך לישון באוהל ולהיות חשוף לרוח ולערפל, כאשר בכל מקום ליד הנהר אפשר למצוא פאב טוב ומיטה נוחה".
מעט יותר ממאה שנים אחר כך, הדעות בעניין עדיין חלוקות. כך או כך, לאנגלים יש מסורת ארוכת שנים של טיולים ברגל. ברחבי האי הבריטי יש 19 מסלולי הליכה לאומיים (National Trails) ואינספור שבילי הליכה (Footpaths). כמה מהמסלולים משמרים את מנעמי ההליכה של התקופה הוויקטוריאנית. ברובם, המנהג החדש של לינה באוהלים כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהחוויה.
בכל השבילים אפשר לפגוש את חברי "אגודת המשוטטים" (Ramblers Association), ארגון המאגד יותר מ-135 אלף חובבי הליכה בריטים. חברי הארגון עוסקים בקידום תרבות ההליכה, בתחזוק שבילים ובמאבק למען זכות האזרחים לטייל בכל מקום (באנגליה, יש לזכור, שטחים רבים נמצאים בבעלות פרטית). מידע על טיולים מסביב ללונדון ובבריטניה כולה תמצאו באתר האינטרנט של האגודה. להלן כמה מסלולים שאגודת המשוטטים המליצה עליהם באופן מיוחד.

שביל התמזה: זורמים עם הנהר
שביל התמזה (The Thames Path National Trail) הוא אחד ממסלולי הדגל של שבילי ההליכה האנגליים. הדרך, שאורכה כ-290 קילומטר, מחולקת לשמונה קטעים בני כארבעים קילומטר כל אחד (חלוקה שדורשת כושר ומרץ ניכרים והיא בגדר המלצה בלבד). את המסלול כולו אפשר לגמוע במשך שמונה ימים של הליכה מאומצת או במשך כשבועיים של טיול רגוע ונינוח. אפשר גם להצטרף ולעזוב בכל שלב באמצע הדרך, שעוברת בעיירות רבות ובכמה ערים שמקושרות באמצעות תחבורה ציבורית. בכל נקודות העצירה יש בתי מלון, אכסניות ובד אנד ברקפסט.
ראשיתה של הדרך היא במקורותיו של נהר התמזה, באיזור קוטסוולדס היפהפה. בתחילה עובר המסלול בתוך שדה, ללא נהר נראה לעין. לאט לאט מבחינים בפלגים דקיקים, ולאורך הדרך מתגברת זרימתם עד שבסוף המקטע הולכים בצדו של נהר בקנה מידה מכובד (אם כי רחוק עדיין מזה שחוצה את לונדון).
החלק הבא, ארוך מעט יותר, הוא החלק הכפרי והשליו ביותר במסלול. הוא מוביל מלכלייד (Lechlade) לאוקספורד, לאורך מישורים ירוקים ונחלים קטנים, שהם למעשה יובליו של התמזה. אוקספורד יכולה לשמש נקודת עצירה מצוינת ליום או יומיים, וממנה ממשיכים בדרך לעבר העיירה וולינגפורד (Wallingford).
מוולינגפורד מוביל המקטע הבא אל העיירה הנלי און תמז (Henley on Thames), דרך הנוף המיוער והיפהפה של גבעות צ'ילטרן (ראו מסלול בהמשך). כאן היישובים לאורך הנהר כבר צפופים יותר, ובקלות אפשר למצוא נקודות עצירה למנוחה, ארוחה או לינה.
ביום הבא עובר המסלול דרך אתרים היסטוריים רבים כגון מיידנהד (Maidenhead) ואיטון. אפשר להתרשם במהלכו מהארכיטקטורה של פרבריה האריסטוקרטיים של לונדון, עד לסופו בווינדזור, עירהּ של משפחת המלוכה. גם בווינדזור אפשר לעצור ליותר מלילה, ומשם להמשיך לאורך המקטע הבא של הנהר, עד לטדינגטון (Teddington). במהלך הקטע הזה חולפים דרך המפטון קורט, וגם דרך רנימיד (Runnymede), שבה נחתמה מגילת המאגנה כארטה.
הקטע הבא מוביל אל תוך בירתה של הממלכה המאוחדת. זה מעט מוזר להיכנס ברגל אל אחת הערים הגדולות בעולם (על אף שלפני כמאה שנה זה היה מקובל מאוד), אבל מקבלים כך זווית ראייה מעניינת על המטרופולין הלונדוני. סיום הקטע הוא בווסטמינסטר
(Westminster).
חלקו האחרון של המסלול, שהוא גם הקצר ביותר (19 קילומטר), מוביל מלונדון, דרך גריניץ' (Greenwich), לסכר התמזה (Thames Barrier) שנועד להגן על לונדון מפני הצפה אפשרית. מראהו האולטרה-מודרני של הסכר מרשים ביותר. נקודת הסיום נמצאת מתחת למרכז הבקרה של הסכר. אם הלכתם את הדרך כולה, תוכלו לעצור כאן ולהביט אחורה בסיפוק. ובעצם, תוכלו לעשות זאת גם אם הלכתם רק יום אחד.
השביל נמצא באחריותו של משרד השבילים הלאומיים האנגלי. טלפון: 810224-1865-44 במהלך חודשי החורף ייתכן שלא ישררו במסלול תנאי הליכה מתאימים (בעיקר בתחילת הדרך). עוד פרטים באתר של המסלול .

דרך נורת' דאונס : בעקבות הצליינים
מדרום ללונדון, לאורך נתיב עולי רגל עתיק, נמתחת דרך נורת' דאונס (The North Downs Way National Trail, "כרי המרעה הצפוניים") מפרנהם (Farnham) במערב ועד לקנטרברי ודובר (Dover) במזרח. לפני מאות שנים, היו עולי רגל הולכים מווינצ'סטר שבדרום-מערב אנגליה אל קנטרברי, אך חלק גדול מהנתיב המקורי הפך עם השנים לכביש מהיר. שביל ההליכה, לכן, עובר במקביל לשביל הצליינים ההיסטורי.
ללא כל קשר להיסטוריה, הדרך נחשבת לאחד משבילי ההליכה היפים ביותר בדרום האי הבריטי. לכל אורכה יש כפרים קטנים וגם כנסיות לרוב, כיאה לדרך בעלת חשיבות דתית.
אורכה הוא כ-250 קילומטר, המחולקים לשישה קטעים ארוכים למדי (כשלושים קילומטר כל אחד), וברובה היא מתונה ונוחה להליכה. כמו בדרך התמזה, החלוקה לא מחייבת, אך כאן רק בחלק מנקודות הסיום יש אפשרות ללינה תחת קורת גג, ומומלץ להצטייד באוהל.
הדרך מתחילה בפרנהם, לאורך הנהר וויי (Wey), ומטפסת על גבעות הגיר של מחוז סארי. בהמשך מתפתל השביל בין יערות עצי אשור ודרך נופים ששימשו השראה, בין היתר, לסופרים לואיס קרול וג'יין אוסטן. הקטע הראשון מסתיים בדורקינג (Dorking), כפר שסמוכים לו כרמים ופארק צבאים. קטע הדרך הבא הוא העירוני מכולם, ועובר בחלקו בפאתי לונדון. הפיצוי הוא נופים מרהיבים בהמשך. היום מסתיים בכפר ווסטרהם
(Westerham), שבו התגורר סר ווינסטון צ'רצ'יל (ביתו משמש היום מוזיאון, ואפשר לבקר בו).
כרי המרעה הירוקים של מחוז קנט פותחים את הקטע הבא, שסופו בכפר טרוסלי 
(Trosley). המקטע הרביעי בדרך, מטרוסלי לדטלינג (Detling), עובר ברובו בתווי המקורי של דרך עולי הרגל. בין היתר, חולפים במהלכו ליד הקתדרלה השנייה בעתיקותה באנגליה וליד עיר מגוריו של צ'רלס דיקנס, רוצ'סטר (Rochester). דיקנס עצמו תיאר את הדרך כ"אחד ממסלולי ההליכה היפים ביותר באנגליה".
ההליכה בקטע הבא נמשכת לאורך נתיב הצליינים, ליד כפרים קטנים וציוריים, עד לבוטון ליס (Boughton Lees). זו הנקודה שבה מתפצל המסלול לשני קטעי סיום שונים. האפשרות הקצרה יותר (כארבעים קילומטר) נאמנה לתווי הטבעי: היא ממשיכה לאורך גבעות הגיר של נורת' דאונס עד לסיומן הדרמטי – הצוקים הלבנים של דובר. האפשרות הארוכה יותר (כחמישים קילומטר) מובילה גם היא לדובר, אבל ממשיכה בדרכם של עולי הרגל לעבר קנטרברי, האתר הדתי החשוב ביותר בבריטניה. משם הולכים דרום-מזרחה, חולפים ליד מנזר וכנסיית סנט אוגוסטין (St. Augustine), העתיקים ביותר באנגליה, וממשיכים עד לדובר.
פרטים במשרד השבילים הלאומיים, טלפון: 221525-1622-44

גבעות צ'ילטרן: שלווה רכה
גבעות צ'ילטרן (The Chilterns) הן אזור רחב ידיים של כרי מרעה רכים, יערות אשור, נחלים, כנסיות עתיקות וכפרים קטנים. אפשר להגיע לטיול של יום, או להצטייד באוהלים ולבלות כמה ימים בשבילים השלווים של הגבעות. הגבול הדרום-מערבי של הצ'ילטרנס הוא נהר התמזה, ועמו שביל התמזה. פרטים באתר האינטרנט.

יער אפינג: קרוב לעיר
בפאתיה הצפון-מזרחיים של לונדון נמצא יער אפינג (Epping Forest) – כ-15 קילומטר רבוע של יער אירופי עבות. בנסיעה לא ארוכה ברכבת התחתית (Central Line) של לונדון אפשר להגיע לעיירה אפינג, ומשם לצאת לשוטט ביער. ביער עובר גם שביל הליכה מסומן, שהוא למעשה חלק מ"דרך אסקס" (Essex Way), הנמשכת עוד כ-120 קילומטר צפונה. פרטים באינטרנט.

עידו הררי הוא חבר מערכת "מטיילים", מגזין הטיולים מבית "מסע אחר"
הפרטים התקבלו בסיוע סניף לונדון של "אגודת המשוטטים"

אוקספורד / המירוץ אחר הגלימה

התזה: אל אוקספורד מגיעים לספוג את רוח האקדמיה מעוררת ההשראה. בהדרגה מתבררת גם האנטיתזה: פאבים אפופי עשן וריקודי סלסה אל תוך הלילה. המלצות של סטודנטית ישראלית באוניברסיטה הכי מכובדת באנגליה

קצב החיים של העיר מתהל ברוב ימות השנה לפי שען מקומי עתיק יומין: חלקי השנה האקדמית | צילום: אמנון אבישי

כתבה: תמר לנדאו

הגעתי לאוקספורד (Oxford) בספטמבר 1997. התאהבתי בה ממבט ראשון. מראה השלכת המאדימה, הבניינים הכבדים והשקטים, הנהרות, הגנים – לא יכולתי להישאר אדישה. אחר כך הגיע החורף שהפתיע אותי בקור חודר העצמות ובלחות המתמדת של האוויר, ועמו החיים כסטודנטית במשרה מלאה.
כמו כל סטודנט טרי כאן, נשאבתי לאורח החיים האוקספורדי מהר מאוד: הרצאות, אירועים חברתיים ומגורים משותפים עם סטודנטים מכל העולם לא מותירים הרבה ברירה. למרות זאת, מעולם לא מצאתי את עצמי קוראת בספרייה עד השעות הקטנות של הלילה (הספריות בקולג'ים פתוחות 24 שעות ביממה) או מגיעה לשיעור עם הנג אובר. אלה תוקפים בעיקר את הסטודנטים הצעירים לתואר ראשון, שמתחילים את לימודיהם בגיל 18.
אנחנו, זקני השבט, אימצנו את מה שמכונה כאן "Café Culture" – הפיכת בתי הקפה הרבים של העיר לשלוחות של הספרייה המרכזית. לשבת בבית קפה (במיוחד באלה שבתוך חנויות הספרים הגדולות) עם המחשב הנייד ועם כוס קפה הפוך נראה הרבה יותר מפתה מאשר לטפס במדרגות העץ אל חדרי הקריאה של הספרייה היפהפייה והמאיימת.
ובכל זאת, גם לחדרי הקריאה הגדולים של הספרייה המרכזית יש קסם משלהם, בעיקר עבור מי שרגיל לספריות המודרניות המנוכרות. נכון, הם קרים בחורף, מחניקים בקיץ, ישנם ספרים שצריך להזמין מראש וצילום מסמכים היה עד לפני זמן קצר משימה כמעט בלתי אפשרית. אבל יש בה משהו מעורר השראה וכבוד.
כל זה נכון לא רק לגבי הספרייה, אלא לגבי אוקספורד כולה. בעיקר עבורנו, אנשי הים התיכון שבאים ממקום מנוגד כל כך, היא מעוררת השראה, יראה, גאווה, צניעות, סנטימנטליות רומנטית, ריחוק וכל מה שביניהם, תלוי בעונות השנה.
מעבר למזג האוויר ולתפקוד יומיומי בשפה שאיננה שפת אמי, הייתי צריכה להתרגל גם למנעד ההתנהגויות המקומי: לא רק הומור ונימוס אנגליים, אלא גם כללי התנהגות וז'רגון אוקספורדיים במובהק (למשל: מתי להתחיל לקרוא לפרופסורים בשמם הפרטי, אם בכלל, באיזו כוס למזוג את יין הקינוח ומה פירוש "smart dress"). בסופו של דבר, אחרי חמש שנים, התרגלתי. עכשיו, כשאני באה לארץ, החברים שלי צוחקים עלי: אני מנומסת מדי, חיוורת גם בקיץ, ולפעמים, בלי להתכוון, אני מבלבלת בין Bloody hell! לאללה יסתור. היום אני מרגישה גם כאן, באוקספורד, בבית.

לגעת ברוח האקדמית
עיקר פרסומה של אוקספורד בא לה בשל האוניברסיטה הנודעת, אחת העתיקות באירופה (כ-900 שנות ותק), והעיר נושאת בגאווה ובכבוד את תפקידה התרבותי. לעתים, בימי קיץ מרובי תיירים, נדמה שהיא מזדקנת וכורעת תחת העומס והשאון, אבל ברוב ימות השנה קצב החיים בעיר מתנהל לפי שעון מקומי עתיק יומין: חלקי השנה האקדמית.
בחורף, במיוחד בחג המולד, העיר ריקה כמעט. הקולג'ים והספריות סגורים, ורוב הסטודנטים נוסעים מכאן. עם תום השליש השני של השנה האקדמית, מתעוררת העיר לחיים. האביב בפתח והתיירים מתחילים להציף את האתרים השונים. השליש האחרון כבר עומד בסימן סיום השנה: הבחינות קרבות, הימים מתארכים והפריחה בשיאה. בקיץ (יולי עד אוקטובר) מתרוקנת העיר מסטודנטים ומתמלאת בתיירים, בבני עשרה שנשלחו ל"סאמר סקול" ובאקדמאים מכל העולם שמנצלים את ההזדמנות לעבוד בספריות של האוניברסיטה.
לכן, כשחברים מהארץ מתקשרים לומר לי שהם רוצים לבוא לבקר, אני מציעה להם להגיע באביב ובסתיו – זמן מצוין לספוג משהו מן האווירה האקדמית (אבל גם הקיץ נעים ומלא חוויות). וכשהם מופיעים אצלי – יש כמה מקומות ואתרים שאני משתדלת שהם לא יחמיצו, לאו דווקא אלה שהם ימצאו במדריכי הטיולים.
מלונדון אפשר לעלות על הרכבת שיוצאת מתחנת Paddington, לנסוע באוטובוס 90X שיוצא מתחנת Victoria או ב-London Tube שנמצא לא רחוק, בגני גרוסבנור (Grosvenor Gardens). משדות התעופה יש קווי אוטובוס סדירים שמגיעים לאוקספורד: 70X יוצא מהית'רו כל חצי שעה, ואילו X80 עוזב את גטוויק מדי שעה.
העיר קטנה ואין בעיה להסתדר בה ברגל (אם זוכרים לארוז מטרייה, תמיד), וכדאי להקדיש לה יומיים-שלושה, אבל לממהרים יכול להספיק גם יום אחד. ההוויה האקדמית, המאפיינת כל כך את העיר, שוכנת בעיקר בין כותליהם של 39 הקולג'ים של האוניברסיטה. העתיקים שבהם, חלקם בני 750 שנה, נמצאים ברובם במרכז העיר. הטוענים לכתר הוותק הם מרטון קולג' (Merton College), יוניברסיטי קולג' (University College) ובאליול קולג' (Balliol College).
דרך נהדרת לערוך היכרות עם הקולג'ים היא להצטרף לאחד הסיורים שיוצאים החל משעות הבוקר המאוחרות מטריניטי קולג' (Trinity College, כתובת: Broad Street). הסיורים אורכים כשעה וכוללים את רוב הקולג'ים שבמרכז. המדריכים מיומנים ושופעי סיפורים, והסיור מהנה במיוחד. אפשר גם לעלות על אחד מאוטובוסי התיירים, שמזכירים את האוטובוסים הפתוחים של לונדון: מדובר בנסיעה מודרכת בין תחנות עם אפשרות לעלות ולרדת בכל אחת מהן (נקודת היציאה: Broad Street).
טיול רגלי קצר ונינוח מומלץ בין הקולג'ים מרטון, כרייסט צ'רץ' (Christ Church) ומגדלן 
(Magdalen, שנקרא כאן מודלן). כרייסט צ'רץ' הוא הגדול והמרשים שבהם: יש בו קתדרלה יפה וגלריה, ומאחוריו נמצא אחד המקומות האהובים עלי ביותר – פארק קטן הנושק לנהר התמזה, שבו אפשר לנוח, לערוך פיקניק או סתם לקחת פסק זמן מההמון המציף את הרחובות.
שכניו הקרובים של כרייסט צ'רץ' הם מרטון וקורפוס כריסטי (Corpus Christi), והם חביבים עלי מאוד (בין השאר משום שקורפוס הוא קולג' הבית שלי). קורפוס הוא הקולג' הקטן ביותר באוקספורד, ושווה להציץ אליו ולו בשל הגן היפהפה שלו, ואילו במרטון, אחד הקולג'ים העתיקים והעשירים בעיר, יש קתדרלה מרשימה.
בהמשך, מעבר לנהר מצד מזרח, נמצא מגדלן קולג' ופארק הצבאים שלו – אתר חובה באוקספורד. מולו, מעבר לגשר, נמצאים הגנים הבוטניים של האוניברסיטה, וביקור בהם מומלץ לחובבי הבוטניקה, וגם למי שסתם נהנה לטייל בין ערוגות פרחים ולשבת על גדת הנהר.

מוזיאון ברוטב סלסה
חנות הספרים "Blackwell" היא אתר חובה לאוהבי ספר. זוהי חנות הדגל של אוקספורד. יש בה ארבע קומות מרווחות, בית קפה קטן ומחלקה לספרים נדירים וספרים מיד שנייה. אפשר לבלות שם שעות. החנות מציעה גם סיורים רגליים בעלי מוטיבים ספרותיים (ויש הרבה כאלה שקשורים באוקספורד) כמעט בכל יום, בשעות אחר הצהריים המוקדמות. אוהבי ספר – אל תחמיצו את חנויות הספרים מיד שנייה שפזורות לאורך אותו רחוב ובטורל סטריט (Turl Street), המאונך לו. 

BlackWell
כתובת:
50 Broad Street
טלפון: 792792-1865-44

רוצים עוד תרבות? בבקשה. למוזיאון אשמוליאן (Ashmolean Museum) יש אגפים העוסקים באמנות אירופית ואוריינטלית, בארכיאולוגיה ועוד. מוזיאון פיט ריברס (The Pitt Rivers Museum), העוסק במדע וטבע, מומלץ גם לילדים. 

מוזיאון אשמוליאן
כתובת: Beaumont Street
טלפון: 278000-1865-44

מוזיאון פיט ריברס
כתובת: Parks Road
טלפון: 270927-1865-44

באופן כללי, יש באוקספורד בתי קולנוע, תיאטראות ומופעי מחול, אבל ההיצע לעומת לונדון לא מרשים במיוחד, ולכן אם אתם באים מהעיר הגדולה – אפשר לוותר.
הדבר נכון גם לגבי קניות, וסיור קצר במרכז העיר ממצה את החוויה. עם זאת, מקום שלא כדאי להחמיץ הוא השוק המקורה בפינת הרחובות היי סטריט (High Street) וקורנמרקט 
(Cornmarket). יש בו בתי קפה, דוכני ירקות, פירות ופרחים, חנויות בשר ודגים (שעלולות לסחרר בעלי קיבה רגישה, שכן הסחורה תלויה בגאווה ובהרכב מלא), מזכרות, סנדלרייה וגם דוכן בשם "Alpha", שבו מכינים כריכים אורגניים טעימים.
בימי רביעי וחמישי אפשר להמשיך אל השוק הפתוח בכיכר גלוסטר גרין (Gloucester Green) בפינת ג'ורג' סטריט (George Street), מרחק חמש דקות הליכה. השוק הזה, ממש כמו העיר והקולג'ים שלה, מתקיים באופן סדיר למדי מאז ימי הביניים. בימי רביעי מובאת אליו התוצרת החקלאית המקומית, ובימי חמישי מתארח במקום שוק פשפשים. כדאי לערוך סיבוב קצר ולספוג את אווירת הכפר.
אם אתם בעיר במהלך סוף שבוע, ועוברים דרך מדרחוב קורנמרקט תוכלו ליהנות מדוכני תכשיטים, קעקועי חינה ושאר יצירות, ולפעמים גם מקונצרט מאולתר. זכרו רק שבימי ראשון מצטמצמות שעות הפתיחה של החנויות ושל רוב בתי הקפה (17:00-11:00). ביום ראשון בערב אין הרבה מה לעשות כאן, אלא אם כן אתם נמנים על אוהבי הסלסה, שמגיעים אז אל בית הקפה "Freuds" שבצפון העיר.
שעות פתיחה: 23:00-18:00
כתובת: Walton Street
טלפון: 311171-1865-44

הטבע של צפון העיר
אם מזג האוויר מאפשר זאת, גם חובבי טבע לא יוצאים מאוקספורד נפסדים. טיול נינוח לאורך התעלה או גדת התמזה, ואפילו שיט בסירות המקומיות, הם חוויות מקסימות. אם אתם בסביבת כיכר גלוסטר גרין, המשיכו עם הגשר של הית' ברידג' סטריט (Hythe Bridge Street) מעבר לכביש ורדו אל גדת התעלה. הליכה לאורך התעלה תוביל אתכם צפונה, אל אזור ג'ריקו (Jericho).
הרפתקנים בכושר יכולים להמשיך את הצעדה עוד כשעה לאורך פורט מדו (Port Meadow), כר דשא ענקי שרועים בו סוסים, עד לכפר וולברקוט (Wolvercote), בקצה הצפון-מערבי של אוקספורד, ולסעוד בפאב הנחמד "The Trout", שעל גדת התעלה.
כתובת: 195 Godstow Road, Wolvercote
טלפון: 302071-1865-44

אפשרות נוספת, קצרה יותר, היא לרדת מצומת קארפקס (Carfax) דרומה לאורך רחוב סנט אלדייטס (St. Aldates), לעבור את גשר פולי (Foley Bridge) ולרדת מצד שמאל של הכביש אל גדות נהר התמזה, שבחלק הזה נקרא איזיס (Isis). ההליכה במסלול הזה קלה, הנוף מקסים ובהמשך השביל נמצא הפאב "Isis", שבו אפשר לאכול צהריים.
אם ממשיכים מעט הלאה מגיעים לאיפלי לוק (Iffley Lock), שם כדאי לחצות את הגשר ולסייר אל כפר איפלי, שבתיו יפים ורחובותיו שקטים. הכנסייה הנורמנית השוכנת בכפר היא מן העתיקות באנגליה.

וישנה גם אלטרנטיבה אקזוטית
אם עייפתם מכובד ההיסטוריה וההשכלה, אתם בהחלט מוזמנים להתאוורר. למרות הרושם, אוקספורד איננה עיר אוניברסיטאית בלבד. יש בה אוכלוסייה לא אקדמית גדולה שחיה בעיקר במזרח העיר ובפרברים הדרום-מזרחיים שלה. שתי שכבות האוכלוסייה (המכונות "Town and Gown", העיירה והגלימה) חיות כיום בדו קיום שנשמר בשלווה יחסית, אבל ניכר היטב לעיני המתבונן הזר.
כדי להגיע לאזור פוסעים בהיי סטריט לעבר הגשר והגנים הבוטניים, עד שמגיעים אל כיכר דה פליין (The Plain), שממנה יוצאים שלושה רחובות. ממשיכים ישר ברחוב האמצעי עד לקאולי רוד (Cowley Road), האנטיתזה המקומית לכובד הראש האקדמי.
זהו האזור הפחות נחשב של העיר, שמאוכלס בערב רב של טיפוסים: סטודנטים, מהגרים מאסיה (הודו, פקיסטן ובנגלדש), חובבי ניו אייג' וגם בית חב"ד המקומי נמצא שם. יש כאן חנויות יד שנייה, הרבה מסעדות הודיות זולות (המומלצת ביותר היא "Aziz": היא לא הזולה ביותר, אבל האוכל מצוין), בתי קפה שמזכירים את הסצנה הים תיכונית (כמו "Café Coco" והטאפאס בר שמולו, "Kazbar", או המסעדה המזרח תיכונית "Euphrates", שמארחת רקדנית בטן בין חמישי לשבת), וגם מקומות כמו הבר אפוף עננת הגראס, ששייך לג'מייקני מזדקן ונרגן, ומעלתו העיקרית היא שהוא פתוח כל הלילה ומזמן מפגשים אנושיים מעניינים.
האזור תוסס וצעיר אבל לא נטול שיכורים, קבצנים וטיפוסים חשודים (אם כי מעולם לא נתקלתי כאן בעניין חמור) – זהו לא אזור בילויים סטרילי, זאת פיסת חיים אותנטית של אוקספורד הלא אקדמית.

תמר לנדאודוקטורנטית בהיסטוריה עתיקה באוניברסיטת אוקספורד וגרה בעיר

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

גנים / גברת עם קמליות

ליידיז אנד ג'נטלמן: קבלו את התחביב הלאומי של האי המלכותי – הגינון. התחביב הזה כולל עשרות ספרים ומגזינים, תוכניות טלוויזיה, תערוכות והמון גנים. אחרי מיון לא קל, הנה כמה המלצות לגנים היפים ביותר במרחק שעתיים מלונדון

כתבה: ענת יערי 

סגנון הגינון האנגלי הוא אחד המשפיעים ביותר בעולם. גננים נלהבים מכל קצוות תבל נושאים אליו עיניים ועולים לרגל אל מקדשיו | צילום: ענת יערי

אנגליה היא גן עדן לחובבי גנים. סגנון הגינון האנגלי הוא אחד המשפיעים ביותר בעולם, וגננים נלהבים מכל קצוות תבל נושאים אליו עיניים ועולים לרגל למקדשיו. בבריטניה עצמה גינון הוא תחביב לאומי שזוכה לעשרות ספרים חדשים מדי שנה, לתוכניות טלוויזיה ולמגזינים רבים המיוחדים לו.
פעם בשנה נערכות באנגליה שתי תערוכות גינון גדולות במיוחד, מרשימות מאוד ובדרך כלל גם עמוסות מבקרים: תערוכת הפרחים בצ'לסי, שנערכת בסוף חודש מאי, ותערוכה גדולה בהמפטון קורט המתקיימת בתחילת יולי. מלבדן מתקיימות עוד אינספור תערוכות ותחרויות. גנים פרטיים פותחים את שעריהם ליום אחד בשנה לקהל הרחב.

עם אחד, שני סגנונות
כשאומרים "גן אנגלי" מתכוונים בעצם לשני סגנונות עיקריים. סוג אחד, גן הנוף האנגלי (landscape garden), התפתח במאה ה-18 ובו התהדרו אחוזות של בני אצולה. גן הנוף האנגלי מורכב משלושה חלקים עיקריים. החלק הסמוך לבית מתוכנן וגזום בצורות גיאומטריות. בחלק המרכזי הצורות מעוגלות ורכות יותר, והוא כולל משטחי דשא נרחבים, שיחים וקבוצות עצים. הנוף אמנם נראה טבעי, אבל זה בדיוק הישגם של המתכננים: כדי ליצור אותו הם הזיזו גבעות, היטו נחלים ויצרו אגמים מלאכותיים.
החלק השלישי של "גן הנוף" הוא הנוף הטבעי שמסביב. נוף זה היה במקרים רבים בבעלותו של בעל האחוזה, והוא רצה להתפעל ממנו ולהעריך את רכושו במבט מחלון הבית. כדי להפריד בין הגן לבין סביבתו, ובכל זאת ליצור תחושה של רצף חזותי ביניהם, היו המתכננים חופרים תעלה. החפיר הזה לא נראה לעין הצופה מהחלון, אבל מנע מהפרות הרועות באחו לחדור אל שטח הגן. במאה ה-19 עבר הסגנון גם לארצות הברית, ועד היום הוא הבסיס לתכנון פארקים בכל רחבי העולם.
סגנון הגינון השני התפתח בסוף המאה ה-19. הוא הושפע מתנועת ה"ארטס אנד קראפטס" (Arts and Crafts), שקראה לחזור לאומנויות המסורתיות ולקשר ישיר שבין אמנות לטבע. הגנים בסגנון זה דומים לגן הקוטג' האנגלי. הם רכים, רומנטיים ושופעי פרחים, והם השפיעו על אופיו של גן הבית הפרטי בכל העולם, וגם אצלנו.
היצע הגנים באי הבריטי הוא עצום – הרבה מעבר ליכולתו של תייר ממוצע להכיל. לכן, אחרי מיון לא קל, צמצמתי את המבחר לרשימה של הגנים היפים והמעניינים ביותר בטווח נסיעה של שעתיים מלונדון. הדרך הטובה ביותר להגיע אל הגנים היא ברכב פרטי, שכן תחבורה ציבורית עלולה להיות בעייתית וטיולים מאורגנים הם יקרים מאוד. מידע מעשי מפורט על רוב הגנים המוזכרים כאן ועל מקומות רבים אחרים קיים באתר האינטרנט המצוין של הקרן הלאומית (National Trust).

וויזלי: יש בו הכל. גן וויזלי (Wisley Garden) הוא בלי ספק אחד הגנים המגוונים באנגליה. הוא שייך לאגודת הגינון המלכותית (RHS), וחוץ מאשר להנאה, הוא משמש גם ללימוד והדגמה. גן וויזלי, המשתנה עם עונות השנה, משתרע על פני שטח של אלף דונם, וכולל גן סלעים מרשים במיוחד, ביתן של צמחים אלפיניים, חממות של פרחים, שטח נרחב של שיחי אזליאה ורודודנדרום, עצי מחט ענקיים רבי שנים, בוסתנים של עצי פרי ועוד. בחנות של הגן נמצא מבחר הספרים הגדול ביותר בבריטניה בנושאי גינון, וגם משתלה מאורגנת למופת. החלק המעניין ביותר בגן הוא גינות ההדגמה הקטנות: הן מציגות צורות גינון שונות המתאימות לאוכלוסייה שונות. כך, למשל, אפשר לראות שם גן לזוג צעיר עם תקציב נמוך או גן לקשישים שקשה להם להתכופף (הערוגות מוגבהות ואפשר להגיע אליהן גם בכיסא גלגלים). הגן נמצא כ-11 קילומטר וחצי מצפון לגילדפורד (Guildford), מחוז סארי, וניתן להגיע אליו גם בתחבורה ציבורית מלונדון.
טלפון: 224234-1483-44

טירת סיסינגהרסט: הגן האהוב מכולם. גן טירת סיסינגהרסט (Sissinghurst Castle Garden) הוא ללא ספק האהוב ביותר בבריטניה. הגן נוצר על ידי ויטה סקוויל-ווסט ובעלה סיר הרולד ניקולסון החל מ-1930 בסגנון ארטס אנד קראפטס. הגן מחולק לכמה "חדרים" שלכל אחד מהם אופי שונה. האגף המפורסם ביותר הוא הגן הלבן, שבו צמחים הפורחים בלבן בלבד. גן זה השפיע על הרבה מאוד גנים שנבנו אחריו והוא תמיד מוצף במבקרים. הגן נמצא כשלושה קילומטרים מצפון לקרנברוק (Cranbrook), מחוז קנט.
טלפון: 710700-1580-44

טירת סקוטני: רומנטיקה מלבלבת. גן טירת סקוטניי (Scotney Castle Garden) הרומנטי הוקם במאה ה-19. הוא יפה במיוחד באביב, כשהאזליאות והרודודנדרום פורחים והאדר מלבלב. הגן שוכן
כקילומטר וחצי מדרום ללמברהרסט (Lamberhurst) וכ-13 קילומטר מדרום-מזרח לטונברידג' וולס (Tunbridge Wells), מחוז קנט.
טלפון: 891081-1892-44

סטורהד: טבע מחקה אמנות. גן סטורהד (Stourhead Garden) הוא דוגמה מצוינת (ואולי השריד המוצלח ביותר) לגן נוף אנגלי מאמצע המאה ה-18. תכנונו הושפע מציורי נוף איטלקיים מהמאה ה-17; הטבע במקרה זה מחקה את האמנות. בגן פזורים מקדשים בסגנון קלאסי, ויש בו אגם שנוצר על ידי הטיית נחל. הגן נמצא בכפר סטורטון (Stourton), כ- 16 קילומטר מצפון-מערב לשאפטסברי (Shaftesbury), מחוז ווילטשייר.
טלפון: 841152-1747-44

גרייט דיקסטר: נותנים צורה לשיח. גרייט דיקסטר (Great Dixter) הוא גנו של כריסטופר לויד, גנן ידוע שגם כותב על גנים. במרכזו בית משופץ מהמאה ה-15. הגן תוכנן ברגישות גדולה לשילובי צבעים, במיוחד בגובל (שתילה של מבחר גדול של צמחים פורחים לאורך שביל). גן אחו, בוסתן עצי פרי, גן טרופי עשיר, צבעים חזקים וטופיארי (שיחים הגזומים בצורות שונות) הופכים את גרייט דיקסטר לאחד הגנים הנערצים ביותר בעולם. הגו נמצא כ-18 קילומטר מצפון להייסטינגס (Hastings), כקילומטר מצפון לנורת'יאם (Northiam), מחוז איסט ססקס.
טלפון: 252878-1797-44

ווייקהרסט פלייס: עושר גדול. בגן ווייקהרסט פלייס (Wakehurst Place Garden) תוכלו למצוא עושר של צורות גינון, ובמיוחד עצים ושיחים ממינים שונים. הגן שוכן כשלושה קילומטרים מצפון לארדינגלי (Ardingly), מחוז ווסט ססקס.
טלפון: 894000-1444-44

ליאונרדסלי: עצים קישוטיים. גני ליאונרדסלי (Leonardslee Gardens) המעוצבים כגן חורש, הוקמו בסוף המאה ה-19. בנוף מרהיב של עמק השופע אגמים נמצא אוסף גדול של עצים קישוטיים, שיחי רודודנדרום, קמליות ומגנוליות. הגנים נמצאים כחמישה קילומטרים מדרום-מערב להנדקרוס (Handcross), מחוז ווסט ססקס.
טלפון: 891212-1403-44

הידקוט מנור: אגפים נושאיים. גן הידקוט מנור (Hidcote Manor Garden), שהוקם ב-1905, מפורסם בשל סגנון "ארטס אנד קראפטס" שלו. הוא מחולק לאגפים בנושאים שונים. הגן נמצא כששה קילומטרים וחצי מצפון-מזרח לצ'יפינג קמדן 
(Chipping Campden), מחוז גלוסטרשייר.
טלפון: 855370-1684-44

קיפטסגייט קורט: חורש גולש לבריכה. גני קיפטסגייט קורט (Kiftsgate Court Gardens) הם גן נוסף בסגנון "ארטס אנד קראפטס": חורש במורד גבעה גולש לעבר בריכה בצורת חצי ירח, גובל פורח, מסלעה, גן לבן ומדשאות. נמצאים כשישה קילומטרים וחצי מצפון-מזרח לצ'יפינג קמדן, ליד גני הידקוט, מחוז גלוסטרשייר.
טלפון: 438777-1386-44

בארנסלי האוס: פרחים, פירות וירקות. בגן בארנסלי האוס (Barnsley House Garden) יש שילובי מוצלחים של שיחים, גן קשרים (שיחים נמוכים גזומים היוצרים צורה של קשרים בחבל) וגם פוטג'ר (גן ירקות ופירות). הגן נמצא במלון בארנסלי האוס בכפר בארנסלי (Barnsley), כשישה קילומטרים וחצי מצפון-מזרח לסירנסטר (Cirencester), מחוז גלוסטרשייר.
טלפון: 740000-1285-44

סטוו לנדסקייפ: יצירת מופת של גדולי המעצבים. גני סטוו לנדסקייפ (Stowe Landscape Gardens) תוכננו על ידי גדולי מעצבי הגנים במאה ה-18, וויליאם קנט ו"קפביליטי" בראון. הגנים נמצאים כחמישה קילומטרים מצפון-מערב לבקינגהם, מחוז בקינגהמשייר.
טלפון: 822850-1280-44

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות
מסע אחר - המרכז לנסיעות