מידע מעשי לטג'יקיסטן

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לטג'יקיסטן זקוקים לאשרת כניסה, אותה ניתן להנפיק בשגרירויות טג'יקיסטן במדינות השכנות.
לטג'יקיסטן אין נציגות בישראל ולישראל אין נציגות בטג'יקיסטן. שגרירות ישראל באוזבקיסטן אמונה גם על טג'יקיסטן.
כתובת: , TASHKENT A.KAHHAR ST.3
טלפון: 998-71-1407500/505
 

איך להגיע
שדה התעופה הבינלאומי של טג'יקיסטן נמצא כקילומטר מדרום לעיר הבירה דושנבה. טיסות מגיעות אל טג'יקיסטן מאיסטנבול, סין, סנט פטרבורג ומוסקבה. בין שדה התעופה לעיר מחברים קווי אוטובוס, רכבות ומוניות (כעשרים דקות נסיעה). אוטובוסים ורכבות מגיעים מהמדינות השכנות.

מתי כדאי להגיע
כדאי לבקר בטג'יקיסטן בעונות המעבר – הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) והאביב (אפריל-יוני). מומלץ להימנע מטיול בחורף הקשה הפוקד את הארץ בין דצמבר למרץ.

חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.

ביטחון
כדאי לנקוט משנה זהירות בנסיעה לטג'יקיסטן. אזורי הגבול ההרריים עם קירגיזסטן ואוזבקיסטן (בהם מפוזרים מוקשים רבים) והגבול עם אפגניסטן מסוכנים, ומומלץ להימנע מהגעה לאזורים אלו. מומלץ להתעדכן דרך משרד החוץ במצב במדינה לפני הנסיעה אליה.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

מטבע
המטבע הנהוג בטג'יקיסטן הוא סומוני (Somoni/TJS), המתחלק למאה דיראם (Diram).
המטבע הזר הנוח ביותר להחלפה בטג'יקיסטן הוא הדולר האמריקאי, אולם גם רובלים רוסיים ואירו יתקבלו ברוב משרדי החלפת הכספים. בכמה מהם – בעיקר בערים הגדולות ובמעברי הגבול – ישמחו להחליף גם מטבע קירגיזי ואוזבקי. ברוב המקומות לא יסכימו להחליף המחאות נוסעים, ועל כן רצוי לשאת את הכסף במזומן, בשטרות גדולים וקטנים (וכמובן, בתוך חגורת כסף, ליתר ביטחון). שימו לב כי לעתים בעייתי להחליף שטרות של דולרים אמריקאיים ישנים (שהודפסו לפני 1996). החליפו כספים רק במשרדים המיועדים לכך. החלפת כספים בשוק השחור הינה בלתי חוקית וחשופה לרמאויות. במקומות מועטים בדושנבה ניתן למשוך כסף באמצעות כרטיס אשראי (ויזה או מאסטרכרד).

הפרש שעות
טג'יקיסטן מקדימה את שעון ישראל בשלוש שעות.

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של טג'יקיסטן היא 992.

תחבורה
טיסות הפנים מועטות ופועלות רק בין דושנבה (Dushanbe), חורוג (Khorog), חוג'נד (Khojand) וקולוב (Kulyab), באמצעות החברה Tajik Air. ביטולים ואי עמידה בלוח הזמנים אינם עניין נדיר.
שירות הרכבות מוגבל, ואינו מחבר ישירות בין צפון המדינה לדרומה (צריך לעשות עיקוף דרך אוזבקיסטן), ועל כן אינו יעיל במיוחד לטיול במדינה.
אוטובוסים מחברים בין כמה מהערים הראשיות בטג'יקיסטן. הנסיעות קשות ומפרכות, ובחורף סגורים מרבית הכבישים לתנועה.
לא ניתן לשכור רכב לנהיגה עצמית בטג'יקיסטן, אולם אפשר לשכור רכב עם נהג (מונית, או רכב של אזרח פרטי). כדאי לסכם את תעריף הנסיעה לפני היציאה לדרך.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
כמו במטבחי שכנותיה, גם במטבח הטגיקיסטני כוללת ארוחה גדולה את מנת הפלוב (plov) – הר של אורז עם בשר כבש וחתיכות לפת, המבושל בסיר גדול. מנות נפוצות נוספות הן השישליק, ליפיאושקה (lipioshka, לחם שאור עגול), סמסה (samsa, גרסה מקומית לכיסוני סמוסה), שורפור (shorpur, מרק בשר וירקות), בורשט, חומוס ולגהמן (laghman, מרק עם אטריות).

אטרקציות ואתרים מומלצים

הרי פמיר. קשה להאמין שנופים כה מרשימים ועוצרי נשימה מושכים מספר כה זעום של מטיילים | צילום: אנדריי פליס

דושנבה (Dushanbe)
עיר הבירה של טג'יקיסטן, דושנבה, שוכנת בעמק היסאר (Hissar Valley) במערב המדינה, כשלוש שעות נסיעה מהגבול עם אפגניסטן. זוהי עיר נקייה ובה שדרות רחבות נטועות עצים ובניינים בהירים, כשבמרחק מציצים הרי היסאר המושלגים. כ-600 אלף תושבים מתגוררים בה. שמה נגזר מהמילה הטג'יקית "יום שני", בזכות השוק שמתקיים בה בימי שני בשבוע מזה מאות שנים. בתקופת השלטון הסובייטי שונה שמה זמנית לסטאלינבאד (Stalinbad). דושנבה היא המרכז האדמיניסטרטיבי, התעשייתי והתרבותי של טג'יקיסטן.
השוק המרכזי בעיר, הנערך כמובן ביום שני בשבוע, הוא שוק באראכת (Barakat Market) המקורה. שווקים קטנים יותר ממלאים את העיר, במיוחד בימי הקיץ, ובהם נמכרים שלל חפצים שונים ומשונים לצד דברי מזון.
הבניין היפה בעיר הוא תיאטרון הבלט והאופרה. כדאי לפקוד את המוזיאון של טג'יקיסטן המאוחדת (Tajikistan Unified Museum), העוסק בהיסטוריה וטבע, ואת המוזיאון האתנוגרפי (Ethnographic Museum) המעניין, העוסק באמנות ואומנויות מקומיות. המסורת הפרסית של הטג'יקים מוצאת את ביטויה בין השאר בכניסה לבניין איחוד הסופרים, המעוטר בקישוטים מרהיבים. נחמד לשבת בבתי התה המסורתיים, המכונים Chaikhana. בדושנבה קיים בית כנסת יחיד שהוקם בתחילת המאה העשרים. בינואר 2006 הודיעו הרשויות על כוונתן להרסו לטובת פיתוח האזור. לאחר שעבודות ההריסה החלו וקולות מחאה נשמעו, שינתה הממשלה את החלטתה והודיעה כי היא תאפשר לקהילה היהודית לבנותו מחדש במקום בו עמד. עיר הפרברים ורזוב (Varzob) שימשה בעבר כאתר נופש סובייטי פופולרי בזכות המעיינות שבסביבתה, המשמשים את הנופשים גם כיום.
ממערב לעיר שוכנים שרידי מבצר היסאר (Hissar) מהמאה ה-18. המבצר נהרס במאה העשרים על ידי הצבא האדום ושוחזר במרוצת השנים. בסמוך לו נמצאות שתי מדרסות (מכללה דתית איסלאמית), שבאחת מהן פועל מוזיאון קטן. מאחוריהם ניצב המאוזוליאום לזכרו של מחתום עזאם, מהמאה ה-16. מצפון לעיר שוכן עמק ורזוב, שנופיו היפים נפלאים למסלולי הליכה רגליים, ואגם איסקנדרקול (Iskenderkul), הקרוי על שמו של אלכסנדר מוקדון וחביב על מטיילים. מדרום-מזרח לעיר, בין נוף גבעות דרמטי, שוכן סכר נורק (Nurek), הסכר הגבוה בעולם. הסכר נבנה ב-1961 ומראשו נשקפת תצפית נהדרת של האגם והגבעות סביבו.

חוג'נד (Khojand)
עיר זו, הנמצאת בצפון טג'יקיסטן, הינה מהעתיקות בערי המדינה. בעבר היתה חוג'נד תחנה בדרכי המשי העתיקות, שחיברו את רומא, יוון, מצריים ואסיה הקטנה עם הודו וסין. בעבר ישבו בה אומנים שמלאכותיהם זכו לביקוש בקרב סוחרי דרך המשי. חלק מרבעיה העתיקים של העיר נקראים גם בימינו אנו על שמם, כמו רובע פילקשון (Pillakashon), שפירוש שמו "טווי המשי", או רובע זרגרון (Zargaron), "התכשיטנים". בתקופת הזוהר ההיא שגשגה העיר ופרחה, ונבנו בה ארמונות ובתים מפוארים. למרבה הצער, אלו חרבו בפלישה המונגולית במאה ה-13. כיום חוג'נד היא העיר השנייה בגודלה בטגי'קיסטן, ומשמשת כמרכז המסחרי והתרבותי של צפון המדינה. העיר משמשת כשער כניסה לעמק פרחאן (Fergana Valley) המוריק והיפה, שרובו נמצא במדינות השכנות – אוזבקיסטן וקירגיזסטן. הרי פאן (Fan) הסמוכים מהווים יעד פופולרי לחובבי הליכה ברגל וטיפוס הרים.
נהר סיר-דריה (Sir Daria) חוצה את העיר, ופארקים ירוקים מעטרים את שטחה. על גדת הנהר ניצבים שרידיה של המצודה העתיקה של העיר, שנבנתה במאה העשירית לספירה. ממצאים שונים מהחפירות במקום מוצגים במוזיאון המקומי. השוק המרכזי בעיר הוא בזאר פנצ'שנבה (Panchshanbe Bazar), העמוס לעייפה בצבעים, סחורות, מוכרים וקונים. בעיר העתיקה כדאי לבקר גם במסגד המקומי, במאוזוליאום של שיח מסל א-דין (Sheikh Massal a-Din Mausoleum), במדרסה ובכיכר השוק העתיקה. אחת הריאות הירוקות בעיר היא הגנים הבוטניים שנוסדו ב-1985, ובהם גדלים יותר מ-300 מיני צמחים.
הרי פאן, המכונים גם Fansky Gory, הם הרכס המערבי ועטור האגמים של הרי פמיר (Pamir), השוכן בין רכס זרפשון (Zarafshon) לרכס גיסאר (Gisar). אזור אלפיני זה הוא בטוח יחסית בהשוואה לאזורים אחרים של הרי פאמיר ונוח יותר להגעה, ועל כן הוא פופולרי במיוחד בקרב מטיילים ומטפסי הרים. כדאי לטייל באזור באמצעות סיורים המאורגנים על ידי חברות טיולים. העונה הטובה לטיול באזור היא מיוני עד ספטמבר.
כארבעים קילומטר מדרום-מערב לחוג'נד שוכנת העיר איסטרבשן (Istaravshan), המוכרת גם בשם אורהטבה (Uratube). העיר העתיקה שלה (Sahri Kohne) מורכבת ממבוך של סמטאות מתפתלות, וביניהן מסגדים עתיקים. היפה שבהם הוא מסגד אקה עבדולטיף סולטן מהמאה ה-16, בעל הכיפה התכולה והחזית המקושטת בעיטורי קרמיקה צבעונית. כדאי לפקוד גם את המצודה, הבנויה על גבעת מוג-טפה (Mug-Teppa), ואת אולם היובל. בעיר פועלים אומנים ובעלי מלאכה רבים המוכרים את תוצרתם.
הדרך הנופית בין חוג'נד לפנג'קנט (Panjikent) יפהפייה ובלתי נשכחת. היא מטפסת בין הרי פאן בגבהים שמעל 3,500 מטר מעל פני הים. בסמוך לעיר נמצאים שרידי פנג'קנט העתיקה מהמאה החמישית לספירה, ושבעת אגמי מורגזור (Murgazor).

הרי פמיר (Pamir)
חלקה המזרחי של טג'יקיסטן נוגע בשמיים. נופו מורכב משרשרות הרים מפוארות ורבות הוד, והוא מכונה על ידי הטג'יקים "גג העולם" (Bam-I-Dunya). זוהי ארץ הרי פמיר, החולשים על לב לבה של אסיה, בין רמות טיבט, ההימלאיה, הרי הינדו-כוש והרי טיאן שאן. זהו נוף בראשיתי פרוע ובתולי, ופרט לעמקים הרחבים בין ההרים, בהם יש מספר יישובים של אוכלוסייה מוסלמית-שיעית, האזור אינו מיושב. פסגותיהם המושלגות של הרי פמיר מאמירות לגבהים שמעל 6,000 ו-7,000 מטר מעל פני הים. כאן נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר במדינה, המתנשאת לגובה 7,495 מטר מעל פני הים. קשה להאמין שנופים כה מרשימים ועוצרי נשימה מושכים מספר כה זעום של מטיילים, על אחת כמה וכמה בהשוואה לרכס ההימלאיה הנפאלי. האשם בכך הוא בתשתית שכמעט ואינה קיימת, הבעיות הביטחוניות, חוסר הנגישות, הדרכים האיומות, ובעיית התקשורת למי שאינו דובר רוסית או טג'יקית. 
שימו לב: הביקור באזור זה של המדינה מסוכן ואינו מומלץ. מדינות רבות, ובהן המטה ללוחמה בטרור בישראל, פרסמו אזהרת מסע להימנע מטיול בטג'יקיסטן, ובמיוחד באזור קשה ונידח זה. 

בהרי פמיר כדאי לטייל בין יולי לספטמבר. מחוץ לעונה זו יחסמו רבות מהדרכים על ידי שלג, ומזג האוויר יהיה מסוכן מדי לטרק הררי. כדי לטייל באזור זה, גורנו-בדחשאן (Gorno-Badakhshan/GBAO), יש להנפיק אישור (permit) מיוחד בנוסף לאשרת הכניסה לטג'יקיסטן. נסיעה לאזור אגם סרז (Sarez Lake) מחויבת בהיתר מיוחד נוסף. את האישורים ניתן להוציא בדושנבה, אך ההמתנה לבירוקרטיה הטג'יקית עלולה לגרום לעיכוב מיותר. אופציה אחרת היא להנפיק את האישורים הדרושים דרך חברות טיולים באינטרנט, ולאסוף אותם בדושנבה. אפשר להאריך את תוקף הפרמיט ל-GBAO בעיר חורוג (Khorog). בדרך מדושנבה ל-GBAO יש להירשם במשרדי המשטרה (OVIR) בקאלאאיחום (Kalaikhumb) או בחורוג.
העיר המרכזית באזור נידח זה היא חורוג, הסמוכה לגבול עם אפגניסטן. כביש בעל נופים מפעימים מחבר בינה לבין אוש שבקירגיסטן, דרך שאורכה כ-470 קילומטר. כביש נוסף, באורך של כ-530 קילומטר, מחבר בינה לבין דושנבה. ניתן גם לטוס בין שתי הערים בטיסה בת 45 דקות מסמרות שיער.
מחורוג יוצאים אוטובוסים לכמה מן היישובים בעמקים שבין ההרים. לעמקים מרוחקים יותר, כמו אזור מורגהב (Murghab) או העמקים ברטנג (Bartang) וואנג' (Vanj), יש לשכור רכב שטח מחורוג. תשכחו מציוד להשכרה – האזור נידח ומרוחק, ועליכם להצטייד עצמאית. ביישובים רבים אין בתי מלון רשמיים ועל כן יש ללון בבתים פרטיים, ומחוץ ליישובים יש לשאת אוהל, שק שינה ובנזיניה. בבזאר של חורוג ניתן להצטייד במצרכי מזון, שתצטרכו לשאת עמכם לכל אורך הטיול בהרים. אל תשכחו לקחת בגדים חמים וציוד קמפינג המותאם גם למזג אוויר קר וקשה. אל תצאו לטרק ללא מדריך צמוד, ושימו לב לתסמינים של מחלת הגבהים, שעלולה לתקוף בגובה של 3,500 מטר מעל פני הים ומעלה.