תפריט עמוד

מידע מעשי לניו יורק

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד


אשרות ושגריריות

ישראלים הנוסעים לארצות הברית זקוקים לאשרה להיכנס לארצות הברית. תהליך קבלת האשרה מורכב מהגשת טופסי בקשה ומסמכים, תשלום אגרה וריאיון בשגרירות ארצות הברית. מומלץ להתחיל את התהליך לפחות חודש לפני מועד הטיסה המתוכנן, ולא לשלם על כרטיסי טיסה לפני קבלת האשרה.
פרטים אצל סוכני הנסיעות ובשגרירות ארצות הברית בישראל. 

בשגרירות ארצות הברית
.
כתובת: רחוב הירקון 71, תל אביב.
טלפון: 03-5197575.

הקונסוליה הישראלית בניו יורק
כתובת
: 3514 INTERNATIONAL DR. N.W.
טלפון: 1-202-3645500.


איך להגיע
שלושה שדות תעופה משרתים את ניו יורק: קנדי, בדרום רובע קווינס, במרחק של כ-24 קילומטר ממנהטן; לה גארדיה, בצפון רובע קווינס, במרחק של כ-13 קילומטר ממנהטן; וניוארק שבמדינת ניו ג'רזי, במרחק של כ-26 קילומטר ממנהטן.

בנמלי התעופה הללו שירות אוטובוסים (המכונה "Gray Line") למנהטן, הפועל מדי יום, מ-6:00 עד 23:00. 

בכל שדות התעופה פועלות מוניות הנוסעות למנהטן. מנמל התעופה קנדי אפשר להגיע למנהטן גם ברכבת התחתית: יש לנסוע באוטובוס עד לתחנת Howard Beach הסמוכה, וממנה להמשיך ברכבת לעיר עצמה.


מתי כדאי להגיע
ניו יורק חיה ותוססת בכל עונות השנה, אך בחורף הטמפרטורות עשויות לצנוח מתחת לאפס. מנגד, בעונה זו אין עומס מבקרים באתרים, המחירים נמוכים יותר ומראה העיר המושלגת מקסים. הקיץ חם ועמוס תיירים. עונות הסתיו והאביב אידיאליות לביקור.

 

 

 

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד


לשכות תיירות

בניו יורק פזורים חמישה מרכזי מבקרים רשמיים: במידטאון מנהטן (כתובת: 810Seventh Avenue), בטיימס סקוור (כתובת: Seventh Avenue), במייסי'ס בהארלד סקוור (כתובת: 151W 34th), בעירייה ובצ'יינה טאון (כתובת: במפגש הרחובות Canal, Walker ו-Baxter). במרכזים אלו ניתן לקבל מידע על מלונות, מסעדות, תרבות, אירועים, אתרים ואטרקציות, תחבורה ועוד. במרכזים ניתן לקבל גם קופוני הנחה לאטרקציות ולמופעים.
אתר לשכת התיירות של ניו יורק
 


מטבע
דולר.


הפרש שעות
ניו יורק מאחרת את שעון ישראל בשבע שעות.


תקשורת
הקידומת הבינלאומית של ארצות הברית היא 1.
הקידומת של ניו יורק היא 212


תחבורה
אפשר להגיע לניו יורק ממקומות אחרים בארצות הברית דרך כמה כבישים ראשיים, המובילים אליה על גבי גשרים (בחלקם נדרש תשלום בכניסה לעיר). מדרום אפשר להגיע לעיר בכביש המהיר New Jersy Turnpike, לחצות את גשר Gothals ולהשתלב בכביש 278, העובר דרך סטייטן איילנד, חוצה את גשר ורזאנו, ומגיע לברוקלין. משם ממשיכים למנהטן דרך גשר ברוקלין. הבאים מצפון יכולים לחצות את נהר הדסון על גשר ג'ורג' וושינגטון. מכיוון קונטיקט נכנסים לעיר על כביש 95. כבישים אחרים שמשמשים את הבאים מצפון הם כביש הנרי הדסון וכביש Saw Mill River. ממזרח אפשר להגיע לניו יורק בכביש 495 (Expressway Long Island).

בתוך מנהטן עצמה כדאי להימנע מנסיעה במכונית, מאחר שהכבישים כאן צפופים והחנייה יקרה מאוד. מומלץ להשתמש כאן בשירותי הרכבת התחתית, אך אפשר גם לנסוע באוטובוסים או במוניות. בניו יורק פועלות גם כמה חברות, המציעות טיולים מאורגנים במנהטן. אחת מהן היא Gray Line


גייז
העיר בוורוד 

מצעד הגאווה של הגייז בניו יורק | צילום: שאול שוורץ

ניו יורק היא אחת הערים הידידותיות ביותר להומואים וללסביות. למעשה, על כמה מהשכונות שלה נכון יותר לומר שהן ידידותיות לסטרייטים: גריניץ' וילג' וצ'לסי שבמנהטן, וגם ג'קסון הייטס שבקווינס. בשכונות אלה מרבית המסעדות, הברים, בתי הקפה, המועדונים, חדרי הכושר, החנויות ושאר העסקים נמצאים בבעלות של גייז ו/או פועלים עבורם.

לניו יורק שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של מאבק הגייז לשוויון. בליל 27 ביוני 1969, נכנסו שוטרים לסטונוול (Stonewall), בר של הומואים בגריניץ' וילג'. פשיטות משטרה על ברים של גייז, הטרדות, השפלות ומעצרים היו בניו יורק של שנות השישים עניין שבשגרה. אבל באותו לילה, בפעם הראשונה, בחרו לקוחות הפאב, בהנהגת כמה דראג קווינז וטרנסקסואלים, להתנגד באופן פעיל. במשך שלושה ימים הם הפכו מכוניות משטרה ופרקו תסכול מצטבר של שנות אפליה ורדיפה רבות.

"מרד סטונוול" הפך במהרה למיתוס ולסמל תנועת השחרור ושוויון הזכויות של הגייז. שנה לאחר מכן צוין בניו יורק יום הגאווה הראשון, שנערך מאז מדי שנה בסוף השבוע האחרון של יוני, לאורך השדרה החמישית.

ב-1971 החלו בעיר יוזמות חקיקה למניעת אפליה על רקע של נטייה מינית, ואלה נשאו פרי ב-1986, כשהתקבלו במועצת העיר תקנות להבטחת שוויון זכויות לגייז. ב-1993 זכו הגייז של ניו יורק בניצחון חשוב נוסף, כאשר העיר ניו יורק אפשרה להומוסקסואלים להירשם כזוגות. באותה שנה גם הכריז ראש העיר דאז, דייוויד דינקינס, על כיכר שרידן סקוור (Sheridan Square) כעל "Stonwall Place", והסיר את הלוט מעל פסלים של זוג הומואים וזוג לסביות, מעשה ידיו של האמן ג'ורג' סיגל.

האופי ההומוסקסואלי של הווילג' הפך את השכונה – ובעיקר את רחוב כריסטופר והרחובות שסביבו – לאטרקציה לתיירים, מה שמסביר אולי את הנהירה של הומואים בעשור האחרון לשכונה חדשה, צ'לסי, באזור השדרה השמינית, בין רחובות 14 ל-23.

האזור המוביל בניו יורק בכל הנוגע למועדונים ולמסעדות של לסביות הוא עדיין בווילג', בעשרת הבלוקים של רחוב הדסון, צפונית לרחוב האוסטון. חיי לילה פעילים לגייז רוחשים גם באיסט וילג' ובשכונות אחרות.

מידע על פעילויות, מועדונים, ברים ומלונות לגייז קיים באתר Lesbian & Gay Community Service Center.

חדרי כושר הם אתר מצוין למפגש עם הגברים היפים של מנהטן, למשל ב-David Barton Gym, שם תוכלו להעביר יופי של יום, וגם לעשות שרירים.

כתב: אורן קנר  

 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות


אוכל 
מטבחים ותפריטים – הסוויטה הפנטסטית
ניו יורק, עיר הבישול הקוסמופוליטי, מציעה את מגוון האוכל הגדול בעולם: מקניידל לסושי, מפסטה ללובסטר מבושם ברוזמרין. מדריך בזק לסיור קולינרי בעיר

בניו יורק רווחת בדיחה על מלצר דליקטעסען טיפוסי, הניגש לשולחן של שלוש יהודיות ושואל: "משהו כן בסדר" | צילום: אסנת קרסננסקי 

כתבה: רחל גרא

זירת המסעדות של ניו יורק רבגונית כבימת הקונצרטים שעליה מתנגנת ה"מוזיקה ליד השולחן", ה-Tafle Musik. מוזיקה זו כוללת מגוון יצירות, ובהן סוויטות להרכבים קאמריים שנכתבו בהשראת מחולות עממיים, ואשר נועדו לשעשע לב בארוחה ולשמש כמתאבן.

אין ספק, שמגוון המסעדות שיש בניו יורק ומספרן שובר שיאי עולם, פשוט משום שמדובר בעיר של מהגרים, שרקחו כאן סוויטה קולינרית רב לאומית.

ועוד משהו: אין במנגינה שתתנגן להלן משום המלצה גורפת, אלא רק התרשמויות פרטיות על קצה השרביט – סליחה, על שיני המזלג.

פרלוד
בוקר. צפירות מחרישות אוזניים של ניידות מטלטלות את האוויר, העיר מתעוררת, ועוד יום מתחיל בחברת קפה דלוח ודונאט שמנוני, באחד ה-Diner's או ה-Deli's. עדיף להיכנס לבית קפה קטן, אחד מאותם מקומות חמודים הפזורים בסוהו או בגריניץ' וילג', ולהזמין אספרסו איטלקי עם בייגל שמקורו יהודי וגבינת שמנת אמריקאית אמיתית. אפשר לקנח בפנקייק זהוב שחמאה יצוקה עליו, בלי שום מחשבה מיותרת על קלוריות ועל כולסטרול.

אלמנד (Allemande)
כשנגני תזמורת אוחזים בקשת ומנגנים את האלֶמנד, הלא הוא מחול בסגנון מדינות אשכנז, אין הם נותנים את דעתם על הפרטיטורה הקרויה כאן "דליקטעסען סנדוויץ'", מעדן נפוץ ממוצא אשכנזי למהדרין. עמידה סבלנית בתור שמשתרך בחזיתן של מסעדות דליקטעסען (Delicatessen) בעלות מוניטין, כמו ה-Carnegie deli, הנמצאת בלב אזור התיאטראות, והכנה נפשית לקוצר הרוח המהותי שמשדרים כאן המלצרים – הן חלק בלתי נפרד מן התענוג. במקומותינו מקובל להתלונן על מלצריות ומלצרים המרבים לשאול את הסועדים "הכל בסדר?", בניו יורק רווחת בדיחה על מלצר דליקטעסען טיפוסי, הניגש לשולחנן של שלוש יהודיות ושואל: "משהו כן בסדר?"
כתובת: 854Seventh Avenue at 55th St 

ובסגנון אמריקאי כל כך, ה-Ben Ash היא מסעדה המגישה כריכים כאלו, וגם פנכת מרק עוף יהודי זהוב, שבמרכזה צמד קניידלך עצומי ממדים – המתהדרת בשלט ענק בזו הלשון: "למה לעמוד בתור? בואו אלינו, ותאכלו בדיוק אותו דבר, בלי להמתין!".
כתובת: 857Seventh Avenue          .

הערה לשומרי כשרות: בחזיתן של מסעדות דליקטעסען רבות במנהטן מתנוסס שלט המכריז: Kosher Style Food. אלא שהאוכל במסעדות אלה בדרך כלל לא ממש כשר. הדגש הוא על ה-Style בלבד. משגיחי הבד"ץ בוודאי יתפלצו למראה הפסטרמה ועוגות הגבינה, הנחתכות בסכינים ששכנו באותה מגרה. 

ואי אפשר לסיים את פרק האלמנד בלי להזכיר את ה- Hot Dog, שהיא פשוט נקניקייה שמנונית, הנתונה בלחמנייה ספוגית ומוגשת בלוויית חרדל דליל או קטשופ, רחמנא לצלן.

קורנט (Courante)
ניו יורק הפכה בעשורים האחרונים לאבן שואבת לשפים צרפתים מן המעלה הראשונה, המרקידים את המנות שלהם בקצב הקורנט המהיר. תושבי ניו יורק שהפרוטה מצויה בכיסם חוגגים בשעות הערב במסעדות כמו Daniel, Le Bernardin, ו-Jean Georges. אם לא טרחתם להזמין בהן מקום זמן רב לפני שחשבתם בכלל לטוס לניו יורק, הסיכוי למצוא בהן שולחן פנוי שואף לאפס. אבל גם לבעיה זו יש פתרון פשוט וזול: אוכלים בצהריים. אמנם בשעות אלה הסיכוי לפגוש סלבריטיז ב-Le Bernardin, למשל, אינו רב, אבל מנות כמו בויאבס (מרק הדגים יליד מרסיי), שצומצם לכדי רוטב סמוק שבמרכזו שוחים סרטנים קלופים, וגם דג באס מנומר, צרוב בחמאה ומלווה במחית כרישה מנוקדת ברוטב סויה, מכפרות על כך.           .

סיציליאנה
רוח קלילה ובלתי מחייבת שורה על המסעדות האיטלקיות בניו יורק, שרבות מהן חורגות מהתפריט האיטלקי השגרתי, ופורצות במחול סיציליאנה ערני.

במרכז מנהטן נמצא המענה לשתי האפשרויות – השבלונית מזה, והיצירתית מזה. למי שאוהבים לזלול עד שבטנם מתפוצצת כשמחיר הארוחה קבוע מראש – תתאים מסעדת Becco.
כתובת: 355West 46th St, בין השדרה השמינית לשדרה התשיעית.
טלפון:        1-212-3977597               .

לאחר מגש האנטי-פסטי, יונחו לפניכם שתי צלחות ריקות, שיתמלאו בכל טוב ממחבת ענק. בתחילה, ערמת רביולי דקיקים, שמולאו במחית פטריות; אחר כך, גבעת ספגטי ברוטב עגבניות טריות, שניחוח השום מפציע מתוכו; בהמשך, הר נאה של פטוצ'יני, שפירות ים למכביר שוחים בו, וכך עוד ועוד, ככל שתוכל הכרס (שלכם) להכיל.

אפשרות יצירתית יותר לנגינת מחול איטלקי נמצאת במסעדת Bricco. כאן עורם השף עגבניות ממולאות בזיתים, שבושלו עם פטריות שיטאקה יפאניות, על פסטה פרפאדלה, וגם מניח את דג האבנון, המוכר גם בכינויו "הדג כעוס הפנים" (Monk Fish), שבושל בציר יין אדום על תלולית של ריבת בצל. לא ברור אם מצב רוחו של הדג השתפר עקב המעשה שנעשה בו, אבל שלנו דווקא כן.
כתובת: 304West 56th St, בין השדרה השמינית לשדרה התשיעית.
טלפון:         1-212-2457160               .

מינואט
אף שכף רגלם של באך ורעיו לא דרכה במחוזות סין ויפן, דווקא מחול המינואט הנינוח, המופיע לעיתים בסוויטות שלהם, הולם מאוד את דלפקי הסושי, הפזורים כמעט בכל פינה בניו יורק.

אפשר להשיג סושי גם במעדניות של ניו יורק, ואף בעלות נמוכה יותר מאשר במסעדות היפאניות היקרות, אלא שהאיכות אינה דומה. האורז במסעדות אינו יציקה דביקה וסרת טעם, הדגים טריים עד כדי כך, שנדמה כי מיד יפרשו סנפיר וידלגו היישר לתך הפה, והשירות? לא כדאי לגעת בפצעים כואבים. כמעט בכל מסעדה בניו יורק השירות יעיל, חביב ומנומס, ובמסעדות היפאניות אפילו יותר מכך.

מסעדת Sushiden היא מסעדה יפאנית-יאפית למשעי. אפשר לפתוח במגש מרשים של סושי/סשימי, ובו גלילים שמולאו באורז ובאיקורה (ביצי סלמון) מתפצפצת; בצידם ניצב מבנה ארכיטקטוני מרשים של ניגירי/סושי וגלילות אצה, החופנות פציחי עור סלמון מטוגן. אפשר להמשיך במנת טמפורה, שהוכנה מדגים טריים עד כאב, ובשיפודי בשר ברוטב טריאקי.
כתובת:  19E 49th St, בין השדרה החמישית לשדרות מדיסון.
טלפון:        1-212-7582700               .

ומיפן לסין. צ'יינה טאון של התפוח הגדול דומה כיום לתמנון רב זרועות, ולא רק בצלחת. האזור, שנתחם בעבר בין ה-Lower East Side במזרח לבין ה-Little Italy בצפון, התפשט בנחישות סינית שקטה צפונה וימה. מספר המסעדות הסיניות בצ'יינה טאון, בעיקר ב-Mott Street וסביבו, עולה על כל דמיון. יש כאן היכלי דים-סאם ומסעדות ענק בצד מסעדות זעירות. דווקא לאלה האחרונות כדאי להיכנס, משום שהאוכל המוגש בהן פשוט, סיני אמיתי וזול להחריד.

ג'יג (Gigue)
כשם שהמנות העיקריות שמזמנת ניו יורק חובקות עולם, כך גם קינוחיה, שיזניקו אתכם בקצב הג'יג הסוחף. מיני תרגימא שונים ומשונים מצפים לכם בכל פינה: פנה קוטה נפלאה ב- Becco, עם שמנת זהובה הזורמת בעורקיה, שעסיס דומדמניות חמצמץ נמזג על פניה. או עוגת גבינת עשויה מריקוטה אוורירית, המוצעת בסופה של ארוחה ב- Bricco.

במסעדות הסיניות יציעו לכם לקינוח ממתקי ג'לי בצבע ורוד זוהר או ירוק ארסי, ואף ממתקים שהוכנו משעועית שחורה. אולי דווקא העוגיות שבמרכזן חלמון צהוב ומתוק, ה-Moon Cakes, הן מושא חלומותיכם המסוכרים. מבלי להביע דעה על אותן עוגות ירח, יצוין רק, כי לפעמים בארוחה סינית, עדיף לסיים ארוחה בפרי טרי.

רחל גראציירת וקרמיקאית העוסקת גם במוזיקה קלאסית ובכתיבה קולינרית

מסורת הבייגל
מטקס משפחתי של יום ראשון ועד "לנדר'ס בייגלס". איפה מוצאים את הכעך, שהוא אולי המאכל הניו יורקי הכי מפורסם
כתבה: פיליס גלזר

כילידת בל הרבר שברוקאוויי (Rockaway), חצי-אי קטן מדרום-מזרח לברוקלין, גדלתי עם כל הדברים המסורתיים המאפיינים ילדה יהודייה טובה: גפילטע פיש בפסח, חלה בימי שישי ובייגל עם גבינת שמנת ולקס כל יום ראשון בבוקר. אבי, שעקב עבודתו נעדר הרבה מהבית, היה אחראי תמיד על ה"טקס" של יום ראשון: קניית הגיליון הענק של ה"ניו יורק טיימס", תריסר בייגל חמים מהתנור ומבחר דגים, כולל הלקס ההכרחי.

ירדנו על הבייגל בתיאבון רב. דקה בטוסטר, והכעכים היו פריכים וחמים עד כדי כך, שגבינת השמנת כמעט שנמסה עליהם. כשגדלתי ועזבתי את הבית, המשכתי בטקס הבייגל של ימי ראשון גם כסטודנטית בבוסטון. אבל הרחק מהבית, התגעגעתי לטעם האמיתי של הבייגל הניו יורקי, שהיה הטעים מכולם.

ההיסטוריה של הבייגל אפופה מסתורין. גרסה אחת תולה את מקור הכעך בניצחון שנחלו הפולנים על התורכים ב-1683. באותה שנה פלשו העות'מאנים לווינה, מעריה המרכזיות של הקיסרות הרומית הקדושה. מלך פולין, יאן סובייסקי השלישי, נחלץ לעזרת האוסטרים, וניצב בראש הצבא שהדף את הפולשים. לכבוד סובייסקי, שהצטיין ברכיבה על סוסים, הכין אופה אוסטרי אחד לחם בצורת רְכוּבָּה (הטבעת התלויה בצד האוכף, שבה משחילים הרוכבים על סוס את רגליהם) – Bugelבגרמנית – וכך הגיח הבייגל לאוויר העולם. לפי גרסה אחרת, מקור השם דווקא ביידיש.

לא ידוע בוודאות מתי ואיך הגיע הבייגל לארצות הברית, אבל רוב התיאוריות גורסות, שהמהגרים היהודים הביאו אותו איתם לניו יורק בסוף המאה ה-19. בשלהי 1907 נוסד בניו יורק איגוד אופי הבייגל, שמנה עם היווסדו 300 חברים. באותה תקופה מכרו ברחובות העיר את הכעכים כשהם מונחים בסלסילות שטוחות או מסודרים על מקל.

רק ב-1920, כשחברת "ברייקסטון" המציאה את גבינת השמנת, נסללה הדרך למאכל, שזוהה תחילה עם היהודים, אך הפך בשנות החמישים לקלאסיקה כלל-אמריקאית: בייגל, גבינת שמנת ולקס (סלמון מעושן).

ב-1927 הקים הארי לנדר, יהודי יליד פולין, את אחת ממאפיות הבייגל האמריקאיות הראשונות מחוץ לניו יורק, בקונטיקט. ב-1962 פיתחה החברה שלו את מכונת הבייגל האוטומטית הראשונה. כיום, חברת "לנדר'ס בייגלס", שאת מוצריה אפשר למצוא גם במקפיאי הסופרמרקטים בישראל, היא יצרנית הבייגל הגדולה בעולם.

בעשורים האחרונים הפך הבייגל ל"טרנד" של ממש בארצות הברית, והתוצאה המצערת היא שלעיתים קשה למצוא בה בייגל טוב. לדברי ארתור שוורץ, בעל תוכנית רדיו יומית פופולרית בניו יורק, מחבר ספרי בישול ומבקר מסעדות, "אפילו בניו יורק עצמה, קשה למצוא בייגל טוב ופריך בחוץ. ברוב המקומות, הבייגל הסטנדרטי רך כמו כרית, כמעט כמו לחמנייה, ונמכר כשהוא עטוף מראש בניילון. זוועה! ואם לא די בכך, מוסיפים לו גם תוספות כמו לדונטס: בייגל עם תרד, עם אוכמניות, עם עגבניות מיובשות, עם שוקולד צ'יפס, עם פלפל חריף או מרוח בממרחי 'לייט'. אל תתפתו!".

ובכל זאת, אחרי לחץ פיזי מתון, הסכים שוורץ להמליץ על מקומות ניו יורקיים שבהם אפשר להשיג גם כיום בייגל טוב. מסתבר שיש כמה כאלה, שכתובותיהם רשומות בפנקסו האישי של שוורץ (ובסדר עדיפות יורד). באופן מפתיע, את המקום הראשון תופסת דווקא חברה ישראלית: Tal Bagels. כתובת: 333East 86th St (בין השדרה הראשונה לשדרה השנייה). ל- Tal Bagels יש גם סניף ב- 83Rd St פינת 1228Lexington Avenue.          

          .


בילויים
מועדונים וחיי לילה
 

כל הג'אז הזה
 
מנהטן היא מרכז הג'אז העולמי. היא מושכת אליה את הנגנים המובילים בעולם, המגיעים לגור בה, להקליט ולהופיע במועדוני הג'אז הנחשבים לטובים בעולם. אבל הג'אז לא נולד במנהטן, ראשיתו היתה בניו אורלינס. הוא נוצר בסוף המאה הקודמת על ידי אפרו-אמריקאים, וספג סגנונות שונים – דיקסילנד, רֶאג, בלוז ומיוזיקלס – עד שהפך לג'אז המוכר לנו כיום.

מ-1920 ואילך נדדו אמני ג'אז רבים לשיקגו, ואחר כך לניו יורק. בשנות העשרים והשלושים, במסגרת "הרנסאנס של הארלם", פרחו בשכונה גם מועדוני ג'אז רבים. רחוב 110 בהארלם היה קו הגבול בין האוכלוסייה השחורה לאוכלוסייה הלבנה, אך הציבור הלבן לא היה אדיש למוזיקה, בעיקר כשהיה מדובר במוזיקה לריקודים.

באותה תקופה קמו מועדוני הג'אז המפורסמים, "מועדון הכותנה" ו"סבוי בולרום", והתגבשו ה"ביג בנדס", שכללו ארבע חטיבות – סקסופונים, חצוצרות, טרומבונים וקבוצת קצב (פסנתר, תופים, בס וגיטרה). מובילי התזמורות הידועים היו דיוק אלינגטון, פלטשר הנדרסון, קאב קלאוויי, צ'יק ווב ואלה פיצג'רלד. בסוף שנות השלושים נוצר ה"סווינג", שהרקיד עד מהרה את ארצות הברית.

עד היום יש בהארלם מועדוני ג'אז, אבל המפורסמים והפופולריים ביותר מרוכזים בעיקר בווילג' וב-Midtown. מידע על מופעי ג'אז ומועדונים, ביקורות ומחירי כרטיסים אפשר למצוא ב-Music: Jazz & Experimental במגזין "Time Out", היוצא באמצע השבוע. 

להלן כמה מהידועים ומהטובים שבמועדוני הג'אז של מנהטן:

Birdland
"בירדלנד" נקרא על שמו של צ'רלי פרקר – אבי סגנון הבּי-בּוֹפ, הג'אז המודרני – שזכה לכינוי Bird בשל חיבתו המיוחדת למאכלי עוף. המועדון נמצא ב-Midtown והוא היפה ביותר מאלה שבהם ביקרתי. זהו מועדון-מסעדה עם שולחנות קטנים, ובצד יש בר. בערב אחד נערכים לרוב שני סטים, שכל אחד מהם נמשך כשעה וחצי.
כתובת: 315West 44th St, בין השדרה השמינית לשדרה התשיעית.
טלפון:         1-212-5813080               .

Village Vanguard
זהו אולי המועדון המפורסם ביותר בווילג', ובו ניגנו כמעט כל ענקי הג'אז. הכסאות לא נוחים במיוחד, אבל האווירה והמוזיקה מפצות. התשלום רק במזומן, אין אוכל והעישון אסור.
כתובת: 178Seventh Avenue South
טלפון:         1-212-2554037               .

כתב: אורן קנר
 


אירועים

ינואר
שבוע מסעדות – פעמיים בשנה, בינואר וביוני, מתקיים בניו יורק שבוע מסעדות שבמסגרתו מציעות מסעדות נבחרות בעיר ארוות צהריים ורב מלאות במירים משתלמים במיוחד. 
מתי: כשבוע במהלך ינואר ויוני. פרטים באתר.

פברואר
ראש השנה הסיני – מדי שנה במשך יום שלם בחודש פברואר מציינים סביב רחוב Mott בצ'יינה טאון את ראש השנה הסיני. חוויית התהלוכה צבעונית מאוד וכוללת ריקודים, תחפושות, דרקונים, זיקוקים, מוזיקה סינית, אקרובטים ומופעים. 
מתי: יום במהלך פברואר, משתנה מדי שנה. 

מרץ
Saint Patrick's Day Parade – חגיגה אירית ביום פטריק הקדוש, במרכזה נערך מצעד מרחוב 44 לאורך השדרה החמישית. 
מתי: 17 במרס. 

New York International Children's Film Festival – פסטיבל סרטים שכולו מוקדש לילדים ובני נוער. בפסטיבל יוצגו כמאה סרטים מכל רחבי העולם, ייערכו סדנאות, כיתות אמן וערבי הקרנה נוצצים. 
פרטים באתר.

אפריל
The Tribeca Film Festival –  פסטיבל הסרטים שייסד השחקן רוברט דה-נירו כדי לשקם את מנהטן מהטראומה של אסון התאומים. הפסטיבל כולל הקרנות בכורה של סרטים מכל רחבי העולם, דיונים של יוצרים וקהל, אירועי מוזיקה ואירועים לכל המשפחה.  
פרטים באתר

מאי
Ninth avenue food festival – חגיגה קולינרית של אוכל אתני מכל רחבי העולם במהלך סוף שבוע אחד. השדרה התשיעית נסגרת לתנועה מרחוב 37 עד רחוב 57 כדי לאפשר לעשרות אלפי המבקרים לטעום, להריח וליהנות מהמגוון. 

יוני
שייקספיר בפארק – הצגות חינם עם הופעות מפתיעות של מיטב הכוכבים ההוליוודיים בסנטרל פארק. כרטיסים חינם ביום המופע ב- Delacorte Theater בפארק (מוגבל לשני כרטיסים לאדם). 
פרטים באתר.  
Mermaid Parade – תהלוכה לאורך הרחוב הראשי של קוני איילנד בברוקולין, במקביל לטיילת העץ. המשתתפות מחופשות לבתולות הים שלא משאירות הרבה מקום לדמיון. במסגרת החגיגות נערך טקס בניצוחו של נפטון, אל הים. 
פרטים באתר
שבוע הגאווה – חגיגות של הקהילה ההומו-לסבית ובשיאה תהלוכה לאורך השדרה החמישית ואירועים בגריניץ' ויליג'. 
פרטים באתר.  
Summer stage – מדי קיץ, מיוני עד אוגוסט, נערכים בסנטרל פארק מופעים רבים תחת כיפת השמיים. על הבמה הענקית שמוצבת באזור רחוב 72 אפשר לראות מופעי ריקוד, הופעות של מיטב זמרי הפופ, קונצרטים של הפילהרמונית, מוזיקת עולם, אופרה, הצגות תיאטרון והכל בחינם. 
מתי: יוני עד אוגוסט. פרטים באתר.  

יולי
פסטיבל לינקולן סנטר – פסטיבל אמנויות הבמה של ניו יורק מדי חודש יולי מציג אירועי מחול, מוזיקה, תיאטרון ואופרה.
פרטים באתר.  
יום העצמאות – ב-4 ביולי מתקשטת העיר בכחול-אדום-לבן, תהלוכות נערכות ברחובות המרכזיים,  קונצרטים מתקיימים בסנטרל פארק וגאווה אמריקאית ממלאת את הכרך ההומה. 

אוגוסט
Bryant Park Summer Film Festival – הקרנת סרטים קלאסיים בחינם מדי יום שני בערב בבריאנט פארק, מאחורי הספרייה העירונית. כדאי להגיע מ-17:00 ולתפוס מקום על המדשאה. 
מתי: בחודשי הקיץ. פרטים באתר.  
אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס – טורניר טניס יוקרתי ונחשב ברמה הגבוהה ביותר. פרטים באתר.  
שבוע הארלם – שבוע של אירועים לציון ההיסטוריה והתרבות של הרובע בדגש על המארג האנושי האפריקאי-קריבי-לטיני-אירופאי-אמריקאי של האזור. במהלך השבוע מתקיימות הקרנות סרטים, הופעות מוזיקה, תערוכות, ירידים, טורנירים של כדורסל, טניס, כדורת ועוד, הכל בגוון אתני. 
מתי: במהלך אוגוסט. פרטים באתר

ספטמבר
The Feast of San Gennaro – חגיגה איטלקית שנמשכת 11 ימים  שבמרכזה אוכל והרבה. בחגיגה שנערכת משנת 1926 משתתפים דוכני רחוב, מסעדות ומתקיימת תהלוכת ענק באזור רחוב Mulberry בליטל איטלי. בחגיגות מככבת בובת ענק בדמות הפטרון של נפולי. 
מתי: אמצע ספטמברץ פרטים באתר.  

אוקטובר
תהלוכת Halloween – אמנם אין הרבה ילדים בניו יורק, אבל הטיפוסים המוזרים של אזור הגריניץ' ווילג' מפיחים רוח במפרשי החג. תהלוכת ליל כל הקדושים עם שלל התחפושות המפחידות נערכת כ-33 שנה ומי שלא משתתף מוזמן לצפות בה בטלוויזיה. התהלוכה יוצאת בערב מ- Sixth Ave bet. Spring and Broome Sts..
מתי: 31 באוקטובר. פרטים באתר.  

נובמבר
Macy's Thanksgiving Day Parade – מצעד חג ההודיה הענקי של כלבו macy's.  המצעד הצבעוני נע מרחוב 77, לאורך מערב סנטרל פארק, ברודווי, מערבה לרחוב 34 ומסתיים בשדרה השביעית. 
מתי: ביום חמישי האחרון של נובמבר. פרטים באתר.
 The ING New York City Marathon – אלפי אצנים מקצועיים וחובבים משתתפים מדי שנה במרתון של ניו יורק שחולף על פני חמשת הרבעים בעיר. 
חג המולד – הדלקת עץ חג המולד המסורתית והמפורסמת במרכז רוקפלר, שמסמלת את תחילת עונת החגים.  
מתי: סוף נובמבר. .  

דצמבר
חנוכה – הדלקת חנוכייה ענקית (או כפי שהאמריקאים מכנים זאת: Hanukkah Menorah) ב-Grand Army Plaza, בשדרה ה-5, ליד רחוב 59. 
מתי: בדצמבר, לפי המועד שבו חל חג החנוכה. 
חגיגות השנה האזרחית החדשה – חגיגות השנה החדשה בטיימס סקוור בניו יורק, עם הורדת כדור האורות הנוצץ בחצות, הפכו מזמן לסמל עולמי. כמיליון בני אדם נאספים בכיכר המפורסמת לציין את השנה החדשה עם הרבה אורות, קונפטי, זיקוקים ונשיקות. 
מתי: 31 בדצמבר. 
 

אטרקציות ואתרים מומלצים

אתרי חובה בניו יורק

כיכר טיימס
מפגש רחובות 42 וברודווי נחשב לליבה של מנהטן. באזור זה שוכנים כמה מאולמות התיאטרון הטובים בעיר. הכיכר מפורסמת בזכות השלטים המוארים הענקיים סביבה. על פי התקנות העירוניות נדרש מכל עסק באזור הכיכר להשתמש בשלט מואר גדול על מנת לשמור על צביונה של הכיכר. בכיכר מתקיימים אירועים רבים, המפורסם שבהם מתקיים בערב השנה החדשה, אז כדור הקריסטל המואר של השנה החדשה מועלה אל ראש התורן של בניין מס' 1 בכיכר ובדקה לחצות מתחיל לצנוח למטה. ביום זה אפשר לראות את הכיכר ההומה עמוסה באנשים אף יותר מתמיד.

סנטרל פארק
הפארק הכי מפורסם בעולם. מלבן מדויק, שאורכו ארבעה קילומטרים, בלב מנהטן, על הקרקע היקרה בעולם. בפארק המטופח יש מדשאות, אגמים, חורשות, גנים בוטניים, גשרי עץ, שבילי הליכה ושבילי אופניים, סלעים פסלים, גן חיות קטן, משטח החלקה, מגרשי ספורט ועוד ועוד. גן עדן עירוני. בפארק מתקיימות המון פעילויות ספורט, בילוי ותרבות, ודאי לבקר בו במיוחד בסופי שבוע, אז ההתרחשות במיטבה.

בניין אמפייר סטייט
הבניין שגובהו 381 מטר, היה בעבר הבניין הכי גבוה בעולם. מאז נפילת מגדלי התאומים שב האמפייר סטייט לשמש כבניין הגבוה במנהטן. יש בו 102 קומות, כאשר בקומה ה-82 ובקומה ה-102 יש מרפסות תצפית מהן נשקף נוף נהדר של העיר.
כתובת: Fifth Avenue at 34th Street
אתר אינטרנט

פסל החירות
הפסל שניצב על אי קטן מול מנהטן משמש כסמל של העיר. גובה הפסל 93 מטר. האתר למבקרים שהגיעו במעבורת והמבקרים יכולים לטפס ל"כתר" שמספק תצפית רחבה על הנמל. בבסיס יש מוזיאון, נגיש באמצעות מעלית, המציג את היסטוריית הפסל. בשנת 1986 עבר הפסל שיפוצים ב-70 מיליון דולר, והחליפו את הלפיד בלפיד מזהב 24 קרט.

מרכז רוקפלר
למה כבר אפשר לצפות ממתחם של 19 מגדלי משרדים? להרבה, כשמדובר במרכז רוקפלר. במתחם שהוקם ב-1930 על ידי ג'ון ד. רוקפלר, אפשר להתרשם מאדריכלות מודרנית, מעיצוב בסגנון האר-דקו ומפיסול ששאב את השראתו מיוון העתיקה. הבניין המרכזי בו מתנשא לגובה של 70 קומות ובקומתו האחרונה יש מרפסת תצפית ממנה נשקף נוף נהדר. הזמן הטוב ביותר לבקר במקום הוא בתקופת הקודמת לחג המולד – במקום נפתחת זירה קטנה ורומנטית של החלקה על הקרח, ומעליה מוצב עץ אשוח ענק, המואר באלפי נורות צבעוניות.
כתובת: רחוב 51-48, בין השדרה החמישית לשדרת האמריקות
אתר אינטרנט

תחנת גרנד סנטרל
תחנת הרכבת שנחנכה ב-1923 ידעה ימי זוהר לצד תקופות של הזנחה. השיפוץ שעבר המקום ב-1990 החזיר לתחנה את זוהרה והפך אותה לא רק לתחנת רכבת משודרגת אלא לאתר תיירות מרכזי בעיר. זוהי התחנה הגדולה בעולם במספר רציפיה, והיא בנויה ברוב פאר והדר. בחזית התחנה נמצא שעון זכוכית גדול בעיצובו של לואיס קומפורט טיפאני. השעון מוקף פסלים המתארים את הרקולס, מינרווה ומרקורי. באולם המרכזי של התחנה, שבו חלונות ענק מרשימים, יש תקרה מצוירת נהדרת המתארת את שמי הלילה ואת גרמי השמיים והמזלות. להשלמת החוויה כדאי לאכול בבר האוסטרים המפורסם שבמקום, שפעיל כבר קרוב למאה שנה.
כתובת: East 42nd St. & Park Ave
אתר אינטרנט

גשר ברוקלין
נחשב לאחד הגשרים היפים בעולם, וממנו נשקף נוף נהדר של העיר. את ההליכה על גשר ברוקלין אפשר להתחיל מהצד של מנהטן במעבר להולכי רגל שנמצא מיד ממזרח לבית העירייה (מ- Park Row), אך כדאי יותר להגיע בתחבורה הציבורית אל הצד של ברוקלין ומשם לחזור על גבי הגשר לכיוון מנהטן. להגברת האפקט הדרמטי-רומנטי, כדאי לעשות את זה בשקיעה. ההליכה על הגשר אורכת 20-30 דקות.

מוזיאונים שאסור להחמיץ

מוזיאון המטרופוליטן
מוזיאון המטרופוליטן (The Metropolitan Museum Of art) מציג אמנות קלאסית, אומנות עתיקה, אומנות אסיאיתית, אוקיאנית, אפריקנית, איסלמית ומודרנית. אוסף האומנות המצרית העתיקה כולל מקדש מצרי אשר הובא בשלמותו ממצרים- מקדש דנדור. המוזיאון מציג חדרים שעוצבו על ידי האדריכל פרנק לויד רייט וכן אוסף גדול של כלי נשק ושיריון.
כתובת: 1000 Fifth Avenue at 82nd St.
אתר אינטרנט

המוזיאון להיסטוריה של הטבע
אחד המוזיאונים הכי חשובים בעיר ולבטח הכי מהנה לילדים. מוצגים בו שלד לווייתן, שחזורי דינוזאורים ועוד כמות בלתי נתפסת של מוצגים הקשורים לטבע, זואולוגיה אבולוציה ועוד. בתוך מוזיאון הטבע נמצא גם מוזיאון החלל, והוא מכיל את הפלנטריום החדיש והגדול ביותר בעולם. חוסב לבקר, לא רק עם ילדים. 
כתובת: Central Park West At 79th St. 
אתר המוזיאון

המוזיאון לאמנות מודרנית
המוזיאון מוכר בכינוי MOMA. נחשב לאתר חובה למבקרים במנהטן. התצוגה נוחה מאוד לצפייה וכוללת אוסף מדהים של כל האמנים החשובים החל מסוף המאה ה-19 ועד לימינו אנו. אפשר לראות במוזיאון יצירות של ואן גוך, פיקסו ופולוק לצד תצוגה מרשימה של פריטי אדריכלות ועיצוב, אוסף סרטים מרשים ואוסף צילום שכולל עבודות של מן ריי, דורותיאה לנג ועוד. 
כתובת: West 53 Street, between Fifth and Sixth avenues 11
אתר אינטרנט

מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית
המוזיאון מכיל את אחד האוספים המרשימים בעולם, אם לא המרשים שבהם, של אמנות אמריקאית מהמאה ה-20. במוזיאון למעלה מ-14 אלף יצירות של אמנים אמריקאים, בהם אלכסנדר קלדר, אנדי וורהול, קית' הרינג, ג'קסון פולוק ועוד. 
כתובת: 945 Madison Ave. at 75th St.
אתר אינטרנט

קלויסטרז
קלויסטרז (Cloisters) הוא מנזר שהוא בעצם מוזיאון, שלוחה של המטרופוליטן. הבניין נבנה בסגנון ימי הביניים מחומרים שנלקחו ממנזרים צרפתיים מהמאות התשיעית עד ה-15. בבניין יש כמה אולמות, ובהם כ-5,000 פריטים מתחילת המאה התשיעית לספירה ואילך: פסלים, שטיחים, פריטי אמנות כנסייתית, ויטראז'ים ועוד. בייחוד מפורסמים שטיחי הקיר הפלמיים העתיקים והנהדרים. 
שלווה שורה בגינות שבמתחמי המוזיאון, בעיקר כשמוזיקה גרגוריאנית מושמעת ברקע אחת לשבוע. נוסף על כך, מדי כמה שבועות נערכים במתחם קונצרטים. 
כתובת: Fort Tryon Park
אתר אינטרנט
ממליץ: חיים קרופך

האוסף של משפחת פריק
האוסף של משפחת פריק (The Frick Collection) הוא אחד המוזיאונים היפים ביותר בניו יורק. הנרי פריק היה איל פלדה שהתעשר מאוד ובנה למשפחתו ארמון יפהפה באזור שבו גרה האצולה העשירה של העיר. היום נותר מאותה תקופה רק הארמון הזה. בין יצר מעלליהם היו בני משפחת פריק אספני אמנות אניני טעם, והם קיבצו אוסף אמנות נהדר. פריק הוריש את הארמון על כל אוספיו לעם האמריקאי, מזכרת עולם לעצמו. האוספים כוללים פסלים וציורים של גדולי האמנים, ריהוט צרפתי, אריחי חרסינה, עבודות אמייל ושטיחים מזרחיים. 
הערה: אין כניסה לילדים מתחת לגיל עשר. 
כתובת: 1East 70th. St. & 5th. Ave.
אתר אינטרנט
ממליץ: חיים קרופך

 

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

סטייטן איילנד / הרובע החמישי

אין כל טעם להשוות את הרבעים העירוניים של ניו יורק עם סטייטן איילנד, הרובע הכפרי והפשוט שלה, וזהו גם סוד קסמו: במרחק הפלגה קצרצרה (חינם) בורחים מן העיר הגדולה לארץ אחרת

משה גלעד

לכתבה המלאה>>

 

מנהטן / בירת הבירות כולן

האי מנהטן הוא לב ליבה של ניו יורק. אבל למרות קצב החיים המטורף השולט בו, יש כאן גם גנים שלווים ועקבות יהודיים

 צילום: שמעון לב 

כתב: חיים קרופך

על ניו יורק אפשר לומר את מה שכתבה העיתונאית לינדה מרי סינגר על מלון וולדורף אסטוריה: "חקיינים רבים ניסו לדמות לו, אך טרם קם אחד כמוהו". ערים רבות מתחפשות לניו יורק, ביודעין או בכורח פיתוח אורבני, אך עוד אחת כמוה – אין. תארים וכתרים נקשרו לראשיהן של הגדולות בערים: פריז היא "עיר האורות"; ריו – "העיר המופלאה"; פראג – "העיר המוזהבת", ותל אביב רואה את עצמה לא פחות מאשר "עיר ללא הפסקה", דווקא היא, ולא ניו יורק, הראויה לתארים אלה כולם.

הכוונה ב"ניו יורק" היא בעיקר למנהטן – אי צר וארוך (21.5 קילומטר אורכו, ושטחו כשישים קילומטר רבוע), שעל תשתית הגרניט שלו נבנתה יצירה אנושית מופלאה.

מנהטן של זהב
משוררים כתבו עליו, ציירים הנציחו אותו: קו הרקיע של מנהטן. התצפית בו בעת שקיעה ולאחריה מגדירה מחדש את המונח "עיר מוזהבת".

מקום טוב לתצפית כזו הוא פארק פלאשינג (Flushing Meadows), הנמצא בקווינס, מזרחית למנהטן, באזור שבו שכנו בעבר משרדי האו"ם.

מקום נוסף המציע תצפית נהדרת אל דרום מנהטן ולעבר פסל החירות הוא ברוקלין הייטס (Brooklyn Heights). סרטים רבים צולמו כאן, תוך ניצול התפאורה הטבעית המרהיבה. בעבר, כשהנמל הסמוך שקק חיים, התגוררו כאן ספנים וקברניטי אוניות. ממרפסות הבתים בברוקלין הייטס היו נשות הימאים צופות בספינות השבות אל המפרץ. לעיתים היו הנשים פוסעות עליהן הלוך ושוב בציפייה לבעליהן, שלא תמיד שבו. לכן כונו המרפסות הללו "Widow's Walk", מרפסת האלמנות.

שלח לי שקט
ניו יורק אינה עיר שלווה כלל ועיקר, אבל לעיתים מוכרחים לתת מנוחה לרגליים, אם לא לנשמה. מקום שקט יחסית, במונחים ניו יורקיים, הוא הקלויסטרס (Cloisters), "מנזר שאינו מנזר", שנבנה בהשראת מנזרים צרפתיים מהמאות התשיעית עד ה-15, ותוך שימוש בחומרים שנלקחו מהם. בבניין, שבו שולטים הסגנונות הרומנסקי והגותי, מספר אולמות, ובהם מוצגים אוספי פיסול, שטיחי קיר, חפצי אמנות כנסייתיים וּויטראז'ים. שלווה שורה בגינות שבמתחם הקלויסטרס, בייחוד בזמן הקונצרט השבועי של מוזיקה גריגוריאנית, הנערך בדרך כלל בימי שלישי אחר הצהריים. הנוף המרהיב הנשקף מכאן לעבר נהר ההדסון ומצוקי ניו ג'רזי (Pallisades) מוסיף לאווירה.

כדי להגיע לקלויסטרס, נוסעים ברכבת התחתית ממרכז מנהטן, ויורדים בתחנה שברחוב 190 (Ft. Washington), או באחד האוטובוסים העולים (Uptown) בצד המערבי של העיר.

גם פארק אינווד היל (Inwood Hill Park) שליד הקלויסטרס, שבו חיו בעבר האינדיאנים שמכרו את האי מנהטן להולנדים, ניחן באלמנטים מרגיעים. כאן אפשר ליהנות מהשקט, לשמוע את העלים הנושרים בסתיו וגם להציץ בסלעי הגרניט, שעליהם בנויה מנהטן.

פינות מרגוע נוספות הן "גינות הכיס" ("Vest Pocket Gardens") של מנהטן – כתמי ירק וצבע, שתושבי ניו יורק דאגו למלא בהם כל פינה אפשרית, כדי לצמצם את ההשפעה הקודרנית והמנכרת של הרצף האינסופי של בטון ואספלט. מרכז העיר (Midtown) מלא בהן. צאו, למשל, לרחוב 51, בין השדרה השלישית לשדרה השנייה, ותמצאו את עצמכם בעולם אחר: בגינה קטנטונת, בינות לגורדי השחקים, יושבים "עמך", קוראים ספר או עיתון, פותרים תשבץ, משוחחים, לוגמים משקה. הזמן כמו נעצר. הצליל השולט כאן הוא שאון מפל המים שברקע. פה מסוגל הניו יורקי הממוצע, שבמקום אחר חושש אפילו ליצור קשר עין, לחייך ולפתוח עימך בשיחה.

כדי להגיע לפינת החן הזו, נוסעים ברכבת התחתית, בקווים 4, 5 או 6, ויורדים בתחנה שבפינת רחוב 51 ושדרות לקסינגטון. לחלופין, נוסעים בקו האוטובוס M15 (Downtown), העובר בשדרה השנייה, או בקווים M101 או M102 (Uptown), העוברים בשדרה השלישית. אפשרות אחרת היא פשוט ללכת ברגל מהשדרה החמישית מזרחה.

בפינת רחוב 42 והשדרה הראשונה נמצאת גינה שקטה נוספת, המתאימה למנוחה לאחר סיור מייגע בבניין האו"ם. גן אחר הוא פארק בריאנט (Bryant Park), הנמצא מאחורי הספרייה הציבורית בשדרה החמישית, בין הרחובות 41 ו-42. אלפי אנשים מבלים בו את הפסקת הצהריים במעין פיקניק גדול, כך ששקט בו יותר לפני הצהריים ואחריהם. כדי להגיע לכאן, יורדים בתחנת הרכבת התחתית בטיימס סקוור (Times Square).

גנים מסוג אחר הם הגנים הפנימיים המשולבים בתוך בניינים, במתחם מקורה בזכוכית (Atrium) או בחומר שקוף אחר, המחדיר את קרני השמש. נפלא לשבת בגן כזה בחורף, כאשר בחוץ יורד שלג וקר. פינת חמד כזו נמצאת מאחורי "מגדל טראמפ" (Trump Tower), ברחוב 56 פינת השדרה החמישית. גן יפהפה נוסף נמצא ב"בית קרן פורד" (Ford Foundation Building), ברחוב 42 ליד פינת השדרה השנייה (בסמוך לקונסוליה הישראלית, בקטע שבו מכונה השדרה "דרך יצחק רבין"). הסיור כאן משתלב היטב בביקור בבניין האו"ם, בתחנת הגרנד סנטרל ובגינות שהוזכרו לעיל.

הנקודה היהודית
ההיסטוריה של הקהילה היהודית משולבת בזו של העיר. כקבוצת מיעוט של מהגרים בעיר שבה קבוצות מיעוט רבות, היתה ליהודים השפעה אדירה על ניו יורק. היו תקופות שבהן האוניברסיטאות ובתי הספר העירוניים היו נסגרים בחגי ישראל, פשוט משום שמרבית המורים והמרצים היו יהודים. מלים ביידיש חדרו לסלנג הניו יורקי, ומסעדות בסגנון יהודי צצו בכל פינה. עד היום יש בניו יורק אזורים יהודיים מובהקים, וסיור בה לא יהיה שלם בלי התעכבות על האתרים היהודיים שלה.

אחד האתרים הללו הוא כיכר ראול ולנברג (Raul Wallenberg Square) שבמרכזה פסל לזכרו של חסיד אומות העולם השוודי, שהציל עשרות אלפי יהודים בזמן השואה. אפשר להגיע לכיכר ברגל מתחנת גרנד סנטרל, או ממערב מנהטן באוטובוס החוצה (Crosstown) אותה דרך רחוב 42. בסמוך לכיכר נמצא הגן של בניין האו"ם, ומצידה השני יש גרם מדרגות המכונות "מדרגות נתן שרנסקי".

מכיכר ראול ולנברג נרד לכיוון דרום, עד רחוב 42. נפנה ימינה (מערבה) לפני שנחצה את השדרה השנייה ונחלוף מימין על פני "בית קרן פורד". זו הזדמנות טובה להציץ אל הגן היפה שבאכסדרה שלו. נחצה את השדרה השנייה, שקטע זה שלה מכונה, כאמור, דרך יצחק רבין, ונמשיך מערבה. נעבור שוב ליד הגרנד סנטרל, בניין קרייזלר והספרייה הציבורית, ונמשיך עד לשדרה השביעית (אפשר לעשות זאת גם בנסיעה בקו האוטובוס M42). שם נפנה שמאלה, וליד רחוב 39 נראה את פסל החייט ("The Garment Worker"), מעשה ידיה של ג'ודית וולר. פסל הברונזה הזה מנציח דמות של חייט חובש כיפה, הרכון מעל למכונת התפירה שלו, כשבצידו מחט ברונזה ענקית, נעוצה בכפתור. הפסל ניצב בלב אזור שהיה בעבר רובע המתפרות של ניו יורק, ושרוב עובדיו היו יהודים. בינתיים השתנה אופיו של האזור, אבל שמו נותר "רובע המתפרות" (District Garment), וכך גם פסל "החייט היהודי", שעודנו ניצב שם.

גם דמותה של גולדה מאיר מונצחת בפסלי החוצות של ניו יורק, בפינת ברודוויי ורחוב 39.

מכאן כדאי לנסוע ברכבת התחתית של ברודוויי – בקווים ברודוויי או IRT (המכונה גם "קו מספר 1"). לחלופין, אפשר לעשות את הדרך בקו האוטובוס M104 (Downtown), היורד לאורך מנהטן, עד רחוב 11, ואז לפנות מזרחה ברחוב 11 ולחצות את השדרה השישית. מימין, כשצועדים מהשדרה השישית לשדרה החמישית, יתגלו בצד הדרומי של הרחוב שרידי בית הקברות היהודי, שהיה בשימוש בין השנים 1805 ו-1830, לפני שהוקמו כאן רחובות. ב-1856, עם סלילת הכביש, צומצם שטח בית העלמין, והקברים הועתקו למקום לא ידוע. החלקה הקטנה, המכילה היום כשלושים קברים בלבד, מגודרת ונעולה, והמקום מתוחזק על ידי עיריית ניו יורק. אי אפשר לפענח את הכתוב על המצבות, אך ידוע שמדובר בחברי קהילת "שארית ישראל", הקהילה היהודית הראשונה באמריקה הצפונית. אין כניסה אל בית הקברות, אלא רק להביט במצבות מבחוץ.

מכאן נמשיך לפארק באטרי (Battery Park). נלך מערבה, עד השדרה השביעית, נפנה בה ימינה, עד לרחוב 14, ומשם נמשיך בקו הרכבת התחתית IRT עד לפארק.

בעבר היה הפארק שער הכניסה הראשון לאמריקה, ודרכו הגיעו לארצות הברית גלי ההגירה שבאו עד 1872, אז התחיל האי אליס למלא תפקיד זה. בפארק יש שלט ברונזה ובו מצוינת ההגירה היהודית הראשונה שהגיעה לניו יורק. לפי הסיפור החקוק על השלט, היו אלה 23 יהודים פורטוגלים, נשים, גברים וטף, שהגיעו בספטמבר 1654 לניו אמסטרדם, וייסדו את הקהילה היהודית הראשונה באמריקה הצפונית. לאמיתו של דבר, היהודי הראשון שהגיע לניו אמסטרדם היה יעקב ברסימון, שהקדים את הקבוצה הזו בכמה שבועות.

בפארק באטרי, קרוב מאוד לשכונת המגורים היוקרתית החדשה, המכונה "באטרי פארק סיטי", נמצא אתר יהודי נוסף – המוזיאון למורשת יהודית (The Jewish Heritage Museum), שהוקם ב-1997. זהו מבנה גרניט מרשים, המתנשא לגובה של 28 מטר, וצורתו משושה, לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה. מטרתו המוצהרת של המוזיאון היא "להביא לידיעת הכל, ללא הבדל גיל או מוצא, את סיפור החיים היהודיים במאה הקודמת ובמאה הנוכחית".

המוזיאון מודרני, ונעשה בו שימוש רב בסרטוני וידיאו. הסיור בו מסתיים, באופן סמלי ביותר, במבט לעבר פסל החירות והאי אליס הסמוך – שניהם כה משמעותיים בתולדות יהודי ניו יורק, שרבים מהם הגיעו לעיר דרך האי.

עוד בפארק: אנדרטה לזכרה של המשוררת היהודייה אמה לזרוס, ילידת ניו יורק (1849). הסונטה פרי עטה, "קולוסוס החדש", חקוקה על פסל החירות של פרדריק-אוגוסט ברתולדי, שמכאן אפשר להישיר אליו מבט:

"לי שַגרי דלייך הלאים, המונייך הדחוקים, לדְרור כמהים,
אלי שַלחי אַשפת חופייך הנגרפת בימים, את הסובלים, החלכאים,
כל בני בלי קֵן, טרופי סופות ימים –
ליד השער המוזהב בהוד אשא אורי". 

חיים קרופך – ד"ר לזואולוגיה, מדריך טיולים ב"חברה הגיאוגרפית" וב"חברה להגנת הטבע"

 

 

 

ברוקלין / הגרסה הרב תרבותית

ברוקלין שיגעון

ברוקלין, בניגוד למנהטן, אינה משדלת את הדרים בה להפוך למשהו אחר ולהעמיד חזית זהה: בוהמיינים, בורגנים ואמנים, יהודים חרדים, פולנים ורוסים – כאן יכולים כולם לטפח את מה שמייחד אותם וליצור איים תרבותיים מרתקים. שלושה סיורים במחוזות ברוקלין

עידו פלוק. צילום: שחר עזרן

לכתבה המלאה>>

 

 

 

 

 

 

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

פליי אוף / ממלכת הספורט

משחקי פוטבול, כדורסל וטניס הם האדרנלין המניע את ניו יורק. מיטב העצות לביקור בעיר הספורטיבית

פיליפי ספרקס, מגן אחורי, מספר 22 של הג'איינטס במשחק טרום ליגה נגד הג'טס. רק ישראלים מעטים מנצלים את הביקור לצפייה באירוע ספורט | צילום: לי קוברסקי

כתב: ד"ר מנחם לס

כל תייר ישראלי מתוחכם, שחרש את ניו יורק מקוני איילנד שבדרום ברוקלין ועד גן החיות בברונקס שבצפון העיר, יספר בגאווה על כל הצגות הברודוויי שראה, על כל המוזיאונים הכי המעניינים שבהם ביקר ועל כל המסעדות והברים "הטובים בעיר". אבל אם תשאלו אותו: "ומה עם ספורט, אחא?", יהפוך לפתע מבעו של התייר המזדמן לסימן שאלה אחד גדול. רק מעטים מתיירי ישראל שהגיעו לניו יורק ניצלו את הביקור בעיר לצפייה באירועי הספורט הרבים שהיא מציעה.

ניו יורק וספורט הן כמו זכרון יעקב ויקב – אין אחד בלי השני. הספורט הוא האדרנלין שזורם בעורקי המטרופולין של ניו יורק. הוא המסורת וההיסטוריה, הנוסטלגיה והגאווה. כאן שיחקו בייב רות', לו גריג וג'ו דימאג'יו. כאן התאגרפו ג'ו לואיס ומוחמד עלי. כאן כתב דיימון ראניון את סיפורי הספורט הגדולים ביותר. כאן רץ הסוס "סקרטרייט"(Secreteriate) במירוץ הסוסים הגדול בהיסטוריה, שהתקיים בבלמונט. כאן שולטים בבייסבול כבר יותר מאה שנה ה"דאם ינקיז" ("Damn Yankees", על שם מחזה בשם זה), הקבוצה שכולם אוהבים לשנוא, וכאן ניצחו הניקס באליפויות הגדולות של שנות השבעים.

בעיר הזאת שולטת ליגת כדורסל המכללות, ה-College Basketball שבה משתתפות קבוצות מאוניברסיטת ניו יורק, מהסיטי קולג' וממכללת סנט ג'ונס. בניו יורק נמצא "אולם הספורט המפורסם בעולם", המדיסון סקוור גארדן; כאן מתקיימת האליפות הפתוחה של ארצות הברית בטניס, ה- U.S. Open, וכאן לב ליבו של עולם ההתאבקות המקצוענית והאתלטיקה הקלה באולמות סגורים.

יש דרכים רבות להשיג כרטיסים לתחרויות השונות. השורה התחתונה היא שאם קיים הרצון והארנק פתוח, תימצא הדרך להיכנס לכל תחרות, אף שרובם כבר "Sold Out". במנהטן פועלים גם ספסרים רבים, המציעים כרטיסים במחירים הגבוהים ב-25 עד חמישים אחוז מאלה הנגבים בקופות. זהירות: אף שהספסרות היא מקצוע כמעט מקובל כאן, קניית כרטיסים מספסרים היא בגדר עברה פלילית.

יש עשרות אתרי אינטרנט המתמחים במכירת כרטיסים לתחרויות ספורט, אך האתר המהימן, האחראי והבטוח ביותר הוא: www.ticketmaster.com. דרכו תוכלו להזמין כרטיסים לכל אירוע ספורט בניו יורק, עד לשנה הבאה. דאבל קליק, מספר כרטיס האשראי שלכם – וכרטיס הכניסה המבוקש יישלח אליכם בדואר או יחכה לכם בקופה.

סתיו: כדורגל בניו יורק?
הסתיו הוא עונת הבייסבול בניו יורק. הינקיז בברונקס והמטס באיצטדיון שיאה בקווינס הן הקבוצות של העיר. עד תחילת תחרויות הפליי אוף, אפשר להשיג כמעט תמיד כרטיסים למשחקים של הקבוצות הללו. הרכבת התחתית עוצרת 400 מטר מהכניסה לאיצטדיון.

בעוד שמשחקי הבייסבול מסתיימים בסוף אוקטובר, עונת הפוטבול רק מתחילה בספטמבר. הג'איינטס והג'טס הניו יורקיות משחקות באיצטדיון מדולנדס שבניו ג'רזי. חצי שעה נסיעה במכונית פרטית, דרך מנהרת לינקולן או מנהרת הולנד, תביא אתכם לשם. אפשר גם לנסוע באוטובוסים מיוחדים, היוצאים מתחנת הגרנד סנטרל ומגיעים עד האיצטדיון. כך אפשר גם להגיע למשחקי הכדורגל של המטרו-סטארס, הנערכים אף הם במדולנדס, אבל איזה ישראלי בעל כבוד עצמי ישפיל את עצמו ללכת למשחק כדורגל בארצות הברית?

גם בפני חובבי ההוקי קרח פתוחות אפשרויות רבות: הריינג'רס במדיסון סקוור גארדן, האיילנדרס בנסאו קולוסיאום שבלונג איילנד, והדווילס במדולנדס. הכרטיסים לריינג'רס הם החמים והמבוקשים ביותר. בימים שבהם אין משחקי הוקי קרח או כדורסל, מתקיימות באולמות הגדולים (מדיסון, מדולנדס, נסאו) אליפויות עולם באגרוף, בהתאבקות, בהחלקה אמנותית על קרח ועוד. בשבוע הראשון של נובמבר נערכת בתפוח הגדול חגיגה למזוכיסטים: מרתון ניו יורק, המתחיל בסטייטן איילנד ומסתיים בסנטרל פארק. הקטע המהנה ביותר במרתון הזה הוא לאורך השדרה השנייה, בערך מרחוב 60 עד רחוב 80. מניסיון.

חורף: כדורסל מכללות
זה זמן משחקי הפליי אוף לסופרבול בפוטבול, ואם קבוצה ניו יורקית עדיין משתתפת בהם, זה הכרטיס החם בעיר. מינואר, הוקי קרח וכדורסל הם השולטים. משחקי הכדורסל של הניקס נערכים במדיסון ושל הנטס במדולנדס. כשהקבוצה של מכללת סנט ג'ונס בעונה טובה, היא משחקת במדיסון, ומשחקיה פופולריים יותר מאלה של הניקס. אחת מחוויות הספורט הגדולות ביותר היא אליפות ה"ביג איסט", הנערכת במדיסון סקוור גארדן, לפני פתיחת אליפות המכללות. 

מתברר שאחד הסודות השמורים של הכרך הגדול הוא ספורט חורף בניו יורק. תוך שעתיים נסיעה מהעיר תגיעו להרי הקטסקלס, שבהם יש שישה מדרונות גלישה טובים לסקי ואתר לקפיצות סקי ובובסלד (מגלשות קרח).

אביב: גולף והימורים
האוויר מתחמם, משחקי החורף עומדים להסתיים והפליי אוף חוגגים. העיר מתעוררת לעונת בייסבול חדשה. סנטרל פארק מלא בעשרות אלפי רוכבי אופניים וחובבי ג'וגינג. מרוצי הסוסים בבלמונט, ביונקרס ובאקוודוקט הם ה"מֶכּה" וה"מדינה" של המהמרים. מעתה עומדים לרשותם שמונה חודשים רצופים שבהם יוכלו להפסיד כסף.

במטרופולין ניו יורק יש 159 מגרשי גולף, המתמלאים עם בוא האביב. המשמעות של משחק ביוני היא לחכות כשעתיים בתור ל"טי" שלכם (כלומר, למכת הפתיחה, המכונָה "טי" על שום צורתו של המתקן עליו מונח כדור הגולף). אבל כמעט כל המגרשים פתוחים בפני מי שמוכן לשלם עבור המשחק בהם.

קיץ: צליחת הנהרות
עונת הבייסבול בעיצומה, וגם כדורסל הנשים, עם קבוצת הליברטי של הניקס, נמצא בשיאו. אחת מחוויות הקיץ בניו יורק היא ה"רייקר", טורניר כדורסל לחובבנים ולמקצוענים, הנערך בהארלם. שם תוכלו לחזות בקובי בריאנט מתחכך תחת הסל עם הגיבור התורן של הארלם, והכל חינם אין כסף.

תחרויות הגולף והטניס משתלטות על ניו יורק בסוף אוגוסט, כאשר נפתחת אליפות ארצות הברית הפתוחה, המתקיימת בפארק פלאשינג. בלונג איילנד ובקוני איילנד מתקיימות תחרויות סקי מים, שיט ודיג. מי שהתענוג הגדול ביותר עבורו הוא שחייה, מוזמן להשתתף במשחה הקפת מנהטן. אבל ראו הוזהרתם: כבר היו שחיינים שטענו כי נתקלו בדרך בגופות אדם.  

 

סודות ניו יורק

 פנינים ארכיטקטוניות לא מוכרות, גינות סודיות על גגות הבתים, סצנת חוף תוססת ועוד הפתעות. ניו יורק מחוץ למסלול התיירים