רגל ישראלית ביבשת הקרח

אנטארקטיקה היא שמורת טבע ייחודית ואחת הסביבות הנקיות האחרונות על פני כדור הארץ. מתוקף אמנה בינלאומית, אנטארקטיקה אינה שייכת לאף מדינה. 45 מדינות חתומות על האמנה. ישראל איננה חתומה על האמנה האנטארקטית ואין כיום כל נציגות ישראלית רשמית ביבשת. העמותה תפעל לשינוי המצב.
עידן צ'רני וטניה רמניק נשלחו לאנטארקטיקה כדי להתרשם ממקור ראשון כיצד נראים החיים בתחנת מחקר, וכדי ללמוד על הדרישות ודרכי ההסתגלות לחיים בתנאים הקיצוניים. מספרת טניה רמניק: "תנאים קשים לאדם מחייבים ידע נרחב, כדי להבטיח תנאי מחיה סבירים. היעדר אפשרות גישה מדגיש את הצורך בתשומת לב מרבית לפרט הכי קטן. העברנו את הזמן בבירורים על כל דבר, מכלי הרכב העמידים ביותר ועד לכמות השמפו השנתית שצורך בן אדם (תלוי באורך השיער).

"ריכוז התחנות באי המלך ג'ורג' אפשר לנו להבין מה זו תחנה באנטארקטיקה. למעט מחקרים שונים הדורשים התאמות מיוחדות, יתר המתקנים דומים בכל התחנות; כך שלאחר שלמדנו כיצד מקיימים חיים באנטארקטיקה, נותר לנו לנסות ולהבין מהי התצורה הטובה ביותר עבור התחנה העתידית. ביקור בכל תחנה הפך לתחקיר. בעלי המקצוע הנבחרים נאלצו להתמודד עם שאלון ענקי שהכנו מראש, וכך צברנו ידע שישמש קו מנחה להקמת התחנה הישראלית.
"הבנו, למשל, שהקרבה לים תפשט את המאמץ הלוגיסטי הכרוך בתפעול התחנה; למדנו מהי הבעיה הרפואית הנפוצה

טניה מניפה את דגל ישראל בתחנה האוקראינית. ישראל אינה חתומה על האמנה האנטארקטית ואין כיום כל נציגות ישראלית רשמית ביבשת. האגודה האנטארקטית הישראלית תפעל לשינוי המצב | צילום : עידן צ'רני

ביותר באנטארקטיקה (עששת), מה עובי שכבת האדמה המפשירה בקיץ (את היסודות של הבתים יש למקם מתחת לשכבה זו) ומהם היתרונות של בניין גדול, שמכיל את כל המתקנים, לעומת בתים נפרדים לכל מטרה (לא צריך ללבוש שבע שכבות כשעוברים מחדר השינה למטבח או מהמשרד למקלחת).
"בתחנת בלינגסהאוזן ניצלנו את ההזדמנות גם להשתתף במחקר קטן. הפרויקט החשוב וארוך הטווח ביותר בתחנה הוא מחקר על השפעת הפעילות האנושית באנטארקטיקה על הסביבה. במסגרת הפרויקט עורכים מדי שנה מיפוי של מושבות וספירה של בעלי החיים. הספירה נמשכת יומיים: הרעיון הוא למפות את כל האי בזמן הקצר ביותר, כדי לקבל תמונת מצב בתאריך מסוים ולהשוות אותה לשנים קודמות. לשם כך דרושים אנשים רבים ככל האפשר, ועידן שמח להצטרף למשימת הספירה, מצויד בהרבה סנדוויצ'ים ומכשיר ג'י.פי.אס.
"במשך יומיים סרק עידן את האי, רשם את מיקום המושבות וזיהה את מינו של כל בעל חיים שנתקל בו. לפעמים היה הדבר כרוך בהמתנה של כמה שעות עד שכלבי הים ניאותו להתהפך על הגב ולחשוף את סימני המין שלהם, הנמצאים על הבטן. במהלך הספירה המייגעת בא עידן על שכרו: הוא זכה לפגוש בפינגווין קיסרי, הפינגווין הגדול והיפה בעולם. פינגווינים מלכותיים חיים אך ורק על משטחי קרח של אנטארקטיקה, ולכן הפגישה היתה מפתיעה כל כך. היתה זו ציפור צעירה שככל הנראה איבדה את דרכה והגיעה לאי. לדברי עידן, הפינגווין נראה מופתע אפילו יותר ממנו".

אתר האגודה האנטארקטית הישראלית:
antarctica.cet.ac.il/antarctica 

המסע לאנטארקטיקה נערך בחסות:
קרט ישראל – יבואני מצלמות קנון, Kata – Protective Carrying Solutions.
תודות על העזרה בהכנת המסע: שר המדע והטכנולוגיה – אליעזר (מודי) זנדברג; ח"כ ד"ר יורי שטרן; וילן רמניק; מגזין "מסע אחר"; עמותת "האגודה האנטארקטית הישראלית"; אייל (שלד"ג) — שיווק ציוד
צבאי ומחנאות; אלי גמבש; אלי שריד; גיל ואלי חלפון (שוגון); לימור יונתני; עדי ורד;
 Dr. Vladimir Bellingshausen station (2004-2005)
, Bellingshausen crew members
 (2004-2005), Valery Geller – head of 
Vaschenko – Deputy Director Management of Ukrainian
 Antarctic Expeditions, Oleg Sakharov – head of
head of Vernadsky station
 (2003-2004),
Vernadsky crew members (2003-2004
Bellingshausen station (2003-2004),
Bellingsshausen crew members
 (2003-2004), Vladimir Bakhmutov –