(המשך)
במאה ה-14 תפסה את מקומה של סוקהוטהי ממלכה חדשה, ממלכת אַיוטְהַיָה, שמרכזה היה מצפון לבנגקוק של ימינו. במאה ה-18 הצליחה איוטהיה לספח אליה את ממלכת צ'יאנג מאי. ב-1767 כבשו הבורמֶזים, בעלי בריתם של אנשי צ'יאנג מאי, את ממלכת איוטהיה.
ב-1782 התמרדו התאים נגד שלטון בורמה והכתירו את המלך ראמה הראשון משושלת צ'אקרי, שגירש מתאילנד את הבורמים והקים את העיר בנגקוק. בתקופת שלטונו של ראמה השלישי (1824 עד (1851 התרחבה ממלכת תאילנד דרומה וכבשה שטחים נרחבים בלאוס ובקמבודיה. ב-1867 ויתרה תאילנד על קמבודיה לטובת צרפת, ומאוחר יותר נסוגה גם מלאוס. בראשית המאה העשרים ויתרה תאילנד על שטחים בדרום, ואלה סופחו למלזיה.
ב-1932 בוצעה בתאילנד הפיכה ללא שפיכות דמים, ובעקבותיה הוגבלו סמכויות המלך והמדינה הפכה למונרכיה חוקתית. במלחמת העולם השנייה כבשה יפן את תאילנד. ב-1957 בוצעה בתאילנד הפיכה צבאית, ואחריה בוטלה החוקה.
תאילנד היתה נתונה תחת שלטון צבאי עד 1973, ובשנה זאת הושבה על כנה הדמוקרטיה. ב-1976 תפס הצבא פעם נוספת את השלטון. בשנות השמונים של המאה העשרים עבר על תאילנד תהליך הדרגתי של דמוקרטיזציה, וב-1988 נערכו בה בחירות חופשיות. ב-1991 אירעה בה הפיכה צבאית נוספת.
ב-1992 פרצו הפגנות נגד השלטון, ובמהלכן נהרגו עשרות בני אדם. בספטמבר אותה שנה התקיימו הבחירות לאסיפה הלאומית. לאחר מכן תאילנד סובלה מאי יציבות פוליטית ומחילופי ממשלות תכופים.
ב-2006 התחוללה הפיכה צבאית ובשנים שלאחר מכן נרגע המצב הפוליטי.