אין כבר מקומות כאלה בישראל. כאשר מתבוננים בצילומיו של אייל ברטוב קשה להאמין שהם באמת צולמו כאן, אצלנו במדינת ישראל. הארץ המיושבת הזו, הצפופה כל כך, מכילה עדיין כמה מרחבים צהובים, מדבריים ונפלאים, שעושים טוב על הלב (צילום ועריכה: אייל ברטוב)
השבילים העתיקים מעלה שחרות ומעלה יתרו הם כיום חלק משמורת הטבע "צוקי שיירות". השמורה משתרעת מערבית לכביש הערבה, בין צומת קטורה ליטבתה, ומזרחית לבקעת עובדה.
שביל ישראל עובר בשמורה בנחל כסוי ובאזור שחרות. נופי השמורה מדבריים וצחיחים ויש בתחומה אתרי עתיקות, בעיקר בשולי בקעת עובדה. ארכיאולוגים מעריכים כי אתרים אלה הם שרידים קדומים לתקופה בה עיבדו חקלאים את האזור, לפני כ-6,000 שנה. חובבי בעלי החיים יכולים לצפות כאן ביעלים, צבי נגב, זאבים, צבועים, שועלים ועופות דורסים. מקורן של כמה מדיונות החול היפות בשמורה הם סלעי הגיר של האזור, שהתבלו. ליד הישוב שחרות נובע מעיין מים שהתגלה רק בתחילת שנות התשעים.
שביל הגמלים הסמוך למעלה שחרות נמתח בערך בגובה 540 מטר מעל פני הים. הוא חולף בכמה נקודות סמוך לקו המצוק ומזמן לפוסעים בו תצפית נהדרות אל הערבה הדרומית, ליטבתה וגרופית ולעבר הרי אדום.
השביל שמשמש את עדרי הגמלים עד ראש מעלה שחרות הצפוני, הוא אחד המעברים הצרים שחיברו את הערבה עם בקעת עובדה. מעברים דומים אחרים הם מעלה יתרו, מעלה צאלה, מעלה זוגן ומעלה שחרות הדרומי.
טיול במחוזות האלה יכול להשכיח עד כמה ישראל היא ארץ עמוסה בבעיות, דחוסה ורועשת. כאן, עם הגמלים, המדורה וקומקום הקפה המדבר נראה רגוע בדיוק כמו פעם, לפני אלף שנה. |
