זו משימה לא קלה לנווט כדור פורח. טייסים מנוסים יודעים ומכירים את משטר הרוחות וזרמי האוויר באזור בו הם טסים
זו משימה לא קלה לנווט כדור פורח. כל השליטה בכלי התעופה הזה נעשית בעזרת הצתת מבערים, שמחממים את האוויר בכדור. כאשר האוויר החם ממלא את הכדור הוא מושך את המשקל כלפי עלה והכדור נוסק. כאשר האוויר מתקרר הכדור צונח. אם אתה יודע באיזה גובה יש זרם אוויר שיוביל אותך בכיוון הרצוי אתה מוזמן לנסות לתפוס עליו טרמפ.
טייסים מנוסים יודעים ומכירים את משטר הרוחות וזמי האוויר באזור בו הם טסים.
כך, בעזרת טיפוס לגובה מסוים, בו הם יודעים מה זרם האוויר השולט, הם מנסים לשלוט בכיוונו של הכדור. בעמקים ובאזורים בהם משטר הרוחות עקבי וסדיר זה מצליח. באזורים אחרים מרווח הטעות גדול יותר וקשה יותר לשער מראש את אתר הנחיתה.
טייסי הכדורים הפורחים ממריאים תמיד בשעות בוקר מוקדמות מאוד. הסיבה פשוטה: בשעות אלה האוויר עדיין קריר ופער הטמפרטורות בין האוויר החם בתוך הכדור לבין האוויר הקריר בחוץ מאפשר המראה מהירה ותמרון נוח של הכדור. ככל שהאוויר בחוץ מתחמם נאלץ הטייס להפעיל את המבערים לפרקי זמן ארוכים יותר כדי לשהות באוויר בגובה בו בחר.
רוב הטיסות נמשכות כשעה עד שעה וחצי. זה משך הזמן עבורו יכולים טייסי הכדור הפורח לשאת בלוני גז.
צילום ועריכה: אייל ברטוב |
