מרחבי העולם נוהרים מבקרים, בעיקר עולי רגל נוצריים, לבקר בכנסיית הקבר של ישו בעיר העתיקה בירושלים. האתר, שנחשב אחד הקדושים ביותר בעולם הנוצרי, מחולק בין הזרמים והפלגים השונים בנצרות אך בדרך כלל נשמרים בו בקפדנות הסדר וההסכמים העתיקים (צילום ועריכה: אייל ברטוב)
הקיסר הרומי קונסטנטינוס בנה את כנסיית הקבר בירושלים במאה הרביעית, לאחר שהתנצר והפך את הדת הנוצרית לדתה של האימפריה. הכנסייה נבנתה בשנת 333 לאחר שעל פי הסיפור המקובל מצאה אימו של קונסטנטינוס, הלנה, את מקום הצליבה ואת שרידי הצלב.
פחות מ-300 שנים אחר כך, בעת הכיבוש הפרסי בשנת 614, נהרס רוב מבנה הכנסייה. היא אמנם נבנתה מחדש במבנה קטן וצנוע יותר אבל גם גרסה זו לא עזרה ובמאה ה-11 איים החליף אלחאכם באמר-אללה להרוס אותה. האיום נחשב למנוע שהניע את מסעי הצלב, תחת הסיסמה להחזיר את כנסיית הקבר לידיים נוצריות. הצלבנים כבשו את ירושלים ב-1099, בנו במקום כנסייה חדשה, שעומדת על מכונה עד היום.
לאחר שצלאח א-דין כבש את ירולשים בשנת 1187, הופקדה כנסיית הקבר לשמירה בידי שתי משפחות מוסלמיות, נוסייבה וג'ודי. צאצאיהן הם בעלי המקום עד היום, ובידיהם המפתח לכנסייה.
כנסיית הקבר נקראה בפי הנוצרים גם כנסיית התחייה (אנסטאסיס - Anastasis) כי שם קם ישו לתחיה. גם בפי המוסלמים נקראה הכנסייה אל-קאיימה, שמשמעותו התחייה.
רוב המגיעים לכניסיית הקבר צועדים דרך שער יפו בעיר העתיקה. לאחר שנכנסים בשער ממשיכים ישר אל הכניסה לשוק. יורדים ברחוב הראשי של השוק (רחוב דוד), ובפנייה הראשונה פונים שמאלה אל רחוב הנוצרים. בפנייה השלישית פונים ימינה לרחוב סנטה הלנה שמוליך לרחבת הכניסה של כנסיית הקבר. |
