ממשית על דרכי הנבטים
הנבטים שלטו באזור הדרום לפני כאלפיים שנים. רק הם הכירו את דרכי המדבר ובייחוד את דרך הבשמים. ממשית היתה אחת הערים המרכזים שבנו כחלק ממערך התמיכה שלהם בשיירות הגמלים. צילומיו של אייל ברטוב מאפשרים להבין משהו מאורח חייהם של הנבטים המסתוריים (צילום ועריכה: אייל ברטוב)
מאת יותם יעקבסון
ממפיס הוא שמה היווני הקדום של העיר ממשית, הידועה גם ככורנוב. בממשית נוכל להיכנס אל תחומי הגן הלאומי ולהכיר את השרידים הארכיאולוגיים ואת ההיסטוריה המקופלת בהם. במקביל, נוכל גם לצאת למסלול קצר המקיף את האתר הארכיאולוגי וגולש אל נחל ממשית הסמוך. בסמוך לאתר פועלת חוות גמלים, אם נחליט לערוך את המסלול כשאנו רכובים על דבשת. (טלפון לתיאום: 08-9436882.)
ממפיס הקדומה הוקמה על אחת הדרכים הראשיות שהובילו מארץ המזרע אל מעמקי המדבר דרומה ולהיפך. ראשיתה של הדרך הייתה בבאר שבע העתיקה, ממנה המשיכה לעבר דימונה והלאה אל מישור ימין, שבשוליו נבנתה העיר ממשית. מכאן המשיכה הדרך מזרחה וגלשה לערבה במעלה עקרבים הפתלתל. מי נע בה? שיירות מובילי הבשמים מחצי האי ערב, סוחרים שונים, ולמן ימי סיפוח השטחים הדרומיים לאימפריה הרומית וייסודה של פרובינקית ארבייה (ראשית המאה השנייה לסה"נ), גם יחידות צבא. ברבות הזמן הלכה תחנת הדרכים הקטנה והתפתחה והפכה ליישוב של ממש. מי שהגיע אליה ממעמקי המדבר יכול היה לחוש שכבר לא רב המרחק בינו לבין אזורים מתורבתים יותר, בעוד מי שעשה פעמיו דרומה ירא פחד גדול מפני כל הקשיים והסכנות שבאותה ארץ לא נודעת.
בסיור בין חורבות העיר נוכל לפסוע ברחובות מרוצפים לוחות אבן, לבקר בשרידי בית אמידים גדול, באורוות סוסים ובכמה כנסיות. אחד הדברים שכדאי לשם אליו לב הוא צורת הקירוי של המבנים. בהעדר קורות עץ ארוכות, נאלצו הבנאים להשתמש רק באבן, חומר הבנייה המקומי. לשם יצירת תקרה הם הקימו כמה קשתות אבן הסמוכות זו לז מסלול ההליכה המעגלי מתחיל בסמוך לקופת הכרטיסים לאתר. סימון שבילים אדום (ומקביל לו סימון שביל ישראל) יפנה אותנו ימינה (מערבה). נקיף את התל, תוך שאנו מהלכים במישור פתוח וחוצים ערוץ נחל. במישור זה פורחות בין החודשים דצמבר-פברואר שפע סיתווניות נגב בצבעי לבן ועד וורוד עדין. נגיע אל הערוץ הראשי של הנחל שבו נמצא גם הסכר. מכאן גולש הנחל מזרחה ואנחנו עמו, במורד. בהמשך ההליכה הופך הערוץ קניוני יותר. בשיא הגובה, משמאל (צפון) לנו, נוכל להבחין בשרידי העיר ממשית. כעבור קצת למעלה מקילומטר, נזהה שביל רחב וברור (ללא כל סימון) המעפיל לעבר ממשית במעלה השלוחה משמאל לנו. נעלה בו עד לאוכף ונשלים את הקפת העיר גם ממזרח. מכאן הדרך חזרה אל הרכבים קלה ביותר – גולשים מהאוכף צפונה ובהזדמנות הראשונה נפנה שמאלה (מערבה), חזרה לעבר מגרש החניהו והניחו ביניהן לוחות אבן. ממרומי העיר נוכל להשקיף על סביבותיה.
תגובות פייסבוק