פסטיבל הדרווישים המחוללים, שמתקיים מדי שנה בעיר קוניה שבתורכיה, מציין את יום השנה למותו של המורה הסופי הגדול ג'לאל א־דין רומי. אבל זה אינו אירוע עצוב, להיפך. זהו "יום האיחוד" עם אלוהים, שנחגג עם הרבה ריקודים ואקסטזה. טקס ריקוד בבית פרטי (צילום: הראל סטנטון)
הרייטינג של האיסלאם נמצא בירידה בשנים האחרונות, אבל הסופים נשארים להיט. משום מה הם כמעט לא נחשבים מוסלמים, אולי בגלל שהם הזרם המיסטי של האיסלאם ומדברים על שלום וסובלנות ועל אמת פנימית. יש הרבה מסדרים סופיים. אחד הפופולריים שבהם (במערב) הוא של הדרווישים המחוללים, והאירוע בה"א הידיעה הוא פסטיבל הדרווישים המחוללים בקוניה שבתורכיה.
הריקוד שהם מבצעים הוא מעין מדיטציה בתנועה. יכולתם לחוג סביב עצמם מבלי לאבד שיווי משקל היא מופלאה. הרגל השמאלית של המחוללים נטועה בקרקע כרגל ציר, הרגל הימנית מסתובבת נגד כיוון השעון, והם מחבקים בסיבובם את כל הבריאה.
האירוע מתקיים ב-17 בדצמבר מדי שנה. זה אמנם יום פטירתו של מייסד המסדר, ג'לאל א-דין רומי, אבל זה לא יום עצוב. ביום הזה התאחדה נשמתו עם אלוהים. מרבית הטקסים מתקיימים באולם ספורט ענקי עקב ריבוי הקהל. חוץ מהטקסים ההמוניים מתקיימים גם טקסים בקברו של רומי בקוניה וגם טקסים בבתים פרטיים, כפי שניתן לראות בסרט הווידיאו שלפנינו. לא רק הרקדן, כל האנשים שרויים באקסטזה – שרים, מתפללים, מתנועעים, מתרגשים עד אבדן שליטה של חוויה מיסטית.
|
