מופעים שבהם מציגים קטעים מתוך המהבהארטה, האפוס ההודי הגדול, אפשר למצוא בכל רחבי תת היבשת. השחקנים לא תמיד אמנים דגולים, התלבושות לא תמיד מפוארות אבל הסיפור תמיד מרתק והקהל שותה בצמא כל מלה. רק בהודו אפשר עדיין למצוא הקשבה וגעגועים כאלה למיתוס עתיק. צילומיו של אייל ברטוב מביאים קטעים מתוך הופעה אחת, בכפר קטן בצפון הודו (צילום ועריכהף אייל ברטוב)
המהבהארטה היא אחת מיצירות הספרות הגדולות והמפוארות בהיסטוריה האנושית. ממדיה מדהימים. היא מכילה מאה אלף צמדי חריזה, כלומר נפחה גדול פי שבע מן האיליאדה והאודיסיאה ביחד. האפוס ההודי מספר את סיפורן של שתי משפחות, הקאוראוואס והפאנדאוואס, שנאבקו על שליטה ועליונות. ההנחה היא שהאירועים ההיסטוריים עליהם מבוסס האפוס התרחשו בערך אלף שנים לפני הספירה. במשך מאות שנים סופרו האגדות האלה בעל פה, הושרו, הוצגו כקטעים נפרדים. לבסוף, בערך בשנת 400 לספירה אוגדו לאפוס אחד עשיר ומרשים.
הטקסט הוא צירוף של הרואיזם ודת. זהו הטקסט הקדוש ביותר למאמיני הדת ההינדית והוא מכיל סיפורים על קנאה, גלות, מלחמות ענק ששלובים בהם סיפורי אהבה, אגדות ומיתוסים.
בכפרים רבים, בכל ימות השנה, אפשר למצוא להקות של שחקנים ואמנים שמופיעות בקטעים מתוך האפוס. השחקנים מבצעים קטעים מן האפוס, שרים את השירים, מבצעים ריקודים שלקוחים מתוך סצינות של האפוס והקהל פשוט מרותק.
בהודו מספרים כבר כעשרים שנה שכאשר הוקרנה בטלוויזיה הסדרה "המהבהארטה" התרוקנו הרחובות לחלוטין ושיעור הצפייה נסק עד למספר מדהים של 82 אחוז. במדינה שכמיליארד איש חיים בה זה נתון שקצת קשה להאמין לו.
את הצילומים שמובאים כאן צילם אייל ברטוב במהלך מסע בהודו בכפר קורטה בצפון המדינה. ההופעה היתה כמעט חובבנית והוצגה כחלק מקבלת הפנים שערכו תושבי הכפר לאורחים שפקדו אותם. |
