|  | | ארבע שנים אחרי שהחל את המסע לכל אורכה של מדינת ישראל, שמעון לב מגיע לסוף הדרך. זהו זמן מצוין למחשבות על מה שיש בשביל ועל מה שחסר בו. את התוכנית לחגוג את סיום המסלול בגלידה הוא נאלץ לדחות. הקיוסק היה סגור | | |
|  | | הפעם השביל עובר דרך אחד האזורים היפים בארץ, ואחד הפחות מטוילים - מעלה עמרם, העמק הנעלם, נחל שחורת, הר שלמה. מטיבי לכת יזכו לראות כאן מחשופי אבן חול צבעונית, קירות מצוקיים, נופים פראיים ותצפיות מרהיבות. שמעון לב ממשיך ללכת ולהתפעם | | |
|  | | שמעון לב מתחיל לראות את הסוף. הוא מטייל בבקעת תמנע היפהפייה, ובהמשך מבקר במצפור עין עברונה שנבנה לזכרו של אחיו, נחום, שנהרג בתאונת דרכים | | |
|  | | שמעון לב יוצא ליום הליכה המלווה בנופים מרהיבים במיוחד, שיחות על אקולוגיה וארוחה טובה | | |
|  | | באחד מן הקטעים הקשים ביותר של המסלול, שמעון לב מוותר (זמנית) על ההליכה ועולה על אופניים, מנהל שיחות נפש וחוזה בסערת ברקים מרהיבה | | |
|  | | ביום העצאות יוצא שמעון לב למסלול קצר וקליל יחסית. היום שנפתח בשיחות על ציונות, מסתיים בירידה מאתגרת ומהנה במפלים של קניון נחל ברק, ובמפגש, לראשונה מזה זמן רב, עם המון מטיילים ומשפחות | | |
|  | | שמעון לב ממשיך ללכת במדבר, מהרהר בשפה העברית ונזכר בימי שירותו הצבאי | | |
|  | | שמעון לב ממשיך לטייל, והפעם לא לבד. הוא פוגש בדרך חברים חדשים, מעלה זכרונות, מקשיב למדבר ואפילו מתענג על ארוחה טובה | | |
|  | | ביומיים שבין עין עקב למצפה רמון שמעון לב עובר בריכה קרה, רואה קוליסים שהותירו פורצי המכוניות והולך על ציר הנפט, פרויקט שנולד כשעוד היינו חברים של איראן. אבל למה לו פוליטיקה עכשיו, כשמכתש רמון פרוש על כף ידו | | |
|  | | שמעון לב הוא בחור קשוח. זה לא הפריע לו להתלונן על כל מה שנקרה בדרכו ביומיים האלה: השיפוע, השרירים התפוסים, העשן מהמפעלים, השמש. טוב שהנוף היה שם כדי לשמח אותו | | |
|  | | כשחצה את המדבר היה לשמעון לב זמן להרהר. במעלה עקרבים הוא תהה למה קראו כך לדרך הזאת, במצד צפיר עצר לחשוב מה עושה גיל חמישים להולכים ברגל, ובמעלה פלמ"ח נזכר איך התחילה התרמילאות הישראלית. מהרהר והולך | | |
|  | | שמעון לב מדרים עוד בשביל ישראל. אחרי שחצה מישורים שחורים־סגולים, הוא התרשם מטכנולוגיה מדהימה (ומדאיגה) בלב המדבר, התפלסף עם נחש ארסי והתרגש מיופיו של המכתש הקטן כמו בפעם הראשונה שנפגשו | | |
|  | | שמעון לב צועד בשביל ישראל ומאושר מזה שסוף סוף צריך לחשוב איפה להניח ת'רגל. בדרך הוא מלבן סוגיות לאומיות, מתענג על הקניונים של מדבר יהודה וגם נזכר בצרות שעשה להורים | | |
|  | | שמעון לב צועד בשביל ישראל. ביומיים של הליכה בצפון הנגב ובשיפולי הר חברון הוא רואה נופים פתוחים וגם גדרות מתכת, ופוגש חבורות של הולכים שכבר מזמן השתחררו מהצבא | | |
|  | | שמעון לב צועד בשביל ישראל ומגיע לפאתי הנגב. בדרכי עפר נוחות מדי הוא משעשע את עצמו בנוסטלגיה ארכיאולוגית, במאבקים סביבתיים ובמעגל החיים של השדות | | |
|  | | שמעון לב הגיע בדיוק לאמצע של שביל ישראל. בין המעיינות והבוסתנים של הרי ירושלים ושפלת יהודה הוא מתחבר למסע האישי שלו, ממשיך לכעוס על עזובה ושמח על כל איש שנקרה בדרכו. ומה יהיה עם כל העליות האלה? | | |
|  | | שמעון לב צועד בשביל ישראל, מגיע למעיינות של הרי ירושלים ושוקע בנוסטלגיה. אחר כך הוא מחליט שללכת בתלם זה לא תמיד נכון, ויורד מן השביל למסע במחוזות ילדותו הירושלמיים | | |
|  | | שמעון לב צועד בשביל ישראל ולא מצליח להיפטר מהכבישים המהירים. כשאתה הולך מכביש 6 לכביש מספר 1, גם היערות של קק"ל נראים פתאום טבע פראי | | |
|  | | שמעון לב צועד בחלק במרכז, מנתניה לתל אביב ומשם לכיוון ראש העין לתל אפק כולל שבילי אופניים סלולים לאורך הירקון. דרכים כבושות זה נחמד, אבל הוא כבר מחכה למקטע הבא | | |
|  | | מהקפת העולם ביאכטה, דרך נסיעה ברכבת הטרנס סיבירית ועד מסע בדרך המשי - עשרה מסעות של פעם בחיים | | |
|
