30.08.14 | שלום, אורח
מסע אחר אונליין – פורטל תיירות ומגזין נסיעות ופנאי
מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פפואה ניו-גיני פיג'י ערים ואיזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
אתיופיה  >  המדריך

מלאו כאן את פרטיכם
והמגזין האלקטרוני המעניין שלנו יגיע אליכם פעם בשבוע ללא תשלום

 
אל תראו לי דף זה שוב
ראשי אתיופיה
 > תעודת זהות   
 > המדריך השימושי לאתיופיה
 > כתבות על אתיופיה
 > מפות אתיופיה
 > אירועים באתיופיה
 > טיול לאתיופיה
מה במדריך
> מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
> הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
> לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
> אטרקציות ואתרים מומלצים
> המיוחדים של מסע אחר: דרום אתיופיה
> הרחבת אופקים: לקריאה נוספת
הרשמה לניוזלטר ולאתר


הרשמו וקבלו
ללא תשלום

מגזין שבועי
וכניסה חופשית
לתיקי מידע באתר

מסע אחר קישורים
 
 
המרכז לתיירות בינלאומית - WTC
חופשות יוקרה חלומיות במרחק נגיעה
 
המדריך של אתיופיה - מידע שימושי, הכנות לטיול, מסלולים וטיולים
מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד...


לשכות תיירות

לשכת התיירות האתיופית
 


מטבע
המטבע האתיופי נקרא בּיר. המחאות נוסעים ניתן להמיר בבנקים שבעיר הבירה ובערים גדולות נוספות. עלות המחייה בטיול לאתיופיה זולה למדי.

הפרש שעות
אין.
בנוסף לשעון הבינלאומי, האתיופים משתמשים גם בשעון מקומי, שבו נספרות השעות החל מהזריחה. כלומר, אם הזריחה היא בשבע בבוקר, השעה האתיופית היא 1:00. רצוי תמיד לברר האם השעה המצוינת היא בזמן מערבי או בזמן מקומי.
 



תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של אתיופיה היא 251.

תחבורה
טיסות פנים: הדרך הנוחה לנוע בין הערים המרכזיות באתיופיה לנוכח התחבורה הציבורית האיטית והמתישה. מחירי טיסות הפנים סבירים, במיוחד אם קונים דיל למספר טיסות דרך החברה האתיופית בנוסף לכרטיס אל המדינה וממנה לישראל. רוב המטוסים קטנים, אך צורות הנוף הנשקפות מהחלון נפלאות.

אוטובוסים: רשת קווי אוטובוס מכסה את כל הערים הגדולות באתיופיה. במקומות שבהם אין אוטובוסים ניתן למצוא משאיות ומיניבוסים. הנסיעה באוטובוסים זולה מאוד, אך איטית ומפרכת. בערים ראשיות יש לקנות את הכרטיס יום קודם, ואף על פי כן להגיע בשעת בוקר מוקדמת במיוחד כדי לתפוס את מקומכם בהמולה. חלק מהנסיעות בין עיר לעיר אורכות יומיים עם עצירה ללילה, ועיכובים הם לא עניין נדיר. 
רכב: ניתן לשכור רכבים רגילים ורכבי שטח בעיר הבירה, אך מחיר השכירות גבוה. רק כ-4,000 קילומטר מכבישיה של אתיופיה סלולים.

 

 

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד...


אשרות ושגרירויות 
ישראלים המבקרים באתיופיה זקוקים לאשרת ביקור. ניתן להוציא את האשרה בישראל דרך השגרירות האתיופית או באמצעות סוכני הנסיעות. 

שגרירות אתיופיה בישראל

כתובת: דרך פתח תקווה 48, תל אביב.
טלפון: 03-6397831/2. 

שגרירות ישראל באתיופיה

כתובת: Higher 16 Kebele 22 House no. 283, אדיס אבבה.
טלפון: 251-11-6460999.
דואר אלקטרוני: info@addisababa.mfa.gov.il


איך להגיע
החברה האתיופית, אתיופיאן איירליינס, מפעילה טיסות ישירות בין ישראל לאדיס אבבה. ברכישת הכרטיס ניתן לקנות חבילה המכילה גם טיסות פנים בתוך המדינה. מומלץ להגיע לאתיופיה בדרך האוויר בלבד – הנסיעה בין אדיס אבבה לקניה קשה ומפרכת, ועלולה להיות מסוכנת.


מתי כדאי להגיע
באתיופיה ניתן לטייל לכל אורך השנה, אך עדיף להימנע מלטייל בחודשים הגשומים – אמצע יוני עד סוף ספטמבר (בבקעת אומו גשום בין מאי ליוני).


חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.


ביטחון
מדינה בטוחה יחסית. כבכל מדינה, מומלץ לא להסתובב לבד בשעות החשיכה, ולהיזהר מכייסים בערים הגדולות. (המרקטו באדיס ידוע לשמצה בעניין).

 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
הלחם האתיופי נקרא אינג'רה (injera), והוא הבסיס לכל ארוחה מקומית. האינג'רה היא מעין פיתה לחה, רכה וחמוצה, המזכירה במעט את הלחוח התימני, ועשויה מטף (סוג של דוחן הגדל באתיופיה)...


אוכל 
הלחם האתיופי נקרא אינג'רה (injera), והוא הבסיס לכל ארוחה מקומית. האינג'רה היא מעין פיתה לחה, רכה וחמוצה, המזכירה במעט את הלחוח התימני, ועשויה מטף (סוג של דוחן הגדל באתיופיה). לרוב מניחים את האינג'רה על הצלחת או המגש ועליה עורמים תבשילי בשר וירקות או רטבים שונים, ולעתים מגישים אותה מגולגלת. התבשיל המתלווה לאינג'רה נקרא על פי רוב ווט (wat) והינו חריף מאוד.
במקומות שונים ניתן לראות השפעות איטלקיות כמו ספגטי, מקיאטו, קפוצ'ינו והמאפיות השונות בעיר הבירה.
אל תפספסו את הקפה – אתיופיה היא מולדת הקפה, וטקס הכנת הקפה המקומי הוא חוויה לחיך. בערים ניתן למצוא דוכני מיצי פירות מצוינים, המגישים מיץ טרי של גויאבה, מנגו, פפאיה, אננס, תפוז ועוד. השילוב החביב על מקומיים הוא "ספריס" (spris): מנגו, פפאיה ואבוקדו. שווה לנסות. מומלץ להימנע משתיית מים מהברז, ולהשתמש במים מינרליים. אם המסלול כולל מקומות נידחים יותר, כדאי להצטייד באמצעים לטיהור מים.


לינה
התיירות באתיופיה מתפתחת, ובערים הראשיות התפתחו מלונות רבים למדי. מחוץ להם היצע מקומות הלינה מוגבל. בלא מעט מן המקומות הזולים לתרמילאים רמת התחזוקה נמוכה.


פסטיבלים ואירועים
19 בינואר > טימקאט (Timkat)
חג הטבלתו של ישו הינו הפסטיבל הצבעוני ביותר במדינה וחג נוצרי חשוב המזכיר מעט את מנהגי היהדות העתיקה. ביום זה מוציאים מכל הכנסיות במדינה את ה"תאבות", תיבות המזכירות את ארון הברית הנשמרות ביום-יום בקודש הקודשים של הכנסייה, ונושאים אותם בתהלוכה ובריקודים אל מקור המים הסמוך. החג נמשך שלושה ימים וכולל טקסי מיסה גדולים, שירה וריקודים. כדאי לבלות את החג באדיס אבבה או בגונדר, שם החגיגות גדולות במיוחד.

27 בספטמבר > מסקל (Meskel)
יום מציאת הצלב הקדוש עליו נצלב ישו. יומיים של חגיגות, בהן מודלקות מדורות ענק שבראשן צלבים עשויים מפרחי מרגניות. החג צבעוני ועליז במיוחד באדיס אבבה, בגונדר ובאקסום.  

 

אטרקציות ואתרים מומלצים
אדיס אבבה (Addia Ababa, "פרח חדש" באמהרית), עיר הבירה של אתיופיה, היא כמעט תמיד תחנתם הראשונה של המטיילים בה. זוהי עיר רחבת ידיים בת כחמישה מיליון תושבים, שרוב המטיילים ממהרים לצאת ממנה אל שאר רחבי המדינה, אך כדאי להקדיש לה יום-יומיים...


אדיס אבבה 
אדיס אבבה (Addia Ababa, "פרח חדש" באמהרית), עיר הבירה של אתיופיה, היא כמעט תמיד תחנתם הראשונה של המטיילים בה. זוהי עיר רחבת ידיים בת כחמישה מיליון תושבים, שרוב המטיילים ממהרים לצאת ממנה אל שאר רחבי המדינה, אך כדאי להקדיש לה יום-יומיים. מומלץ גם ליהנות משפע ומגוון המזון המוצעים במסעדותיה הרבות של הבירה, אליהם תתגעגעו בוודאי לאחר היציאה לערים הקטנות והיישובים הרחוקים יותר.

רוב המלונות הזולים מרוכזים באזור פיאצה (Piazza) בצפון רחוב צ'רציל (Churchill Road) באזור כיכר דה גול (De Gaulle Square), שקיבל את שמו בתקופה הקצרה של הכיבוש האיטלקי. במקום יש מבחר פאבים זולים ומסעדות. בפיאצה נמצאת כנסיית גיאורגיוס (סנט ג'ורג'), בה הוכתר הקיסר האתיופי המפורסם היילה סלאסי, ובה מוזיאון ועבודות ויטראז' יפות. כנסייה נוספת הראויה לביקור היא קתדרלת טריניטי (Trinity Church) המרשימה, שהינה הכנסייה האורתודוקסית הגדולה במדינה.

מומלץ לבקר במוזיאון הלאומי של אתיופיה (National Museum) שממזרח לפיאצה. גולת הכותרת של התצוגה היא לוסי, שלד אדם קדמון בן 3.2 מיליון שנה. המוזיאון האתנולוגי (Ethnological Museum) גדול יותר ומכיל תצוגות מרשימות על תרבותה של אתיופיה, חפצי אמנות וחפצי דת. הוא שוכן במבנה אוניברסיטת אדיס אבבה, בניין ששימש בעבר כארמונו של הקיסר היילה סלאסי. בסמוך נמצאת כיכר סאדיס קילו (Sadis Kilo), ובה אנדרטה לזכרם של הנספים בתקופת השלטון הפשיסטי האיטלקי.

חובבי שווקים ייהנו מביקור במרקאטו (Merkato; נקרא גם אדיס קטמה, Addis Ketema). זהו מבוך עצום בגודלו של סמטאות, חנויות, בתי מלאכה ודוכנים, המוכרים מכל וכל, מתבלינים ובגדים ועד מזכרות ותכשיטי זהב – אך היזהרו מכייסים הפועלים בשטח. השוק פועל בכל יום פרט לימי ראשון, בשעות 19:00-8:30, אך פעיל במיוחד בשבת בבוקר.


 המסלול ההיסטורי
מסלול זה יוצא מאדיס אבבה אל הערים ההיסטוריות שבצפון אתיופיה. המרחקים בין הערים גדולים, ונסיעות האוטובוס מנקודה לנקודה נמתחות על פני יומיים בכל פעם. מומלץ להחליף לפחות חלק מהנסיעות המפרכות בטיסות פנים.

בהר דאר (Bahar Dar)
עיר אטרקטיבית השוכנת לחופו הדרומי של אגם טאנה, כ-560 קילומטר מצפון מזרח לאדיס אבבה. זהו בסיס מצוין לצאת ממנו לשיט אל האיים שבאגם ואל מפלי הנילוס הכחול המרשימים. בעיר עצמה כדאי לפקוד את השוק המקומי הנערך בימי שבת.

הנסיעה אל העיר באוטובוס עוברת דרך קניון הנילוס הכחול, מנופיה המרשימים של אתיופיה. מקור הנילוס הכחול נמצא קילומטרים ספורים מהעיר, אך האתר המרשים מכולם הוא מפלי הנילוס, המכונים טיט איסט (Tit Isat), הנמצאים כ-32 קילומטר מדרום-מזרח לעיר. כשהזרימה בשיאה (אוקטובר-דצמבר) רוחב המפל עולה על 400 מטר, והצמחייה סביבו ירוקה ושופעת.

אגם טאנה (Tana Lake) משתרע על פני 3,500 קילומטר רבוע ובו כארבעים איים, שמחציתם מאכלסים מנזרים עתיקים מהמאה ה-16 וה-17. אל האיים מגיעים בסיורי שיט. שימו לב כי בחלק מהמנזרים אסורה הכניסה לנשים. על המנזרים המעניינים נמנים Debre Maryam, ובו כתבי יד עתיקים ואוצרות דת שונים; Kebran Gabriel מהמאה ה-17, ו-Kidane Meret ובו ציורי קיר מרתקים ואוסף צלבים וכתרים.

גונדר (Gondar)
עיר הבירה לשעבר של אתיופיה, המכונה "קמלוט של אפריקה" בזכות מבחר הארמונות, הטירות והכנסיות שנשארו בה מימי הזוהר. מתחם הארמונות (Royal Enclosure) מוקף חומות אבן ובו תעלות וטיילות, טירות וארמונות, ובהם ארמון פסילאדאס המרשים. מומלץ לסייר במתחם בלוויית מדריך, המספק הסברים מרתקים על ההיסטוריה העשירה של המקום. בריכת המלך פאסיל ממוקמת כשני קילומטר ממרכז העיר, ולידה מבצר. המקום מרשים במיוחד בחגיגות הטימקאט המסורתיות. בגונדר נמצאת גם אחת הכנסיות המפורסמות באתיופיה כולה – כנסיית דברה ברהאן סאלסי (Debre Berhan Selassie). תקרתה מכוסה כולה בציורי מלאכים אתיופים, שונים זה מזה אך במעט, וציורים שונים מכסים גם את קירותיה העשירים בצבע. הצילום בפלאש אסור בתוך הכנסייה.

הרי סימיאן (Simien Mountains)
במרחק כשלוש-ארבע שעות נסיעה צפון-מזרח לגונדר נמצא הכפר דבארק (Debark) – נקודת היציאה לפארק הלאומי הרי סימיאן, שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. משרד הפארק נמצא בכפר ומסייע בארגון טרקים בשטח הפארק, כולל שכירת מדריך, שומר ופרדות משא, ותשלום עבור הביקור בפארק. אורך המסלולים נע בין יומיים עד עשרה ימי הליכה, והגבוהים שבהם מצריכים יום מנוחה כדי לאפשר לגוף להתאקלם לחמצן הדליל בגבהים של 3,500 מטר מעל פני הים ומעלה. בדרך ניתן ליהנות מנוף פסגות, צמחייה אלפינית, מישורים, ערוצי נהר ושפע חיות בר.

אקסום (Axum)
כיום עיר קטנה ובעברה מרכזה של אימפריית אקסום בתחילת המילניום הקודם, והמקום בו הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של הממלכה במאה הרביעית לספירה. גם כיום מדובר בעיר הקדושה ביותר לנוצרים האתיופים, המאמינים כי בעיר זו נמצא ארון הברית התנ"כי. על פי האמונה האתיופית, מנליק, בנם המשותף של מלכת שבא והמלך שלמה, הביא את הארון לעיר, והוא מונח עד היום במבנה שבמתחם כנסיית מריה מציון (St Mary of Zion Church). האתיופים אינם מתירים לאיש לצפות בארון פרט לשומר אחד. על כן תיאלצו להסתפק בביקור בשתי הכנסיות שבמתחם – הישנה מהמאה ה-17 והחדשה משנות השישים של המאה העשרים. במוזיאון הקטן של הכנסייה המכיל צלבים, כתרים וספרי דת ישנים. בסמוך נמצא שדה האובליסקים, שבו עמודי אבן ענקיים (מונוליטים) עתיקים לזכרם של המלכים הקדומים. מחוץ לעיר יש שרידים ארכיאולוגים רבים, בהם של ארמון המלך כלב, בריכת מלכת שבא, מנזר פנטליאון, ארמון שבא ועוד. 
 

לליבלה: כנסיית הצלב הכפול - ביתא גיאורגיס. כמעט כל המבנים חצובים באבן אחת לעומק עשרות מטרים. שכבה אחר שכבה הוסרה בחציבה כלפי מטה, תוך כדי סיתות מקביל של הצד החיצוני של הכנסיה והצד הפנימי, כולל השערים, החלונות והחלקים הפנימיים.
|צילום: יואל שתרוג

לליבלה (Lalibela)
מהמקומות המרתקים ביותר באתיופיה. אסופה של כנסיות, מנזרים ובתי תפילה מהמאה ה-12 החצובים באבן אדומה, ומחוברים זה לזה במערכת תת קרקעית של מנהרות, מערכת ניקוז, מדרגות ושבילים, כולם חצובים בסלע במקשה אחת, הכוללת פיתוחים וקישוטים. העיר נקראת על שמו של המלך לליבלה, שבנה את העיר המיוחדת במצוות האל שניתנה לו בחלומו. בכנסיות חיים נזירים הלבושים בגלימות מסורתיות, ובתוכן מוחזקים ספרי קודש מאוירים וחפצי דת עתיקים. הכנסיות עדיין נמצאות בשימוש לתפילות ובחגים האתיופים נערכים כאן טקסי דת. תשלום הכולל כניסה לכל הכנסיות נגבה בכניסה למתחם המרכזי.


מזרח אתיופיה
בעוד המסלול ההיסטורי בצפון אתיופיה מפגיש את המטייל עם הנצרות העתיקה, המזרח הוא ביתו של האיסלאם. בירתו היא העיר הראר (Harar) המרתקת, הנמצאת בקצהו הדרומי של רכס הרי צ'רצ'ר (Chercher) בגובה של 1,870 מטר מעל פני הים. העיר העתיקה של הראר משתרעת על פני כקילומטר רבוע אחד, ובו למעלה משמונים מסגדים, שוק צבעוני, סמטאות צרות ובתי אבן, שגמלים ונשים בלבוש מסורתי ורבגוני מהלכים ביניהם. מומלץ לקחת טיול מודרך שיוביל אתכם במבוך הסמטאות אל המבנים המעניינים, וכן כדאי לעצור באחד האוהלים המציעים קפה ותה כדי לפגוש את האוכלוסייה המקומית. מסורת מוזרה מעט הנהוגה בעיר היא האכלת הצבועים המתגוררים באזור מחוץ לחומות – מדי ערב בסביבות השעה 19:00 מגיע "איש הצבועים" וקורא לצבועים בשמם, כדי להאכילם בפיסות בשר מכף ידו. תיירים לעתים מצטרפים להאכלה, אך מעדיפים להעביר לצבועים את הבשר על גבי מקל, מטווח ביטחון. 

 

המיוחדים של מסע אחר: דרום אתיופיה
דרום אתיופיה הוא גן עדן למתעניינים באנתרופולוגיה, ובו מתגוררים שבטים מרתקים רבים, במיוחד באזור בקעת נהר אומו (Omo)...


דרום אתיופיה הוא גן עדן למתעניינים באנתרופולוגיה, ובו מתגוררים שבטים מרתקים רבים, במיוחד באזור בקעת נהר אומו (Omo). תחבורה ציבורית לאזור כמעט שאינה קיימת, ועל כן כדי לערוך טיול בין השבטים כדאי לשכור רכב 4X4 כולל נהג מאדיס אבבה. הדרך הטובה ביותר לראות את השבטים היא בעיירות בהן מתקיימים שווקים מקומיים, או בביקור בכפרי 
השבטים, דבר המצריך אישור מראש השבט. בסביבת העיירה קונסו יש כפרים רבים, ומשרד התיירות הקטן שבה יכול לסדר אישור ביקור ומדריך. השבט המפורסם ביותר בדרום אתיופיה הוא שבט המורסי, שנשותיו מרחיבות את שפתן התחתונה על ידי מעין צלחות שהן משחילות בה ובאוזניהן. בני שבט זה מתגוררים בפארק הלאומי מאגו, והביקור במקום מצריך תיווך של שומר חמוש. אין לצלם את בני השבטים ללא קבלת רשות וסיכום על תשלום מראש. 

לקריאה נוספת:

טיול בדרום אתיופיה  
טיול בדרום אתיופיה
אורית ואמיר ורמוס  |  צילום: אורית ואמיר ורמוס  
מסע מרתק בקרב השבטים בדרומה של אתיופיה. יש מי שלמד לעשות פוזות למצלמה, ולדרוש בתמורה כסף, ויש מי שפותח את בקתות החומר הדלות בחמימות אמיתית בפני האורחים. כך או כך, קשה לעמוד בפני הקסם הצבעוני

 

הרחבת אופקים: לקריאה נוספת
אתרי אינטרנט רשמיים של משרדי תיירות, אתרים נוספים שכדאי לגלוש בהם לפני הנסיעה וספרי הדרכה מומלצים...


אתרי אינטרנט

www.tourismethiopia.org  
www.tourethiopia.com  
www.ethiopians.com



ספרי הדרכה
Ethiopia & Eritrea – הוצאת Lonely Planet

 

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "מסע שבועי" - הרבה עניין וללא תשלום

הדפסה
שלח המדריך לחבר
הערה למערכת
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק
למה דווקא אתיופיה?

בגלל שהתיירות בה עדיין בחיתוליה. אתיופיה לא מוצפת בתיירים, התשתית התיירותית בה לא מפותחת והיא מאפשרת טיול הרפתקני, תוך מפגש עם התושבים מסבירי הפנים. כל אלה מבטיחים גם טיול זול במיוחד.

|   מופק ומנוהל ע"י מסע אחר אונליין   |