01.11.14 | שלום, אורח
מסע אחר אונליין – פורטל תיירות ומגזין נסיעות ופנאי
מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פפואה ניו-גיני פיג'י ערים ואיזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
צרפת  >  נורמנדי ובריטאני  >  המדריך

מלאו כאן את פרטיכם
והמגזין האלקטרוני המעניין שלנו יגיע אליכם פעם בשבוע ללא תשלום

 
אל תראו לי דף זה שוב
ראשי נורמנדי ובריטאני
 > המדריך השימושי לנורמנדי ובריטאני
 > כתבות על נורמנדי ובריטאני
 > המלצות לנורמנדי ובריטאני
 > מפות נורמנדי ובריטאני
 > וידאו מנורמנדי ובריטאני
מה במדריך
> מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
> הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
> לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
> מסלולים וטיולים: מון סן מישל - גאות ושפל חליפות
> מסלולים וטיולים: ז'יברני/ כמו תמונה אימפרסיוניסטית
> מסלולים וטיולים: רואן / בעקבותיה של ז'אן ד'ארק
> מסלולים וטיולים: חופי הנחיתה / מלחמה וזיכרון
> מסלולים וטיולים: שווייץ הנורמנדית / בארץ התפוחים והתענוגות
> מסלולים וטיולים: צפון בריטאני / ארץ הים הפראית
> מסלולים וטיולים: דרום בריטאני / אבני היסוד
> הרחבת אופקים: לקריאה נוספת
הרשמה לניוזלטר ולאתר


הרשמו וקבלו
ללא תשלום

מגזין שבועי
וכניסה חופשית
לתיקי מידע באתר

מסע אחר קישורים
 
 
המרכז לתיירות בינלאומית - WTC
חופשות יוקרה חלומיות במרחק נגיעה
 
המדריך של נורמנדי ובריטאני - מידע שימושי, הכנות לטיול, מסלולים וטיולים
מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד


לשכות תיירות 
נורמנדי
לשכת התיירות המרכזית של נורמנדי שוכנת באברה. 
כתובת: 14 rue Charles Corbeau, 27000 Evreux.
טלפון: 33-2-32337900
פקס: 33-2-32311904
דואר אלקטרוני: Normandy@imaginet.fr

בכל אחד מחמשת המחוזות של נורמנדי פועלת לשכת תיירות מרכזית:

קלבאדוס (Calvados)
לשכת התיירות פועלת בקאן. 
כתובת: 1400 Caen, Place du Canada. 
טלפון: 33-2-31279030
פקס:  33-2-3127903
דואר אלקטרוני: calavatour@mail.cpod.fr

אורְן (Orne)
לשכת התיירות נמצאת באלנסון. 
כתובת:88 rue St-Blaise, 61002. 
טלפון:33-2-33288871
פקס: 33-2-33298160

מאנש (Manche)
לשכת התיירות פועלת בסן-לו. 
כתובת: Route de Villedieu, 50008 St-Lo. 
טלפון: 33-2-33059870
פקס: 33-2-33560703

אֶר (Eure)
לשכת התיירות נמצאת באברה. 
כתובת: Boulevard Georges Chauvin, 27003 Evrex. 
טלפון: 33-2-32620427
פקס: 33-2-32310598
דואר אלקטרוני: cdt-eure@wanadoo.fr

סֶן מָריטים (Seine Maritime)
לשכת התיירות פועלת בבּיאוֹרֶל. 
כתובת: 6 rue du Couronne, 76420 Bihorel. 
טלפון: 33-2-35121018
פקס: 33-2-35598604
דואר אלקטרוני: seine.maritime.tourisme@wanadoo.fr

בריטאני
לשכת התיירות המרכזית של בריטאני נמצאת ברֶן, עיר הבירה של החבל. 
כתובת: 1 rue Raol Ponchon, 35069 Rennes. 
טלפון: 33-2-99284430
פקס: 33-2-99284430

בריטאני נחלקת לארבעה מחוזות - פיניסטֶר (Finistere), איל-אֶה-וילֶן (Ille-et-Vilaine), קוֹט ד'ארמוֹר (Cote d'Armor) ומורביאן (Morbihan) - ולכל אחד מהם לשכת תיירות מרכזית משלו:

פיניסטר
לשכת התיירות המרכזית נמצאת בעיר קאמפר. 
כתובת: 11 rue Theodore le Hars, 29104 Quimper.
טלפון: 33-2-98762070
פקס: 33-2-98521919

איל-אה-וילן
הלשכה נמצאת בעיר רן. 
כתובת: 4 rue Jean Jaures, 35060 Rennes.
טלפון: 33-2-99784747

קוט ד'ארמור
לשכת התיירות המרכזית נמצאת בעיר סן-בּרייה. 
כתובת: 29 rue des Promenades, 22046 St-Brieuc. 
טלפון: 33-2-96627200
פקס: 33-2-96335910

מורביאן
הלשכה המרכזית נמצאת בעיר ואן. 
כתובת: Allee Nicolas le Blanc, 56010 Vannes
טלפון: 33-2-97540656
פקס: 33-2-97427102


תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של צרפת היא 33. כאשר מחייגים מישראל יש להשמיט את הספרה 0 בקידומת האזורית.
מטבע
אירו.

הפרש שעות
צרפת מאחרת את שעון ישראל בשעה אחת.

תחבורה 

רכבות 
נורמנדי
- רכבות סדירות יוצאות מפריז לקאן (Caen), לליזייה (Lisieux), לאברה
(Evreux), ללה הבר (La Havre), לרואן (Rouen) ולשרבור (Cherbourg).
בריטאניה - מדי יום יוצאות רכבות מתחנת מונפרנס (Montparnasse) שבפריז לערים הגדולות בבריטאני: ברסט (Brest), רֶן (Rennes) וקאמפֶּר (Quimper). פרטים נוספים - טלפון: 36353535-8-33
אינטרנט: http://www.sncf.com

מעבורות
מבריטניה לנורמנדי
- מפורטסמות' (Portsmouth) ללה הבר, לקאן ולשרבור; מפול 
(Poole) לשרבור ומניוהבן (Newhaven) לדייפ (Dieppe).
לבריטאני - כמה חברות שיט מפליגות בין בריטאני, בריטניה ואירלנד. חלק מהן אף מקשרות את איי התעלה ואיים נוספים עם בריטאני:
Brittany Ferries
Condor Ferries - טלפון: 33-2-99564229
Emeraude Line

 

 

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד


אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לצרפת אינם זקוקים לאשרת כניסה.

שגרירות צרפת בישראל
כתובת: טיילת הרברט סמואל 112, תל אביב.
טלפון:5208300-03
diplomatic@ambafrance-il.org

שגרירות ישראל בצרפת
כתובת: RUE RABELAIS 3, פריס.
טלפון: 40765500-1-33
INFO@PARIS.MFA.GOV.IL

הקונסוליה הישראלית
כתובת: 146 Rue Paradis, מרסיי
טלפון: 91533987/90-4-33
INFO@MARSEILLE.MFA.GOV.IL


מתי כדאי להגיע
החודשים ספטמבר - אוקטובר ואפריל - מאי הם הטובים ביותר לביקור בנורמנדי ובריטאני, אם כי יש סיכוי לגשם. בתקופה זו מזג האוויר נעים בדרך כלל, אין הרבה עומס באתרי התיירות והמחירים זולים יותר מאשר בשיא העונה.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
נורמנדי ובריטאני מציעות חוויות קולינריות שונות כמעט לחלוטין: בישול עתיר שמנת וחמאה בראשונה, דגים ופירות ים סופר-טריים בשנייה. תענוגות מערבה מפריז.


אוכל 
גסטרונומיה של הפכים
נורמנדי ובריטאני מציעות חוויות קולינריות שונות כמעט לחלוטין: בישול עתיר שמנת וחמאה בראשונה, דגים ופירות ים סופר-טריים בשנייה. תענוגות מערבה מפריז.

דוכן של דייגים ליד אטרטה שבנורמנדי | צילום: דובי טל

כתב: אביטל ענבר

למרות הסמיכות הגיאוגרפית בין נורמנדי לבריטאני, מדובר בשני אזורים שונים בתכלית, כמעט מכל היבט אפשרי. בעוד שנורמנדי "מתורבתת" ונופיה "משויפים" ומעוצבים במידה רבה ביד אדם, בריטאני פראית יחסית, כמו צוקיה המזדקרים מעל לאוקיינוס שוצף.

גם ההיסטוריה של שני החבלים שונה: הנורמנים - ויקינגים מסקנדינביה שהתיישבו בנורמנדי במאה העשירית ושעל שמם קרוי האזור - כבשו את אנגליה ב-1066, שלטו בה, ואף הנהיגו בקרב העילית האנגלית את שפתם, מעין צרפתית בראשיתית. אל חצי האי בריטאני, החוטם של צרפת המשתרבב לאוקיינוס, הגיעו לפני כן, בראשית ימי הביניים, קלטים מאנגליה, מוויילס ומאירלנד, נרדפי המלוכה האנגלית דאז. הם השרישו בה שפה משלהם (ברטונית), שעדיין קיימת, ואפילו נהנית מתחייה.

בבריטאני, ולא בבריטניה, מעוגנות האגדות הקשורות באבירי השולחן העגול ובמרלין הקוסם. בבריטאני גם נותרו שרידי תרבות קדומה מאוד ועלומה כמעט לחלוטין, שמקורה, כנראה, במזרח התיכון, באותם נוודים ראשונים שיצאו ליישב את אירופה: דולמנים, מנהירים ומערות קבורה.

גם במישור הגסטרונומי, ההבדלים בין נורמנדי לבריטאני מהותיים. בריטאני היא בראש ובראשונה חבל ימי. לים חשיבות עליונה בחיי התושבים, בעיסוקיהם ובאתוס שלהם, וגם במזון. צדפות, למשל הן מומחיות ברטונית. אמנם גם נורמנדי דולה משאבים גסטרונומיים מהים, אבל היא יבשתית יותר במגמותיה. המטבח של נורמנדי עתיר עיבוד ורטבים. במטבח הברטוני, את המוצר המוביל (צדפות) אוכלים בלי שום עיבוד, והדגים עוברים טיפול מזערי.

במפרץ של האי המפורסם מון-סן-מישל (Mon-St-Michel; ראו – "מון-סן-מישל – גאות ושפל חליפות") הפרשי המפלס בין הגאות לשפל - יותר מעשרה מטרים - הם מהגדולים בעולם. בזמן השפל יוצאים הכבשים לרעות בשדות הים. הם לוחכים עשב, שטובל מחצית הזמן במים מלוחים ומשווה לבשרם מליחות נעימה. כבשים אלה, המכונים "פְּרֶה-סאלֶה 
(Pre-Sale; "מומלח מראש" בצרפתית), הם מעדן גסטרונומי משותף לשני האזורים. דמיון רב מוצאים דווקא בתחום המשקאות (לא כולם, כמובן). ראשית, על דרך החיוב: הסיידר ("סידֶר", בצרפתית) אינו מתוק, אלא מריר-חמצמץ, ועתיר אלכוהול. הוא מיוצר מזני תפוחים קטנים, שזה ייעודם העיקרי. בבריטאני, עצי תפוח גדלו כבר בתקופות פרהיסטוריות, והתפוח נחשב כפרי בה"א הידיעה של האזור.

שנית, על דרך השלילה: שניהם אינם אזורי יין. נורמנדי לחלוטין לא (היא מפצה את עצמה, ואת כולנו, בעזרתו של יי"ש התפוחים, הקלבאדוס הנפלא). אשר לבריטאני, בשוליה הדרומיים מצוי הקצה המערבי של רצועת יינות הלואר. ליד האוקיינוס, סמוך לעיר הנמל הגדולה נאנְט (Nantes), מייצרים יין לבן עממי מפורסם, "מוסקאדה", הנחשב כליווי אידיאלי לפירות ים. אבל לאמיתו של דבר, האזור של יינות מוסקאדה רק גובל בבריטאני.

בשני החבלים יש יישובים שכל אחד מהם מזוהה עם מוצר ייחודי או עם מתכון בלעדי, הנושא את שם היישוב. מומלץ לטעום.

ארץ זבת שמנת וקלבאדוס
נורמנדי, ארץ מרעה ועצי תפוח, היא אזור שאפשר להגדירו כ"דָשן". לנורמנדי יצאו, ובצדק, מוניטין של חבל ארץ גסטרונומי מאוד. אבל מי שמתבונן בטבלאות הדירוג של שני המדריכים המובילים בצרפת, מישלן וגומיו, מגלה להפתעתו שאין באזור מסעדת צמרת ברמה העליונה (שלושה כוכבים במישלן ו-18 או 19 נקודות בגומיו). בפסגה נמצאת מסעדת ז'יל (Gill) שבעיר הראשית רואן (Rouen): היא זכתה לשני כוכבים ול-17 נקודות.
טלפון: 35711614-2-33.

מצב זה מרמז על גסטרונומיה שהיא בעיקרה עממית. כלומר, מסעדנות שורשית, לא יצירתית וזולה למדי. ההנחה הראשונה נכונה למדי - האחרונה, פחות. מאחר שנורמנדי קרובה לפריז, יש בה מסעדות יקרות כמעט כמו בבירה. אבל אין זאת אומרת שבכפרי נורמנדי לא תמצאו מסעדות זולות.

השמנת היא אולי המוצר המאפיין ביותר את המטבח של נורמנדי, ומהווה בסיס לרוב הרטבים באזור. בכך השפיעה נורמנדי על המטבח העילי הקלאסי של צרפת, שהיה עתיר חמאה ושמנת. בעזרת שני מוצרי יסוד אלה מתקינים בשר עגל (בעיקר אסקאלופ), תרנגולות ובמיוחד ברווזים - שהם בסיס המטבח המסורתי של נורמנדי. חובה להזכיר גם את הנקניקייה המפורסמת, האנדוּיי (Andouille), המזוהה עם העיירה ויר (Vire). "אנדויי", אגב, היא מלה נרדפת לאידיוט... בצד דגת הים משתמשים במטבח של נורמנדי הרבה בדגי מים מתוקים, שגם אותם מתקינים לעתים בשמנת ובחמאה.

שילוב של חלב משובח ומסורות עתיקות יומין הוא מתכון מצוין לתעשיית גבינות, ובהן גבינת פּוֹן ל'אוֶוק (Pont l'Eveque) המפורסמת. נורמנדי היא שם נרדף לקממבר 
(Camembert). כיום יש כמה סוגי קממבר -מהתעשייתי, המיוצר בסדרות ענקיות, ועד לכַפרי הביתי. בתווך מוצאים מיני מוצרים משובחים של מחלבות קטנות, לעתים מחלב לא מפוסטר, והעיקר -לא מלוחים מדי.

קלבאדוס - יי"ש התפוחים הנודע, הנושא את שם המחוז שבו הוא מיוצר - דומה בחשיבותו וביוקרתו למשקאות אזוריים אחרים, כמו קוניאק וארמניאק. הקלבאדוס מיוצר בכמה מפעלים גדולים, וגם במזקקות בבתי איכרים, שם אפשר לטעום ולרכוש בקבוק.

מן הים אל הצלחת
כמו בתחומים רבים אחרים, גם בכל הנוגע למסעדות שונה בריטאני מנורמנדי. בבריטאני יש מעט יותר מסעדות צמרת, ובראשן לה מֶזון דה בּריקוּר (La Maison de Bricourt) של אוליבייה רולנזֶ'ה, בעיירת הדייגים קַנקאל (Cancale) שבצפון-מזרח האזור. המסעדה זכתה לשני כוכבים במישלן (עוול, לדעת רבים), ול-19 נקודות בגומיו, ונחשבת למסעדת הדגים ופירות הים הטובה באירופה.
טלפון: 99896476-2-33. 

בבריטאני יש עוד כמה מסעדות שקיבלו ניקוד גבוה, ובראשן ל'אובֶּרז' בּרֶטון (l'Auberge Bretonne) בלה רוש ברנאר (Le Roche Bernard), בדרום החבל, שזכתה לשני כוכבים ול-18 נקודות. אבל מסעדותיה הפשוטות של בריטאני אכן עממיות וזולות - לעתים זולות מאוד, מאחר שהחבל רחוק ממרכז צרפת.
טלפון: 99906028-2-33.

הגסטרונומיה של בריטאני שמנתית הרבה פחות מזו של בריטאני, אבל מושתתת על מיטב המוצרים: דגים ופירות ים בשיא טריותם וירקות (בעיקר ארטישוק) מצוינים. לאורך חופי האזור הארוכים ממוקמים עשרות נמלי דיג. חלקם התמחו בדיג בלב ים, ואחרים - במי החופים. כשהגברים שוהים בים, כפרי בריטאני הופכים ל"כפרי נשים". הדיג גובה מדי שנה קורבנות, ומספר האלמנות בחבל גדול. עוד מקור של מוצרי ים הוא בריכות גידול ללובסטרים ומושבות הצדפות.

המורשת הקלטית מוצאת את ביטויה הגסטרונומי ביין הדבש, בדלעת הגדולה, בחמאה המלוחה, בבצק העשוי מקמח שחור ובערמונים. אלה הם מטעמים יבשתיים, שכן בריטאני היא גם אזור חקלאי יבשתי.

הצדפה היא המלכה הבלתי מעורערת של הגסטרונומיה הברטונית. יש כמה וכמה זנים, וכמו יין טוב, כל אחד מזוהה עם אזור גידול ספציפי (למשל, קנקאל) או לפי הצורה. על פי רוב מתענגים על צדפות בעודן בחיים. יש תבשילי צדפות, אבל הם בטלים בשישים. הצדפות החיות מוגשות תריסרים-תריסרים, או על מגשי ענק, ובהם כל מיני תוספות, שאני מוותר עליהן תמיד, מה עוד שאכילתן מחייבת עבודה מרובה: שבלולי ים קשים ועשרות חסילונים זעירים, שצריך לקלף אחד אחד... לא שווה. החוויה העיקרית הטמונה בצדפות בריטאני היא הטריות המדהימה. ביישובים כמו קנקאל, נחשפים בשעות השפל "מרבצי" הצדפות שליד החוף. המגדלים "קוטפים" אותן, ובתוך רבע שעה אפשר לאכול אותן בקיוסקים שליד המים, ובמחיר הזול ביותר. במסעדות בריטאני אוכלים צדפות שעד לפני שעתיים היו בים. פשוט חלום.

צדפות אפשר לקנות בנמל או בשוק, לרדת לחוף ולאכול, עם יין לבן קר. כל אחד יכול ללמוד לפתוח צדפה בעזרת סכין מיוחד, הנמכר בכל חנות לכלי בית באזור. משרבבים אותו בנקודה מוגדרת בין שני חלקי הקונכייה, מסובבים ופותחים. מומלץ להגן על כף היד השנייה, האוחזת בצדפה, בכפפה עבה או במטלית, ולפתוח אותה בזהירות, כדי שלא לשפוך את המים שבתוך הקונכייה. ואז, בעזרת סכין חד, מנתקים את הצדפה מהשורש, מושיטים את הקונכייה לפה, גומעים את המים, קולטים את ניחוחות הצדפה ואת טעמיה, ומשגרים אותה, עם מעט יין, במורד הגרון. יש המזליפים אותה לפני כן בחומץ יין עם בצלצל כתוש, או בכמה טיפות לימון. לדעתי, זה מעוות את הטעם העיקרי, טעם הים. את הצדפות אוכלים עם לחם שחור מרוח בחמאה טובה.

צדפות מקולקלות גורמות למיחושי קיבה, לעתים קשים מאוד. יש כללים המאפשרים להבחין בין צדפה בריאה לצדפה מקולקלת. הראשונה תתכווץ כאשר מזים עלי טיפה לימון: סימן שהיא בחיים. אם הצדפה יבשה ובקונכייתה אין מים, אין לאכול אותה. אם היא מסריחה - להתרחק, כמובן. אבל דווקא את הצדפות המסוכנות ביותר, הגורמות לצהבת חמורה, קשה לזהות, אבל זה נדיר. בכל מקרה, העיקר הוא הטריות: אחרי שקונים צדפות, אסור להקפיא ולהפשיר אותן, ואפילו לא להחזיק אותן במכונית חצי יום עד לפיקניק של צהריים במקום אחר. צריך פשוט לאכול אותן מיד.

את התמונה משלימים מעדנים כמו קוקי סן-ז'אק (Coquilles St-Jacques, סקאלופס), סרטנים מכל הסוגים, מהעממיים ביותר ועד ללובסטר (Homard) היוקרתי, שלל דגים מדהים ומאכלי אצות.

כמו בכל אזור כפרי עני - וכל מה שבין רצועות החופים, כלומר, רובה של בריטאני, הוא אזור כפרי עני - גם כאן החזיר הוא נכס כלכלי וגסטרונומי חשוב, ומשתמשים בכל חלקיו.

הסיידר מלווה בבריטאני כל ארוחה, ובעיקר ארוחת קרֶפּים, מלוחים או מתוקים, שהם המאכל העממי הלאומי מספר אחת של בריטאני. אבל המשקה המיתולוגי של בריטאני -משקה שאותו אהבו היוונים, הרומים וכמובן הקלטים - הוא ההידרומֶל (Hydromel), צירוף המורכב משתי מלים: "הידרו" ("מים") ומל ("דבש"). "מי הדבש" המותססים הם יין-דבש או יי"ש-דבש. על הידרומל עתיר אלכוהול מספרים, שמי ששותה ממנו כמות מספקת, נופל פתאום לאחור ונרדם.

אביטל ענבר - סופר ועיתונאי ועורך מדריך גומיו ישראל


לינה 
ללון בנורמנדי – כמו מלכים 

כתבה: ענת יערי

גם אם תגיעו לחופשה לא קצרה בנורמנדי, לא תצליחו ללון בכל המקומות המופלאים שהאזור מציע: טירות עתיקות, בתי אחוזה טובלים בירק ומלונות עם מסעדות גורמה. אם אתם רוצים לנסוע בראש שקט, כדאי לכם להצטייד ברשימת בתי המלון של רשת לוֹז'י דֶה פראנס (Logis de France), שאותה תוכלו להשיג במשרדיהם של סוכני הנסיעות בארץ, וגם בצרפת. הרשימה כוללת מלונות כפריים מצוינים, ובהם מסעדות המתמחות במעדנים מקומיים. המחירים סבירים ביותר.
טלפון: 45847000-1-33.
פקס: 45835966-1-33.


מידע נוסף ניתן למצוא באתרי האינטרנט:
www.normandy-tourism.org  
www.chateaucountry.com


פסטיבלים
נורמנדי
לאורך השנה מתקיימים בכל רחבי נורמנדי אירועים ופסטיבלים שונים. לפני הנסיעה, כדאי מאוד לברר בלשכת התיירות המרכזית ובלשכות המקומיות אילו אירועים ופסטיבלים יתקיימו בזמן שהייתכם בחבל.

להלן כמה אירועים נבחרים:

דצמבר> פסטיבל תאטרון רחוב בדוביל (Noel au Balcon)
הפסטיבל מתקיים בסוף דצמבר לקראת חג המולד. במהלך הפסטיבל נערך מצעד חג מולד ססגוני, וברחובות העיר מועלים מופעי רחוב של מוזיקה, תיאטרון, פנטומימה ועוד.

יוני> פסטיבל בינלאומי לכדורים פורחים
הפסטיבל מתקיים בטירת בלרואי (Chateau de Balleroy) שבבלרואי, קלבאדוס 

בריטאני
כדאי מאוד לנצל את השהות בבריטאני לצורך השתתפות בחגיגות הפס-נו והפארדון המקומיות . מלבד החגיגות הללו נערכים בחבל פסטיבלים רבים, שחלקם קשורים במסורת הקלטית. כדאי מאוד לבדוק באתר האינטרנט
 www.brittany-bretagne.com אילו פסטיבלים עתידים להתקיים בזמן ביקורכם באזור.
 
יולי> הפסטיבל הימיביניימי של ז'וסלן (Festival Medieval de Josselin)
הפסטיבל מתקיים ב-14 ביולי בז'וסלן, ובו מופיעים אקרובטים ואנשים המחופשים לטרובדורים. עוד פרטים בלשכת התיירות המקומית. טלפון: 97223643-2-33. 

חגיגות בנוסח ימי הביניים
נערכות גם בטירת סוסיניו, ב-22 וב-23 ביולי.
טלפון: 97419191-2-33.

אוגוסט> פסטיבל אנטֶרסֶלְטִיק (Festival Interceltique)
חגיגה של פולקלור קלטי, הנערכת בתחילת אוגוסט בעיר לוריאן. עוד פרטים על הפסטיבל, המתחיל ביום השישי הראשון של אוגוסט ונמשך עשרה ימים, ניתן לקבל בלשכת התיירות. טלפון: 97212429-2-33.

פסטיבל קוֹרנוּאַיי (Festival de Cornouaille)
פסטיבל קורנואיי בקאמפר (Quimper) שבדרום-מערב החבל נערך בקיץ

 

מסלולים וטיולים: מון סן מישל - גאות ושפל חליפות
ביקור ב"אי" שהפך כבר מזמן לאייקון צרפתי, וגם כמה נקודות תצפית על הפלא העולמי


ביקור ב"אי" שהפך כבר מזמן לאייקון צרפתי, וגם כמה נקודות תצפית על הפלא העולמי 

מון סן מישל: ההבדלים הקיצוניים בין  הגאות והשפל תורמים לאטרקטיביות של האתר, המהווה לעיתים אי ולעיתים חצי אי - הכל לפי גובה המים | צילום: דובי טל


כתב: יצחק בן עוזר

האי מון סן מישל (Mont-St-Michel), הנמצא בסמוך לחוף המערבי של נורמנדי, ליד הגבול עם בריטאני, הוא אחד מאתרי התיירות וממוקדי המשיכה הבולטים בצרפת כולה. עדות לפופולריות הרבה שלו נמצאת גם בכינוי שהוצמד לו, "הפלא של העולם המערבי". ואכן, קשה שלא להתפעל מנופי האי ומהמנזר שבראשו.

לפי המסורת, בשנת 708 לספירה התגלה הקדוש מיכאל ("מישל" בצרפתית; למעשה מדובר באחד מארבעת מלאכי השרת ביהדות, שדמותו אומצה לחיק הנצרות) בפני הבישוף של העיירה הסמוכה אבראנש (Avanches), והורה לו לבנות לכבודו כנסייה בפסגת ההר שבאי. כבר במאה השמינית הפך המקום אתר עלייה לרגל, ובשנת 966 בנו בו הבנדיקטינים את המנזר, שנשרף חלקית כאשר פיליפ השני מלך צרפת ניסה לכבוש את האי. החל מסוף המאה ה-18 ועד 1863 שימש המנזר כבית כלא. ב-1874 הכריזה ממשלת צרפת על האתר כעל מונומנט לאומי, וב-1979 הוגדר כאתר שימור בעל חשיבות עולמית (World Heritage Site).

האי מון סן מישל נמצא ליד שפך נהר קוּאֶסנון (Couesnon), ומזרחה לו יש מפרץ החודר ליבשה, והקרוי אף הוא מון-סן-מישל. בכבישים המקיפים את המפרץ (43, 275, 591, 911) יש נקודות תצפית על האי המקסים, שמככב בהרבה תצלומים. לטובת הצַלמים שבינינו נזכיר את Bec d'Andaine, נקודת תצפית הנמצאת כשני קילומטרים מערבית לכביש D911, ליד ז'נֶה (Genets); את Point de Rochthorn, הנמצאת כשמונה קילומטרים מזרחית לאי, מצפון לכביש 275; ואת Ossuaire du Mont-d'Huisnes, הנמצאת דרומית לכביש 275. מכל אחת מנקודות התצפית האלה ניתן לצלם את האי במלוא הדרו.

מון סן מישל הוא אי קטן ממדים (קוטרו כקילומטר אחד בלבד), וגובהו שמונים מטר מעל פני הים. הוא מחובר ליבשת על ידי סוללה. הגלים באזור הם מהחזקים בצרפת, והפרשי הגובה של פני הים בין הגאות והשפל מגיעים עד 12 מטר. ההבדלים הקיצוניים בין גאות ושפל תורמים לאטרקטיביות של האתר, המהווה לעתים אי ולעתים חצי אי - הכל לפי גובה פני המים.
בזמן השפל הים נסוג ומשאיר אחריו משטח חולי, המגיע עד ליבשת. בשפל ניתן להגיע לאי בהליכה בצד הסוללה, וגם בנסיעה באוטובוס או במכונית על החול. אבל זהירות - בזמן הגאות, שעשויה להתרחש שש שעות בלבד לאחר תחילת השפל, משטח החול מתכסה במים. בלשכת התיירות באי (טלפון: 33601430-02) יש לוח זמנים, המציין את שעת הגאות הצפויה. מומלץ להיעזר בו, כדי להימנע מהחוויה המהממת (והלא בדיוק בטוחה) של נסיעה בתוך מים, ברכב שלא הותאם למשימה זאת.

מגדלי האלוהים
המתחם הפנימי של האי, שבו נמצא המנזר, מוגן על ידי חומות, שבהן שערים ומגדלים. מעט מערבה מהקצה של הסוללה המחברת את האי עם היבשת נמצא מגדל המלך, טור די רוּאָה (Tour du Roi), ולידו שער המלך (Porte du Roi), שדרכו נכנסים לתוך האי. במהלך הביקור במקום ניתן לטייל על החומות ולבקר גם במגדלים האחרים שלאורכן - למשל, במגדל הצפוני, טור די נוֹר (Tour du Nord). רבים מגיעים אל המגדל הזה כדי לצפות בגאות השוטפת את המפרץ.

אפשרות אחרת היא ללכת עם ההמון ברחוב היחיד החוצה את האי, גרנד רוּ (Grande Rue; "הרחוב הגדול" בצרפתית), המתחיל כבר בכניסה לאי, ליד מגדל המלך. זרם התיירים עובר ברחוב הזה, שהוא לאמיתו של דבר סמטה צרה, הסגורה בפני כלי רכב ממונעים. משני צידיה יש מבנים מהמאות ה-15 וה-16, שכיום פועלים בהם מסעדות, בתי מלון וחנויות מזכרות.
כשממשיכים בסמטה, מגיעים למערכת מורכבת של מדרגות, שמובילות למנזר המפורסם. החלק המרשים ביותר במתחם המנזר מכונה "הפלא", לה מֶרוֶוי (La Merveille). מדובר במבנה גותי, הצופה על חלקו הצפוני של האי. "הפלא" מורכב משני בלוקים (מזרחי ומערבי), שנבנו במחצית הראשונה של המאה ה-13, ובשל מיקומו האסטרטגי בראש הגבעה, ניתן להבחין בו כמעט מכל נקודה במפרץ.

קשה להגזים ברושם העז שמותיר ביקור ב"פלא". מגדל הפעמונים שבמקום (הוא נבנה בעשור האחרון של המאה ה-19) מתנשא לגובה של 157 מטר מעל פני הים, ובראשו ניצב פסל של המלאך מיכאל, שגובהו ארבעה מטרים וחצי.

ערבוב זמנים וסגנונות בנייה מאפיין גם את כנסיית המנזר הסמוכה. הכנסייה, שנבנתה בסגנון רומנסקי, הוקמה במאה ה-11. במאה ה-15 התמוטטה בימת המקהלה במקום, ובמקומה נבנתה בימה בסגנון גותי. ואולי דווקא ערבוביה סגנונית זאת היא אחד מסודות קסמו של האי, שבו מבקרים בכל שנה כמיליון וחצי תיירים.



יצחק בן עוזר - יועץ טיולים, כותב ומרצה

 

 

מסלולים וטיולים: ז'יברני/ כמו תמונה אימפרסיוניסטית
ביקור בביתו של האמן הנודע קלוד מונה מזמן הנאה אסתטית מיוחדת במינה. הצעה לטיול מהציורים


ביקור בביתו של האמן הנודע קלוד מונה מזמן הנאה אסתטית מיוחדת במינה. הצעה לטיול מהציורים

גשר העץ הירוק ב"גן המים". הגן, שתוכנן לפי תחריט יפני, היווה מקור השראה לאינספור ציורים | צילום: דובי טל

כתבה: ענת יערי

הצייר האימפרסיוניסטי קלוד מונה הפך כבר מזמן למותג מסחרי. חתימתו מוכרת לנו לא רק מהציורים הגאוניים של שושנות המים, המוצגים במוזיאון האורנז'רי (L'Orangerie) בפריז, אלא גם מפוסטרים, מלוחות שנה, מספלים ומה לא. ואולם, אין סיבה שכל התעשייה המסחרית הזאת תפריע לכם לבקר בביתו, המשמש כיום כמוזיאון (Musee Claude Monet).
טלפון: 32512821-2-33. 

ב-1883, לאחר שזכה להכרה מצד המבקרים, שכר מונה בית כפרי, מוקף על ידי גן, בכפר ז'יברני (Giverny) שעל גדות הסֶן. מאוחר יותר, ב-1890, קנה מונה את הבית, שבו התגורר עם משפחתו במשך 43 שנים, עד מותו ב-1926.

הבית בעל התריסים הירוקים, שקירותיו החיצוניים צבועים ורוד, והגן שמסביבו שופצו לאחר שנים של הזנחה, ובדייקנות מרבית. אוסף התחריטים היפניים של מונה, שהשפיעו על יצירותיו, תלוי על הקירות, בדיוק במקום שבו תלה אותם האמן. חדר האוכל הצהוב נראה כאילו זה עתה ביקרו בו רנואר, סיסלי, דֶגָה וסזאן, חבריו האימפרסיוניסטים של מונה.

מה שמושך לכאן את רוב המבקרים הוא שני הגנים, שהיוו מקור השראה לציוריו. מונה, שהיה מעצב גנים נלהב, ראה באחד הגנים את יצירתו הגדולה ביותר. הוא הפך אותו לשדה נסיונות ללימוד על אור, צבע וקומפוזיציה. הגן ונופיו שימשו נושא למאות מציוריו.

המתחם הסמוך לבית מכונה קְלוֹ נורמַן (Clos Normand). שביל כניסה רחב (Grand Allee), מחופה בחצץ ושתול משני צדדיו בסגנון חופשי, מוביל לבית. מעל לשביל יש כמה קשתות ברזל, שעליהן משתרגים ורדים מטפסים. בשולי השביל גדלים פרחי כובע הנזיר, הפולשים אליו בסוף הקיץ וכמעט מכסים אותו. תמונת השביל, שמראהו משתנה מעונה אחת לאחרת, מופיעה בספרי גינון רבים.

בגן עצמו יש עצי פרי כמו דובדבן ותפוח, וגם עצי נוי מעוצבים. אבל מה שבולט בו הוא בעיקר ערוגות, המכוסות במגוון פרחים, ששילוב הצבעים ביניהם מרהיב ומאפשר לבדוק את מהות הצבע. בערוגה אחת יש פרחים בכל צבעי הקשת, ובאחרות - שילובי צהוב וכחול, צהוב וכתום או ורוד וכחול.

כמה שנים לאחר שקנה את הבית רכש מונה שטח נוסף, שבו זורם נחל קטן, אחד מיובלי הסן. כיום ידוע המתחם בשם "גן המים" (Jardin d'Eau) או "הגן היפני". מונה חפר כאן אגם קטן. ההשראה לתכנונם של האגם ושל הגן שמסביבו מקורה בהשפעה יפנית. על האגם נבנה גשר עץ, שנצבע בירוק, לפי דוגמה מתחריט יפני. גשר העץ והוויסטריה המשתרגת עליו (השיח המקורי שנשתל בימי מונה עדיין נמצא כאן) היוו נושא לאינספור ציורים. באגם פורחות שושנות המים המפורסמות, ובצידיו גדלים שיחי רודודנדרון, במבוק וערבה בוכייה.

ב-1897, לאחר שהושלם הגן היפני, התחיל מונה לעבוד על סדרת הציורים של שושנות המים. בשלב מאוחר יותר נבנה לצורך כך סטודיו, שיכיל את הבדים הגדולים. המבנה הזה משמש כיום כחנות ספרים ומזכרות. את הציורים הגדולים של שושנות המים (המוצגים, כאמור, במוזיאון האורנז'רי), שהושלמו לפני מותו בגיל 86, העניק מונה כמתנה לאומה הצרפתית.

ביתו של מונה והגנים שמסביבו פתוחים לקהל מתחילת אפריל עד סוף אוקטובר, בכל יום, פרט לימי שני, בשעות 18:00-10:00. למרות שהגנים יפים בכל עונה, הזמן הטוב ביותר לבקר בו הוא בחודשים מאי ויוני, בעונת הפריחה של הוויסטריה, הוורדים והאירוסים (שהיו אהובים על מונה במיוחד).

מידע נוסף
איך להגיע: כדי להגיע לז'יברני בתחבורה ציבורית, נוסעים ברכבת מתחנת סן לזאר (St-Lazare) בפריז אל העיירה ורנון (Vernon), הסמוכה לז'יברני. מוורנון ממשיכים בנסיעה קצרה במונית או באוטובוס בקו 151. לחלופין, נוסעים במכונית מפריז בכיוון צפון-מערב בכביש המהיר A13 , שממנו יורדים ביציאה לוורנון, וממשיכים בכביש D5, המוביל לז'יברני.

עוד טיפ: לתיירים הבאים לז'יברני בחודשים מאי ויוני כדאי לבקר גם בגן הוורדים של מלון בודי 
(Hotel Baudy), הסמוך למוזיאון מונה. במלון התגוררו בעבר אמנים, בעיקר אמריקאים. אפשר לבקר בחדר האוכל המקורי, שם נהגו הציירים להיפגש, ובסטודיו שבו עבדו, וגם לאכול במסעדה שבמקום. טלפון: 32512873-02 

את עבודותיהם של הציירים האמריקאים האימפרסיוניסטיים, שחיו בז'יברני, אפשר לראות במוזיאון הסמוך לאמנות אמריקאית (Musee d'Art Americain).
טלפון: 3221103-2-33. 

אינטרנט: באתר www.giverny.org יש מידע רב על ז'יברני ועל האטרקציות שבה, כולל רשימת הצמחים הגדלים בגנים של מונה.

סיורים צבעוניים: לשכות התיירות של סן מָריטים ואֶר חברו יחד וחיברו הצעה לשישה מסלולי טיול בעקבות הציירים האימפרסיוניסטים. פרטים נוספים בטלפון: 32620427-2-33.  



ענת יערי - מעצבת סביבה, כותבת על עיצוב וגינון ומטיילת נלהבת

 

מסלולים וטיולים: רואן / בעקבותיה של ז'אן ד'ארק
העיר רוּאָן (Rouen), הנמצאת צפונית-מערבית לז'יברני, היא בירת נורמנדי העילית (כיום חיים בה יותר מ-100,000 תושבים), ואחת הערים העתיקות בצרפת...

הקתדרלה של רואן 


כתב: ניר שלו

העיר רוּאָן (Rouen), הנמצאת צפונית-מערבית לז'יברני, היא בירת נורמנדי העילית (כיום חיים בה יותר מ-100,000 תושבים), ואחת הערים העתיקות בצרפת. ניתן להגיע לרואן בקלות מפריז ברכבת (כשעה ורבע נסיעה), או במכונית, בכביש A13.

רואן התפרסמה בעולם הרחב בעיקר הודות לשתי דמויות: ז'אן ד'ארק, שהאמינה כי נשלחה להציל את צרפת מידי האנגלים והוּצאה להורג בעיר; וגוסטב פלובר, יליד רואן, שאת דעתו הלא בדיוק חיובית על החיים הבורגניים בעיר הפרובינציאלית ביטא ברומן "מאדם בובארי".

אבל למרות הביקורת של פלובר, ברואן יש גם יש מה לראות. כפי שכבר נרמז, רבים ממוקדי המשיכה של רואן קשורים בז'אן ד'ארק, ואחד החשובים שבהם נמצא בעיר העתיקה, שנפגעה קשות במלחמת העולם השנייה ושוחזרה בסגנון ימיביניימי. מדובר בכיכר השוק הישן, פּלָאס די וייה-מארשֶה (Place du Vieux-Marche). ב-30 במאי 1431 הועלתה כאן ז'אן ד'ארק על המוקד, לאחר שהורשעה בכפירה, והיא בת 19 בלבד. כיום מוצב בכיכר צלב ענק (עשרים מטר גובהו) לזכר הגיבורה-הקדושה. בכיכר נמצאים עוד שני אתרים המוקדשים לז'אן ד'ארק: הראשון הוא כנסיית ז'אן ד'ארק (Eglise Jeanne d'Arc), שנבנתה בין השנים 1969 ו-1979. בזמן הקמתה שולבו במבנה החדש ויטראז'ים מהמאה ה-16, שהוסרו מהכנסייה ששכנה במקום בעבר ונהרסה במלחמה. השני הוא מוזיאון ז'אן ד'ארק (Musee Jeanne d'Arc), שבחלק הדרומי של הכיכר.
טלפון: 35880270-2-33.
בצפון העיר העתיקה נמצא מגדל ז'אן ד'ארק (Tour Jeanne d'Arc), השוכן ברחוב דוֹנז'וֹן (rue du Donjon). המגדל הזה הוא השריד היחיד מהטירה שהקים המלך פיליפ אוגוסט ב-1205, ולפי הגרסה העממית, בו נכלאה ז'אן ד'ארק לפני הוצאתה להורג.
טלפון: 35981621-2-33.

בסמוך למגדל פועלים כמה מהמוזיאונים של רואן, ובהם המוזיאון לאמנויות יפות (Musee des Beaux Arts), מוזיאון הקרמיקה (Musee de la Ceramique) ומוזיאון העתיקות (Musee des Antiquites).

דרומה משם נמצאת קתדרלת נוטר דאם (Cathedrale de Notre Dame), השוכנת ברחוב סֶן-רוֹמאן (rue St-Romain). הקתדרלה הגותית, שנבנתה ברובה במאות ה-13 עד ה-16, נפגעה קשות במלחמת העולם השנייה, אך שוחזרה. היא כוללת את מגדל החמאה, טוּר די בֶּר (Tour de Beurre), שמאחוריו סיפור מעניין. לפי אמונה מקומית מוטעית, מומנה בניית המגדל מכספי נוצרים עשירים, שניאותו לתרום רק לאחר שאנשי הכנסייה העניקו להם היתר רשמי לאכול חמאה בימי צום קארֶם (Careme) - תענית בת 64 יום, שהיתה נהוגה לפני חג הפסחא, ושבמהלכה נאסר על המאמינים לאכול בשר, דגים, ביצים וחמאה.

את הביקור ברואן - שבה אתרים מעניינים רבים נוספים - נחתום במוזיאון פלובר ותולדות הרפואה (Musee Flaubert, et de l'Histoire de la Medicine), הנמצא בחלק המערבי של העיר, בבית החולים שברחוב לֶקָה. במבנה, שהוסב למוזיאון, התגורר בילדותו גוסטב פלובר, שאביו היה מנהל בית הספר לרפואה בעיר. גוסטב הקטן נהג לשוטט באופן חופשי בבית החולים ובחדר הנתיחות שלאחר המוות. את הידע הרפואי הרב שרכש פלובר במהלך השיטוטים כאן ניצל בזמן כתיבת "מדאם בובארי", שבעלהּ, שארל בובארי, היה כזכור רופא.
כתובת: 51 rue de Lecat.
טלפון: 35155995-2-33.


מידע נוסף (בצרפתית) על רואן ואתריה

מסלולים וטיולים: חופי הנחיתה / מלחמה וזיכרון
דירוג הגולשים:
בחופי נורמנדי עדיין נותרו עדויות אילמות למבצע הנחיתה הדרמטי של בנות הברית. בסביבתם יש אטרקציות רבות נוספות, ובהן שטיח הקיר המפורסם של באייה


בחופי נורמנדי עדיין נותרו עדויות אילמות למבצע הנחיתה הדרמטי של בנות הברית. בסביבתם יש אטרקציות רבות נוספות, ובהן שטיח הקיר המפורסם של באייה

בחופי הנחיתה. ביוני 1944 נחתו ברצועה שאורכה 80 קילומטר עשרות אלפי חיילים של בנות הברית | צילום: דובי טל

כתב: יצחק בן עוזר

חבל נורמנדי, הנמצא בחלקהּ הצפוני-מערבי של צרפת, נקשר בתודעה הקולקטיבית לא רק לאתרי תיירות ולנופים ירוקים, אלא גם למהלכים הדרמטיים של מלחמת העולם השנייה. בשישה ביוני 1944 נחתו חיילי בנות הברית בחופי נורמנדי - אירוע גורלי, שהביא בסופו של דבר לשחרור אירופה מידי הנאצים ולמפלתה של גרמניה. המקום החשוב שמילאה נורמנדי בהיסטוריה של המאה העשרים מוצא את ביטויו באתרים רבים, הפזורים בחבל ארץ זה ומהווים תזכורת לאותו מבצע צבאי מפואר, ששינה את פני ההיסטוריה.
המהלך, הידוע גם כ- D-Day, הוא מבצע הנחיתה הגדול בכל הזמנים. במסגרתו חצו את תעלת למאנש, המפרידה בין בריטניה לבין צרפת, 1,200 ספינות מלחמה ויותר מ-4,000 נחתות. במבצע הונחתו 156,000 חיילים אמריקאים, בריטים וקנדים וכ-1,500 טנקים על קטע חוף שאורכו כשמונים קילומטר. המבצע הימי לוּוה בסיוע אווירי נרחב, שבו נטלו חלק יותר מ-10,000 מטוסים. כוחות האוויר סייעו הן בהנחתת חיילים והן בהפצצות מאסיביות, שמנעו מהצבא הגרמני התארגנות למתקפת נגד.

ב-1994 נערכו בנורמנדי חגיגות היובל ל-D-Day, והתושבים המקומיים אירחו בלבביות את המוני התיירים שהגיעו לאזור, ובהם גם לוחמים שנטלו חלק במבצע הנחיתה. אבל היו כמובן גם רבים שלא זכו להשתתף בחגיגות. יום הלחימה הראשון גבה מבנות הברית מחיר כבד - כ-10,000 הרוגים.

הגִזרה הקטלנית ביותר היתה חוף אומהה (Omaha), שבה נהרגו בשישה ביוני למעלה מ-3,000 חיילים. כאן היה הצבא הגרמני מאורגן במערך ביצורים מרשים, שכלל עמדות ירי וסוללות תותחים. בנוסף לחיילים האמריקאים שנפלו בקרב, מאות טבעו בטנקים ששקעו בים. בשעות הראשונות למבצע התוצאות היו עגומות, ורק לאחר שהמשחתות של בנות הברית ריככו בהפצצות את העמדות הנאציות הצליחו החיילים האמריקאים להשתלט על החוף. קרבות הדמים בגזרה זו הומחשו בסרטו של דארל זאנוק "היום הארוך ביותר" (The Longest Day, 1962), המבוסס על ספר מאת קורנליוס ריאן, שהשתתף בעצמו בלחימה באזור.

בעקבות הלוחמים
כדי להתרשם מהתעוזה שהתגלתה בתכנון המבצע ובביצועו, כדאי לנסוע לאורך חופי נורמנדי, ממערב למזרח. בדרך עוברים על פני חמש נקודות הנחיתה: חוף יוטה (Utah), חוף אומהה, חוף הזהב (Gold), חוף יונו (Juno) וחוף החרב (Sword).

חוף יוטה נמצא צפונית לעיירה קארנטאן (Carentan), בצידו המערבי של המפרץ הסמוך. כדי להגיע לאזור, נוסעים מקארנטאן בכיוון צפון-מערב, בכביש N13 , המגיע עד שֶרבּוּר 
(Cherbourg). כארבעה קילומטרים אחרי קארנטאן פונים צפונה בכביש 319, שבו נוסעים בכיוון צפון-מזרח, עד לחוף האוקיינוס האטלנטי. משם ממשיכים בכביש 421, המשיק לחוף, ומאפשר תצפית על חוף יוטה עצמו.

נוסעים בכביש 421 בכיוון צפון-מערב, לאורך קו המים. כעבור תשעה קילומטרים מגיעים לחוף רָוֶונוֹביל (Ravenoville) ופונים בכיוון דרום-מזרח. אחרי שני קילומטרים וחצי מגיעים לרוונוביל, ומשם נוסעים בכביש 15 כשבעה קילומטרים נוספים, עד העיירה סנט-מֶר-אֶגליז (Ste-Mere-Eglise), אחד מיעדי הכיבוש הראשונים של בנות הברית. הימים ההם מומחשים במוזיאון הכוחות המוּטסים (Musee des Troupes Aeroportees), המתאר את פעילותם הלוחמים שהונחתו מהאוויר.

"חוף אומהה" משתרע לאורך כעשרה קילומטרים, משפך נהר ויר (Vire) במערב ועד פורט-אן-בסאן (Port-en-Bessin) במזרח. כדי להגיע אליו, נוסעים בכביש N13 מזרחה. ליד אוסמנוויל (Osmanville) פונים צפונה בכביש 514, המתעקל ליד הים מזרחה. נקודת העצירה הראשונה שלנו היא פואנט די הוק (Pointe du Hoc), שם נסייר על הגבעות המבוצרות, שהיוו את חומת המגן של הצבא הגרמני. במקום נותרו ביצורי הבטון ועמדות הירי של התותחים. כאשר מסתכלים מכאן למטה, אל החוף, מבינים מדוע הפך האתר מלכודת מוות לחיילי בנות הברית.

חוזרים לכביש 514 וממשיכים מזרחה. אחרי כרבע שעה נסיעה מגיעים לבית הקברות שבקולוויל-סיר-מֶר (Colleville-sur-Mer), שבו קבורים 9,386 חיילים אמריקאים שנפלו במבצע הנחיתה. בית הקברות מגיע כמעט עד קו המים, והוא מתוחזק ומטופח בצורה מכובדת. על אחד הקירות במבנה המרכזי מתוארת תנועת הכוחות של בנות הברית במהלך הקרבות באזור. זהו בית הקברות האמריקאי הגדול ביותר באזור.
טלפון: 31516200-2-33.

ממשיכים מזרחה בכביש 514, ועוצרים בפורט-אן-בסאן, שם מבקרים במוזיאון מיוחד (Musee des Epaves sous Marines du Debarquement), שבו מוצגים טנקים, חלקי מטוסים ומסמכים שטבעו בים בקרבות 1944. המוצגים הללו נאספו במשך 25 שנות חיפושים תת ימיים, ובמוזיאון יש גם תצלומים וסרטים על ה- D-Day.

האתר הבא במסלול, עוד לפני חוף הזהב, הוא העיירה ארומאנש (Arromanches), שאליה נגיע בנסיעה מזרחה בכביש 514. גם ארומאנש, השוכנת לחוף האוקיינוס, מילאה תפקיד חשוב באירועי 1944. זהו המקום שבו הציבו בנות הברית את "הנמל הצף", שהיווה מעין גשר שחיבר בין הכוחות שנחתו לבין העורף הלוגיסטי שבעברה השני של התעלה.

"הנמל הצף" היה אחד המבצעים ההנדסיים המפוארים של מלחמת העולם השנייה. הוא הורכב מכמה יחידות מוכנות (שובר גלים, מזחים ועוד), שהושטו מבריטניה, ואִפשר לפרוק מדי יום כ-9,000 טון ציוד. מרבית חלקי "הנמל הצף" נהרסו במלחמה, ורק בפור וינסטון (Port Winston) שבחוף ארומאנש נותרו שרידים ממנו. בעיירה פועל מוזיאון הנחיתה (Musee du Debarquement), המציג בפירוט את הסיפור על בנייתו של "הנמל הצף". במקום פועל קולנוע, המקרין על מסך מעגלי (360 מעלות) ענק סרט תיעודי על מבצע הנחיתה.
טלפון: 31223431-2-33.

אם ממשיכים מזרחה, מגיעים לשפך נהר אורְן (Orne). כארבעה קילומטרים דרומה משם נמצא גשר פגאסוס (Pegasus), הנקודה המזרחית ביותר באזור הנחיתה. כוחות בריטים מוטסים השתלטו על הגשר בראשית המבצע, והחזיקו בו עד שהגיעה תגבורת.

זכר לפלישה קודמת
מאחר שהאזור מצדיק שהייה של מספר ימים, כדאי להתאכסן במלון שיענה על הצרכים ויתאים לאילוצים. מקום מומלץ, שבו יש כמה בתי מלון, הוא השכונה החדשה יחסית אֶרוּביל-סן-קלֶר (Herouville-St-Clair) שבעיר קאֶן (Caen), מדרום-מזרח לארומאנש. השכונה הזאת מאופיינת בבנייה נמוכה ובשטחים ירוקים רבים, ושוכנת בסמוך לכביש הטבעת 
(Boulevard Peripherique) המקיף את קאן. בין בתי המלון הפועלים בה - Hotel Etap, המצטיין במחירים נוחים.
טלפון: 31952002-2-33.

למרות שקאן קרובה מאוד לחופי הנחיתה, העיר שוחררה סופית רק בתום קרבות עקובים מדם, שנמשכו חודשיים לאחר ראשית המבצע. האתר המפורסם ביותר בעיר הקשור למלחמה הוא "יד הזיכרון של קאן - מוזיאון לשלום" (Memorial de Caen – Un Musee pour la Paix), המוקדש לתקופה שמסוף מלחמת העולם הראשונה ועד שנות התשעים של המאה העשרים. המוזיאון מדגיש את הצד השלילי הטמון במלחמות ואת הכמיהה לשלום, ויש בו כמה אגפים, שכל אחד מהם מוקדש לנושא אחר.
טלפון: 31060644-2-33.

בעיר יש כמה אתרים נוספים שכדאי לבקר בהם. המנזר לגברים (Abbaye aux Hommes,
טלפון: 31304281-2-33.) והמנזר לנשים (Abbaye aux Dames, טלפון: 31069898-2-33) הוקמו שניהם במאה ה-11 על ידי ויליאם הכובש ואשתו מתילדה, והם ניצבים במרחק רב זה מזה. המנזר לגברים שוכן ליד בית העירייה (Hotel de Ville), ובמלחמת העולם השנייה שימש כמקום מחסה. במבנה המרהיב יש אוסף ציורים מהמאות ה-17 עד ה-19, וסיורים מודרכים מתקיימים בו ארבע פעמים ביום.
המנזר לנשים נמצא מזרחה משם, ב- rue des Chanoines, וכולל את כנסיית השילוש
(Eglise de la Trinite). גם כאן נערכים סיורים מודרכים.

באמצע הדרך בין שני המנזרים נמצאת מצודת קאן (Chateau de Caen), שבתחומיה פועלים מוזיאון נורמנדי (Musee de Normandie). טלפון: 31860624-2-33; והמוזיאון לאמנויות יפות (Musee des Beaux Arts).
טלפון: 31852863-2-33.

צפונית-מערבית לקאן נמצאת העיירה באיֶיה (Bayeux). זוהי העיירה הצרפתית הראשונה ששוחררה במלחמת העולם השנייה, ולכן נותרה כמעט בלי פגע. האטרקציה העיקרית בבאייה היא ה"שטיח של מתילדה", הידוע גם כ"שטיח של באייה" (la Tapisserie de Bayeux). מדובר ביריעת בד באורך שבעים מטר, המעוטרת בצמר צבוע. השטיח, אחת מיצירות המופת של ימי הביניים, מתאר את הפלישה הנורמנית לאנגליה במאה ה-11. השטיח מוצג במוזיאון מיוחד (Musee de la Tapisserie de Bayeux), בתוך ארון זכוכית ארוך. במקום ניתן לקבל הסברים בשפות שונות.
טלפון: 31920548-2-33.

קתדרלת נוטר-דאם (Cathedrale Notre-Dame) בבאייה נבנתה ברובה במאה ה-13, ויש בה ציורי פרסקו מרהיבי עין של מלאכים.

את הסיור נחתום במוזיאון נוסף המוקדש למבצע הנחיתה - "המוזיאון להנצחת הקרב על נורמנדי, 1944" (Musee Memorial 1944, Bataille de Normandie). המוזיאון הגדול הזה מציג צילומים מימי הנחיתה, וגם ציוד, כלי נשק ומדים ששימשו את הלוחמים במבצע הנועז.
טלפון: 31929341-2-33.



יצחק בן עוזר - יועץ טיולים, כותב ומרצה 

 

מסלולים וטיולים: שווייץ הנורמנדית / בארץ התפוחים והתענוגות
מחוז קלבאדוס הוא המקום לברוח אליו באוגוסט ישראלי לוהט: כפרים זעירים ובית מלון על גדות נהר הם רק חלק ממה שיש לאזור להציע. טיול משפחתי באזור לא מוכר


מחוז קלבאדוס הוא המקום לברוח אליו באוגוסט ישראלי לוהט: כפרים זעירים ובית מלון על גדות נהר הם רק חלק ממה שיש לאזור להציע. טיול משפחתי באזור לא מוכר

שוויץ הנורמנדית. לא צריך הרבה: מכונית שכורה, מצלמה עם פילם וכמה ימים פנויים לגמרי | צילום: דובי טל

כתבה: גליה עוז

תשכחו מהכל, בסדר? תשכחו שאוגוסט, שצפוף בכל מקום, שהצרפתים לא נחמדים לזרים. תשכחו את הסלולרי שלכם בבית. יש מציאות אחרת.

נורמנדי, ולא סתם נורמנדי. קלבאדוס (Calvados). ובתוך ארץ התפוחים הזאת, שעל שמה קרוי המשקה המפורסם, יש אזור שלא כולם מכירים אותו: שווייץ הנורמנדית 
(Suisse Normande), שלמרות שמו, נמצא כולו בגבולות צרפת. לא צריך הרבה: מכונית שכורה, שעתיים-שלוש נסיעה מפריז, מצלמה עם פילם וכמה ימים פנויים לגמרי.

המסע הצנוע שנתאר כאן עשוי בהחלט לשמח זוגות מאוהבים היוצאים לירח דבש, אבל לא יאכזב גם אניני טעם שלא יכולים בלי ארוחה טובה. הורים לזאטוטים יכולים לבנות על טיול משפחתי מרגיע - בתנאי, כמובן, שידאגו מראש למלאי של צעצועים במושב האחורי. בני חמש לא מתעניינים בנוף! אגב, אפשר לקנות בצרפת קלפי פוקימון, ואפילו משעשע לגלות את השמות הצרפתיים של הפוקימונים.

אז לאן, בעצם, נוסעים? שווייץ הנורמנדית היא הפינה הדרומית והיותר הררית של מחוז קלבאדוס, גן עדן למטפסי הרים, לשייטי קאנו, לרוכבי סוסים, לחובבי דיג ומה לא. אם כבר הספקתם לבקר בערי הקיט שלאורך החוף, תבחינו בהבדל: הקייטנים של אוֹנפלֶר
(Honfleur) ודוביל (Deauville) באים בעיקר כדי לרבוץ על החוף. לשווייץ הנורמנדית, עושה רושם, באים כדי לעבוד; לאן שלא תסתכלו תראו צעירים ומבוגרים צועדים עם תרמילי גב.

וזה לא ההבדל היחיד: חופי הנחיתה של קלבאדוס זרועים במזכרות עצובות ממלחמת העולם השנייה , אבל בשווייץ הנורמנדית, שעה נסיעה בלבד משם, כאילו כלום לא קרה.

אבל רק כאילו. מספיק שתדפדפו בפרוספקטים המחולקים בכל מקום לתיירים, ומיד יזכירו לכם שברחבי קלבאדוס כמעט לא נשארה עיירה שלא נפגעה במלחמה. הרהור מטריד: בכל הדפים הצבעוניים האלה לא מזכירים, ולו במלה, את משטר וישי. המדפדף צריך לצבוט את עצמו כדי להיזכר שלא הצרפתים נחתו בארומאנש (Arromanches) וספגו אבֵדות כה כבדות, אלא האמריקאים, הבריטים והקנדים.

קאן זה סרט אחר
ועכשיו, מצוידים בקצת רקע היסטורי ובמפת כבישים מספר 231 (של מישלן), אפשר לצאת לדרך. נוסעים מפריז בכיוון צפון-מערב בכבישA13 , האוטוסטרדה לנורמנדי. אפשר לעצור לביקור קצר ומעניין בז'יברני, ליד ורנון (Vernon), שם צייר מונה את שושנות המים שלו (ראו – ז'יברני – כמו תמונה אימפרסיוניסטית). חולפים ליד רואן (Rouen), העיר שבה חגגה מאדאם בובארי, מאחורי גבו של בעלה שארל, עם מאהבהּ ליאון, וממשיכים מערבה.

תוך שעתיים וחצי בערך תגיעו לקָאֶן (Caen) - לא קאן של פסטיבל הסרטים, אלא בירת קלבאדוס. מקאן נוסעים דרומה בכביש D562. שימו לב: D562 הוא בילוי בפני עצמו. הכביש מטפס בנחת ממישור החוף אל האזור ההררי, נושק לתווי של נהר האוֹרְן (Orne), ולקראת קלֶסי 
(Clecy) הוא ממש נצמד לערוץ שלו. לאורך הדרך - כפרים, עצי תפוח, פרות. 45 דקות של תענוג.

בקלסי הציורית כדאי להגיע למרכז המסחרי הקטנטן, שבו מנמנמים זה לצד זה בית העירייה, כנסייה יפה וכמה חנויות. כדאי גם להסתובב בכיכר הזערורית ולהסתכל טוב-טוב על פרצופים, בעיקר של אנשים מבוגרים. אחרי כמה דקות תבחין האוזן הישראלית בסוג מיוחד של שקט; כי הרי בכל יישוב ישראלי, ואפילו נידח, תמיד מישהו מדבר ברחוב בסלולרי שלו. כאן לא. האם זכרתם לשכוח את הסלולרי בבית?

באחת החנויות במרכז הזה אפשר לקנות מפה מפורטת של האזור – מפה 1514E                          
(Athis-de-l'Orne )  בסדרת Serie Bleue של הוצאת IGN. אם הילדים שפכו מיץ על קלפי הפוקימון שלהם, אתם בצרות. אנחנו, לפחות, לא גילינו חנות צעצועים בסביבה. אבל לקלסי יש מה להציע לילדים. במקום פועל מוזיאון רכבות (Musee du Chemin de Fer Miniature), המציג בין השאר דגמים של רכבות מכל רחבי אירופה. טלפון: 31690713-2-33.

נהר מתחת לחלון
עוד כמה דקות נסיעה ומגיעים לכפר הקטנטן לֶה וי (Le Vey). אם גם אתם באים לכאן באוגוסט, אל תנסו להיות ספונטניים: הזמינו מראש חדרים במלון המקומי, מוּלאן די וי 
(Moulin du Vey). הנימוק העיקרי לבחירה במלון הזה הוא המיקום - ממש על נהר אורְן. נימוק מספר שתיים הוא המסעדה השייכת למלון, השוכנת בטחנת קמח (Moulin) ישנה ומציעה ארוחות נהדרות, אם כי לא ממש זולות. כשחושבים על זה, כל ההנמקות מתמצות במלה אחת: האורְן. כשהזרם הרחב והיפה הזה יעבור מתחת לחלון שלכם, תבינו. כשתשבו לאכול ליד השולחנות שמחוץ למסעדה - הנהר לימינכם ועצי תפוח יפהפיים לשמאלכם - תבינו עוד יותר טוב.
טלפון: 31697108-2-33. 
פקס: 31691414-2-33.

טיפ חשוב: אם אין מקום במולאן די וי, נסו להתאכסן ברֶלֶה דה סירון(Relais de Surosne). מדובר במלון השייך לאותם בעלים (מספרי הטלפון והפקס של שני המלונות זהים), ובשל העובדה שהוא מרוחק מהנהר, הוא זול יותר. אנחנו, שניסינו להיות ספונטניים, מצאנו את עצמנו ברלה דה סירון, ולא התאכזבנו. בקומה השנייה של מבנה מבודד, מוקף דשא ועצים, קיבלנו חדר שנדמה כי לא השתנה מאז המאה ה-19. בחדר האמבטיה -ורדרד, רומנטי ומרווח - כמעט לא היו קירות: רק חלונות ענקיים המשקיפים על הנוף.

בסדר, יש מלון. ועכשיו, ישאל הקורא הישראלי, מה עושים? מי שרוצה ללכת ברגל או לטפס על הרים ימצא במרכז קלסי את לשכת התיירות המקומית (טלפון:  31697995-2-33), שם ימליצו בפניו על מסלולי הליכה. אבל מי שרוצה להירגע, שיסתכל בבקשה על תיירים סקנדינבים ובריטים וינהג כמוהם. כלומר, לא ינסה להספיק שום דבר. להיפך. ישכור סירת דוושות לשיט בנהר אורְן, יישב בה במשך שעה וייסחף בזרם הכמעט סטטי. הציצו בעין אחת למעלה, אל עצי הערמון האדירים שהצמיחו גדות הנהר, ובעין שנייה תשגיחו שקלפי הפוקימון לא ייפלו לנהר. אלה החיים.

מה עוד? אל תוותרו על מנת שרימפס בציר ירקות במסעדת מולאן די וי. בגדה השנייה של האורְן יש מסעדות זולות יותר, וגם הן נושקות לנהר. אחת מהן מתמחה במנה נהדרת - סיר ברזל עם צדפות. כדאי גם להזמין דג שמך (Truite). ואפשר גם לאכול בדרך חסכונית: עושים קניות בקלסי, חוזרים ללה וי וחונים על שפת הנהר לפיקניק ממושך. בזמן ביקורנו במקום, המון משפחות, מקומיות וזרות, עשו בדיוק כך: נקניקים, גבינות, אגסים, יין בורדו, שמיכה גדולה פרושה על האדמה וקלפים. הילדים, לא חשוב באיזו שפה דיברו, היו מאושרים.

פרט חשוב, מהסוג שבזכותו יקום או ייפול טיול: במכולת של קלסי, כמו בכל סופרמרקט בצרפת, אפשר למצוא שישיות של משהו שדומה ל"גמדים", ובכל הצבעים. צריך יותר מזה?

ובדרך הביתה
נשארו לכם יום-יומיים? הנה פנינה כפרית נוספת, "אוֹטֶל דֶה לָה פּוֹמְרֶה" (Hotel de la Pommeraie; "מלון מטע התפוחים" בצרפתית; טלפון:  31446243-2-33). מדובר בשאטו, עם מסעדה נפלאה (Le Manoir d'Hastings) ובעלת בית נחמדה. למרות שמדובר בשיא העונה, תשלמו כאן פחות מאשר בצימר ישראלי.

איפה אנחנו? בכפר בֶּנוּביל (Benouville), היישוב הצרפתי הראשון ששוחרר בראשית מבצע הנחיתה, ביוני 1944.

איך מגיעים? חוזרים לקאן, וממנה נוסעים בכביש D515 בכיוון צפון-מזרח, לעבר ויסטראם 
(Ouisterham). אחרי כעשרה קילומטרים פונים ימינה בכביש צדדי, המוביל אל בנוביל. זהו כפר קטנטן, שמאפשר להגיח בנוחות אל החופים הסמוכים המתוירים, לקפוץ לקאן או לפגוש שוב את נהר האורְן, שבסביבה הזאת מגיע לשיא רוחבו. בקשו מבעלת הבית שתמליץ לכם על טיולים רגליים בסביבה.

במסעדה, במרחק של דקה הליכה מהחדר, נתקלנו באווירה מקומית מאוד, נטולת תיירים ומהודרת. הכנסת האורחים היתה מלבבת בהחלט, היחס לילדים היה מצוין, המנות שהוזמנו עבורם נחתו על השולחן בזריזות, ובכל זאת נצרף אזהרה: זה לא מקדונלדס, וילדים שלא אוהבים דגים ופירות ים לא ממש ייהנו. פשרה אפשרית: לאכול תחת כיפת השמים ולהניח לילדים להתרוצץ על הדשא, או פשוט למיין את קלפי הפוקימון החדשים... 


גליה עוז היא תסריטאית טלוויזיה

 

מסלולים וטיולים: צפון בריטאני / ארץ הים הפראית
האוקיינוס האטלנטי, שלחופיו שוכנת בריטאני, השפיע השפעה מכרעת על נופיה ותרבותה. דרכו הגיעו אליה תושביה הברטונים, ועליו מתבססות אגדותיה ומטעמיה


האוקיינוס האטלנטי, שלחופיו שוכנת בריטאני, השפיע השפעה מכרעת על נופיה ותרבותה. דרכו הגיעו אליה תושביה הברטונים, ועליו מתבססות אגדותיה ומטעמיה

מגדלור דן-מאטייה בפיניסטר. עשרות מגדלורים פזורים לאורך חופי בריטאני | צילום: הוגו פלמר

כתבו: קטי ואורי הירשויץ

בריטאני (Bretagne) היא חצי אי החודר למימי האוקיינוס האטלנטי כחרטום אונייה. מה שנחרט בזיכרון אחרי ביקור בחבל ארץ זה - שתושביו, הברטונים, הם ממוצא קלטי והגיעו לכאן מהאיים הבריטיים - הוא חופים ובהם רצף אינסופי של כֵפים, סלעים, מצוקים פראיים ומפרצים בתוליים עם אלפי איים.

בבריטאני יש יותר מגליתים, מנהירים (מצבות אבן לא מסותתת הניצבות כעמוד) ודולמנים (מעין שולחנות אבן) מאשר בכל מקום אחר בתבל. עוד תמצאו שם קַאלבֶר (Calvaies; "קאלברי" באנגלית) - סדרות של פסלי גרניט מהמאות ה-16 וה-17, המסמלים סצינות מצליבת ישו. במהלך הביקור באזור ניתקל באלפי כנסיות המנציחות קדושים מקומיים, ונוכל להשתתף בפסטיבלים הנערכים לכבודם. פסטיבלים אלה, המכונים "פארדון" 
(Pardons; "סליחות" או "מחילות" בצרפתית), כוללים תהלוכה ססגונית, שהצועדים בה עוטים תלבושות מקומיות ונושאים לפידים ונרות, והם מסתיימים בדרך כלל בחגיגת אוכל, שתייה ומוזיקה ברטונית-קלטית, הפֶס-נוֹ (Fest-Noz).

בריטאני נמצאת מערבית לנורמנדי, ואת הגבול בין שני החבלים מסמן הנהר קוּאֶסנוֹן 
(Couesnon). במרוצת הדורות שינה הקואסנון כמה פעמים את תווי זרימתו. לצערם של הברטונים, בפעם האחרונה שסטה מערבה הותיר את מון-סן-מישל בצד המזרחי, בתחומי נורמנדי. את סיורנו נתחיל מעט דרומה ממון-סן-מישל, בעיר פּוֹנטוֹרזוֹן (Pontorson). כביש 671N יביא אותנו לדוֹל-דֶה-בירטאניֶ (Dol-de-Bretagne), שם נבקר בקתדרלת סן-סַמסוֹן (Cathedrale St-Samson) הגותית. היא הוקמה במאה ה-13 ומוקפת בבתי עץ ימיביניימיים. מעט דרומה מדול-דה-בריטאני, על כביש D795, נמצא מנהיר דה שאן-דוֹלן 
(Menhir de Champ-Dolent), המתנשא לגובה של תשעה מטרים וחצי.

נחזור צפונה בכביש D795, ובצומת נפנה בכיוון צפון-מערב בכביש D155. נעבור בעיירה קנקאל (Cancale), המפורסמת בזכות הצדפות הנמכרות בה. זהו המקום לשבת בנמל, לטעום ממעדן זה בלוויית כוס יין מוסקאדה יבש, ולצפות עוד פעם במון-סן-מישל.

מקנקאל נוסעים מערבה בכביש D201, אל סן-מאלוֹ (St-Malo), עיר מבוצרת, שרבים מבתי הגרניט שלה הוקמו במאות ה-17 וה-18 על ידי שודדי ים וסוחרים. בעיר יש מבצר, קתדרלה וסמטאות צרות. טיול על החומות מאפשר תצפית על חוף הבַּרֶקֶת (Cote d'Emeraude; קוֹט ד'אֶמֶרוֹד) המרהיב.

בחוף המערבי של סן-מאלו נפגוש בתופעה המיוחדת של גאות ושפל. בזמן גאות, שפך נהר ראנס (Rance), הזורם כאן לים, מלא מים; בזמן השפל, השפך ריק לגמרי. במקום הוקמה תחנת כוח הידרואלקטרית (Barrage de la Rance), המנצלת את הבדלי המפלס לצורך ייצור חשמל.

אל ערי הים
מסן-מאלו ניסע דרומה בכביש N137, וממנו נמשיך בכבישים D29 ו-N176, המובילים לדינאן (Dinan). בדינאן, עיירה ימיביניימית נחמדה, יש רחובות תלולים וצרים, המרוצפים באבנים; בתי עץ; חנויות המציעות מוצרים מקומיים; וגם גלריות של נפחי זכוכית, אורגים בנול, פַסלים ותכשיטנים. בימי חמישי נערך במקום שוק. פרטים נוספים בלשכת התיירות המקומית.
טלפון: 96397540-2-33.

תחנתנו הבאה היא עיירת הנופש האופנתית דינאר (Dinard), שאליה מגיעים בנסיעה צפונה בכבישים D12 ו-D114. בדינאר יש וילות אלגנטיות, גנים ושבילי טיולים המוארים בלילה, והרבה בתי תה אנגליים - זכר למאה ה-19, שבה היתה העיירה אתר חביב על האצולה הבריטית. בשבוע הראשון של אוקטובר מתקיים בדינאר פסטיבל של סרטים בריטיים מודרניים.

מדינאר ממשיכים מערבה בכביש D786, עד סנט-אֶד (St-Aide), ומשם צפונה בכביש D16. עוצרים בכף פְרֶאֶל (Cap-Frehel), כף ובו מגדלור תצפית, הבנוי על סלעי גרניט. זהו אחד מהמגדלורים הרבים שלאורך חופי בריטאני. ריבוי הנמלים, המפרצים המפותלים, האיים והשרטונים אילץ את הדייגים להיעזר במגדלורים.

נמשיך בכביש D34 בכיוון דרום-מערב, אל סן-בּרִיֶיה (St-Brieuc), עיר מחוז ובה קתדרלה מבוצרת ומדרחוב עם חנויות מודרניות. שוק הדגים נערך במקום בימי רביעי ושבת; אין לוותר על קוֹקִי סֶן-ז'אק (Coquilles St-Jacques), צדפות מיוחדות (סקאלופס) האופייניות למפרץ הסמוך.

ממשיכים בכיוון צפון-מערב בכביש D786, עד פּלוּאָה (Plouha), שם פונים דרומה בכביש D21. עוצרים בכפר קֶרמַרִיָה-אַן-אִיסקִי (Kermaria-en-Isquit), שם ניצבת כנסייה קטנה מהמאה ה-13 ובה ציורי פרסקו מרהיבים. כשנוסעים הלאה בכיוון צפון-מערב בכביש D786, חוצים את פּאנֶפּוֹל (Piampol), עיירת נמל, שממנה יצאו בעבר דייגים בדרכם למימי איסלנד. רבים מהדייגים נעלמו במצולות, ובבתי הקברות שלאורך החוף יש לוחות לזכרם.

נמשיך צפונה בכביש D789 ללָה פּוּאָנט-דֶה-לַ'ארקוּאֶס (La Pointe-de-l'Arcouest), נמל קטן, שממנו אפשר להפליג לאִיל דֶה בּרֶאָה (Ile de Brehat), אי המשמש כאתר נופש לכל המי ומי, ובו נופים פראיים וצמחייה עשירה ומגוונת. הכניסה למכוניות אסורה לאי.

חוזרים לפאנפול, שממנה ממשיכים בכביש D776 מערבה, עד לעיירה טרגיֶיה 
(Treguier), שבה מתקיים ביום ראשון השלישי של מאי אחד הפארדונים החשובים בבריטאני. בכניסה לטרגייה נמצאת קוֹאוֹפּ-מָרָאן (Coop-Marine), חנות מומלצת לציוד דיג ולבגדי מלחים.
טלפון: 96923572-2-33. 

טרגייה התפרסמה בעיקר בזכות קתדרלת סֶן-טוּגדוּאַל (Cathedrale de St-Tugdual) הגותית, הבנויה אבני גרניט מסותתות. מגדל הפעמונים העדין שלה, שהתמוטט בסערה בחורף 1999, נמצא כיום בשלבי שיפוץ סופיים. לכנסייה עצמה חלונות זכוכית מודרניים. לא להחמיץ ביקור בקלויסטר הצמוד, שהיה חלק מארמון הבישוף.

בכיכר המרכזית של טרגייה פועלת החנות בִּיסקיטֶרִי-דִי-טרֶגוֹר (Biscuiterie-du-Tregor), המציעה מבחר ביסקוויטים, עוגות, כלי קרמיקה המעוטרים במוטיבים ברטוניים ועוד.
טלפון: 96924402-2-33.

לרעבים מומלץ לגשת לקרֶפֶּרי דה הָאל (Croperie des Halles) שב-Place des Halles, שם מגישים קרפים מקמח כהה עם מולים. לצמאים כדאי לרדת ברחוב סֶנט אַנדרֶה (rue St-Andre) לכיוון הנמל. בבית מספר 3 בו יש בר אפלולי טיפוסי, לה מֶדיאֶוָול (Le Medieval).

נסיעה צפונה בכביש D8 תביא אותנו לפּלוּגיִיֶל (Plouguiel), שם מתחיל "סיבוב הרותם המוזהב" (Circuit des Ajoncs d'Or). הרותם הוא הפרח הלאומי של בריטאני, ומופיע בריכוזים גדולים באזור. על שמו קרוי הסיבוב, המוביל לכנסיית סֶן-גוֹנֶרי (St-Gonery), שהפרסקאות שלה מספרים את סיפורי התנ"ך והברית החדשה. את המפתחות לכנסייה ניתן לקבל בבר-טבק שמעבר לכביש. בעלת הבר תלווה אתכם ותתאר את אוצרות הכנסייה במבטא ברטוני מודגש. חשוב לציין, שרבים בברטאניה מדברים ברטונית, וכל השלטים לאורך הדרכים הם דו-לשוניים.

הנקודה הבאה שבה נעצור היא פּוּאֶנט די שאטוֹ (Pointe du Cateau), שם תוכלו למתוח את הרגליים, לטייל בחוף, לקפוץ בין הסלעים, לגלות את הבית שבין שני סלעי הגרניט הענקיים, ולהנציח את המעמד בתצלום.

דרך החוף הפראית D113 ממשיכה מערבה, לפֶּרוֹ-גירֶק (Perros-Guirec), אתר נופש ידוע. מומלץ לאכול כאן במסעדת לָה מָרֶה (La Maree), הנמצאת מול נמל היאכטות. למעונינים לקנות מזכרות וסוודרים להפלגות, כדאי לפקוד את גַלְרִי דֶה קֶרִילִי (Galerie de Kerillis), סופרמרקט ברטוני הפועל במרכז העיירה.

סלעי גרניט וטבע פראי
כביש D113 - הממשיך בכיוון צפון-מערב, אל פּלוּמַאנָש (Ploumanach) - מכונה "דרך המוכסים" (Chemin des Douaniers; שְמֶן דֶה דוּאַניֶיה), משום ששימש בעבר להגנה מפני תוקפים זרים ומסיגי גבול. בשמורת הטבע של "דרך המוכסים" יש שבילים מסומנים ומסלול הליכה נוח (כשלוש שעות), העובר בין סלעים ענקיים של גרניט ורוד, המונחים אחד על השני. בעלי דמיון יגלו בסלעים דמויות של מכשפות, גולגלות, ארנבים וצבים. בחוף סן-גירֶק (Plage St-Guirec) הסמוך ניצב מקדש קטן, ובו פסל הקדוש גירק, והוא חסר אף. האגדה מספרת, שבחורות נהגו לנעוץ מחט באפו של הפסל. לפי אמונתן, אם המחט נשארה תקועה, פירוש הדבר כי יינשאו באותה שנה.

מחוף טרֶסטְרָאוּ (Trestraou) שבפרו-גירק ניתן להפליג לשיט מסביב לשבעת האיים
(Sept Iles) - שמורת טבע, ובה עופות נדירים, כמו הפינגווין הננסי.

תחנתנו הבאה היא העיירה לַאניוֹן (Lannion). מסביב לכיכר המרכזית יש בתים מהמאות ה-15 וה-16, מעוטרים בפסלי עץ. עלייה של 142 מדרגות תביא אתכם לכנסיית בּרֶלֶוֶונֶה 
(Brelevenez), שנבנתה על ידי הטמפלרים במאה ה-12. מכאן נשקפת תצפית מדהימה על העיירה, וציירים רבים מגיעים למקום כדי להנציח את הנוף. במקום נצפה שוב בתופעה המדהימה של הגאות והשפל: בזמן שפל, הנהר העובר בעיירה ריק לחלוטין, ובגאות גבוהה הוא עלול להציף חלקים ממנה, למרות שלאניון נמצאת במרחק כ-12 קילומטר מהים. כדאי להתעכב באחת הקונדיטוריות בעיירה, כדי לטעום מהקוּאין-אמאן (Kouign-Aman) - עוגה מיוחדת ללאניון, עשירה במיוחד בחמאה.

מלאניון נדרים בכביש D11, דרך פּלוּבֶּזר (Ploubezre), עד כנסיית קֶרפוֹן (Kerfons), שנבנתה במאות ה-15 וה-16, והיא מוקפת בעצים. כאן נראה מאפיין נוסף של ברטאניה -הז'יבֶּה (Jube). מדובר במחיצה מגולפת, ייחודית לברטאניה, עשויה מעץ או מגרניט. המחיצה מפרידה בין האזור שבו נמצא הכומר לבין האולם שבו שוהים חברי הקהילה. המחיצה מעוטרת בסצינות מהתנ"ך ומהברית החדשה ובדמויות של קדושים מקומיים.

בהמשך הכביש דרומה נגיע ל"שבעת הקדושים" (Les Sept Saints; לֶה סֶט סֶן) - כנסייה שנבנתה על דולמן גדול. לפי המסורת, שבעה צעירים נוצרים נרדמו במאה השלישית במערה באפסוס שבתורכיה, והתעוררו אחרי 300 שנה כאן, בבריטאני.

פסלי ישו
כביש D11 יביא אותנו ללב בריטאני. מכביש N12 נפנה דרומה בכביש D42, המוביל לגֶרלֶסקין (Guerlesquin), שם נפנה מערבה בכביש D37, המוביל לפּלוּגוֹנוָואן (Plougonven), עיירה השוכנת למרגלות הגבעות. מסביב לכנסייה ולבית הקברות יש גדר מיוחדת ומעניינת. סדרת הפסלים (הקאלבֶר) המקסימה מהמאה ה-15 מראה סצינות מחיי ישו. נמשיך בשמורת הטבע של הרי אָרֶה (Monts d'Arree). ביער שליד הכפר אוּאֶלגוֹאָה (Huelgoat) נמצא גבעות פראיות עם מדרונות גרניט וצפחה, אגם, יערות ונחלים זורמים. באזור יש מסלולים מסומנים לטיולים רגליים. דרומית לקוֹמָנָה (Commana) שעל כביש D764 נמצא האתר הפרהיסטורי מוּגוֹ-בּיָאן (Mougau-Bian). במקום יש שדרת אבנים קדומה ושביל סלעי ענק מסותתים, באורך 14 מטר.

כדי להגיע לתחנתנו הבאה, מתחם סן-תֶגוֹנֶק (St-Thegonnec), נחזור מקומנה לכביש D764, שבו נפנה מזרחה. בהמשך נפנה צפונה בכביש D785, שממנו נמשיך מערבה בכביש D712. בסן-תגונק יש קאלבר ובו כמאה פסלים, הממחישים תשע סצינות של ייסורים, מוות ותחייה. במתחם יש גם כנסייה, בית קברות, חומה, שער אבן מעוטר בסגנון הרנסאנס ומבנה לאחסון עצמות. בכפרי בריטאני מצויים בתי הקברות בדרך כלל במתחם הכנסייה. בשל מחסור במקום, נהוג, פעם בכמה שנים, לפנות את העצמות מהקברים ולהטמינן במבנה מיוחד, כמו זה שבסן-תגונק.

גם בכפר הסמוך גִימִיליוֹ (Guimiliau), שאליו נגיע בנסיעה דרומה בכביש D118, יש קאלבר ובו פסלי מאתיים דמויות המלוות את ישו, והן מנגנות בכלי נגינה ברטוניים.

נמשיך בכיוון צפון-מערב בכביש D111, עד לנדיביזיו (Landivisiau), שם נפנה מערבה בכביש D12. נעצור בכפר לָה רוֹש-מוֹרִיס (La Roche-Maurice). בכנסייה שבמקום יש מחיצה מגולפת מתקופת הרנסאנס. מעל המבנה לאחסון עצמות ניצב צֶלם של המוות המופיע חמוש בחץ, ולידו דמויות אשה, בישוף, איכר, ועוד.

נמשיך מערבה בכביש D12, אל בּרֶסט (Brest), עיר נמל שנבנתה מחדש, לאחר שנהרסה כמעט כליל במלחמת העולם השנייה. בברסט פועל מוזיאון ימי מעניין, האוֹסֶאַנוֹפּוֹלִיס
(Oceanopolis), ובו אקווריומים המאוכלסים ביצורי ים שונים.
טלפון: 98344040-02.

נסיעה בכביש D789 מערבה תביא אותנו לקצה המערבי של בריטאני, לפּוּאֶנט דֶה סֶן-מאטיֶיה (Pointe de St-Mathieu), שם נשקף מראה נפלא של האוקיינוס האטלנטי והמפרצים הפראיים שבאזור. מכאן אפשר להפליג מערבה, לאִיל ד'אוּאֶסַאן (Ile d'Oussant), אי הנמצא במרחק כעשרים קילומטר מהיבשה. נופיו החשופים מזכירים מראות מכוכבים אחרים. 


קטי הירשויץ היא בת למשפחה ברטונית עתיקה, ובעלה אורי מתמחה בארגון סיורי איכות. שניהם מחלקים את זמנם בין ירושלים לבין ביתם בברטאניה

 

 

מסלולים וטיולים: דרום בריטאני / אבני היסוד
דולמנים ומנהירים מלאי הוד, טירות ומצודות עתיקות, תעלה מימי נפוליאון, ציפורים וים. ביקור בדרום הרחוק

דולמנים ומנהירים מלאי הוד, טירות ומצודות עתיקות, תעלה מימי נפוליאון, ציפורים וים. ביקור בדרום הרחוק 

בכפר רושפור-אן-טר: מבנים עתיקים, סמטאות ציוריות וצמחים מטפסים | צילום: הוגו  פלמר

כתבה: מירנדה ז'וביו

דרום בריטאני הוא אחד האזורים היפים ביותר בצרפת. הוא שוכן לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובקו החוף המתעקל שלו יש משטחי חול ארוכים, דיונות, סלעי גרניט, צוקים, מפרצונים קטנים - וגם כמה מפרצים עמוקים, שבהם נמלים קטנים, המציעים מקלט מהרוחות המערביות העזות.

האזור ידוע בכינוי "מוֹרבִּיאָן" (Morbihan), צירוף מלים ברטוני שפירושו "ים קטן". מקור השם נעוץ במפרץ מורביאן (Golfe du Morbihan), המוקף בשתי לשונות יבשה ובמרכזו ים פנימי שקט, דמוי אגם. זהו אתר קסום, ובו איים קטנים - רובם לא מיושבים - הפזורים במים הרוגעים.

עולם העופות של האזור עשיר מאוד, ומינים נודדים רבים מוצאים כאן מקלט בחודשי החורף. ביצות המלח ומשטחי הבוץ מספקים שפע מזון לעופות כמו התמירון, האנפית, הטדורנה והברנטה. זהו גם אזור אידיאלי לגידול צדפות. לאורך המחוז עובר "נתיב הצדפה" (Route de l'Huitre), המאפשר למטייל להתוודע לקסמי המפרץ, וגם לטעום מגוון צדפות.

האקלים השורר באזור ממוזג, והוא נהנה משעות שמש רבות. הטמפרטורה הממוצעת המרבית בקיץ היא 26 מעלות צלזיוס, ובחורף נמדדות רק לעתים רחוקות טמפרטורות שמתחת לאפס. השילוב בין האקלים הנוח ותצורות הנוף המשתנות הוליד מגוון ענק של צמחייה ובעלי חיים.

בגינות גדלים צמחים טרופיים וסוב-טרופיים כמו המימוסה, הקמליה והדקל. בשפכי הנהרות תמצאו צמחים כמו המלחית והעדעד ובעלי חיים כמו קורמורנים, טדורנות, סרטנים ירוקים ודגי קיפון (בורי).

בעבר היה אזור מורביאן מכוסה ברובו ביערות אלון נשירים. שרידים מיערות אלה נותרו בין היתר בלנבוֹ (Lanvaux) ובקאמוֹר (Camors). בעבר היו שרידים אלה חלק מיער בּרוֹסֶליאַנד (Broceliande), שם, לפי המסורת, נמצא מעיין הנעורים של הקוסם מרלין. בעת הביקור ביערות הללו תוכלו ממש לנשום את האווירה שבאגדות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול.

חופי האוקיינוס האטלנטי שמחוץ למפרץ מורביאן מוכי רוחות ואופיים פראי יותר. חצי האי קִיבֶּרוֹן (Quiberon) הוא תופעה מרשימה: לשון יבשה החודרת אל תוך האוקיינוס ויוצרת שובר גלים טבעי בכניסה למפרץ מורביאן. הצד המערבי של חצי האי פונה אל הים הפתוח, ומהווה ערבוביה של צוקים, סלעים, מערות וריפים. זהו מקום חביב במיוחד על גולשים.

חצי האי מגן על הנמל המפורסם של העיירה לָה טרִינִיטֶה סִיר מֶר (La Trinite sur Mer), שממנה באו רבים מהספנים הטובים בצרפת. במרינה שלה עוגנות לעתים מזומנות סירות מירוץ ענקיות. ואכן, בקיץ נערכים במקום פעילויות שיט ומירוצי סירות, המשרים על הנמל אווירה הומה ושוקקת חיים. ברוב נמלי המחוז ניתן לשכור סירות ולצאת לשיט לאורך חופי מורביאן.

בארץ המגליתים
החלק הדרומי של בריטאני מציע לא רק נופים וטבע, אלא גם אתרים היסטוריים רבים. המגליתים הראשונים הוקמו במקום כבר באלף השישי לפני הספירה. בחבל מורביאן נמצא הריכוז הגדול בעולם של מנהירים (מצבות אבן) ודוֹלמֶנִים (מעין שולחנות אבן). בעיירה קרנאק (Carnac) לבדה יש כ-3,000 מגליתים, ובאתר המגליתים הסמוך אַלִינימָאן דֶה קֶרלֶסקַאן (Alignements de Kerlescan) ערוכים 555 מנהירים ב-13 שורות. בקרנאק עצמה נמצאים המגליתים בכמה אתרים עיקריים. באַלִינימאן דֶה קֶרמַריוֹ (Alignements du Kermario) יש 1,029 מנהירים, המסודרים בעשר שורות ("אלינימאן" בצרפתית). אתר המגליתים החשוב ביותר בקרנאק הוא אלינימאן די מֶנֶק (Alignements du Menec), שם סדורים כ-1,100 מנהירים ב-11 שורות. מידע נוסף על המגליתים מציע הארקֶאוֹסקוֹפּ (Archeoscope), הסמוך לאלינימאן די מנק. הארקאוסקופ הוא אולם שבו נערכים מופעים אורקוליים, הממחישים את החיים בתקופה הניאוליתית. 
טלפון: 97520749-2-33. 

בלוֹקמאריאקֶר (Locmariaquer) שבכניסה למפרץ מורביאן ניצב גרַאן מֶנִיר בְּרִיזֶה
(Grand Menhir Brise), מנהיר ענק שאורכו עשרים מטר. המנהיר נשבר במרוצת הדורות, וכיום מונחים ארבעת חלקיו על צידם. לא הרחק משם נמצא הדולמן טאבּל דֶה מַרְשָאן
(Table des Marchands), הבנוי משני לוחות מגולפים.

במוֹנטֶנֶף (Monteneuf) שבפנים היבשת, מצפון למפרץ מורביאן, יש כשישים דונם הזרועים במגליתים. למרבה הצער, רובם נהרסו על ידי מפיצי הנצרות, שסברו כי האתר הוא מקום פולחן פגאני. עשרים מהמגליתים שנמצאו במקום הוצבו מחדש. זהו אתר יוצא דופן, שכן המנהירים שבו נחצבו מאבן צפחה סגולה. כאן מסודרים המנהירים בארבע שורות מקבילות.

בכפר אַרזוֹן (Arzon) שבדרום מפרץ מורביאן נמצא הגלעד הפרהיסטורי פְּטִי מוֹן (Petit Mont), הניצב כזקיף על קצהו של חצי האי רוּאִי (Presqu'ile de Rhuys). בסמוך, בקצה של חצי האי, נמצא תל טימיָאק (Tumulus de Thumiac). חפירות שנערכו במקום חשפו אתר קבורה מלפני כ-5,000 שנה.

מעט צפונה מחצי האי רואי, בתוך מימי מפרץ מורביאן, שוכן האי הזעיר גַאברִינִי
(Gavrinis), שבו נמצא אתר מגליתי יוצא דופן. בתל שבמקום ניצב גלעד של אבנים, שבתוכו קבר מקורה באורך 14 מטר. הקבר מורכב משלושים לוחות מגולפים, שהשתמרו היטב. משקלו של לוח האבן המכסה את חדר הקבורה הוא כ-17 טון.

מצודה על האי היפה
בצד המגליתים, באזור מורביאן יש גם מבנים היסטוריים רבים, ובהם מצודות, טירות, כנסיות וקפלות הבנויות כולן מגרניט. אם ברצונכם לראות מבנים עתיקים, כדאי לכם לבקר באי בֶּל-אִיל (Belle-Ile; "אי יפה" בצרפתית), הניצב בלב האוקיינוס, כ-15 קילומטר דרומית לחצי האי קיברון. ניתן להגיע לבל-איל בקלות, בקווי המעבורת הסדירים היוצאים אליו מקיברון. פרטים נוספים בחברת המעבודות NMC בקיברון.
טלפון: 97500690-2-33. 

בלֶה פָּאלֶה (Le Palais), היישוב הגדול ביותר באי, נמצאת מצודה יפה, שהוקמה בראשית המאה ה-18. כיום פועל במצודה המוזיאון ההיסטורי (Musee Historique), העוסק בתולדות האי.

מצודה נוספת נמצאת בפּוֹר לוּאי (Port Louis) שעל חוף היבשת, צפונית-מערבית לבל-איל, ומאחוריה מסתתר סיפור מעניין. הכפר פור לואי שוכן בצידה האחד של לשון ים, שבעברה השני נמצאת עיר הנמל לוֹרִיאָן (Lorient). במאה ה-17 הקימה כאן "החברה הצרפתית לסחר עם הודו" את הנמל, שכונה פּוֹר דֶה ל'אוֹריאן (Port de l'Orient; "נמל המזרח" בצרפתית). עם הזמן שובש שם המקור והתקצר ל"לוריאן". במצודה שבפור לואי, שנבנתה במאה ה-17, פועל כיום המוזיאון של החברה הצרפתית לסחר עם הודו (Musee de la Compagnie des Indes, טלפון:  97821913-2-33), העוסק בתולדותיה של החברה שהעניקה ללוריאן את שמה. במקום יש אוסף יפה של חפצים מהמזרח הרחוק. מצודה נוספת תוכלו לראות באי אוּאָה (Houat), הנמצא לא הרחק מבל-איל.

טירות בעבר ובהווה
בחבל מורביאן יש מספר עצום של טירות ובתי אחוזה. במאה ה-16 הוקמו באזור מבצרים פאודליים, ובהם טירת סוּסיניוֹ (Chateau de Suscinio) שליד עיירת החוף סַרזוֹ
(Sarzeau). הטירה, שבה רצפת מוזאיקה מרשימה, שימשה כבית הציד של אן, הדוכסית של ברטאניה. אן היתה השליטה האחרונה של דוכסות ברטאניה העצמאית. אחרי מותה ב-1514 נישא פרנסואה הראשון מלך צרפת לבִתה של אן, קלוד, ושילב את הדוכסות בממלכתו.

כדאי לבקר גם בטירת לַארגוֹאֶה (Chateau de Largoet) הנמצאת צפונית למפרץ מורביאן, בלב היבשת, ליד העיירה אֶלוון (Elven) שעל כביש N166. לטירת לארגואה שני מגדלים, ובה נכלא הנרי השביעי, מלך אנגליה, בין השנים 1474 ו-1476, עוד לפני שעלה לשלטון בארצו. הנרי, שנמלט לברטאניה לאחר שהפסיד בקרב באנגליה, הוחזק בשבי על ידי הדוכס פרנסיס, כדי לגבות עבור שחרורו כופר.
טירות מעניינות יש גם בעיירות שבאזור תעלת נאנט-בּרֶסט (Nantes-Brest). בנייתה של התעלה החלה בימי נפוליאון, והיא נחנכה ב-1836. התעלה, שהיוותה נתיב חשוב לשינוע פחם, משמשת כיום לצורכי תיירות . מידע על אפשרויות השיט בה בטלפון: 97648520-2-33.

בין שאתם שטים בתעלה ובין שלא, כדאי לכם לבקר בעיירה פּוֹנטִיבִי (Pontivy), שליד התעלה. בעיירה הימיביניימית נמצאת טירת רוֹאָן (Chateau du Rohan), שנבנתה במאה ה-15 - דוגמה מצוינת לסגנון המצועצע של הארכיטקטורה הגותית המאוחרת. לא הרחק משם נמצאת העיירה ז'וֹסלֶן (Josselin), שבה טירה נוספת, ולה שלושה מגדלים מרשימים.

גם ברוֹשֶפוֹר-אַן-טֶר (Rochefort-en-Terre) שמדרום-מזרח לז'וסלן יש טירה. ב-1907 רכש הצייר האמריקאי אלפרד קלוטס את חורבות הטירה העתיקה, ששוקמה ונבנתה מחדש מלבֵנים שנלקחו מבתים אחרים באזור.

אם הטירות הללו עוררו בכם סקרנות ורצון ללמוד עוד על המסורת הארכיטקטונית של אזור מורביאן, כדאי לכם לבקר בערים וביישובים נוספים בחבל - למשל, בעיר הגדולה ואן 
(Vannes), שראשיתה כבר לפני ימי הרומים. בעיר העתיקה של ואן שרדו קטעי חומה קדומים, ושם נמצאת קתדרלת סֶן-פייר (Cathedrale St-Pierre) שנבנתה במקור במאה ה-13. בעת הביקור בוואן כדאי להגיע גם למוזיאון לארכיאולוגיה (Musee d'Archeologie), השוכן בטירה מהמאה ה-15. במקום מוצג אוסף גדול של מוצגים מאתרי המגליתים בקרנאק ובלוקמאריאקר. מידע נוסף על האתרים בוואן ניתן לקבל בלשכת התיירות המקומית.
טלפון: 97472434-2-33.

מערבית לוואן נמצא יישוב עתיק נוספת, העיירה אוֹרֶה (Auray). ברובע סן-גוּסטָן (St-Goustan) שבה יש בתים רבים מהמאות ה-15 וה-16. כדאי לבקר גם במרכז העיירה, בכיכר הרפובליקה (Place de la Republique), שם שוכן בית העירייה. עוד מידע על אורה - בלשכת התיירות המקומית.
טלפון: 97240975-2-33.

בריטאני מאופיינת באמונה נוצרית חזקה, המוצאת את ביטויה גם במבנים רבים ובטקסים ייחודיים. בבזיליקת נוטר דַאם דִי רוֹנסיֶיה ( Notre Dame du Roncier) שבז'וסלן נערך בכל שנה, בשמונה בספטמבר, טקס מחילה, "פארדון" (Pardon). הפארדון הגדול ביותר בחבל בריטאני נערך ב-26 ביולי בכל שנה בסנט-אן ד'אוֹרֶה (Ste-Anne d'Auray) שמצפון לאורה, ובו נוטלים חלק יותר מ-25,000 עולים לרגל.

דווקא בעיירות ובכפרים הקטנים ביותר בחבל נמצאות הכנסיות והקפלות היפות ביותר בבריטאני. אחת מהן היא כנסיית סֶן-פִיאַקרְ (St-Fiacre) שליד העיירה לָה פָאוּאֶה (La Faouet). הכנסייה הזו מפורסמת במחיצה המסוגננת שבה, שעיטוריה מתארים סצינות שונות מהתנ"ך ומהברית החדשה.

חוץ מהטקסים הדתיים נערכים בבריטאני בכל קיץ פסטיבלים רבים ומגוונים. האירוע המרכזי הוא פסטיבל אנטֶרסֶלְטִיק (Festival Interceltique), חגיגה של פולקלור קלטי, הנערכת בתחילת אוגוסט בעיר לוריאן. עוד פרטים על הפסטיבל, המתחיל ביום השישי הראשון של אוגוסט ונמשך עשרה ימים, ניתן לקבל בלשכת התיירות. טלפון: 97212429-2-33.

גם הפסטיבלים הימיביניימיים הנערכים באזור מעניינים ומהנים. אחד מהם - הפסטיבל הימיביניימי של ז'וסלן (Festival Medieval de Josselin) - מתקיים ב-14 ביולי בז'וסלן, ובו מופיעים אקרובטים ואנשים המחופשים לטרובדורים. עוד פרטים בלשכת התיירות המקומית.
 טלפון: 97223643-2-33.

חגיגות בנוסח ימי הביניים נערכות גם בטירת סוסיניו, ב-22 וב-23 ביולי.
טלפון: 97419191-2-33. 

מידע נוסף על אזור מורביאן ניתן לקבל בלשכת התיירות של החבל. טלפון: 97540656-2-33.


מירנדה ז'וּבּיוּ - מנהלת אתרי אינטרנט על בריטאני, היא ילידת אירלנד שחיה בחבל זה עשור

 

הרחבת אופקים: לקריאה נוספת
אתרי אינטרנט רשמיים של משרדי תיירות, אתרים נוספים שכדאי לגלוש בהם לפני הנסיעה וספרי הדרכה מומלצים


אתרי אינטרנט 

האתר הרשמי של לשכת התיירות של נורמנדי
מקור מידע מצוין. בנוסף למידע התיירותי הרגיל (כתובות של לשכות תיירות, בתי מלון וכדומה) תמצאו באתר פרטים על לינה בטירות עתיקות, חלקן מימי הביניים, מפה אינטראקטיבית, מידע מפורט (בצרפתית) על מוזיאונים ואתרים היסטוריים, לוח אירועים ופסטיבלים, מידע על גנים וכנסיות והצעות לטיולי נושא (בעקבות הציירים האימפרסיוניסטיים, בעקבות תבלינים ושנהב ועוד). מומלץ.
מדריך נורמנדי 1
מדריך נורמנדי 2
מלונות בנורמנדי
דייפ


ספרות רקע ומדריכים
עמק הלואר, נורמאנדי ובריטאני- הוצאת שטיינהרט-קציר
התענוגות של צרפת, אביטל ענבר הוצאת אריה ניר-מודן
Normandy, The Green Guide - הוצאת Michelin
Brittany , The Green Guide - הוצאת Michelin

 

 

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "מסע שבועי" - הרבה עניין וללא תשלום

הדפסה
שלח המדריך לחבר
הערה למערכת
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק
למה דווקא נורמנדי?

בגלל הקרבה לפריז. חבל נורמנדי נמצא במרחק שעתיים-שלוש מפריז, כך שגם מי שלן ב"עיר האורות" יכול לצאת לטיולי יום קצרים באזור.

|   מופק ומנוהל ע"י מסע אחר אונליין   |