|
מורה דרך בארץ ובחו"ל, כתב וצלם. שהה בהודו תקופות ממושכות. מדריך לאורך נתיבי הסחר הקדומים באסיה - סרי לנקה, הודו, נפאל, טיבט, תורכיה,
גאורגיה וארמניה - שם התוודע לאורחות החיים המקומיים, לאמונות, להגות ולפולחן. מעביר הרצאות וסדנאות במגוון נושאים, מפרסם כתבות המלוות בצילומיו במגזינים שונים.
מבחר מן ההרצאות שאפשר להזמין:
טיבט הקטנה - חבל לדאק, הקהילה האנושית הגבוהה בעולם:
חבל לדאק, "ארץ הירח", השוכן בין רכס ההימלאיה לרכס הקראקורם, הוא המחוז הצפוני ביותר בהודו, מפגש הגבולות שלה עם פקיסטאן וטיבט. האזור הררי וצחיח ובהיותו מבודד כמעט לחלוטין עד לעת המודרנית נותרו נופיו כמעט ללא פגע. במקביל לנופי הפרא השתמרה גם הקהילה הבודהיסטית טיבטית על תרבותה, אמונתה, דתה ופולחניה. לא בכדי נקראת לדאק "טיבט הקטנה", כינוי שהצדיק עצמו בעיקר מסוף שנות החמישים, כששכנתה הגדולה מצפון נכבשה על ידי סין. ההרצאה מציעה נופים קסומים ותופעות טבע, ביקור במנזרים עתיקים, נגיעה באורח חיים שהשתמר במשך מאות שנים, באמונות ובפולחן (פולחן הלהאמו, ראה כתבתי ב"טבע הדברים", גיליון 42 אפריל 1999, ו"מגרשות השדים" ב"מסע אחר", גיליון 158, נובמבר 2004, שלו יוקדש הפרק הסוגר את ההרצאה ו"בין קודש לחול", על טקסי בניית מנדאלות חול, כתבתי ב"מסע אחר", גיליון 143, אוגוסט 2003).
מסתורין במלאנה– כפר קטן בהימלאיה ההודית:
מלאנה, המקום בו אגדות הופכות למציאות, הוא כפר נידח, התלוי באמצעו של אחד המדרונות הדרומיים, התלולים והמוריקים של רכס ההימליה ההודית. כיצד קרה איפה ששמו יצא למרחוק?
במלאנה רב הנסתר על הגלוי. נוסף על מקור הפרנסה של הכפר, בזכותו התפרסם, רבות התעלומות סביבו וגדול ייחודו. במהלך ההרצאה נתוודע אל נופי האזור, נברר מדוע שונה מראה תושבי הכפר ממראם של שאר בני ההימלאיה ומה פשר איסור המגע בהם. נכיר את תהליך הייצור של הצ'ארס, החשיש המקומי, ננסה לעמוד על טיבו של האל ג'אמלו, אל הכפר. נברר את קשריו הסבוכים עם שאר אלי האזור, נשמע כיצד העניש את אכבאר הקיסר ומדוע סוס יצוק כסף הוא המנחה המקובלת ביותר עבורו. (ראה גם "רוחות של גאנג'ה" כתבתי ב"מסע אחר", גיליון 104, מאי 2000).
טרילוגיה ראג'סטאנית – הסיפור והפולחן המיוחד של שלושה מקדשים בראג'סטאן:
חבל ראג'סטאן המדברי, ארץ המלכים, גדוש במחוזות ססגוניים ואקזוטיים המהווים את הודו במיטבה: ארמונות מבוצרים תלויים על שיני סלע, שווקים עמוסי סחורות, שיטות חקלאות עתיקות ואמונות המחזירות אותנו אחורה בזמן אל מועד בריאת העולם. אמונות אחרות תזכרנה לנו כי את משמעות היפה והמכוער, כמו גם את משמעות הטהור והטמא לא קובע איש זולתינו ואילו האל בלאג'י יפגין בפנינו את כוחו בגירוש רוחות וקללות המאיימות על כולנו. ראג'סטאן גדולה מכדי להכיר את כולה בפעם אחת. יחד נכיר מעט מחבל הארץ העצום דרך ביקור בשלושה אתרים מקודשים וציוריים על סיפורים מיתולוגיים קדומים הקשורים אליהם. לאורך ההרצאה כולה נספוג שפע של ניחוחות והרבה צבעים, כמו שרק בראג'סטאן אפשר.
(ההרצאה מבוססת על מספר מכתבותיי בשנים האחרונות: "פרח הלוטוס וגללי הגמל"- על יריד הגמלים בפושקאר, "מסע אחר" גיליון 102, מרץ 2000: "קדושים ומקדשים בהודו"- על מקדש קארני מאטה, "טבע הדברים", גיליון 42, אפריל 1999 ו"החולדה הקדושה", "מסע אחר" גיליון 164, מאי 2005: "מגרש השדים"- על מקדשי בלאג'י, "מסע אחר", גיליון 109, אוקטובר 2000).
כל המים הקדושים – קדושת נהר הגנגס וחגיגות הקומבה מלה:
הגנגס הוא הנהר הגדול ביותר בתת-היבשת. נוסף על היותו מקור חיות מרכזי המרווה במימיו את אדמת המישורים הגדולים ומאפשר גידולים חקלאיים רחבי היקף, היותו מאפשר שיט ספינות הפכו לעורק תעבורה קדום שלאורכו התפתחו הערים הגדולות של צפון-הודו. בנוסף על כך ניחן הנהר (המזוהה עם אלה ולכן ישותו נקבית) בתכונות מיסטיות מטהרות- זרם מים שכל הינדי מאמין חפץ להתאחד עמו, ולו לרגע קט. בהודו, החיים והמוות מתקיימים זה לצד זה באופן בולט ומוחצן, כמשלימים זה את זה וכבלתי נפרדים. דברים אלו באים לידי ביטוי במיוחד בזיקה לנהר; הגנגס, מקור החיים, אוסף אליו את המתים. בשל תכונותיו המטהרות ישנה סגולה מיוחדת לנשימה אחרונה על גדותיו, בשריפת המת על שפתו ובזריית אפרו במימיו. אמונות אלו נקשרות בסיפור שנרקם סביב הורדתו של הנהר מהעולמות של מעלה אל עולמנו. במהלך ההרצאה נתוודע אל הסיפור המיתולוגי העוסק בהורדתה של אלת הגנגס מעולם האלים, נעקוב אחר מהלכה בארץ; ממקורותיה במרומי ההימאליה, מקום הפשרת הקרחונים, דרך המורדות התלולים בהם שוצפים מימיה אל המישורים הגדולים בהם היא רוגעת ושלווה, מתנהלת על מי מנוחות. נחלוף דרך מספר נקודות חשובות לאורך גדותיה ונעמוד על פולחני הנהר. את עיקר ההרצאה נקדיש להתרחשויות השונות במהלך פסטיבל הכד (הקומבה מלה), ההתכנסות האנושית הגדולה בעולם (בה השתתפו בשנת 2001 כ-100 מליון עולי-רגל), הנערכת על גדות הנהר אחת לכמה שנים (תמונותיי בנושא מופיעות ב"מסע אחר", גיליון 115, אפריל 2001: "רשרוש של המים, תפילת האדם").
קרוב לגג העולם – מסע במרכז טיבט:
נצא למסע החוצה את רכס ההימלאיה בעקבותיו של פאדמסמבהווה, האיש שהביא את הבודהיזם לטיבט במאה השמינית לספירה. נבקר בלהאסה, בירת המחוז ונתוודע אל הפוטאלה, משכנו המסורתי של הדלאי לאמה ואל מנזר הג'וקאנג, המהווה את קודש הקודשים של טיבט. ננסה לברר את טיבו של הכיבוש הסיני, תוך כדי העלאת השאלה האם רק רע צמח ממנו? תוך כדי שאנו חוצים את מרחבי הארץ - רכסים ובקעות, נכיר כמה מלאכות מסורתיות שעדיין מתקיימות בה. לדוגמא: הדפסת ספרים בשיטה עתיקה, חידוש גגות הבתים לקראת החורף וטוויית חוטים. נשמע מעט מהקולות הרחוקים ונלמד שעבור הטיבטים היאק איננו רק הגדרה בתשבץ. נכיר מקרוב את ריקודי המסכות של הנזירים, מעט מהסמלים הנפוצים באומנות ואת "קבורת השמיים" - נוהג הקבורה המקובל בטיבט, הנראה כה מצמרר לזרים. נחתום את המיצג בהיכרות עם אומנות יצירת המנדאלות ומשמעותה ונשתתף בטקס בניית מנדאלה העשויה חול צבעוני (ראה גם: "בין קודש לחול", על טקסי בניית מנדאלות חול, כתבתי ב"מסע אחר", גיליון 143, אוגוסט 2003 ו"המרכבה של מילינדה", כתבתי על משמעות טקסי 'קבורת השמיים' ב"מסע אחר", גיליון 174, מרס 2006).
בשולי העולם – מסע לאורך מזרח דרך המשי, מדבר הטקלמקאן:
אי שם, ממערב לסין משתרע יתר העולם. זו הייתה נקודת המבט של קיסרויות סין הקדומות. אולם, אם גילויי אפשרויות הסחר הגלומות עם יתר חלקי העולם וההיכרות עם הסוסים החסונים מעמק פרגאנה שבמרכז אסיה, הבינו הסינים את חשיבות הנתיבים המאפשרים את הקפת מדבר הטקלמקאן. מאז, לצד הירתעותם מהערבות הפתוחות והנוודים הפרועים שהלכו בהן, עשו הסינים את כל שביכולתם כדי להשתלט על המרחבים ולאפשר את תנועת השיירות בו. תנאי השטח הקשים הם שהכתיבו את נתיבי השיירות ואת נקודות חנייתן. במהלך ההרצאה ניסע לאורך הנתיב המקיף את המדבר מצפון, למרגלות הרי הטיאן שן, ההרים השמיימיים. נעמוד על טיב הסחורות שהועברו בדרך ועל אופן העברתן. כן נגלה שלצד סחורות, הועברו בדרך גם רעיונות, אמונות, תפישות עולם וסממנים אומנותיים. נבקר באתר המערות הבודהיסטיות מגאו קו ונעמוד על חשיבות הכתבים העתיקים שהתגלו בו, בנאת המדבר טורפאן (המקום השני הכי נמוך בעולם, שבו שורר האקלים הקיצוני ביותר בכל סין), בנוף האלפיני של ההרים הגבוהים, בנווה המדבר הגדול של קשגאר ובשוק הגדול שנערך בו מידי שבוע. כן נתוודע בקצרה אל בני המיעוטים הרבים החיים באזור מרתק זה שבו הכל נראה כה שונה ובאותה עת ממש גם כה מוכר.
(קומץ מצילומיי מהאזור מלווה את הכתבה "הבד הנחשק בעולם", "מסע אחר", גיליון 135 דצמבר 2002).
דברי ימי טיבט – בעקבות תהפוכות ההיסטוריה (אפשרי בשני חלקים):
רמת טיבט השוכנת בלב אסיה נחשבת אחד המקומות הנידחים ביותר עלי אדמות. האומנם הייתה ארץ זו סגורה ומסוגרת בפני זרים כפי שהיא מצטיירת כיום? הרצאה זו מהווה מעין סקירה גיאוגרפית היסטורית נרחבת היוצרת מצע נוח להבנת כלל האירועים וההתפתחויות ברמת טיבט מאז המאה ה- 6 לסה"נ ועד ימינו. נברר מיהם תושבי המרחבים העצומים הללו, מתי ובאילו נסיבות קיבלו על עצמם את הדת הבודהיסטית ומהי מערכת היחסים בין טיבט לבין תת יבשת הודו, כור מחצבתו של הבודהא. בהמשך נעמוד על טיב מערכת היחסים בין סין לטיבט מאז ימי קדם ועד ימינו ונגלה שהדברים אינם כה פשוטים כפי שהם נראים היום מעל גבי כרזות "שחרור טיבט". נזכיר את מסדרי הנזירים השונים ונעמוד על התהוותן של שושלות 'טולקו' (גלגולים מוכרים) חשובים כדוגמת הדלאי לאמה והפנצ'ן לאמה. נברר מאיזו שפה לקוח התואר "דלאי" ומדוע הוענק לבעליו ונשרטט קווים לשינוים הדרמטיים בטיבט מאז הכיבוש הסיני וגלותו של הדלאי לאמה ה- 14 בשנת 1959 ועד ימינו. מומלץ כי מפאת העומס וריבוי הנושאים תיערך הרצאה זו בשני חלקים. (ראה גם כתבתי "טיבט בין שמיים וארץ", "חיים אחרים", גיליון 113, פברואר 2006).
חלקת אלוהים קטנה – מסע בגיאורגיה:
אגדה גיאורגית עתיקת יומין גורסת כי הגיאורגים זכו באותו חבל ארץ שאלוהים שמר לעצמו. אירוניה מסוימת ניתן למצוא בעובדה שארץ זו, אף שהיא פורייה ביותר ויפת נופים, בהיותה נמצאת על צומת הדרכים הגדולה שבין אירופה לאסיה שבה ונכבשה פעם אחר פעם. צבאות זרים שטפו אותה ממזרח, מדרום, ממערב ומצפון תוך שהם חומסים את האוכלוסייה ופוגעים קשה בתרבותה. בהזדמנויות רבות עמדה גיאורגיה על זכות עצמאותה ואף ידעה ימים בהם הייתה לאימפריה מקומית חזקה שהעניקה חסות לשרידי בית המלוכה הביזאנטי, אולם בפעמים רבות אחרות בהבינה את מקומה על במת ההיסטוריה שאפה להתכופף כסוף ולא לעמוד איתנה כארז פן תישבר. בנטייתה, פנתה גיאורגיה בדרך כלל אל המערב, שאליו באופן דומה ושונה היא פונה גם היום, מאז הפיכתו השקטה של מיכאל סקאשווילי. יחד נצא לסיור ברחבי המדינה, נסקור את מקורותיו השבטיים של העם הגיאורגי, את אופן הפיכתם לעם מלוכד, את נסיבות קבלתם את הנצרות, שפע תהפוכות היסטוריות ואת ימי 'תור הזהב' של המלך דויד הבנאי והמלכה תמרה (שלה ככל הנראה נכתב האפוס הלאומי "עוטה עור הנמר" מאת רוסטאוולי). נבקר במנזרי לאורה קדומים, בכנסיות רבות, בערי מערות חצובות במצוק, ונעפיל במעלה 'הדרך הצבאית' על עבר קו פרשת המים של הקווקז הגבוה בואך הגבול הרוסי. (ראה גם כתבתי "תור זהב חדש" ב- מגזין G, גלובס, 5.6.2005)
המדינה הנוצרית הראשונה בעולם – מסע בארמניה:
ראשיתו המזוהה של העם הארמני היא בממלכת אוררטו הקדומה ששלטה עד המאה השישית לפנה"ס על שטח נרחב הכולל את מזרח תורכיה, ארמניה, חלקים מאד'רביגאן וצפון איראן של היום. מאז עבר העם תהפוכות רבות, אולם נראה כי בכל זאת משהו מתודעתו הלאומית, השואפת לעד להיבדלות ולייחוד נשמר ברצף. לא ייפלא שהרצון התמידי למדינה עצמאית שתאפשר את ההיבדלות הקימה על הארמנים את שונאיהם והובילה לטבח של ממש בימי מלחמת העולם הראשונה. ארמניה הייתה המדינה הראשונה בעולם לקבל עליה את הנצרות כדת מדינה. לצד אפוס ההתנצרות המרתק ניתן להעלות השערה כי גם במעשה זה ביקשה ארמניה להעצים את ייחודה ולהדגיש את העדר שייכותה לפרסים במזרח ולרומאים במערב. שמירתה על מעמד של ממלכת חיץ נבדלת וניטראלית הייתה אחת הדרכים היחידות לשמור על עצמאותה החלקית. בהרצאה נצא למסע הסוקר את ההיסטוריה ההפכפכה והסבוכה של ארמניה. נעמוד על מקור שמם של הארמנים, נתוודע אל סיפור התנצרותם. נדון בארכיטקטורה המיוחדת המאפיינת אותם ונבקר בכמה כנסיות ומנזרים, נתרשם ממראות האררט המתנשא בערגה מעבר לגבול התורכי, נדון בסיבות לטבח העם וננסה לברר מדוע אין מדינת ישראל מכירה בו באופן רשמי.
עץ החיים – משמעויות וגלגולים:
ההרצאה תתמקד בבירור אופני התייחסות שונים אל העץ במרחב התרבותי המשתרע בין הודו לישראל. במהלך ההרצאה נדלג הלוך ושוב בין חופי הים התיכון לחופי המפרץ הפרסי ומפרץ בנגל ונסקור אלמנטים מקודשים, בתרבויות מסופוטמיה הקדומות, בפרס, בדתות הודו – ההינדואיזם והבודהיזם, ובדתות המונותאיסטיות - ביהדות, בנצרות ובאסלאם. תוך כדי כך נתמקד במעמד המיוחד שזוכה בו העץ בכל התרבויות שצוינו. נשמע סיפורים רבים בהם מוזכרים עצים וננסה לעמוד על קוויים משותפים לכולם. נעמוד על תיאורי גן העדן הפרסי והתנכ"י, תוך ניסיון להבין מה מקומם של העצים באותו מודל מסוגנן. נדון בקשר שבין 'עץ החיים' לצלב הנוצרי וננסה לברר מדוע דווקא הצלב נבחר לשמש כסמל הנצרות והאם הוא סמל מוות או סמל חיים. נבדוק מדוע הגיע הבודהא להארה דווקא בהיותו יושב תחת עץ ונרחיק לכת בניסיון לברר האם קיים קשר בין תיאור גן העדן בספר בראשית לבין קומפלקס הטאג' מאהל בהודו. ייתכן ונחתום את ההרצאה באזכור פולחנים מיוחדים הקשורים בעצים ובסיפורים אודות קדושתם של עצים מיוחדים.
האומנם בשם האהבה? – על התפתחות מבני הקבר המוסלמים בהודו ומשמעויותיו של הטאג' מאהל
במהלך המאה ה- 12 התיישבו לראשונה מוסלמים בצפון הודו. הם הגיעו אל מדינה שבה גופו המת של האדם מאבד את משמעותו, או שנכון יותר לומר – משמעותו היחידה היא כליה – בדרך כלל בלהבות מוקד השריפה. המוסלמים, לעומת זאת, ביקשו לשמר את זכרו של הנפטר על ידי הקמת מצבות המציינות את מקום הקבורה שממנו עתידים להגיח השבים לתחייה ביום הדין המיוחל.
במרוצת ההיסטוריה החלו להיבנות בהודו מבני קבר מוסלמים מהודרים ומונומנטאליים. המבנים, שניבנו על פי עקרונות מוסלמיים פרסיים ומרכז אסיתיים ניכרים בהשפעה מקומית ברורה ולפיכך באים בהם לידי ביטוי שילובים הייחודיים להודו בלבד ולא מעט חידושים.
מבני הקבר הלכו והשתכללו. במרוצת הזמן כללו לא רק את המבנה עצמו אלא מתחם שלם, המוקף בגן ובחומות. מתחם הקבר המפורסם ביותר הוא הטאג' מאהל, שמקובל לומר כי נבנה בשם האהבה. במהלך ההרצאה נסקור את התפתחותם הקברים, את הקווים המאפיינים אותם, ואת משמעויותיהם המורכבות. לסיכום, ננסה לברר האם אכן נבנה הקבר, המהווה היום את סמלה המובהק של הודו בשם האהבה, או שמא מניעים אחרים עמדו בראש מעייניו של בונהו.
בקרוב: הרצאות נוספות במגוון נושאים: המיעוטים הסיקי והגאיני', בהודו, מחוז קאץ' הנידח - החדגוני בנופיו, אך העשיר בתרבותו, נפאל- הרים, עמקים וחיים אנושיים, התפתחות המוזוליאה, מבני הקבר המונומנטאליים בהודו, דרום הודו – נופים, אתרים, אתרי פולחן וטקסים, בעקבות הבודהא – סיפור חייו דרך ביקור באתרים בהם הילך ופולחנים בארץ (חגיגות יהודיות, נוצריות, שומרוניות, דרוזיות ועלאוויות).
טלפון - 02-6788219
נייד - 050-7622123
מיילים:
mailto:yotamjacobson@yahoo.com
mailto:yotamj@017.net.il
|
