עיתונאי, חבר אגודת העיתונאים.
ב-4 בפברואר 1997 נפל בני הצעיר שחר באסון המסוקים מעל שאר ישוב, ב"ארץ פלגי מים". בין הדברים שמצאנו בחדרו לאחר מותו היתה מעין צוואה, שביקשה מאיתנו לנסוע בעולם כמנהג צעירים. מאז, אחת לשנה אני עומס תרמיל על שכם ויוצא לי למקומות מרוחקים.

עם חזרתי ארצה אני מפרסם יומן מסע שכותרתו "לראות בעיני-עיניו", או במילות השיר של יהודה פוליקר: "הצל שלי ואני יצאנו לדרך". עד היום ביקרנו בהודו, תאילנד, מיאנמר (בורמה), קמבודיה, וייטנאם, סינגפור, הונג קונג, אוסטרליה, פיג'י, ברזיל, ארגנטינה, פרו, בוליביה, מקסיקו, גואטמאלה, קוסטה ריקה, בליז, קובה, זמביה (מפלי ויקטוריה), נמיביה, דרום אפריקה, קולומביה, פנמה, אוגנדה, זנזיבר, סרי לנקה, גאורגיה והפיליפינים. בכל המקומות אני רואה בעיני-עיניו, מריח באפי-אפו, טועם בחיכי-חיכו. יהודי בן 65 ויותר שצמא לראות עוד ועוד ולהנציח זכר בני לתמיד.
אתר הנצחה לשחר 
דוא"ל arie475@walla.com