תפריט עמוד

הבז האדום חוזר

בכל שנה בסוף החורף-תחילת האביב מגיעים הבזים האדומים לישראל כדי לקנן כאן. שלמה ולדמן עוקב כבר כמה שנים אחרי הבזים האדומים החוזרים שוב ושוב למקום הקינון המקום החביב עליהם, בגגות רעפים, שם הם דוגרים על הביצים ודואגים לגוזלים עד שמגיע הזמן לנדוד. כתבה מצולמת

בחמש השנים האחרונות אני עוקב אחרי הבז האדום. זהו אחד הבזים האהובים עלי ואני נהנה לראותם מגיעים לישראל בפברואר-מרץ כדי לקנן כאן ולגדל את הגוזלים לפני שינדדו לאפריקה במאי-יוני.

בכל שנה בחודשים פברואר ומרץ מגיעים הבזים האדומים לישראל | הצילומים בכתבה: שלמה ולדמן, כל הזכויות שמורות

הבז האדום הוא דורס קטן, להקתי, הניזון בעיקר מחרקים ומפרוקי רגליים,ולהבדיל מהבז המצוי צבע טופריו לבן ולא שחור. הוא דוגר באזורים שנים – מדרום-מערב אירופה, מזרחה דרך אגן הים התיכון, דרך מרכז אסיה ועד לסין ומונגוליה. האוכלוסייה כולה נודדת בחורף דרומה לאפריקה בעיקר.


זוג בזים

הבז האדום הוא אחד הבזים החברותיים ביותר – הבזים צדים בלהקות, מתכנסים ללינה משותפת לקראת לילה ודוגרים במושבות קינון. מושבות הקינון מצויות, בדרך כלל, באזורים הרריים – עם ערוצים וגאיות עמוקים, אבל גם בסביבת מבנים עם גגות רעפים. מושבת הקינון תמיד נמצאות בקרבת "שדות ציד" פתוחים, אזורי חקלאות ומישורי עשב, בהם הבז האדום מוצא את מזונו: חרקים, נברנים, נדלים, לטאות ופרוקי רגליים שונים. לעיתים קרובות האכילה מתבצעת באוויר, תוך כדי מעוף.


הבז האדום מקנן בסביבת שדות חקלאיים שם הוא מוצא את מזונו – חרקים, נדלים, לטאות ועוד

בשנים שבהן אני עוקב אחר הבז האדום אני רואה לצערי הרבה פחות זוגות מקננים. כיוון שהבז האדום מקנן בעיקר בגגות רעפים, שם הוא מוצא מסתור בארגזי הרוח, וכיוון שבתים עם גגות רעפים הולכים ופוחתים, יש חשש כבד לשרידותו של הבז האדום. בשנים האחרונות מוגדרת משפחת בזים זו בסכנת הכחדה.


הבז האדום נוהג לקנן בארגזי רוח בגגות רעפים

תענוג צרוף לראות את התפתחות הקינון. בזמן שהנקבה דוגרת על הביצים, הזכר דואג להאכילה. ולאחר בקיעת הביצים שני ההורים דואגים לכלכל את הגוזלים עד שאלו הופכים לפרחונים וההורים ממשיכים לצוד עבורם. ניתן לראות היטב בצילומים איך העסק המשפחתי מתפקד בצורה מאוד מדויקת וקפדנית.


בזמן שהנקבה דוגרת על הביצים, הזכר מביא לה מזון 

ראוי לציין שמבדילים בציפורים בשני שלבי גידול עד לבגרות המלאה: שלב הגוזל – מן היום שהוא בוקע מהביצה ועד שהוא הופך לפירחון; הפירחון כבר יודע לעוף, אך עדיין מצפה למזון מהוריו הבוגרים שיוצאים לצוד עבורו. לכן נקראים הטייסים הצעירים, שעדיין לא יכולים לטוס לבד אלא רק עם מדריך צמוד "פרחי טייס", ברגע שיוכלו לטוס לבד הם ייחשבו לבוגרים. 

פירחון מצפה לאוכל מבז בוגר זכר

בעקבות העניין הרב שיש לי בבזים האדומים, אני ממשיך לעקוב מדי שנה אחרי אותה מושבה באותם בתים. כמו שעון אטומי בכל שנה הם מגיעים לאותו מקום באותו זמן ועוזבים ונודדים הלאה באותו זמן. עד השנה הבאה.

פירחונים בהמתנה דרוכה למזון

גוזל בן יומו שנפל מהקן ונאסף על ידי אנשים טובים שהחזירו אותו לקן

פירחון זכר בהמתנה למזון. כשיידע לצוד בעצמו ייחשב לבוקר

זכר בוגר בהמראה כדי לצוד עוד נברן או נדל עסיסי

צילומים נוספים של שלמה ולדמן תוכלו לראות באתר שלו

 

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מישראל

חוזרים לאילת: להירגע מול הים
חוזרים לאילת: להירגע מול הים

אחרי שאירחה מפונים בכמות הזהה למספר תושביה, אילת מנסה לחזור לשגרה ומייחלת לשובם של הנופשים. עם מיזם תיירותי חדש, שנקרא לוקאלס, ומקומות מושלמים להירגע, לאכול טוב ולמלא מצברים, העיר הדרומית היא המקום הנכון בימים אלו

מבוא לנדודים 64: הגברת של הטאבון
מבוא לנדודים 64: הגברת של הטאבון

רונן רז חונה על הכרמל הגשום והסוער, ומרגיש בבית. הוא מזדהה עם הקדמונים הפרהיסטוריים שאהבו לחיות בהר ובחוף הכרמל, אשר להם שפע מכל טוב - אדמה פוריה וגשם רב שהניבו צמחי מאכל, פירות ופטריות, יערות שהזינו את האש, ...

עין קינייא: כפר המעיינות הנסתר
עין קינייא: כפר המעיינות הנסתר

מבין ארבעת הכפרים הדרוזיים בגולן, עין קנייא הוא הפחות מוכר. יואב יעקובי ממליץ לא לוותר, ולהתרשם מזרימת נחל סער (בחורף), מהטראסות החקלאיות (בזמן הפריחה), מהגראפיטי הצבעוניים ופסלי האבן, ומהאתרים הרבים סביב הכפר. בתכנון בקרוב: שביל המעיינות, בין התצפיות ...