תפריט עמוד

סודות מהגליל – מקומות נחבאים שכדאי להכיר

נחל קצר, סבוך ונפלא שרק מעטים מכירים, מערות קבורה עתיקות בלב שפרעם, מעיין עם הקשר תנ"כי - אמנון גופר חושף כמה מקומות נסתרים בגליל המערבי

נתחיל בנחל יאנוח, זהו אחד היפים בנחלים הקצרים שבגליל המערבי. לטעמי, הוא יפה אף יותר מנחל יחיעם או מנחל שעל. יש בו קסם השמור לנחלים קטנים, אלה החבויים בקימורי הגבעות המשתפלות מההר מערבה, בסבך החורש הצפוף. מסוג הנחלים הנמצאים במרחק קצר מהכביש ואיש איננו בא אליהם.

אז מה יש כאן? קילומטר של סבך ונקיקים, סלעים צבעוניים, מפלים ושרכים, צנירים ומדרגות סלע. קילומטר של נחל שכמעט איש לא מהלך בו ושקרני השמש ממעטות לחדור אליו מבעד לסבך. השביל צר ומתפתל, מסומן היטב (סימון שבילים שחור), מוצל כולו ונטול מבקרים. בעץ הקטלב השני שתפגשו, אחרי 300 מ' – הרימו ראש והסתכלו ימינה אל הצניר התלוי מעל הנחל. הטיול הוא במגמת עלייה, אבל את הדרך חזרה עושים על דרך עפר נוחה הנמצאת על גדתו הצפונית של הנחל ומקבילה לו.

נחל יאנוח. קילומטר אחד שכולו יופי: סבך צמחייה, נקיקים, סלעים צבעוניים ומדרגות סלע

בנחל הקצר יש כמה מדרגות סלע (מפלים), שהגבוהה בהן היא בת ארבעה מטרים והמתקשים בטיפוס יכולים להיעזר בכבל התלוי לאורכה, וגם זה חלק מהחוויה. כשיורד גשם והנחל שוצף, המפלים נופלים במדרגות הסלע, אבל גם בקיץ אי אפשר שלא להתפעל.

איך מגיעים? חונים ליד המשתלה של משפחת עבד, בעיקול הכביש בצדו המערבי של הכפר הדרוזי ג'ת. מפלסים מטרים ראשונים אל תוך הנחל (סימון שחור על עמוד החשמל) ומתחילים לטפס – זהו טיול של קילומטר אחד בלבד עד לקצהו העליון בפאתי יאנוח. חוזרים לרכב בדרך עפר הנמצאת על הגדה הצפונית של הנחל. 

המערות הנחבאות של שפרעם
בין בתי שפרעם המודרנית מסתתרת שפרעם העתיקה, זו של ימי המשנה והתלמוד, שהיתה מקום מושב סנהדרין, וחותם התקופה הביזנטית העשירה עדיין חבוי בין רחובותיה. חמש מערות קבורה נמצאות בחצרות הבתים וחזיתן מעוטרת בעיטורים מיוחדים: גילופי אריות וציפורים, שיחי גפן, פירות הארץ, פנים מחייכות ועוד. בחלק מהמערות דלת הכניסה המעוטרת נותרה במקומה.

שתיים מחמש המערות שבחצרות הבתים בשפרעם

איך מגיעים? המערות נמצאות בשכונת אל בורג', מדרום לגרעין העתיק של הכפר ומעל רחוב 440. מכיוון שאלו חצרות פרטיות, אתם מתבקשים לשמור על השקט ולא לפלוש לאזורים פרטיים כמו מרפסות וכדומה.

בתים קמורים בקיבוץ כפר מסריק 
יד המקרה הביאה אותי לפתחו של קיבוץ כפר מסריק ומיד הבחנתי בקבוצת מבנים ישנים, נמוכי קומה וקמורי גג. נזכרתי במילותיו של נחום גוטמן בספרו "עיר קטנה ואנשים בה מעט": "אורות החשמל לא יעיבו את חן אור-הנר בלילה, והמונית לא תמחה את קימורי גופות הסוסים…". כך הרגשתי כשחלפתי ליד מבני האבן הישנים של חצר קיבוץ כפר מסריק, שבני העלייה החמישית הקימוהו ב-1933, בסופו של מסע נדודים שעבר דרך בת גלים בחיפה, קריית חיים ויישוב חומה ומגדל ליד חוף הים – עד שעברו ליישוב הקבע במיקום הנוכחי. המאפייה, הסנדלרייה, מחסן הבגדים, הנגרייה, האורווה, הלולים ובתי האימון, כולם שכנו בבתי לבנים נמוכי קומה שגגותיהם המוזרים עשויים קימור קשתי קל.

מה מיוחד במבנים? הם עשויים לבני שמוט ממפעל הלבנים הראשון של התעשיה הקיבוצית, נעמן, הם בנויים בסגנון הקסרקטינים הבריטים שבאותה עת מלאה בהם הארץ ובנייתם נעשתה ללא שימוש בברזל – רק בטון, לבנים וטיח. בקצה הדרך, להשלמת התמונה הרומנטית, ראיתי את "ילדותי השנייה", חנות לממכר פרטי נוסטלגיה הנמצאת במקום, שלקחה אותי אחורה בשעון הזמן המתקתק.

בית קמור בכפר מסריק. הבתים הקמורים נבנו בשנות השלושים, בלי שימוש בברזל, רק בטון, לבנים וטיח

ועוד משהו: מומלץ לבקר את עצי פיקוס השקמה ופיקוס השדרה גדולי הממדים שנטעו בחצר הקיבוץ מסוף שנות ה-30 של המאה שעברה, במדשאה מאחרי חדר האוכל.

איך מגיעים? מחיפה – בכביש 4 או בכביש 22 (עוקף קריות).

טבק מהשדה
זריעת הטבק מתחילה באפריל, עיצומו של הקטיף ביולי והעונה מסתיימת בסוף אוגוסט. המגדלים יוצאים לשדות באור ראשון (אחרת העלים כמשים) ומורטים מהצמח את העלים העליונים והבשלים – מקסימום שלושה-ארבעה עלים לצמח בכל יום. חריפות הטבק משתנה בהתאם למיקום העלים: העלים הגבוהים חריפים, האמצעים חלשים והתחתונים חריפים מאוד. 
את העלים הטריים תופרים לחבילה ותולים לייבוש עד הקיץ הבא. כלומר, השנה קוצצים את עלי הטבק שנקטפו בשנה שעברה.

שיח טבק פורח. העלים הגבוהים חריפים, האמצעים חלשים והתחתונים חריפים מאוד

איפה? בתרשיחא, בפאסוטה, במעיליא ובכפרים נוספים ברחבי הגליל. בתרשיחא אפשר לראות (ולהריח) את עלי הטבק התלויים לייבוש – בסמטאות השוק, על גגות הבתים, אפילו על עצים בחצרות..

טבילה בעין חבקוק 
שלשה פרקים בלבד לספר חבקוק, ובכל זאת, בדיאלוג הקשה של הנביא חבקוק עם אלוהים יש לפחות משפט מכונן אחד – "צדיק באמונתו יחיה". ברוח הצדיק שכן הכפר הערבי יאקוק ולימים למרגלותיו – קיבוץ חוקוק. בתקופה העות'מאנית והמנדטורית הכפר היה ניזון ממימי המעיין שעצי שיזף עבי גזע ורחבי נוף נותנים צל ומחסה לבאים לרוות את צמאונם. מישהו החליט לקרוא למקום מקווה חבקוק ותלמידי חכמים באים לעיתים לטבול במימיו. והנה סוד קטן: 30 מטר צפונה ממבנה הבריכה המט לנפול, מתחת ללוח פח, מסתתר מקום נביעת המים. מומלץ להיכנס פנימה,זהו מקום מושלם למנוחה צוננת ולמדיטציה. 

איך מגיעים? 
כביש 65 בנקודה בה חוצה המוביל הארצי את הכביש. חונים ויורדים מזרחה 250 מטר עד חורשת עצי השיזף.

עין ברזית – זכרונות מהגשם
חבוי בפיתוליו התיכוניים של נחל כזיב, בין כרמי ענבים, מטעי נשירים וחורש ים תיכוני, נפער לועו היבש של עין ברזית, וכל שיוצא ממנו הוא זמזום הדבורים המנצלות את הלחות וטחב של המים שהיו כאן ושיחזרו שוב בחורף הבא. ליד המעיין שוקת לבהמות ולצאן ועץ תאנה לבני אדם אופטימיים.

איך מגיעים?
 מכביש 89, כ-250 מ' מערבה מהכניסה לצוריאל, נוסעים בדרך עפר נוחה כקילומטר אחד.

____

אמנון גופר – טייל ומורה דרך המתמחה בגליל, מחבר הספרים "סודות גליליים ו"חמש דקות מהצימר"

 

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מהגליל המערבי

מבוא לנדודים 49: הכפרים האבודים של הגליל
מבוא לנדודים 49: הכפרים האבודים של הגליל

בין המושבים היהודים אלקוש ואבן מנחם, הכפר הערבי נוצרי פסוטה, מצפה אבירים והכפר הדרוזי הגדול חורפייש נמצא אחד האזורים המרתקים ביותר בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט. זהו אזור של חורש ים תיכוני צפוף וקוצני, ובו בליל של שמורות ...

אביב בגליל המערבי: נופים, אנשים ואוכל טוב
אביב בגליל המערבי: נופים, אנשים ואוכל טוב

הגליל המערבי מציע לא רק נופים מרהיבים ואתרים היסטוריים, אלא גם מפגשים רב תרבותיים, מיזמים קולינריים, סדנאות עם בעלי מלאכה ועוד המון הפתעות. פסטיבל אביב בגליל המערבי הוא הזדמנות נהדרת להיחשף לכל העושר שיש לאזור להציע

בעקבות ערים אבודות בגליל המערבי
בעקבות ערים אבודות בגליל המערבי

בגליל המערבי קיימות מספר "ערים אבודות" - ישובים עתיקים והרוסים המבצבצים מהיער המקנה להן מראה מסתורי ומסקרן. יואב יעקובי לוקח אותנו לכמה מהן, לטיולים רכובים עם קטעי הליכה קצרים. מתאים גם למשפחות