האי היפה מדגסקר (Madagascar) הוא גן עדן אמיתי לאוהבי טבע, עם מגוון מרשים של תנאי שטח – מיערות גשם ורמות הרריות, דרך חופים טרופיים ועד לאזורים סמי-מדבריים, ומאות מינים של בעלי חיים שאפשר לראות רק בו. הודות לניתוק מהיבשת (המדינה הקרובה ביותר היא מוזמביק, במרחק 400 ק"מ), התפתח בו עולם חי עשיר ומגוון, כשרוב רובם של בעלי החיים הם אנדמיים, כלומר, שחיים רק במדגסקר. בעל החיים המזוהה ביותר עם מדגסקר הא הלמור, קיפוף שובה לב עם עיניים גדולות, שניתן לראות בטבע רק במדגסקר. בנוסף למינים רבים של למורים, יש במדגסקר מגוון עשיר ומסחרר של בעלי חיים, בהם זוחלים ממינים שונים, נמיות ומינים רבים של ציפורים. את טיול בעקבות בעלי החיים, אפשר לשלב עם חופשה באחד מהחופים הטרופיים של האי – קינוח מושלם לטיול. טיול במדגסקר יכול להתאים מאוד גם למשפחות, בעיקר לילדים חובבי טבע וחיות, שיתמוגגו מהקרבה לבעלי חיים נדירים ומיוחדים כל כך. 
למור אינדרי, הלמור הגדול בעולם, שקריאתו המיוחדת הקנתה לו את הכינוי "הלמור המזמר" איפה הכי מומלץ לראות בעלי חיים במדגסקר? שמורת אנדסיב
הפארק הלאומי אנדסיב (Andasibe), שנמצא כ-145 ק"מ ממזרח לטאנה, הבירה, הוא פארק יפה שמשתרע על שטח של 155 קמ"ר עם יערות גשם שבהם גדלים שרכים וסחלבים. בינות לעצים ולצמחייה הטרופית אפשר לראות מינים רבים של למורים, ובהם האינדרי, הלמורים הגדולים בעולם (הגדולים שבהם עשויים להגיע לגובה 120 ס"מ), שלהם הזנב הקטן ביותר. למורים אלה מפורסמים בפרוותם השחורה-לבנה ובקריאה המיוחדת שלהם, שנשמעת בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ואשר הקנתה להם את הכינוי "הלמור המזמר". לצידם אפשר לראות בשמורה מינים נוספים של למורים, כמו למור חום, למור במבוק ואחרים. בלילה אפשר לצאת להליכה לילית בעקבות הלמורים הליליים, מהלמורים הקטנים בעולם. לא רק למורים יש בשמורת אנדסיב. היער הצפוף הוא ביתם של מינים רבים ונדירים של זיקיות, בהן זיקיות ארוכות במיוחד לצד הזיקית הקטנה בעולם, וכן 108 מיני ציפורים. בסמוך פועלת גם שמורת הטבע הפרטית ואקואנה (Vakoana), שבה ניתן לצפות בלמורים מטווח אפס ואף להאכיל אותם, חוויה בלתי נשכחת. .jpg)
לא רק למורים מתגוררים בשמורת אנדסיב, אלא גם מינים רבים של ציפורים 
זיקית פרסון הצבעונית בשמורת אנדסיב שמורת רנומפנה
פירוש שמה של שמורת רנומפנה (Ranomafana), בדרום-מזרח מדגסקר, הוא "מים חמים", בשל המעיינות החמים הרבים שבשטחה. זהו פארק יפהפה עם יערות גשם, נהר שוצף ומפלים, אבל גולת הכותרת כאן היא מגוון מרשים במיוחד של למורים – זוהי אחת השמורות הטובות ביותר במדגסקר לצפייה בלמורים, עם 12 מינים שונים. השמורה הוקמה ב-1990 כדי להגן על למור הבמבוק המוזהב הנדיר, אשר נקרא כך משום שבמבוק מהווה מרכיב מרכזי בתזונה שלו. מינים נוספים של למורים שחיים בשמורה הם אי-אי, למור צמרירי, סיפקה, למור ספורט ועוד. לצד למורים חיים כאן יונקים נוספים, בהם נמייה מזרחית וסיבט מלאגי מפוספס, וגם ציפורים, פרפרים, זיקיות וצפרדעים. אחת החוויות המיוחדות שהשמורה מספקת היא סיור לילי בעקבות בעלי החיים השונים.
שמורת רנומפנה, עם יערות גשם, נהר ומפלים, משמשת בית ל-12 מינים שונים של למורים
 מור במבוק מוזהב בשמורת רנומפנה. קיבל את שמו מהמרכיב המרכזי בתזונה שלו
שמורת איסלו
שמורה נוספת בדרום המדינה היא שמורת איסלו (Isalo). זוהי אחת השמורות הפופולריות במדגסקר, הודות לפני השטח המגוונים שלה ולמגוון הגדול של בעלי חיים אנדמיים. איסלו היא גן עדן לאוהבי טבע ונופים, עם תצורות סלע מרשימות, קניונים עמוקים, בריכות טבעיות ומפלי מים. בשמורה חיים כמה מינים של למורים, בהם למור זנב טבעת, למור חום ולמור סיפקה. לצד הלמורים, יש כאן גם 77 מינים רבים של ציפורים, בהם מינים אנדמיים רבים. גם צפרדעים ונחשים שלא תראו בשום מקום אחר תוכלו לפגוש בשמורה הזו. 
בריכה טבעית עם מפל בפארק איסלו. גן עדן לאוהבי טבע ונופים  למור זנב טבעת בפארק איסלו
שמורת צינגי דה במראהה
במערב מדגסקר שוכנת שמורת צינגי דה במראהה (Tsingy of Bemaraha), אשר הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. זוהי השמורה הגדולה ביותר במדגסקר ואחת המיוחדות בו. היא משתרעת על פני רמת במראהה, והנופים בה שונים מאלה שתראו בשמורות האחרות במדגסקר, עם צוקי אבן גיר אנכיים מרשימים בשלל תצורות וצמחיית סוואנה. 
צוקים רבי רושם בשמורת צינגי דה במראהה 
סיפקה לבנה שחורת ראש בשמורת צינגי דה במראהה
בין הסלעים יש יערות קטנים, שבהם מתגוררים בעלי חיים רבים, ובהם שישה מיני למורים וכן ציפורים וזוחלים. ממגוון בעלי החיים בשמורה ניתן להתרשם במהלך טיול ברכב שטח, בסיור רגלי או בשייט בנהר. בתמונה הפותחת: למור בשמורת איסלו צילומים: Ralph Kränzlein, ikaah, Frank Vassen, David Cook, Madagascar Lemurs Atlas, Tee La Rosa, Rachel Kramer cc-by-sa 3.0, Anthony Stanley, Christian Manichon, Bernard Gagnon cc-by-sa 3.0 |
