תפריט עמוד

חופשה ברומא – פשוט לאהוב

קפיצה קטנה לרומא מספיקה כדי להתאהב מעל הראש בעיר היפהפייה. הצעה לטיול רגלי שעובר דרך סמטאות קטנות, כיכרות עתיקות ואנדרטאות מפעימות, ולא פוסח גם על שופינג, פסטה מופלאה וגלידה מהחלומות

יש רגעים במהלך שיטוט בעיר זרה שבהם המראה הנגלה לפתע מעבר לפינה יפה כל כך עד שהנשימה פשוט נעתקת. ברומא הנשימה שלי נעתקה אינספור פעמים: באוטובוס דחוס עד אפס מקום, כשמהחלון פתאום הציצה אנדרטה דרמטית כל כך עד שכמעט זינקתי מהאוטובוס הנוסע. או בסופו של טיפוס ארוך, שהוביל למראה פנורמי של העיר ממרומי טירת סנטאנג'לו העגולה. או בתום שיטוט רגלי בשעת לילה מאוחרת, כשבקצה סמטה צרה המתינה בנונשלנטיות אלגנטית מזרקת טרווי, מוארת לתפארת. אבל יותר מכל אלה, היתה פעם אחת שבה המראה שנגלה לי היה כל כך מדהים עד שפשוט צעקתי בקול רם למרות שהייתי לבדי. למרבה השמחה, ברומא לא מתרגשים מאנשים כמוני…


אנדרטת ויטוריו עמנואל. ברומא דרמות מתחוללות בכל פינה | צילום: אייסטוק

יומיים ברומא לא מספיקים כדי לראות את כל אתריה המפורסמים, ודאי שלא לגלות את פינותיה הכמוסות. אבל הם בהחלט מספיקים כדי להתאהב עד כלות בעיר היפהפייה הזאת, שמכל עבר מרעיפה על תושביה ומבקריה מראות דרמטיים, בניינים עתיקים, אתרים בעלי חשיבות דתית ותרבותית מהמעלה הראשונה, ועם זאת, היא נוחה ומזמינה מאוד, נטולה כל תחושת עליונות סנובית המוכרת מבירות אירופיות אחרות. ברומא, כמו ברומא, אפשר ללכת ברחוב עם גביע ענק ונוטף של גלידה ואיש לא ירים גבה. אפשר לרבוץ בנחת על מדרגות בלב כיכר יפהפייה ולהרגיש לגמרי בנוח. אפשר לאכול פיצה בידיים למרות שמסביב כולם אוכלים אותה יפה – עם סכין ומזלג, ולא להרגיש כמו אדם קדמוני שצנח זה עתה בלב התרבות המודרנית. בקיצור, רומא היא לא פריז וגם לא לונדון. ישראלים ירגישו כאן ממש בבית, אבל איזה בית!


נהר הטיבר וטירת סנטאנג'לו. מראשה נשקף נוף פנורמי של רומא

המסלול שעשיתי ברומא מומלץ למי שרוצה לטעום מעט ממה שיש לעיר להציע: קצת אתרים היסטוריים, קצת סמטאות ציוריות, פסטה נהדרת וגלידה מהאגדות. אפשר לעשותו בשעתיים זריזות או למתוח אותו על פני חמש שעות נינוחות, שכוללות גם שופינג וארוחה טובה. בסופו (לאחר מפת המסלול) תגלו טיפים והמלצות לחופשה מוצלחת במיוחד.

טיול רגלי ברומא

את המסלול מתחילים מתחנת הרכבת המרכזית, טרמיני, שהיא מעין עיר בפני עצמה, רבת קומות ומרובת חנויות (יש כאן אפילו סופרמרקט לגמרי לא רע). אבל חבל על כל רגע, את הקניות תוכלו לעשות בהמשך הדרך. מהתחנה הולכים ב-Via Massimo D'Azeglio עד סופו (כעשר דקות הליכה נינוחה). שם, על הגשר, תוכלו לראות למטה את המשך הדרך, אבל כדי להגיע אליה צריך לעשות עיקוף קטן: ימינה לרחוב קאבור הסואן ובפנייה הראשונה ימינה ואתם במקום הנכון – Via Urbana.

כאן מתחיל החלק הפסטורלי של המסלול: הרחוב הנעים הזה מוביל היישר למרכזו של רובע מונטי, אחת השכונות המקסימות והוותיקות ברומא. אחרי שנים רבות של עוני והזנחה, השכונה עברה מתיחת פנים והפכה לדבר החם הבא, ואין פלא. הסמטאות הצרות, הבתים העתיקים והכיכרות הציוריות הופכים את מונטי לאי של שלווה ורוגע בלב העיר הסואנת. כל זה נכון לגבי שעות היום, בלילה, כשהברים והמועדונים מתמלאים עד אפס מקום והמבלים זולגים לרחובות השלווה קצת פחות ניכרת.


שכונת מונטי בלב רומא. סמטאות צרות, בתים עתיקים וקסם רומאי שובה לב

שכונת מונטי אינה גדולה ואפשר לטייל בסמטאותיה בנחת מבלי מטרה מסוימת. אם תרצו לבקר באתרים מפורסמים, גם אלה לא חסרים פה. בלב השכונה, ברחוב Via della Madonna dei Monti 41 כדאי להציץ לכנסיית סנטה מריה די מונטי, שמתהדרת במזבח מפואר מוקף בציורי קיר מרשימים. כאן גם גיליתי שהקדמה הגיעה ללב הקתוליות הרומית: את מקומם של הנרות המסורתיים, שהמאמינים נוהגים להדליק בתמורה לתרומה קטנה, תפסו נרות חשמליים, שדי בלחיצת מתג כדי להדליקם (ובאותה קלות ניתן לכבות אותם לטובת המאמין הבא שחפץ להרים תרומה ולבקש משאלה). פנייה קטנה ימינה מובילה לכיכר נאה, פיאצה דלה מדונה דה מונטי. קבוצה של תלמידי בית ספר יסודי ישבה על מדרגות המזרקה וציירה במרץ את הבניינים מסביב. המורה עברה בין התלמידים, העירה פה, עודדה שם. כשאחד מהם, זאטוט כבן עשר, הבחין בי הוא מיהר לרשום משהו על הדף שלו והרים אותו בפני: 2 אירו כתב בפינה.


בתים בשכונת מונטי משתקפים בחלון אחורי של מכונית (דווקא מתוצרת צרפת…)

אם אתם רעבים, מומלץ לחזור לרחוב אורבנה, במספר 47 תמצאו מסעדה בעלת אותו שם: Urbana 47. מקום מקסים שמגיש אך ורק אוכל אורגני מקומי ("במרחק אפס קילומטרים מרומא", הסבירה המלצרית החביבה), שמבושל לאט ובשיטות מסורתיות. תפריטי הצהריים זולים (8, 10 ו-12 אירו) וכוללים מנה עיקרית לא גדולה, מים מינרלים וקפה. עסקה לגמרי לא רעה, והטעמים משובחים. פטוצ'יני בעבודת יד לא הזכיר בדבר את האיטריות הארוכות והחלקות שמקבלים בארץ – הפסטה היתה קצרה למדי עם פני שטח גבשושיים שתופסים טוב יותר את הרוטב (קרם של ברוקולי במקרה שלי. נהדר). אם הבטן עדיין לא מקרקרת, כדאי להתאפק עד סוף המסלול למסעדה טרנדית ונהדרת. אבל על כך בהמשך.


התפריט היומי המתחלף במסעדת אורבנה 47. אוכל אורגני ומקומי מאוד ("אפס קילומטרים מרומא")

עוד בשולי הרובע, בקצה של גרם מדרגות רחב, תמצאו את כנסיית סן פייטרו אין וינקולי ("פיטר הקדוש בשלשלאות", בלטינית), בה ניצב פסלו המפעים של מיכלאנג'לו, משה (זה עם הקרניים לראשו). מכאן יש כמה אופציות להמשך הדרך, בהתאם לזמן ולכוחות. הליכה קצרצרה תיקח אתכם אל הקולוסאום, האתר המפורסם והמתויר ביותר ברומא. חלק מהרושם מעומעם בימים אלו שכן רובו עטוף בפיגומים. אם רכשתם מבעוד מועד את רומא פס (Roma Pass, ראו בהמשך) תוכלו להימנע מהתורים האינסופיים ולהיכנס היישר לתוככי האמפיתיאטרון הגדול בעולם. מרשים, ללא ספק.


פסל משה של מיכלאנג'לו בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי בשכונת מונטי

עוד אופציה לביקור אם אתם כאן הוא הפורום הרומי או בשמו הלטיני פורום רומאנום. הפורום שימש בתקופת האימפריה הרומית לאספות עם ולמשפטים פומביים, ומשני צדדיו היו חנויות ושווקים. השרידים שנותרו ממנו מרשימים להפליא, ולמעשה הוא אחראי באופן חלקי לצעקת ההתפעלות שפרצה מפי (זאת שהוזכרה בפתיחת הכתבה). אם דילגתם על הקולוסאום, המשיכו מלבה של שכונת מונטי לאורכו של רחוב ליאוניה (Via Leonia) עד סופו, שם הוא מתחבר לרחוב עצום ורחב עד מאוד – Via dei Fori Imperiali. בנקודה הזאת בדיוק אין ברירה אלא לעצור – ומותר גם לצעוק מהתלהבות למראה מה שנפרש מכל עבר: ממולכם האנדרטה הלבנה לזכרו של ויטוריו עמנואל השני, עם פסלי כרכרות הסוסים בראשה, מאחוריכם הקולוסאום, שאמנם עטוף בפיגומים אך עדיין מדהים בעוצמתו, משמאלכם השרידים המרשימים של הפורומים הרומאים, ובינות להם מבצבצים בתיה העתיקים של שכונת מונטי. ואם לא די בכל אלה, מעבר לפורום מבצבצות הכיפות היפות של כנסיית השם הקדוש של מריה (Santissimo Nome di Maria). ובתווך: אינספור מכוניות ובני אדם ממשיכים בשגרת יומם כאילו ריכוז עצום ומתומצת כל כך של יופי הוא דבר מובן מאליו.

הפורום הרומי ואנדרטת ויטוריו עמנואל נגלים להולכים בוויה די פורי אימפריאלי

מכאן הדרך לכיכר ונציה פשוטה וברורה מאליה, שכן אי אפשר לטעות באנדרטה המוגזמת לכבודו של ויטוריו עמנואל שניצבת במרכזה. אם שרירי הרגליים עומדים בטיפוס, תוכלו לעלות בהמון מדרגות לראש האנדרטה ולהשקיף על עיר הנצח, שהכינוי הזה ברור כאן יותר מתמיד. מכיכר ונציה ממשיכים לויה קורסו (Via del Corso), ומתחברים לצד נוסף של רומא – שופינג. לאורך הרחוב הרחב יש אינספור חנויות, חלקן של מותגים מפורסמים. מבנטון ועד זארה, כל מה שחפצתם לעצמכם ולבני המשפחה שנותרו בבית תוכלו למצוא כאן.


ויה קונדוטי. כל המי ומי בעולם מעצבי העל | צילום: אייסטוק

ההחלטה כמה זמן להקדיש לקורסו תלויה בכם. מי ששופינג עבורו הוא חלק בלתי נפרד מההנאה בטיול, יכול לבלות כאן שעות. אחרים יכולים פשוט ללכת בזריזות עד ויה קונדוטי (Via Condotti) ובו לפנות ימינה. כאן השופינג מקבל תפנית חדשה ויוקרתית להפליא: חנויות של מיטב המעצבים האיטלקים והבינלאומיים, היכלות מוקפדים של אופנה. מי לא נמצא כאן? פראדה וגוצ'י, לואי ויטון וג'ימי צ'ו, מקס מארה והרמס, וזאת רק ההתחלה. הרחוב הצר מוביל היישר לעוד נקודת ציון תיירותית מפורסמת: המדרגות הספרדיות. במקום הזה אפשר לסיים את הטיול ולחזור במטרו (התחנה נמצאת בסמוך למדרגות) לנקודת המוצא. מאידך, אם אתם רוצים לחתום את הטיול בפסטה נפלאה ובגלידה שנחשבת לטובה ברומא, הליכה של כעשר דקות תיקח אתכם לפיאצה דל קופלה (Piazza delle Coppelle) ולמסעדת Maccheroni המצוינת (כתובת: Piazza delle Coppelle 44, אתר אינטרנט).


ניוקי ברוטב גורגונזולה ואגסים במסעדת Maccheroni. החיפוש אחר הפסטה המושלמת הסתיים כאן

בשעת צהריים המקום מלא בקהל טרנדי שמבלה שעה ארוכה מעל צלחות של פסטה כל כך טובה שבא לבכות מאושר, מלווה ביין הבית הקליל והמצוין. בשולחן השכן אדם מכובד מראה ולבן שיער חיסל מנה אחרי מנה אחרי מנה וקינח בקפה ועוגה (ומיד זכה בפינו לכינוי "מבקר המסעדות" כי אחרת איך אפשר להסביר את הכמות הבלתי הגיונית של אוכל שנעלמה בקרבו?). אנחנו הסתפקנו במנת פסטה – ניוקי קסום עם רוטב של גורגנזולה ומחית אגסים בצד שלי, רביולי חלומיים ברוטב פרחי קישואים ממול. פנים רבות לו לאושר, ופסטה מושלמת היא בפירוש פן אחד.


הגלידה של ג'יולוטי. האמיצים (או אולי הפתיים) יבקשו כף של קצפת ביתית מעל הררי הגלידה

מכאן אפשר לדדות בבטן מלאה ורגליים כושלות לרחוב הסמוך, לגלידריית ג'יולוטי (Giolitti, כתובת: Via Uffici del Vicario 46) שעצם התור הארוך המשתרך לפני מקרר הגלידות מעיד על הפופולריות שלה. אם, כמוני, איבדתם לרגע את העשתונות, הנידו הן כשהמוכר שואל אתכם אם להוסיף קצפת. קצפת דחוסה, עוצמתית וביתית לגמרי נחתה על שני כדורים ענקיים של גלידה (מוס שוקולד ונוגט, למקרה שתהיתם) ועשתה את המלאכה. בכוחותיי האחרונים זחלתי אל הפנתיאון, הנמצא בקרבת מקום, לעוד קצת הוד והדר לפני שקרסתי סופית באחת המוניות הממתינות תמיד לצדו.


הפנתיאון. עוד קצת הוד והדר לפני סיום המסלול | צילום: Jean-Pol Grandmont

מפת המסלול:


טיפים והמלצות לטיול מוצלח ברומא
איך מגיעים? ההגעה לרומא הפכה באחרונה לפשוטה וזולה מאוד. חברת איזי ג'ט מפעילה שתי טיסות שבועיות בין ישראל לרומא (ושלוש טיסות שבועיות מישראל למילאנו למי שחייב עוד קצת איטליה). אם מזמינים מספיק זמן מראש אפשר למצוא טיסה במחיר מצחיק ממש (החל מ-58 אירו מתל אביב לרומא, כ-40 אירו מרומא לתל אביב). המחירים האלה לא מעידים על איכות הטיסה: המטוסים חדשים ונוחים, יש די מקום לרגליים ולמרות שארוחות לא כלולות במחיר הכרטיס אפשר לרכוש ארוחה קלה (כריכים, מרקים, חטיפים מלוחים ומתוקים) במחירים סבירים מאוד. שני דברים חשובים לפני שיוצאים לדרך: בטיסות של איזי ג'ט הצ'ק אין בנתב"ג נעשה בטרמינל 1 ושאטל מעביר את הנוסעים לטרמינל 3, משם יוצאת הטיסה. לכן, אם רוצים להספיק לבקר בדיוטי פרי חייבים להגיע שלוש שעות לפני שעת ההמראה. דבר נוסף – יש הקפדה מוחלטת על גודל תיק היד שאותו אפשר לעלות למטוס. חריגה מהנפח תגרור משלוח של התיק לתא המטען ותשלום נוסף לא מבוטל. אל תנסו להתחכם ובדקו שהתיק מתאים למידות המפורסמות באתר החברה. אפשר לרכוש כרטיס גמיש, המאפשר לשנות את הטיסה עד שעתיים לפני המועד המתוכנן (במחיר הכרטיס הגמיש כלולה מזוודה אחת). פרטים והזמנות באתר האינטנרט (בעברית).

איפה ישנים? רומא מציעה אפשרויות לינה מרובות ומגוונות, החל במלונות פאר שלילה בהם עולה כמו משכורת חודשית ממוצעת וכלה בהוסטלים חשוכים בבניינים מטים לנפול. אופציית לינה מצוינת מציעים מלונות מרשת  Best Western Premier. אנחנו לנו במלון Royal Santina השייך לרשת, שנמצא סמוך לתחנת הרכבת המרכזית. המלון נעים מאוד, החדרים נוחים להפליא וארוחת הבוקר המושקעת כוללת שלל מאפים, עוגות ולחמים טריים. כתובת: Via Marsala 22, אתר אינטרנט.

איך מטיילים? לשכת התיירות של רומא מספקת מידע רב על העיר: אתרים מרכזיים, מסלולים נושאיים, הצעות לינה ואוכל ועוד – פרטים באתר האינטרנט. דרך לשכת התיירות אפשר גם לרכוש את רומא פס – כרטיס המאפשר נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה הציבורית בעיר (מטרו, אוטובוסים, חשמליות), שתי כניסות חופשיות לאתרים מרכזיים (אנחנו, למשל, ניצלנו את אחת הכניסות החופשיות לביקור בטירת סנטאנג'לו המקסימה שעל גדת נהר הטיבר), הנחות של 10 עד 25 אחוזים במוזיאונים ובאתרים נוספים, הנחות למופעים ואירועים שונים, כניסה מהירה לאתרים פופולאריים במיוחד כמו קתדרלת סנט פטרוס בוותיקן והקולוסאום ועוד. מחיר הרומא פס 34 אירו והוא תקף ליומיים. פרטים נוספים באתר האינטרנט.


מזרקת טרווי בלילה. אל תשכחו לזרוק מטבע לבריכה, סגולה לחזרה מהירה לעיר הנצח

ועוד משהו: גם אם הרגליים זועקות הצילו, אל תוותרו על טיול לילי ברחובות רומא. האתרים המוכרים מוארים בלילה, והמראה מלהיב. אם לא הספקתם במהלך היום, הלילה הוא הזמן להגיע גם למזרקת טרווי המצועצעת ולזרוק מטבע למים – סגולה לכך שתחזרו לעיר הנצח במהרה. אל תשכחו: כדי שהמשאלה תתגשם, חייבים לעמוד עם הגב למזרקה ולזרוק את המטבע ביד ימין. בהצלחה!

למידע נוסף על רומא

__

הכותבת היתה אורחת של איזי ג'ט

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מרומא

טסטאצ'ו: ערש המטבח הרומאי המסורתי
טסטאצ'ו: ערש המטבח הרומאי המסורתי

כיצד הפכה שכונת פועלים חסרת חן לערש המטבח של רומא? שכונת טסטאצ'ו שנבנתה ליד בית מטבחיים ענקי והיתה בעלת שם רע, עברה שינוי, הטביעה את חותמה על המטבח הרומאי והיום היא מהווה בית למוסדות קולינריים פופולריים לצד שוק ...

טיפים לרומא: ההמלצות הכי טובות
טיפים לרומא: ההמלצות הכי טובות

כמה עולה מונית משדה התעופה למרכז העיר? איך להימנע מתורים ארוכים לקולוסאום ולוותיקן? מה ההבדל בין טרטוריה לריסטורנטה? ואיך לשתות את הקפה שלכם בלי להיחשד כתיירים? כמה טיפים נהדרים שיעזרו לכם להפיק את המיטב מהביקור ברומא

רומא לצעירים – מקומות ששווה להכיר
רומא לצעירים – מקומות ששווה להכיר

אחרי שסיימתם לבקר באתרים ההיסטוריים המתבקשים, כמו הקולוסיאום, הפורום הרומי ומזרקת טרווי, צאו להכיר את שכונותיה האחרות של רומא. הזדמנות לפגוש צעירים מקומיים, לשוטט בין חנויות עצמאיות ולהתחבר לרוח המהפכנית שעדיין נושבת אם רק יודעים איפה לחפש אותה