פריז: טיולי יום מחוץ לעיר

צפון: קדוש בלי ראש
כנסיות הן לא בדיוק האטרקציה שילדים מצפים לראות בשקיקה, אבל הסיפור משתנה אם יש בכנסייה עניין מיוחד עבורם. בזיליקת סן דֶני (Saint Denis Basilique) היא דוגמה לכנסייה כזאת - אפשר לראות בה את כל בני בית המלוכה הצרפתי מאוחסנים בקברים במצבי שכיבה או ישיבה. כאן יש להורים חלק חשוב בהנאה של כל המשפחה: כדאי להכיר כמה מן הסיפורים העסיסיים על המלכים הצרפתים, ולספר לילדים. אפשר לספר, למשל, שהכנסייה נקראת על שמו של הקדוש דֶני, שראשו נערף במונמארטר בפריז. לפי האגדה הוא החזיק את ראשו מתחת לזרועו, וצעד במורדות ההר עד לכאן. ילדים יתענגו על הסיפורים על סן דני ועל יתר האנשים מבותרי האיברים שמצויים במקום, ויש לא מעט. ספירת מלאי: קבורים כאן 42 מלכים, 31 מלכות, 63 נסיכים ונסיכות, כמה אנשים חשובים וגם שאריות של שלושה קדושים.
לא רחוק מהבזיליקה נמצא אצטדיון דה פראנס (Stade de France). הסיור באצטדיון מעניין בעיקר את חובבי הכדורגל, שלא יצטרכו הרבה כדי לדמיין את דאבור סוקר מקרואטיה ואת גבריאל בטיסטוטה מארגנטינה מבקיעים שערים באליפות העולם ב-1998, את שאגת האוהדים ואת הד מחיאות הכפיים. מותר לטייל בשלושת היציעים, חדרי ההלבשה ותאי העיתונאים.
ומהקרקע אל האוויר: מוזיאון התעופה והחלל (Musée de l'Air et de l'Espace), הנמצא בשדה התעופה לה בורז'ה (Aéroport de Paris - Le Bourget). בעבר היה כאן שדה התעופה שבו הנחית צ'רלס לינדנברג את טיסת הסולו הישירה הראשונה מניו יורק לפריז. אבל לינדנברג מת מזמן, ושדה התעופה שינה ייעוד: כיום זהו מוזיאון תעופה המכיל כמאתיים דגמי מטוסים שונים. ילדים שמתעניינים בתחומי התעופה יתלהבו.

מערב: שער הניצחון בקטן
ילדים, וכנראה גם מבוגרים, אוהבים חפצים קטנים שזזים או מזכירים להם חוויות אחרות. לכן כדאי לשבץ את הביקור בפארק המיניאטורות (France Miniature) אחרי שהם ראו קצת את צרפת, ולפחות את פריז. לזהות את שער הניצחון כיף יותר אחרי שצפו בו בגודל טבעי.
בכניסה מקבלים חוברת מסומנת לפי המסלול, ואפשר לתת לזאטוט להוביל לפי סימני טביעת כף הרגל המשורטטים על הקרקע. ילדים בגילאי גן וכיתות יסוד מוקסמים מהגשרים, מהספינות ומהמודלים המוקטנים; ילדים בוגרים יותר יכולים להתלהב מארמון המיניאטורות ומן התערוכות הזמניות (השנה, למשל, מתקיימת תערוכה של מחוזות צרפת על פי ממתקים אופייניים).
את התחנה הבאה אסור לפספס: פארק טוארי (Parc et Château de Thoiry). יש כאן מכל וכל: פארק חיות, טירה קטנה, גן בוטני. אפשר לבלות בפארק יום שלם, במיוחד אם מדובר בילדים צעירים עד גיל שמונה, או לשלב את הביקור בו עם אתרים אחרים (כמו פארק המיניאטורות שהוזכר קודם או ארמון ורסאי שאליו נגיע בהמשך), אם ילדיכם בוגרים יותר.
הפארק עצמו כולל גן זואולוגי, ספארי, גן בוטני וארמון. בגן הזואולוגי המבקרים נעים בתוך תעלות תת קרקעיות מחופות זכוכית והחיות הן החופשיות. השיטה מאפשרת למבקרים את חוויית הצפייה באורח החיים של החיות קרוב יותר לאופן שהוא מתקיים טבע, בשונה מגני חיות אחרים. אנחנו, למשל, ראינו נמר משתין עלינו מלמעלה.
הספארי הוא החלק המרגש ביותר בסיור, אלא שאסור לטייל בו ברגל (אלא אם אתם רוצים להיאכל על ידי דובים ואריות). שימו לב: אל הפארק אין תחבורה ציבורית, ואפשר לנסוע בו ברכב פרטי בלבד.
אחרי הנמר מגיע תורו של הדוב, או נכון יותר: ה"דובי", שנקרא בכינוי החיבה של נשיאה ה-26 של ארצות הברית - טדי (תיאודור רוזוולט). המון דובונים כאלה תמצאו במוזיאון הצעצועים (Musée De Jouet), כמו גם מכוניות, קטרים, בובות ושאר משחקים שעברו מהעולם, וכולם שוכנים במבנה מהמאה ה-14.
שימו לב: אם מגיעים מחוץ לעונה כדאי לדעת שבשעה 11:30 השומר, שהוא גם המדריך וגם הקופאי, הולך לאכול צהריים וצריך לחכות שעתיים. השלט על הדלת מודיע את זה בצרפתית כמובן.

אצטדיון דה פראנס. הוקם במיוחד לקראת אליפות העולם בכדורגל שהתקיימה ב-1998

דרום-מערב: הארמון הענקי
תמיד קיימת התלבטות אם ביקור בארמון גדול כמו ורסאי (Château de Versailles) מתאים לילדים, ואם כן - לאיזה גיל זה מתאים ולכמה זמן (אפשר לבלות כאן יום שלם, ואפשר גם להסתפק בשלוש שעות). הקטנטנים דווקא נוטים להתרשם מכמויות הזהב, התמונות והעושר, וביקור באולם המראות משאיר אותם פעורי פה. מעבר לביקור הקלאסי בארמון, כדאי להקדיש פרק זמן ראוי לביקור בגנים. שם אפשר להשכיר אופניים ליד התעלה הגדולה, לשוט בה בסירה משפחתית או לטייל בכרכרה.
בסופי שבוע קיציים כדאי להגיע למופע המים והמוזיקה - למרות המוני התיירים החוויה משתלמת. למשפחות עם ילדים בני שמונה ומטה מומלץ לבקר בטריאנון הקטן, שם הקימה מארי אנטואנט חווה ושיחקה בחקלאות, וילדים יכולים ללטף חיות משק שונות ולהאכיל את הגדיים.
את יום הטיול בוורסאי אפשר לשלב עם ביקור מענג לילדים מגיל שמונה ומטה בפארק פליימוביל (Playmobil Funpark), שהבילוי בו הוא בחינם. בכניסה מקבלים כרטיס שמשמש אתכם במשך כל זמן הביקור במקום, והילדים יכולים לשחק במשחקי הפליימוביל השונים בלא תשלום. הרעיון הוא לגרום לכם להוציא אחר כך את הארנקים ולרכוש ממיטב תכולת החנות האדירה.

מזרח: נשרים ואבירים
בלב יער אדיר, כשישים קילומטר מדרום-מזרח לפריז, נמצא ארמון פוֹנְטֶנְבּלו (Château de Fontainebleau). יחסית לוורסאי יש בו פחות תיירים, ואפשר לשוטט כאן בנחת בלי שתיירים יפנים חמושים במצלמות ידחפו אתכם הצדה. זה כיף גדול לקנות גלידה ולשוט בקאנו באגם הקרפיונים שמסביב לארמון. מי שרוצה להיות נסיך ליום אחד יכול לשכור כרכרה ולנסוע בה. אפשרות נוספת - נסיעה ברכבת הקטנה אל העיירה.
אם אתם מלווים במתבגרים מלאי אדרנלין וחובבי טבע, אפשר לדלג על הביקור בארמון ולהקדיש לפחות מחצית יום ליער: יש בו 300 קילומטר של שבילים מסומנים לטיולי הליכה, מסע אופניים משפחתי או חוויה של טיפוס על סלעים.
שווה להכיר גם את העיירה פרובן (Provins). היא לא כל כך ידועה לתיירים, אבל מוכרת מאוד לפריזאים ולילדיהם, בעיקר באביב ובקיץ. מומלץ מאוד למשפחות עם ילדים מגיל שמונה ומעלה (אם אתם מלווים בתינוקות הביאו עגלה, העלייה קשה).
בקיץ, בעיקר בסופי שבוע, מתקיימים בפרובן מופעים רבים: הדגמה של תעופת נשרים מאולפים החגים למרגלות החומות ומעל לראשי המבקרים; שחזור אווירת ימי הביניים באמצעות דו קרב, אבירים על סוסים ותלבושות מתאימות; תקיפת החומה ותצוגה של גלגלי ענק, מטילי אבנים וכל השיטות ללחימה, במעין מחנה צבאי מאולתר, בנוכחות הרוזן, אשתו ויתר הדמויות המקוריות שנשארו כאן משנת 1400. במקום נערכות גם סדנאות למלאכות נפוצות, כמו הכנת מגינים וסמלי משפחה, או כתיבה בנוצה ושאר מלאכות חיוניות למאה ה-21.