בודפשט - המקומות הנסתרים

בודפשט הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירות שוקק והומה. כתבה זו מדלגת על רשימה די ארוכה של אתרים מוכרים ומתוירים, דוגמת הפרלמנט, גבעת המצודה של בודה, הרובע היהודי ואחרים, ומתמקדת במקום זה בכמה אתרים אחרים, פחות ידועים אבל ראויים מאוד לביקור.

ארמון האמנויות
באזור זה בפשט, בחלק הדרומי של מרכז העיר, שמכונה "עיר המילניום", פועלים כמה מוסדות תרבות שהוקמו בשנים האחרונות. התיאטרון הלאומי נפתח באזור זה ב-2002, ארמון האמנויות נפתח בשנת 2005 ומוזיאון לודוויג הועבר למתחם זה שנה לאחר מכן. ההגעה לכאן פשוטה למדי - נסיעה דרומה לאורך הדנובה בחשמלית מס' 2 ולאחר מכן הליכה קצרה או נסיעה של תחנה נוספת ברכבת הפרברים. המתחם ממוקם בדיוק מדרום לכביש הטבעת של בודפשט. המאמץ שכרוך בהגעה כדאי בעיקר כדי לראות את ארמון האמנויות והתיאטרון הלאומי על גדת הנהר. כאן פועלים אולם הקונצרטים העירוני, שמשמש את התזמורת הפילהרמונית של הונגריה, ואולם התיאטרון, שספג אינספור ביקורות, בעיקר בגלל בעיות באקוסטיקה ועיצוב הפנים המוזר. מבחוץ הבניין מעניין, עם נטייה מסוימת לקיטש. את החלק המפתיע ביותר מספק המרחב שבין התיאטרון הלאומי למוזיאון לודוויג: יש כאן מבוך גדול עשוי שיחים ירוקים, זיגוראט - מגדל סלילי שמתנשא מעל המתחם וממנו אפשר לצפות על הנהר ובריכה די גדולה, בה שקוע חלק ממקדש יווני או מהחזית הישנה התיאטרון. זה משעשע ומזכיר בעיקר סרטים הוליוודיים על העיר האבודה אטלנטיס.

מוזיאון לודוויג לאמנות מודרנית נושא את שמם של זוג האספנים פיטר ואירן לודוויג, שהתמקדו בעיקר באמנות אוניברסלית מחמישים השנים האחרונות. במקום מתקיימות גם תערוכות מתחלפות של אמנים הונגריים.

פארק הפסלים הקומוניסטיים
ב-1990, כאשר התחלף המשטר בהונגריה, תהו ראשי העיר בודפשט מה לעשות עם פסלי הענק שהוצבו בעיר בשנות השלטון הקומוניסטי. בניגוד לרוב הערים האחרות במזרח אירופה, שם לא היססו להשליך את הפסלים האלה למזבלה הקרובה, בבודפשט קיבצו אותם לפארק די גדול בקצה העיר. הפארק מאפשר להתבונן בהם בעיניים חדשות. מול הכניסה, על במת אבן גבוהה, ניצב זוג מגפיים כביר. זה מה שנותר מפסלו של סטאלין שנהרס בידי מפגינים בשנת 1956. הפסלים האחרים נותרו במצב טוב יותר. הנה לנין, מארקס, אנגלס, כמה פועלים חרוצים, לוחמים אמיצים וכולם גדולים וחסונים מאוד, אם כי מעט קודרים. הגינון בפארק לא מטופח במיוחד ומסייע לתחושת הדעיכה. בחנות המזכרות מוכרים מדליות ופוסטרים מן העידן הקומוניסטי ואפילו גרביים עם דיוקנם של לנין וצ'ה גווארה. ההגעה לפארק אינה קלה: נוסעים במטרו מס' 3 עד תחנת תרצ'ייק טר ולאחר מכן באוטובוס מס' 7 עד אטל טר. הנסיעה ממרכז העיר נמשכת כ-40 דקות.

פארק מילנאריס
פארק מילנאריס (Millenaris) הוא אחד המרכזים החדשים בבודפשט, שמאגד אולמות מופעים, פארק עם מתקני שעשועים לילדים, בריכות נוי ואולמות תצוגה לתערוכות. בעבר שימש המקום כאתר של חברת החשמל המקומית ובחלק מן המבנים אפשר עדיין לראות את המכונות הישנות. ברחבי הפארק יש פעילויות קבועות וסדנאות לילדים ולמשפחות וכן מתקיימות בו תערוכות מתחלפות.
הכתובת: רחוב Feny 20 וההגעה במטרו מס' 3.

מערת פאל וולגי
מערת פאל וולגי (Pal Volgyi) בפרבר של בודפשט אינה אתר חדש. היא התגלתה כבר ב-1904, אך רק בשנים האחרונות נערכו בה שיפוצים, הותקנה תאורה מתאימה והיא הוכשרה לביקורים. המערה היא חלק ממבוך ענק של מערות נטיפים טבעיות שהתגלו בפאתי העיר ואשר נמתחות לאורך של יותר מ-19 ק"מ. הטמפרטורה במערות, 11 מעלות, נשארת קבועה במשך כל השנה והלחות גבוהה מאוד.

הביקור במקום בליווי מדריך בלבד. הסיור נמשך 50 דקות ויוצא מפתח המערה בכל שעה. במהלך הסיור מקבלים המטיילים הסברים בהונגרית שוטפת, אבל מראה הזקיפים והנטיפים במערה מרשים דיו גם ללא קריאות ההתפעלות של המדריך המצויד בפנס. ההגעה פשוטה למדי: באוטובוס מס' 65 שיוצא מכיכר קולוסי (Kolosy) ברובע השלישי. התחנה בה יורדים מן האוטובוס נושאת את שם המערה.

האי מרגרט   
האי מרגרט הוא המפלט הבטוח ביותר מפני הפיתוח העירוני. האי, שאורכו שני קילומטרים וחצי, משתרע בלב הדנובה, בין גשר ארפאד לגשר מרגרט. חלק מן האתרים על האי, דוגמת כנסיית סנט מיכאל, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אבל רוב שטח האי הוא פשוט פארק נפלא, שאפשר ללכת בו לאיבוד בלב חורשות ירוקות ואפלוליות. לפני כמה שנים הותקן במקום מסלול הליכה וריצה שמקיף את האי כולו. יתרונו של מסלול זה, מלבד האוויר הנקי והנוף היפה של הנהר, טמון בכך שהמסלול כולו מחופה בציפוי גומי מיוחד, כמסלולי ריצה באיצטדיוני אתלטיקה מקצועיים.