תפריט עמוד

מסלול משפחתי בפרובנס: הרחק מן ההמון הסואן

האזור המכונה לה דרום פרובנסאל נמצא דווקא בצפון פרובאנס, והוא מציע מגוון פעילויות ואתרים, נוף כפרי, מסעדות מצוינות ובתי מלון חביבים. וטוב מכל - ההמונים, הנוהרים לדרום, לרוב מדלגים עליו

הבעיה העיקרית של חבל פרובאנס נעוצה בעובדה שכולם שמעו עליו. בקיץ ובשאר העונות הבוערות (חג הפסחא, למשל) נוהרים אליו תיירים רבים – חלקם הגדול צרפתים, אבל יש גם בריטים, איטלקים (הקרבה עושה את שלה) וכמובן, ישראלים. בתקופות אלה, הצפיפות באתרי התיירות המרכזיים יכולה ממש להעיק. דרך טובה להימנע מכך היא לבקר בפרובאנס מחוץ לעונה הבוערת. דרך שנייה, לא פחות מוצלחת, ומתאימה בעיקר למי שתאריכי החופשה שלהם מוכתבים על ידי אילוצים, היא לשהות ולשוטט בקצות פרובאנס, ולהגיח אל ליבה בגיחות קצרות, ובימים הפחות עמוסים.

מחוז נעים במיוחד, המתאים למטרה זו, הוא אזור לה דרום (Drome), וליתר דיוק, חלקו הדרומי, המכונה "לה דרום פרובאנסאל" (Drome Provencale). זהו אזור גבעות, המשתרע צפונית לפרובאנס הקלאסית, בין עמק הרון (Vallee du Rhone) במערב לבין האלפים הצרפתיים במזרח. הוא משופע בכפרים מנומנמים, בעיירות תוססות, בטירות עתיקות, בחוות חקלאיות, בנחלים, בשדות חרדל הפורחים בצהוב באפריל, ובשדות לבנדר, המחליפים את הצהוב בסגול. אבל עיקר קסמו של האזור טמון בעובדה שהוא משמר עדיין את ההווי של חיי הכפר הצרפתי.

על אף שהאזור פחות מתויר מחלקיו הדרומיים של חבל פרובאנס, הוא מסביר פנים לתייר, ומציע שילוב אידיאלי של נופים, תרבות ופעילויות מגוונות. יש בו מוזיאונים רבים, מרכזי ספורט (בעיקר לרכיבה על סוסים ולרפטינג), אוכל מצוין, שווקים, גנים ציבוריים, פארקים לאומיים והמון שקט. כמעט בכל עיירה יש משרד תיירות קטן, שם ישמחו לספק לכם שפע חומר כתוב על שלל האפשרויות שמציע האזור.

חווה מקומית. כדאי להתמקם בחווה ולצאת לטיולים ברגל, באופניים או ברכב

חוויות מהחווה
הדרך הטובה ביותר לטיול במקום היא להתגורר לפחות שבוע באחת ממאות החוות, המציעות חדרים ודירות להשכרה (עם או בלי ארוחת בוקר), ופשוט לצאת מהן מדי יום ברגל, באופניים או ברכב. בקיץ כדאי לבחור בחווה המצוידת בבריכת שחייה, כי גם שם, כמו במרבית חלקי פרובאנס, חם ביולי-אוגוסט. נקודת התחלה טובה למסע היא אתר האינטרנט הזה, שמתגאה בכך שהוא "המדריך האולטימטיבי המקוון לנכסים בבעלות פרטית". כאן אתם עשויים למצוא את החווה הפרטית המתאימה לכם.

תחילה מתמקמים בחווה העתיקה ולומדים להכיר את שבילי השדות שמסביב, את המפל הפרטי הסמוך ואת הגשרון הקטן שעל הנחל החוצה את השדה של בעל הבית. אחר כך מגיע גם תורם של הסיורים הארוכים יותר, ברגל או באופניים, אל העיירה הסמוכה. בימים הקרובים זו תהווה עבורכם מקום לשבור בו שבר, מרכז מידע ואולי גם אתר לבילויי הלילה הצנועים, בנוסח חיי הכפר.

אחת העיירות הללו היא מארסאן (Marsanne), שעל כביש 105D. זוהי עיירה טיפוסית, ובה מכולת, חנות עיתונים וכלי כתיבה, אטליז, בית קפה, וכמובן המאפייה הבלתי נמנעת (כולם פרט לבית הקפה סגורים בצהריים). כדאי להיכנס לקפה Le Globe שבמרכז העיירה כבר בשעות הבוקר המוקדמות, בדרך לקניית הבאגט והקרואסונים, ולנהל שיחה קלה עם בעלת הבית החביבה, שככל הנראה עודכנה כבר בליל אמש בנוגע להגעתכם, ויודעת בדיוק באיזו חווה השתכנתם. הגברת תשמח לעדכן אתכם גם בנוגע לארוחת הצהריים שתוגש היום, ותזמין אתכם לצפות יחד עם תושבי העיירה במשחק הכדורגל שיוקרן בערב על המסך הגדול. אולי אפילו תרצו לישון בקומה השנייה, כי "הגלוב", יש לדעת, הוא לא רק בית קפה ומסעדה ומועדון חברים – הוא גם בית מלון קטן לעוברי אורח.

ניון. בכל יום חמישי מתקיים פה שוק ססגוני | צילום: M.Minderhoud, GFDL

ארץ זבת פירות, פטריות ודבש
ממארסאן יוצאים שני כבישי נוף. האחד (57D) מוביל אל מירמנד (Mirmande), והשני (105D) לכיוון קרסט (Crest), שעל נהר דרום. אם בחרתם לנסוע בראשון, תעשו את דרככם בטיפוס על גב ההר, בין יערות פרא ושדות מעובדים. בדרך תוכלו לעצור בחוות המוכרות פירות, פטריות, דבש ושמן לבנדר. מירמנד, שבסוף הדרך, הוא כפר עתיק יומין, התלוי על הר מחודד, החרוץ כולו בשבילים מרוצפים צרים במיוחד (השאירו את הרכב במגרש החנייה התחתון), ובפסגתו כנסייה מן המאה ה-12.

בדרך למעלה אפשר להיכנס לאחת מן הגלריות שבכפר (בשנות השלושים של המאה העשרים התמקמה כאן קהילת אמנים מפריז), ואל תוותרו עד שתגיעו לבית הקברות הצבעוני היפהפה שבצד הכנסייה, שממנו נשקפת תצפית אל עמק הרון ואל האלפים שבמזרח. אם התאהבתם במקום, תוכלו להשיב את נפשכם במסעדת מלון לה קפיטֶל (La Capitelle) שליד מגרש החנייה. לה קפיטל הוא מלון זעיר, המוֹכר בעיקר את הנוף הנשקף מן החדרים.
לשכת התיירות של מירמנד

אם בחרתם בכיוון השני, דהיינו, ממארסאן לקרסט, סעו בכביש 105D, והמשיכו בכביש 26D. בדרך תזכו לשפע אפשרויות תצפית על הגאיות הקטנים, המצמיחים את כל סוגי הירק והפרי העולים על דעתכם. בסופו של דבר תגיעו אל נהר דרום (ואף תחצו אותו) – נהר שוצף, שלאורכו יש הרבה תחנות להשכרת סירות, החל בקייקים לכל המשפחה, וכלה בסירות רפטינג למים סוערים. קרסט היא עיר מחוז קטנה, התלויה אף היא על צלע הר, ובראשה מצודה. זהו המקום הנכון למי שזקוק למוסדות כמו בנק, בית מרקחת, מסעדה יוקרתית וסוכנות נסיעות.

גריניאן. גאוות העיר על הטירה הרומנטית מן המאה ה-17 שבראשה

משחק פטאנק וחוות סוסים
האזור הדרומי של המחוז משופע אף הוא באתרים שאין להחמיצם. אחד מהם הוא העיר ניון (Nyons). היא מסקרנת בשל יופייה, הגשר העתיק שלה, בתי הבד שבה, הפתוחים לקהל, ומעל לכל הודות לשוק, המתקיים כאן בכל יום חמישי (במרכזי המידע הפזורים באזור תוכלו לקבל את מפת החבל, ולהתעדכן בזמני הפתיחה של השווקים בכל כפר וכפר). השוק של ניון מציע, בצד ירקות ופירות, גבינות ונקניקים, גם מגוון של עבודות יד, שטיחים, עבודות קש ורהיטים עתיקים. בקיצור, גן עדן לחובבי קניות ולחובבי תצפית על חובבי קניות.
לשכת התיירות של ניון

את המשך הקניות (השוק נסגר ב-13:00) מן הראוי לעשות בגריניאן (Grignan), עיר עתיקה שכולה סמטאות וחצרות פנימיות, וגאוותה על הטירה הרומנטית מן המאה ה-17 שבראשה. מהטירה נשקף נוף מרהיב, ובתוכה שמורים רהיטים מימי לואי ה-14. גריניאן התפרסמה הודות למכתבים שכתבה אשת החצר של לואי ה-14, מדאם דה-סבינייה, לבתה, הלא היא אשתו השלישית של הרוזן דה-גריניאן. במכתביה, המוצגים במוזיאון קארנבלֶה (Musee Carnavalet) בפריז, מתארת מדאם דה-סבינייה את החיים היפים בחצר המלך, את הווי הכפר ואת מנהגי הטירה באותם ימים.

גריניאן, ככל עיר הגונה באזור, תלויה אף היא בחלקה על הר קטן. אבל יופייה לא צריך להסיט את תשומת לבכם מחנויות הקרמיקה ועבודות היד המופלאות, שנמצאות ליד כיכר העיר. בחנויות הללו תוכלו לקנות מגוון כלים צבועים בכחול, בצהוב ובשחור.
אתר התיירות של גריניאן

אם ארנקכם עדיין כבד, תוכלו לרוקנו בתנופה מואצת באחת משתי המסעדות המשובחות והלא זולות שבשתי העיירות הסמוכות: דיילפיט (Dieulefit) ופואט לה ואל (Poet-Laval). במרכז התוסס של העיירה דיילפיט אפשר לא רק לאכול טוב, אלא גם לצפות מן הגשר על מועדון הפטאנק, משחק הכדורת הצרפתי, שבמהלכו זורקים כדורי מתכת במטרה לפגוע בכדור עץ נייח. אם לא אכלתם בדיילפיט, תוכלו ליהנות מארוחה הגונה בפונדק הדרכים החביב והזעיר Relais du Serre, הנמצא שלושה קילומטרים מזרחה מהעיירה, על כביש D538.
המסעדה השנייה (Les Hospitaliers) נמצאת בעיירה העתיקה פואט לה ואל, מערבה מדיילפיט, לכיוון מונטלימר (Montelimar). כאן, משמאל לכניסה, תוכלו לרכוב על סוסים בחווה חביבה, ואם חשקה נפשכם, תוכלו גם ללון ואף לסעוד במקום לא זול, הפועל בנקודה הגבוהה ביותר בכפר.

גשר עתיק ונהר. נוף אופייני לאזור דרום פרובנסאל | צילום: ג'ין גיל

להעביר גמל בקוף של מחט
אם זמנכם דוחק, תוכלו לנצל את האוטוסטרדה ליון-אביניון המוליכה דרומה, לאורך הרון. זו תוביל אתכם בזמן קצר למקומות כמו אביניון, פון די גאר, נהר הארדש ואוראנז'. מונטלימר (Montelimar), העיר הסמוכה, היא עיר מחוז, המשמשת גם כנקודת כניסה אל האוטוסטרדה וכנקודת יציאה ממנה. זו עיר קטנה וחמודה, ובה פארק חביב, שער ניצחון, שוק ומדרחוב. מונטלימר היא "בירת הנוגט העולמית". לאוהבי הממתק הדביק הזה זהו גן עדן קטן, המאפשר גם ביקור באחד ממפעלי הנוגט הפזורים בכל רחבי העיר, והפתוחים לביקורים.
לשכת התיירות של מונטלימר

המוסד המרגש ביותר שיש למונטלימר להציע הוא מוזיאון המיניאטורות (Musee de la Miniature). הוא שוכן ברחוב פייר ז'וליאן, ממש מול בית הדואר.

בתוך בית ישן הוקם כאן מבנה מתכת מודרני, שבו מוצג – בטעם רב ועם הרבה מחשבה – אוסף יוצא דופן של מיניאטורות מכל המינים והסוגים: החל בדגמים של כלי רכב נודעים, דרך שחזורים של בתי קפה, חנויות ומוסדות חברתיים אחרים, וכלה בפלאי מזעור למיניהם, כמו צרצר המנגן על כינור קטן, העשוי מהחומרים האמיתיים, ספרים הכתובים על קליפת אגוז והשיא – שיירת גמלים העוברת דרך קוף של מחט.
כתובת: 19 Rue Pierre Julienne

נוגט מהעיר מונטלימר. גן עדן קטן לאוהבי הממתק הדביק | צילום: אייסטוק

מאות תנינים בלב פרובנס
שתי תחנות חינוכיות, לקטנים ולגדולים, ממתינות לכם בדרך דרומה, והן דורשות יציאות קצרות מן הכביש הראשי. האחת היא חוות התנינים המפתיעה שבפיארלאט (Pierrelatte), עשרים קילומטר דרומית ממונטלימר. שני אחים, משוגעים לדבר, הקימו אותה לפני שנים, וכיום יש בה יותר מ-300 תנינים בגדלים שונים, שחיים בג'ונגל משוחזר, ובו שבילים, עצים טרופיים, כפרים אפריקאיים, מדריכים מביני דבר, ומוזיאון קטן ומאיר עיניים. מומלץ לבקר כאן בזמן האכלת התנינים.

חמישה קילומטרים מזרחית ממונטלימר, על כביש 129D, בכפר מונבושה-סיר-ג'ברון (Montboucher-sur-Jabron), נמצא מוזיאון המשי (Musee de la Soie). מדובר למעשה במפעל משי נטוש (האזור היה במשך שנים ארוכות מרכז עולמי של תעשיית המשי), שמכונות המשי הישנות שבו שוחזרו. כיום תוכלו להפעיל כאן את המכונות במו ידיכם, ולעקוב אחר התהליך המורכב של ייצור המשי – מגידול התולעים, דרך טוויית החוטים וצביעתם, וכלה באריגת הבדים. שיעור בטבע, בהיסטוריה ובסוציולוגיה תחת קורת גג אחת.

טירת הנשרים בדרום צרפת

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.