תפריט עמוד

המצודה: קתדרלות ברובע ההסטורי של פראג

הטיול הזה מוקדש בעיקרו לרובע הראדצ'אני (Hradcany) ולמצודה של פראג (Prazsky Hrad), הנמצאת בתחומיו. אמנם פראג נחלמה ונהזתה במצודת וישהראד שמעבר לנהר הוולטבה, אבל הבנייה המאסיבית החלה כאן. הנסיך בורז'יבוי (Borivoy), נכדו של פרז'מיסל (Premysl) האגדי, התחיל לבנות את המצודה במאה התשיעית לספירה. ב-1541 אירעה כאן שרפה גדולה, ורוב המבנים הנוכחיים נבנו לאחריה. המצודה (Hrad) כוללת בשטחה המוקף חומה הרבה מבנים מעניינים, והחשובים שבהם הם קתדרלת ויטוס הקדוש (Katedrala Svateho Vita), בזיליקת ג'ורג' הקדוש (Bazilika Svatejo Jiri), ארמון המלוכה הישן (Stary Kralovsky Palac) וסמטת הזהב (Zlata ulicka).

הטיול נפתח בארמון הקיץ (Kralovsky Letohradek), המכונה גם ארמון בלוודר (Belveder). מגיעים לשם בחשמליות מספר 22 או 23 (שאפשר לעלות אליהן בכיכר קרל, Karlovy Namesti, או ברחוב נרודני, Narodni), ומול התחנה ניצב המבנה הרנסאנסי היפה. את גגו (הנראה כאילו הפכו עליו סירה גדולה) אפשר לראות מרחוק, מאחת מנקודות התצפית הפזורות בפראג.יש הטוענים שבלוודר הוא המבנה הרנסאנסי המושלם ביותר מחוץ לאיטליה. אי אפשר להיכנס אל המבנה, אלא בזמן תערוכות או אירועים, אבל הארמון, על הגנים שלו, נועד להיראות בעיקר מבחוץ. פרדיננד הראשון בנה אותו כמתנת אהבה לאשתו אנה, שמתה בעת לידת בנם ה-15.

המזרקה שלפני הארמון זכתה לשם "המזרקה המזמרת", בשל הצליל הנעים של המים הנופלים על הברונזה. מכאן נשקף גם מראה נהדר של קתדרלת ויטוס הקדוש. הולכים עד גדר האבן, שממנה יש תצפית חלקית על פראג, פונים ימינה והולכים לאורך הגדר, כשמשמאל המבנים של מתחם המצודה. לאחר כ-250 מטר מגיעים לבית משחק הכדור(Micovna), בניין עטור ציורים אלגוריים שצוירו בטכניקת סגרפיטו. זהו אולם משחקים, שנועד לשעשע את באי הבלוודר במשחקי כדור. כיום מתקיימות בבניין היפה הזה – העומד בגן קרל (Kralovska Zahrada), המכונה גם הגן המלכותי – תערוכות וכנסים. לאחר שבוחנים את החזית חוזרים מעט לאחור, ולפני המבנה יורדים לשביל שמאחורי הבית.

ארמון הקיץ. יש האומרים כי זהו המבנה הרנסאנסי המושלם ביותר מחוץ לאיטליה

קתדרלה אחת בשני סגנונות

ממשיכים מערבה, כשמשמאל הגיא המפריד ביניכם לבין המצודה והדרך הרומנטית שעוברת בעומק הערוץ. בעיני זו אחת הפינות היפות של פראג, ולא פלא שכאן, בגן שמימין, כאן בחר לגור ואצלב האבל, נשיא צ'כיה. מעבר לגיא ניצב המבנה הנשגב של קתדרלת ויטוס הקדוש, ובחומה שלפניה מגדל עגול – מגדל אבק השריפה (Prasna Vez).

עוברים את הדרך התלולה שיורדת שמאלה, אל הגיא התלול, ומצטרפים דרך מעבר קטן לקהל הגדול, הנוהר אל ארמון הראדצ'אני מצפון. נכנסים לתחומי הארמון, כשמשני צידי השער חיילי המשמר הנשיאותי במדי הצעצוע שלהם. בגדים אלה תוכננו לפני כמה שנים בידי מעצב תלבושות, שעיצב גם את בגדי השחקנים בסרט "אמדיאוס", שצולם ברובו באולמות הארמון שמימין. נכנסים לחצר הגדולה של הארמון, שם ניתן לצפות בטקס חילופי המשמרות. זו למעשה החצר השנייה, אבל מאחר שהגעתם דרך השער הצפוני, תראו את הראשונה ביציאה. מאחוריכם הכניסה לגלריית האמנות (Obrazarna Prazskeho Hradu). עוברים את המזרקה, ובמשרד הכרטיסים קונים כרטיס כניסה למתחם המצודה, שמקנה זכות כניסה לכמה אתרים.

ביציאה פונים ימינה אל המעבר, שבצידו הימני יש חנויות למזכרות. המעבר הזה יגלה לכם לאט-לאט את החזית המרהיבה של קתדרלת ויטוס הקדוש, המסמנת פיזית וויזואלית את מרכז פראג. המבנה גותי בחלקו האחורי וניאו-גותי בחלקו הקדמי, ושופץ במאה ה-19. בתוך הקתדרלה, שימו לב לשלושה דברים:
1. החלון השלישי משמאל הוא ויטראז' שנעשה על פי ציור של אלפונס מוחה.
2. מימין למזבח נמצא מונומנט מצועצע מכסף בוהק. בתוכו נמצא ארון הקבורה של יאן נפומוק.
3. בקפלה הצבעונית הנמצאת ליד הירידה אל הקריפטה, והנראית כאילו עוצבה על ידי גוסטב קלימט, קבור ואצלב הקדוש, המלך שהפך בעיני הצ'כים לקדוש.

קתרדלת ויטוס הקדוש ביום חורף מושלג

סמטת זהב, מוזיאון צעצועים
ביציאה מהקתדרלה פונים שמאלה, אל החצר הוורודה השלישית. עוברים ליד המזרקה של הקדוש ג'ורג' והדרקון, ובקצה החצר מימין – כניסה לארמון המלוכה הישן (Stary Kralovsky Palac) ולאולם ולאדיסלב (Vladislavsky Sal) המרשים שבמרכזו. הארמון נבנה בשלבים: ב-1253 הוקם באתר ארמון בסגנון רומנסקי, שנבנה על חורבותיו של ארמון עץ מהמאה התשיעית. ב-1303 עלה הארמון באש, ויוהאן, מלך בוהמיה, אביו של קרל הרביעי, החל בחידושו.
יש הרבה מה לראות בארמון הישן, אבל כל ההסברים הם בצ'כית. כדאי לכן להתרכז באולם ולאדיסלב, שבנייתו הושלמה ב-1502. באולם זה היו נערכים, פרט לנשפים, תחרויות אבירים על סוסים (ביציאה אפשר לראות שהמדרגות עוצבו כך שסוסים יוכלו לעלות בהן). גם היום מתקיימים פה טקסים חשובים, כולל טקס ההשבעה של נשיא הרפובליקה.

בפינה הקרובה מימין – כניסה לאגף צדדי, אגף לודוויק, ששם התרחשה ה"השלכה" השלישית (פרטים בהמשך). עִברו בכל האגפים ובקפלה הנהדרת. חפשו באחד החדרים את ארון הספרים עם השדרות המצוירות, תופעה בלתי רגילה. מתברר, שהדבר נעשה כדי שמשרתי הארמון, שלא ידעו קרוא וכתוב, יוכלו למצוא בנקל את הספר הנחוץ לאדונם.

ביציאה תמצאו את עצמכם מול בזיליקת ג'ורג' הקדוש (Bazilika Sv Jiri). משמאלה נמצא מנזר ג'ורג' הקדוש (Klaster Sv Jiri). כיום נמצא בו אגף של הגלריה הלאומית, המוקדש לאמנות צ'כית מהתקופה הגותית ומהבארוק. בזיליקת ג'ורג' הקדוש היא אחת הכנסיות הרומנסקיות הקדומות בצ'כיה. מבנה העץ המקורי שלה הוקם כבר בשנת 912, והיא שוחזרה בסוף המאה ה-19.

יוצאים מהבזיליקה וממשיכים מזרחה, במורד רחוב ירז'סקה (Jirska) ומיד שמאלה וימינה, עם נחיל האנשים שזורם לסמטת הזהב (Zlata Ulicka), המכונה גם "סמטת האלכימאים"; אבל השם הזה מטעה. רודולף השני, שבימיו נבנו בתי הבובות האלה, באמת אהב אלכימאים, ואף שיכן כמה מהם במצוקה שברחוב ויקרז'סקה (Vikarska), הרחוב הצר שמצפון לקתדרלת ויטוס הקדוש. אבל כאן, בסמטת הזהב, שיכן רודולף דווקא את השומרים, החיילים והתותחנים של הארמון. מאה שנים מאוחר יותר השתכנו כאן צורפים, וכך קיבלה הסמטה את שמה הנוכחי.

במאה ה-19 היתה הסמטה קן פושעים וגנבים, אבל במאה העשרים התחבבה על סופרים ואנשי-רוח. פרנץ קפקא שהה פה, בבית מספר 22, כמה חודשים בשנים 1917-1916, כדי להתפנות לכתיבה, ובשל כך, זהו הבית המצולם ביותר בסמטה. בעבר היו בתים גם בצידה הימני של הסמטה, ורוחבה היה מטר אחד. כשתגיעו לסמטה, לכו קודם שמאלה, לתחילתה, שם דחוק פחות. יש כאן בית קפה שאפשר לנוח בו, ולאחר מכן אפשר ללכת לאורך כל הסמטה ולהיכנס לחנויות (רובן מאכזבות). בקצה הסמטה יורדים במדרגות, פונים ימינה ומיד שוב ימינה, אל חצר שבה יש בית קפה, ומצד ימין מגדל ובו מוזיאון מקסים של צעצועים, מוזיאון הראצ'ק (Muzeum Hracek). איוון שטייגר, קריקטוריסט גרמני, הוא אספן כפייתי של צעצועים מכל מין, ואת האוסף שלו חילק לשני מוזיאונים – אחד במינכון ואחד כאן. כדאי מאוד להיכנס, ואולי אפילו לרכוש את אחד הספרים פרי עטו של שטייגר.
כתובת: Jirska 6

כשיוצאים, נמצאים מול ארמון לוֹבקוֹביץ (Lobkovicky Palace), שנבנה במאה ה-16, לאחר השריפה שפקדה את המצודה. כיום פועל בו מוזיאון לתולדות צ'כיה, מבוא הסלאבים ועד 1848. גם פה נערכים קונצרטים ואירועים מוסיקליים.

עולים שוב מערבה ברחוב ירז'סקה, וכשמגיעים לחצר השלישית, במקום שבו נכנסתם לארמון המלוכה הישן, יש שתי אפשרויות להמשך: אפשרות ראשונה – לצאת מהארמון בכניסה הראשית ולרדת במדרגות במאלה סטראנה (Mala Strana), הרובע הקטן, הסמוך למצודה; אפשרות שנייה – לרדת למאלה סטראנה דרך אשכול גנים נפלאים.

סמטת הזהב. חפשו את בית מספר 22 – כאן התגורר פרנץ קפקא

פסלים, ארמונות ושומרים
חִזרו על עקבותיכם, הפעם כשקתדרלת ויטוס הקדוש משמאל (אפשר להיכנס למוזיאון הקטן הפועל במגדל אבק השריפה), עד לחצר השנייה. חוצים אותה באלכסון שמאלה, ובשער שמול המשרד למכירת כרטיסים (שער מטיאס) נכנסים לחצר הראשונה, שממנה יוצאים ממתחם המצודה. ביציאה עוברים בין פסליהם של שני הענקים הלוחמים, פרי עבודתו של הפַסל איגנץ פלטזר, שמתחתם וביניהם ניצבים שני חיילי המשמר החמודים (והאמיתיים). פונים לאחור, כדי לראות את הניגוד בין שני זוגות השומרים האלה, ועומדים מול הכניסה הרשמית לארמון. משמאל, ברחבה, ניצבים שני ארמונות. אחד נראה היטב: ארמון בעל חזית רוקוקו, שבה משולב סמל אצולה ובו שלושה אווזים. זהו ארמון הארכיבישוף (Archibiskupsky Palac), מקום מושבו הפראגי של הארכיבישוף הצ'כי. מאחוריו (מוסתר) נמצא ארמון שטרנברג (Sternbersky Palac), ביתה של הגלריה הלאומית של פראג.

פונים לכיוון ההפוך, כדי לרדת במדרגות אל המאלה סטראנה. לפני הירידה הביטו בנוף הנפלא. פונים למדרגות שמימין לארמון (הצד הדרומי). בירידה מגיעים לחנות מוזיקה קטנה השוכנת בבית מספר 6, ומולה, על אחד הבתים, שלט מתכת, המציין שכאן התגורר הצייר אלפונס מוּחה. ממשיכים גם לאחר שהמדרגות מסתיימות, וכאן כבר יש לרחוב שם – טונוֹבסקה (Thunovska). שימו לב לפסלו של צ'רצ'יל בצד שמאל; הפסל הלא מוצל הזה מסמן את קרבתה של השגרירות הבריטית.

בפנייה הבאה פונים שמאלה לרחוב סְנֶמוֹבני (Snemovni) ומגיעים לאזור הארמון והגנים של ולדשטיין (Valdstejnske Namesti; הבריטים מכנים אותו "ארמון ולנשטיין"). בבניין שמימין שוכן הפרלמנט הצ'כי, מאז נפרדו הצ'כים מהסלובקים. בקצה הרחוב עומדת בשיפוע כיכר קטנה ומקסימה, ובה שלושה עצים, חמישה ספסלים והרבה שקט.

ממשיכים ברחוב סנמובני, כשמעליכם מתנשא ארמון לובקוביץ, הנמצא בתחומי המצודה. הדרך פונה ימינה ומגיעה למבוי סתום, אבל כדאי להמשיך בעלייה, רק כדי לראות ולחזור. יורדים שוב לכיכר הקטנה, כשכנסיית ניקולאס הקדוש (Kostel Sv Mikulase) מתנשאת ממול, ופונים שמאלה לכיכר ולדשטיין ולארמון ולדשטיין. כאן נפגשים שני המסלולים שהוצעו כאן.

גן ולדשטיין. בשטחו הקטן יש מכל טוב: שדרת פסלים, מבוכי צמחים ובריכות מים

אגף ההשלכה וארמון הגנרל
המסלול השני מתחיל בצידה השמאלי של החצר השלישית, בחלק הדרומי של קתדרלת ויטוס הקדוש. יש כאן מדרגות, המקורות על ידי גג המוחזק על ידי ארבעה פסלי שוורים קטנים. מדרגות אלה מובילות אל הגן של ארמון המלוכה הישן. בירידה, מימין, נמצא אגף לודוויק, שממנו השליכו האצילים הפרוטסטנטים שלושה אנשים ב-23 במאי 1618. למטה בגן יש שני אובליסקים קטנים, המסמנים את מקום נפילתם של המנהיגים הקתולים סלאוואטה ומרטיניק. השלישי היה "סתם" מזכיר שהסתובב שם, ולכן לא סומן מקום נפילתו. זאת היתה הדפנסטרציה (ההשלכה מחלון) השלישית בפראג. אגב, הכנסייה טענה לנס, משום שהשלושה נשארו בחיים לאחר נפילה מגובה של כ-17 מטר. אבל נס לא היה כאן: השלושה נפלו על ערימת זבל ונותרו ללא פגע. ואולם, בעקבות האירוע פרצה מלחמת שלושים השנים (1648-1618).

בגן הזה פונים שמאלה, ובסופו של דבר מגיעים למגדל קטן שבו יש לשלם דמי כניסה לגנים הנמוכים. הגנים, שבמורד המצודה, יוציאו אתכם דרך כניסה צנועה מאוד אל כיכר ולדשטיין, שאליה יגיעו גם מי שבחרו במסלול הראשון.
ארמון ולדשטיין, הנמצא בכיכר הנושאת שם זהה, הוא הארמון הגדול ביותר בפראג. הארמון והגנים הנהדרים שלו הם מונומנט לדמות טראגית, המצביא אלברכט פון ולדשטיין.ולדשטיין, שניצח את הפרוטסטנטים במלחמת שלושים השנה, היה מקורבו של הקיסר פרדיננד השני. שכרון הכוח שלו ורצונו להיות קיסר חרצו את גורלו, וב-1634 הוא הוצא להורג בפקודת פרדיננד השני.

כשהארמון מולכם, פנו ימינה לרחוב טומשקה (Tomasska). רחוב טומשקה מוביל לפינה הצפון-מזרחית של כיכר מאלוסטראנסקה, ושם פונים שמאלה לרחוב לטנסקה (Letenska). משמאל נמצאת כנסיית תומאס הקדוש (Kostel Svateho Tomase). היזהרו מהחשמליות העוברות בדרך הזאת.

300 המטרים הבאים אינם המסלול היפה ביותר בפראג, אבל כדאי לעבור בו כדי להגיע לכניסה לגן ולדשטיין (Valdstejnska Zahrada), הנמצאת בחומה משמאל. בשטח קטן יחסית יש בגן הזה מכל טוב: שדרת פסלים, מבוכי צמחים ובריכות. בצד הימני (הצפון-מזרחי) של הגן, בבית ששימש בעבר כבית ספר לרכיבה (Valdstejnska Jizdarna) והשייך כיום לגלריה הלאומית, מתקיימות מדי פעם תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית.

ביציאה מהגן ממשיכים ברחוב לטנסקה המוביל לגשר מאנס (Manesuv most). הגשר, הקרוי על שמו של הצייר יוזף מאנס (1871-1829), אינו יפה כשלעצמו, אבל הנוף הנשקף ממנו נהדר: גם צפונה, לכיוון הפארק שעל הגבעה, שעליה מתנשאת המצודה של פראג, וגם דרומה, עם המראה היפה של גשר קרל. בירידה מגשר מאנס, מצד שמאל, ניצב פסל שבו מונצחת דמותו של מאנס, ומיד אחריו נמצא הרודולפינום. בתחנת המטרו סטארומסטסקה (Staromestska) מגיע המסלול שלנו לסיומו.

דני קרמן הוא מאייר, סאטיריקן, מעצב, כותב מדריכי נסיעות ומרצה; ספרו "פראג – המדריך לילד המטייל" יצא בהוצאת זמורה ביתן

 

מוזיקת רחוב בפראג

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.