חול לבן, ים טורקיז, דקלי קוקוס והרבה שקט – רבים נוסעים לתאילנד בשביל החופים. יש חופים מפותחים עם המון תיירים וכאלה שעדיין בתוליים, בעיקר למתבודדים, יש שמתאימים למשפחות ויש לבליינים. לפניכם כמה מהחופים המומלצים של תאילנד: קו צ'אנג: רגע לפני שיהפוך לפוקט שניקו צ'אנג (Ko Chang) הוא האי השני בגודלו בתאילנד (492 קילומטר רבוע), חלק מפארק לאומי הכולל 47 איים ליד גבול תאילנד־קמבודיה. קו צ'אנג מתפתח במהירות אחרי שממשלת תאילנד הכריזה שהוא אמור להפוך ל"פוקט שני", ובשנים האחרונות ניטש מאבק בין אנשי עסקים, קבלנים ופוליטיקאים ובין הארגונים הירוקים לגבי מידת הפיתוח הנחוצה. פעילויות: ביקור במפלים, טיול בהרים, רכיבה על אופני הרים, צלילה או הסתלבטות על החוף. אפשר לרכוב על פילים בחוות Baan Kwan Chang, המנוהלת על ידי פִּיטָאיָה הוֹמְקְרַאי־לֶאט, פעיל סביבה עשוי ללא חת, שישמח לספר לכם על בעיות הסביבה. חלק מהכנסות החווה הולכות לקהילה ולשימור הטבע. קל להגיע לכאן באוטובוס מבנגקוק. בין נובמבר לאפריל יוצאות מכאן מעבורות לאי הסמוך קו מאק (Ko Mak) שמציע חופים בתוליים. במאי־ספטמבר גשום. • אוטובוס ומעבורת: אוטובוסים יוצאים מתחנת האוטובוס המזרחית בבנגקוק. הנסיעה אורכת כחמש שעות. משם נוסעים במוניות שירות אל רציף לם נגופ (Laem Ngop). ההפלגה אל האי אורכת כשעה. יש גם מיניבוסים מרחוב קאו סן (Khao San) בבנגקוק ישירות אל הרציף, והם מתואמים עם שירות המעבורות.
קו פנגן: מסיבות ירח מלא אחת לחודש מתחילה זרימה היסטרית של מטיילים מכל חלקי תאילנד לכיוון קו פנגן. רובם משתמשים בדרך הזולה – נוסעים באוטובוס מבנגקוק לסורט תאני (Surat Thani) ומשם במעבורת אל האי. יש גם שירות מעבורות מקו סמוי (Ko Samui). לעתים מגיעים אל המסיבות שוטרים בלבוש אזרחי ועוצרים משתמשים בסמים. כאן רואים פחות משפחות ויותר טיילים צעירים א־לה גואה. • מעבורת: הפלגה של חמישים דקות מרציף נה תון (Na Thon) בקו סמוי לרציף תונג סאלה בקו פנגן, או הפלגה מסוראט תאני, שאורכת ארבע עד שש שעות
כדאי לטפס אל נקודת התצפית ב־ Phi Phi Viewpoint Resort. פעילויות נוספות: שריצה על החוף, הפלגות באזור הכוללות צלילה ושנורקלים וכן ביקור באיים בלתי מיושבים ושיט קיאקים. • מעבורת: אפשר להגיע לקו פי־פי במעבורות מפוקט (Phuket) בשיט של כשעתיים, מקראבי (Krabi), בכשעתיים וחצי, ומקו לנטה (Ko Lanta), בכשעה וחצי. דצמבר־מרץ הם החודשים היבשים יותר. ממאי עד ספטמבר גשום בדרך כלל, וכדאי לעקוב אחר תחזית מזג האוויר; לעתים יוצאות מעבורות גם במזג אוויר סוער, אבל עדיף להמתין עד יעבור זעם.
קראבי: לא אי, אבל מרגיש כמו אי זה אינו אי, אבל התחושה היא של אי. המקום פופולרי אבל לא מפותח מדי, והרשויות מנסות לשמור על הטבע. Rayavadee, אתר הנופש היחיד שנמצא בחוף פרה נאנג (Phra Nang) המשקיף אל איים מסולעים, הוא אחד המלונות הטובים בתאילנד. בעליו מתגאים בכך שבמהלך הבנייה לא גדעו אפילו עץ אחד. מחיר בונגלו ללילה מסתכם בכמה מאות דולרים. יש, כמובן, אפשרויות זולות יותר בחופים הסמוכים. חוף אאו נאנג (Ao Nang), שאליו הגישה קלה, עמוס במסעדות איטלקיות, כספומטים וסוכנויות נסיעות. תיירים שישנים בחופים המבודדים מגיעים אליו כדי לעשות סידורים. פעילויות אפשריות באזור: הפלגות לצלילה ושנורקלים, שיט קיאקים, טיפוס צוקים, טיול מערות, מסיבות בחוף תונסאי ורגיעה. אין כאן חיי לילה סוערים. לא להיפר אקטיבים. • טיסה: יש טיסות מבנגקוק, מקו סמוי ומסינגפור.
קו סמוי: יערות גשם ומקדולנלדס החוף העמוס ביותר הוא צ'אוונג (Chaweng) – שורה אינסופית של חנויות, דוכני דיסקים פיראטיים, בגדים, מסעדות, ברים וחנויות אינטרנט, ומאחוריהם אחד החופים היפים באי. החופים הצפוניים מציעים שקט ושלווה אבל חיי לילה מועטים וכדאי לחשוב מראש על תחבורה, כי בערב שקט שם כמו במושב בנגב. רבים מהתיירים שוכרים אופנועים, והאי מקושט בשלטים המזכירים לנהגים הזרים שבתאילנד נוהגים בצד שמאל. קו סמוי מתאים מאוד למשפחות – הכבישים סלולים היטב, יש בתי חולים, אוכל מערבי אם מתחשק והכל קל. רשימת הפעילויות היא אינסופית: צלילה, שנורקלים, גלשני רוח, סקי מים, רכיבה על פילים, חוות תנינים, חוות פרפרים, מצנחי רחיפה, עיסוי תאילנדי מסורתי (למשל ב־ Baan Sabaiאו ב־Tamarind), בית ספר לבישול תאילנדי, ובמקדש וואט קונאראם אפשר עדיין לראות את גופתו החנוטה של אבי המקדש. החודשים היבשים יותר הם דצמבר עד אפריל, אבל גם בחודשים מאי־אוגוסט אין גשמים בכל שעות היום. נובמבר הוא החודש הגשום ביותר, עם כ־300 מילימטר גשם. ביולי־אוגוסט מרגישים כמו באי הספרדי איביזה, כולל תיירים אירופים שיכורים, לחובבי הז'אנר. • טיסה: אפשר להגיע בטיסה ישירה של "בנגקוק איירווייז" מבנגקוק, סינגפור, קראבי, פוקט ופטאיה. אפשר גם – אפשרות יקרה ומסורבלת – לטוס עם "תאי איירווייז" מבנגקוק לסוּרָט תאני, להמשיך משם באוטובוס אל רציף המעבורות, ומשם לקחת מעבורת אל האי.
במסיבות החוף שנערכות כאן, הכוללות לעיתים DJ מאירופה, רוב המשתתפים הם בשנות העשרים לחייהם, אבל אפשר לראות גם משפחות רבות עם ילדים. המקום פחות מפותח ונוח מקו סמוי ולכן לא מתאים לכולם. ממאי עד אוקטובר גשום; בספטמבר כמות המשקעים הממוצעת היא 400 מילימטר.
מצד אחד, יש כאן הכל – דאבל צ'יזבורגר, ניתוחים לשינוי מין בבתי חולים ברמה מערבית, משט יאכטות, מועדונים מעודכנים (בעיקר בפטונג, Patong), אוכל צרפתי אמיתי וחדר מלון ב־900 דולר ללילה (ב־Amanpuri). מצד שני, זה יכול לפעמים להיות יותר מדי. ב־810 קילומטר רבוע מובטח לכם שתמצאו את חלקת האלוהים הקטנה שלכם, אבל תצטרכו לחפש. רוב התיירים מתרכזים בקארון (Karon), פטונג וקאטה (Kata). פעילויות: הפלגות (למשל לקו פי־פי), קיאקים, צלילה, שנורקלים, טיולים בגבעות וכל מה שעושים בחופים בתאילנד. בלב האי יש עדיין יער גשם, שדות אורז, מטעי עצי גומי, קוקוס, אגוזי קשיו, קקאו ואננס. בעיר פוקט אפשר עדיין למצוא בניינים הבנויים בסגנון סיני־פורטוגזי – במאה ה־19 היתה העיר מרכז מסחר אזורי שספג השפעות רבות. • טיסה: יש עשרים טיסות ביום מבנגקוק, וכן טיסות מפטאיה, קו סמוי וצ'יאנג מאי. ישנן גם טיסות בינלאומיות מטייוואן, אוסטרליה, יפן, סינגפור והונג קונג. לקריאה נוספת:
|